מצוות הזביחה | הרב אמנון יצחק
בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
תאריך פרסום: 17.08.2015, שעה: 20:29
תאריך פרסום: 17.08.2015, שעה: 20:29
על מצות השחיטה נאמר בפרשה (ראה) וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן השם לך כאשר ציויתיך משה רבינו נצטוה בכל הלכות שחיטה בהר סיני והעביר אותם אלינו
אומר הרמב"ם בלשונו בהלכות שחיטה פרק א' שמהפסוק הזה למדו חז"ל מצות שחיטה מצות עשה שישחוט מי שירצה לאכול בשר בהמה חיה ועוף ואחר כך יאכל שנאמר וזבחת מבקרך ומצאנך אז זו מצות עשה לשחוט מי שירצה לאכול בשר בהמה חיה ועוף ואחר השחיטה יאכל
כתב הרמב"ן באגרת הקודש פרק ד' והנה הקב"ה כל דרכיו משפט ציוה לשחוט בהמות לאוכלנו ומה לו לזה? טוב להיותנו ניזונים בפירות ומגדים ומה לו להפקיר דם בהמות וחיות לצערם צער גדול?
עונה על כך הרמב"ן: "דע כי אלה מסודות עולם שהקב"ה מטיב לכל בריה והוא מרחם על כל בריותיו ועל זה אמר טוב השם לכל ורחמיו על כל מעשיו הודיע בפסוק זה כי שחיטת בעלי חיים ואכילתם על ידי בני אדם לטובת בעלי החיים היא וחמלה ורחמים עליהם והנני מבאר לך זה"
וכאן הוא ממשיך לפי הרמב"ן זה אחד מסודות עולם כל ענין השחיטה השם מטיב לכל בריה מרחם על כל הבריות והפסוק מעיד טוב השם לכל ורחמיו על כל מעשיו אז הפסוק הזה מודיע שחיטת בעלי חיים ואכילתם על ידי בני אדם לטובת בעלי החיים היא וחמלה ורחמים עליהם והנני מבאר לך זה וכו'
וכדבריו כתב בספר "שערי אורה" לרבי יוסף גיטיקליא מובא בספר "מקדש מעט" (תהלים קמה') וב"יפה ללב" (יורה דעה א' א') וזה לשונו: "זאת תורת הבהמה והעוף, הנני פותח לך מפתח גדול! מה ראה השם יתברך לצוות בתורה לשחוט בעלי חיים לאכילת אדם, והלא כתוב "טוב השם לכל ורחמיו על כל מעשיו" ואם הוא מרחם האיך דימה לשחוט הבהמה לאכילת האדם ואיה רחמי השם יתברך?
אלא, הסוד הוא - ראש הפסוק; שאמר "טוב השם לכל" – בודאי! ולפיכך "ורחמיו על כל מעשיו" וזה הפירוש; במעשה בראשית נסתכם עם בהמה זו לשוחטה ואמרה היא: "טוב"
שאלו אותה: "את רוצה להשחט?"
והיא אמרה: "טוב!"
"ומה הטעם?
לפי שהבהמה אין לה נשמה עליונה להשלים מעשי השם וגבורותיו".
האדם הוא בעל נשמה עליונה, בפרט הישראלי שהוא יכול להשלים מעשי השם וגבורותיו, אבל הבהמה אין לה נשמה כזאת, לכן היא לא יכולה להשלים מעשי השם וגבורותיו.
"ואמר השם יתברך בבריאת העולם להעמיד לפניו הבהמות ואמר להן: "רצונכם להישחט ויאכל אתכן האדם? ותעלו ממדרגת בהמה שאינה יודעת כלום למדרגת האדם שיודע ומכיר את השם יתברך?"
ואמרו הבהמות: "טוב ורחמים הוא עלינו"
גם זה טוב - כמו שכתוב "טוב השם לכל" וגם זה רחמים עלינו – "ורחמיו על כל מעשיו" להעלות בהמה מדרגה של בעל חי שלא מבין כלום לדרגת אדם מדבר שמכיר אלוקיו - זה טוב ורחמיו!
