דינם של בינונים | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 09.10.2016, שעה: 20:31
- - - לא מוגה! - - -
מה דינם של הבינונים בעשרת ימי תשובה?
לשון הרמב״ם,
פרק ג' אלקות תשובה, הלכה ג'.
וכשם ששוקלין זכויות אדם ועוונותיו בשעת מיתתו,
כך בכל שנה ושנה שוקלין עוונות כל אחד ואחד
מבאי העולם עם זכויותיו ביום טוב של ראש השנה.
מי שנמצא צדיק נחתם לחיים,
ומי שנמצא רשע נחתם למיתה,
והבינוני תולין אותו עד יום הכיפורים.
אם עשה תשובה נחתם לחיים,
ואם לאו נחתם למיתה.
הלחם משנה מקשה,
ואם תאמר
כי לא עשה תשובה,
עמי נחתם למיתה.
המחצה של מחצה מטה כלפי חסד.
זאת אומרת,
הוא אומר, ידוע לנו שאם אדם מחצה זכויות, מחצה עוונות,
יש מידה ממידותיו של הקדוש ברוך הוא שנקראת
מטה כלפי חסד,
וכיוון שהוא מחצה למחצה, אז מטה כלפי חסד,
שיהיה כאילו זכויות, רובו זכויות.
אז למה פה זה לא עובד?
הרי הוא מחצה למחצה, זה בינוני.
כבר תרצו בזה שבאלו עשרה ימים של תשובה הוא חייב לעשות תשובה.
ואם לא עשה,
הרי עוון אחד נוסף על העוונות.
אפשר לשאול על זה הרבה שאלות, על התירוץ,
אבל תוך כדי שנלמד נשמע גם דברים שיסבירו את הדברים.
אז אנחנו אומרים שוב,
תרצו בזה שבאלו עשרה ימים של תשובה הוא חייב לעשות תשובה.
ואם לא עשה,
הרי עוון אחד נוסף על העוונות.
למה?
ביום הזה, בימים האלה הוא חייב לעשות תשובה, ואם הוא יעשה מצוות אחרות, אז למה זה לא טוב?
ודברי הלחם משנה צריך עיון.
דאי נמה שנחתם למיתה
משום שהוא ביטל מצוות עשה דתשובה,
אם כן יעשה כנגד זה מצווה אחת,
אפילו אחת רק,
והרי זה שוב בינוני ומחצה על מחצה ומטה כלפי חסד.
והדרה קושייה לדוכתא,
וחוזרת הקושייה להיות אותה קושייה.
שאם הוא מחצה למחצה,
למה לא פועלת מידת מטה כלפי חסד?
לא עשה תשובה זה עבירה, נגיד.
עשה מצווה כנגדה, נהיה שווה שוב,
ולמה לא תפעל אותה מידה שאמרנו בהתחלה, וחזרה הקושייה?
אז למה הוא נחתם למיתה?
ובאמת דברי הרמב״ם עצמם קשים.
דלמה אם עשה תשובה,
הרי הוא נחתם לחיים?
הרי כל מצווה אחרת שיעשה,
היא תהיה מכרעת את הכף לזכות
ויהיה נחתם לחיים.
למה צריך דווקא?
הרי אם הוא היה מגיע לראש השנה בלי תשובה,
כשרובו זכויות,
אפילו במצווה אחת יתרה על העוונות,
אז הוא היה נחתם
כצדיק.
צדיק בדינו, לא צדיק במציאות.
אבל שוקלים האם רובו זכויות או לא,
וכרגע בדין רובו זכויות, אז בדינו הוא צדיק, לא שהוא צדיק.
כי יכול להיות שיש לו 500 עבירות.
יש לו 600 מצוות. אז מה,
זה נקרא צדיק שעושה 500 עבירות?
אבל בדינו,
בדינו, הוא יוצא צדיק.
אז אם הוא היה בא לפני כן בלי מצוות התשובה,
הוא היה מגיע כשרובו זכויות,
הוא היה עובר.
למה כשהוא הגיע לראש השנה,
בתחנה הזאת הוא מחצה למחצה,
הוא חייב דווקא תשובה.
ואם לא, למיתה.
אז אם הוא היה מוסיף כנגדה,
ואם היה מוסיף שתיים,
אז בלמה הכי הוא מכריע?
למה מחייבים אותו דווקא תשובה?
למה הרב אומר דווקא תשובה, ואם לא תשובה, מיתה?
והרי פשוט,
שאם מדברים באחד מחצה על מחצה, זה דתי.
ואם הוא דתי,
אז מיד אחרי,
מיד אחרי,
מיד אחרי ראש השנה, במוצאי ראש השנה,
כבר יש לו מצוות קריאת שמע דאורייתא.
