מה טעם קבורת המת? | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום תומר בן רחל חזרה בתשובה זיווג הגון מהירה והצלחה בכל אמן.

תנו לי אחוזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפניי.

מה עניין הקבורה?

על גודל השתדלותו של אברהם אבינו לקבור את צרה אנו למדים מדבריו החוזרים ונשנים של אברהם בפרשה בהתחננו אל בני חטא

תנו לי אחוזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפניי.

עוד פעם

אם יש את נפשכם לקבור את מתי מלפניי

עוד פעם

כסף השדה קח ממני ואקברה את מתי שמה

כידוע קבורת המת באדמה טחנה סופית של הגוף

כפי שגזר הבורא

כי עפר אתה ואל עפר תשוב

לאחר שחטא האדם

ואכל מעץ הדעת

צריכים להבין מדוע קוברים את הגוף

ומהי תכלית קבורת הגוף באדמה

איסור גמור לשרוף גופות

ויש שאלה האם אפשר לקבור את עפרם

בבית קברות של אלה ששרפו בבית קברות יהודי רוב הפוסקים אוסרים

מי שנשרף בעל כורחו כמו בזמן השואה רחמנא ליצלן כן קוברים בקבורת יהודים

אבל זה עוון פלילי אסור להשתתף בזה ולא כלום

אומר הארי זיכרונו לברכה סוד קבורת המת

צריך שיכוונו הקוברים שתתעכל אותה זוהומה שנתערבה בנפשו

של האדם לאחר חטא הדם הראשון

זאת אומרת סוד קבורת המת

צריכה להתעכל לזוהמה שנתערבה בנפשו

מוסיף על כך הרב הקדוש רבי משה חיים לוצטו הרמחל זכר צדיק וברכה

עניין עיכול הזוהמה

הוא שלב אחד מתוך שלושה שלבים שכל יהודי צריך לעבור

שלב ראשון

זה הלידה

בלידה

זה בעצם תחילת חיותו של האדם

שלב ההתחברות בין הגוף והנשמה

לפני כן

כשהעובר נמצא בבטן עמו הנשמה לא מחוברת לגוף

איוב אומר מי יתנני כי ירחי קדם כי ימי אלוה ישמרני בהילו נרו עלה ראשי

נרו זה נר השם נשמת אדם זון שמה

בהילו נרו עלה ראשי חוץ לגוף

בבטן תשעה חודשים הנשמה היא מעל

גופו של העובה

בלידה

מתחברת הנשמה עם הגוף

זה השלב הראשון

שלב שני זה המוות

המוות זה הפירוד

בין הגוף והנשמה

בלידה זה החיבור במוות זה הפירוד

שלב שלישי

דחיית המתים לעתיד לבוא שיתחברו שוב הגוף והנשמה

עכשיו צריך לדעת אומר הרמחן

חוט אחד מקשר בין שלושת השלבים הללו

הלידה המוות ודחיית המתים

וכל שלב הוא למעלה מהשלב שלפניו

בשלב הראשון הלידה והחיים

שמתחברים הגוף והנשמה

תפקיד הנשמה הטהורה

שהיא חלק אלוה ממעל

לזכך את הגוף מהגשמיות והחומריות

זיכוך אחר זיכוך

וזה נעשה על ידי

עסק התורה וקיום המצוות

כמו שאמרו חכמים לא ניתנו המצוות לישראל

אלא כדי לצרף בהן את הבריות

אז כל התורה והמצוות זה לצרף

את הבריות דהיינו את גופן של הבריות,

עמרת השם צרופה

וכמו שאומר הרמחן בלשונו

עיקר ביאה זו

הכוונה של הנשמה בגוף

לזכך אותו זיכוך ממש

להעלותו משפל מדרגתו החומרית

אל המדרגה העליונה כמלאכי השרת

להעלות את הגוף

למדרגה העליונה כמלאכי השרת

וזה מצינו אצל משה רבנו

עליו השלום

שזכה וזיכך את חומרו

עד ששב למדרגת מלאך ממש

וראו כל ישראל כי קרן עור פניו

וגם חנוך

ואליהו

עלו לשמיים בגופם ממש

מאחר וזיככו את חומרם זיכוך גדול

