סיר למעלות 1 | קטע 31 | דארעי גנב ורשע [הקצר]

- - - לא מוגה! - - - 

אז זאת אומרת, גם כשרואים דבר גדול,

גדול, יכול להיות שזה הכול קטן, קטן, זה הכול שקר, אינטרסים.

ומי הולך לפוליטיקה בשביל מה?

בשביל להציל את עם ישראל?

יש לו רקע של 35 שנה שהוא חילק מיליונים של דיסקים,

והכול להציל את עם ישראל,

וכיתת את רגליו יום-יום בכל הארץ ובעולם,

להגיד לעם ישראל תורה בחינם?

יש כזה דבר?

אני לא מכיר עוד אחד כזה.

שמה הולכים אנשים שמעוניינים שיהיה להם סידור עבודה,

ויהיה להם קונקשן,

קשרים,

וככה הם ירשתו את עצמם לקראת החיים האזרחיים בבוא העת,

ויקבלו תפקידים בכירים בחברות ובמקומות שהם עזרו בחקיקת חוקים,

במניעת חוקים,

וכולי וכולי.

תסתכלו כמה מחברי כנסת

שהם גמרו את התפקידים והם דירקטורים בחברות גדולות ועצומות, שמקבלים שם שכר של עשרות אלפים,

כשבאים פעם-פעמיים בשנה לאשר איזה אישור אחד.

חרטה עולמית.

אז אם פעם אחת אמרו לך את האמת בפנים, אתה כל כך נעלב שאתה מתפטר,

ואם התפטרת, שינית את מה שהוא אמר הרב?

מה שהוא אמר זה יישאר חקוק לנצח.

זה כתם לכל החיים שלך.

זה אי אפשר לשנות.

ואם הוא אמר את זה,

זה רק מה שהוא יודע עליך ממה שעשית, ובקצרה,

מה שיודע עליך השם יתברך,

השם ירחם על נשמתך האפלה. מה, מחכה לך.

הרינו להדיא שאין לו לאדם, ואפילו הגדול שבגדולים, כי יוסף הצדיק.

להיות בטוח וסמוך במעשיו.

ועדיין יש עוד מקום לחשוש

שכל מעשיו נובעים מנגיעות,

ואין חסדו אמת,

אלא חסד של שקף.

אפילו יוסף צריך לחשוש.

ובאמת שזה פשוט,

שהרי נאמר כי יצר לב האדם רע מנעוריו,

וכאשר הקדוש ברוך הוא מעיד עליו שהוא רע,

הרי זה רע בלא תכלית.

אם כתוב שיצר לב האדם רע

מנעוריו, זה רע ללא תכלית,

ללא גבול.

והיינו דק מן הדק שאין לנו כלל אפשרות להכיר ולהרגיש את מציאות הרע.

זה שכתוב, כי אתה לבדך ידעת את לב האדם.

רק הקדוש ברוך הוא מכיר מציאותו

של לב האדם.

ואילו אנו מסוגלים לטעות ולחשוב שהכל קדוש וטהור.

והיינו שמבקשים מהשם יתברך לעובדו בלב שלם,

למען לא ניגע לריק

ולא נלד לבהלה.

ייתכן שלאחרי כל העבודות, עבודות השם, עדיין מעשיו נעשים,

לריק ולבהלה לא יהיה בהם שום תועלת, שום שכר, שום כלום,

כי זה היה נגיעה.

ואת שכר הנגיעה כבר קיבלת בעולם הזה, מה אתה רוצה עוד?

קיבלת כבוד.

רצית להיות חבר כנסת, יו״ר.

דחפת את כולם, פיטרת אנשים, זרקת אותם.

איך הצטער?

הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק ברכה,

שהוא פיטר את אחד החתנים והחליף אותו בחתן אחר,

אחרי שבנאמנות הוא עבד שנתיים ושלוש,

יום אחד באופן שרירותי זרק אותו,

והרבנית מרגלית בכתה על זה דמעות שליש.

זה לא רשע!

זה על מקרה אחד שפרט הרב, כמה הוא פיטר בימיו, אתם יודעים?

כמה משפחות נתעמללו ממנו,

אתם יודעים?

אבל הדברים יתבררו, יתבררו.

איך אמרה יהודית?

