"אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם, הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם וַאֲשִׂימֵם בְּרָאשֵׁיכֶם". יהודי חסיד בר אוריין, שאל את הרב גלינסקי זצ"ל האם אמת ונכון הדבר שאצל הליטאים קוראים פסוק זה בניגון מגילת איכה? משהשבתי, הזדעזע. הרגע זה אווילות בפרהסיה. איך אפשר?! הבנתי אותו אבל בקשתי שיבין גם אותנו. העצבות לליטאים סם חיים. תראה באיזה שמחה הם מזמזמים עם בעל הקורא, ומכלים שונים בנעימת מגילת איכה. לרמז שהשתמש בכלי בית המקדש שנבזזו בו חורבנו. וכשמנעים כך אשר הוגלם ירושלים, מרקיעה השמחה לשחקים. הוא תמה לעומתי: אם כך מדוע אינם קוראים בניגון זה את כל המגילה? אז עניתי לו: יש גבול. זו תהיה כבר הוללות.

טוב. נעבור לפסוק השני: "הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם"- כתב רש"י שהם ניכרים לכם. מה זה "ויודעים לשבטיכם"? שהם ניכרים לכם.שאם בא לפניי מעוטף בטליתו, איני יודי מי הוא ומאיזה שבט, ואם הגון הוא. אבל אתם מכירים בו, שאתם גידלתים אותו. וכך נאמר "וידועים לשבטיכם". והרי זה קשה, שהרי הכתוב אומר: "ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל, יראי אלוהים, אנשי אמת שונאי ועצה". כותב רש"י: ואתה תחזה- ברוח הקודש שעלייך. דהיינו, למשה רנו יש רוח הקודש. אז מה צריך לומר לנו שהם ניכרים לכם, כי אני לא יודע מי הוא, מאיזה שבט הוא ואם הגון הוא. וכתוב רבנו בחיה מה זה "ואתה תחזה"- זה לשון נבואה. לשון מחזה וחזון. או שהכוונה בהכרת הפנים, מכוח חוכמת הפרצוף שהיה משה רבנו יודע ובקיא בהיותו שלם שבשלמים, וגדול שבנביאים וחכם ארזים. וכן פירושו בזוהר הקדוש שהשכינה לימדה למשה רבנו חוכמת הפרצוף. אם כן, מדוע לא עמד משה על טיבם, וביקש שהשבטים ימליצו על מועמדיהם? את התשובה השמיע משה רבנו בעצמו שהוא אומר: "שאם בא לפניי מעוטף בטליתו, אינו יודע מי הוא".

הביאור שכבר נתבאר שיצחק אבינו ודאי נחון ברוח הקודש, והגיע לדרגה של המדרגה העליונה ומעלות החסידים והמעלה רמה ממעלות הצדיקים, שיכול לראות בלי עין, וישמע מבלי אוזן. כמו שכתוב בחובות הלבבות, בשער חשבון הנפש, פרק ג', י"א.  נשאלת השאלה איך הוא טעה בעשו? אלא שעשו בא לפני בבגדיו החמודות. כלומר, הסתיר את מהותו ובא בכפיפות לב ושברון נפש. כי כשעמד לפני אביו, הכיר שאביו זה האמת וזו בדרך וזולתה זה הבל ושווא נטעה. אז זאת אומרת, בשעה שהוא עמד מול אביו, הוא היה בנקודת אמת. הוא לא היה כמו עשו שיוצא מלפני אביו. כמונו, אנו ממש.  שעומדים לפני גדול בישראל, אנחנו ממש נראים כמו מלכים ביום הכיפורים. לא! אין זו התחזות. אנחנו לא גונבי געת עליון חלילה! באמת ובתמים. לבנים וזכים, אבל לשעה. שעה שעומדים מול איש אמת, אז לאותו רגע אנשים מתחברים לאמת. עד היכן זה יכול הגיע? עד שאמרו בתנחומא בפרשת צו, שלעתיד לבוא מתעטף עשו בטליתו כזקן, ובא ויושב אצל יעקב. שנאמר "אם בין כוכבים שים קינך משם הורידך נאום ה'". איך יוכל עשו להוליך שולל את מלאכי השרת. מלאכי מרום, שומרי גן עדן. הרי מפשיטת קלפיו, עד שהקב"ה לבדו יכיר בו ויאמר איך נחפשו עשו נבאו מצפוניו. כי זה הוא העניין של מתעטף בטליתו. לכסות את המומים הפנימיים ולהסתירם אפילו מבעלי רוח הקודש. ומאלה שמבינים בחוכמת הפרצוף.