אז למה זה לא מכריע?
ואחר כך יש לו תפילות, ויש לו ברכות, ויש לו ברכת המזון, ויש לו עוד...
אז מה הוא עשה? עשה דמי תשובה מה? הלך לישון עד ליום כיפורים?
מה קרה?
למה הרמב״ם אומר רק תשובה?
אז כבר עמד על זה הגאון רבי יצחק בלאזר בספר כוכבי אור בסימן ה'
ותרץ
דעבירה זו שאינו עושה תשובה
בשעה שהקדוש ברוך הוא מתקרב וממציא עצמו כביכול לבני אדם
וקורא להם לשוב אליו,
עבירה זו קשה היא עד מאוד,
וכל מצווה שיעשה אינה יכולה להיות כנגדה.
לכן עבירה זו מכרעת
לכף חובה.
אלא אם כן עשה תשובה,
אז הכריע את עצמו לכף זכות ונחתם לחיים.
כי אין מה שאמרנו קודם, בדרשה הקודמת,
לפי הרב גלינסקי, שהסביר
במעשה רב והקצב,
שאם אתה ממציא את עצמך אליו והוא לא מוכן
לבקש מחילה,
אז ההקפדה היא כזאת גדולה. ואם ה' מטריח את עצמו כביכול להמציא את עצמו אלינו,
אתה כביכול מצפצף, לא עושה תשובה.
היה לך חודש הרחמים והצליחות,
היה לך יום הדין יומיים,
ויש לך עשרת תשובה,
ובורא עולם ממציא ופושט את ימינו לקבל שווים,
ואתה מתעלם,
זו עבירה כזו גדולה שכל המצוות שתביא בעשרת הימים האלה לא יוכלו להשתוות כנגדה.
לכן נחתם למיתה.
תירוצו של רבי יצחק בלאזר
בספר כוכבי אור.
טוב, זה תירוץ אחד.
אמנם יש לבאר באופן אחר.
עוד ביאור.
דיני ידוע בשם הסבא מנובהרדוק,
זיכרונו לחיי העולם הבא,
שאמר
מה דעית בגמרא בין אונים תלויים ועומדים?
מה זה הלשון הזה?
בין אונים תלויים.
תלויים ועומדים,
תלוי ועומד,
מה זה?
הוא אומר שזה תלויים כמשמעו.
תלויים זה ממש עם חבל על הצוואר.
וכשאדם,
החבל נתון בצווארו
ורגליו עדיין על הכיסא והתליין מזומן להדוף את הכיסא מתחת רגליו
אלא שעדיין יכול לקבל חנינה מאת המלך.
ככה בנונים תלויים ועומדים
כל עשרת ימי תשובה.
רחמנא ליצלן.
אדם מתהלך, מחייך לכולם, היי ביי, מה נשמע זה? והוא לא יודע שהוא תלוי.
הוא עם חבל על הצוואר, על כיסא,
ורק רגע אחד יגידו לה תליין טיז,
והוא הלך.
הנה, אתם רואים היום, רחמנא ליצלן, פיגוע.
שניים לא חלמו בכלל.
אחת עומדת בתחנה,
הולכת לאנשהו לקרבת משפחה, לשוק, למשהו, לא יודע מה,
ומקבלת פתאום צרור יריות ומתה, נופלת. מתי זה נגזר? בראש השנה.
משהו השתבש באסון.
ואחד רודף, איש יסם רודף אחרי המחבל,
והופך להיות נרדף, ונרצח.
איפה, מתי זה נפסק?
בראש השנה.
מי חלם?
מי חשב?
מי ידע שסימנו אותו כבני מירון,
העוברים בשבט כמו כבשים,
ומסמנים זה לחיים, זה למיתה, זה לחיים, זה למיתה?
אף אחד לא יודע.
ויש כאלה שהולכים עם החבל על הצוואר,
והם לא יודעים שהם תלויים.
אז אומר הסבא מנובהרדו, כשהלשון תלויים ועומדים, לא אמרו חכמים סתם,
אלא כמשמעו.
וכך המצב שלהם עשרת ימי תשובה, שממתין להם האם לחון אותם או לא.
וזה רק על ידי התשובה.
עכשיו נראה את ביאור דבריו.
דמשה אמרו בין אונים תלויים ועומדים,
אין הכוונה שהמשפט שלהם נדחה עד יום הכיפורים.
דבר זה אינו נראה כלל,
שכן ראש השנה הוא יום הדין לכל באי עולם.
אז יום הדין נגזר ביום הדין.
מה יהיה עם כל אחד מבאי עולם?
