הטייס האוטומטי

קלטת אודיו מס' 245 - הטייס האוטומטי. 

ג'ינגל פתיחה הטייס האוטומטי 

מקטע 1 : (01:52)

הטייס האוטומטי פעם אחת בטיסה נפתחה הדלת של הטייס ופתאום אחד הבחין ששני הטייסים יושבים ומשחקים שש בש, תצילו תצילו הפקרות הפקרות, הטייסים משחקים שש בש, הקפטן שהבין מה קרה קרא לדייל והודיע הודעה שהטייס הפעיל פשוט את הטייס האוטומטי. ר' נחמן אומר לרבי שלום, פששש... הטייס האוטומטי אתה ידוע גם האדם יש לו טייס אוטומטי אבל יש בעיה אומר ר' שולם לר' נחמן, מה הבעיה? הטייס האוטומטי זה טוב כשצריך לענות מהר להגיב מהר לפעול מהר בדברים השגורים הרגילים זה טוב מאד, אוי ואבוי אם היו צריכים לחשוב על כל דבר אז מהירות התגובה שלנו הייתה יכולה לגרום לאסון, אבל מה קורה כשאנחנו צריכים להשיב תשובה או לפעול פעולה כשהמעשה צריך להיות ערכי, הטייס האוטומטי לא יכול לטפל בדברים ערכיים, כי דבר ערכי צריך לשקול את כל הצדדים שלו. אבל מה לעשות הבן אדם מתקדם והוא כבר עם הפלאפון בבחינת הטייס האוטומטי, כשהוא שומע צלצול צ'אק הוא שולף הופ הלו הלו אוטומטי. הטייס האוטומטי קלטת מספר 245.

הרופא מציפורי 

מקטע 2 : (01:46)

ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח.

רופא אחד בציפורי שהיה בידו שם המפורש לפני מותו רצה להעבירו למי שראוי,

שאל: "מי ראוי?"

אמרו לו: "רבי פנחס בר חמא".

בדק: "האם קבל דבר מימיו?"

אמרו לו: "נטל מעשר".

סרב להעביר לו את השם מהפורש כיון שאמר שמא יבקש דבר מה אצל הבריות והלה לא יתן לו ויהרגנו.

לא יאומן כי יסופר!

רופא בצפורי יודע את סוד השם המפורש רוצה להעביר אותו למישהו, שואל את כולם כולם אומרים לו יש את רבי פנחס בן חמא, תנא קדוש, שואל אם הוא קבל דבר מה נטל משהו מימיו אומרים לו כן, מעשר, מה זה מעשר מעשר זה ממון השבט מגיע לו, אבל הוא חושש, מה הוא חושש, אולי הוא כבר התרגל לקחת וחס וחלילה אם פעם יבקש דבר מה ממישהו ולא יתן לו ישתמש בשם המפורש ויהרגנו. חשד כזה יכול להיות על תנא קדוש? על סתם בן אדם יכול להיות, אנחנו שומעים שאנשים מאיימים אחד על השני גם בלי שם המפורש, אבל שתנא קדוש עלול להרוג אדם בשביל דבר מה, הרי יש לו את הכל יש לו שם המפורש מה עוד צריך בעולם ה המשך במקטעים הבאים

חשודי כהונה ועצלי כהונה

מקטע 3 : (03:20)

כך מובא במדרש בקהלת רבא, הפיגול והנותר מטמאים את הידים, רב הונא ורב חסדא כל אחד אומר מדוע, למה גזרו חכמים שהפיגול והנותר מטמאים את הידים חד אמר מפני חשדי כהונה וחד אמר מפני עצלי כהונה, אחד אומר בשביל כהנים שהם חשודים ואחד אומר בשביל כהנים עצלים גזרו חכמים טומאת ידים למה הם גזרו? ז"א אדם יצטרך, כהן יצטרך להטביל את ידיו קודם שיגע בקדש ויטריחוהו, מה זה חשדי כהונה, אנשים שחשודים כהנים שחשודים מה זה? שמא יבוא אחד ומפני איבה יפגל לו את הקרבן, אולי יבוא אחד שיש לו חשבון איתו עלול להביא את הקרבן, ואז מה יעשה אותו כהן? יגיד הנה הזדמנות לסגור חשבון, אני אפגל לו את הקרבן ממילא הקרבן לא יתקבל, הוא יצטרך ללכת להביא קרבן חדש, להתרוצץ, לבזבז ממון וסגרתי איתו חשבון, חכמים גזרו טומאת ידים מה פרוש הוא צריך ללכת לטרוח לטהר את ידיו, אם הוא עשה פיגול צריך לטהר את ידיו, אז מה הוא צריך לגשת עד למים לטהר ידים ולחזור, חכמים ירדו לעומק נפשו של האדם וידעו שהאדם הזה יוותר על האיבה בשביל לא ללכת ליטול ידים ולחזור, שמעתם? בן אדם שהוא חשוד שמסוגל לפגל קרבן, יש לו את ההזדמנות והוא יכול לקיים את האיבה השמורה בלבו, אבל חכמים ידעו שאם יטריחו אותו קצת זה כבר יהיה מספיק בשביל שהוא יסור ממחשבתו הרעה, אז אנחנו חושבים שרק הכהנים חשודים על זה אבל גם אנחנו מכירים את עצמנו, כמה פעמים לפעמים אנחנו לא אוכלים לחם בשביל לא ליטול ידים ולברך בסוף ברכת המזון ואומרים לא יש משהו מזונות, לא, לא, למה אתה צריך ללכת מטר לכיור ליטול ידים לברך לשבת לאכול בניחותא ועוד דקה וחצי ברכת המזון, ולא תגיד שאתה ממהר או משהו, אבל יש גם עצלי כהונה ז"א נשאר להם קודשים והקודשים שעובר זמנם זה נותר ויש כהנים עצלנים שהוא לא בא לו לאכול עכשיו, מה הוא יאכל עכשיו יש הרבה הרבה קודשים לאכול אז הוא עלול להותיר ואז זה צריך להישרף באש, מה עשו חכמים גזרו על הידיים ואז אמרו אם נשאר נותר מטמא את הידים אז עוד פעם צריך ללכת לטפל בידים, אז הוא יגיד לא לא לא אם זה ככה, תביא נגמור את הבשר תביא תביא נאכל בא נגמור בא נגמור תיק תיק תיק עוד מעט עובר הזמן פלא פלאות מה עד כדי כך המצב שלנו איפה עוד לא התחלנו לדבר, אייי, המשנה בחולין אומרת המשך במקטע הבא

