למה פרשת במדבר קוראים לפני שבועות? | הרב עמנואל טולדנו
תאריך פרסום: 01.06.2017, שעה: 21:14
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nאומרים חז״ל,
שאומות העולם באו ואמרו, למה אתה נותן תורה רק לעם ישראל?
למה לא קירבתנו?
אתה לא קירבתנו כמו שקירבת את ישראל והיינו מתרוצים לקבל את התורה.
אמר להם הקדוש ברוך הוא,
הוו לשם משפחות עמים,
תביאו את הייחוס למשפחות שלכם.
אצלם אין ייחוס, כי יכול להיות בית שיש בו עשרה ילדים ולא כל הילדים מן האבא.
אבל פה עם ישראל הביאו ספר יחסין, עשו ספר יחסין.
אז בואו נראה מקודם, פשט מקודם.
הפשט של המפקד, הרי בפרשת במדבר יש שני מפקדים.
המפקד הראשון,
כל ישראל.
אבל איך פוקדים?
כל אחד נותן מחצית השקל,
כמו בפרשה, כטיסה נתנו כל אחד מחצית השקל בשביל
לקנות את האדנים, בשביל האדנים של
הקרשים.
האדנים היו עשי מכסף,
והיו צריכים מהכיכר.
ופה, מחצית השקל
הייתה בשביל לקנות קורבנות.
עכשיו, הרי,
אחרי שבנו את המשכן,
אז היו מקריבים כל יום קורבן תמיד,
וקורבן בשבת מוסיפים המוספים,
ובחגים יש עוד מוספים.
אז היו צריכים כסף, אז מאלה, מחצית השקל,
קנו הקורבנות.
והספירה הייתה, ספרו את
השקלים.
כל מחצית שקל זה גולגולת אחת.
אבל נשים לב,
כתוב, שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחותם.
לבית אבותם,
במספר שמות,
כל זכר לגולגל אותם.
מה זה המילה למשפחותם?
הרי אם מונים רק, מונים את החצאי שקלים,
יכלו לתת.
כל היהודים ייתנו מחצי שקל ונספור אותם, וגמרנו, יודעים כל המספר.
אבל לא כך היה.
מקודם כל משפחה לספור,
וכל משפחה, נגיד אדם שיש לו עשרה ילדים מבני עשרים שנה ומעלה,
נתן
עשרה חצאי שקלים בשביל הילדים וחצי שקל בשבילו.
עכשיו הלכו למשפחה שנייה, עוד פעם,
לפי המשפחה.
ומזה עשו, סך הכול,
סך הכול, כל המשפחות.
מה זה מבטא?
לא רק
אם היו נותנים, כל יהודי ייתן מחצית שקל,
אבל אולי יש ביניהם ממזרים והם גם ייתנו מחצית שקל. אז איך אני רואה פה יחוס?
היחוס היה שכל משפחה נתנה לפי הילדים שלה,
ותכף נראה מה, מה, וזה היה חזקה שהם בנים שלו.
תכף נראה.
יש מפקד,
עוד בסוף הפרשה,
בסוף הפרשה יש מפקד של
בסוף הפרשה יש מפקד של הלוויים,
ושם מבין חודש ומעלה.
ושם,
אז כתוב בחזר, רשי מביא את זה,
אמר לו משה לקדוש ברוך הוא,
מה, איך אני אעשה? אני אלך להיכנס לחדרים של ה...
איפה ישנים ילדים ולמנות
כמה תינוקות יש?
אמר לו, אתה לא צריך לעשות כלום, אתה צריך רק לבוא לפתח האוהל של כל אחד,
ובת-קול תכריז כמה ילדים יש,
כמה זכרים יש במשפחה הזאת.
וכך כתוב בפסוק בסוף הפרשה שמנה אותם על פי השם.
מה זה על פי השם?
על פי השם זאת אומרת על ידי הבת-קול.
אלה פקודי משפיעות תקיעתי על כל העובר באוהל מועט, כל העובר באוהל מועט, זה אשר פקד משה אהרון, על פי השם ביד משה.
מה זה על פי השם? מבת-קול הייתה מכריזה כמה זכרים יש פה.
אז זה כבר, אמרתי כבר, מה ש...
אז
זה המפקד השני,
המפקד של הלווים, אבל המפקד הראשון,
מי אומר שהם לא ממזרים?
יש להם, אבל יש חזקה.
יש, הרי הגמרא עומדת בקידוש ענדפי סוקלין על החזקות.
הגמרא אומרת שאב,
אחד בא עם אמא שלו,
ילד עם אמא שלו, היא קוראה לו אמה,
הוא קורא לה אמה והיא קוראה לו בני,
ואחרי כן קלקלו חס ושלום.
אז סוקלין אותה.
למה? סוקלין על החזקות.
חזקה זה שלושים יום.
במשך שלושים יום הוחזקו פה, שהוא אבא,
היא אמא שלו והוא בן שלה.
זה ראייה,
סוקלין על החזקות, זה ראייה שבאמת הוא בן שלה,
ואפילו הורגים על פי זה.
אז גם פה, הרי היו בחזקה בנים של האבותה, של האבא הזה.
אז אפשר שהמפקד הזה מסתמך על החזקה ועל הרוב, רוב פעילות אצל הרבה,
אבל באמת לא כך.