"שהרי כשאדם אוכל חלק מחלקי הבהמה חוזר ונהפך חלק מחלקי האדם, והרי חזרה הבהמה להיות אדם, ושחיטתה רחמים היא לה; שיצאה מתורת בהמה ונכנסה בתורת אדם.
ואותו דבר בדרך זה אדם; מיתתו - חיים היא לו!" שאדם מת - זה חיים בשבילו.
"שעולה למעלת המלאכים" כי הוא נפרד מן הגוף והוא נהיה כמו השכלים הנבדלים. "וזהו סוד; "אדם ובהמה תושיע השם".
אך כמעשה הבהמה כך מעשה האדם, זאת עולה מדרגה של בהמה לאדם, והאדם עולה ממדרגת אדם למדרגת מלאך וזה כל ענין הדצח"מ; דומם, צומח, חי, מדבר. שהצומח יונק מהדומם, מהעפר ומן המים, וזה מעלה את הדומם לדרגת צומח, בא הבעל חי ואוכל את הצומח ומעלה את הצומח לדרגת בעל חי, ובא אדם ואוכל את הבעל חי ומעלה אותו לדרגה של אדם, והאדם במיתתו עולה למדרגת מלאך! זאת אומרת יש להעלות את הכל מלמטה למעלה – למעלה! כי בסוד ובשורש הכל זה מלמעלה.
"לפי זה תבין סוד השחיטה של בעלי החיים שהכל מצד רחמים! וזהו הטעם: שאסור לעם הארץ לאכול בשר!"
ההלכה לא מתירה לעם הארץ לאכול בשר.
"לפי שלא ציותה התורה לשחוט אלא למי שיודע התורה שנאמר: "וזאת תורת הבהמה חיה ועוף" כל העוסק בתורה - מותר לאכול בשר, ועל כן עם הארץ - אסור לאכול בשר, מפני שהוא כבהמה, ואין בו נשמה, ולא ציוה לשחוט הבהמה כדי שתאכל אותה בהמה אחרת, אלא אם כן נתנבלה או נטרפה הבהמה" אז היא מותרת לבעלי חיים. עד כאן דבריו של הרב יוסף גיקיטליא.
וכן כתב בשאלות ותשובות "גינת ורדים" כלל אורח חיים ב' טז' והוסיף לבאר: "שזוהי הסיבה שנענש רבינו הקדוש רבי יהודה הנשיא ביסורים קשים! על שאמר לעגל: "לך! כי לכך נוצרת" (גמרא בבא מציעא פה') מפני שלא רצה להתיחס לעגל שביקש ממנו שיצילו, ויאכלו אותו היהודים ולא גוים, ואולי גם יאכלו אותו תלמידי חכמים.
ורבי לא חש לו, ונתאכזר עליו, ואמר לו: "לך! כי לכך נוצרת" - בין לטוב בין לרע, ואין לנו להטפל בבעלי חיים להשגיח עליהם בדברים הללו, ולכך נענש!" אומר בעל "גינת ורדים".
זאת אומרת, העגל ברח מן השחיטה ודחף את ראשו בחיקו של רבינו הקדוש; בבקשה! שיציל אותו!!
רבינו הקדוש עונה לו – בדיבור: "לך! כי לכך נוצרת"
תכף ננסה להבין את זה בדרך מסוימת נתאכזר עליו ואמר לו: "לך! כי לכך נוצרת" הכונה בין לטוב בין לרע בין אם תאכל על ידי יהודים בין תאכל על ידי גוים ואנחנו לא מחוייבים להיטפל בבעלי חיים להשגיח עליהם עד דברים כאלה, אמנם יש ציוי 'צער בעלי חיים' ודברים כאלה, אבל בזה – לא, לכך נענש!
עכשיו, יש כמה שמתייחסים למעשה הזה להסביר אותו של רבינו הקדוש.
