הסיכוי והסיכון | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 09.10.2016, שעה: 18:44
מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה. ונפסקה חומה של ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים. ופירש המהרש"א שצריך תפילה ורחמים מרובים לפני המקום שיפתח מנעול השער ההוא. ורש"י כותב בסוטה ל"ג שצריך שמלאכים יסייעו לתפילה להתקבל. וזהו שאמרו בסנהדרין מ"ד: "לעולם יבקש אדם רחמים שיהיו הכל מאמצים את כוחו". פירש רש"י: שיסייעוהו מלאכי השרת לבקש רחמים. אבל נאמר: "הן אל כביר ולא ימאס. כביר כח לב". פסוק באיוב ל"ו. ודרשו בו: בברכות ח' שאין הקב"ה מואס בתפילתם של רבים. ו"המנחת שי" מפרש שהתפילה היא עבודה שבלב. ואם כביר כח לב דהיינו, רבים מכוונים את ליבם בתפילה לא ימאס תפילתם. כולם לומדים "הן אל כביר ולא ימאס", אז לומדים שלא ימאס בתפילתם. אבל מכח מה הוא לא מואס? מההמשך של הפסוק: "כביר כח לב". ו"המנחת שי" אומר שהתפילה היא עבודה שבלב ואם כביר כח לב, אם כביר, הרבה כח לב, פירושו של דבר, רבים מכוונים את ליבם בתפילה, לא ימאס תפילתם. וכתב רש"י שאז אין צורך בסיוע מלאכים בתפילה. איפה אומר רש"י? בסוטה ל"ג, עמוד א'. יתרה מזו, נאמר: "פנה אל תפילת הערער ולא בזה את תפילתם". פסוק בתהילים ק"ב. פירושו בזוהר הקדוש: שהיחיד הוא כערער בערבה. עץ יחידי בערבה. אז מישהו יחיד והוא כערער בערבה, אין תפילתו מתקבלת אלא אחרי בחינה מדוקדקת של מהותו של המתפלל, של מעשיו של המתפלל. זה מה שכתוב "פנה אל תפילת הערער" לבחון אותה. אבל תפילת הרבים מתקבלת כמו שהיא. גם אם אינה בכוונה ורצון הלב כראוי, על זה כתוב "ולא בזה את תפילתם". אז מזה שכתוב שהוא לא "בזה את תפילתם", משמע שהיא לא כראוי. היה ראוי לבזות אותה, אבל הוא לא בזה. למה? כי זה תפילתם. זה תפילת רבים.
והמשילו הדבר לאדם שבא צ'אנג'ר, מה שפעם היו קוראים "שולחני" שפורט כספים ומטבעות. ובאו אצלו לפרוט מטבע. אז אם הוא מביא מטבע, בפרט שהיו אז מטבעות שהן היו בערך הכסף, היום שישי לך מטבע הוא לא בערך הכסף. משקל החומר הוא לא שווה את מה שכתוב עליו. אבל אז זה היה ככה. אז היו בוחנים את זה, אם זה באמת במשקל המתאים, והערך המתאים. אז היו בוחנים. אז אם אתה מביא מאה אחת, בודקים אותה. אבל אם אתה בא עם ש' של מאות, לא מדקדקים בכל מאה ומאה. מסתכלים בערך פה ושם, רואים שהכל אותו הדבר, אז מעבירים. אז אותו הדבר בתפילה. אם בא בן אדם לתפילה לבד, תפילת יחיד, הוא אומר 'מה הבעיה, לא קמתי, לא נורא. אפילו שהחליטו שאני חזן, לא נורא, לא קמתי, אני אתפלל יחיד'. בתקווה שזה לפני סוף קריאת שמע ותפילה וייאלה חנג'ורי!. אבל אומרים הלו! בו, בוא נבדוק את התפילה. היה עבודה שבלב? היה כוונה? היה פה...? אם לא, זה לא טוב! זה לא טוב! אבל אם זה בתפילת ציבור, אז לא מדקדקים כל כך. "ולא בזה את תפילתם".