המפקד הזה של כלל ישראל,
יש בפרשת פנחס,
שם כתוב
לחנוך משפחת האנוכי,
לפניו משפחת הפלאי,
אז חוזרת התורה כל המניין ואומר את שם של המשפחה.
מה האריכות? כל האריכות.
אומר רשי, בשביל מה האריכות הזאת?
זה לומר,
הקדוש ברוך הוא הוסיף יודקה בכל משפחה,
לומר שהוא מעיד שהם מפלוש, שהם מענוך.
הוא מביא,
זה הפסוק אומר, שבטי יוה עדות לישראל.
יוה
הוא עדות שהם
מיוחסים.
ככה במניין של הלוויים היה בבת-קול, זה ודאי היה,
זה על פי השם
שהם בנים.
אבל פה היה עדות של הקדוש ברוך הוא שהם באמת בנים שלו, ואין שום ממזר אחר.
היה המקלל,
הוא היה בנה של שלומית בת דברי.
שלומית בת דברי נבהלה למצרי ונולד לה בן.
הבן ההוא לא שייך לשום משפחה,
משפחתם מבית אבותם.
באמת הפסוק פרסם אותה,
כיוון שהיא לא הייתה צנועה,
וככה אותו מצרי נתן עיניו בה,
ובא והוציא את הבעל שלה לעבודה.
והוא נכנס ו...
אבל זה רק אחת.
כל עם ישראל היו קדושים ותורים, אין בהם מנזר אחד.
זה דבר פלא.
הרי אמרו להם,
אומות העולם, מה, אתם מתפארים ביחוש שלכם?
אתם חושבים שהם לא שלטו?
בגופכם שלטו? בנשותיכם לחוש? כן.
ועוד יותר,
הרי יש בחז״ל בכל עבודה בשדה,
וכי העבודה היא בשדה ולא בעיר,
אלא שהיו אומרים להם
לעבוד וללון בשדה,
שלא יצטרכו לבוא וללכת.
ככה בבוקר מוקדם מתחילים לעבוד.
אז אם הנשים הן בלי הבעל,
לא יכלו המצרים, והמצרים שטופי זימה,
ובנות ישראל נעות הנה,
לא היה, איך זה יכול להיות שלא היה שום קלקול עם אף אחת?
הרי יכלו לפתות אותם עם
מזונות, עם מתנות.
זה דבר פלא.
זה נס שהיה,
ששמר הקדוש ברוך הוא על טהרתם של ישראל.
זה לא דבר טבעי, זה נס.
אמרתי פעם,
אם היה המפקד אצל גויים כמו המפקד של הלווים,
איזה מהומה הייתה.
הרי הבת קול אומרת,
יש פה שבעה בנים של הבן אדם הזה,
ובאמת יש עשרה.
אז היום, מה עם האחרים?
האחרים הם לא בנים שלו.
ואצל הגויים,
אם היה מפקד כמו שנעשה אצל הלווים,
הייתה מהומה נוראה, התברר שהיא קלקלה עם אחרים,
ולא כל הבנים הם בנים שלו.
אבל אצל עם ישראל, אצל הלווים,
היה
הכל עבר בשלום, לפי שהכל אמת, כולם בנים שלו.
אז זה, מפקד של הלווים הוא ברור יותר.
אבל גם המפקד הזה,
יש עדות של הקדוש ברוך הוא המפקד של כל ישראל,
אז גם היה עדות של הקדוש ברוך הוא שלא קלקל אף אחד וכולם בנים.
לכן היו צריכים לעשות
המפקד
לא בסיטונות, כמו בפרש אשר כי תישא.
כל אחד מביא את מעשית השקל,
ואם יהיה ממזר, אז גם הוא יביא מעשית השקל.
לא, כאן אמרו,
כל משפחה לחוץ.
וכל משפחה, יש עדות
שאלה הבנים שלו,
וככה מצרפים משפחה למשפחה.
אז זה מה שאומר הפסוק, הבו לשם משפחות עמים.
אמר להם הקדוש ברוך הוא, תביא סטר יוחסין שלכם, משפחות שלכם.
נראה אם באמת הם משפחה אחת או מעורבבים.
ובזכות זה זכו ישראל לקבל תורה,
כאשר ברוך הוא לא מסרה שכינתו בשביל ממזרים.
האמת,
תמיד שאלתי,
במצרים היו מתרבים
שישה בקרס אחד,
שנאמר,
ובני ישראל פרו,
וישרצו.
וירבו. מה?
וירבו. וירבו. וירבו. וירבו. וירבו. יש שם שישה מילים, שש מילים,
שזה שישה בקרס אחד.
ומה זה ויעצמו? ויעצמו שהיו גיבורים.
ככה, בדרך כלל, אם יש תאומים,
אם יש שישייה,
כולם פספונים, כולם חלשים.
אבל הם היו נולדים שישה בקרס אחד,
והיו גיבורים, ויעצמו מלשון עוצמה,
ויעצמו במאוד מאוד.
למה הקב' ברוך הוא עשה שבני ישראל יתרבו כל כך
בצורה לא טבעית?
תאר לכם,
בחור בן 16-17 התחתן עם נערה.
אחרי עשר שנים היו להם 60 ילדים.
הרי כל שנה הוא איבד
שישה ילדים
בקרס אחד.
אז במשך עשר שנים היו לו שישה תינוקות, איזה קושי היה.
לגדל כל כך הרבה תינוקות.
למה הקב' ברוך הוא עשה שמו בדרך הטבע?