עומק נפשו התהומית של האדם

מקטע 4 : (02:22)

אייי, המשנה בחולין אומרת אלו שעורותיהם כבשרם עור האדם ועור חזיר ועוד מונה המשנה וכולן שעבדן או שהילך בהם כדי עבודה טהורים, חוץ מעור האדם, ז"א העור מטמא כמו הבשר, איזה עור מטמא כמו הבשר? עור האדם ועור החזיר וכו', אבל אם הוא מעבד אותם אין להם כבר שם בשר או שהילך בהם כדי עבודה הוא הולך עליהם, זה נחשב עיבוד מה, טהורים. אז אין להם דין של בשר שמטמא והם טהורים חוץ מעור האדם, למה עור האדם, אמר עולא דבר תורה עור אדם טהור התורה אומרת שעור האדם טהור ומה טעם אמרו טמא, מה טעם אמרו שעור האדם אפילו אם עיבד אותו ואפילו אם הילך בו כדי עבודה, נשאר טמא, למה גזרו טומאה חכמים על עורו של אדם שישאר טמא? עור חזיר נהיה טהור, עור האדם טמא גזרו חכמים למה? בשולחן שבת כשלמדנו את זה אמרתי מי שידע את התשובה מקבל אלף שקל, אף אחד לא ידע, למה גזרו חכמים שעור האדם ישאר טמא, רש"י אומר משום שהאדם עלול לעשות את עורות אביו ואימו שטיחים, שטיחים למיטה ולקתדרה לישב עליהם ששוטחים עור על גבי מיטה במקום חבלים, יעשה פינה סלונית מעור עם הפרצוף של אבא שלו ואמא שלו ימתח את העור יפה וישב עליהם. חכמים גזרו טומאה שהעור של האדם אם נוגעים בו טמא. האדם מהטומאה שגזרו חכמים והוא יודע שגזרו מסיבה זו לא יגע, אבל לולא זה היה אדם לוקח את העורות של אביו ושל אמו מקלף אותם ועושה מהם שטיחים, שטיח לכניסה של הבית איך שהוא נכנס דורך על הראש של אבא, לא יאומן כי יסופר זה משנה זה תורה, זה חכמים זיכרונם לברכה שירדו לשרשו של אדם, איפה נפשו של אדם מונחת. תקשיבו דבר מדהים ז"א כהן מסוגל לפגל את הקורבן של חברו אבל מה בגלל טומאה בגלל טומאה אז הוא לא רוצה לטרוח ואז הוא יוותר לחברו הפעם עד שתהיה לו הזדמנות בלי טירחה ז"א לשפוך את דמו של חברו אין לבו דופק כלום ושפיכות דמים מזולזלת אצלו יותר מטומאה אדם מסוגל לבזות את הוריו לאחר מותם להתענג לשבת על מיטה שעשויה מקלסתר עור פניהם של אביו ואמו הרי זאת השחתה גסות וקלות ראש ואין השחתה בנפש יותר מזאת הרי זה טומאת הנפש ממש מפני טומאה שגזרו חכמים הוא חושש והוא לא יעבור על זה ואפילו רשעים נזהרים בטומאה תראו איך אנשים פוחדים לגעת במת טמא טמא או לשהות עם מת. מזה הם פוחדים. אבל השחתה מגונה, כפיות טובה להורים בזה הוא לא מכיר שום טומאה. איום ונורא, תנא קדוש נותנים לו שם המפורש אז מה הוא יכול לעשות עם זה? אומרים חשש להרוג אנשים למה? לא יתנו לו משהו, אם לא יתנו לו משהו אוי ואבוי מה שהוא מסוגל לעשות. רבותי זה נורא ואיום.

הלימוד החשוב מכלב המים (מוסר נוקב)

מקטע 5 : (04:57)

כתוב במשנה כל שבים טהור חוץ מכלב המים מפני שהוא בורח ליבשה, הרב עובדיה מברטנורא ז"ל אומר כל הבריות אם עשה מעורן כלים אין מקבלים טומאה חוץ מכלב המים, לפי שכל שאר בריות שבים אין אחד מהם בורח ליבשה כשבאים לצוד אותם אלא כלב המים בלבד, לכן הוא בכלל עורות היבשה, ואם עשה כלי מעורו מקבל טומאה, כלב המים היחיד שאם באים לצוד אותו לאן הוא בורח? הוא בורח ליבשה אם כן הוא נידון כיבשה ועורו מטמא. זה מוסר גדול יהודים ז"א משכנו במים חיותו במים הוא ניזון במים הוא יודע זה מקומו אחרי שהוא ברח לפרק זמן קצר כדי לא להיות ניצוד ביבשה הוא חוזר למים אבל עצם זה שהוא פנה למקום שהוא לא שייך אליו היפך מקום חיותו אפ' לרגע קט כבר יש לו דין של יבשה וכבר אין עורו טהור, אם עושים ממנו כלים, תקשיבו דבר מדהים אדם יכול להיות שקוע בים התלמוד באווירה של תלמידי חכמים וצדיקים בחוגם של ארבע אמות של הלכה ברורה מתאבק בעפר רגלי החכמים באהלי התורה וחכמה ויראת שמים בכל זאת אם נטיותיו הפנימיות הן חיי ההוללות של העולם הזה, יש לו רק נטיה לחיי הוללות, לא כל הזמן, מידי פעם רק מנצל איזה חופש קטן בין הזמנים קטנצ'יק משהו, או אחרי הלימוד בלילה ככה יוצא להתאוורר קצת עם נטיותיו הפנימיות לחיי ההוללות של חיי העולם הזה ואם עובר עליו רוח קנאה על המצליחים כביכול בשוק החיים וכל מחשבותיו נוטים מעבר לגדר של הקדושה והטהרה הוא פונה לרשות הרבים של החולין, הרי אדם זה נידון לפי בריחתו הפנימית הנפשית והוא מקבל טומאה, אתם שומעים דבר כזה? אדם ספון באהלי התורה יושב ולומד משקיע את חייו אבל יש לו פזילות, הוא פוזל מידי פעם לאלה שמסתובבים עם פלאפון חדש, SK, או שהם שכרו מכונית או שקנו מכונית או שקונים דירה או יש לו חגורה מיוחדת זה כבר מספיק שיפזול ויגיד איך אני אשיג את זה גם, הנטיות והפזילות האלה דומות לדין של כלב המים, שהוא מקבל טומאה, עד כדי כך שהוא נהיה בזוי לפני המקום ברוך הוא. תקשיבו טוב, רבינו יונה אומר יש לאו, לאו בתורה לא יהיה בכיסך אבן ואבן איפה ואיפה קטנה וגדולה עצם זה שיש לך אפילו אם לא השתמשת ולא שקרת במשקולות ולא שינית במידות עצם זה שאתה מחזיק דבר כזה, והלב מכיל ומחזיק בקרבו מידות אלה של להחזיק דבר לא מתוקן כמו אבן ואבן ואיפה ואיפה אין לה' חפץ בו, א"כ האדם נתעב על כוונת ליבו הרעה ומדותיו הרעים, אדם עלול להימאס לפעמים על הקב"ה בגלל תאוות ליבו המקננת בו אפילו שאינו מבצעה בפועל, אדם צריך לעקור מקרבו את הקנאה בכל אלה שעומדים מחוץ להיכלי התורה והיראה, שכביכול הם המאושרים והמצליחים, ולא כן הוא אלא שאין אושר כאושר הנפש ואין הצלחה כהצלחה במעלות הקדש ונתיבות ה', אבל מה לעשות יש כאלה שפוזלים ובפרט שהשפעה היא שרוב בני האדם כך, נוטים להסתכל אצל אחרים, ולא מסתפקים בהבטחות הערכיות מה הקב"ה יכול להעניק ומנסים לחפש בכוחות עצמם, להשיג דברים שלא על פי רוח התורה כביכול הקב"ה יסייעם על זה הכיצד, ה' אומר לא, ואתה רוצה לעקוף אותו, איך אתה יכול? אייייי, יהודים יקרים

