הלכות תשעה באב - א' | הרב עמנואל טולדנו
תאריך פרסום: 15.07.2018, שעה: 21:41
- - - לא מוגה! - - -
כה אמר השם צבקות,
זה בשם השם,
צום הרביעי,
צום החמישי, וצום השביעי, וצום העשירי,
יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה.
מה זה צום הרביעי?
זה צום של חודש הרביעי.
הרי ידוע שאנחנו מונים החודשים מניסן.
החודש הזה לכם ראש חודשים.
ראשון הוא לכם לחודשי השנה.
בשביל לזכור את יד מצרים, שאז האומה נהייתה אומה, עם ישראל נהיה אומה של הקדוש ברוך הוא, בניסן.
אז אנחנו מונים מהחודש הזה, החשוב,
הצום הרביעי זה צום של תמוז,
שהוא רביעי מניסן, ניסן, אייר, סיוון, תמוז.
צום הרביעי זה יז בתמוז.
וצום החמישי זה תשעה באב,
שזה בחודש אב, שהוא חמישי מניסן.
וצום השביעי
זה צום גדליה בתשרי,
שהוא שביעי מניסן.
וצום העשירי זה טבת,
שהוא עשירי מניסן.
אז הפסוק אומר שזה צום,
יהיה לבית יהודה ולששון שמחה.
אנחנו יודעים, פה כתוב
כל ארבעה צומות.
תשעה באב זה צום החמישי,
ועוד שלוש צומות,
ומעניין, אנחנו צום תשעה באב,
מצמים מהערב עד ערב.
ובעוד יום מפסיקים את האוכל.
עד הערב, כמו יום כיפור.
ביום כיפור כתוב בפירוש בתורה,
ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב, מערב עד ערב תשבתו שבתיכם.
ושאר הצומות רק מן הבוקר.
בלילה אפשר לאכול.
הרי
כתוב בנביא, כתוב צום.
מה זה צום?
מאיפה יודעים אנחנו מה זה צום?
אז יש לנו דוגמה אחת בתורה.
דוגמה אחת, צום יום כיפור.
כתוב בתורה,
ושמה זה מערב עד ערב,
ויש גם דרשות
שיש חמישה עינויים,
אסור ברחיצה ובשיחה ונעילת הצנדל
ודבר אחר,
מלבד אוכל ושטייה.
אז יש לנו דוגמה מה זה צום.
אז למה בשאר צומות צמים מן הבוקר
ובלי חמש עינויים?
כל אחד היה יכול להקשות את הקושייה הזאת.
אם כתוב בנביא שזה יום צום יוזן בתמוז וגימיל תשרי
ועשרה בתייבב,
זה צום.
ומה זה צום?
אנחנו לא יודעים. רק מה? יש לנו דוגמה בתורה,
כמו יום כיפור.
ובאמת אתה רואה בתשעה ואב, זה כמו יום כיפור.
ואלה
לא עושים כמו יום כיפור אחד.
ועוד יש לשאול,
הרי היום, היממה היא, ויהי ערב ויהי בוקר, יום אחד.
היממה זה לילה ויום.
ואם אתה אוסר רק מן הבוקר,
היכן מצינו יום שמקצתו מותר ומקצתו אסור?
כמו שהגמרא שואלת בפסחים דף ב עמוד ב.
לגבי איסור מלאכה וערב פסח,
היכן מצינו יום שמקצתו מותר?
קבוצתו אסור.
כאן אתה אומר, בבוקר אסור לאכול, בלילה מותר?
וחוץ מזה,
הקושייה הראשונה,
אם בנביא קוראים לזה צום,
אז פירוש הדבר כמוצאים שגילתה לנו תורה באחד המקומות,
שהוא צום, יום כיפור.
ועוד אני אשאל,
בפסחים דף נ״ד,
עמוד ב׳,
דרש רבה במחוזה.
רבה אמר דרשה.
הדרשה של רבה זה ארבעה מילים
או שישה מילים, תכף נספור אותן.
זה כל הדרשה שלו. מה הוא אמר?
וברות ומניקות מטענות ומשלימות בתשעה באב,
כדרך שמטענות ומשלימות ביום כיפור.
הוא אמר שבתשעה באב, גם אישה בהיריון ואישה שמניקה, כמובן,
כשאין סכנה לוולד,
שיהיה לו אוכל או נותנים לו משהו אחר לאכול,
לא יחסר לו חלב, אבל
אין סכנה,
אז היא חייבת לצום.