כי הקב' ברוך הוא שקד,
שקד הקב' ברוך הוא להקים לו אומה שתהיה טהורה, אומה
שיהיו ראויים לקבל
לשטשרי שכינה ביניהם.
זהו שישים ריבו.
רצה, כב' ברוך הוא, להקים אומה של שישים ריבו.
שזה מה שאומר הפסוק.
הנה מיטתו של שלמה.
איפה שהוא נח.
ששלמה זה הקב' ברוך הוא שהשלום שלו.
שישים גיבורים סביב לה
זה בני ישראל של שישים ריבו.
מה זה גיבורים?
גיבורים במלחמתה של תורה.
שישים גיבורים סביב לה מגיבורי ישראל.
כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמתה של תורה.
הרי בכלל, אתם יודעים,
ברא הקב' ברוך הוא ציווה אותם על המשכן.
ציווה אותם על המשכן
מיד אחרי שעשו את העגל. ציווה אותם על המשכן.
אבל מתי קם המשכן? עד ראש חודש, ניסה.
לקח להם שישה חודשים.
יכלו לבנות את זה הרבה יותר מהר.
אבל הקב' ברוך הוא רצה דבר ראשון,
שישבו ללמוד.
בכולל של רבנו משה,
אתם יודעים שמה שאמרתי, שמשה רבנו
שמה היה הכולל הכי מוצלח.
לראשית לא היה חסר להם כלום.
היה אוכל,
מן בבוקר,
ובשר בערב, סלב,
והימים, והיו אוהלים,
או ענני כבוד,
והמלבושים לא בלו.
זה כולל אידיאלי.
כל צורכיכם עליי.
ולא היו להם גם בעיות איך לחתן ילדים.
למה פה האברכים,
תראה, האברכים, כל זמן שהם צעירים,
אבל האברכים גודלים, והילדים גודלים, וצריכים לחתן אותם.
פונבנט נמט מנגלט, מאיפה לוקחים כסף,
עם המזכורת של משרד הדתות?
אבל אז לא הייתה בעיה של חתונת ילדים.
רואים, ילד זה יתאים לילדה הזאת,
מקימים אוהל חדש,
וכל מחסור,
כל המחסור, הזוג הצעיר,
כל מחסור על הקדוש ברוך הוא.
יש לו אוכל מן,
יש לו מים, יש לו צלב, בשר כל הערב,
והעיקר הוא נמצא בכולל הגדול של רבנו משה,
כולל בלי ראש כולל טוב, שילמד,
שייתן שיעורים, לא מצליחים.
מתבזבזים.
אז שם היה הכולל הכי טוב שהיה בעולם,
מבחינה גשמית ומבחינה רוחנית.
היה מבחינה רוחנית, כי היה שם גדולי ישראל, רבנו משה בעצמו,
ונדב ואביהו אלעזר ואיתמר,
הם היו תלמידי עכמים וזקני ישראל.
כולם
היו גדולי תורה ולימדו ונתנו שיעורים עמוקים
לתת גשמק בלימוד, לתת טעם בלימוד,
נשמע שיעור מרבנו משה, עם כל ההבנה
והעמקות של התורה.
זה היה כולל עד מצוין,
הכולל הכי טוב.
הקרשבוק רוצה להשרות שכינתו על ישראל,
אבל בלי תורה אי אפשר להשרות שכינה. דבר ראשון שישבו ללמוד,
חצי שנה ראשונה ישבו ולמדו בכולל,
במדבר, ואחרי זה הוקם המשכן
ולמה הוא קם המשכן, איפה שכן הקדוש ברוך הוא?
על ארון העדות בין שני הקירובים, משם הוא היה מדבר.
כי מה מוריד את השכינה? התורה.
בכלל שישראל למדו תורה ולקחו תורה,
לכן הקדוש ברוך הוא ושכן איתה.
ואני רואה שגם בימינו הקדוש ברוך הוא מכין את האומה
להשראת שכינתו יתברך מחדש עלינו.
אנחנו מחכים לביאת גואל צדק
ושיגלה כבוד מלכותך עלינו במהרה.
אנחנו, אז מה עשה הקדוש ברוך הוא? תראו,
זה לא דבר תמוה ופלא.
יש לך פה, בעיר הקדושה הזאת,
יש לך אברכים שיש להם משפחה מובאת ילדים,
ובקושי יש מה לאכול,
והם מוסרים נפשם על הלימוד, יושבים ולומדים.
אני מכיר, אני מכיר.
איזה פלא, איך הקדוש ברוך הוא בונה לו את האומה,
עם הנסירות נפש שהם נותנים בשביל לזכות בטוורו,
זה יביא את הגאולה,
וככה יוכל לעשות שכינתו עלינו.
גם זה מה שהיה במצרים,
הרבה אותם בצורה לא טבעית,
שזה תמוה, למה, מה,
בשנה ראשונה כבר יש לו שישה תינוקות,
אז, ועוד שנה,
אם אין לו ילדים כל שנה, שישים תינוקות בעשר שנים.
למה עשה הקדוש ברוך הוא בצורה לא טבעית? נותן להם ילד אחד, שניים, אלה,
והם ככה לאט לאט מגדלים ילדים. לא יכולים לגדל כל כך הרבה תנעל ילדים ב...
ב...
בפעם אחת.
זה לא קל לגדל ילדים, לתת להם...
יש ילדים שצריכים לאכול כל הלילה, גם הם אוכלים.
