גבורת עם ישראל: מעשה במרים בת תנחום ובניה

"מעשה במרים בת נחתום שנשבית היא ושבעה (7) בניה נטלן קיסר ונתנן לפנים משבעה (7) חדרים הביא את הראשון (1)

ואמר לו: "השתחוה לצלם"

אמר לו: "איני משתחוה לצלם"

אמר לו: "למה?"

אמר לו: "מפני שכך כתוב בתורתנו "אנכי השם אלקיך"

מיד הוציאו והרגו!

הוציא השני (2)

ואמר לו: "השתחוה לצלם"

אמר לו: "אחי לא השתחוה ואני איני משתחוה"

אמר לו: "למה?"

אמר לו: "שכך כתוב בתורה: "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני"

מיד גזר עליו והרגוהו וכן הוציא 3-4-5-6 כל אחד אמר מה שאמר והוציאו אותו להורג!

באחרונה הוציאו את ה-7 והוא הקטן שבכולם

ואמר לו "בני השתחוה לצלם"

אמר לו: "חס ושלום!"

אמר לו: "למה?"

אמר לו: "שכן כתוב: "כי השם הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד"

אחרי כל הויכוח עמד המלך האכזר וגזר עליו להורגו

אמרה לו אמו: "בחיי ראשך! תנה את בני ואחבקהו ואנשקהו"

ואמרה לו: "בחיי ראשך! הורגני תחילה ואחר כך הורגהו"

אמר לה: "איני שומע לך מפני שכתוב בתורתכם: "ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד"

מיום שנבראו אומות העולם לא תמצא בהן שאשה חלושה תגלה מעשה גבורה כה נפלא וכה אמיץ כאשר זו; לא גבורה גופנית, לא כח גשמי, אלא גבורה רוחנית אלוקית! גבורה שבתוכה גלומה תמציתה של נשמת ישראל, תמצית יופיה והדרה!

כלום, אפשר למצוא כמו זה אצל אומות העולם?!

אמא שתראה 7 בנים אחד אחרי השני ככה והיא לא תנסה מהם למנוע, לא מהם ולא ממנו את הריגתם, כשהם יוצאים למות על קידוש השם!

אומות העולם יודעות ומכירות את הכח הנסתר החבוי בעם ישראל, הם יודעים ומכירים עוד יותר מעם ישראל את מטמון הכוחות הנעלים החבוי בתוכו, הם באים בקשר עם עם ישראל על ידי הרדיפות שרודפים אותו, עלי די הנגישות והצרות שהם מעוללים לו.

אומות העולם הם העדים הנאמנים ביותר להעיד על קדושת וגבורת ישראל!

הלא הם מצרים לעם ישראל ושופכים את דמו בכל מיני עינויים נוראים וקשים! מעלים את בניו על מוקדי האש, והם יודעים שכל העינויים - לא הועילו להם להעביר את בני ישראל על דתם ואמונתם, הם לא החליפו ולא המירו אותה גם אל מול מראה כל המיתות המשונות שהמציאו מתוך דמיונם השטני במשך אלפי שנים!!

אילו אומות העולם היו צריכים לעמוד בניסיונות מרים כאלה - היו מזמן מתנפצים לרסיסים ולא היה נשאר מהם שריד ופליט!

הם יודעים כי לעומת עוז רוחו של עם ישראל - הרי הם חלשים ונכנעים כורעים וזוחלים!

אחרי כל מאורע שבא עליהם מיד הם מוכנים לשנות ולהשתנות כמו שאומר הפסוק: "והיה כי ירעב ויתקצף וקילל במלכו ובאלהיו"

ואילו עם ישראל עובר גלויות קשות וארוכות, והוא מתקיים בלי כל שינוי חס ושלום.

אם כן, הגוים הם העדים לגבורת עם ישראל וחוסן קיומו.

3,300 "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו - והקב"ה מצילנו מידם!" ועם ישראל לא שינה טעמו, ולא נס ליחו, 3,300 שנה הציעו לנו להמיר את דתנו, להפוך להיות כאחד העמים, ועם ישראל לא נכנע, דבק בתורתו ובאמונתו.

היאומן כי יסופר? שאם מקריבה מתוך אמונה את 7 בניה, לנגד עיניה מוציאים להורג 7 מחמדי נפשה אותם גידלה וריבתה במסירות נפש יומם ולילה, כל שעות היממה עטופה דאגות על בן זה או אחר, ואילו כאן מוכנה לראות במו עיניה, כיצד נשפך דמם על הארץ, ליבה נקרע לגזרים! אולם אין היא מוכנה לזוז כי הוא זה מאמונתה!

רק כשהולכים להוציא להורג את בנה הקטן בן ה-2, מבקשת היא שימיתו אותה תחילה כדי שלא תראה בהוצאת בנה הצעיר למוות.

אולם הרוצח האכזר אומר לה שלא ניתן לעשות כן, שהרי בתורה נאמר: "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" הוא מכוין היטב לתוך ליבה של האשה! שאף כאשר ליבה קרוע למראה דם שפוך למראה יקיריה, יכלה גם בשעה כזו למרום המדרגה של האמונה ולדקדק בהלכות התורה!

האכזר הזה ידע את כח האמונה הגנוז בעם ישראל, באותה שעה הוא גם ידע את הרפיון וחולשת הגוים - שהם בשביל דבר פשוט מסוגלים לבוז לכל אמונה שלהם! מסוגלים להתקצף ולקלל מלכם ואלהיהם!!

היה מעשה עם יהודי ב'ראש העין' שהיה צריך לנקש חלקה גדולה בחצרו, והוא הזמין ערבי שינקש לו, זה היה בדיוק בזמן 'הרמאדן'. והוא התחיל לנקש והיה חם! חם מאוד באותו יום, חם! אז הוא יצא אליו, והגיש לו לשתות,

אז הוא אמר לו: "לא, לא, מה בידיש"

אמר לו: "למה?"

אמר לו: "רמאדן"

אמר לו: "טוב רמאדן, רמאדן נכנס"

בצהרים הבן אדם כבר הוריד את הגופיה, שערות של גלים כבר מרוב זיעה… ריחם עליו! יצא לו עם פטל

אמר לו: "בידא תשרב?"

אמר לו: "לא, מהולכ- רמאדן"

אמר לו: "טוב, אתה לא רוצה לא צריך"

בשעה 4 הערבי דופק לו בדלת: "ג'יב נשרב - תן לשתות"

אמר לו: "רמאדן"

 - קילל את מוחמאד ואת כל …

אמר: "מה הוא קבע רמאדן בקיץ?"

זה מה שכתוב פה "וקילל באלהיו"

ואילו עם ישראל גיבורים כאריות המה! ומסוגלים לעמוד באמונתם אפילו בשעות הטרופות ביותר! ועוד מחמירים ביותר באותן שעות שמדקדקים בקלה כבחמורה!