ולא רק חצי יום, להשלים כל היום
מטענות ומשלימות
בתשעה באב, כדרך שמטענות ומשלימות ביום כיפור.
אומר הרמב״ן,
כשמהדרשה של רבה רואים
שעוברות ומניקות בשאר צומות לא צריכים לצום.
רק בתשעה באב צריכות לצום.
משמש בשאר צומות,
יצטיין בתמוז ועשרה וטבעס וג' תשעה, לא צריכות לצום.
וזה מובא בשולחן ערוך, יש סימן בשולחן ערוך,
ההבדל שיש בין ג' צומות לתשעה ואב.
אז א' שג' צומות רק מן הבוקר ובלי חמשת עינויים,
וב' שעוברות ומניקות אפילו מן הבוקר לא
תלוות להתענות.
רק בתשעה ואב.
וגם שאין צריך לחמישה עינויים.
אז השאלה,
למה ההבדל הזה, בפסוק קורא לזה צום,
י' תמוז זה צום, ג' ב' תשרי צום וגדליה זה צום.
למה
שיש הבדלים כאלה?
אז באמת, אם הים, האחדיו של צום,
מדברי קבלה לא היה שום הבדל.
דברי קבלה
כדברי תורה כמו הצום של יום כיפור.
אני אמשיך עוד מילה אחת.
הרמב״ן עוד מדייק
מדברי רבה,
עוברות ומניקות, מטענות ומשלימות, אבל חולה שאין בו סכנה,
חולה שנפל למשכב ויש לו קצת חום,
הוא לא יכול על אחריו.
הוא חום מתיש.
זה נקרא חולה פטור מצום
של תשעה ואב.
שאם נגיד שחולה חייו בתשעה ואב,
אז רבה אבא לא להגיד חולה חייו וכל וחומר עוברות ומניקות.
הרי עוברות ומניקות הן לא חולות.
יש להן קצת בעיה, אבל הן לא חולות.
אדרבא, אמר לי רופא אחד
שהזמן הכי בריא של האישה
זה הזמן שהיא בהיריון.
זה הזמן שהיא פורחת
כמו בעצים.
בעצים כל החורף
הם רדומים.
מגיע האביב,
ניס...
מתחילים ללבלף.
הלבלוב הזה זה התחדשות חיות
שמקבלים חיות
ומתחילים ללבלף ולהוציא את
הגלעין שממנו צומח הפריח אחריו.
הזמן של הפריחה
זה הזמן הכי טוב של הצמח.
גם של האישה.
אז אם החולה היה חייב בתשעה ואב,
היה לו לרבא לומר לנו חולה חייב בתשעה ואב,
וכל וחומר
מעוברת ומניקות.
אלא היה אומר הרמב״ן, חולה לא גזרו בו רבנה.
חולה, אפילו בתשעה ואב, לא צריך סכנה.
חולה שאין בו סכנה,
אדם עם קצת חום הוא כבר פטור מלצום.
חולה שאין בו סכנה גם כן פטור מתשעה ואב,
שבמקום חולי לא גזרו רבנה.
אז באמת הדין הזה,
ובשביל מחלה שאין בו סכנה נתיר לו איסור של דברי קבלה?
מצאתי
מצאתי בהגאות ומוניות
פרק ה'
בשם רבנו תם,
שנשאר רבנו תם
אישה יולדת
שחל שמיני ללידתה
ביום צום גדליה.
האם היא חייבת לצום או לא?
אז הוא מביא, הרי ידוע שיולדת
שלושת הימים הראשונים היא צריכה לאכול בין, אפילו אם היא אומרת שאני לא צריכה.
הלידה הורסת,
מפרקת את אבריה, היא צריכה לאכול בשלושה ימים הראשונים, אפילו אם היא אומרת שהיא לא צריכה.
היא צריכה לאכול ביום כיפור.
אחרי שלושה ימים, תלוי.
אם היא אמרה צריכה אני,
אוכלת.
ואם היא אמרה לא צריכה אני, לא אוכלת.
עד שבעה ימים.
אם היא אמרה צריכה אני, אוכלת.
ולאחר שבעה ימים
אין לה דין חולה בכלל, דין חולה שיש בו סכנה,
אבל יש לה דין חולה שאין בו סכנה עד שלושים יום.
כל יולדת,
אחרי שבעה ימים מן הלידה,
יש לה דין חולה שאין בו סכנה.
אז הוא מסתפק אם היא צריכה לצום.
חל שמיני של לידתה,
עברו שבעה ימים, אז זה,
אבל היא חולה,
חולה שאין בו סכונה.