בלילה הם אוכלים,
אז לא שישנים, אם יש הרבה, איך תעשה?
אז אם הם...
אבל מה, ככה שברוך הוא רצה להקים מהר את האומה שתוכל,
שיוכל להשרות שכינתו עליהם.
שקר לקדוש ברוך הוא להקים לאומה במצרים,
שיוכלו לקבל את התורה. אני אומר לכם שגם בדור שלנו אנחנו רואים דברים המופלאים האלה שיש בעירנו, בני ברק,
וגם בירושלים.
אברכים שמוסרים נפסם על אלימות.
אישית ללמוד תורה הם
חיים בצער ומסתפקים מאוד במועט.
יש היום גם, בשביל לגדל לבנים שלהם לבד כמה כסף, צריך 500 שקל עולה
ילד בחידר.
ומי שיש לו ארבעה ילדים, חמישה ילדים,
המון כסף.
איך הם מתקיימים?
אני לא יודע.
איך הם מתקיימים?
אבל
בלי ספק
שיש לו לקדוש ברוך הוא פה כוונה עמוקה
להקים לו אומה שיודעת ללמוד. פעם אמר לי הרבי, אמר לי,
תראה, אם יבוא משיח,
עם מי הוא ידבר?
יש לו עם מי לדבר?
מי בדרגה שלו לדבר איתו בלימוד?
עם מי הוא ידבר, או בלימוד, או בהשקפה,
בעבודת השם, המשיח יהיה איש רוח,
הכתוב,
איך?
איך כתוב?
ונחה עליו רוח השם,
רוח חוכמה ובינה,
רוח דעת ויראת השם, והריחו ביראת השם.
החוכמה של המלך המשיח,
אז מי הרב שרח היה מבטל את עצמו?
עם מי הוא ידבר?
הוא מפחד שהוא,
עם מי לדבר איתו, הוא לא...
בוודאי,
אז מה הקדוש ברוך הוא מכין את האומה
לגילוי השכינה.
הכול פונים,
כל העניין הזה של המפקדים,
באמצע הפרשה יש הדגלים.
הדגלים זה לא מפקד חדש.
אותו מפקד שעשו,
חיברו את המחנות.
יש מחנה ראובן, מחנה יהודה.
מחנה יהודה ראשונים, אחרי כן מחנה ראובן,
שלושה שבטים כל דגל.
ובדגלים היו, ראיתי במדרש הגדול אומר שהדגל של מחנה יהודה זה מפה
מבעד
והיה קלסטר של אריה בתוכה.
כל דגל, כל דגל, כל מחנה,
היה לו דגל עם סמל.
על ראובן הוא אומר הדודאים
ועל יהודה הוא אומר אריה.
גור אריה יהודה.
זה הדגלים, זה לא מפקד בפני עצמו. זה, עשו את החיבור.
רק אמרו את השבטים.
אבל זהו, אז שני המפקדים האלה
מה שהסברנו שבאמת זה נס גדול.
שעם משועבד
לעבודת פרך,
שלא יחטא, אף אחת לא חטאה,
חוץ מאחת,
בגלל זה,
היא לא זכתה להישמר,
בגלל שהיא הייתה קצת,
קצת אלה, למה קוראים לה שלומית בדברי?
שלומית שאומרת שלום לכל אחד,
ומדברת עם כל גבר,
זה מראה שיש לה נטייה לדברים לא טובים.
והיום גם יש,
כולן מדברות,
מטלפנות, טלפניות, מטלפנות.
אומרים לך את השם, חושבים שאני חבר שלהם.
הלו, אומרים שאת,
מה, אני חבר שלך?
מה קורה לי בשמי?
ככה, זו הצורה, איך לדבר, איך לדובב בן אדם, איך למשוך אותו.
זה לא טוב לומר בשמו של... לומר לא שהאישה תגיד שמו של הגבר, ולא הגבר יאמר השם של האישה.
זה קלקול.
אז היא, כיוון שהיא הייתה קצת מקולקלת בזה,
לא זכתה להינצל לסייעתא דשמיא, שזכו לה כל ישראל.
כל ישראל, שהיו צנועים,
זכו שהשם שמר על טהרתן. זה דבר נס, פלא עצום.
נס, פלא עצום.
הגויים המצרים שטופי זימו הם,
ויש להם נשים תחת ידם נאות, בנות ישראל נאות המה.
ואיך זה שלא קלקלו אותם?
זה בגלל שהייתה
שמירה מהקדוש ברוך הוא.
יכול להיות,
הרי כתוב בתהילים,
הפך ליבם לשנוא עמו.
הקבוצה בו הוא הפך, הלב של המצרים שהיו צריכים לאהוב את ישראל, שהצילו אותם מרעב.
ויוסף הצדיק
ארגן את המדינה בצורה שהתעשרה כל כך,
חוץ ממה שהוא מכר
הרבה בר, ונכנס המון כסף, כל הכסף שיש בארץ כנען.
ובארץ מצרים בא לאוצר של פרעה.
חוץ מזה הוא הכין מס הכנסה,
וכולם הסכימו, כי הוא קנה את כל האדמות
מן הגויים, מן המצרים,
והחיר להם.
החירה.
האדמות הן של פרעה.
והחיר להם, והם משלמים 20% מן היבול,
חומש מן היבול כל שנה.
איזה מס הכנסה מסודר ברצון העם.
ברצון העם.
