הלכות כשרות עפ"י הרב שלום אלישיב זצ"ל - ב' | הרב אמנון יצחק

בס"ד 22/05/2017 הלכות כשרות על פי הרב שלום אלישיב זכר צדיק לברכה - ב'

המשך דיני כשרות על פי הרב אלישיב זכרונו לחיי העולם הבא

בשומשום ופשתן, נשאל רבנו אם יקנו טחון, או צריך לקנות שלם ולבדוק, ורק לאחר מכן לטחון?

אמר: לקנות שלם ולבדוק.

ושוב נשאל: היות וטוחנים האם יספיק בדיקה קלה או שצריך בדיקה יסודית? ואמר שמספיק בדיקה קלה. אין לקנות טחינה מוכנה, צריך לקחת את השומשום ולבדוק לבד ולטחון לבד.

על כרוב וכרובית: שנמצאים באבקת מרק. נשאל רבנו: היות והם מיובשים, אבל החתיכות די גדולות, ויכולים להישאר טרפשים יבשים ושלמים בין הפרחים.

התשובה: זו בעיה ואם כן אי אפשר לאכול. בכלל אבקת מרק אין אפשרות לאכול בגלל שהיא מורכבת מהרבה דברים שיש בהם בעיות. צריך לדעת אין לעשות לבד ולהסתדר.

גרעינים שחורים: לפעמים יש כמה נגועים ורבנו הסכים לסברא של חתנו רבי יצחק זילברשטיין שאמר: שאם אוכלים מעט שאז אין סיכוי גדול שיהיו נגועים, אין צריך לבדוק, זאת אומרת לפתוח גרעין גרעין שחור, אבל גם צריך לשים לב אם אדם לוקח את זה לפה - לא למהר, אפשר לבלוע אלא עם הלשון יש גם אפשרות תוך כדי עם הלשון לעשות בדיקה, זה בכמות מזערית. אבל אם אוכלים כמות יותר גדולה, שאז יש סיכויים שיהיו אחד או שניים נגועים, אחד או שניים נגועים, כמו שמצוי - חייבים לבדוק. אז חייבים לבדוק את הגרעינים השחורים לפני שאוכלים.

לא כמו ההוא איציק שאמר: שזה ביטול תורה, ואחד באלף לא מוצאים.

מלפפון שכובשים עם שמיר: על דעת שאחר כך ישטפו את המלפפון, אתם יודעים שבדיקת השמיר היא קשה מאוד. מאחר ואין דרך לשטוף את המלפפון - לכתחילה לא ראוי לעשות כך, לסמוך שישטפו דבר שאין הדרך לשטפו. זאת אומרת: מלפפון כבוש בשמיר - אי אפשר לסמוך שישטפו אותו כי בדרך כלל לא שוטפים אחרי כן. אז היות ויש בשמיר נגיעות - וזה מעורב יחד, יתכן שלא ישימו לב ואז יגיעו למצב שיאכלו דבר איסור.

פופקורן: בפופקורן מצוי לפעמים שיש חרקים בתוך הגרגירים, ואפשר להכירם רק אם מכירים את חור היציאה, ודרך השימוש לפופקורן לא מאפשר השריית הגרעין בשביל לראות אם נותרו בפנים.

ונשאל הרב אלישיב: אם מוצאים שלושה גרעינים ודאי נגועים על ידי חורים - יש חשש שיש עוד בפנים, באם המקרה כזה יש לאסור את כל הפופקורן? כי יכול להיות נגיעות ללא סימן חיצוני, ויש לנו כאן כבר "חזקה".

השיב הרב אלישיב: אכן הכל נאסר.

שאלו אותו לגבי שעועית יבשה:  אם מצאו נגיעות ודאית של שלושה חרקים, האם צריך לפתוח ולבודקה בפנים? ואמר: היות ומין זה "מוחזק" בנגיעות, צריך לבדוק הכל אם יש בזה נגיעות.

בזמנו אם אתם זוכרים הראנו גם, בדקנו שעועית של "כי טוב" שזה בא בוואקום ולכאורה זה הכי טוב - ומצאנו נגיעות הרבה. אז אין לסמוך על שום דבר צריך לבדוק. כמובן שאת השעועית משרים שמונה שעות, או שעתיים במים רותחים. היא תופחת, יותר שקופה, על שולחן שיקוף רואים טוב, אם יש שמה בדרך כלל כמו זבובונים שחורים, ומבקעים את זה ככה אחרי שזה לח, בקלות זה נפתח לשתיים וניתן לראות ולהכיר.