יש לנו בכספת

את ארבעת החודשים האחרונים, אם נוציא, תרעד כל הארץ ממה שיש שם.

זאת אומרת, את ידעת מה שיש שם,

ולא מנעת את מה שיש שם בגלל האינטרסים שלך, אה?

מה את הולכת להוציא?

יכולת להגן על הרב? הרי את היית שם בשביל להגן על הרב.

אז רק דאגת לתיעודים כדי שתוכלי לתפור תיקים ולהוציא את הגליוטינה מתי שתרצי על האנשים?

כן?

איך אמרת עליו? לא נצחק, אצלי הוא מחוק.

אני עובדת עם רגש.

את מודה שאין לך שכל.

נכון?

אז מה?

את מוחקת אנשים.

מה עשית עם הקלטת הזאת עכשיו?

מחקת בן אדם.

נכון שהוא ראוי למחיקה, אבל את מוחקת.

אתה מחק.

למה לא מחקת אותו לפני ואפשרת לרב עובדיה יוסף להאריך ימים?

הרי אמרתם שהוא גמר אותו

מרוב הצער.

נו,

מה עשית שם?

כשזה לא התאים לאינטרסים שלך.

החלפת את ההוא בהוא, נכון?

לא רצית שדורעי יחזור.

לכן בישלתם את הקלטת.

עם שלוש מצלמות צילמתם, אה? את האירוע.

קודם חיממתם את הרב, הקראתם לו את העיתון,

שאני סובר שלא מקורבי דרעי אמרו שמרעילים ומכשפים את דורעי בסעודה שלישית.

כמו שאני מבין עניינים,

זה צריך להיות אינטרס שלכם שיכתבו כתבה כזאת כדי להקריא אותה בפני הרב ולתת לו לרתוח והוא דופק כל הזמן עם היד בצד,

מתרגז ואחרי זה מייד באה השאלה חצי שנה לפני שהשתחרר דורעי,

מה אתה הולך לעשות אבא?

מה אתה הולך לעשות? אתה מתכוון להחזיר אותו? איך אתה תחזיר אותו?

מה אתה מתכוון?

מה פירוש?

מוישי,

אתה רוצה שדורעי יחזור או לא?

אם אתה שואל מה אתה מתכוון,

פירושו שאתה לא רוצה שהוא יחזור.

כי אם אתה רוצה שהוא יחזור, לא היית שואל ככה, היית אומר,

אבא, נו, מתי אתה תחזיר אותו כבר?

אתה מתכוון להחזיר אותו? משמע, אל תחזיר אותו.

וכשאבא עונה תשובה רפיה ולא כל כך מוחלטת,

והוא לא אומר את המילים שחיפשת בשביל להפיץ אותם אתמול.

אז מה?

אתה חוזר עוד פעם.

ומה תעשה עם ההבטחה שהבטחת?

ומה תגיד?

נו, לא, אבל תגיד, אבא. תגיד, תגיד, תגיד, אבא. נו, עדיין חומר. סתם אנחנו מצלמים?

תגיד, נו, תגיד.

עד שהוא מוציא ממנו את הרשע,

ואיך הוא עומד בצד,

מוכן לצילום לא להפריע שיקלטו אותו בפריים,

ובאבא יושב ככה מסכן, כאילו הוא שואל שאלות טעם,

זה הטעם של האגדה של פסח.

הוא שואל את האבא, ומוציא ממנו בדיוק כל מה שהוא רוצה.

אה!

עכשיו נוכל לשים את זה בכספת,

עד שנשחרר את זה החוצה.

יש לנו עוד.

ומה היא אומרת, יהודית? שואלים אותה, תגידי, איך הגיעה הקלטת הזאת לפרסום?

אז מה היא אומרת?

זה דבר גרוע מה שנעשה, זו פגיעה גדולה במרן,

היא לא מזכירה את דור ההיא מילה,

היא לא אומרת שפגעו בו,

ודאי שלא, מה פתאום? רק הפגיעה במרן, מי שפרסם פגע במרן.

אז למה שמרת את זה?

אם את יודעת שמישהו עלול יום אחד, יום אחד להשתמש, למה לא שרפת קלטות שיש בהן פגיעה למרן?

איך את משאירה חומר שעלול לפגוע במרן?

למי?

מה את עושה כל יום?

יושבת כל יום, מוציאה את כל השנים, כל יום מסתכלת ומסתכלת ומסתכלת.