המושג "מתעטף בטליתו" זה כיסוי על המצב הרגיל וזה זמן אמת שאדם נמצא בו. זו למעשה שאלת הגמרא. שאמרה אישה שונמית לבעלה, לאלישע הנביא: "הנה כי ידעתי כי איש אלוהים קדוש הוא עובר עלינו תמיד". שואלת הגמרא: קדוש הוא? מניין ידעה? מהיכן יודעת? שמא מתעטף בטליתו הוא. ככתוב "והיה ביום ההוא, יבושו הנביאים...", מדובר על נביאי השקר, "איש מחזיונו בהנביאותו ולא ילבשו אדרת שיער למען כחש". זאת אומרת יש מצב שלובשת אדרת שיער וזה כחש. זה היה החשש של משה רבנו. שמא יתחזו בפניו ויגנבו את דעתו. אבל אומר משה רבנו לעם אתם מכירים אותו, אתם גידלתם אותו. פנה אל מי שמכיר אותו, בלי אדרתו, בלי טליתו, כמו שהוא. בלי התחפושת, בלי הגלימה, בלי התחפושת. ואז אומר משה רבנו: "אתם יודעים וידועים לשבטיכם". אתם יודעים בהם, אתם גידלתם אותם, אתם יודעים אותם מקטנותם. יש כאלה מסתובבים אפילו בבתי משפט ובית האסורים עם טלית כל היום.

ואספר: פעם נקראתי לבית ישראל מגור זצ"ל, שהטיל עלי איזה שליחות. בתוך הדברים ניצלתי לשאול אודות פלוני מחסדיו, כי בררו עליהם בעניין שידוך. שאל הרב: "מה רצונך לדעת". ועניתי: "אודות יראת שמים שלו". והרבי ענה: "מניין לי לדעת? אודות יראת שמים יכולים לדעת רק שניים. הקב"ה ואשתו". ואני יכול למסור אמירה שקיבלתי, אומר הרב גלינסקי, מחותני עליו השלום, שהיה יהודי צדיק שעמד איתן בניסיונות רבים. לא קיבלתי דירה, גם לא נדוניה. אבל את האמרה הזאת קיבלתי ממנו. בזמירות של האר"י הקדוש זצ"ל, לשבת, אומרים האשכנזים: "רבו יתיר יסגא לעלא מנדא ויסב בת זוגא ואהבת פרישה". הפירוש הוא לא כמו שנפרש כרגע, אבל חותנו של הרב גלינסקי אמר לו כך: "אם אדם מרבה ומותיר ומתגדל יותר מכפי מדרגתו, יכול הוא להסתיר זאת עד חתונתו. כשישא את בת זוגו, היא כבר תפרש ותגלה בדיוק מי הוא". אפשר ללבוש טלית כמו שאומרים, להתחזות עם גלימה, אבל עד שמתחתנים ואחר כך יכולים להתגרש תוך חודש.

וידוע לגאון החוות דעת מליסה זצ"ל, הייתה אישה רעה ממוות. ביקש לגרש אותה והיא לא הסכימה. והדבר נודע לרעו הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל, ונסע לליסה. התחנן לפני אותה מרשעת שתסכים לקבל גט פיטורין מבעלה. נרעשה ואמרה: "חלילה וחס! היודע מר איזה צדיק קדוש ונשב הוא?! איזה ירא שמים  ואיזה ירא חטא! ממנו אתגרש?". אישה שמכירה את בעלה. כמו שאמרנו.

אז יש מוזג "מעוטף בטליתו", זה הצגה. אבל היא אמיתית לאותו רגע, יכול להיות וזה עלול להטעות את הבריות. היזהרו מבעלי הגלימות.