הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ

בס"ד

שלום וברכה כבוד הרב,

כאמור לפני הפסח כתבתי לכם שקרו ניסים ונפלאות, ברצוני לשתף ולהודות לבורא עולם ולשליחו, הרועה הנאמן.

לפני ארבעה חודשים, בעודי חותמת אבטלה, לאחר פיטוריי, שאליהם ייחלתי והתפללתי, ולאחר צפייה בשתי הרצאות כבוד הרב בהוד השרון ובנצרת עילית, עלה במוחי רעיון "להמיר" את הזמן והכוחות שהקדשתי לעבודת בשר ודם בעבודתי האחרונה, לזמן שמכאן ואילך אעבוד את השם יתברך בלבד, וזאת ע"י הקדשת אותם ימים ושעות עבודה כדי ללמוד בהם תורה: מוסר, תנ"ך, תהילים, הלכות, מדרשים ואגדות ועוד...

בין בקריאה בספרים, או בצפיה בשיעורי הרב דרך אתר 'שופר', והקב"ה, הזן את העולם כולו בטובו, בוודאי ידאג לי לכל מחסורי ופרנסתי.

בעבודתי האחרונה עבדתי חמישה ימים בשבוע, כל יום שש שעות.  

כתבתי לכבוד הרב על הרעיון וביקשתי בזאת הלשון: 

"האם זה יהיה מקובל וראוי לעבודת השם הפרטית שלי ולהיות בת-חורין ושפחה לקב"ה לבדו, ולהשתחרר סופית מכבלי העבדות לעבדים ולהבלי העולם הזה? אם כן - מבקשת את ברכת הרב לברכני שאצליח בלימודיי ובמעשיי, שיהיו לשם שמים ובשלמות ושלא אצטרך למתנות בשר ודם ולא להלוואתם, כי אם לידו המלאה והרחבה, העשירה והפתוחה תמיד!".    

כבוד הרב השיב למכתבי בברכה: "בהצלחה". ויצאתי לדרך.

לפני כחודש, הגיע נסיון רציני ראשון. הסכום שהתקבל מהאבטלה היה נמוך מאוד ולא הספיק אפילו לכיסוי השכירות לבדה, שלא לדבר על שאר מיסים וכלכלה, הוצאות חג הפסח שבפתח ועוד. כתבתי שוב מכתב לכבוד הרב להסביר על המצב ולשאול איזו השתדלות נצרכת כאן, אם בכלל, שהרי בתפילותיי ביקשתי מהשם יתברך, שיפרנסני ללא טורח ויגיעה וללא בושה כלל! ממש כמו שירד המן ליד פתח האוהל!

וכעת לבקש ולחפש מעצמי עצות ופתרונות - אין זה בטחון בשם, אלא זה ליפול שוב ביד הדמיון והטעות! כבוד הרב ענה: "לשמוע קלטות בטחון שלי באתר... ואם צריך השתדלות קלה..." - לא הבנתי למה התכוון כבוד הרב באומרו "השתדלות קלה". נסיתי לגשת ולבקש הנחה בשכירות מבעלי הבית, שגיחחו בפני על הבקשה, וטענו בפני, שבדרך כלל מעלים בשכר הדירה ולא עושים הנחות. לא כעסתי, הבנתי שלא משם הפתרון, יותר מזה לא עשיתי שום השתדלות גשמית וחזרתי לסדר הלימוד ולשיעורי הביטחון באתר, כפי שהוריתני, ובטחתי בשם יתברך שהוא בעל הסיבות כולן, והוא יסובב ויביא את הטרף בכל דרך שיחפוץ, ורק שאני לא אפריע לו...

כבוד הרב, זה לא יאומן כי יסופר! עובר בערך שבוע מכל זה ואז:

אני חוזרת מלשכת התעסוקה, ואמי שתחיה לחזור בתשובה (שאיננו בקשר ולא מודעת למצבי!) מופיעה פתאום בפתח ביתי! ממש כמו המן ליד האוהל! ובידיה מתנות:

היא מגישה לי 500 ש"ח במזומן, ו-920 ש"ח בכרטיס קניות לרשתות המזון! ועוד היא מגדילה לעשות, ומביאה איתה את מכתביי האישיים מתיבת הדואר, שאספה "על הדרך", כשלקחה את הדואר שלה.. הודיתי לה וברכתיה. הזמנתי אותה להיכנס, אך היא סרבה. עשתה שליחותה נאמנה והלכה לה לדרכה...

נכנסתי הביתה והתיישבתי לעבור על המכתבים שהביאה. כמובן, מכתב לתשלום הארנונה, ועוד מכתב מהבנק שמודיע על חריגה בחשבון העו"ש... ובין כל המכתבים, מכתב מחברת הביטוח של הרכב, ובו צ'ק על סך 347 ש"ח!, החזר בגין ביטולי את ביטוח הצד ג' (כי גם הרכב הפך למעמסה והוצאה מיותרת בעיניי). אני ממשיכה לעבור על המכתבים... אני פותחת מכתב נוסף מחברת ביטוח אחרת, שקשורה באחת מעבודותיי בעבר, ואינני יודעת אפילו איזו מהן, ובמכתב הם מודיעים לי: שבסוף החודש הנוכחי למניינם, תפתח לרשותי תוכנית חסכון (שלא הייתי אפילו מודעת שקיימת!..), על סך 10,111 ש"ח!!!  אני קוראת ולא מעכלת, חושבת לעצמי שזה בלוף ואני הוזה! לא מבינה כנראה מה כתוב.. לכן התקשרתי אליהם, למספר שהיה רשום על המכתב, והם מאשרים שאכן עומד לרשותי סכום בסך 10,178 ש"ח (ממשיך לעלות הסכום!!) וכל שעלי לעשות הוא להגיע לבנק בסוף החודש ולהציג ת.ז. וצ'ק אישי לאסמכתא, והכסף יועבר מיד לחשבוני! ללא יגיעה מרובה וללא צורך בהמצאת אישורים נוספים... ישתבח שמו לעד!!! ברוך הזן את העולם כולו בטובו, בחן, בחסד, ברווח וברחמים רבים!!..כי לעולם חסדו!!

