ההכרעה בהלכה | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

למה הודעה?

ההכרעה בהלכה

כשנחלקו רבי אליעזר והחכמים בעניין טהרת תנור של עכנאי

השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו ממנו

אמר להם אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח

נעקר חרוב ממקומו מאה אמה

מחלוקת רבי אליעזר והחכמים בעניין תנורו של עכנאי

תנור של חוליות, האם הוא טהור או טמא

במחלוקת

רבי אליעזר היה צודק

על פי האמת

חכמים לא השיגו את דעתו

ולא קיבלו את מה שהוא אומר

והוא ראה שבכל

דרך שהוא מנסה להוכיח ולהעמיד את דבריו

הם לא מקבלים, לא דווקא, לא בגלל גאווה,

בגלל שהם סוברים כך וכך ולא נחתו עד

עומק דעתו

אז אמר להם אם הלכה כמותי

חרוב יוכיח

אני לא יכול לשכנע אתכם בשכל?

אז בבקשה בואו אני אעשה לכם מופת עכשיו

אם ההלכה כמותי

אז שהחרוב יוכיח, ואיך יוכיח?

נעקר חרוב ממקומו מאה אמה, יצא בלי סופה, בלי עירמה,

בלי כלום,

עף, לבד, מאה אמה

אמרו לו אין מביאים ראיה מחרוב

חזר ואמר להם אם הלכה כמותי אמת המים תוכיח

חזרה אמת המים לאחוריה

יש אמת מים, מים תמיד בטבע זורמים למטה

והמים עלו למעלה

בלי מעלית, בלי מנוע, בלי שום דבר

אמרו לו אין מביאים ראיה מאמת המים

חזר ואמר להם אם הלכה כמותי

קוטלי בית המדרש יוכיחו

הטו קוטלי בית המדרש ליפול

גער בהם רבי יהושע

אמר להם אם תלמידי החכמים מנצחים זה את זה בהלכה אתם מה טיבכם?

מה אתם מתערבים?

לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע ולא זקפו

מפני כבודו של רבי אליעזר

חזר ואמר להם אם הלכה כמותי מן השמיים יוכיחו

יצאה בת קול ואמרה

מה לכם אצל רבי אליעזר

שהלכה כמותו בכל מקום

אז הפשט בכל מקום, בכל מקום שהוא דן,

הלכה כמותו

ויש אומרים הלכה כמותו גם בשמיים

משה כשהיה במרום שמע את הקדוש ברוך הוא אומר

הלכה בשמו של רבי אליעזר

בפרה אדומה וכולי הבאנו את זה באחד השיעורים

אבל הלכה כמותו בכל מקום

פירושו של דבר שרבי אליעזר בעניין ההלכה

הוא צודק

ויוצאת בת קול במיוחד להגיד שהוא צודק

עמד רבי יהושע על רגליו ואמר

לא בשמיים היא

מה לא בשמיים היא?

אמר עם בירמיה שכבר ניתנה תורה מהר סיני

ואין אנו משגיחים בבת קול

שכבר כתבת בהר סיני בתורה

אחרי רבים להטות

אז התורה אומרת אחרי רבים להטות פירושו יש מספר חכמים שדנים באיזשהו דבר

כל אחד מברר על פי האמת

לפי שכלו והבנתו לפי המקורות שיש בידו לפי כל הכללים

והוא מגיע למסקנה כזאת

השני מגיע למסקנה כזאת

והגיעו למסקנות

אבל המסקנות לא שוות

אלה אומרים בכה ואלה אומרים בכה

מה עושים במצב כזה?

כתוב אחרי רבים להטות

אז זאת אומרת ההלכה תיפסק על פי רוב

מה זה אומר?

לא כתוב שההלכה תיפסק על פי האמת

כתוב שהיא תיפסק על פי רוב

לא רוב של אנשים אינטרסנטים

מדובר בחכמי התורה האמיתיים

תסתכלו בספר החינוך נדמה לי מצווה ש״צ״ו

אחרי רבים להטות שם מסביר למה זה עובד ככה

אז לכן

ניתנה תורה בהר סיני ונאמר אחרי רבים להטות אז לא יעזור שבאה בת קול ואומרת שהוא צודק בהלכה כמותו בכל... לא, לא, לא עוזר

מצאו... מצאו רבי נתן לאליהו, אליהו הנביא

אמר לו מה עשה הקדוש ברוך הוא באותה שעה?