והדרך שבה תוכל הנשמה לזכך את הגוף

היא במעשה המצוות וקיום התורה

כל מה שמרבה לקנות תורה ומצוות

מזכך יותר את גופו

אז זה השלב הראשון למה התחברה הנשמה לגוף

שלב שני

זה המיטה

עכשיו הם נפרדים

פרידה זו של הגוף והנשמה איננה

אלא ירידה לצורך עלייה

זאת אומרת הפרידה הזו של הגוף והנשמה

זה רק לצורך עלייה, ירידה לצורך עלייה

דהיינו כדי להתחבר ולהתקשר לשלב השלישי לעתיד לבוא בתחיית המתים

שלב המיטה הוא תוצאה של חטא הדם הראשון

כמו שאומר הרמח״ל

הנה זה הזיכוך

זיכוך הגוף על ידי תורה ומצוות

הוא עיקר הפעולה של הנשמה בעולם הזה

אך בגלל החטא של אדם הראשון

צריך לעבור את השלב של המיטה על הברואים

ביום החולחה ממנו מות תמות זה הכרח

זה לא עונש

זה הכרח, למה?

אומר הרמח״ל לולא חטא הדם הראשון

הנשמה הייתה יכולה לזכך את הגוף

זיכוך מושלם

אם לא היה חוטא הדם הראשון

נשמתו הייתה מזככת את הגוף זיכוך מושלם

עד שהיה יכול להיכנס חי לעולם הבא

כמו אליהו הנביא, כמו חנוך

שנתעלו ועלו עם גופם לשמיים

אולם בגלל הסיבה שהנחש הכניס זוהמה בכל הברואים

ככתוב בגמרא בשבת קמ״ב

בשעה שבה נחש על חווה הטיל בה זוהמה

אז כל הגופים נעשו גשמיים

עד שלא היה ביכולתה של הנשמה בשום פנים ואופן להשלים את זיכוך הגוף בעולם הזה ללא המיתה

ואיך על ידי המיתה נשלם זיכוכו של הגוף, תכף נשמע

אז

הנחש בא על חווה והטיל בה זוהמה, יש אומרים

שהוא בא על חווה בעורמה והטיל בה את הזוהמה שנתן לה את הכפירה

לעבור על ציוויו של הקדוש ברוך הוא, ממילא חייבים

עכשיו שהגוף יתפורר ויתפרק

ותסור ממנו כל הזוהמה הזאת

והנשמה תעלה למעלה ושם היא תתמרק עם צריכה בגיהינום

ואז הכל יהיה מוכשר לקראת חיית המתים.

ויש אומרים שממש הטיל בה זוהמה כגבר ואישה

אז משיב על כך הרמחל, איך על ידי מיתה נשלם הזיכוך?

אחרי ששב ועפר אל הארץ כשהיה

אז הזוהמה שטיל נחש בחווה פוסקת מהגוף לגמרי

ואז כשישוב בתחיית המתים הגוף ייבנה

תרד הנשמה בכל תוקף מעשיה הטובים

וזיו אור העליון שהיא נהנית בגן עדן

ששם היא מוכשרת לקראת האור הגדול של העולם הבא

ואז היא תהיר בתוך הגוף אור גדול

שבו יזדקק הגוף לגמרי ושם ורפה לו מכל הרעות.

אז לא מספיק הפירוק של הגוף

ושיתבטל רושם החטא, החטאים וזוהמת הנחש

אלא ברגע שהאור הגדול של הנשמה המזוככת

ייכנס בתוך הגוף הזה שיתגבל מחדש, אותו בן אדם, אותו גוף,

ממש באותה צורה שהוא נפטר,

זקן, צעיר, נכה,

איכשהו הוא נפטר, עם שיניים, בלי שיניים.

ככה הוא נכנס.

חצי שעה אחרי תחיית המתים כל מי שהיו

בעלי מומים והכול, כולם יתרפאו ויעמדו

והחצי שעה ראשונה זה בשביל שיזהו אחת את השני,

שאם הם פתאום,

הוא היה ככה מקומט וזה, זה כן.

אז הנכדים מכירו אותו ככה, לא יודע אם, אם הוא יעמוד עכשיו ככה

צעיר והכול יגידו מי זה, אני לא מכיר אותו בכלל.

אז קודם כל קמים כמו שנפטרו ואחר כך.

כלומר, לאחר שהאדם עשה את כל המוטל עליו בעולם הזה,

והנשמה נסתה עד כמה שידה מגעת לזכך את הגוף בתורה ומצוות.