זה היה ברצון העם. הם הסכימו על זה, לחייתנו.
הם הודו ליוסף,
שמחיה אותם,
שנותן להם אדמה,
נכון, הם עובדים ומשלמים.
את החכירה הם משלמים ב-20% יבול כל שנה.
איזה עושר התעשר פרעה.
מצרים, המדינה התעשרה כל כך.
אני כבר אמרתי,
למה התורה מספרת לנו את זה? זו היסטוריה של מצרים, מה זה נוגע לנו?
אלא לומר לנו איך מצרים התעשרה כל כך,
ועל ידי שהתעשרה
היא יכלה לשלוט
כי היום הכסף,
למה ארצות הברית היא נקראת המעצמה החזקה?
כי יש לה הרבה כסף.
יש שמה מיסים
ויש לה הרבה כסף.
והיום הכסף, יש לה נשק הרבה ויש לה
בכל מקום בעולם.
הכסף יענה את הכול. אם יש כסף, המדינה העשירה בכלכלה,
היא העשירה גם מבחינה צבאית
וגם מבחינה מדעית, כי יש כסף לתת למדענים שישקיעו את הראש בפיתוח דברים.
אז היו מקרים טובה ליוסף,
הציל אותם מרעב והעשיר אותם.
אבל אחרי כן, באהבה נתחכמה לו פן ירבה,
אז דוד המלך כותב,
הפך ליבם לשנוא עמו.
התחילו לשנוא את עם ישראל.
לפעמים עושה הקדוש ברוך הוא השנאה הזאת
כדי
שלא יתבוללו.
ככה אולי המצרים, הרי כתוב, הקוצו מפני בני ישראל. לא יכלו להסתכל כבר ביהודים.
עוד יודע, אפילו שהם נאים ויפים וחכמים,
אבל הם מפחדים מהם,
אז הם התחילו לשנוא אותם. אולי זה גרם שלא תהיה התבוללות.
הרבי אמר
שהיום, עכשיו, עם הנשיא הזה, החדש,
מדברים על שלום בין הפלסטינים
ומדינת ישראל.
הרב שך היה תמיד צועק, שלום זה לא טוב.
חשבתי לכתוב מכתב לציונים,
איך קוראים לו, זה,
לא יודע למה לדבר, יצחק הרצוג,
הוא גם בעד שלום.
יצחק הרצוג הוא נכס לרב הרצוג.
נגיד לו, תדע לך שאם יהיה שלום,
תהיה פה התבוללות עצומה.
אתם לא יודעים איך, הנה, רק במענה הישועה.
ראיתי
ערביות
הן אחראיות על המחלקה.
והן עובדות והן נאות.
למה שיהודי לא יתחתן עם גויה?
מה מקביל יהודי להתחתן עם גויה?
אם לא שהוא חרדי,
הוא יודע שזה
הידרדר מהיהדות עם חתונה עם גויה,
למה לא?
אתה מוצא למשל בחור,
בחור גוי רופא,
או אח נחמד,
למד באוניברסיטה,
למה שבחורה
ישראלית לא תתחתן איתו?
מה ימנע אותה?
הרי הם אוכלים אותו דבר.
אין להם שום דבר שימנע אותם.
הרב שחרם מאוד חרד
להתבוללות שעלולה להיות מן השלום.
וזה צריך לדעת. אנחנו לא צריכים שלום.
לא צריכים שלום. השלום רק יהרוס את העם היהודי.
יהיה ערב רב.
אהלן, מה?
לא, וכי אין עכשיו נישואי תערובת? הם ערבים.
אבל אם יהיה שלום,
למה שלא התחתנו עם גויים וגויות?
אז מה עושה הקדוש ברוך הוא
שישראל לא יתערבו בגויים?
מכניס שנאה.
הגויים שונאים את היהודים
ואז הם נפרדים מהם.
זה היה, הפך ליבם לשנוא עמו.
או בסיבה אחרת, הייתה סייעתא דשמיא,
להקים אומה טהורה,
בלי ממזר אחד.
בכל עם ישראל ששים ריבו מישראל לא היה ביניהם ממזר אחד.
לכן הם זכו, זו הייתה הסמיכות,
שאלה המצוות והחוקים אשר ציווה ה' את משה בהר סיני בסוף ויקרא.
כל ספר תורת כהנים זה עיקר ההלכות, עיקר התורה.
ספר תורת כהנים, ספר ויקרא.
כל זה בגלל שאו את ראש בני ישראל למשפחתם,
הגוגל אותם.
שהם היו מיוחסים, חס ושלום,
הן ממזרים.
לכן הגויים, אמר להם הקדוש ברוך הוא, אבו לכם משפחות עמים,
אבו לשם משפחות עמים.
תביאו את המשפחות שלכם, נראה את היחוד שלכם.
אם זה נכון שאתה בן שלו,
והוא אומר שאתה בן שלו,
זהו.
למה היום לא רואים
ניסים
על שמירה?
הרי אחרי זה היה עם בנות מדיין,
ואחרי זה
כל הדורות היו פרוצים.
אפשר שזה היה מיוחד,
רק לפני מתן תורה,
כי אז הקשבוך הוא שחד להקים אומה טהורה,
שתזכה לקבל את התורה.
אפשר.
ועוד אפשר לומר
שעשייתא דשמיא היינו צריכים
כשלא הייתה לנו תורה.
היום שיש לנו תורה,
עיקר הכוח נגד היצר הרע
הוא לימוד התורה.