הרי ידוע שהקדוש ברוך הוא שעה שלומדים תלמידי חכמים אז הוא אומר את דבריהם גם כן

מה עשה באותה שעה?

אמר לו חייך

ואמר נצחוני בניי

נצחוני בניי

מה פירוש?

הקדוש ברוך הוא אמת, תורתו אמת והוא רוצה שהאמת תהיה אמת

מה הייתה האמת?

שאלי אריב אליעזר צודק

אצל מי האמת? אצל אריב אליעזר

ובסוף מה קבעו ההלכה?

כמו הרוב שלו צודק

אז הוא אמר נצחוני בני נצחוני למה? הם באו עם פסוק

אחרי רבים להטות

הם מסתמכים

על מה שהתורה אמרה, אני אמרתי את זה

אז נצחוני בניי נצחוני

פירש הגאון רבי ישראל מסלן זכר צדיק ברכה

לכן עמד רבי יהושע על רגליו כשאמר זאת

קודם הוא היה עונה תשובות

בלי עמידה בישיבה

פתאום הוא עמד

למה?

כי הוא חשש שהתלמידים יושפעו

אה?

פתאום בת קול

מדברת ואומרת הלכה רבי לעזר בכל מקום, יואו

בת קול בבית המדרש

אז זה יכול להשפיע על התלמידים

רואים מופתים,

חרוב, נעקר, רואים אמת המים, רואים כותלי בית המדרש, זה עוד מאיים עליהם הכותלים ככה

עומדים ככה

ועכשיו גם יוצאת בת קול, די, חלאס, די, חייבים לקבל את מה שהוא אומר

אז הוא פחד, חשש שהם יקבלו, אז הוא עמד על רגליו

ואמר

נובע שמיימי

זהו כבר ניתנה מהר סיני ולא משגיחים בת קול

ואתה כתבת בתורה אחרי רבים להטות

כי הוא ידע שהם לא התפעלו ממופתים גלויים ומופלאים

אבל אולי יהססו כשהם שומעים בת קול מן השמיים

לפיכך עמד על רגליו להביע נחרצות ולהודיע לעיני כולם

תורה לא בשמיים היא, גמרנו, היא פה, נתן אותה בידינו

ולא בבת קול אלא כדי לנסות את החכמים

האם ייסוגו מן המקובל בידם

ככה אומר השליטה מקובצת בשם רב ניסים גאון

למה בת קול באה אם זה לא מועיל?

אם זה לא מועיל אז בשביל מה מתערב את הבת קול?

הרי לא סומכים על בת קול, ניתנה תורה בהר סיני והיא לא בשמיים אחרי רבים להטות

אז מה,

היא באה להטעות אותם בבת קול?

שעשו נגד התורה?

לא, היא באה לנסות אותם

האם ייסוגו מן המקובל בידם?

שמה המקובל בידם? מה שאמר רבי יהושע

שלא בשמיים היא

אלא צריכים להימנות

ומונעים את החכמים ואז נפסק אחת על פי רוב

מה ראינו?

שהפסוק מכריע הכול

בעניין הזה

אומר רבי יעקב גלינסקי, זיכרונו לחיי העולם הבא

זכורני שהייתי אצל מרן החזון איש זכר צדיק לברכה

ואמר לי

רבי יענקב

שאלוני שאלה

הגמרא בחולין ס' זן שואלת מהיכן יודעים שהלוויתן דג טהור?

והגמרא מביאה פסוקים

שיש לו סנפיר וקשקשת

השאלה הלא אמרו בבבא בתרא ע״ה שעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים לעתיד לבוא

ולהאכילם מבשר הלוויתן

וכי יעלה על דעתנו שיאכיל אותנו הקדוש ברוך הוא איסור?

