תיקונים לפגם הברית

שואל: שלום כבוד הרב, אני לפני כמה שנים דיברתי איתך, יש לנו גם איזה קטע מצולם באינטרנט. אז בעוונותיי הרבים הייתי בדרך אחרת, ברוך ה' התחזקתי מאז בשנים האחרונות. אבל במהלך השנים, שהתחלתי להתחזק, התחלתי גם לקבוע עיתים לתורה וללמוד תורה גם קצת יתר לעומק, יותר בעיון. וגם אני יודע וגם אתה יודע, שיש עבירות שאדם עושה אותם בעבר שלאו דווקא לשבת בשולחן שבת, וללכת לאיזה שיעור תורה או להניח תפילין בבוקר, זה מה שיכפר לו עליהם. אני מדבר קצת על עוונות של כרת שלצערנו הרב, היום בעוונותינו הרבים, כל הדור, רוב הדור חוטא בזה. ואני מה שאני למדתי ואני יודע שחוץ מהאר"י הקדוש, הוא בעצם מהאחרונים שידע את התיקון על כל עוון ועוון. יצא לי לעיין קצת בספרים שלו, כדי באמת לנסות לעשות את התיקונים על דברים שעשינו. ואני יכול להגיד לך שבדור הזה, אני אישית בכל אופן, קשה מאוד לשעות את מה שהוא כותב שמה. אם זה כל מיני סיגופים ותעניות וצומות וימים על גבי ימים. אני לא חשוב שבדור שלנו באמת בודדים יחיד סגולה מי שמסוגלים לעשות את התיקונים לעוונות האלה. הייתי רוצה מכבוד הרב שככה ייתן לי איזה עצה מועלה. משהו שנרגיש טוב עם עצמי, שלפחות את זה גם עשיתי. לאו דווקא, כי זה סוג של אבן, סוג של איזה שד רע כזה שיושב על הכתף , שאתה מת להוריד אותו בחבטה, לא מצליח ולא יודע איך לעשות.

קודם כל, לעניין כרת: צריך לדעת שאם אדם עושה תשובה אמיתית, דהיינו, מתחרט על העבר, מקבל עתיד, מתוודה, זה התשובה הבסיסית. אח"כ יש עומק החרטה, וצריך ללמוד רבנו יונה ב"שערי תשובה" בעשרים התנאים של התשובה. ואם הוא יעמוד בהם, אז כפי גודל חרטתו, כך יהיה תיקונו. לעניין של כרת, צריך שאדם גם, כך אמרו גדולי האחרונים, שכיוון שהדור חלש, חלש בגלל שהוא החליט שהוא חלש, כן?! אם בן אדם החליט שהוא רוצה להיות חזק כמו בדורות הראשוניים, הוא יהיה. אבל אין כאלה שרוצים. אבל אם אדם מרגיש שהוא בדור חלש ואין לו את הכוחות האלה של הסיגופים וכל מה שאמרת, וראינו דווקא שהדור הזה מסוגל יותר מדורות הקודמים. שהיום אנשים מתענים 40 תענית, כבר דברים שעל סדר היום כמו שאומרים. שלושה ימים רצוף אנשים מתענים חופשי. יש פה בן אדם שנמצא פה בקהל שהתענה שישה ימים רצוף תענית הפסקה. זאת אומרת יש. אם רוצים. אבל אם לא, אז אמרו: הלומד תורה בעיון, אבל בעיון מתיש, מתיש. פירוש של דבר שהוא שוקע כל כולו וסרעפיו בתוך הלימוד, אז הזכות של התורה שמתישה אותו תושייה, היא מפרקת ממנו את החטאים.

דבר נוסף, אמרו: כל המדקדק בשמירת שבת כהלכתה, עד שידו מגעת, בהידור, במצוות, בדקדוק, בריחוק מעבירה, בניצול השבת, בכל, כל מה שעושה בזה, זה גם כן תיקון מועיל ונפלא לדבר הזה. והתיקון היותר גדול זה תיקון המידות. עכשיו, צריך להסתכל בשורשי הסיבות של הכרת. אם יעבוד על "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עינכם", ממלא הוא עוקר את השורש. מי גרם לו? השורש. אבל אם הוא עקר את השורש? אז לא תהיה יבלית עוד פעם, כל פעם נוריד אותה, עוד פעם יבלית ועוד פעם נוריד אותה. הוא שם חומצה ונגמר! אין יבלית יותר. אם יעבוד על נקודות השורשיות, אז זה התיקון. זה עקירת החטא לגמרי. תעבוד על שלושת הכיוונים האלה, מה שתצליח יותר הרווחת בגדול.

איך שאתה עובד את ה', ככה תקבל. גם איך שאתה מבקש סליחה, הוא סולח. "סליחתי כדברייך", לא התכוונת? דם אני לא. התכוונת? גם אני כן.