האם חייבת לצום או לא? אומר הרבנו תם,
כיוון
שזה מדברי קבולה,
מה ההבדל בין דאורייתא לדברי קבולה? כמו שהתורה לא התירה יום כיפור רק במקום פיקוח נפש,
גם צומות האלה שהם כתובים בנביא,
בשם השם,
כה אמר השם צבקות,
הקב'ה לא הקל ביום כיפור לחולה שאין בו סכונה.
אז גם פה הוא לא, מה פתאום שנתיר איסור דברי קבולה בשביל חולה?
אלא,
אז אומר הרבנו תם, הוא אומר תירוץ,
אומר שכן מתירים, תכף נראה.
כי זה פלא, הרי תשעה באב
אמרנו בשם הרמב״ן, ונפסק בשביל הנרוך,
שחולה שאין בו סכנה פטור מלצום.
איך התירו חולה שאין בו סכנה בדברי קבולה?
אלא שיש גמרא במסכת ראש השנה.
הגמרא שם אומרת,
הגמרא שם אומרת ששולחים,
פעם היו מקדשים על פי,
מירושלים, הסנהדרין,
שלושה סנהדרין, שלושה היו מקדשים את החודש.
אם יש עדות
של עדים שראו את החודש,
אומרים מקודש-מקודש.
והיו מודיעים, הרי על פי החודש,
על פי ראש חודש אתה קובע את המועדים.
למשל,
פסח,
ראש חודש ניסן,
אז ט'-ו זה פסח, חג הפסח.
אז על פי קביעות החודש
נקבעים החגים.
אז היו צריכים להודיע להם
שידעו שבט'-ו זה פסח,
שאסור לאכול חמץ.
אז היו שולחים שליחים.
והשליחים לא הגיעו לכל מקום, אתם יודעים את זה.
אז כתוב שם,
על אב שולחים שליחים,
מפני התענית של אב.
ועל יז בתמוז
לא שולחים שליחים.
שואלת הגמרא, מה ישנה?
למה על אב כן שולחים?
אומרת הגמרא,
לבי שבאמת יש פסוק.
הפסוק כאן אומר,
צום הרביעי וצום החמישי יהיה
לבית יהודה,
לששון ושמחה.
אז קרא לך צום וקרא לך ששון ושמחה.
להבין יפה את הגמרא, הבית יוסף מסביר את הגמרא.
לכאורה הפשט הפשוט הוא שהשם יהפוך
את העבר של
הצומות האלה לשמחה.
אבל אומר הבית יוסף, הלשון צום
יהיה
לששון ושמחה, משמע, גם כשיש ששון ושמחה
יש עוד אפשרות שיהיה צום.
אומרת הגמרא,
שככה פשט.
אם יש שמד
ואין בית המקדש,
חייבים לצום מדברי קבולה.
החיוב של הנביא,
שכתוב פה צום שצריך לצום,
זה רק אם יש שמד ואין בית המקדש. יש גזרת שמד,
להשמיד, להרוג ולאבד.
יש גזרת שמד וגם
אין בית מקדש.
אז צום.
אם יש בית מקדש ואין שמד,
נבנה בית המקדש, ברוך השם, ואין בעיות,
אז זה ששון ושמחה.
ואם אין בית מקדש,
אבל אין שמד,
כמו היום,
אין לנו בית המקדש,
אבל אין שמד, אין גזרה על ישראל.
אז כאן רצו מטענים,
לא רצו, אין מטענים.
הנביא לא מחייב לצום.
אם אין שמד,
ואפילו שאין בית מקדש,
לא מחייב לצום. זה רק לפי איך רצונם.
רצו מטענים, לא רצו, אז אחרי כן אבותינו קיבלו עליהם
תשעה באב, היות ונכפלו בו הצרות.
הרי גם חורבן בית ראשון היה בתשעה באב,
גם חורבן בית שני היה בתשעה באב.
זה מעניין, השגחה.
יום מיועד לפורענות.
חורבן
בית הבית הראשון היה בתשעה באב.
חורבן בית שני גם בתשעה באב.
אז זה יום שהוכפלו בו הצרות,
קיבלו אותו בכל החומרות.
רצו מטענים
בכל החומר של דברי קבולת.
אבל הצומות
לא רצו לקבל אותם כמו צום גמור,
רק זכר קצת,
אז עושים רק חצי יום מן הבוקר עד הערב
ובלי חמישה טעינויים וכל הכולות שאמרנו שוברות ומניקות
לא חייבות לצום בשאר תשונות. למה? לא קיבלו עליהם.
