מצוות השבת בכוונה 'כאשר ציוה השם'

מצוות צריכות כוונה עלון 67

מצוות שבת

מרן השולחן ערוך זיע"א פוסק (סימן ס' סעיף ד') שאדם מחויב שתהיה לו כוונה לפני עשיית מצווה.

הכוונה, 'כאשר ציווה השם', יכולה להפוך את הפעולות השגרתיות ביותר למצוות מן המניין!

עדיף לומר בקול את מילות הכוונה, כפי שכותב חובות הלבבות: 'המחשבה נמשכת אחר הדיבור' (שער חשבון הנפש, פרק ג).

שבת קודש

שבת היא שביעית – 14% - מחיינו, וישנן הרבה מצוות מיוחדות שאנחנו מקיימים בשבת. אבל, למצער, יש אפשרות שיעברו הרבה שנים מבלי שתהיה לנו כוונה אפילו פעם אחת! אבל עם מעט מחשבה בלבד, נוכל לשנות את שבת!

בואו נראה מה כותב חפץ חיים זצוק"ל בספר 'אהבת חסד' על ההבדל שהכוונה עושה: 'וכבר אמרו חז"ל (נזיר כג, ב) שאין הקדוש ברוך הוא מקפח אפילו שכר שיחה נאה, מכל מקום יש נפקא מינה רבה בין העושה הפעולה שלא לשם מצוה, ובין העושה לשם מצוה, שאז מגיע גודל התיקון הנעשית מהמצוה למעלה מעלה...' (אהבת חסד חלק ב' פרק כג).

שבת היא הכתר המהולל של כלל ישראל. בואו נהיה בטוחים שאנו מקיימים את מצוותיה עם כוונה ומשיגים את השכר המדהים הזה!

כבוד שבת

המצוה של כבוד שבת היא מצוה מדברי נביאים אשר מתחילה הרבה לפני כניסת שבת.

המצוה כוללת כל דבר הנעשה לכבוד שבת, או לשיפור ההנאה בשבת, לדוגמא; קניות, בישול, טעימת המאכלים, ניקיון, מקלחות הילדים, עריכת השולחן, הדלקת הנרות, הדלקת האורות, שירת זמירות, להתלבש לכבוד שבת בבגדים נאים, ועוד. ואדם אפילו מקיים את המצוה הזו כשהוא אוכל סעודת מלוה מלכה!

עבור כל אחד מהמצוות הללו, זכרו לכוון: הריני מכוין לקיים מצות כבוד שבת כאשר צוה השם.

תוספת שבת

ישנה מצוה מן התורה להוסיף על שבת. הגמרא אומרת (יומא פא) שישנה מצוה להוסיף מימות החול אל הקודש. אנו לומדים זאת מהלשון בה התורה משתמשת: 'מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם' (ויקרא כג, לב).

לכן, על האדם לקבל את השבת כמה דקות לפני שקיעה. על האשה לקבל תוספת שבת כשהיא מדליקה את נרות השבת.

בסוף השבת, הזמן המתאים ביותר למצוה זו הוא מיד לאחר 'צאת הכוכבים'.

בשתי הפעמים הללו על האדם לומר או לחשוב: הריני מכוין לקיים מצות קבלת תוספת שבת כאשר צוה ה'.

שביתת שבת

בתורה כתוב: "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת" (שמות כג, יב) אנחנו מתחילים מצוה זו כאשר אנחנו מפסיקים לעשות מלאכה ביום שישי ומקבלים את השבת.

בספר 'אור השנים' כתוב שבדיוק לפני שאנו אומרים 'מזמור שיר ליום השבת' האדם צריך להצהיר: הריני מכוין לקיים מצות שביתת שבת כאשר צוה השם.

אם זמן זה כבר חלף, אדם עדיין יכול לכוין כל עוד שבת, מכיוון שזו מצוה נמשכת.

הערה: המצווה לא רק מתחילה בכניסת שבת! בכל פעם שאנו מונעים מעצמנו מלעשות מלאכה אסורה בשבת, אנו מקיימים את המצוה של שביתת שבת. לכן, כל פעם שאנחנו עוברים ליד מתג אור או כל הזדמנות לבצע מלאכה בשבת, אנחנו יכולים לכוין למצוה זו.