אז שאלו אותו בשביל מה הגמרא טורחת

להביא פסוקים ולדעת האם הלוויתן טהור?

יש לך מימרה מפורשת שהקדוש ברוך הוא עתיד להאכיל את הצדיקים

מבשר הלוויתן

אז מה?

הוא ייתן לנו לאכול טרף?

ברור שהוא ייתן לנו אז מה אתה צריך פסוק?

השם בכבודו הוא יביא לך לוויתן לאכול

ושתק רגע ארוך ואמר זו לא שאלה

חזון איש בעצמו

על כך נאמר

תורה לא בשמיימי

אתם שומעים?

אפילו אם הקדוש יביא לך לאכול לוויתן

אתה צריך ראייה מהתורה שהלוויתן כשר

אם אין לך פסוק שיגיד שהתורה שהלוויתן הוא כשר

אתה לא יכול לאכול

תורה לא בשמיימי

יש לזה קושייה ממקום אחר אני לא רוצה לסבך את העניינים אבל

כשהקדוש ברוך הוא מגיש לך נביאתן זה נקרא תורה משמיים

אבל עלינו מוטל לוודא היכן כתוב ההכשר בתורה שבידינו קיבלנו תורה

היא אמרה סימנים

בכל דבר ודבר מהם הסימנים של ההכשר

ומה של הטרף אנחנו צריכים להסתכל בתורה מה היא התירה לנו לאכול, מה היא לא התירה לאכול

האם זה בגדר הדברים המותרים או לא?

אז זאת אומרת אתם שומעים?

איך אנשים סומכים על אנשים שאוכלים בשר ועופות חופשי על הבר?

יש לך פסוק?

יש לך דין מפורש?

אתה יכול לסמוך?

ואם זה ספק?

מה אתה עושה?

הפסוק לא דיבר על ספק, דיבר על ודאי

אז מה תעשה?

אז יש לנו כלל אם זה בדאורייתא לחומרא אם הספק הוא בדברים שהאיסור שלהם הוא מדאורייתא אנחנו צריכים להחמיר

סכינים

זה דאורייתא

אז לכן צריך להאמין, אפילו אם אתה בספק

ואם אתה יודע בידיעה ברורה על פי עדים נאמנים בראיות

ואנשים מתוך המערכת וכו' וכו'

ולא אחד ולא שניים ולא מקרה ולא זה

והמציאות מוכיחה

אז מה יש לך בכלל להסתפק?

אתם שומעים? אפילו הקדוש ברוך הוא מגיש לך ארוחה

אם אין לך ראייה מהכתובים ברורה, חד משמעית, שמה שאתה אוכל זה בטוח מאה אחוז

אתה בבעיה?

מי אמר את זה?

החזון איש זכר צדיק למרכם

ועוד בעניין זה שמעתי מהגאון הצדיק רבי אליהו לופיאן

זכר צדיק לברכה שנינו בברכות י״ב

אמר רבי אלעזר בן עזריה

הרי אני כבן 70 שנה

ולא זכיתי שתהמר יציאת מצרים בלילות

עד שדרשה בן זומה

מבארת בגמרא שהוא היה באותה שעה בן 18 שנה

וביקשו למנותו נשיא

ונעשה לו נס והלבין זקנו

והוא נראה כבן 70

הזקן שלא הלבין כל כך שהוא נראה כבן 70

ויש להבין

מה רע להדגיש שהוא כבן 70 שנה

ולרמוז שנעשה לו נס והלבין זקנו

מה זה שייך לזה ולהלכה?

מה קשור? הזקן שלו בהלכה?

מדוע לא אמר בקצרה

אמר רבי אלעזר בן עזריה הלכה כבן זומה שמזכירין יציאת מצרים בלילות

למה ככה אנחנו קוראים?

אמר רבי אלעזר בן עזריה הרי אני כבן 70 שנה

בגלל הזקן שהלבין

ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות שאני סובר

שהם מזכירין יציאת מצרים בלילות

עד שדרשה בן זומה

למה היה צריך את כל זה? תגיד ישר

הלכה כבן זומה שמסכים מה אכפת לנו מה הסיפור שלך שאתה היית עד 18 והיית כבן 70

ונעשה לך נס בשביל מה?