משה ואהרון פרגון ולקיחת אחריות 

מקטע 6 : (03:42)

יהודים יקרים, בואו נראה קצת מגדולי ישראל. כתוב ויבואו משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד ה' אל כל העם. כיון שראה אהרן שקרבו כל הקורבנות ונעשו כל המעשים ולא ירדה שכינה לישראל, היה מצטער ואומר יודע אני שכעס הקב"ה עלי ובשבילי לא ירדה שכינה לישראל, אמר לו למשה משה אחי כך עשית לי שנכנסתי והתביישתי מיד נכנס משה עימו ובקשו רחמים וירדה שכינה לישראל. שבעת ימי המילואים משה רבינו מעמיד את האהל מקריב, מפרק את האהל לא יורדת שכינה, שבוע ימים כולם מסתכלים עם ישראל מסתכל משה טורח, מעמיד מקריב מפרק מעמיד מקריב מפרק, שום דבר, שום דבר, כל שבעת ימי המילואים העמיד משה למשכן, שימש בו פרקו בכל יום ולא שרתה שכינה בו היו ישראל נכלמים ואומרים משה רבינו כל הטורח שטרחנו שתשרה שכינה בינינו ונדע שנתכפר לנו עוון העגל כל זה טרחנו ולא יורדת שכינה, אמר להם זה הדבר אשר ציוה ה' תעשו וירא עליכם כבוד ה', אם תעשו כל מה שציוה ה' עליכם ביחד בלב אחד אז וירא עליכם כבוד ה', והוא מוסיף ואומר להם, אהרן אחי כדאי וחשוב יותר ממני שע"י קורבנותיו ועבודתו תשרה שכינה בכם ותדעו שהמקום בחר בכם. אז אחרי שמשה רבינו מבטיח שאהרן יותר כדאי ממנו כדי שתשרה שכינה בישראל נכנס אהרן ביום השמיני לא יורדת שכינה, מה אומר אהרן? אומר אהרן משה אחי כך עשית לי, נכנסתי והתביישתי אז נכנס משה עימו ובקשו רחמים ואז ירדה שכינה לישראל, מה אנחנו היינו עושים במצב כזה, מה היה צריך להיות העם היה צריך להאשים את משה ואהרן, משה היה צריך להאשים את אהרן לומר אתה רואה עוון העגל עדיין מקטרג, אהרן היה צריך להגיד ישראל דחפו אותי לעשות את העגל, אני הרי התחמקתי מהם וניסיתי לדחות עד שאתה תרד מן ההר, מה שטבעי שכולנו היינו עושים לא? כל אחד מאשים את השני כולנו צדיקים, השני אשם, אבל מה היה פה, פה לא היה כך, כשלא שרתה שכינה מעשה ידיהם כל אחד תלה את הכישלון בעצמו, אהרן התבייש ואמר שהאשמה תלויה בו כי עוון העגל שהוא העמיד מקטרג עדיין עליו כי הקב"ה כועס עליו ורק בשבילו לא ירדה שכינה, בני ישראל נכלמים ואומרים למשה רבינו כי האשמה תלויה בהם מפני מעשה העגל, ואילו משה רבינו אומר כי אין השכינה יורדת משום שזה זכות רק של אהרן בשבעת ימי המילואים אין כדאי יותר מאהרן שתרד שכינה, כל אחד מייחס את הכבוד והחשיבות לזולתו ואת אי ההצלחה הוא תולה בעצמו, זה ג"כ מידה שחסרה לנו לתלות את הקולר בעצמנו ואת הזכות בשני, בד"כ אנחנו לא עושים כך,

מדוע סרב משה לשליחות ד' 

מקטע 7 : (05:28)