ואמרו בגמרא בראש השנה י"ח מניין נגזר דין של ציבור שאף על פי שנחתם ככתוב: עוונך לפניי" (בירמיה ב'), מניין נגזר דין של ציבור שאף על פי שנחתם, נקרע. אפילו שנחתם אפשר עוד לקרוע. שנאמר: "מי כה' אלוקינו בכל קוראינו אליו". זאת אומרת "בכל קוראינו"- בכל מצב, בכל זמן שנקרא אליו, עדיין אנחנו יכולים לפנות לקב"ה, אפילו שכבר נגזר הדין.והכתיב: "דרשו ה' בהימצאו (פסוק בישעיה נ"ה) קראהו בהיותו קרוב"- כשאומרים "דרשו ה' בהימצאו" מה אני שומע? שהוא לא מצוי תמיד. מתי תדרשו אותו? בהימצאו. שהוא נמצא. אז סימן שהוא לא תמיד נמצא. על מה מדובר? ביחיד. של היחיד הוא לא נמצא תמיד. ומתי הוא מצוי גם ליחיד? בעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. זה עשרת ימי תשובה. שה' ממציא את עצמו גם לכל יחיד ויחיד. אז הדברים הם נפלאים ומרגשים. בכח הציבור לבקוע שערי שמים בתפילתם ולעלות אותה למרום. אבל בעשרת ימי תשובה הקב"ה כביכול יורד אלינו ושוהה עמנו ומאזין לתפילתנו. "דרשו ה' בהימצאו קראהו בהיותו קרוב".
מצד אחד זה נפלא כל כך. מצד שני, זה מטיל אחריות כבדה כל כך שהרי רבי ישראל מסלנט זצ"ל הזכיר את דברי הגמרא ביומא פ"ז: קצב אחד התחצף לרב. המתין רב שיבוא ויבקש סליחתו. לא בא. בערב יום הכיפורים אמר רב: אלך אני ואפייסו. פגש בו רב הונא ברב. שאל אותו: "לאן הולך מר?". אמר לו: "לפייס לפלוני". אמר רב הונא: "רב הולך להרוג את הנפש?". הלך רב, עמד לנוכח הקצב. הקצב עסוק היה בוויתור ראשה של בהמה. נשא עיניו וראה את רב והפטיר: "לך מפה! אין לי עסק איתך!". בעודו מבתר העצמות בקרדום, ניתז ריסס עצם ושיסף את גרגרתו ומת. רב הונא ידע מה הולך להיות פה. כנראה ידע את אופיו של הקצב והבין מיד את ההשלכות. תמה רבי ישראל מסלנט: בשעתו שהוא התחצף לרב, הוא לא מת. מאין כל השנה לבקש מחילה ולא מת. מדוע עתה מת? השיב רבי ישראל: עד עתה הייתה כלפיו הנהגת אריכות אף, אבל שרב המציא את עצמו לפניו, קירב את עצמו אליו, סלל לפניו את הדרך והוא מאן, גדול חרון האף, התעצמה ההקפדה ונענש בכל החומרה. ואמר רבי ישראל: "בכל השנה רחוק ה' מרשעים". פסוק במשלי ט"ו. "בכל השנה רחוק ה' מרשעים", רחמנא ליצלן. מחיצה של ברזל מפסקת. אבל בעשרת ימי תשובה בא הקב"ה וממציא עצמו כביכול, "דרשו ה' בהימצאו, קראהו בהיותו קרוב", ולא מנצלים זאת אז זה הרבה יותר גרוע ממה שרב המציא עצמו לקצב. כמה תגדל ההקפדה אם בן אדם לא מבקש מחילה וסליחה בחזרה בתשובה!
וכשתמצא לומר, זהו שאמרו במסכת ראש הנה י"ח כתוב: "ויהי בעשרת הימים ויגוף ה' את נבל וימות". עשרת הימים מה הם? אלו עשרה ימים שבין ראש הנה ליום הכיפורים. רש"י מפרש: שהמתין לו הקב"ה לנבל שישוב בתשובה. ולא שב. ואם הקב"ה ממתין ולא שבים, גדולה ההקפדה שבעתיים! והקב"ה כועס כמו שכתוב בברכות ו': "מדוע באתי ואין איש. קראתי ואין עונה. הקצור קצרה ידי מפדות ואם אין בי כח להציל" (פסוק בישעיה נ'), אז יש לפנינו שתי דרכים בעשרת ימים אלו: אחד: לחזור בתשובה, לבקש מחילה וסליחה באמת מהקב"ה ולזכות באהבתו או לעורר את זעמו ולהצית הקפדתו. במושגים שלנו כמובן. אז האם נהיה חלילה כאותו כקצב שאמר לרב "לך מפה! אין לי עסק איתך".