כבוד הרב, איך אדע? ואיך אוכל להודות על כל אלה?! הרי לא הכסף הוא העיקר בסיפור הזה!  

אני זוכה בזכות שיעוריכם, הדרכתכם האישית במסירות ונאמנות, ולאורך כל הדרך, ובזכות תפילותיכם וברכותיכם הטהורות בעדנו,

לחיות חיים של תשובה! חיים של תורה ועושר רוחני שאין לו מחיר ותחליף, ולהתקרב באמת לקב"ה, למרוד במושכלות השקר ולחזור לשורשיי הקדמוניים, וגם לשפע גשמי  - דברים שמימיי לא העליתי כלל על הדעת שאפשרי בעבורי להשיג!

והכל ברחמי שמים, חסדיו ונפלאותיו שבכל עת, ששלח אתכם כמתנה מופלאה ויחידה במינה, לדור האומלל והיתום הזה! שאילולא אתם ללמדנו ולהדריכנו להלך בדרכי המוסר והתורה, להצילנו מעבירות, ולמסור נפש על המצוות, לחזק ידינו הרפות, שנאמין בייחודנו, שאנו כולנו בני ובנות מלך מלכי המלכים, ולעודדנו לקום ולהתגבר לעבודתו יתברך ביראה ובגבורה, עז ושמחה, ולחזות בישועות השם בחוש נפעמתי ולא אדבר! 

לַמְנַצֵּחַ, שִׁיר מִזְמוֹר: הָרִיעוּ לֵאלֹהִים, כָּל-הָאָרֶץ.

זַמְּרוּ כְבוֹד-שְׁמוֹ; שִׂימוּ כָבוֹד, תְּהִלָּתוֹ.

אִמְרוּ לֵאלֹהִים, מַה-נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ; בְּרֹב עֻזְּךָ, יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיְבֶיךָ.

כָּל-הָאָרֶץ, יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ--וִיזַמְּרוּ-לָךְ; יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה.

לְכוּ וּרְאוּ, מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים; נוֹרָא עֲלִילָה, עַל-בְּנֵי אָדָם.

הָפַךְ יָם, לְיַבָּשָׁה--בַּנָּהָר, יַעַבְרוּ בְרָגֶל; שָׁם, נִשְׂמְחָה-בּוֹ.

מֹשֵׁל בִּגְבוּרָתוֹ, עוֹלָם-- עֵינָיו, בַּגּוֹיִם תִּצְפֶּינָה;

הַסּוֹרְרִים, אַל-ירימו (יָרוּמוּ) לָמוֹ סֶלָה.

בָּרְכוּ עַמִּים אֱלֹהֵינוּ; וְהַשְׁמִיעוּ, קוֹל תְּהִלָּתוֹ.

הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ, בַּחַיִּים; וְלֹא-נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ.

כִּי-בְחַנְתָּנוּ אֱלֹהִים; צְרַפְתָּנוּ, כִּצְרָף-כָּסֶף.

הֲבֵאתָנוּ בַמְּצוּדָה; שַׂמְתָּ מוּעָקָה בְמָתְנֵינוּ.

הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ, לְרֹאשֵׁנוּ: בָּאנוּ-בָאֵשׁ וּבַמַּיִם; וַתּוֹצִיאֵנוּ, לָרְוָיָה.

אָבוֹא בֵיתְךָ בְעוֹלוֹת; אֲשַׁלֵּם לְךָ נְדָרָי.

אֲשֶׁר-פָּצוּ שְׂפָתָי; וְדִבֶּר-פִּי, בַּצַּר-לִי.

עֹלוֹת מֵיחִים אַעֲלֶה-לָּךְ, עִם-קְטֹרֶת אֵילִים;

אֶעֱשֶׂה בָקָר עִם-עַתּוּדִים סֶלָה.

לְכוּ-שִׁמְעוּ וַאֲסַפְּרָה, כָּל-יִרְאֵי אֱלֹהִים: אֲשֶׁר עָשָׂה לְנַפְשִׁי.

אֵלָיו פִּי-קָרָאתִי; וְרוֹמַם, תַּחַת לְשׁוֹנִי.

אָוֶן, אִם-רָאִיתִי בְלִבִּי-- לֹא יִשְׁמַע אֲדֹנָי.

אָכֵן, שָׁמַע אֱלֹהִים; הִקְשִׁיב, בְּקוֹל תְּפִלָּתִי.

בָּרוּךְ אֱלֹהִים-- אֲשֶׁר לֹא-הֵסִיר תְּפִלָּתִי וְחַסְדּוֹ, מֵאִתִּי. (תהילים סו)

בתודות אין-קץ!

לימור לייבו, צפת