והוא היום שהקדוש ברוך הוא כביכול יושב על כיסא דין
ומלך במשפט יעמיד ארץ
וכל באי עולם נדונים בו
וגם הבינוניים
אלא
שבעצם נדונים הבינוניים למיתה
כאותו תלוי הנתון בחבל שהוא כבר נידון למיתה
אלא שהקדוש ברוך הוא רב חסד,
חפץ להמתין להם
ונתן להם זמן עד יום הכיפורים אם ישובו יחון אותם
וכנראה שלכך נתכוון הסבא מנובהרדוק זיכרונו לחיי עולמון בבוקר.
אז זאת אומרת תלויים בעומדים עם גזר דין מוות
רק בגלל שהם מחצה על מחצה
ובגלל שהשם ממציא את עצמו
נותן להם אפשרות לחנינה, אתה רוצה חנינה?
תגיד שאתה מתחרט על כל מה שעשית
תקבל עתיד,
תתוודה ונגמור את הסיפור. נוריד אותך מהכיסא,
תסיר מעליך את עניבת החנק
ותלך הביתה לשלום.
אתה לא רוצה?
עם כל היד המושטת
דחף לו את הכיסא
ונגמר הסיפור.
ומה שהקשה לחם משנה למה נחתם למיתה במחצה על מחצה
אם לא עשה תשובה
הרי אמר הנחם משנה מחצה למחצה מטה כלפי חסד
אז למה נחתם למיתה אם לא עשה תשובה?
יש לומר
כדי לזכות בחיים צריך רוב זכויות
וללא רוב זכויות
אין לאדם זכות קיום בעולם
וממילא נידון למיתה
והבינונים נשפטים בראש השנה כמו שאמרנו כמו כולם
אלא שחסד הקדוש ברוך הוא עימהם
להרוויח גזר דינם עד יום הכיפורים
ובזה יבואר גם כן הטעם
מדוע לא יועיל לבינוני
אם יעשה עוד מצווה אחת להכריע את המאזניים לכ...
והוא מפני שכבר נגמר דינו למיתה
ואין שוקלין מחדש
זכויותיו ועוונותיו
כשם שלא יועיל לרשע שנחתם למיתה
אם יעשה מצוות הרבה שיוכלו להכריע את הכף
כי הרי נגמר דינו למיתה
והוא הדין לבינוני
אלא התשובה
היא ורק
היא מועלת
למה היא עוקרת את העוונות למפרע ומבטלת אותם
וחסד מיוחד ניתן לבינונים
שיוכלו לתקן את גזר דינם
על ידי תשובה עד יום הכיפורים
כי בעצם לא הייתה הכרעה כי הם היו מחצה למחצה אם הכלל רובו קובע
רובו זכויות צדיק רובו עוונות רשע בינוני זה לא צדיק לא רשע גם צדיק גם רשע מה זה?
זה בין הערביים
ספק יום ספק לילה ספק צדיק ספק רשע
צריך להכריע
אבל נחתם כבר הדין אז אתה לא יכול להוסיף עוד
זה כמו להבדיל להבדיל
במשפט הישראלי
אז שמה אחרי שאתה מביא את כל הטיעונים
והבאת את הצהירים והייתה חקירת העדים
ואומרים עכשיו צריך לעשות סיכומים
אתה לא יכול להוסיף עכשיו מה שלא היה בכתב התביעה ולהתחיל מחדש אה נזכרתי יש לי עוד מישהו אז נגמר המשפט נגמר
עכשיו רק להכרעה עושים סיכומים ורואים
אז פה עשו כבר סיכומים עשו סיכומים כבר רואים מחצה למחצה
נו אז לפעמים השופט שואל את הנאשם אתה מתחרט או לא מתחרט?
למה הוא שואל אותו?
כי בהכרעת הדין
זה יוסיף לשיקול דעתו של השופט כיצד לפסוק את דינו
מה העניין לך אם הוא מתחרט? המעשה נעשה
מה אכפת לך אם הוא מתחרט?
אפילו במשפט הישראלי
לדוגמה הנשיא קצב לא יצא בחזרה הביתה ולא קיבל שליש למה?
כי הוא לא מתחרט
הוא אומר שאין לו על מה להתחרט בסדר
אז המשפט הישראלי אומר לו, אתה לא מתחרט,
אנחנו חושבים שאתה אשם,
אתה חושב שאתה לא אשם, אין בעיות שאי אפשר.
שליש מקבלים רק עם מתחרט.
גם הם יודעים את התשובה וזה,
תעשה תשובה, לא תתחרט, כן תתחרט.
מעתיקים קצת.
מכל מקום רואים
שהקדוש ברוך הוא ממתין להם עד יום הכיפורים,
אבל מה הוא רוצה מהם?