מה ההבדל בין משה רבינו לבין ירבעם בן נבט, מסביר בעל מדרגת האדם, במה זכה משה להצליח ולהגיע למרום המרומים ומדוע נתגלגל ירבעם וירד כל כך עד שנעשה לסמל האיום של החטא הנורא מחטיא הרבים, אלא מצינו שמשה רבינו מעידה עליו התורה שהיה עניו מכל אדם אשר על פני האדמה, כשציוה אותו הקב"ה ללכת ולגאול את עמ"י אז הוא לא אמר כמו שרון, אני אני אביא בטחון אני אביא שלום, הוא לא אמר כמו ביבי אני אביא שלום אני אביא בטחון, הוא לא אמר כמו ברק אני אביא בטחון אני אביא שלום, ומכולם מה יצא שלום לבטחון, אבל הוא לא עשה כך, הוא אמר שלח נא ביד תשלח, כל מי שתקח אפילו מהשוק הוא יותר ראוי ממני להנהיג את עמ"י הקב"ה מפציר בו שבעה ימים בסנה, שבעה ימים, אתם מבינים כמה שכנועים צריך לדבר הרי אפשר לסגור את זה בשני משפטים, לא? שבוע ימים מפציר בו הקב"ה במשה רבינו ואומר לו שלח נא ביד תשלח, מי שאתה רוצה יותר מתאים ממני, אני לא חושב שאני מתאים יש לי חסרונות כבד פה כבד לשון, אחי יותר מוכשר ממני, יותר גדול כל מיני טענות משה רבינו לא רואה את עצמו ראוי לקחת את השליחות הזאת, הוא כל הזמן רואה רק את הפחיתות שלו את החסרונות שלו כמה הוא צריך לתקן את עצמו, ולא רואה שום דבר מכל המעלות שציינו כל חכמי ישראל שהיו למשה רבינו על פי הפסוקים, הוא לא ראה את זה, למעשה זה הגיוני, אדם היה צריך לראות רק את הפחיתויות שלו ולא את המעלות שלו, משל למה הדבר דומה? אדם נפצע באצבע נחתכה ודמו זב, אבל בשטף, מה הוא עושה באותו רגע כל עשתונותיו על האצבע, איך עוצרים את שטף הדם, איך גורמים שהקרע יתאחה, איך מסירים את הזיהום, לא תמצאו אחד שהאצבע שלו נחתכה קשה שהוא אומר: לא נורא, תראה איזה תשע אצבעות יש לי שלמות, ראית איזה רגלים חזקות אתה רואה איזה ברכים יציבות, איזה ראש איזו תסרוקת איזה זה... מי מדבר ככה מי מדבר בשעה שהוא יודע שיש לו בעיה באצבע עכשיו על תסרוקת ועל משקפים ועל מי? ואם נמצא אחד כזה? נגיד שהוא טרלללה ואנחנו מלאים בחסרונות ומה אנחנו רואים רק את המעלות, מדברים אתך על החסרון שלך, אתה מסביר את המעלה שלך, אתה יודע מה עשיתי, אתה יודע מה אני אמרתי, אמרתי לו זה אני שכנעתי אותו, אל תאמין לו זה אני, והכל זה אני ואני ואני ואני אני ואפסי עוד, כל הזמן אני, אין חוץ ממני, אני כל היום אני, עם שתי מעלות שהיו למשה רבינו הרגשת הפחיתות וגדלות הזולת שאפי' פשוט שבשוק יותר ראוי ממנו זה הביא אותו לתשובה שהוא אמר שלח נא ביד תשלח ובכל הוויתו של משה חשב שאחרים מוכשרים יותר ממנו להשפיע ולהנהיג את עם ישראל. כשיש שורש כזה של הרגשה של תביעת החסרון צמאון לתיקון ותביעה מתמדת עצמית זוכה האדם להיות במדרגת זוכה ומזכה את אחרים, אבל צריך להרגיש את החסרון שלו ואת המעלה של חברו בשביל לזכות את הרבים אדם צריך להיות פחות בעיני עצמו וזולתו חשוב ממנו כיון שהוא צריך להירתם כל ימיו בעבור זולתו על חשבון עצמו, אחרת הוא לא יכול לזכות את הרבים כי הוא דואג רק לעצמו, נותנים לו הצעה בא תזכה את הרבים, אז הוא אומר כמה משלמים, ישר הוא חושב על עצמו, כמה אתה מוכן להשקיע זמן, אז הוא משער כמה שפחות כדי שיישאר לו זמן לעצמו, כמה אנשים מוכנים להתמסר כל הזמן בשביל זולתו, אדם שמחשיב את עצמו לא מחשיב את זולתו וממילא הוא לא יתרום את חייו או את ממונו או הונו בשבילו, אלא לעצמו ההבדל היה אצל ירבעם לא היה לו הכרת הפחיתות העצמית, את השורש הזה הוא עקר והרס מתוך נפשו, כל מאמציו היו להתרברבות ולהתרוממות שכל רואיו לא ידעו חס ושלום וחלילה שהוא פחות מזולתו, חס ושלום.

ירבעם בן נבט איש הכבוד

מקטע 8 : (04:27)