אז זה הגאון הצדיק הרב אליהו לופיאן

הוא שאל את השאלה הזאת והוא גם תירץ תשובה

אבל לפני כן הוא הקדים לתירוץ שלו סיפור

הגאון רבי ישראל סלנטר זכר צדיק וברכה טרח

להשיג עבור אחד מתלמידיו משרת רבנות

ונסע לשוחח ודיבר ושכנע, לא רבנות של היום, הרבנות של

מדינת ישראל ששם זה ג'ובים

וזה רבנים מטעם

זה רבנות לקחת

קהילה שלמה להדריך אותם על פי התורה וכו' וכו', לא מטעם

שמה שאומר הרב על פי התורה זה מה שעושים,

לא בגלל שיש לחצים כאלה או שנותנים לו איזה פרוטוקול

מה מותר, מה אסור וכללים של הרבנות, לא כללים של התורה.

אז הוא נסע, שוחח ודיבר ושכנע שיקבלו אותו למשרת רבנות.

תשמעו את התלמיד,

התלמיד אומר לו רבי

ממה נפשך

אם מיועדת לי המשרה מן השמיים היא תגיע אליי לבית

ויבקשו ממני, אתה מסכים להיות רב אצלנו בקהילה?

ואם היא לא מיועדת לי מן השמיים אז ההשתדלות הזאת מיותרת.

למה כבודו טורח?

שמעים בעל ביטחון.

הקפיד רבי ישראל

אמר לו, אתה סבור שייעדו אותך מן השמיים לרבנות?

אתה יודע בכלל מה נדרש מרב בישראל?

הוא צריך לשלוט בכל מכמני ארבעת חלקי השולחן הערוך עם נושאי כליהם עד להלכה ולמעשה.

ובנוסף,

גם בשולחן ערוך חמישי צריך פיקחות והבנה.

וגם צריך לדעת ללכת כנגד רוחו של כל אחד ואחד

ולהוכיח בנועם.

וצריך גם לסחור פרצות ולשאת במסע העם כאשר יישא האומן את היונק.

חשכו פניו של התלמיד.

אם כן, למה הרב טורח למנותני?

זאת אומרת, הוא יודע שאין בו את כל הדברים האלה.

אז ענה לו רבי ישראל פשוט שאם לא כן יתמנה במקומך מישהו שראוי פחות ממך

אז לפחות להציל מה שאפשר.

כלפי מה הדברים אמורים?

רבי אלעזר בן עזריה

נמצא ראוי להתמנות

לא רבי ישראל

אלא נשיא הדור

וראש חכמי ישראל ראו בו חכמים ראוי לתפקיד

בן 18. חששה אשתו

שיזלזלו בו עקב גילו הצעיר

אז מה, זלזול זה הבעיה?

לא יקבלו ממנו, לא יקבלו ממנו, מה זה, זה יבוא להגיד לנו, זה נשיא, זה מה, ילד כזה?

הוא יהיה נשיא?

הציבור לא יקבל דבר כזה.

נעשה לו נס מן השמיים

ונשזרה שיבה בשערו

מה זה אומר?

שהוא קיבל חותמת והסכמה מהשמיים

המינוי פה מן השמיים

כי עשו לו מופת בשביל שהוא יתקבל על הציבור.

יש לך חותמת יותר מזה?

והוא קם ונושא דרשה

ומשמיע עליך

לדעתו

יש להזכיר יציאת מצרים בלילות.

לא התפעלו ממה שהוא אומר

ודחו את דבריו.

רגע, מיניתם אותי שאני אהיה מגדול הדור, נשיא,

ואני אומר לכם

שלדעתי מזכירים יציאת מצרים בלילות

לא התפעלו ודחו את דבריו.

בואנה, אני קיבלתי חותמת בזקן,

יש לי בדץ על הזקן.

השמיים!

מה, אתם לא מקבלים מה שאני אומר?

למה לא קיבלו?

לא היה לו מקור להלכה.

הוא לא הביא פסוק.