הרי רצו מטענים, לא רצו, אין מטענים.
אז הם מלכתחילה, כשקיבלו עליהם,
לא קיבלו עליהם,
לא קיבלו עליהם
עוברות ומניקות.
וגם בתשעה ואב,
תשעה ואב קיבלו בכל חומר הדין,
אבל חוץ מחולים.
חולים לא קיבלנו עליהם.
בחולים לא קיבלו עליהם.
ובשאר צומות לא רק חולה,
גם מעוברת או מניקת
לא קיבלו עליהם.
זהו, אז יש לנו כאן באמת ברמב״ם כתוב
ונהגו כל ישראל להתענות בזמנים אלו.
אומר הרב המגיד שזה רק מנהג.
גם תשעה באב זה רק מנהג.
כי היום שאין שמד,
היום אין שמד, ברוך השם.
היום אין שמד,
אז היום לא מן הדין לא היינו צריכים לצוא מצד הדברי קבולה.
רק מרצו מתענים.
ולכן יש קולות, הם לא רצו.
לחולים לא קיבלו על עצמם,
לעוברות ומניקות ושאר צומות לא קיבלו.
לכן יש קולות.
באמת, אמרתי,
אם היה בזמן השואה,
בשמן הארור הזה, מח שמו וזכרו,
בזמן היטלר,
שהייתה גזירת שמט,
הכל ישראל.
הוא כל הזמן היה מכריז, עוד לפני המלחמה,
הוא היה מכריז אני אשמיד את כל היהודים.
בכל הקולות, מצפצף על כל העולם ואומר שהוא ישמיד את כל היהודים.
זה היה, ובאמת, זה התחיל,
וזה עשה, גזירת שמעון,
אומנם לא היה לו קל,
כי צריך לכבוש את המדינות בשביל לעשות את הרצון הזה,
את הגזירה הזאת.
המדינות לא ייתנו לו.
רק אם הוא כובש אותן, אז מדינות שהוא כבש,
בהתחלה פוינג,
אחרי כן צרפת,
ואחרי כן
ואיטליה גם הייתה, ואוסטריה הייתה כבר מייד בתחלה
תחת ידו.
כל אותן המדינות שכבש
היה להשמיד, להרוג ולאבד.
גם יהודי צרפת נשלחו לאושוויץ.
בהתחלה,
בגלל ה...
לא שלחו רק
יהודים שבאו ממזרח אירופה,
אבל אחרי כן שלחו גם יהודים צרפתיים ממש.
נולדו בצרפת, וזהו, זו הייתה גזירת שמעון. אז אז,
בזמן השואה, היו חייבים לצום כל הצומות
מערב עד ערב, וכל החמישה עינויים.
וכך ראיתי במשנברורה מביא שיש מי שאומר שגם בשאר צומות
להחמיר לא להתרחץ
ולא לעשות.
חמשת עינויים.
מוסיפה המשנברורה
ובפרט שייתכן שיש גזירת שמד באיזשהו מקום.
אז מדבריו משמש מספיק גזירת שמד במדינה אחת,
אבל ברב המגיד כתוב צריך גזירת שמד על כל ישראל.
אבל בזמן היטלר ובזמן ההמון,
גם בזמן ההמון,
ההמון הגזירה שלו הייתה בניסן,
והוא למחרת הרגו אותו,
אבל הגזירה נשארה קיימת.
אז בתמוז, כשהגיע תמוז, מניסן עד תמוז לפני כמה חודשים,
הגזירה אולי הייתה עוד קיימת.
אז הייתה גזירת שמד
ואין בית-מקדש.
היו חייבים לצום כל הצומות,
הצום של יז בתמוז גם כן כמו תשעבע.
מערב עד ערב,
וכל החמישה עינויים.
אני חסרתי פראה אם הייתי במרוקו בזמן היטלר,
והייתי מגלה שצריך
לצום יז בתמוז,
מערב עד ערב, וכל העמישה נויים.
מי ישמע לך?
אף אחד לא ישמע לך.
בשולען ארוך כתוב שבג' צומות
רק מן הבוקר ובלי העמישה נויים.
אף אחד לא ישמע לך.
וכל הציבור,
אבל מה?
מה כן היה?
יש עצה. אם אוספים, היינו צריכים לאסוף
כמה חכמים
שידועים מן העיר
וללמוד איתם את הטור,
את ההלכה,
שבזמן שיש מד
זה
צום.
וצום זה כמו צום של יום כיפור.
רק למה הכולות שיש, זה כתוב ברבנותם.
