התוכחה חביבה מכל המצוות | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

על כל ישראל בעבר הירדן, במדבר, בערבה, מול סוף, בין פרן ובין תופן, בלבן, בחצרות ובלי זהב.

בילקוט כתוב,

ברמז תשצ״ג, מה כתיב למעלה מן העניין הזה?

אלה המצוות.

ואחר כך כתוב, אלה הדברים.

אמר הקדוש ברוך הוא, שימו לב,

חביבין עלי דברי משה,

שהוכיח את ישראל כנגד כל המצוות שנתתי לכם.

יא בוריבורנד.

להוכיח את ישראל זה חביב לקדוש ברוך הוא יותר מכל המצוות שנתתי לכם.

לכך נאמר, אלה המצוות, אלה הדברים.

אלה אלה.

נמצאנו למדים מכאן גודל החיוב של לימוד מוסר, להוכיח את עצמו.

כי חביבין דברי תוכחה כנגד כל המצוות.

כי על ידיהן יבוא על ידי כולם.

וחביבין דברי תוכחה שהוכיחן כנגד כל המצוות שהן גופי תורה שנאמרו מפי הקדוש ברוך הוא.

כששאלו את החפץ חיים אם יש שעה ללמוד,

מה נלמוד? מוסר או גמרא? אמר מוסר.

אמרו לו, למה? הוא אומר, כי אז תמצא שיש לך עוד שעה-שעתיים ללמוד.

אמרו חכמים זכרונם לברכה בברכות זן.

טובה מרדות אחת בליבו של אדם יותר מכמה מלקויות.

בראש לקיש אמר יותר ממאה מלקויות.

שנאמר במשלי יוזן תחת גערה במביאין מהכות כסיל מאה.

הרי הורו לנו חכמים זכרונם לברכה את גודל התוכחה.

בעיקר התוכחה הוא מה שמתבונן ומוכיח לעצמו.

כמאמרם, מרדות אחת בליבו של אדם,

ושהתוכחה תיכנס ללב,

וזה יכול לקיים האדם רק הוא בעצמו.

בזה מדובר בכל השנה כולה.

ומכל שכן, עכשיו שנכנסים לחודש אב, ראש חודש אב,

באלול בדרך, ימים נוראים, ימי הדין והתשובה.

ומצינו בתוכחת משה שהעריך בעניין חטא המרגלים.

ובעונש הנורא של דור יוצאי מצרים שלא יראו את הארץ.

וקבע זמן ארבעים שנה.

וכשהוכיח אותם על כך, הרי כבר נתקיים הכל.

ונשארו מהמניין רק יהושע וכלב כמפורש בכמה מקומות בתורה.

והנה, בדור ההוא,

הרי היו הרבה שהיו פחות מגיל עשרים,

או קרובים לעשרים,

שלא היו במניין אלה שימותו במדבר.

וכן כל שבט לוי נשארו.

ועל אנשים לא נגזרה גזרה.

הרי שהיו רבבות אנשים שהיו גדולים בשעת הגזרה.

והדבר היה מפורסם מאוד אצל כולם כמפורש.

כל ערב תשעה באב

היה משה מוציא כרוז בכל המחנה ואומר, צאו לחפור.

והיו יוצאים כולם וחופרים קברות וישנים בהן.

ואחר כך יצא בת קהול,

היבדלו החיים מן המתים.

והיה נחסר בכל תשעה באב

חמש עשרה אלף ופרוטרוט לפי החשבון.

זאת אומרת, כל תשעה באב ידעו שלמעלה מחמש עשרה אלף איש לא יוצאים מהקברים.

וכל שנה ככה.

הרי שהיו בזה מופתים,

כולם מתו בני שישים.

הרי שהיו בזה מופתים גדולים ומפורסמים ממש כיציאת מצרים.

כי ראו את העונש של כל הדור ההוא,

וכולם מתו רק בתשעה באב.

וכמו כן ראו שכולם מתו בני שישים, לא פחות ולא יותר.

באנשים משבט לוי שלא היו בגזרה הייתה הנהגה עמם כדרך כל הארץ והאריכו ימים.

וכן ראו את המופת שלא נותר איש כי אם יהושע וחלב כמו שהובטח מפי הקדוש ברוך הוא ארבעים שנה במדבר.

וכל אלו היו אבותיהם של הדור ההוא.

הרי אין לך פרסום גדול מזה וידיעה ברורה כזו.

וראו בחוש

את השגחת השם יתברך

ועונש אחת באופן מבהיל.

וגם ראו מופתים גדולים ונוראים בהשגחה

ובעונש מידה כנגד מידה ובמעמיתת הנבואה של משה רבנו.

אחרי כל הראייה החושית

שראו בחוש והידיעה הברורה עדיין הוצלח משה להוכיחם על הכל.

אלה הדברים שדיבר משה.

והוא מפרט את כל המקומות שבהם הם חטאו.

ומפורש כאן מה שכתבו ומסילת ישרים.

כי לא תמצא ברוב דבריי, ככה הוא אומר בהקדמתו,

אין הדברים שרוב בני האדם יודעים אותם

ולא מסתפקים בהם כלל.

אלא שכפי רוב פרסומם וכנגד מה שעמיתתם גלויה לכל,

ככה עליהם מצוי מאוד ושכחה רבה.

והרי במה שראו בני ישראל במשך 40 שנה במדבר לא היו רק דברים ידועים,

מקובלים,

אלא גם תופעות נוראות מאוד שרישומם היה כביר.

