שעות פיקטיביות, כסף שחור • הדוח חשף: כשלים קשים במערך הכשרות

דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי) חושף תמונת מצב קשה מאוד בכל הנוגע למתרחש במערך הכשרות של הרבנויות המקומיות במדינת ישראל.

הביקורת נעשתה במשרד לשירותי דת, במועצת הרבנות הראשית, ברבנות – ובשבע מועצות דתיות: ירושלים, תל אביב-יפו, חיפה, נתניה, אשדוד, באר יעקב ורחובות.

הדו"ח מסב פעם נוספת את תשומת הלב למצב הבעייתי שבו 95 אחוזים ממשגיחי הכשרות בבתי העסק במדינת ישראל מקבלים את שכרם מבתי העסק.

מדובר במצב היוצר ניגוד עניינים מובנה בהעסקת המשגיחים, ומוביל פעמים רבות לפגיעה בזכויותיהם.

מממצאי הדו"ח עולה, כי במועצות הדתיות ירושלים ונתניה שיעור ניכר מבתי העסק המושגחים לא הפרישו לטובת המשגיחים מיסי חובה, הפרשות פנסיוניות, דמי חופשה ודמי הבראה, כנדרש בחוק.

במקרים רבים שילמו בתי העסק המושגחים את שכר המשגיחים במזומן או בהמחאה בלי למסור להם תלוש שכר, דבר המהווה עבירה על חוק הגנת השכר. היעדר אסמכתאות על תשלום שכר במזומן מעלה גם חשש לביצוע עבירות בתחום המס.

תופעה נוספת שעולה בדו"ח היא משגיחים שמבצעים לכאורה מספר שעות השגחה בלתי אפשרי בבתי העסק, תופעה שמעלה את החשד שבחלק מהמקרים מדובר בתשלום על שעות פיקטיביות.

לשיעור ניכר של משגיחים במועצות הדתיות ירושלים, נתניה ורחובות נקבע במצטבר, בכמה בתי עסק, היקף עבודה בלתי סביר לחלוטין – 24-12 שעות השגחה מדי יום.

במועצה הדתית ירושלים 40 מתוך 412 משגיחים אמורים לעבוד יותר מ-16 שעות מדי יום, ומתוכם 16 אמורים לעבוד 24-20 שעות מדי יום. מדובר בהעסקת משגיחים בהיקף בלתי סביר של שעות השגחה, שלא ניתן לבצעו.

בדו"ח נטען כי המועצות הדתיות שחתמו על הסכמים למתן שירותי כשרות עם בתי העסק שבהם הועסקו המשגיחים היו חייבות לדעת על כך ולא לאפשר זאת, אך הן העלימו עין.

הדבר מעורר חשש שמדובר בהקצאה כוזבת של שעות השגחה, ומשתמע מכך שבתי העסק נדרשו, כתנאי לקבלת תעודת הכשר, לשלם עבור שעות עבודה בהיקף שאינו ניתן לביצוע או שהסיכוי לביצועו המלא נמוך ביותר.

תופעה נוספת שעולה מהדו"ח היא העסקה נרחבת של משגיחים לא מוסמכים.

אף שכבר עברו יותר משש שנים מאז פרסם המשרד את נוהל הכשרות, ובו חלה חובת ההסמכה באמצעות מבחן הסמכה של הרבנות, ואף שבנוהל ניתנה למועצות הדתיות ארכה של חצי שנה להסמכת המשגיחים הוותיקים, שיעור גבוה מהם עדיין אינו מוסמך; רק כ-35% מהמשגיחים מחזיקים בתעודת הסמכה מהרבנות.

מחברי הדו"ח מציינים כי המשרד לשירותי דת אינו מחזיק במידע ובכלים הנחוצים לו למימוש אחריותו לתחום ניהול הכשרות במועצות הדתיות ולצורך גיבוש תמונת מצב והערכת פעילותן של המועצות הדתיות בתחום. הנתונים שבידיו הנוגעים למספרם ולתפקידיהם של עובדי המועצות הדתיות לפי תחומי עיסוקם, ובפרט מספרם של העובדים בתחום הכשרות, אינם מהימנים. כמו כן, אין בידיו נתונים על מצבת המשגיחים ועל הסמכתם.