הכולה שחולש אין בו זקנה פוטור בתשעה באב,
אין דבר כזה בדברי קבולה להתיר בשביל חולש אין בו זקנה.
רק בגלל שלא קיבלו עליהם,
בזמן שיש שמד, שאין שמד,
אין חיוב לצום. רק רצו מטענים ולא קיבלו על החולים.
אז לכן אומר רבנו תם שגם יולדת שחל שמיני שלה בצום דליה,
היא פטורה מלצום.
למה פטורה?
בגלל שהיא חולה שם בוסקונה.
חולה שם בוסקונה פטור מלצום, כמו שבתשעה באב חולה פטור.
אני רציתי, אם לברר את ההלכה הזאת,
הלכה למעשה,
היינו צריכים לברר מה עשו בירושלים בזמן השואה.
הרי ידוע, גם פה עמד רומל, הגנרל רומל עמד גרמני.
הוא עמד להיכנס לארץ, רחמו בן אצלנו איזה פחד היה.
אז רציתי לדעת, הרי בירושלים היו הרבה גדולי תורה.
הרב
פסח פרנק, זכרנו לברכה,
והרב בנגיס,
הרב בנגיס היה רב של העדה החרדית.
הוא היה גאון גדול.
ממיר,
לא ממיר, מוולוז'ין.
בוולוז'ין
היו לומדים,
היו לומדים,
היו בחורים שלמדו 18 שעות ביממה.
ושש שעות לכל הצרכים, לתפילה,
לאוכל, לשינה,
והיו נקראים ביידיש אקצנר.
מה זה אקצנר?
בן ה-18.
בא פעם רב אליעזר סילבר,
זכרנו לברכה, היה רב זקן,
מיליטה,
והוא עבר לאמריקה, הוא היה רב באמריקה.
פעם למרוקו ודרש עלינו דרשה.
אז לפני הדרשה הוא אמר לרוסיבה
מקודם תגיד להם שאני אחצנר.
וכמאר רוסיבה הסביר לנו מה זה אחצנר.
שהוא רב לייזר היה לומד 18 שעות
בכל יממה וכל הצרכים עשה בשש שעות הנשארות.
הוא היה גאון, הוא ידע שעש.
הוא היה כמו,
הוא אמר לי שפעם כשהיה צעיר
היה חושב מתי יהיה נהג מכונית.
אבל עכשיו זה כבר לא משחק אצלו.
עכשיו הצאיפה שלו להיות טייס.
והוא כבר היה,
כשדיבר איתנו, היה
למעלה מ-70.
וככה היה מתלוצץ, היה.
היה, אבל כן, תלמידי החכומים דעתם
עליזה עליהם.
אז הוא היה אומר שהוא רוצה להיות טייס.
אז זה אחצנר, זה גם רבי בנגיס,
מספרים עליו, הגדלות שלו,
הגדלות שלו בתורה.
הרבי בנגיס, בקי בכל אתר כולו.
ורבי צווי פסח פרנק,
ועוד הרבה גדולים היו בירושלים.
אז הם בוודאי בזמן השואה
יודעים את הדין, שזה זמן שיש מד,
צריך לטענות
את הצומות
כמו תשעה באב, כל הצומות.
אז אני אומר, במרוקו לא היה מי שיגיד את זה.
אנשים לא היו.
אבל בירושלים?
אז אם הייתי, מאיפה אני אשאל אם הייתי יכול לברר איך באמת צמו בזמן השואה?
אנחנו אומרים במשנברוריה, משמע
שבזמן שיש מד
צריך לצום
ואז לא תהיה כולה אפילו של חולה.
כל הכולות ירדו.
חולה שאין בו סכנה צריך לצום.
הכולה הזאת, אומר רבנו טאונק, זה רק בכלל שרצו מטענים ולא רצו מטענים. בזמן שאין שמד,
אבל בזמן שיש מד
לא יהיה כולה זאת.
אז זה יסוד ראשון,
חידוש ראשון בהלכה
מלכות תשעבעה.
שמה שאנחנו מקילים בשלוש צומות
זה רק בזמן שאין שמד.
וזו הכוונה של הפסוק,
שגם מתי שיהיה ששון, אבל אם יהיה שמד שוב,
מתי, אז
תצטרך לצום.
אז יהיה, צום יהיה, אפילו לבית יהודה,
אפילו אחרי שייבנה המקדש, אם ישתנו התנאים.
או עכשיו
אני רוצה להגיד משהו.