אני אתן לכם דרשה הבאה, בלי נדר על הדין של בינוניים. כתוב על הבינוניים שבינוניים תלויים ועומדים מראש השנה עד יום הכיפורים. אומר הרמב"ם: אם עשו תשובה, לחיים. אם לא עשו תשובה, למיתה. מה זה תלויים ועומדים? יש שחושבים תלויים ועומדים עוד לא נגזר דינם. צדיקים נגזר לאלתר לחיים, רשעים נגזר לאלתר למיתה. אבל בינוניים תלויים ועומדים, מבינים שמה? שהם עדיין במצב שלא נגזר דינם עד שיראו אם יחזרו בתשובה או לא וביום הכיפורים יחליטו. יש שמה מפרשים לא כך. תלויים ועומדים זה העמידו אותם על שרפרף, שמו אותם כבר את החבל, הם כבר תלויים ועומדים, ויצאה נגדם פסק דין מוות. יש כבר פסק דין מוות. עכשיו ממתינים לראות אם יעשה תשובה או לא. ועל זה יש שאלה. ה"לחם משנה" ואחרים, רבי יצחק בלזר ועוד, שואלים שאלות: רגע, אם הם בינוניים, מחצה למחצה, אז מה הבעיה? שיוסיפו מצווה ויכרעו את הכף. למה זה תלוי רק בתשובה? אם עשה תשובה, לחיים, לא עשה תשובה, למיתה. איזה מערכה יפהפייה ללמוד אותה ולהבין אותה. זה ממש חנג'ורי בסטרי. בדרשה הבאה.
רבנו הקדוש, ב"ה התשובה שלך ממש ריגשה אותי, מול סיפור כל כך קשה... תשובתך כל כך עושה נחת בשמים, יה"ר שבזכותך תבוא הגאולה, זה מדהים! חזקיהו המלך נבחר להיות משיח אך מכיון שלא אמר "תודה!" נלקח ממנו התפקיד... ואתה אומר לעם ישראל: "שבו תשארו ללמוד - "השם יִלָּחֵם לָכֶם" (שמות יד, יד) ואחרי הנס שיעשה השי"ת - שירת ההודיה שלך תהיה כל כך חזקה שבוודאי יבוא משיח... הרב תמיד מלמד אותנו רק לומר "תודה!" גם על הרעה... תמיד דמותך מול עיני כשיש קושי, כמה אתה מחזק אותנו... תודה לך על החיזוקים שלך (״בעלה של אחותי רצח אותה, איפה היה אבא שבשמיים?!״ אור יהודה 19.01.2011).
בוקר טוב כבוד הרב, ב"ה שמעתי את ההרצאה בקרית אתא. וואו איזה הרצאה, תודה רבה נהנתי מכל רגע וכמובן שלמדתי ממנה הרבה (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
אנחנו מטופלים בבית חולים פסיכיאטרי בצו של בית משפט. וב"ה השמעתי לחבר שלי את הדיסק של 'הכשרות באספקלריה עכשווית' (shofar.tv/lectures/923) השתכנע והפסיק לאכול בשר, אבל אמרתיו שישמור בסוד, כי כל שינוי שאדם עושה במקום, זה ירידה במצב הנפשי שלו על פי הפסיכיאטרים... אחרי חצי שנה לערך התגלה שלא אוכל ואמרו לו "שאם לא יחזור לאכול בשר יעבירו אותו למחלקה סגורה!" ששם יש הרבה אלימות והוא פחד. התקשרנו ל: 'שופר' סיפרנו זאת והרב אמר לשיר פסוק תהילים ק, ב, הדלקתי את הרמקול שמתי את השיר של הרב והתחלנו לרקוד ועכשיו הוא לא אוכל בשר ואין עוד לחץ מהם על זה, לא מזכירים לו כולם על זה (סגולת השמחה "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" תהלים ק, ב Shofar.tv/articles/15096).