תשובה.
למה רק תשובה? כי מבטל את כל העוונות למפריע.
אבל אם יעשו עוד זכויות, לא, כבר נסגר התיק.
התיק הוא מחצה למחצה.
אי אפשר להוסיף עכשיו.
ונראה עכשיו ראייה לכל מה שביארנו כאן.
ראייה זה חשוב מאוד, להביא ראייה לדברים.
הגמרא בירושלמי,
פרק א' דראש השנה, הלכה שלישית.
רבי חנניה,
חברהון דרבנן בעי,
ואין הקדוש ברוך הוא רואה את הנולד?
פירוש.
כיוון שהקדוש ברוך הוא יודע מראש
מי ישוב
ומי לא ישוב בתשובה,
היה לו לדון את הבינוניים,
אף הם בראש השנה,
ולגזור את דינם סופית.
הרי הוא יודע אם הם יעשו תשובה בעשרת ימי תשובה,
או לא יעשו בעשרת ימי תשובה.
אז היה לו לדון אותם. כבר אמרו, למה אתה צריך להכות? כאילו, אתה לא יודע? אתה יודע, ריבונו של עולם, הכל אתה יודע.
אז למה אתה צריך להמתין להם?
ולמה לא להמתין עד יום הכיפורים?
ומשנה,
מתרץ את הגמרא,
ולא שמיעה דאמר רבי סיימון בשם רבי יהושע בן הנביא,
אין הקדוש ברוך הוא דן את האדם אלא בשעה שהוא עומד בה.
כמו שנאמר, כי שמע אלוהים אל כל הנער באשר הוא שם.
אז הירושלמי אומר שרבי חנניה
הקשה קושייה.
הוא אומר, למה הקדוש ברוך הוא בעצם לא גוזר בראש השנה את מי שהוא יודע שלא ישוב בעשרת ימי תשובם הבינוניים למיתה?
ומי שישוב, לחיים.
למה צריך להמתין להם כיפורים? מה, הוא לא יודע? אתה נולד?
הוא יודע, הוא יודע בדיוק מי ישוב ומי לא ישוב.
אז למה להמתין?
מתרצת הגמרא, וכי לא שמעת,
לא שמעת, לא ידוע לך מה שאמר רבי סיימון בשם של רבי יהושע בן לוי,
שהקדוש ברוך הוא לא דן את האדם,
אלא בשעה שהוא עומד בה,
באותה שעה של ראש השנה, מה הוא?
מחצה למחצה.
לא מסתכל קדימה מה יהיה איתו,
כמו שהוא לא מסתכל קדימה גם מי יחזור מהתשובה שהוא עשה בראש השנה ובמשך השנה הוא יהיה עבריין גדול,
אלא הוא דן באשר הוא שם.
באותה שעה שהוא עומד בדין, הוא דן את האדם.
אז לכן, מה שאתה אומר, אם הוא רואה את הנולד, כן, הוא רואה.
ולמה הוא לא דן לפני, בראש השנה?
כי ככה הכלל אצלו.
הכלל אצל הקדוש ברוך הוא שהוא דן באשר הוא שם. זה חסד גדול.
כי אם היה דן אותנו על פי,
אז לא היינו יוצאים מהבטן בכלל של אימא, כי הוא יודע מראש מה יהיה,
זה היה מטרל לשלושת רבעי אלף עוד היה.
והנה,
לפי דברי הלחם מישנה
והגאון רבי יצחק בלאזר,
דהא דלא עשו תשובה,
מצטרף אל העוונות
ומכריע לכף חובה.
אמרנו שזה שלא עושים תשובה זה עוון כזה גדול,
שאפילו אם יעשה מצוות זה לא יועיל לפי תירוצם.
ומשום הכן נידונים למיתה ביום הכיפורים.
כי הם לא עשו תשובה, ואסור לנו תשובה. והעבירה שלא לעשות תשובה בשעה שהשם ממציא את עצמו וכולי,
גם תעשה מצוות לא יעזור לשנות את המאזן,
אם נגיד אפילו שאפשר להוסיף מצוות.
אם נגיד אפילו.
וזה תמוה טובה.
זה הרבה, הרבה מאוד תמוה.
מה הקשר רבי חנניה,
שהקדוש ברוך הוא יודע את הנולד,
וכי סלקה דעתך
שידונו על חטאים שיחטא בעתיד?
והאין שוקלין, אלא מה שכבר נעשה.
אז מה עלה בדעתו להגיד את הדבר הזה, וכי ה' לא רואה את הנולד?
הרי כל הפסק דין של ראש השנה זה על העבר!