עוברות ומניקות
חייבות
לצום בתשעה באב שנדחה.
השנה,
תשעה באב חל בשבת,
ונדחה ליום ראשון.
אז איזה חכם אחד,
הוא אמר שעוברות ומניקות פטורים מתשעה באב שנדחה.
הוא אומר את זה קל וחומר.
והוא לא צודק בכלל.
זה רב עובדיה,
הוא לא צודק,
בכלל לא צודק.
הוא אומר קל וחומר,
והקל וחומר פריכה הוא.
וברוך השם מצאתי,
כמו כדבריי, בספר אור לציון,
גם הוא מאותן הטענות.
אין כאן קל וחומר, והוא פורח את הפסק.
אני אמרתי, לא יכול להיות דבר כזה.
הרי מברות ומני כהות חייבות בתשעביה.
ורק חל בשבת.
אז מה, יהיו פטורים מן התשלומים?
מי שחייב רק לא יכול להתענות בכלל שבת,
אז צריך לשלם ביום ראשון.
לא יכול להיות דבר כזה.
אבל קל וחומר שלו זה קצת ארוך ועמוק.
אומר קל וחומר, אבל אינו כלום.
אינו כלום.
לכן, זה,
אבל מה אנחנו נעשה?
היום, מי משתלט על ההלכות?
אלה היוספים.
יש להם את ההלכה ברדיו.
אז הם אומרים ברדיו, מה שאבא שלהם אמר זה כמו הלכה למשה מסיני.
אז זה, זה צריך לדעת, זה נאו קמינה השנה, גם כבר לפני שנתיים היה,
שמוצא, שחל תשעה באב בשבת
ונדחה.
הוא אומר שנדחה זה קל,
עוברות ומניקות פטורות.
אבל מי שחייב בעיקר, חייב להגיד,
עוד הלכה אני רוצה להגיד, לא נאריך הרבה.
עוד הלכה.
המשנברורי, הביאור ההלכה, המשנברורי,
מביא
שילדים קטנים למטה מבר מצווה
פטורים מלצום.
כל הטעניות דרבונן.
יום כיפור, כן.
אז יש גם חינוך
של שעות,
כבר מגיל 11.
ואחרי כן,
אבל
מטעניות דרבונן אין חיוב ואין שום חינוך.
מביא את זה בשם הרמ״ע מפאנו,
בעל עשרה מאמרות,
שקטנים פטורים מלצום.
ואני אומר את ההלכה הזאת
בגלל שהרבה ילדים,
יש להם את הרצון להתענות,
להיות גדול.
כולם רוצים להיות גדולים.
אבל זה מסוכן.
אם פטור מלצום, אסור לו לצום.
כי לצום, למה אני אומר את זה?
לפני כמה שנים,
פה, בארץ, בירושלים,
ילד אחד
יתענה ביום כיפור,
ולמחרת הוא מת.
ובגלל שהילד היה פטור מלצום.
הילד לא היה בן 12, היה פחות,
שש, שבע, שמונה.
והיצר הזה ישנו בילדים.
רוצים להתבלט,
להרגיש שאני צמתי.
גם אני זוכר כשהייתי ילד
היה לי העניין להשוויץ שאני צמתי.
אבל זה מסוכן.
צריך לדעת
להרגיל בבית ככה כל התלמידי החכמים שיודעים.
אז בבתים שלנו, לי, ברוך השם,
יש לי נכדים, נכדות,
כולם יודעים.
שלמטה מגיל בר מצווה לא צריכים לצום
רק אחרי גיל בר מצווה
עכשיו אגיד לכם איזה חידוש ואנחנו נגמור
אם אחד נהיה בר מצווה
ביום י' אב
תשעה באב חל בשבת
ונתחיל יום י' נתחיל יום ראשון
אז בי' הוא בר מצווה
אבל בשבת עצמה הוא לא היה חייב
בשבת
אז כתב בספר אבני נזר שהוא פטור מלצום גם ביום ראשון, למה?
כי עיקר החיוב הוא בשבת והוא לא היה חייב, הוא לא היה בר מצווה
אז לא שייך לחייב אותו בתשלומים?
מי שחייב ולא יכל לקיים חיובו, משלם ביום ראשון.
אבל פה הילד היה ביום שבת, מעיקר החיוב הוא היה פטור.
זה אומר החידוש היפה הזה,
בעל אבני נזר.
הגאון, הוא היה אדמוּר
קדוש וגאון גדול.
היה גאון גדול.
הוא היה חתנו שלקוצקר רבה.
וגם הוא למד מחותנו.