עדיין הזיכוך הזה לא מושלם,

וזאת כיוון שצריך קודם להסיר את הדבר שמונע

מן הנשמה לזכך את הגוף בשלמות,

וזוהי הזוהמה של הנחש

שהכניס בברואים כאשר בעל חווה,

וזה מונע מהנשמה לזכך את הגוף זיכוך מושלם.

מתי הזוהמה הזו מתבטלת

וסרה מן הגוף? על ידי המיטה.

כשחוזר הגוף לעפרו, לכן התורה מצווה כי עפרת ואל עפרת שוב.

אז זה נעשה דווקא בשקוברים את הבן אדם,

לא כששורפים אותו.

לא תלין את נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא.

התורה מצווה קבורה,

קבורה בעפר.

השלב השלישי והאחרון

שצריך כל יהודי לעבור

זה דחיית המתים,

אז מתחברים הנשמה והגוף

לאחר שהושלם הזיכוך.

וצריכים לדעת, אומר הרמחל,

שהנה עניין דחיית המתים פשוט הוא,

כי כאשר ברא הקדוש ברוך הוא את האדם

גוף ונשמה לעבוד ולמסע,

שניהם

כאחד

נושאים במסע עבודת הקודש,

דהיינו התורה והמצוות

אשר נתן להם.

איך הנחנו תפילין עכשיו אם לא היה לנו יד?

איך היינו מתעטפים בטלית אם לא היה לנו גוף?

אז שניהם נסעו במסע.

אז לכן ראוי שגם בקבלת השכר הנצחי יהיו יחדיו,

כי לא ייתכן שיהיה גוף עמל ולא יקבל שכר,

כי הקדוש ברוך הוא אינו מקפח שכר כל בריאה.

כלומר, אומר הרמחל,

מכיוון שידוע שכלל הוא,

בבבא קמא ל״ח,

שהקדוש ברוך הוא לא מקפח שכר כל בריאה,

כמו שמצינו ביציאת מצרים.

הכלבים שלא חרצו את לשונם, לא נבחו,

בשעה שישראל יצאו ממצרים, לא הבהילו אותם.

אז מה קיבלו שכר?

ובשר בשדה טרפה לא תאכלו,

לכלב תשליכון אותו.

ורש״י מפרש

שהקדוש ברוך הוא אינו מקפח שכר כל בריאה,

שנאמר לכל בני ישראל, לא יחרץ כלב לשונו.

אמר הקדוש ברוך הוא, תנו לו שכרו,

תנו לכלב את השכר, בגלל שהוא לא נבח

בזמן שיצאו בני ישראל ממצרים.

יקבל שכרו ובשר טרפה,

לכלב תשליכון אותו.

היום, למעשה, הם יכולים להיכנס חופשי לכל בתי המטבחיים ולקחת הכול,

ואין שום בעיה,

כמעט ולא יימצא שם דבר כשר.

ולפי זה אומר הרמחל,

אם אפילו הכלב,

שסך הכול לא חרץ לשונו

כשיצאו בני ישראל ממצרים,

הקדוש ברוך הוא משלם לו על כך שכרו עד סוף כל הדורות.

בזכות הכלבים שהיו במצרים,

כל הכלבים בעולם,

עד סוף הדורות מגיע להם

בשר טרפה.

אנחנו מהבודדים

שזכינו לקיים מצווה זו, מצווה בתורה,

לתת את הבשר של מחמוד בעטרה והכול,

ושל כל האחרים לכלבים.

וקיימנו בזה את המצווה

של בשר טרפה לכלב, תשליכון אותו.

אז אם הכלב מקבל כזה שכר על זה שהוא מנע את עצמו מלנבוח,

אז גופו של האדם שהתייגע כל כך בעמל להתגבר על היצר כדי

לעבוד את השם יתברך ולקיים את המצוות,

ברור שהקדוש ברוך הוא לא יקפח שכרו של הגוף,

אלא ישלם לו שכר גדול לעתיד לבוא בעת חיית המתים,

כשתחזור הנשמה אל תוך הגוף.

וצריכים לדעת עוד, אומר הרמחן, כי לאחר שהנשמה עוזבת את הגוף,

היא עולה למעלה לעולם הנשמות בגן עדן,

כדי להשלים ולהוסיף אור על אורה,

וזאת על ידי שהיא מוציאה מתוכה את אור התורה והמצוות שהיו בתוכה כשהיא עסקה בעולם התחתון,

וכשיגיע זמן הדחייה,

כשהגוף בקבר כבר יהיה נקי מזוהמתו,

על ידי שהוא יתפרק.