לעתיד
מה עשית עד כאן
אבל לדברנו נייחא
לדברנו זה יבוא נוח ובשלום
כיוון שהבינוני כבר נידון למיתה
ונגמר דינו בראש השנה אלא שהקדוש ברוך הוא עושה עימו חסד
וממתין לו אם ישוב ייתן לו חנינה
על כן נגשה רבי חנניה
הקדוש ברוך הוא יודע מראש מי ישוב ומי לא ולמה יהיה תלוי ועומד
מי שישוב יחתן אותו מיד ומי שלא ישוב יחתן איתו מיד
ומתרץ שעל דבר זה גם כן אין האדם נידון
אלא באשר הוא שם
וצריך
ללמוד
דעובדה דישמעאל
דומה לענייננו
הרי מאיפה לומדים את כל הדין הזה באשר הוא שם?
מישמעאל הבן של הגר
הבן של אברהם
שהיה מושלך ועומד למות
והוא היה חולה
שמדרך הטבע אין לו סיכוי לשרוד
וגם כלוא המים
והיא לא ראתה באר לידה
וכיוון שראו מלאכי השרת שהקדוש ברוך הוא עומד לעשות לו נס
ותרא באר מים פתאום היא רואה
באר מים
אמרו מי שעתיד להמית את בניך בצמא
בזמן החורבן שיברחו מירושלים אז חיכו להם הישמעאלים עם נודות נפוחים אוויר ולא מים והרגו אותם
אז מי שעתיד להמית את בניך בצמא אתה מעלה לו באר?
עושה לו נס?
הוא לא ראוי שיעשו לו נס
אבל הם לא טענו שיש להמית אותו
הם טענו שלא ראוי לעשות לו נס
שאם כן היו צריכים לטעון כן גם קודם שהוא נהיה מסוכן
כי אם הטענה בגלל שבניו עתידים להמית את בניך בצמא
למה צריך לחכות עד שיהיה מסוכן?
גם לפני שהוא יהיה מסוכן
כאן
כדי לחסל אותו,
שלא יהיו לו צאצאים,
שלא ימיתו אחר כך את הבנים שלך, את עם ישראל.
אז זה לא תלוי במסוכן או לא מסוכן גם לפני כן.
אבל הם לא טענו שצריך להמית אותו.
הם אמרו שהוא לא ראוי לנס.
אז לפי זה יבוא טוב מאוד הירושלמי.
דישמעאל היה אף הוא
כמי שנגמר דינו למות כי הוא היה מסוכן.
מסוכן פירושו של דבר אם ה' לא עושה נס הוא מת.
בשביל שהוא יחיה צריך לעשות נס.
אם לא יהיה נס אז באופן טבעי הוא מת.
אלא שהקדוש ברוך הוא חפץ לעשות עמו חסד ולהצילו ממוות.
מאז טענו המלאכים הרי הוא עתיד להמית את בני ישראל בצמא
ואינו ראוי שיעשה עמו נס.
אמר להם הקדוש ברוך הוא באשר הוא שם.
לפי מעשיו עכשיו אני דנו. עכשיו הוא צדיק או רשע?
אמרו המלאכים צדיק. אמר באשר הוא שם.
אני דן אותו לפי מה שהוא עכשיו. עכשיו הוא צדיק הוא ראוי לנס.
אם כן,
הכי נמי,
הכה.
אין הבינוני נחתם למיתה אפילו שידוע שהוא לא ישוב.
אז למה בראש השנה השם לא גוזר? אם הוא יודע שבעשרת מת תשובה הוא לא ישוב. למה הוא מתאים לו עוד כמה ימים הוא לא ישוב?
באשר הוא שם? כמו ישמעאל.
אני רוצה לעשות אותו חסד. הוא לא ינצל את זה, אין בעיה.
אז הוא ימות.
אבל אם הוא יעשה,
אני רוצה לעשות לו נס.
תחיית המתים. כי הוא כבר מת.
כי הוא כבר מת. נגזר על המיתה. הוא כבר עומד תלוי על הכיסא.
ולא זו בלבד שהקדוש ברוך הוא ממתין להם לבינונים שישובו,
אלא אף מתקרב וממציא עצמו אליהם על מנת שישובו אליו בתשובה.
דירשו אדוני בהימצאו,
כי ראוהו בהיותו קרוב.
אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים.
והנה מן הכתוב משמע שהקדוש ברוך הוא מתקרב בימים הללו לכולם.
לצדיקים,
לבינונים ולהרשעים.
וצריך להבין
מה עניין ההתקרבות לרשעים הגמורים?
הרי הם כבר חתומים למיתה.
אז מה שייך להגיד?
דירשו השם בהימצאו, מה יועיל להם?
קראו בהיותו קרום, מה יועיל להם?