זכירת שבת

זוהי מצוה מדאורייתא לזכור את השבת, כפי שכתוב בפסוק "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (שמות כ, ז).

המצווה מתקיימת בכל זמן במהלך השבוע, אבל בואו נתמקד ברגעים והזדמנויות מסוימים אשר מובילים לקיומה.

1. כל יום בשחרית אנו אומרים "היום יום ____ בשבת". בדרך זו אנו מזכירים את שבת ומקיימים מצוה זו (עיין רמב"ן פרשת יתרו פרק כ, ח).

2. ה'מרגניתא טובא' כותב: שכאשר אדם עושה מלאכה במהלך השבוע, זהו זמן מתאים להיזכר שאסור לעשות זאת בשבת. בדרך זו האדם יקיים את המצוה של זכירת שבת (עיין 'מרגניתא טובא' אות ל').

ידוע שכאשר יוצאים מבית המדרש בכל יום, אנו אמורים לעצור אל מול לוח השנה התלוי על הקיר ולבדוק באיזו שעה שבת נכנסת השבוע. בדרך זו אני מוודא לקיים את המצוה הזו בכל יום.

השל"ה הקדוש, כפי שמובא ב'משנה ברורה', כותב שאנו אומרים 'גוט שעבס', (שבת שלום, שבת טובה) כדי לקיים את המצוה "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ". אדם אומר 'גוט שעבס' הרבה פעמים בשבת. עם מעט כוונה, ברכות שלום אלו יהפכו למצוות!

בואו ננסה לאמץ ולהרחיב רעיונות אלה, ולהפוך את ה'קש' לזהב עם מעט כוונה: הריני מכוין לקיים מצות זכירת שבת כאשר צוה השם.

קידוש היום

כשאדם עורך קידוש בשבת הוא מקיים בנוסף את המצוה של זכירת שבת. עליו ועל כל היוצאים ידי חובה לחשוב: הריני מכוין לקיים מצות קידוש היום כאשר צוה השם.

עונג שבת

בסעודת שבת, או כאשר נמים תנומת שבת או כאשר נהנים ממעדני שבת (למשל מסיבות שבת) אדם מקיים את המצוה מדברי נביאים של עונג שבת, כפי הכתוב בישעיהו (נח, יג) "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד". עבור כל אלו, זכרו לכוין: הריני מכוין לקיים מצות עונג שבת כאשר צוה ה'.

סעודת שבת

זוהי מצווה מן התורה לסעוד שלוש סעודות בשבת. כפי שהפסוק בשמות (טז, כה) משתמש במילה 'יום' שלוש פעמים. בהתבסס על כך, הגמרא במסכת שבת (קיז) מלמדת אותנו שאדם חייב לסעוד שלוש סעודות בשבת (עײן טורי זהב (ט"ז) סימן תרעח סעיף קטן ב, וגם בחרדים פרק יז אות ט).

כאשר אדם יושב לסעוד כל סעודה בשבת, עליו לכוון: הריני מכוון לקיים מצות סעודת שבת כאשר צוה השם.

הבדלה

על כל המשתתפים בהבדלה לכוין: הריני מכוון לקיים מצות הבדלה כאשר צוה השם.

א גוט שבת!

המאמר תורגם מאנגלית שנשלח ע"י מחבר הספר 'כאשר ציוה השם' - ישר כוחו!

להורדת המאמר באנגלית - לחץ כאן.

להורדת המאמר המתורגם לעברית - לחץ כאן.

לכתבה: "שבת קודש" - חשיבות התפילות והקידוש - מאמר נפלא! מתוך הספר 'פורים דיליה' על שבת קודש - לחץ כאן.

לכתבה: סיקור שבת תרומה במחיצת כבוד הרב שליט"א בירושלים עיר הקודש תובב"א - לחץ כאן.

ב"ה ניתן להשיג במשרדי 'שופר' ארגון להפצת יהדות את הספרים הקשורים למצוות השבת:

 1. כאשר ציוה ה' (לכתבה על הספר לחץ כאן).

2. שמירת שבת כהלכתה.

3. ישמחו במלכותך (לכתבה על הספר לחץ כאן).

4. לכתחילה - שבת הנהגת היום.

לכתבה על הספר 'פורים דיליה' לחץ כאן

לשמיעת השיר מכבוד הרב שליט"א: 'ישמחו במלכותך' לחץ כאן