"במעשה המופלא הזה! שאמר רבינו הקדוש לעגל: "לך! כי לכך נוצרת" ונענש ביסורים מרים וקשים על זה - במשך 13 שנה! 6 שנים הוא סבל מאבנים בכליות! לא היה לייזר לפוצץ אותם ולהוציא אותם זה סבל איום ונורא! ו-7 שנים כאבי שינים! ולא היה הרדמה ולא היה כלום. ויש אומרים להיפך! שזה היה 7 כאבי שינים ו-6 כליות, בכל אופן 13 שנים הוא סבל בגלל זה.
ותמהו רבים: מדוע נענש? הלא הוא אמר את האמת, "סוף אדם למיתה סוף בהמה לשחיטה - והכל למיתה הם עומדים!" אז מה, מה הטענה עליו?
בתשובת הגאונים (בסימן שעה') כתוב: "הקב"ה מדקדק עם חסידיו, וכיון שהעגל נס מתחת הסכין ובא וקבר ראשו בתוך חיקו של רבי כדי להנצל בו, ומסרו רבי לשוחטים לאלתר!" מיד, לא שיהה אותו אצלו קצת קמעא אלא לאלתר החזירו לשוחטים, "נראים הדברים כעין אכזריות, ומידת הרחמים היתה להשהות אותו באותה שעה. ומי שהיה רואה את רבי שעשה כך: נושא 'קל וחומר' ומתנהג כמוהו!"
אז הקפידא: שאתה ברמה המוסרית שלך, בדרגה הרוחנית שלך - היית צריך לשהותו קצת עמך, שלא יראו הרואים וילמדו מזה אכזריות, זה תשובות הגאונים בסימן שעה'.
רבי יעקב עמדין בשאלות ותשובות "שאלת יעב"ץ" (סימן קי') כתב וזה לשונו: "במעשה דרבי, מלבד שאינה ראויה להטיל חובה על כל אדם, ואפילו ממידת חסידות!"
אז הוא כבר מתחיל ואומר היעב"ץ: שום אדם אין להטיל עליו חובה על מה שעשה רבי, ואפילו לא ממידת חסידות!
"ותמהה על עצמך" הוא אומר: "וכי לא זו מידת כל אדם אפילו חסיד שבחסידים! מי יחוש ויחוס על בהמה שסופה לשחיטה? שבודאי "לכך נוצרה!" והיא טובתה ותקנתה - בלי ספק! ומה טיבה של מידת רחמים בזה, כל שכן שאין שייכות לעונש על האכזריות ההוא?! אם כן בכך ימלטו כל בעלי החיים מיד השוחט"
כל אחד ירחם, יקים 'אגודת צער בעלי חיים' ולא ישחטו את הבהמות – לטובתן! שהם הסכימו לכך.
"אלא פשיטא" הוא מתרץ: "פשיטא, שאני רבי! דרב גובריה" אבל רבי - זה משהו אחר! כוחו רב, הוא לא כמו כל אדם. "ומי עמד בסוד השם לידע מה טיבו של העגל ההוא, אולי איזה נפש מישראל שנתגלגל בו, והיה מבקש תיקונו מרבי; שלא יצטרך למות מותא תנינא (2) בבהמה, והמבין יבין".
זאת אומרת, רבי היה צריך לחוש שמא נתגלגלה נשמה בתוך העגל הזה, והעגל פחד שיצטרך לשוב עוד פעם בגלגול כי אם הוא נשחט על ידי גוי - הוא לא יתוקן, או אם נשחט על ידי שוחט שהוא לא ראוי, או שהסכינים שלו לא טובות - ואז הוא יצטרך לשוב עוד פעם!
אז הוא ביקש רחמים בזה שהוא התקרב אליו!
והראיה: שמה הוא אמר לו? "לך! כי לכך נוצרת!" אז זאת אומרת מה מקופל בזה? מי מדבר עם עגל? ורבי דיבר עם העגל, ואומר לו: "לך! כי לכך נוצרת" מה פירוש? אז אתה צריך לבוא בגלגול על מנת להשחט באופן שאתה צריך להשחט - עם כל החשבונות!