כמה אנשים מוכנים להתמסר כל הזמן בשביל זולתו, אדם שמחשיב את עצמו לא מחשיב את זולתו וממילא הוא לא יתרום את חייו או את ממונו או הונו בשבילו, אלא לעצמו ההבדל היה אצל ירבעם לא היה לו הכרת הפחיתות העצמית, את השורש הזה הוא עקר והרס מתוך נפשו, כל מאמציו היו להתרברבות ולהתרוממות שכל רואיו לא ידעו חס ושלום וחלילה שהוא פחות מזולתו, חס ושלום. כמו שמצינו שהוא מנע את ישראל לעלות לרגל כדי שלא יאמרו הי הא מלכה והי הא עבדא, כיון שנתנה ישיבה בעזרה רק למלכי בית דוד ורחבעם יושב בעזרה ומלכי ישראל לא יכולים לישב בעזרה ולא לעמוד אז מלך יהודה ישב והוא יצטרך לעמוד לידו ומי שעומד ליד היושב נראה כעבד שלו, מה יגידו כל הרואים, זה מלך וזה עבד, מה עשה העמיד עגלים ואמר לבני ישראל לא לעלות לירושלים כי אלה אלוהיך ישראל רק אני ואפסי עוד לא יאומן כי יסופר, הוא הגיע להיות חוטא ומחטיא הרבים שאין דרגה שפלה מזאת, אין גרוע מזה, זה הקצה של הקצה שיכול להגיע אליו יהודי, אבל אתם יודעים מי זה היה ירבעם בן נבט? אחד מגדולי ישראל שכל גדולי הדור בדורו היו כאזובי קיר לידו, והוא שהוכיח את שלמה המלך ואמר לו אביך פרץ פרצות בחומה לעולי רגלים ואתה סוגר בשביל לתת מס לבת פרעה? דוד המלך הרבה פרצות בחומה שיכנסו מכל מקום שיהיה קל להגיע לרגל, ואתה שלמה המלך סוגר שם שומרים בשביל שכל מי שיכנס ישלם מס בשביל שתוכל לתת לבת פרעה אחרי התוכחה הזאת שהוא נתן לו לשלמה בא הנביא ואמר לו שהוא זוכה להיות מלך על ישראל, ועשרה שבטיים מישראל יהיו כפופים לו, זה לא החזיק יותר מכמה חודשים, לפעמים אנחנו מוכיחים אחד את השני באמת, אה, חם ליבנו, בהגיגינו אבל כשנצטרך לעמוד במבחן של מה שהוכחנו את השני יכול להיות שמקננת בנו מידתו של ירבעם בן נבט, צריך לבדוק כל אחד בעצמו. אבל ירבעם בן נבט מן הסתם היה לו "טצדקה", מה הוא היה אומר לעצמו ודאי, היה לו פתח קשה לטעות ולערער שמא ע"י מניעת הכבוד ממנו וההתכופפות שלו לפני רחבעם תקרר את השפעתו הרוחנית של העם, לכבוד שמים הוא עושה, חלילה אח"כ לא יסורו למשמעתו כי הוא יתדמה בעיני הרואים כעבד, והרי הוא יכול להשפיע רוחנית כך היה ירבעם מפתה ומשכנע את עצמו, שגדלותו המובלטת נחוצה דוקא לטובת הרוחניות של העם, לבסוף הוא החטיא את הרבים, העמיד עגלים בדן ובבית אל ולא חש ולא הרגיש שאפילו השפעה רוחנית אינה תלויה בגוף האדם אלא ברשותו של השי"ת ואין אדם אלא כלי שרת לקב"ה, אתה רוצה להיות משרת של הקב"ה, אתה רוצה להיות כלי שרת של הקב"ה, אז תדע שאין מלכות נוגעת בחברתה כמלוא נימה תדע לך את זה, ואין אדם נוגע במוכן לחבירו אין אדם נוגע במוכן לחבירו,

הגזירה צוחקת לזריזות

מקטע 9 : (03:10)

שאפילו השפעה רוחנית אינה תלויה בגוף האדם אלא ברשותו של השי"ת ואין אדם אלא כלי שרת לקב"ה, אתה רוצה להיות משרת של הקב"ה, אתה רוצה להיות כלי שרת של הקב"ה, אז תדע שאין מלכות נוגעת בחברתה כמלוא נימה תדע לך את זה, ואין אדם נוגע במוכן לחבירו אין אדם נוגע במוכן לחבירו, יש אנשים כשיוצאים להשיג משהו דורכים ודורסים את השני כדי להספיק להגיע לפניו, אומרים עליו דברים רעים כדי שלא יתנו לו כדי שהם יזכו, עושים כל "טצדקה" בשביל להשיג את כל מה שהם רוצים, אבל אין אדם נוגע במוכן לחברו, ארבעים יום לפני יצירת הולד בת קול מכרזת בת פלוני לפלוני, בית פלוני לפלוני, שדה פלוני לפלוני, הכל גזור אז מה אתה רץ אם זה שלך לא יעזור לא יעזור אתה תגיע לזה אין שום מצב אחר כי נגזר בשמים שזה שלך, כשאדם עושה זריזות, יש מישהו שעומד בצד וצוחק עליו, אתם יודעים מי צוחק לזריזות, הגזירה, הגזירה עומדת בצד וצוחקת על הזריז, למה הוא מזדרז שלא על פי תורה, אבל הגזירה יודעת שנגזר שהוא לא ישיג, אז מה אתה רץ, ואם תלך לאט אז מה לא תקבל את מה שנגזר? ודאי שתקבל, תראו בפרנסה כלם רצים כלם דוחפים בשביל להשיג פרנסה אבל הפרנסה אנחנו מאמינים בני מאמינים שהיא נגזרת בראש השנה, אז בין אם תרוץ או לא תרוץ אתה תקבל מה שמגיע לך, אז במקום שתרוץ אחריה תן לה לרוץ אחריך כי הקב"ה החליט שזה יגיע לך ויש דבר שהקב"ה מחליט שיגיע לאיזה מישהו ולא יגיע? יש מישהו שיוכל למנוע את ההגעה? יש מישהו שיכול לבטל את גזירת ה'? אי אפשר דבר כזה, אלא מה אתה מראה, שאין לך בטחון אין לך אמונה מספיק, לכן אתה דוחף, מה קרה לירבעם בן נבט שזכה להיות מלך על עשרה שבטים, רחבעם על שנים, ומה כואב לו, הוא לא רואה את העשרה שבטים, הוא רואה הוא עומד והוא יושב, משהו דומה להמן לא יאומן כי יסופר,

גורל הרודף אחר הכבוד 

מקטע 10 : (01:58)

שאין לך בטחון אין לך אמונה מספיק, לכן אתה דוחף, מה קרה לירבעם בן נבט שזכה להיות מלך על עשרה שבטים, רחבעם על שנים, ומה כואב לו, הוא לא רואה את העשרה שבטים, הוא רואה הוא עומד והוא יושב, משהו דומה להמן לא יאומן כי יסופר, אבל על המן אני לא מתפלא, המן - מה אפשר לצפות ממנו, מאה עשרים ושבע מדינות משתחוים לו אבל יש אחד בתוך כל המליארדים שלא משתחוה לו, לא מתאים לו, לא רק שלא מתאים לו הוא אומר גם לא שווה לי להרוג רק אותו, צריך להרוג עם שלם בשביל להרגיש את הנקמה המתוקה שלא משתחוה לו אחד, מה זה כבוד מה זה כבוד, אתם יודעים מה זה כבוד? כבוד זה דמיון, אין דבר כזה כבוד, א"א להשביע אדם כבוד, ברגע שהוא קבל משהו כבר מצפה לעוד יותר, ועוד יותר ועוד יותר וזה הכל בדמיון הכל בדמיון, אז איך אפשר להשביע את הדמיון, הדמיון אין לו גבולות, ואז אדם רוצה עוד עוד על מה אתה רוצה עוד, אתה גדול ממשה רבינו, שהיה עניו ואמר שלח נא ביד תשלח, אחד מהשוק יותר טוב ממני, לא אמירה מהשפה והחוץ, אלא כך הוא חי, אבל מה הוא זכה להיות? הגדול שבגדולים המרומם שבמרוממים וחכמים לא אמרו לנו כל מי שרודף אחרי כבוד הכבוד בורח ממנו, ואף על פי כן אנחנו רצים אחריו עם דברי חז"ל, איך זה? אלא מה יהודים יקרים אני אגיד לכם מה הבעיה, הבעיה היא זה הטייס האוטומטי.