ונראה שהוא על פי מה שאמרו בגמרא ביום הנ״ד,
שבעת חורבן בית המקדש
היו הקירובים מעורים זה וזה.
כידוע,
הקירובים
הם היו פני תינוק, כרביה,
כרביה,
כתינוק.
הם היו עם הפנים שלהם זה לזה,
זה מראה חיבתו של הקדוש ברוך הוא ואוהבתו לישראל.
ואם היו פניהם לצד הבית,
דהיינו כאילו הם בכעס, כאילו ברוגז,
לא מסתכלים אחד על השני,
זה מראה שהקדוש ברוך הוא כועס עלינו.
ובשעת החורבן
נכנסו גויים להיכל, ומה ראו?
שמעורים זה בזה,
שזה מראה חיבתם של ישראל.
השם עושה חורבן,
נהרגים, הוציא אותם לגלות,
ורואים חיבתו של השם.
מה זה?
טמא מהרשע שם.
אה, דהאמרינן שבשעה שישראל עושים רצונו של מקום,
רק כשהם עושים רצונו של מקום,
אז פניהם היא של אחיו,
ובשעה שהם עושים רצונו של מקום, אז פניהם לבית.
ואם כן, איך היו מעורים בזמן החורבן?
ונתבער שם,
שבשעה שבה הקדוש ברוך הוא לחריב את ביתו
ולהגלות את בניו,
הייתה באותה שעה אהבה גדולה לישראל.
ורק אז התיר הקדוש ברוך הוא למידת הדין
לשלוט בהם. רק אחרי האהבה הגדולה שהייתה,
התיר למידת הדין לשלוט בהם.
שאין אב מלכה את בנו,
אלא אם כן היא טובה גדולה בשבילו.
וצריך לעורר את כל רגשות האהבה והרחמים.
טרם ילקהו כדין
וחייאות לו.
ניתן דוגמה מניתוח.
יש אבא רוצה שינתחו את הבן שלו ויוציאו לו איזה חלק או עבר או משהו?
מי רוצה?
הבן לא רוצה ללכת לניתוח.
אבל מה לעשות, האבא אוהב אותו, יודע שאם לא יעשה ניתוח, הוא הלך.
אז הוא מביא אותו ל...
ובאותה שעה שהוא לוקח אותו לבית החולים, הוא בוכה בעצמו, אבא.
הוא אוהב את הבן, הוא יודע שזה סכנה עכשיו, משהו יעבור והכול, והוא מרחם עליו, אבל אין ברירה.
המצב יהיה הרבה יותר גרוע אם לא יעשה בו את הדין הזה של הניתוח.
כי אז יכול להיות שהבן יהיה גמור.
אז החורבן זה ניתוח.
לעורר את עם ישראל.
מה הם גרמו?
ובאמת מיד הם חזרו בתשובה.
ואחרי חורבן בית ראשון לקחה להם רק 70 שנה לחזור בחזרה לבנות בית שני.
ומה שמתים חלק,
מיטתם כפרתם.
והם יגיעו לעולם האמת, לטובה.
אז זאת אומרת, באותה שעה היה גילוי גדול של אהבת הבורא יתברח עם החורבן והגלות והכול.
כמו כן,
הוא עניין ההתקרבות לרשעים בעשרת ימי תשובה. שאלנו, מה מועיל שהשם ממציא את עצמו בעשרת ימי תשובה גם לרשעים? הרי נחתם דינם למיתה.
אז מה זה מועיל?
אלא בשעה שנחתמים למיתה יש התעוררות של אהבה גדולה מצד הקדוש ברוך הוא, כביכול כלפיהם.
לעומת מידת הדין הקשה המתוחה עליהם שהיא תובעת את מיתתם בגלל מעשיהם המקולקלים.
ולפי מה שנתבאר,
שגם על הבינונים נגמר הדין למיתה,
הרי אמרנו שגם הם עומדים
וכרוכים כבר למיתה.
ורק אפשרות של תיקון על ידי תשובה ניתנה לבינונים,
כיוון שאין הכרעה כי הם מחצה למחצה.
אם כן, ההתקרבות לבינונים על מנת שיעשו תשובה היא גם כן מאותה סיבה של התקרבות לרשעים,
שזה גילוי אהבתו הגדולה וטעם אחד לשניהם.
כי אלה הוכרעו למיתה בגלל רובם,
רוב עוונות,
ואלה מחצה למחצה, ממש
על סף התהום.
והשם מרחם עליהם.
ובדרך אחרת, עוד דרך,
ובדרך אחרת נראה לי ישב את קושיית הגאון רבי יצחק בלאזר, זכר צדיק ברכה.
מדוע לא תועיל לבינונים מ...