בדו"ח נחשפת תופעה נוספת שנוגעת לאכיפת חוק איסור הונאה בכשרות: מתברר שפקחי היחידה לאכיפת חוק איסור הונאה בכשרות נוהגים לתת קנסות לבתי העסק שעוברים על החוק. אולם, לבתי העסק שמורה הזכות לבקש להישפט במקום לשלם את הקנס.

אולם, כתבי אישום אלו אינם בסדר עדיפות גבוה בפרקליטות וההמלצה להגיש כתבי אישום באמצעות עורכי דין במיקור חוץ לא בוצעה.

בין השנים 2016-2009 לא הוגשו כתבי אישום בלמעלה מ-800 מקרים שמקבלי הקנסות ביקשו להישפט. בנוגע לרוב המבקשים להישפט כבר חלה התיישנות על העבירה שביצעו וכבר לא ניתן להעמידם לדין. התנהלות זו יוצרת אפוא מצב שבו המבקשים להישפט מופלים לטובה לעומת אלה שהעדיפו לשלם את הקנס, משום שבסופו של דבר, חלקם לפחות לא יועמדו לדין.

סעיף ספציפי בדו"ח נוגע לממצאים חמורים מאוד בנוגע להתרחשויות במערך הכשרות במועצה הדתית בירושלים.

המבקר קובע כי ההתנהלות הבלתי תקינה של המועצה אפשרה מתן היתרים בעל פה לעבודה נוספת של עובדיה בסיטונאות וללא הבחנה, ללא הענקת היתר מפורש ותוך עצימת עיניים מהנסיבות שנוצרו. כתוצאה מכך בתי עסק משלמים עבור שעות השגחה שקרוב לוודאי אינן מבוצעות, או לפחות לא מבוצעות במלואן, כשבה בעת, לנוכח המשרות הנוספות שעובדי המועצה מבצעים בהיותם גם משגיחים, ספק אם הם יכולים למלא את תפקידיהם במועצה באופן ראוי ומלא.

"בכך עושה המועצה הדתית ירושלים פלסתר את נוהל הכשרות, את הוראות חוקת העבודה ואת ההסכם הקיבוצי המחייב את עובדי המועצה הדתית. המועצה והעומד בראשה נותנים יד להפרה חמורה ושיטתית של סדרי מינהל תקין עד כדי חשש להטעיה של בתי העסק והציבור הסומכים ידם על כשרות המזון ועל בתי העסק", נאמר בדו"ח.

עם זאת, מציין משרד מבקר המדינה באופן חיובי את יוזמתן של המועצות הדתיות תל אביב-יפו ואשדוד לשיפור מערך הבקרה והפיקוח על עבודת המשגיחים, ורואה בה שינוי רצוי וחדשני שבכוחו להגביר את אמון הציבור במערך הכשרות העירוני.

במשרד המבקר קוראים למשרד לשרותי דת לעודד את המועצות הדתיות כולן ליישם מערכת דיווח סדורה לדיווחי הנוכחות של המשגיחים.

תגובת הרבנות הראשית לישראל לדו"ח מבקר המדינה:

יש לציין כי לפני למעלה משנה, מינה הרב הראשי לישראל, הגאון הרב דוד לאו, צוות לבחינת מערך הכשרות בישראל. תפקידו של הצוות היה לבחון בצורה מעמיקה את מכלול ההיבטים הנוגעים למערך הכשרות בישראל ולהציע דרכים לשנות או לתקן, במידת הצורך, את ההסדרים הקיימים במערך זה. לאחר דיון מעמיק הגיעה הוועדה להמלצות העשויות ליתן מענה לקשיים הקיימים במערך הכשרות ואשר חלקן קיבלו ביטוי בדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום.

מסקנות הוועדה אושרו על ידי מועצת הרבנות הראשית לישראל וקיבלו תוקף ולוח זמנים מוגדר בפסיקת ביהמ"ש העליון כך שיש ליישמן עד לחודש ספטמבר 2018. מועצת הרבנות הראשית מינתה צוות היגוי ליישום ההמלצות בראשות מנכ"ל הרבנות ויו"ר ועדת הכשרות של מועצת הרבנות הראשית.