מפעילים את הטייס האוטומטי

מקטע 11 : (12:14)

אלא מה יהודים יקרים אני אגיד לכם מה הבעיה, הבעיה היא זה הטייס האוטומטי. יש טייס אוטומטי. אתם יודעים פעם אחת בטיסה לאמריקה נפתחה הדלת של הטייס ופתאום אחד הבחין ששני הטייסים יושבים ומשחקים שש בש, והמטוס טס לבד, הוא מיד צעק, תצילו תצילו הפקרות הפקרות, הטייסים משחקים שש בש, הקפטן שהבין מה קרה קרא לדייל והוא הודיע הודעה שהטייס העלה את המטוס וברגע שהם הגיעו לגובה מסוים הוא הפעיל פשוט את הטייס האוטומטי, ולקראת הנחיתה הטייס ישחרר את הטייס האוטומטי וינחית במו ידיו את המטוס, אפילו שזה לא נכון, יש נחיתות רבות שהטייס האוטומטי גם עושה הכל, הייתי בטיסה כזאת בתא הטייס של אל אל בטיסת 767, יהודים יקרים, אבל אלה שראו כך לא ידעו שיש דבר כזה טייס אוטומטי, מה זה טייס אוטומטי? יש מחשב שיודע את הטוואי הוא יודע את המרחק והוא יודע את הגובה, הוא ידוע מספר נתונים, אומרים למחשב מסלול מסוים לאן רוצים לטוס, הוא יודע את החשבונות ואז הוא מטה את המטוס לפי מה שתכנתו אותו לא צריך בשביל זה ידים של אדם זה נעשה אוטומט דרך המחשבה, וכל המטוס טס שעות, שעות יכולים לעזוב את תא הטייס לצאת החוצה והמטוס טס לבד. יהודים יקרים, אחרי שנרגעו שם היהודים במטוס היה שם יהודי חרדי במטוס בשם רבי שלום, לידו ישב חילוני, ר' נחמן, חילוני, אז ר' נחמן אומר לרבי שלום, פששש... הטייס האוטומטי אתה יודע גם האדם יש לו טייס אוטומטי מה זה הטייס האוטמטי, הוא אומר לו תינוק בהתחלה כשהוא לומד ללכת אז הוא צריך לחשוב על כל צעד על שיווי המשקל איך לעשות את התנועה על מה להסעד ולהשען וכל המאמצים שלו בחשיבה זה על הרגלים איך הם זזות ומה צריך לעשות, במשך ימים, שבועות, הילד מתרגל את ההליכה כשכל המחשבה שלו מרוכזת, אם מושיטים לו יד הוא מתבלבל ונופל, אם רוצים לעזור לו הוא גם נופל, למה? כי הוא העסיק את המחשבה שלו באותו רגע לכיוון אחר ואז המחשבה לא על הרגלים והוא נופל. אבל אחרי כמה שבועות הוא מתרגל ללכת ואז מה קורה? הוא כבר לא חושב איך הולכים הוא הולך כמו שאנחנו המבוגרים הולכים, אני כשאקום מן הכסא בעזרת ה' לא אחשוב איך אני אהלך ברגלי וארד מפה למטה, זה אוטומט נעשה, זה כבר עבר לטייס האוטומטי, כשזה מגיע למצב שאתה כבר יודע זה עובר מהספר למחשבה למאגר מאחור ששמה זה הופך להיות טייס אוטומטי, זהו זה נקבע וזהו, פעמים ראשונות שתינוק אוכל, הוא לוקח את הכפית מגיש אותה והופ... בעין, הופ… בלחי, הופ... שופך עד אחר מספר פעמים או ימים או שבועות, אז הוא מצליח להביא בכל מצב, גם אנחנו היום נכנסים לאכול, מאיפה שתביא לי את המזלג האוכל בפנים, אפילו אפילו בזריקה, טרק הופ... זה בפנים, למה כי זה כבר נכנס למאגר של הטייס האוטומטי, גמרנו. אז הרבה דברים היום אנחנו עושים אוטומטי, הנה זה מגרד את הראש - אוטומטי, הנה הוא הוריד את היד בגלל שהוא הבין עכשיו שאני מעיר לו אבל זה כבר היה חשיבה, זה כבר לא אוטומטי, עכשיו תקשיבו טוב, האדם רוב הפעולות המוטוריות שלו - אכילה הליכה וכו', זה הכל נעשה אוטומטי, הוא לא צריך לחשוב על זה, תחשבו רגע בן אדם אוכל בשעה שהוא אוכל הלשון שלו מסתובבת בין המלתעות והיא מכניסה את האוכל והיא מעבירה אותו מצד לצד ומחלקת אותו בין השיניים, אחר כך את הרך שהיא מרגישה היא מעבירה למטה בשביל שיבלע ואת מה שקשה היא מעבירה לטוחנות, ומה שצריך שבירה היא מעבירה לניבים, והלשון הזאת בין השינים במהירות אדירה טרררר..... מעבירה מצד לצד ואתה לא נושך את עצמך, אם היינו צריכים לחשוב איפה להעביר את הלשון היינו נושכים, אוכלים אותה ובולעים אותה, אחד מהפלאים שיכולים לראות את בריאת ה' יתברך, אם היינו צריכים לחשוב איך אנחנו מוציאים מילים מהפה לא יכולנו להתפלל, לדוגמא כשאני אומר ברוך אתה והייתי צריך לחשוב בשעה שאני אומר ברוך אתה איפה הלשון השיניים השפתיים צריכים להיות, תשימו לב ב-רוך א-תה אם הייתי צריך לחשוב איפה לשים את הלשון ואת השפתיים איך לכווץ אותם ומתי ועד מתי בשביל שאני אוציא את המילה ברוך אתה לא הייתי שומע מה אני אומר, הייתי אומר ברוך