בראתי
יצר הרע, בראתי לו תורת תבלין.
אם אדם ילמד,
ואין
יצר הרע שורה,
אלא בלב הפנוי מן החוכמה.
אם אדם,
אמרתי כל הזמן, אנחנו מדברים, צריך לחזק את המוח,
שיהיה לך טרע בראש,
תהיה לך מערכה
באיזה עניין, ואתה מעמיק בזה.
זה מציל אותך.
כמה זה טוב שאדם למדן,
למדן ויש לו
יש לו מערכות בטוירו.
ככה לפעמים מתחבא האור.
אבל אתה יושב על כורסיו וחושב ולמוד.
או אתה יוצא לרחוב, אתה חושב בלימוד.
מלאז זה שומר אותך.
כי מה שכתוב בספרים,
כבר אמרתי כמה פעמים, בספרים כתוב
שילמד אדם איזה פרק משניות בעל פה,
כדי שכשיצא לרחוב או שיסע באוטובוס,
יחזור על הפרק הזה כדי שיישמר מערעורים רעיים,
מחשבות לא טובות.
זה לא עוזר.
זה לא עוזר.
לא זה מה שעוזר.
לגרוס פרק משניות, זה לא עוזר.
אם הראש שלך בעומק החוכמה של הדלימות,
אתה לומד סוגיה ומשתדל להעמיק, להבין אותה,
אז הלב והראש נתונים לתורה,
לא נתונים להבלים.
ואז הלב לא מתעניין.
אם הלב תפוס,
אני באמצע העניין, אני באמצע הסוגיה,
הלב שלך תפוס בלימוד,
אז אתה ניצל מכל הצרות של היצר הרחב.
הקדוש ברוך הוא נתן לנו את התורה,
בחג השבועות.
אתה בחרתנו מכל העמים,
אהבת אותנו ורצית בנו,
ורוממתנו מכל האסונות,
וקידשתנו במצוותיך,
וקרבתנו לעבודתך,
ושמך הגדול עלינו קראת.
איזה אושר של עם ישראל.
אנחנו נקרא עם השם.
שמך הקדוש עלינו קראת.
אנחנו נקראים עם השם.
שום אומה לא נקראת עם השם.
גם נקראים עם נושע בשם.
אשריך ישראל מכמוך עם נושע בשם,
אמר משה רבנו
בסוף פרשת וזאת הברכה. אנחנו עם נושע בשם,
ואנחנו עם השם.
זו זכות להיקרא, להיקרא עם של בורא עולם.
הבורא עולם הוא הרי הכול.
אין, אין, הוא הכול.
כל זמן שאנשמה בקרבי מודה אני לפניך ארשם אלוקיי ולקא אותה אישה, אתה הוא ריבון כל המעשים.
אתה עושה הכול בעולם.
כל המעשים, כל מה שנעשה בעולם, זה בא ממך.
אדון כל הנשמות,
מושל בכל הביריות,
חי וקיים לעד.
אנחנו נקראים עם השם.
אני אסביר קצת, אני אסביר
את סדר ברכת הסחר,
וכדאי להגיד את זה.
אני כתבתי קצת בספר על דעת ואמונה, אבל היו דברים שלא עמדתי עליהם.
רק באחרונה,
כשאנחנו קמים,
אנחנו ישנים בלילה, טוב,
בבוקר מתעוררים.
מה הדבר הראשון שמרגישים?
כשאדם מתעורר הוא מרגיש שהוא חי.
איך לב נוח?
אני עוד חי ברוך השם.
החיות מרגישים, נכון? כשאדם מתעורר.
הדבר הראשון שהוא מרגיש,
המחזיר נשמות לפגעי מתים. אני חי, ברוך השם, אני חי.
הדבר השני,
אני מתחיל לחשוב,
יש לי הבנה, יש לי חוכמה,
אני נותן לנצח ובינה.
זה הדבר השני, מתחיל לחשוב. דבר השלישי, פותחים את העיניים.
דבר הרביעי,
קמים,
זזים.
דבר החמישי,
עומדים,
דבר המתלבשים.
זה הסדר שלו, הברכות השער,
הם לפי הסדר של אדם מרגיש כשהוא קם.
הדבר הראשון,
מרגישים חיות, אז אני מודה לקדוש ברוך הוא שנתן לי נשמה,
שאני חי.
הדבר השני,
אדם מתחיל לחשוב מה לעשות היום,
מה לכן לגמור, המוח חושב,
אז הוא
נותן לו שכבי בינה.
וגם דבר גדול שיש לבן אדם בינה זה העיקר, אדם.
דעת קנית, מה חסרת?
דעת לא קנית, מה יש לך?
אחרי הדעת,
אז פותחים את העיניים.
ברוך אתה השם,
פוקח עברינו.
אחרי כן, מתחילים לזוז.
ברוך אתה השם, מכיר אסורים.
אחרי כן, עומדים, זוקף כפופי.
מתלבשים, מלביש ערומים.
זה למה אנחנו אומרים,
אתה מלביש ערומים?
באמת,
בצעירותי, הילד הראשון שלי, ילד כת הנייה.
הלכנו יחד
ברחוב האזון איש,
ואמרתי לו,
אומר לי, אבא, אני לא מבין את זה, אני מתלבש לבד.
מה זה השם מלביש אותי? אני מתלבש לבד.
אבל מה באמת?