הוא לא הביא פסוק. הוא לא הביא פסוק.

עד שדרשה הבן זומה.

מי זה הבן זומה?

הוא לא נקרא רבי.

לפי שלא בא לכלל זקנה

ולא הוסמך להיות רב,

אלא דן לפני החכמים בקרקע,

כמו שכתוב בסנהדרין יוזן.

וזה לא זו בלבד שממרום לא סמכו את בן זומה,

אפילו ריבותיו לא סמכו אותו להיות רב.

אבל הוא הביא פסוק.

הוא הביא מקור מן התורה וזכה שהדין הזה שמזכירים יציאת מצרים בלילות

זה פסק של בן זומה.

שמעתם?

מי שיש לו מופת מן השמיים

ובא בלי פסוק ואומר לדעתי,

יא בא בא, אין לך פסוק?

יבוא אחד שהוא פחות ממך

והוא לא רב, ולא סמכו אותו ריבותיו ולא כלום

והוא אומר פסוק,

שומעים לו.

שמעתם?

וכשתמצא לומר

אז זה רש״י הראשון בחומש

רש״י הראשון בחומש

כתוב ברש״י לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם

התורה זה לשון הוראה,

זה ספר של דינים

מה צריך לעשות?

אז למה מתחילה התורה בסיפור של בריאת העולם ואיך ה' ברא את העולם בכמה ימים ומה ברא כל יום

ומה עשה וכל זה?

היה צריך להתחיל במצווה הראשונה שנצטוו ישראל במצרים,

החודש הזה לכם ראש חודשים הוא ראשון לחודשי השנה

למה לא פתח ככה?

מה הטעם שפתח בבראשית לספר את כל הסיפור?

אתם שומעים מה הטעם?

משום כוח מעשיו

הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים.

שאם יאמרו אומות העולם לישראל, כמו היום,

ליסטים אתם, אתם כובשים.

ליסטים אתם,

שכבשתם ארצות שבעה גויים. פה ישבו, נניח, תהיה פריזים וכולם.

אתם כבשתם את זה.

אז הם אומרים להם, יכולים אנחנו, ישראל, לענות להם, ואומרים להם

כל הארץ של הקדוש ברוך הוא

מי ברד כל הארץ?

הקדוש ברוך הוא הוא בירה ונתנה לאשר ישר בעיניו

ברצונו נתנה להם,

ברצונו נטלה מהם

ונתנה לנו

רש״י. רש״י מפורסם, כולם יודעים, חוץ מהממשלה.

כי אם בממשלה היו יודעים את זה, אומרים להם,

מה הטענה לכם, שאנחנו כובשים? הנה, רש״י מפורש, ככה מתחילה התורה.

אתם קראתם תורה, לא? יש לכם את התנ״ך שלנו.

מה

יש להבין?

ואם הייתה מתחילה התורה מהפסוק,

החודש הזה לכם, ראש חודשים וכו'.

לא היינו יודעים שהשם ברא את העולם ושהוא נתן למי שישר בעיניו?

לא יכולנו לענות אותו את התשובה. מה זה, לא פשוט שהבורא ברא את העולם? בלי הפסוקים בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ.

בלי זה לא היינו יודעים. אדם עם שכל לא יכול להבין שיש בורא לעולם? הרי אני מוכיח את זה בהרצאות.

הוא אומר לאנשים הוכחות שהבורא מוכרח שברא את כל העולם ונוכחותו.

נרגשת על כל צעד ושעל וכו' וכו',

לא הבנתי, מה קשה?

למה חייבים לפתוח בראשית, ברב, את כל סיפור הבריאה והכול?

אלא גם אם תבוא,

אם תבוא עם הסברים והוכחות לוגיות והכול והכול והכול,

התשובה כזאת אין הכרח לקבל.

אבל כשיש פסוק, הוכרח הוויכוח.

והיום אנשים מסכנים,

פסוק אצלהם חלש, צריכים להביא סימוכים,

לוגיים,

לשכנע ככה, בגלל שהציבור טמבלולו,

אז צריך ככה.

אז אני אגיד לכם עכשיו

פסוק

במשלג.