והוא ביקש ממנו: שיחסוך לו את זה באיזה שהיא דרך, תכף נשמע את זה, שאת זה אומר ה"פלא יועץ" רבי אליעזר פאפו בערך "רחמנות" הוא כותב:
"כמדומה, דההוא העגל היה בו איזו נשמה מגולגלת, והיה יודע שהולך להשחט, והיה עליו קשה לסבול צער השחיטה בהיותה בגוף בהמה, והיה מבקש מרבי; שיבקש עליה רחמים - לצאת מן הבהמה קודם שחיטה!"
שיעשה לו את התיקון בלי להשחט! יש מציאות שאפשר לתקן אדם גם בלי שיצטרך לעבור את מה שהוא צריך לעבור, לחסוך לו את זה, אבל רק יהודים בעלי שיעור קומה! כמו שאנחנו רואים שכוחו של רבי הוא כוח גדול! לכן הבהמה הלכה אליו ולא הלכה למישהו אחר.
היא גם לא ברחה מהסכין, היא רק ביקשה תיקון! זה הכל, שהוא יסדר לה את התיקון באיזה שהיא דרך שיבין שהיא רוצה תיקון, והוא ענה מה שענה. ענה, אבל ענה!
ואמר לה: "כי לכך נוצרת" לך! כי לכך נוצרת בתוך הבהמה לסבול צער זה! וזה תיקונך,
והואיל ולא ריחם לבקש עליה רחמים - כמו שביקשה, לא ריחמו גם עליו!"
13 שנה יסורים ! 13 שנה יסורים!!
עכשיו, תארו לכם: שוחטים שהסכינים שלהם פגומות, או שלא בודקים את הסכינים, וזה זלזול בשחיטה, או שמקילים בדרכים כאלה ואחרות, ויש גלגול בתוך אלה, הם יצטרכו להתגלגל בבהמות כמספר הפעמים שהם עשו!
ורבינו נחמן (מברסלב) מביא: מה צריך להתכוין שוחט בענין הגלגולים לתקנם, וכמה צריך להכין את עצמו לקראת השחיטה, לא רק מצד ההלכות של שלחן ערוך, אלא מצד הכוונות; שאם יש בתוך הבהמות או העופות - נשמות שמגולגלות שם, שמבקשות את תיקונן! יש על זה הרבה מעשים.
אבל מכל מקום "הואיל ולא ביקש עליה רחמים כמו שביקשה, לא ריחמו עליו".
וכן ביאר בספר "בן יהוידע" (בבא מציעא פה') גם הבן איש חי מביא כעין זה כמו שהביא ה"פלא יועץ".
כתב הסטיפלר בספרו "חיי עולם" (פרק י') בפרשתנו פרשת ראה כתוב: "כי גם את בניהם ואת בנותיהם ישרפו באש" ופירש רש"י: "גם - לרבות אבותיהם ואמותיהם"
הגוים יכולים לשרוף אבא ואמא וילדים ובנות והכל באש - לעבודה זרה שלהם!
"אמר רבי עקיבא: "אני ראיתי נכרי שכפתו לאביו לפני כלבו ואכלו" גוי קשר את אבא שלו ונתן לכלב הרעב שיאכל את אבא שלו - אבא חי! לא אבא מת.
"משמעות הדברים" מסביר הסטיפלר: "שהכלב לא היה עבודה זרה של הנכרי, רק סתם למען מזונות כלבו כפת את אביו והאכיל אותו לכלב. ברור שהרוצח הזה תירץ את מעשיו: שזאת הוא עשה מתוך רחמנות על כלבו; שלא יסבול חרפת רעב! ומתוך האחריות המלאה הרובצת עליו על אספקת מזונות כלבו. ועל זה הדרך המה האמתלאות שאומרים שונאי ישראל ושונאי התורה על האכזריות הנוראית שעושים לישראל ולשומרי התורה!"
בספר "צער בעלי חיים" הוא כותב: "שלפני למעלה מ-100 שנה, החלו ארגונים שונים באירופה לערוך מלחמה רבתית כנגד השחיטה היהודית בטענה: שאין היא מתחשבת בצער הנגרם לבהמות, ארגונים אלה בחרו לעצמם את השם 'אגודת צער בעלי חיים' – ופתחו בתעמולה שקרית במטרה לאסור בחוק את השחיטה היהודית! ואכן גזרו ואסרו במקומות רבים בגולה את היהודים מלשחוט".