חותנו גם היה גאון גדול.
הם תלמידי פשיסחה.
הם היו שם לומדים.
שם למדו.
והוא גם אומר שחמיב הדריך אותו איך ללמוד.
הוא היה עוד, מגיל צעיר הוא היה עילוי.
אבל דרך בלימוד,
איך ללמוד סוגיה, איך לסכם סוגיה,
זה הוא למד מחמיב.
אז הוא אומר את החידוש הזה,
שילד שביום שבת הבאה
הוא יהיה למטה, הוא עוד לא בר מצע,
וביום ראשון הוא כבר יהיה בר מצע,
אז הוא לא חייב לצום.
זה אומר הממשלה.
אפשר קצת לטעון עליו איזה טענה,
אבל זה לא נכון, הטענה.
טענה אחת אפשר לטעון,
ידוע שרבי יוחנן,
בתענית דף י״ט,
אומר
שאם הוא היה בדור שקבעו את התעניות,
הוא לא היה קובע תענית בתשעה באב,
היה קובע בעשיריה.
למה הוא אומר שעיקר השרפה של המקדש
הייתה בעשירי? זה התחיל בתשיעי אחרי הצהריים, לפנות ערב.
התחילה אש, תפסה אש.
אבל עד שנשרף היכל זה עד מחר בצהריים.
אז עיקר השרפה של בית המקדש
הייתה בעשירי, אז הוא אומר שאם הוא היה
באותו ועד חכמים שקבעו את התענית, הוא היה אומר לקבוע תענית ביום י׳,
לא ביום ט׳, ביום י׳.
אז אפשר אולי שמתי שחל תשעה באב בשבת,
גם מי שחולק עליו,
הם חולקים, אנחנו קבענו תשעה באב,
לא עציר גם.
בכלל אומרים חז׳ל שמה
אתחלת דפורענותא עדיפה.
העיקר הוא ההתחלה של המכה.
לפי שאחרי שכבר המכה התחילה, זה כבר ניתנה רשות למשחית.
אז העיקר, לכן עושים את תענית על ההתחלה.
אבל אולי כשחל בשבת,
היותו בין כה לא יכולים לצום.
שבת.
אולי באופן הזה גם רבננו יודו שהקביעות תהיה ביוד.
והיוד הוא לא מדין תשלומיני,
מצד עצמו.
זה טוענים, יש סברה כזאת בבית יוסף בשם הרשבו,
אבל זה לא סברה ישרה.
מאחר שקבעו חז״ל
תשעה באב,
תענית בתשעה באב.
בגלל התחלתא דפורענותא.
בגלל התחלתא דפורענותא.
אז קבעו בתשעה.
אז עכשיו ימחל בשבת,
יבטלו את התקנה שלהם ויעשו תקנה חדשה יוד.
זה לא מתקבל על הדעת.
התקנה נשארה, ויעשה תשלומים.
ויש לי עוד ראיה מהאור זרוע המפורסם,
הידוע בשולחן ערוך, יש שתי דעות.
אם השבת הבאה,
שהוא תשעה באב, בתאריך,
אבל זה שבת.
אבל האור זרוע אומר,
אסור בתשמיש המיטה.
דברים שבצנעה
נוהגת אבלות גם בשבת.
גם אבלות של תשעה באב נוהגת בצנעה אפילו בשבת.
אז אומר שאסור משום
דברים שבצנעה.
אם נגיד שמלכתחילה כשחל בשבת קבעו,
קבעו ביוד, אז אין כבר חיוב בשבת.
אז למה שיהיו דברים שבצנעה?
נוהגים.
ועוד אבי ראייה.
יש גמרא בעירובין, דף מ',
שמי שהיה לו יום טוב
בתשעה באב שנדחה,
יום ראשון.
הגמרא מספרת שם שהייתה איזו משפחה
שהיו מביאים את קורבן עצים
למערכה.
ביוד אב היה היום שלהם.
זה היו, עושים מזה יום טוב כשזוכים להקריב קורבן,
מביאים עצים למערכה.
אז יום טוב שלהם, לא חייבים להשלים את התשעה באב.
מטענים חצי יום, מתפללים,
ונגמר הצום.
אין משלימים.
לומדים רבותינו התוספות שמה.
לכן מי שיש לו ברית,
בתשעה באב שנדחה,
ומתענעת חצות,
ובחצות
מתפלל מנחה ועושים מילה ואוכלים.
כמה אוכלים, כמה משתתפים, זה איזה פרטים צריך לראות במשנה ברורה.