שלום לכבוד הרב שליט"א, ב"ה זכינו לראות עין בעין 'בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו' (מכות י, ב) היינו צריכים להגיע להרצאה האחרונה שהתקיימה ברמלה ונתקענו בלי רכב והצטערנו על זה... הגיעה חופשת בין הזמנים וסגרנו נופש בקרית אתא... ולא להאמין הפלא ופלא הרב שליט"א הגיע לתת הרצאה באולם רחוב מתחת למקום שנפשנו - ישתבח שמו לעד! הגענו בשמחה גדולה לגלות שהאולם מלא מלא באנשים ונשים ומלא בנערים ונערות. ישבנו עם הנוער מאחורה ברוך ה' הנוער נשאר עד סוף ההרצאה והקשיב. ברוך ה' שהנוער מתעורר לצדיק האמת החי. תודה על הרצאה מרתקת. יה"ר שהשי"ת יברך את הרב (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום ותודה רבה על עוד דרשה מרגשת ומיוחדת כמוך. ב"ה האופן הנדיר שהרב היקר והאהוב מנגיש את הידע והחשיבות העצומה בביצוע פשוט ובהתמדה זו הבשורה, הצגת ההקלטה לציבור בעניין הבחור שעבר תאונה קשה מאד ומשתקם בשל אימוץ ההמלצות ריגש מאוד, גם לאחר סקירה של מאות מקרים של ניסים ונפלאות בהעמקה, זה מדהים, מרתק ונדיר. יה"ר שהקדוש ברוך הוא ישמור אותך מכל משמר וימשיך לתת לך כח ועוז להשפיע בענק בעולם התשובה ולהרבות באהבה ובשמחה כבוד שמים בבריאות איתנה בכול האיברים והגידים בשמחה ונחת בכל התחומים והענינים. אמן ואמן!!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
כבוד הרב, תודה על ההרצאה בקרית אתא המעלפת, המרגשת, המצמררת, וה-מחדשת בה”א הידיעה! פעם כבוד הרב אמר למישהו: “ב״ה יש קומץ אנשים שמצטופפים לשמוע את האמת” והערב זכינו לראות זאת כולם צפופים כמו סרדינים, והלב התמלא שמחה לראות אולם מפוצץ עד אפס מקום. בלי עין הרע "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב) אמן, כן ירבו כך כל ההרצאות! הגענו ב-20:50, אנשים עמדו, וגלשו אל מחוץ למפתן הדלת. גם לנו כבר לא היה כיסא, והבנו שנעמוד כל ההרצאה. ואז השי"ת שלח את י.ב. הי”ו עם רעיון מבריק – אילתר עבורנו ספסל מאחד החפצים במקום. איזו אכפתיות וטרחה בשבילנו! תודה רבה לו. ובזכותו זכינו לשבת בשורה הראשונה, הכי קרוב שאפשר – לשמוע כל מילה ולזכות לחזות בפני הרב. לקדש את העיניים! 74 ק”מ לכל כיוון 🚦🚦 – וכל ק״מ שווה עולם ומלואו. אחרי שכבוד הרב חידש לנו על גודל שכר הפסיעות והנסיעות לדבר מצווה, כל הדרך קיבלה משמעות אחרת. פתאום מבינים שכל מאמץ קטן בדרך לשיעור נרשם בשמים. ואפילו כששמענו מהרב שגם על קושי והטרחה למען מצווה יש שכר –תודה להשי"ת שזיכה אותנו לשבת על ספסל מאולתר😃 כל אחד מהסיפורים זה פנינה בפני עצמה. הסיפור על האדם שזכה לאריכות ימים בזכות עניית “אמן” – צמרמורת ואם כל הנסיעה היתה רק כדי לשמוע את החידוש של כבוד הרב על הפסוק “לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה’” (בראשית מט, יח) כבר היה שווה להגיע. איזה חידוש נפלא ואיזו עצה יקרה להתחזק בביטחון ובישועה! הדברים מאירים לנו את הפסוק באור חדש, אור שאפשר למצוא רק אצל כבוד הרב, שלא מפסיק לחדש, להפתיע ולרגש. ישר כוח עצום! אשרינו שזכינו ברב שמאיר את פסוקי התורה בעומק כזה, מגלה בהם אוצרות שלא תמיד שמים לב אליהם, ומעניק לכל מילה חיים ומשמעות חדשה. בכל שיעור זוכים לצאת עם עוד חיזוק, עוד הערכה למצוות, ותמיד מזכיר לנו שלא נהיה חלילה "מְלֻמָּדָה" (ישעיה כט, יג) אלא שנדע להעריך את כל היהלומים שהקב”ה נתן לנו – כל “אמן”, כל פסיעה, כל מצווה, כל רגע של תורה (גם 5 דקות מצילות!) וואו❗️ וכבוד הרב הוא בעצמו יהלום 💎💎יקר שאין לו מחיר. שליח נאמן של הקב”ה שמאיר את הדרך לאלפי יהודים, מלמדנו לגלות את היהלומים שבתורה ובמצוות, ומזכיר לנו בכל פעם מחדש כמה עושר רוחני הקב”ה העניק לנו. כמה השי"ת שמח בך! יה"ר שנזכה להדבק בו כמוך! תודה לרב על כל ההשקעה, המסירות והאהבה לעם ישראל. תודה שאתה מחדיר בנו אמונה, מחזק אותנו, ותמיד דואג שנגיע הכי רחוק שאפשר בעבודת השי"ת. 