כתוב, הט אוזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי.

שמעתם?

יא בוא בואי, איזה דבר זה.

הט אוזנך, שלמה המלך אומר לנו, תשמע מותיק,

יש לך אוזניים, ברוך השם,

תטה את האוזניים שלך,

ושמע דברי חכמים

ולבך תשית,

תיתן את דעתך לדעתי.

ואת ליבך תשית, תיתן, תשים, לדעתי.

יש פה משהו, לא הולך ביחד, לא?

אתם מרגישים משהו?

הט אוזנך ושמע דברי החכמים

ולבך תשית,

לדעתם היה צריך להגיד.

האם אני שומע אותם?

אז לא לשמוע להם או כן לשמוע להם?

אז איך אתה אומר לי,

תשמע,

אבל את הלב שלך תשית לדעתי, תיתן לפי דעתי.

לא הבנתי, מה, הם לא אומרים את דעתך?

מה החכמים אומרים? מה אני הולך לשמוע? מה הולך פה?

מה אומר שלמה המלך?

תשמעו דברים מדהימים, זה היסוד.

איי, איי, איי, רשי אומר,

הט אוזנך ושמע דברי חכמים.

מה זה חכמים?

ללמוד תורה מחכם כלשהו.

חכם.

צריך שהוא יהיה חכם.

ולבך תשית לדעתי, מסביר רשי.

ואם רבך רשע,

לא תלמוד ממעשיו.

אה, אז יכול להיות רב חכם רשע.

ולא תלמוד ממעשיו.

זאת אומרת, ללמוד הוא יודע,

ללמד הוא יודע,

אבל מעשיו, מעשים של רשע.

לא תלמוד ממעשיו.

ליבך תשית לדעתי.

יא בה ביי, שם.

אתה עוד לא יודע?

אתה שומע דברי חוכמה?

וכשאתה רואה אותו בתחום המעשה,

אתה רואה שהוא לא מקיים.

הוא עובר בעצמו על דבריו, על דברי החוכמה בתורה שהוא מדבר.

אז אומר רשי, ואם רבך רשע,

לא תלמוד ממעשיו, לא מחוכמתו.

מהמעשים, אתה רואה שהמעשים לא מקוימים על פי התורה שהוא מלמד.

לא הבנת. אתה לא יכול כבר ללמוד ממנו אחרי שתראה את המעשים.

אבל בהתחלה הוא אומר שאתה יכול ללמוד תורה מחכם כלשהו.

הוא בחזקת חכם.

אתה שומע, ויופי, דברי תורה, הוא אומר דברים, הוא אומר פסוקים.

יופי.

פתאום אתה רואה שהוא עובר על הדברים.

המעשים שלו לא הולכים לפי זה.

הוא אוכל בשר בכל מקום, הוא לא שואל שאלות.

הוא מלמד שאסור וזה ככה וזה, והוא מלמד לך בסכת חולין,

וכשמגיעים לשפת המעשה הוא בולע הכול.

אז אתה לא יכול להגיד, מה, אבל הרב שלי הוא אוכל.

אבל המעשים שלו לא הולכים לפי התורה.

וכבר הבאנו הרבה ראיות וסרטונים איך חכמים עוברים על דבריהם ועושים ההפך ממה שהם אומרים וכולי וכולי, כמו בהרצאה אתמול ושלשום.

תשמעו את המלבי, הוא מבאר קצת יותר.

הט אוזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי.

דברי חכמים בחוכמה זה דברי קבלה,

לא קבלה שחושבים מקובלים.

קבלה זה שקיבלו איש מפי איש במסורת.

זה נקרא חוכמה.

לא חוכמה שאתה ממציא מדעתך.

חוכמת התורה שעברה בקבלה.

משה קיבל תורה מסיני ומסרן יהושע ויהושע לזקנים.

זה נקרא חוכמת התורה.

אז דברי חכמים בחוכמה הם דברי קבלה שהם קיבלו חוקי החוכמה מאת השם.

אז קיבלנו את התורה וקיבלנו את כל חוקי החוכמה.

כי אין על חוכמה מופתים.