הבאנו סרטון והראנו איך שוחטים הגוים;
אז יש כאלה שיורים להם בראש
יש כאלה מכת חשמל
יש כאלה שמכניסים חזירים לדוד רותח כשהם חיים!
והראנו גם מסור חשמלי מכניסים לתוך כלוב שיש מתחתיו מסור ענק מכניסים; סוס, פרה, חמור, הכל וטוחן אותו ישר ויוצא בצד השני נקניקיות… בלי שחיטה בלי כלום והנקניקיות מכילות את הפרש, הצואה היוצאת מהם נמצאת בפנים, השערות השינים הצפרנים, כל הסירחון עם הבשר עם העצמות עם הכל! הכל נטחן נקנקיות נמכרות לגוים
זה אלה עם ה'צער בעלי חיים…'
"ואחד המקומות שאסרו לשחוט מטעמי 'רחמים' - היתה גרמניה! הידועה באכזריותה כלפי עשרות מליוני בני אדם גברים נשים וטף! שהובילו אותם להורג במיתות שונות ומשונות!"
לעשות מבני אדם סבונים?! לשימוש חוזר…
"רצחו ושרפו באכזריות!" אלה של ה'אגודת צער בעלי חיים' זאת אומרת הבני אדם - זה פחות מבעלי חיים, עליהם נאמר עליהם: "עגלים ישקון" ולא להגיד "שלום" לבן אדם וגם להרוג אותו על דבר הכי קטן! אבל את העגלים והכלבלבים שלהם והכל – הם מנשקים בפה!
אז פה רואים במצות השחיטה שנצטוו ישראל מהר סיני במידת הרחמים לאין שיעור! להעלות את הבהמה למדרגה יותר גבוהה - מדרגת אדם!
ועמי ארצות - אסורים באכילת בשר, כי לא הותרה שחיטת בעלי חיים כדי שיאכלו אותם בהמות.
אוי להם! לאותם שוחטים, שלא מקפידים בשחיטה, ואם רואים שעל חוסר רחמנות, שרבי שנענש ב-13 שנה יסורים של אבנים בכליות וכאבי שינים! - אדם שמזלזל בשחיטה, ולא מתקן את סכיניו כראוי - שזה דאוריתא!
אוי לו ואוי לנשמתו! כמה פעמים יצטרך להתגלגל בבהמות וישחטו אותו בשחיטה פסולה ויצטרך מותא תנינא ועוד פעם ועוד פעם כמספר השחיטות שהוא עשה
ומי שרוצה לראות את הדברים, יראה אותם בספר "בכור ההיתוך" מה'מגלה עמוקות' ויראה מה היה בבית דין שלמעלה על כל אלה שלא נתקנו בגלגולים מה הם טענו בעולם האמת כנגד השוחטים הסוחרים וכו'
רחבע"א וכו'
![מיקס קליפים [2024]](/storage/thumb/videos/V018106_150.jpg)
![מיקס קליפים [2023]](/storage/thumb/videos/V017157_150.jpg)
![מיקס קליפים [2020] - עם כתוביות באנגלית](/storage/thumb/videos/V016615_150.jpg)
![חוזרים בעבר - מיקס - חלק 2 [3:30 שעות!]](/storage/thumb/videos/V015619_150.jpg)
![מיקס קליפים [2022] 3 שעות!](/storage/thumb/videos/V015525_150.jpg)
![מיקס קליפים [2021] - עם כתוביות באנגלית](/storage/thumb/videos/V014960_150.jpg)
![הכל יודוך | הרב אמנון יצחק [שיר]](/storage/thumb/videos/V015560_150.jpg)
![ושמחת בימיך | הרב אמנון יצחק [שיר]](/storage/thumb/videos/V015558_150.jpg)
![מחרוזת שירי קפ"ז | הרב אמנון יצחק [שיר]](/storage/thumb/videos/V014860_150.jpg)
![[שיר] נאד נפוח • ביצוע: הרב אמנון יצחק](/storage/thumb/videos/V014415_150.jpg)