אם עשו ריבה – משזיפים שהם מוחזקים מתולעים- אסורה הריבה באכילה. בכלל הריבות, ריבות תותים ושאר הדברים - אין בדיקה שעושים שמה כראוי, אין לסמוך על זה "פרילי" וכל הדברים, לאור מה שאנחנו לומדים.

ירק שקשה לנקותו: כגון פטרוזיליה, שמורכבת מהרבה עלים קטנים, אם מנקים אותם היטב עם ספוג וסבון - אחרי שמשרים בסבון ושוטפים כראוי, ורק ספק אם נותרו תולעים - מותר לטחון בבלנדר, אבל לטחון באופן שחתיכות תהיינה יותר קטנות מהתולעים. כמו שלמדנו אתמול. אבל זה אחרי בדיקה כראוי, בדיקה ושטיפה וספוג....

שאלו את הרב אלישיב: פטרוזיליה: אם שוטפים את כולה - במציאות על ידי זה היא נדבקת, ואז אי אפשר להבחין בתולעים, כי מתקפלים עלים ויכול להיות שבתוך העלים נמצא כבר, נמצאו דברים כאלה.

ואמר: אם יש תולעים זה אסור ולא משנה שלא מבחין מחמת ההדבקה. לכן אנחנו מורים קודם כל: ביבש, לקחת את הפטרוזיליה, לנער אותה חזק חזק להשיל ממנה כל דבר שנתפס, ומה שתפוס טוב וחזק- משרים בסבון, ואז אחרי שזה מתרכז ואז הרגליים של הבריה יותר מחליקות, ואחרי זה עוברים עם הידיים ושותפים טוב טוב במים קולחים, או בספוג שמים על גבי זה. אנחנו גם מסתכלים בשולחן שיקוף לפני שמכניסים לתוך המים, אז אתה יוצא הכי בטוח. אחרי אם אתה רוצה בבלנדר להפוך את זה להיות קצוץ קצוץ בגודל כמובן שיהיה יותר קטן ממה שהאפשרות שיהיה שם איזה חרק, אז זה יהיה מותר כמו שלמדנו עכשיו.

המציאות בקופסאות שימורים בפטריות המיובאות מסין, שברוב הקופסאות מצוין נגיעות, לכן אין להשתמש בשימורים הן שלמות והן חתוכות. בקיצור צריך להתרחק מפטריות כי בדיקתן גם קשה מאוד.

עשיית מיץ ללא בדיקת הפרי; יש דין מיוחד בנוזל וכך כתוב בדין, התיר יין על ידי סחיטת הענבים – למרות שלא נבדקו. אתם יודעים איך טוחנים את זה? עם הגבעולים, לא כולם יוצאים בזה. בלי שטיפה אולי יש כאלה שעושים שטיפה, אבל בלי שטיפה ובדרך כלל מצויים בהם זבובים. וטוחנים את הכל מרסקים את הכל ככה ויוצא יין. אבל לכתחילה יש לשותפם.

אז חוזר אני ואומר: אומר הרב אלישיב: ייצר יין על ידי סחיטת הענבים, למרות שלא נבדקו, ובדרך כלל מצויים בהם זבובים, אומנם לכתחילה יש לשוטפם {הלואי שעושים כך} וכן התיר לעשות מיץ מירקות, כגון חסה ופטרוזיליה, בתנאי שיסננו היטב את היין - דרך בד עבה או נייר פילטר. אז זאת אומרת: זה לא כמו בטחינה, שבטחינה אתה אוכל גם את שנתרסק, פה אתה לא אוכל את מה שנתרסק כי זה עובר פילטר ויוצא רק הנוזל. אז ביין ובמיץ פירות זה יותר קל, והרב אלישיב מתיר וראיתי עוד שמתירים את זה גם כן.

לתושבי חוץ בניו-יורק, לכמה שכונות בעיר ניו-יורק נמצאים שרצים קטנים במים ומצויים שם הרבה, ועל כל פנים הווי מעוט המצוי בכל העיר, וצריך לסנן את המים, ואף על גב דלא שווה המציאות בכל מקום ובכל זמן - מכל מקום יש רעותא בכל המים. לכן בכל השכונות שנמצאים בהן שרצים אלו - חובה לסנן את המים, אסור לשתותם או לבשל בהם בלי סינון והשומר נפשו ירחק מזה מאוז.