בזה אין מופתים. מופתי ההיגיון, מופתי זה, מופתי פה,

מופתים כמו שעשה רבי אליעזר.

אין בתורה לקבל את החוכמה על ידי מופתים. לא.

רק צריך קבלה מפה לאוזן.

כמו שכתוב בגמרא בכמה מקומות,

אם קבלה נקבל,

ואם לדין יש תשובה.

אם אתה בא לי עם דין וסברה ואתה אומר ככה וככה,

יש תשובה, אני יכול לענות ככה וככה.

אבל אם אתה בא ואומר לי זה קבלה,

ככה קיבלנו מאבותינו, מהכול, אין מה להתווכח.

אפילו שההיגיון שלך יכול להוכיח ככה, ולהגיד ככה, ולהגיד ככה.

ככה זה ככה.

איי, איי, איי, איי.

אולם שלמה עליו השלום,

בספר משלי,

הסביר את חוקי החוכמה

על ידי משליו.

הוא אמר לדעת,

חוכמה ומוסר,

שעל ידי המשלים שלו בספר משלי,

הוא הסביר את חוקי החוכמה במשלים עד שיושג מהם ידיעה.

מה זה ידיעה?

גדר הדעת

הוא שמשיג דבר בידיעה ברורה, חוכמה, בינה ודעת. דעת זו ידיעה ברורה,

מוחלטת, שאין אחריה יותר מה לברר.

זהו.

זה הדעת, כמו שאומרים, דעת תורה.

עכשיו,

על זה אמר כך,

הנך צריך להטות אוזנך ולשמוע דברי החכמים מצד הקבלה,

שהם קיבלו את הדברים,

זאת הקבלה המסורה לנו מהר סיני.

זה אתה צריך לשמוע מהחכמים שקיבלו מצד הקבלה.

ואז אחרי שתקבלם

מצד הקבלה,

והם יוקבעו בלבך מצד שתפתח על השם שנתן חוקי החוכמה והוא יודע אמיתותם,

אז תשית ליבך לדעתי לפי מה שהסברתי, חוקיה במופתי הדעת.

אבל אם לא תקבלם תחילה בקבלה,

לא יועיל לך דעתי אפילו לפי חוקי החוכמה שביאר אותם במשלי שלמה המלך,

כי תכחיש יסודותם.

בלי יסוד שהוא קבלה איש מפי איש, כל השאר לא שווה שום דבר.

המצודות, דוד אומר,

וליבך,

רוצה לומר,

ליבך תשית,

הט אוזנך זה בחלק הראשון.

בחלק השני של הפסוק זה ליבך תשית לדעתי.

אומר,

לא שמיעת האוזן בלבד,

כי גם ליבך שים לדעת התורה להבינה ולזוכרה.

שהכול יהיה קבוע בלב שלך.

ועכשיו, תולדות אהרון,

מביא גמרא בחגיגת טו, תשמעו דבר מדהים.

רבי מאיר,

שואלת הגמרא,

רבי מאיר, כן?

מי היה הרב שלו?

אלישע בן אבויה, שהפך להיות אלישע אחר.

שואלת הגמרא,

רבי מאיר,

איך גמר תורה מפומד האחר?

איך הוא למד תורה מפיו של אחר?

והאמר רבא בר בר חנה, אמר רבי יוחנן,

והלא החכמים האלה אמרו,

מה ידכתיב, מה זה הפסוק, מה פירוש הפסוק במלאכי בית?

כי שפתי כהן ישמרו דעת

ותורה יבקשו מפיהו,

כי מלאך אדוני צבאות הוא.

אם דומה הרב למלאך אדוני צבאות,

יבקשו תורה מפיהו,

ואם לב,

אל יבקשו תורה מפיהו.

אז איך רבי מאיר עבר על מה שכתוב? פסוק, פסוק!

מה כתוב בפסוק?

רק אם הרב דומה למלאך אדוני צבאות,

תורה יבקשו מפיהו. אם הוא לא דומה,

אל יבקשו.

רגע.

והרבי שלו, של רבי מאיר,

היה רשע, כופר, אפיקוירס הוא הפך להיות.