מצווה אחרת
להכריע את הכף לחיים.
מדוע?
דנא אף על פי שאמרו שכר מצווה בה היה על מליקה.
מכל מקום יש דבר אחד
אשר על ידו אפשר לשלם לאדם שכר מצווה בעולם הזה.
איך אפשר לשלם לו?
על ידי החיים עצמם
שנותנים לו את החיים.
הוא היה צריך למות
ובגלל מצווה
נתנו לו את החיים עצמם.
זה תשלום שאפשר וראוי כנגד מצווה.
כי כל עיקר הטעם
ששכר מצווה בה היה על מליקה הוא מפני שאין בכל חללו של עולם כדי שכר מצווה אחר.
אם תרצה לתת לאדם על מצוות צדקה, על מצוות ברכת המזון, על מצוות שמע, על מכל מצווה, אם תרצה לתת לו שכר,
גם אם תיתן לו את כל העולם בטאבו,
כולל המאדים, כולל כל הכוכבים שראו ומצאו וחיפשו וידעו ונודע,
תיתן לו את הקול שלו בטאבו ובעלים על כל העולם לאורך זמן,
לא נתת לו שכר מצווה.
כי זה מוגבל בזמן.
כמה זמן?
עד שבעים, מאה, מאתיים, שלום, נגמר. אחר הזמן הוא נשאר רש מכל זה.
אז זה מצווה? זה נקרא שכר?
לעומת זאת, אם הוא יקבל שכר ולנצח,
איך אתה משווה שכר לזמן לעומת שכר לנצח?
אבל כל זה נאמר כיוון שאין בכל חללו של עולם לשלם על מצווה.
אבל עצם החיים, אם אתה מקבל חיים, עצם החיים
אינם שכר כה גדול ועצום
שיש בו כדי תשלום שכר המצוות.
למה?
שכן שנינו.
יפה שעה אחת בתשובה
ובמעשים טובים
בעולם הזה
מכל חיי עולם הבא.
זאת אומרת, חיי עולם הבא זה נצח.
ועם כל השכר שקבלת שמה,
ושעה אחת פה בעולם הזה בתשובה ומעשים טובים
היא יותר מכל חיי העולם הבא. אז רואים שחיים לחיות בעולם הזה,
זוכרנו לחיים, אל מלך חפץ בחיים, כותבנו לחיים, למענך, אלוהים החיים, למענך.
אז אתה רואה שחיים זה למעלה מכל שכר המצוות.
אם כן, זכייה של שעה נוספת בעולם הזה היא שקולה כנגד כל חיי העולם הבא,
שהרי אפשר לנצל אותה לתשובה ומעשים טובים.
מזה הטעם עכשיו,
אנחנו יוצאים קצת כדי להראות את הדוגמה המתאימה לזה,
מזה הטעם נתיירא אברהם אבינו.
בשעה שהוא ניצל מכבשן האש
וממלחמת המלכים
הוא אמר ואנוכי עפר ואפר,
מהכבשן הוא יכול לצאת עפר
וממלחמת המלכים אם הוא היה מת הוא היה הופך להיות,
סליחה,
מהכבשן הוא יוצא אפר
וממלחמת המלכים הוא יוצא עפר,
עפר חזיר לאדמה.
אז הוא פחד,
נתיירא שמה קיבל כל זכרו.
והשאירו אותו בחיים ואז הוא איבד את כל שכרו
עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא
אל תירא אברהם
אנוכי מגן לך
שכרך הרבה מאוד
וחכמים זכרונם בראשית רבה כל מה שעשיתי עמך בעולם הזה חינם עשיתי עמך כל מה שקיבלת ממני
כל הברכות הכל כולל החיים הכל הכל הכל הכל הכל בחינם
לא על חשבון
למה יעקב אבינו אמר קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדיך
מה זה קטונתי מכל החסדים?
יש לך קופה של זכויות
אתה רוצה חסד שאני אעשה לך?
תשלם
לוקחים מהקופה של הזכויות זה תמורת החסד
לוקחים וככה קטונתי
קטונתי מרוב החסדים
אתה מבין זה על חשבון מה בחינם?
לא בחינם
יש לך מה לתת?
או, יש לך זכויות? בוא ניקח, נשלם לך מפה, נתן לך.
אצל אברהם הבטיח לו השם, אני מגן לך.
שום דבר ממה שקיבלת בעולם הזה לא על חשבון משהו.
שכרך הרבה מאוד.
הכל חינם.
עכשיו,
לכאורה,
זאת אומרת, כל השכר מתוקן לאברהם לעולם הבא ולא מפסיד שום דבר.