דגים; ישנם דגים המוחזקים עם הרבה תולעים במעיים, ואותה תולעת נמצאת גם בבשר, ובבדיקת דגים כאלו כגון "סול" דג סול, או סולומון מהים לא נורבגי, נמצאו תולעים בבשר עצמו, וחלקם חצי בבשר וחצי מחוצה לו, בסרטונים אצלנו זה מופיע.

דעת הרב אלישיב: מכיוון שהדג מוחזק בתולעים במעיים, אז יש לחוש לאיסור תורה שבאו התולעים האלה מבחוץ, החשש הזה דוקא בדגי - ים. אבל - בדגים הבאים מן הבריכות - אין בהם חשש לאותם תולעים.  אבל - יש בהם חשש של טפילים חיצוניים וטעונים פיקוח. והדברים ידועים ומפורסמים.

מה הדין למוכר דגים? מי שקנה דגים שיש בהם חשש תולעים - ודאי אסור לו למכור את זה לאחד שאוכל דגים אלה מפני שסובר שאין בזה חשש תולעים. זה נמצא ונקרא: "לפני עיוור לא תיתן מכשול"

מוכר דגים שיודע שהדגים שהוא קנה יש בהם חשש תולעים - אסור לו למכור לאחד שמוכר את הדגים האלה ולא חושש מתולעים, הוא לא יודע בכלל. זאת אומרת צריך להודיע בשביל שיבדקו היטב.

אין להשתמש בדג פילה בלי להיות מומחה שמכיר את הדג. אלא אם כן יש עליו כשרות מהודרת. כן? אז אנחנו אומרים שבד"ץ העדה החרדית והרב לנדא - זה הכשרות המהודרת בעניינים אלה.

הרב אלישיב התיר לטחון את דג "וויט פיש" {WHITE FISH} דג לבן זה נקרא "וויט פיש" . הוא התיר לטחון אותו אפילו לכתחילה ואחרי זמן הורה- שרק על סמך בדיקה קלה מקודם יוכל לרסקן.

דגים שלא נבדקו כל אחד לגופיה - כל אחד לעצמו, אם אפשר להשתמש בהם לג'לטין {שעושים מהעצמות של הדגים ג'לטין}

אמר רבנו: שלמהדרין אינו ראוי. זאת אומרת: צריך שהדגים ייבדקו אחד אחד לפני שעושים מהן ג'לטין. ואם לא בדקו אלא רק מדגם או דברים כאלה- אז למהדרין אינו ראוי. מי שלא אוכל מהדרין, אוכל הכל כמו שאומרים - זה רחמנא לצלן!. אבל, מי שמקפיד על מהדרין, ולא רוצה להיכנס לספקות- לא ישתמש בג'לטין כזה שלא בדקו אותו כראוי.

צריך לבדוק בוועדי כשרות איך בודים, עד כרמה אפשר לסמוך על התשובות שלהם - אני גם קצת מסופק, כי אנחנו רואים איך הם מתנהגים בתשובותיהם איך הם כועסים הם אפילו מקללים, בפרט שגילינו שיש בעיה עם הגלוטן שהסתירו מעיני כולם, שהמאפיות אחרי פסח עשו שימוש בגלוטן שעבר עליו הפסח ולא הודיעו לציבור.

אז אמרו רק שנאפה ונטחן אחרי הפסח הקמח, אבל לא הודיעו שהגלוטן שהוא חמץ גמור שעבר עליו הפסח - אז לא הודיעו.

ואחרי שאנחנו חשפנו את זה בעקבות פרסום שהיה - אז הם התחילו לכעוס מרוב השאלות שהגיעו אליהם והסברתי לאן זה הגיע.

למה צריך לכעוס למה זה של אבא שלך? תגיד את מה ש.... זה לא אתה מפסיד, אבל מה יש מאפיות גדולות מאוד שמרוויחות הרבה הרב ההרבה כסף ואם יודיעו לכולם שלא לא לאלא תהיה בבעיה.

אז כנראה שלא משקרים בפועל בינתיים אבל מעלימים מידע כאילו... אם אתה לא יודע – לא יודע, ביי.

"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".