🩸איך בכלל אפשר אי פעם להודות ולהחזיר טובה לכבוד הרב כפי שמגיע לו⁉️❗️❗️❗️ יהי רצון שהקב”ה יעניק לכבוד הרב בריאות איתנה, אריכות ימים ושנים, שפע כוחות, סייעתא דשמיא בכל מכל כל, וימשיך לזכות את עם ישראל בעוד שנים רבות של תורה, אמונה, חיזוק וקידוש שם שמים (אמן) אשרינו מה טוב חלקנו שזכינו ברב כזה. 🙏תודה אבא שבשמים!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
כבוד הרב היקר. ב"ה הייתה הרצאה מיוחדת במינה. ישבתי על הכסא בלי לזוז. כמו כן האולם היה מפוצץ באנשים וזה עשה לי נחת. איזה כיף שהגעת לכאן. ברוך תהיה ויישר כח גדול (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
לכבוד הרב היקר, רצינו להודות מעומק הלב על הדרשה המיוחדת והמחזקת. ב"ה זכינו לעמוד ולהקשיב לדברי התורה של הרב, ולהרגיש את האור, החיזוק והאמונה שעוברים בכל מילה. הייתה לנו גם התרגשות גדולה לראות את ההשגחה הפרטית — ממש כרבע שעה לפני הדרשה קיבלנו לביתנו את תמונת הרב, כהכרת הטוב על החסד שזכינו לעשות - מאנשים שלא קשורים לקפ"ז - הרגשנו בזה זכות גדולה וסימן משמים. יהי רצון שנזכה תמיד ללכת בדרך התורה, להרבות בחסדים ובמעשים טובים, ושזכות הרב תמשיך להאיר ולחזק רבים. תודה רבה לרב על הזמן, ההשקעה והלב הגדול. מאחלים לרב נסיעה טובה ובטוחה, שילווה הרב בשמירה והצלחה, ויחזור לשלום (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
אין מילים, ב"ה הרצאה נדירה!!! נסיעה טובה ובטוחה🙏 (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
שבוע טוב ומבורך, כבוד מורי ורבי אלופי ומיודעי בהקשר לתולעים, ב"ה ראיתי בספר 'אוצר פלאות התורה' פרשת עקב עמוד שעב' על הפסוק: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבְעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךְ עַל הָאָרֶץ הַטּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: (דברים ח, י) הנזהר שלא לאכול בלי ברכה אין תולעים שולטים בו, דבר פלא כתב ב'שפתי כהן' (קכה) על התורה (כאן): "שמעתי שכל המברך על כל מה שאוכל, ואינו מכניס לגופו שום דבר בלא ברכה ראשונה ואחרונה, כשמת אין התולעים שולטים בגופו, לפי שהתולעים הם מהקללה, שנאמר (דברים כח, לט) "כִּי תֹאכְלֶנּוּ הַתּלָעַת" והברכה היא היפך הקללה, שנאמר (יחזקאל מד, ל) "לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" הוא הקבר, ברכה גימטריא כרז, שמכריזין שלא יגע בו שום נזק. עוד, ברכה גימטריא זכר, לפי שמזכיר שמו ומברך על כל דבר ודבר שהיה אוכל, ולא נהנה שום דבר בלא ברכה, לזה מצילין אותו מדין התולעים. ועוד, לפי שבשר גופו נתגדל ונתרבה על ידי ברכה, אין הקללה שולטת במקום ברכה. וכן מצינו רמז לזה "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת" סופי תיבות ארבע תוי"ן, גימטריא ברכת נהנים להציל מדין תולעים עם הכולל" (קכו) עד כאן המספר פלאות התורה! (לכתבה בדיקת חרקים ותולעים במאכלים shofar.tv/articles/12056).