בפסיקתו התייחס בית המשפט לחשיבות עבודת הוועדה ועל הסיכויים באימוץ מסקנותיה ואמר "בשונה מהצעות עבר, מדובר בדו"ח שקיבל את ברכת הרב הראשי ומועצת הרבנות הראשית".

עוד ציין בית המשפט ואמר: "כי יש לתת סיכוי ראוי למאמץ שהושקע בהכנת הדו"ח ולהכרעת מועצת הרבנות שאימצה אותו."

ע"פ המלצות הוועדה, יפוצל תפקידו של משגיח הכשרות, כשאת העבודות הכשרותית – טכניות יבצע נאמן הכשרות שהוא אחד מעובדיו הסדירים של בית העסק, ואת הפיקוח הכשרותי יבצע בקר הכשרות אשר יועסק על ידי המועצה הדתית. ייקבעו תנאי סף לתפקיד בקר הכשרות והוא יבחר באמצעות הליך פומבי ושוויוני, בקר הכשרות יופקד על אשכול בתי עסק הסמוכים גיאוגרפית ואחת לתקופה תתבצע תחלופה של בתי העסק הנתונים באחריות בקר הכשרות.

באמצעות יישום המלצה זו, יבוטל כליל התלות בין משגיח הכשרות לבין בית העסק. אופן העסקה זה, ימנע גם כל אפשרות להיקף העסקה בלתי סביר ותשלומים באופנים שנוגדים את החוק.

על פי המלצות הוועדה, בית העסק ישלם למועצה הדתית אגרה שתגלם את כלל העלויות הדרושות לשם מתן ההכשר לרבות עלויות הפיקוח הכשרותי, ותיקבע באופן שוויוני ושקוף וכן ייקבעו כללים למניעת ניגוד עניינים של עובדי מערך הכשרות וכללים לעניין אישור עבודה נוספת. דבר זה ימנע את המצבים הלא תקינים שהתגלו במספר מועצות דתיות ואשר מובאים בדו"ח המבקר.

בנוסף, הומלץ על ידי הוועדה כי יונהגו נהלי כשרות אחידים אשר יחייבו את כל נותני הכשרות המוסמכים, מצב זה, יפתור את הליקוי הקיים, בו בכל עיר קיימים נהלי כשרות שונים ע"פ דרישת רב העיר. בנוסף, הציעה הוועדה כי, תמונה ועדה שתוסמך לשלול את סמכותו של רב למתן תעודות הכשר, בנסיבות בהן פעל שלא כשורה בתחום הכשרות.

עוד המליצה הוועדה, כי ייקבעו כללי תשלום אחידים בעד שירותי הכשרות. כללי התשלום ייקבעו על פי פרמטרים ברורים, אחידים ושוויוניים בהתחשב במאפייני בית העסק. דבר זה יוביל להאחדת העלויות בבתי העסק ויימנע מצבים של פערים בעלויות כפי שהתגלו בדו"ח המבקר.

מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל ויו"ר (משותף) של צוות ההיגוי ליישום ההמלצות הרב משה דגן: "הרבנות הראשית לישראל מודה למבקר המדינה על הדו"ח המקיף שהוכן על מערך הכשרות.

הרבנות רואה חשיבות רבה ביישום המלצות הוועדה, וקוראת לכל הגופים הממשלתיים הנוגעים בדבר ובראשם המשרד לשירותי דת, להירתם ולסייע כל אחד בתחומו ליישום ההמלצות בשיתוף פעולה עם צוות ההיגוי שהוקם, באופן שיבטיח הסדרה של מכלול ההיבטים הנוגעים לעניין לטובת הכשרות ולטובת ציבור שומרי הכשרות בישראל.

יישום מסקנות הוועדה יוביל לתיקון הכשלים והליקויים אשר הוצגו בין היתר בדו"ח המבקר".

קרדיט: חרדים 10
http://ch10.co.il/news/366962