לדוגמה,

צדיקים,

צדיקים

לא מתפרקים.

לדוגמה, תז פתחו את הקבר שלו אחרי 200 שנה, מצאו אותו כאילו עכשיו שמו אותו טרי.

למה אין חטא, אין מה לפרק, לא צריך להתפרק.

הנשמה יכולה להיכנס ישר.

הרב שמעון לביא,

גם כן מחבר בר יוחאי, אחרי מאות שנים

פתחו המצרים, הם טענו שזה שלהם, צדיק שלהם.

ואחר כך פתחו ומצאו אותו עם טלית, אז ראו שזה בעצם יהודי.

היה שלם.

וכן הלאה.

אז כשיגיע זמן הדחייה, כשהגוף בקבר כבר נקי מזוהמתו,

והנשמה השלימה את עצמה,

הנשמה השלימה את עצמה באור צח ובעיר בגן עדן,

ושמה היא מתעלה עוד יותר,

תרד הנשמה במלוא עוצמתה לתוך הגוף,

ואז מגודל אורה של הנשמה,

יזדכך הגוף זיכוך מושלם,

עד שיתבטל ממנו היצר הרע לגמרי.

נמצאנו למדים מכל זאת,

כי השתדלות הקבורה שעושים לנפטר

היא חלק בלתי נפרד מהאמונה הגדולה שיש לכל איש ישראל,

שהקבורה לאחר המיטה היא לצורך התעקלות הזוהמה של הנחש מן הגוף,

כדי שיזדכך הגוף

ויהיה מוכן ומזומן לקבל את אורה הגדול של הנשמה לעתיד לבוא בתחיית המתים.

לכן אתם רואים, כשיש חס ושלום תאונות וכולי,

אתם רואים את כוחות ההצלה החרדים שמגיעים,

איך הם אוספים,

אם הייתה שם התרסקות או פיצוצים או כל מיני דברים,

כל חלקיק קטן

מגוף האדם

וספיגת הדם שזה הנפש והכל להביא את הכל לקבורה,

זו מצווה גדולה מאוד שאפילו כהן גדול ביום הכיפורים

מתטמא למת מצווה,

זאת אומרת, שאין לו קוברים.

אז זאת אומרת, זה דבר

חשוב מאוד, ולכן

התייגע והתחנן אברהם אבינו,

תנו לי אחוזת קבר עמכם,

והקברה מתי מלפנייך.

זאת אומרת,

יש דין אונן שאדם פטור מכל המצוות כל זמן שמתו מוטל לפניו, לאו דווקא לפניו פה,

אבל כל זמן שעוד לא נקבר,

פטור מן המצוות, אפילו אוכל, שותה, לא מברך.

הוא טרוד בקבורת המת עד ש... ואפילו שיש היום חברה קדישה שמטפלת והכול,

אז נכון, אתה יודע שהם יודעים לעשות את העבודה,

אבל אתה אונן פטור מהמצוות,

כי דעתו כל הזמן עד שיקברו את המת

הוא לא מרוכז, לא כלום.

פטרו אותו מן התורה,

לא חייב במצוות.

מצוות הקבורה,

מצווה גדולה מאוד.

וגם הקדוש ברוך הוא קבר את משה רבנו,

זה גמילות חסדים גדולה,

ויקבור אותו בגיא.

אז צריך לדעת שזה חסד כל עניין המיתה והקבורה,

כדי שיהיה לאדם תיקון

בגופו ובהיפרדות נשמתו וזיכוך שלה,

כדי שיקום בתחיית המתים.

אבל כדי לקום בתחיית המתים

צריך ללמוד תורה,

הרבה תורה,

כי טל אורות תלכה וארץ רפעים תפיל בזכות טל של התורה,

טל התחייה,

קמים. ואם לא,

אז כבר הסברנו בהרצאות אחרות מה צריך לעשות.

רבי חנניהו בנגשוו אומר

ראשו הקדוש ברוך הוא זה קודם ישראל לפי כוח ריבונו ותרו ונשוות.

שנה אמור אדונו וסלמה ענזר גוי חדיל תורו ויהאדיר.