ומכל מקום היה צריך משה להוכיחם על כך.

רואים מזה.

כמה יש בכוח היצר וברצון האדם להתעלם מדברים ברורים מאוד.

וגם כשרואה כי הדברים הם בנפשו ממש,

מכל מקום התעלם מהם.

העצה לזה, כמו שכתב המסילת ישרים שם,

אבל התועלת יוצאת מן החזרה עליו ההתמדה.

לחזור ולהתמיד ולחזור ולהתמיד על הדברים הברורים והידועים שאין בהם שום חדש.

כי יזכרו לו הדברים האלה נשכחים מבני האדם בטבע.

וישימה לבו חובתו אשר הוא מתעלם ממנה.

וביותר,

כי חטאם הרי הם חוסר אמונה וביטחון בשם יתברך.

החטא שלהם היה מחוסר אמונה וביטחון בשם יתברך.

כמו שמפורש בפסוק, כשראו את כל האותות והמופתים במצרים ובמדבר,

ואמר להם על זה, ובדבר הזה אינכם מאמינים.

דבר ברור,

מופת ברור.

וגם פשוט כמובן במפרשים, דסיבייתא שלא החזיקו את עצמם לזכאים שהם יאבדו גויים רבים ועצומים מפניהם.

אבל לא היה חטא במעשה.

ואחרי שאמר להם משה את העונש, התחרטו מיד,

כמו שכתוב, איננו ועלינו למקום אשר אמר השם כי חטאנו.

אבל על כל פנים הרי האמינו תכף.

ומכל שכן, אחרי כל העבר שנתקיים במלואו בכל הפרטים והפרטי פרטים, מידה כנגד מידה,

באחר הרושם החזה כל כך, הרי הייתה אמונה ברורה.

ומכל מקום הוצלוח משה להוכיחם על כך שילמדו לעתיד את עניין האמונה והביטחון,

ולחזור ולשנן כמה גרם החטא.

יש בזה התעוררות רבה,

כי מלבד עונש הדור, הרי סברו כל הדורות מזה.

כמו שכתוב, ויבכו העם בלילה ההוא.

אמר רבא, אמר רבי יוחנן, אותו הלילה, הליל תשעה באב היה.

אמר להם הקדוש ברוך הוא, אתם בחייתם בחייה של חינם,

ואני קובע לכם בחייה לדורות.

ובאמת גם אצלנו כך.

כי לא מאסתים ולא געלתים לכלותם, אנחנו רואים בחו״ש, אנחנו כבר אלפי שנים,

בגלות,

בקדוש ברוך הוא, כולם עומדים עלינו לכלותנו,

והקדוש ברוך הוא הבטיח לא מאסתים ולא געלתים לכלותם.

זה גם כן נס גדול, עצם קיום ישראל בעמים.

אמר אחד מהפרופסורים הגדולים הגרמנים,

אמר שהמופת הכי גדול לקיום הקדוש ברוך הוא זה עם ישראל שהוא קיים.

עצם זה שעם ישראל קיים זה מופת שיש בורא לעולם.

הוא הבטיח שהם יהיו קיימים, כולם נגדם, כולם רוצים להרוג אותם, באים עליהם בעלילות, עושים הכל, והעם הזה נשאר והעמים נכחדים.

כי הרי זה כקריעת ים סוף, עצם זה שעם ישראל נשאר. אנחנו יושבים פה, לומדים תורה, מסביבנו הורגים האויבים אחד את השני,

חרבם תבוא בלבם וקשתתם תשברנה.

כל יום מהפכה אחרת.

והנה, מצד הבירור,

גם אצלנו הדברים מבוררים בתכלית,

אבל מכל מקום אין לנו התפעלות,

אנחנו לא מתפעלים מראיית הדברים וגם מהרושם העז כפי שהוא.

כאשר הדבר נוגע לעצמם ולבשרם, ובכלל,

הלוא ההשגות פעוטות,

וכמה אנו צריכים לשנן את הדברים מעניין זה ומשאר העניינים להעיר קצת ולהבהיר את ההשקפות שלנו,

ובכמה אלפים כפליים הדברים נחוצים ונחוצים עבורנו יותר,

והרי למדנו עכשיו שחביבין התוכחות כנגד כל המצוות.

אז צריך ללמוד מוסר ולחזור ולשנן, לראות ולהכיר בלהתבונן ולחיות את זה מחדש.

ובפרט עכשיו, בחודש אב, לפני החודש אלול, ההכרח להתחיל להתחזק מבעון מועד,

ובראש ובראשונה שלא לבטל אפילו משהו מהזמן היקר מאוד ולהתחזק בעיון תורה,

כי בלי עלייה בתורה אי אפשר שיהיה לו דעת נכונה בענייני היראה והמצוות.

גם אי אפשר להשיג כלום בדרך העצבות,

ובפרט בדורות החלושים הללו.

בנחוץ מאוד לכל עלייה, שמחה דאורה איתה, לעשות

תורה ומצוות בשמחה.

ויש להתחזק בלימוד המוסר ובתפילה.

ואז יש לנו סיכוי, בעזרת השם, לעבור את הימים הנוראים, להגיע לראש השנה וליום הכיפורים, ולהיכתב ולהיכתב לחיים טובים ושלום, ולומר בימינו אמן.

וביחד אני אומר שהיום אמן עושה ולומר לכל זה.