דילמה: לשלם הדוח על עבירת תנועה או להישפט?

בתי המשפט לתעבורה בארץ מתקשים לעסוק בכל כתבי האישום המובאים בפניהם. מנתונים של השנים האחרונות עולה כי כ-50 אלף כתבי אישום וערעורים תלויים בכל רגע לפתחם של בתי הדין לתעבורה והם אינם מספיקים לעמוד בקצב. על פי פרסומים בתקשורת מהחודשים האחרונים, המשטרה הגישה בשנה החולפת כחצי מיליון דוחות תנועה, בעוד בתי הדין מסוגלים לערוך רק כ-90 אלף משפטי תעבורה. כתוצאה מכך, פרק הזמן הממוצע בין מתן הדוח ועד המשפט עומד על שנתיים. כתוצאה מהעומס, התברר לאחרונה, כי מצלמות המהירות אוכפות רק מהירות הגבוהה בעשרות קמ'ש מעל המהירות המותרת, וזאת מתוך הרצון להפחית מעומס התיקים העומד לדיון בפני בתי הדין הקורסים.

עו'ד עופר חורש, העוסק בדיני תעבורה, מסביר כי נוצר כיום מצב לפיו נהגים מעדיפים להישפט ולא לשלם מיידית את קנס על עבירת תנועה. זאת מכיוון שהעונש האמיתי הוא הניקוד אשר נרשם בדוח והקנס אינו משמעותי עבורם. לפיכך נהגים אלה מגישים בקשות להישפט לבית המשפט, על מנת למחוק את הניקוד שרשום בדוח. איך הדבר מתבצע? לאחר שמוגשת הבקשה להישפט, ובמקרים שחומר הראיות לא מספק או פגום, יש אפשרות להמיר, תלוי אם תושג הסכמת המשטרה, את סעיף העבירה לסעיף אחר ללא ניקוד.

לדברי עו'ד חורש, קיימים שני סוגי קנסות עיקריים: הראשון, דוחות מסוג ברירת משפט ודוחות מסוג הזמנה לדין. הוא מסביר כי ברירת המשפט ניתנת כאשר העבירה שעבר הנהג כרוכה בתשלום קנס, אך אם הנהג מחליט שהוא מעדיף להישפט עליה, נקבע דיון, ובו יכול לנסות הנהג או בא כוחו – לשנות את רוע הגזירה.

הסוג השני הוא של עבירות חמורות יותר (הזמנה לדין), שבגינן מוגש כתב אישום. ״נהגים רבים אינם מודעים לכך שעומס התיקים גורם ללחץ כבד על בתי הדין לתעבורה, שלא מספיקים לדון בכל העבירות המובאות בפניהם. במקרים רבים, מגיעים בפני בתי הדין תיקים שההתיישנות כבר חלפה בהם, ואם רק יטענו להתיישנות - יתכן וכל האישום נגדם יימחק. לצערי, אומר עו'ד חורש, נוצר מצב בו פעמים רבות משתלם יותר לנהג שלא לשלם את הקנס שניתן לו על העבירה בה נתפס, אלא לבקש להישפט. ובכך, קיים סיכוי, כלל לא נמוך, כי העבירה פשוט תתיישן, ושהוא יצא מבית הדין ללא קנס וללא נקודות'. יצויין כי התיישנות נבדקת לפי מועד הדוח ולא לפי מועד הדיון.

לדברי עו'ד חורש, תקופת ההתיישנות בעבירות תנועה שונה בין עבירה לעבירה. בדוח מסוג ברירת משפט, תקופת ההתיישנות עומדת על שנה מיום ביצוע העבירה. בדוח מסוג הזמנה לדין, תקופת ההתיישנות עומדת על 5 שנים מיום ביצוע העבירה.

עוד הוא מספר כי לאחרונה הגיש משרדו בקשות רבות למחיקת דוחות תעבורה מסוג ברירת משפט מחמת התיישנות, לאחר שהמשרד הגיש בשם הלקוחות בקשות להישפט, ולא הגיע מועד לדיון מטעם משטרת ישראל. 'מאחר שחלפה שנה, פנה משרדנו למשטרה בבקשה למחיקת הדוחות בגין חוק ההתיישנות, שכן אין בסמכות המשטרה להגיש דוחות אלו לבית המשפט לתעבורה'.

אך בקשה למחיקה בשל התיישנות לא תמיד מתקבלת אוטומטית. כך למשל, הגיע למשרדו של עו'ד חורש נהג אשר קיבל דוח על עבירת תנועה לפני כשנתיים. הנהג, תושב גדרה, היה משוכנע כי אינו אשם, ולכן לא שילם את הקנס שנקבע לו, בסך 750 שקל ו-8 נקודות וביקש להישפט.

לדברי עו'ד חורש, המשטרה איחרה בשליחת הזימון למשפט ועל כן הוחמץ פרק הזמן שניתן לשפוט את הנהג על עבירות התנועה שנטען כי עבר. עו'ד חורש העביר למשטרה בקשה למשוך את כתב האישום עקב ההתיישנות. אלא שבמשטרה הוחלט, חרף הטענה להתיישנות, דווקא להמשיך בתביעה ולהעמיד את הנהג לדין.

בדיון בבית המשפט לתעבורה קיבלה כבוד השופטת רות וקסמן את טענת עו'ד חורש להתיישנות והורתה על מחיקת כתב האישום. לפי עו'ד חורש,'זוהי בפירוש שיטת מצליח של התביעה המשטרתית, שמנסה לקנוס נהגים שאינם מודעים לזכויותיהם, כך נהגים שאינם זוכים לייצוג משפטי הולם עלולים לשלם מאות שקלים על לא עוול בכפם'.

עו"ד עופר חורש עוסד בדיני תעבורה

לינק לכתבה באתר גלובס:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001116802