כמה נקראים בעלי הברית.
אני שואל,
אבל אם חל ברית בתשעה באב עצמו,
משלימים.
לא רק בתשעה באב עצמו, אפילו,
אפילו בי״ז בתמוז.
חל ברית,
לא אוכלים בצהריים.
עד הערב.
הכולה הזאת זה רק בנדחה.
ואם נגיד שכאשר חל בשבת,
אז יש כאן הקביעות של רבי יוחנן בי״וד,
אז זה לא נדחה.
זה תשעה באב,
זה תענית מצד עצמו.
כשהוא נדחה, אז זה כולה. זה לא חיוב מצד היום. רק
אתמול לא עשינו, אז מה זה משלימים?
אז יש כולה.
אבל אם נגיד שקבעו מלכתחילה
את הי״וד,
אז למה יש כולה בנדחה?
אלא ראייה איננה,
דבריו
של אבנינזר נכונים מאוד,
שזה דין תשלומין.
ולכן...
אני מסיים,
שעוברות ומניקות
חייבות לצום בתשעה באב שנתחר. לא כמו שמפרסמים ברדיו,
אלה צאצאי הרב יוסף,
הרב עובדיה,
כאילו דברי אביהם הוא הלכה למשה מסיני.
אין לפקפק בו. יש רב בן ציון חלק על זה,
וגם אני, ברוך השם, בלי לראות את רב בן ציון
אותן הטענות,
והיו ויכוחים גדולים בישיבה שלי, בישיבה אצלי,
בחורים,
היו ויכוחים גדולים לפני שלוש-ארבע שנים
להבין את הקושייה שלנו עליו,
וברוך השם היו בחורים
לומדים טוב, בעלי המכה,
והבינו שאין בדבריו כלום.
אין בדבריו כלום.
כשהוא מביא פקיעות, אז זה בסדר, יש ספרים.
אבל לומר לבד דברים,
לא.
פעם שאלו, לא, אבל לא ברבים.
בא אברך אחד,
שאל אותי, למה אתם הטולד אז נגד רבב אבונז?
אמרתי לו, חס ושלום, אנחנו לא נגד רבב אבונז?
אנחנו מעריכים אותו שהוא היה מתמיד גדול והרביץ הרבה תורה.
אי אפשר לזלזל.
אני הייתי בחתונה של חתנו,
הייתי בחתונה,
הוא למד אצלי קצת,
וישבתי על יד רבי בן ציינה בשאול,
ורבי בן ציינה בשאול,
כל פעם שרב עבודיה עבר,
הוא עומד,
מלוא קומתו.
איזה כבוד, הוא מכבד אותו,
והוא בר פלוגתא שלו, אבל צריך לדעת שהוא תמיד חכם.
בסדר,
אני גם, לא מזלזלים בו,
אבל כשהוא דבר של צבורה הוא לא אומר טוב.
אז מה, נשתוק?
זה אמרתי לו, אנחנו נשתוק?
הוא לא צודק.
לכן, לפרסם שעוברות ומניקות, אף על פי שבילקוט יוסף
או בספרים שלהם,
תמצאו שעוברות ומניקות לא חייבות ונדחה,
לא תשמעו להם,
כי זה לא נכון, מה שהם אומרים.
רבי חננה בן עקשה אומר,
רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל
ולבכך חירבה להם תורה ומצוות,
שנאמר, אדוני החפש ומעל צדקו,
יגדיל תורה ויאדיר. אנחנו רק שבעה.
היום מישהו עולה בקף החיים. מה?
היום מישהו עולה בקף החיים.
מי?
בקף החיים.
כן?
שהוא מביא סברה שאם יש מחוש.
אה, זה באמת אני...
היום, אני אומר לך,
הייתה לי נכדה, הייתה אצלי בשבת
והיא בהיריון.
והיא אומרת לי, ירד לה המוגלובין,
ירד לה לחף דם,
והרופאים אמרו לה, זה דבר לא טוב.
אמרתי לה שיש עוד דין חולה.
אז באמת, אני מדבר על עוברת בריאה.
צריך להדגיש,
אם העוברת באמת חולה,
מדין חולה.
מדין חולה לא צריכים שום קל וחומר.
ואין הבדל בין נדחה ללא נדחה. גם לא נדחה תורה.
עכשיו שיקול כדי לדחה, זה ניחוש.
זה יש קולות, ויש,
יש,
כן אני כתבתי על זה גם בקונטרי שלי.
שגם זה לא בדויק מה שהוא מביא.
הוא מביא
שום קל.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.