כל כוח שיש לך,
הכל מאיתו יתברך.
אנחנו אומרים, ריבון כל המעשים.
ריבון כל המעשים.
הוא האדום של כל מה שנעשה, הוא שעושה איתך.
אין עוד מלבד.
ריבון כל המעשים.
ארח אין זוקף כפופים מתלבשים.
הרי אם מתחילים ללכת,
אז אתה אומר, ירוקה הארץ על המים. הרי
האדמה הזאת,
יש בתוכה תהומות.
אתם רואים.
אתה רוצה לראות כמה מים יש באדמה?
תראה את הנילוס.
מתחיל מאוגנדה,
שם יש מעיינות.
המעיינות שיוצרים את המהר,
המשלח מעיינים בנחלים.
כמה מים זורמים בנילוס כל יום.
מאיפה יש לכם כל כך הרבה מים?
מאיפה הוא לקח אותה?
מן האדמה.
אתה רואה מה זה תהום?
התהום מלא מים.
זה מה שאנחנו אומרים, מוקע הארץ על המים.
אני רוצה ללכת.
הוא מכין לי את הצעדים שלי.
הוא מכין מצעדי גובר, חס ושלום.
אדם מבוגר ככה עלול ליפול, עלול...
כשבוכו מכין לו שילך על סלע איתם, שילך
יציב על אדמה.
קבוק כי ויתר אדוני ויתר אלי וישמע שבעתי
ואהעלני מבור שעון
מתית יוון ויקם על סלע רגליי כונן על שורי.
ואז ויתן בפי שיר חדש תהילה לאלוקינו.
אוקיי, הצעדים שלי זה הכל
מהשם מצעדי גבר.
למאן דבעאלי מזל שמאן רגליים של איניש
אינון ערבין ליה.
הרגליים הם ערבין.
לאיפה שהוא צריך ללכת, הרגליים הולכים אותו.
אני לא לבד.
הרגליים הולכים אותו.
לאיפה שצריך ללכת את הרגליים הולכים אותו.
נגמר כאן.
רבי חנניה בן עקשיה אומר,
רצה הקדוש ברוך הוא
שלום כבוד הרב, נשלח סרטון של אדם שאינו מוכר, המסביר בקצרה ותוקף בחריפות את התנהלות מועצת הרבנות, בטענה שהיא גורמת להכשלת הציבור בענייני נבלות וטריפות. אמנם הדברים ידועים לרבים, אך ייתכן שהצפייה בסרטון תועיל גם לכמה תמימים שעדיין אינם מודעים למציאות, ותפתח את עיניהם (לקליפ "אתה מוריד לנו את האמונה ברבנים" shofar.tv/videos/10084).
הקנאות הטהורה והכנה של כבוד הרב שליט"א כלפי ה' יתברך נדירה ומייצגת את אהבתו וביטולו המוחלט להשי"ת. כבוד הרב מהווה דוגמה למחויבות מוחלטת לתורה ולקיום מצוות, ופועל אך ורק לשם שמים, ביושר ובאומץ. תודה להשי"ת שזוכים לראות דרך זו בפועל. שבת שלום ומבורך (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זה וסגולת "עבדו" אלו סגולות שממש עובדות חזק... ניסיתי את הסגולה הזאת לא רק על פרנסה אלא על עוד דברים ועובד ממש טוב. תודה כבוד הרב על הסגולות שאתה נותן לנו, על החיזוקים בתשובה, על כל שעה ושעה שאתה זמין עבורנו, יה"ר שהשי"ת יברך אותך בכל הברכות הכתובות בתורה (אמן) אתה כמשה רבנו של הדור שלנו!
בוקר טוב. ב"ה ראיון מרתק ומעשיר – כל מילה של הרב נאמרת בקפידה, בקול מדוד ובדיוק. ניכר שליטה ברוח, התנהגות מרתקת ודקויות שמלמדות רבות, מעבר לדברי התורה המיוחדים והנדירים שמועברים. נוכחותו של הרב בדורנו מהווה מקור חיזוק, ברכה והשראה, במיוחד בזמנים מאתגרים. תודה על ההקשבה, ההכלה, הברכות והעצות – הכל נאמר מתוך לב טהור ומסירות אמיתית. שבת שלום (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זכינו בכבוד הרב, תלמיד חכם מופלג, סיני ועוקר הרים "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, כה) יראת השמים, הטהרה והעמידה על האמת ניכרות בכל דבריו. זכותו תגן על כל עם ישראל, אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV). יהי רצון שהשי"ת יברך את כל העוסקים עמו בהפצת תורה ואמונה, בכל ברכות התורה. שבת שלום וחג שמח.