אז איך הוא למד ממנו תורה?

כשכתוב בפסוק מפורש,

שרק אם הוא כמו מלאך,

ויש בזה כמה פירושים מה זה מלאך,

מה זה דומה למלאך השם צבאות?

אז עונה על זה, אמר ריש לקיש,

רבי מאיר קרא, אשכח, ודרש.

רבי מאיר מצא פסוק

ודרש אותו.

והוא מסתמך על פסוק,

שהפסוק הזה הוא לא סתירה לפסוק הקודם.

מה?

הט אוזנך ושמע דברי חכמים.

בלבך תשית לדעתי.

לדעתיו לא נאמר,

אלא לדעתי.

הוא ידע לבודד בין חוקי החוכמה והתורה בקבלה שהוא שמע מפי

ריבו אל ישעה.

אבל את המסקנות

הוא לא לקח ממנו,

אלא לדעתו של הקדוש ברוך הוא.

הוא אומר שהפסוק אומר, לדעתם, לא נאמר.

הט אוזנך ושמע דברי חכמים, ולבך תשית לדעתם.

לא!

אם זה דעתם וזה לא דעתי,

אל תקבל.

רק דעתי.

אבל אמרו חכמים שרק ריבי מאיר היה יכול.

שום אדם אין לו רשות בעולם לשמוע תורה מפיו של רשע או אדם שאינו הגון,

או שהוא לא דומה למלאך ה' צבאות,

או שהוא אוכל נבלות וטרפות בעצמו,

וכו' וכו'.

זה אומרת התורה במפורש.

אז בסתם לשמוע מחכם,

אין בעיה.

כל זמן שהוא אומר דברי החוכמה על פי הקבלה המסורה לנו מהר סיני,

נפלא.

אבל אם אתה רואה שהמעשים שלו לא הולכים בד בבד עם החוכמה,

תזרוק אותו מעליך.

אסור לך ללמוד ממנו.

כי כתוב, ולבך תשית לדעתי.

והוא לא עושה לדעתי.

אז הוא כבר לא חכם.

הוא הפך להיות רשע.

כי אם הוא עובר על מצווה מן התורה, עובר על מצווה מן התורה, רשע.

וכתוב שאדם שאין לו יראת, תלמיד חכם שאין לו יראת שמיים,

והוא מזלזל במצווה,

מזלזל,

אז הוא הרקע קל שבציבור,

ואסור לחלוק לו כבוד.

אז הנה למדנו.

איך פוסקים הלכה?

צריך מקור ברור.

לא דעות.

לא פוסקים הלכות מסברות.

יש יסודות איתנים שעל פיהם אפשר לפסוק.

וראינו מה כוחו של פסוק.

לא אותות ולא מופתים.

לא להתפעל מגלימות ולא מהוקוס פוקוס.

הלכה ברורה על פי המסורת המסורה לנו. ותסתכל על הרב. הוא מקיים את מה שהוא אומר או לא?

אם הוא לא מקיים,

אם הוא אומר לך שלבדוק תולעים זה ביטול תורה,

אז הוא עוקר מצווה מן התורה.

אז מותר לשמוע אותו?

השם ירחם, קראנו עכשיו, אסור לשמוע אותו.

מה זה?

ביטול תורה?

בדיקה?

דאורייתא? צריך לבדוק מה הפירוש? מותר לאכול שקצים ורמסים?

איזה טענה?

ביטול תורה זה נקרא.

מי טוען טענה טיפשית כזאת? ביטול תורה?

תגיד מצוי, לא מצוי.

תגיד ככה, תגיד...

ביטול תורה.

עכשיו, הדברים נהירים קצת יותר, כן?

לא להתפעל.

לבדוק

חוכמה יופי ומעשים מה.

זה המבחן.

רבי חנן יאמר הגשי אומר.

רוסו הקודש ברוך הוא זה קודש ישראל.

נפיקו אחר בו להם תורה ומשוות.

שנה אמור אדונו נחפש למען סדגו יחדיל תורה ויעדין.

ואחריו, נפיקו אחר