לכאורה ייפלא,
הרי כל כניסתו של אברהם אבינו לכבשן האש
היא הייתה מסירות נפש על קידוש השם.
ומה מקום לחשוש
שמא קיבל שכרו במה שנשאר בחיים?
הוא התכוון
למות על קידוש השם.
הוא נכנס על מנת לסרף.
הוא קידש את השם או לא קידש?
הוא קידש את השם בסתירות נפש.
אז למה הוא צריך לחשוש
שאם השם עשה לו נס,
אז הוא קיבל את כל שכרו שמגיע לו?
בגלל שהקדוש ברוך הוא השאיר אותו בחיים. למה?
יותר קשה
שמהתשובה של הקדוש ברוך הוא נראה שההצלה מתוך כבשן
האש הייתה עלולה להיות באמת שילוב שכרו.
כי היה צריך להגיד לו שאתה מקבל בחינם.
משמע,
שאם זה לא אתה וזה מישהו אחר ואני מציל אותו,
אז הוא קיבל כל שכרו.
אלא שנתן לו, לאברהם אבינו, הקדוש ברוך הוא דבר בחינם.
ונתבער מזה שכל הזוכה לחיים
שלא בדרך הטבע.
הרי קיבל כל שכרו בעולם הזה.
ולכן נתיירא אברהם.
שהרי ניתנו לו חיים בנס.
עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא,
חינם עשיתי עמך.
זאת אומרת, בסתם אדם שנעשה לו נס,
אדם כזה
לוקחים לו את כל השכר ונותנים לו חיים בתמורה.
עכשיו על פי הדברים הללו יבואר לנו הכל.
מאחר שנגמר דינם של הבינוניים למיתה
ומחסד הקדוש ברוך הוא הוא מאריך להם את גזר דינם עד יום הכיפורים,
נמצא כי זכו לחיים של חסד.
אז עכשיו,
מראש השנה עד יום הכיפורים,
בזכות מה אתם חיים?
חיים של חסד.
זה תחיית המתים, כי גזר דין,
מוות.
וממילא על כל מצווה שיעשו,
נגיד שהיינו אומרים אז למה אם הוא יוסיף כמה מצוות הוא לא יכריע את הכף?
בלי להגיד שנפסק דינם והכל. נגיד שאפשר היה להוסיף
גם אם היה אפשר להוסיף, לא היה מועיל. למה?
כיוון שהיה משתלם להם שכרה מיד
על ידי מתנת החיים.
עצם זה שאני מחיה אותך כל רגע זה נס,
כי נגזר דינך למיתה.
וכן נשתלם להם בזה כל מצוות.
תקוות שעשו בימי חלדם
ולא נשאר בידם
אלא החטאים
ואין להם תקנה אלא בתשובה
שהיא מוחקת את כל העוונות
ועל ידיה יזכו להיות נחתמים לחיים
כי תשובה עוקרת חטא
וממרקת עמון
וכקטן שנולד דמי
על ידי התשובה הוא ייחתם לחיים
כיוון שהתשובה יצחק
היא עוקרת את החטא
וממרקת את העוון
והוא כמו קטן שנולד
יש פה מישהו חדש
וזוכה להיות נכתב ונחתם לחיים
אף על פי שכבר נגמר דינו למיתה
עושה השם עימו חסד
שיוכל לשוב
להיקרע רוע גזר דינו
כרע רוע גזר דיננו
ולא עוד
אלא שהקדוש ברוך הוא בכבודו עצמו מתקרב אליו למען הקל עליו את התשובה
היוצא לפי הדברים האחרונים האלה דבר איום ונורא
שבינוני שלא ניצל זאת
היות והוא חי
אחרי שהוא היה צריך למות
אז גם הוא הפסיד את כל הזכויות שלו ונשארים לו רק עמונות
רחמונו נצלן
ומי יודע מה נגזר בדינו
אף אחד לא יודע
לכן חושו נמהרים לשוב לאלוקים
מהר נותרו עוד מספר רגעים בימים
ולא לפספס את הדבר הגדול ביותר שנברא במיוחד בשבילנו לפני בריאת העולם למעלה מן הטבע
זו התשובה
בתוספת לדרשה שאמרתי לכם שכוחה של התשובה גדול יותר מן התורה
כי בתורה אין פתרון למי שחטא במזיד
פשע יותר נכון במזיד אין לה פתרון רק מוות
ורק השם המציא לנו את האפשרות ישוב בתשובה ויתכפר לו
אז אם השם נותן דבר כזה ואתה לא מנצל
אוי רחמונו לצלן רחמונו לצלן
רבי יחנניהו ברגע שאומר
עשו הגדולות ורוזו קונסויין אפיקו ועוד שמות שנה
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.