אתה ולא שומע מה אני אומר ולא מבין מה אני אומר כי הייתי עסוק עכשיו במה? איך מוציאים את המילים, א"כ לא יכלנו לכוון בתפילה אף פעם, הקב"ה פטר אותנו מהחשבה איך לדבר איפה לשים את הלשון השפתיים והשיניים, פטר אותנו, למה? כדי שנתפנה לחשוב מה אנחנו אומרים, שלא נחשוב איך אומרים אלא נחשוב מה אומרים כי אדם לא יכול לחשוב שתי מחשבות ביחד בעת ובעונה אחת, אלא מחשבה רודפת מחשבה אז בשעה שאני פטור מלחשוב איך אני מדבר כרגע אני יכול לחשוב מה אני אומר כרגע, אבל יש אנשים שהמחשבה שלהם לא פנויה למה שהוא אומר, אלא למה הפלאפון עדיין לא צלצל בתפילה, ה' ירחם, זה מגיפה היום, לראות אנשים באמצע התפלה יוצאים ואלה המנומסים, אחרים אומרים רק רגע תכף אני אחזור אליך, זה גם כן עדיין טוב כבר סוגר, יש אחד מנהל את השיחה, ואם מישהו מעיר לו הוא מנפנף ביד, מה זה בשביל זה הקב"ה פטר אותך מלחשוב איך מדברים, אבל מה לעשות הבן אדם מתקדם והוא כבר עם הפלאפון בבחינת טייס אוטומטי, כשהוא שומע צלצול, צ'אק הוא שולף הופ... הלו הלו הלו הלו, תיק אוטומטי אוטומטי, אבל יש בעיה אומר ר' שולם לר' נחמן, מה הבעיה? אומר לו בא אני אתן לך מצב, הטייס האוטומטי זה טוב כשצריך לענות מהר להגיב מהר לפעול מהר בדברים השגורים הרגילים זה טוב מאד, אוי ואבוי אם היו צריכים לחשוב על כל דבר אז מהירות התגובה שלנו היתה יכולה לגרום לאסון, אבל מה קורה כשאנחנו צריכים להשיב תשובה או לפעול פעולה כשהמעשה צריך להיות ערכי, הטייס האוטומטי לא יכול לטפל בדברים ערכיים, כי דבר ערכי צריך לשקול את כל הצדדים שלו. אתן לך דוגמא הוא אומר, אחד נמצא בתפלת שמונה עשרה והוא אומר ונפשי כעפר לכל תהיה לאט לאט והוא מתכוון למה שהוא אומר, בדיוק מישהו דרך עליו, ואז הוא נותן לו מרפק לצלעות, חלא ישר, למה? כי הטייס האוטומטי פועל, טרח... רגע אבל מה אמרת, מה אמרת? ונפשי כעפר לכל תהיה לא לדרוך לך רק על הרגל הוא יכול, לדרוך לך על הראש, כי עפר דורכים עליו בכל מקום, אז מה קרה פתאום שאתה נותן לו מרפק, כי זה הטייס האוטומטי עשה, אתם מבינים מה קורה? אז האדם מורכב משניים, שכל, שכל, וטייס אוטומטי, ממה בנוי הטייס האוטומטי שלנו, אתם יודעים ממה? מהילדות, כשהיינו קטנים כל מה שלמדנו טרק עבר למאגר של הטייס האוטומטי, אז למעשה אנחנו יכולים להיות בני שבעים עם טייס אוטומטי של ילד בן שלש ואנחנו נגיב כמו ילדים בני שלש ושבע ושתים עשרה ושבע עשרה כי אנחנו עדיין על טייס אוטומטי, אפילו שבשכל אנחנו כבר מבינים כבני שבעים ויכולים לתת דרשות ולנהל עולם ומלואו, אבל ברגע שזה איום הפעולות המוטוריות הרגילות שהתרגלנו בילדותינו אנחנו נפעל אוטומט, ואדם יכול להתחצף לאדם מבוגר ממנו ולחכם ממנו הכל הוא יכול כי זה אוטומט, קודם כל הוא מגיב, אח"כ הוא חושב, אז ר' נחמן אומר לר' שלום, אומר לו תשמע, אבל נגיד שהוא נתן לו מכה במרפק אבל הוא יבקש סליחה, אומר נכון, הוא יבקש סליחה כי בשכל הוא הבין שהוא עשה דבר לא נכון, אבל האם הוא שינה את התוכנה בטייס האוטומטי אחרי זה? לא! עדיין הוא נשארה על אוטומט, אז הוא אומר לו אם כך זה בעיה איך יוצאים מזה איך יוצאים מהדבר הזה? איך יוצאים מהדבר הזה? יהודים יקרים יש רק דרך אחת לצאת מזה, הדרך היחידה זה פשוט מאד ללמוד מוסר ללמוד מוסר, להפנים את הדברים ולשחרר מהתוכנה מהדטא בייס להוציא משם את כל הדברים שכבר לא שייכים, הם לא רלוונטים, אתה עדיין על פנטיום 1, די כבר אנשים השתפרו, מה קרה לך? אתה צריך להשתפר, אז אדם חייב מעכשיו להתחיל להיכנס שמה לתוך התוכנה, לבדוק מה עדיין עובד אצלו אוטומט ולהעביר את זה למצב כמו בתא הטייס, בתא הטייס יש אפשרות לקחת פשוט את הגה הטייס ולהעביר ממצב אוטומטי למצב ידני, אנחנו גם צריכים שיהיה לנו את המפסק הזה שיכול לשחרר אותנו מהאוטומט בזמן הנצרך, אחרת זה יכול לגרום להתרסקות כי גם לשני יש מרפק, וגם לו יש טייס אוטומטי, וכששתי מטוסים נפגשים זה לא נעים, לכן צריך להבין יהודים יקרים צריך להשתחרר מהטייס האוטומטי בזמן, לא לגמרי לבטלו אבל בזמן,

גודל ענוונותו של אהרון הכהן

מקטע 12 : (03:41)