אה, איך אמר אחד מבני הבית?

זה קלטות, מי זה? חקק, זה שחיקק שם את הרב,

ושאל אותו שאלות והקריא לו על המכשפים,

על הכשפים.

והוא מקריא לו, הוא אמר, אני אף פעם לא מתראיין,

אבל הפעם אני אומר את הדברים, זה נורא, זה נבלות,

מה שעשו פה.

כן?

אז אתה אומר, זה קלטות שנשמרו,

זה רק לראותם בלבד.

חנוכה, זה קלטות חנוכה.

רק לראותם בלבד.

אם זה רק לראותם בלבד, איך זה הגיע החוצה?

ומי צריך לשמור אותם? למה לשמור אותם? מה יש לשמור?

לשמור לראות איך הרב כועס?

יש עניין לראות איך הרב כועס?

למה צריך לשמור קלטות כשהרב כועס?

תשמרו את החתונות, את הדברים היפים,

את דברי התורה של הרב.

מה אתם שומרים את זה? הרי זה רק בשביל לפגוע במרן.

הרי אם תפרסמו,

מרן ייפגע ואחר כך תלכו לקבר, יהודית לא הייתה אבל תלכו לקבר ואחר כך תבכו מרן מה עשו לך, מה זה מה עשו לך,

יהודית ומוישה עשו לך,

הם צילמו את זה בפניך בשביל שיהיה להם גיליוטינה,

מה ההצטדקות הזאת?

מרמים את כל הספרדים,

מטים להם את השכל,

מה הולך פה?

מישהו יכול להסביר לי?

לא יאומן כי יסופר.

רק הקדוש ברוך הוא יודע לבבות בני אדם, הצדיקים הגדולים, לא אלה הרשעים, הרשעים זה דבר ברור, רואים בפירוש את התוכנית, איך הכל מבושל,

מבשלים כמו בטלוויזיה הישראלית, ממש בישולים.

כל הבית היה עם מצלמות תמיד, 24 שעות, מסכי ענק,

כאילו נאסה ואוזניות ושומעים את הרב, כל מה שהוא מדבר,

מתעטש, עושה ככה,

מה עושה ככה, מה שהוא לא עושה,

הכל מצולם, מצולם, מצולם, מצולם.

מישהו פלט משהו, טררר, רצים ישר, חוטפים מכתב מידו,

עושים, יא באב ביי, איך אפשר לחיות ככה?

אפילו אנשים בעוצר, בעוצר,

ששמים עליהם מצלמות, מדי פעם לא מסתכלים.

איך התאבד, דודו טופז?

לפעמים לא מסתכלים.

שם אין דבר כזה, משמרות מסתכלים ושומעים,

אין פרטיות, לא לרב,

מה זה?

איזה מין חיים השארתם אותו?

כלוא בתוך הבית?

איך אמר דוד יוסף, דודי,

ואמרה אחת הבנות,

מה אמרה? הוא שבוי שם. אתם יודעים כמה אנשים אני שמעתי שהרב שבוי בידיהם?

לא יאומן כי יסופר. ואני אשמיע את הקלטות שאמרתי,

רק תנו לזה להירגע, שיעקלו אולי, אולי יעקלו, אני לא יודע.

כנראה אין להם בית קיבול לעכל.

אצל ספרדים, איך שזה מגיע פה עד לגרון, זה נפלט החוצה.

לא בולעים כלום.

אפילו שיש דברים שחייבים לבלוע,

אין מה לעשות, לא בולעים, מקיאים הכול.

אתה רק נותן לו לטעום, טו, מקיא את זה. מה פתאום?

מרן, מרן. אבל אתה רואה את העובדות, הנה, הנה העובדות מולך.

די, יצא סרט.

זה לא אדון יצחק אומר,

זה לא הרב אמסלם אומר,

זה לא הרב פרץ אומר,

זה לא הרב זה אומר, זה כל העולם ידע.

ועכשיו אתה רואה,

אם אתה רואה, מה עוד נשאר?

לא,

לא, זה לא, לא יכול להיות, לא יכול להיות, לא יכול להיות, לא יכול להיות.

טוב,

לא יכול להיות, מה אני אעשה?

צריך להיות כנראה ספרדי בשביל להבין את זה, אני לא, לא יכול להבין את זה.