בסיום הראיון אמר המראיין: „אני לא התחנפתי אליך.” דווקא משפט זה הדגיש את ייחודיות הדברים שנאמרו: "אצלי אתה לא מצטרף למניין... זה שולחן ערוך ...!" הרב בחר לומר את האמת בבהירות וביושר, ללא התחנפות וללא ויתור, מתוך נאמנות מוחלטת להלכה ולדרך התורה. גם כאשר הדברים אינם קלים לשמיעה – הם נאמרים בכבוד, בצלילות ובאחריות. ראיון שממחיש כיצד אמירת אמת נקייה משאירה רושם עמוק ויוצרת כבוד אמיתי (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר, ב"ה עכשיו זכיתי לצפות בראיון, לראות לא רק לשמוע וכל רגע התמוגגתי ושמחתי באיזה רב זכינו לדבוק כמה חוכמה ושנינות. קןדם כל אין מתאים יותר מכבודו להביאו לערוץ שהמראיין כינה אותו ״קול האמת״ אכן רבנו הוא הוא קול האמת שאפשר להשתמש בדמות רבנו כלוגו ״האמת״ שנשמע 40 שנה + ויישמע לנצח אמן. לא צריך להיות מומחה בשפת גוף להבחין איך הרב יושב נינוח בשילוב ידיים שנשאל שאלות והתשובות נשלפות במהירות, שנינות, חינניות בחדות מיוחדת במינה בחיוך ובחן שהשי"ת חננו… מצא חן בעיני ה׳. רק איש אמת כרבנו יושב נינוח ורגוע… כי רק איש אמת שמדבר מהלב שפיו וליבו שוים יושב רגוע מחייך ושולף תשובות חדות כמו תער... זה אחת הסיבות מיני רבות שגרמו לי לדבוק ברבנו כשפגשתי לראשונה ביוטיוב… שעונה בשלוף 40 שנה לאלפי שואלים שמפתיעים בשאלות והתקלות לכאורה, נסיונות שווא להתקלות יותר נכון… …ולא שהרב יודע את השאלות מראש ומסוננים גם עבורו מראש בפתקים חחח חחח ב"ה הרב עומד אמיץ חזק ובלי פחד מול כל שאלה שתשאל כי אמת יש אחת!!! המראיין סיכם את זה ב 4 מילים, כששאל את רבנו על ספייקס (ספק) והרב ענה ״ספק זה עמלק״ - ״אי אפשר להתמודד איתך״ ב-4. המילים האלה המראייין סיכם את עוצמתו של הרב את החוכמה והבינה והשכל החד והחריף שהשי"ת חננו... שאף אחד לא יכל ולא יכול ולא יוכל על רבינו "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב). אלפי מיליוני סרטונים של שו״ת ביוטיוב יעידו על כך שכל מי שניסה לקנטר, להפיל, לבלבל, לעצבן, לנסות להוציא מריכוז וכו' וכו' את רבנו לא צלח והשואל חזר הביתה עם זנב בין הרגליים… רק יחידי סגולה מצליחים בכך... יה"ר ברכת ה׳ עליך תמיד תהיה ..ותמיד תמשיך להיות ״וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה״ (ירמיה טו, יט) קול השי"ת מדבר מגרונך... תודה לכבודו על כל הפרשנות והניתוחים על טראמפ וכו׳ שבזכותו ובזכות פרשנותו מצליחה להבין מה קורה בעולם, מי נגד מי. כל ראיון כזה גורם לשמןח יותר להפנים יותר לעכל יותר (לא מובן מאליו אף פעם) זכות נפלה בחלקנו שאנחנו דבקים בך, בדרכך, בשעורייך בכל! יהי רצון שנזכה תמיד לדבוק באיש יקר וחשוב לעם ישראל בכלל ולנו בפרט... המושיע הפרטי שלנו, שנשתל מלמעלה עבורנו כדברי הגדולים שמעידים על רבנו! וכמו שהרב אמר פעם לבחור בשו״ת שאמר לרב ״איפה אנחנו ואיפה אתה הרב בעולמות העליונים, פה אנחנו זוכים איך שהוא...' והרב ענה; ״אבל יש עצה מי שיידבק בי יש לו חלק ממה שאקבל שם״ יהי רצון שנקבל ולו פיסה... שהשי״ת תמיד אוהב אותך! ותמיד תמצא חן בעיני השי"ת ...חן חן תמצא, חן חן מצא! תודה על שעה ורבע של ראיון של אושר! ישר כוח ועלה והצלח ביתר שאת ועוז אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב שליט"א. חזק ואמץ!!! השאלה של המראיין על קורח והשוואתו לשואה השאירה אותו בהלם עם התשובה של כבוד הרב על התיקון של 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא! יה"ר שהמראיין יחזור בתשובה. אשרינו שזכינו שיש לנו רבי כזה! (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה סיימתי לצפות בראיון כולו – ראיון מרגש, מעשיר ומעורר לב. ניכרת הבנה רחבה ועמוקה בכל נושא שהוצג, ותשובות בהירות ונוגעות, הנאמרות מתוך יישוב הדעת ואמונה פשוטה. דברי הרב בביאור שיטתו של רבי יואל מסאטמר זצ״ל בסוגיית הציונות נאמרו בעומק ובאחריות, מתוך נאמנות לדרך התורה. במיוחד בלטה האמירה הברורה כי כל הנהגת השי"ת מדויקת ומכוונת, ודברים אלו נאמרו בכזו בהירות עד שהם מסירים ספק ומחזקים את האמונה. לאורך הראיון ניכרת הנהגה של סבלנות, אהבת ישראל וברכה – כדוגמת הנהגתו של משה רבנו ע״ה, שבירך את העם גם מתוך קושי. למרות אתגרים ומניעות, הרב ממשיך במסירות להאיר את עיני הציבור ולהרבות חיזוק ואמונה. זכות גדולה לעם ישראל שזוכה להנהגה כזו (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר ב"ה עוד ראיון מעלף חד ברור ואמיתי וכל מי שזוכה לראיין אותך פשוט זכה תודה לרב היקר שמראה לציבור את הדרך הישרה והבטוחה (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).