אבל בואו נראה את הבחינה של אהרן הכהן, אהרן הכהן גודל ענוותנותו והכרת פחיתות מעלתו, לא יאומן כי יסופר, הלא היו לו כל האמתלות האפשריות כל ההצדקות הנכונות במעשה הזה של מעשה העגל, הכל היה תחבולה למנוע מישראל עבירה והוא התכוון לדחות לעוד שעות אחרות עד למחרת, ובינתיים משה יבוא אבל כל זה לא הועיל להשקיט את רגש האשמה, את מניעת התוכחה הנמרצת שהיה צריך להטיף להם לישראל מעשה העגל, להוכיח אותם הוא היה צריך כמו בן חור, אבל התביעה הזאת הייתה מחלחלת אצל אהרן הכהן עד יסוד נפשו, הדריכה את מנוחתו בגישתו לעבוד בקדש וצורת העגל היתה מצטירת לפניו כמעכבת בכפרותיו את קורבנות ישראל, וחטאתו נגדו תמיד, בזה היתה רוממותו של אהרן הכהן שהיה סמל השלום והאהבה על ישראל והעולם. רבותי יש להתעורר, לבחור כל אדם את דרך הרגישות בתפיסת הפגמים העצמיים והאנוכיים, הרגשת התביעה המתמדת על הצורך בתיקון העצמי הבלתי פוסק וממילא יוכשר האדם להכרת הטוב היפה שבזולת האהבה והאמת תתגברנה בכל אורחות ומערכות חיינו היומיומיים בין אדם לחברו ובין הפרט לכלל והעיקר, הפרט המחונן והמבורך ברוחניות יתירה אלה שיושבים ושוקדים על התורה שהוא זקוק לשמירה ולבחינה יתירה כדי שיוכל להשפיע על הכלל, אדם יכול להיות מזכה הרבים ויכול להיות מחטיא הרבים, הרמב"ם אומר אם רצה האדם יכול להטות את עצמו ולהיות כמשה רבינו ואם רצה יכול להטות את עצמו ולהיות כי רבעם בן נבט, הכל תלוי ברצונו של האדם, הרצון של משה רבינו גרם לו להיות משה רבינו והרצון של ירבעם גרם לו להיות ירבעם, רבותי אנחנו צריכים לברר היום, מה אנחנו רוצים להיות טייס אוטומטי או בן אדם, ה' יזכה אותנו לילך באורחות התורה ומצוותיה, להעלות במסילה העולה בית קל, לשפר את מידותינו ולהשפיע על הכלל מנוכחותנו אמן. רבי חנניה בן עקשיה אומר. סליחה רגע רבותי. ברשות הרב אנחנו נבקש כבוד הרב אמנון יצחק יעשה מי שברך למרא דאתרא שצריך רפואה שלמה שכל הלימוד שהיה במשך היום יהיה לרפואת הרב משה חזקיה. מי שברך אבותינו..... הרב רבי משה בן שרה....

"ונפשי כעפר לכל תהיה" - גינגל סיום

מקטע 13 : (01:01)

אתן לך דוגמא הוא אומר, אחד נמצא בתפלת שמונה עשרה והוא אומר ונפשי כעפר לכל תהיה לאט לאט והוא מתכוון למה שהוא אומר, בדיוק מישהו דרך עליו, ואז הוא נותן לו מרפק לצלעות, חלא ישר, למה? כי הטייס האוטומטי פועל, טרח... אבל מה אמרת, מה אמרת? ונפשי כעפר לכל תהיה לא לדרוך לך רק על הרגל הוא יכול, לדרוך לך על הראש, כי עפר דורכים עליו בכל מקום, אז מה קרה פתאום שאתה נותן לו מרפק, כי זה הטייס האוטומטי עשה, אתם מבינים מה קורה? אז האדם מורכב משניים, שכל, שכל, וטייס אוטומטי, ממה בנוי הטייס האוטומטי שלנו, אתם יודעים ממה? מהילדות, כשהיינו קטנים כל מה שלמדנו טרק עבר למאגר של הטייס האוטומטי, אז למעשה אנחנו יכולים להיות בני שבעים עם טייס אוטומטי של ילד בן שלש ואנחנו נגיב כמו ילדים בני שלש ושבע ושתים עשרה ושבע עשרה כי אנחנו עדיין על טייס אוטומטי, אפילו שבשכל אנחנו כבר מבינים כבני שבעים ויכולים לתת דרשות ולנהל עולם ומלואו, אבל ברגע שזה איום הפעולות המוטוריות הרגילות שהתרגלנו בילדותינו אנחנו נפעל אוטומט, ואדם יכול להתחצף לאדם מבוגר ממנו ולחכם ממנו הכל הוא יכול כי זה אוטומט, קודם כל הוא מגיב, אח"כ הוא חושב, אז ר' נחמן אומר לר' שלום, אומר לו תשמע, אבל נגיד שהוא נתן לו מכה במרפק אבל הוא יבקש סליחה, אומר נכון, הוא יבקש סליחה כי בשכל הוא הבין שהוא עשה דבר לא נכון, אבל האם הוא שינה את התוכנה בטייס האוטומטי אחרי זה? לא! עדיין הוא נשארה על אוטומט, אז הוא אומר לו אם כך זה בעיה איך יוצאים מזה איך יוצאים מהדבר הזה? איך יוצאים מהדבר הזה? יהודים יקרים יש רק דרך אחת לצאת מזה, הדרך היחידה זה פשוט מאד ללמוד מוסר ללמוד מוסר, להפנים את הדברים ולשחרר מהתוכנה מהדטא בייס להוציא משם את כל הדברים שכבר לא שייכים, הם לא רלוונטים, אתה עדיין על פנטיום 1, די כבר אנשים השתפרו, מה קרה לך? אז אדם חייב מעכשיו להתחיל להיכנס שמה לתוך התוכנה, לבדוק מה עדיין עובד אצלו אוטומט ולהעביר את זה למצב כמו בתא הטייס, בתא הטיס יש אפשרות פשוט לקחת את הגה הטייס ולהעביר ממצב אוטומטי למצב ידני. בהפצת מאה קלטות כאלה ניתן לפעול הרבה למען כלל ישראל. היה מנוי לשופר. רצונך בקלטות טייפ וידאו באופן קבוע ומידי ליציאתם, היה מנוי בשופר במחיר שמונים ש"ח לחודש לקבל טייפ וידאו וסי.די. הביתה חינם כולל משלוח תוך 48 שעות מרגע יציאתם לאור. במחיר 80 ש"ח לחודש תהיה מנוי בשופר, היה מעודכן, תהיה מנוי בשופר. לפרטים נוספים טל: 03-6777779