פחד יעקב מאבק עבירה

בס"ד

ספר תורת חסד חומש בראשית פרשת וישלח מאמר: פחד יעקב מאבק עבירה

ממה פחד יעקב אבינו?

א] "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ" (בראשית לב, ח) ממה יעקב אבינו פחד? והרי ישנן כמה ראיות שיעקב היה גיבור חיל, ואם כן - מדוע פחד?

ב] מהו ביאור המחלוקת בין הזוהר הקדוש והמדרש רבה על הקושיה: מדוע פחד יעקב אבינו? ובפרט שהקב״ה הבטיחו פעמיים (2), במראה הסולם ובבית לבן: "וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ... כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ" (בראשית כח, טו)?

ג] מהי מעלת ארץ ישראל על פני כל הארצות?

ד] "וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ" (בראשית לב, כה) בגמרא במסכת חולין דף צ״א, ב מבואר שיעקב אבינו ומלאך הס״מ נאבקו והעלו אבק עד כיסא הכבוד. מה עִנְיָן "אבק" זה? ומדוע הצליח המלאך לפגוע דַּוְקָא ב"כַּף יֶרֶךְ" יעקב? (שם כו)

גבורתו של יעקב אבינו

בשלושה מקומות בחז"ל מפורשת גבורתו הרבָה של יעקב אבינו:

המקום הראשון (1), הידוע מכולם - בפרשת ויצא, כאשר ראה יעקב את רחל: "וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר" (בראשית כט, י) ובמדרש וברש"י ביארו: כמעביר פקק מעל פי צלוחית. להודיעך שכֹחו גדול. ואבן זו, שעשרות רועים היו צריכים להתקבץ כדי לגלול אותה יחדיו, יעקב גלל מהבאר לבדו.

המקום השני (2) - בסוף פרשת ויצא, במדרש תנחומא ד, אמר לבן ליעקב: יש בידי לעשות לך רע, אבל הקדוש ברוך הוא נגלה אֵלַי והזהיר אותי. 

אמר לו יעקב: 'בוא אתה וכל אוכלוסיך, ונסו להרים אבן זו!'. ניסו, וכמובן לא הצליחו. הרים יעקב את האבן בקלות - אבן כמו "שן של טבריה".

והמקום השלישי (3) - בפרשה זו, שכתוב שיעקב אבינו העביר את כל אשר לו - את הנחל. ובמדרש מבואר שהיו לו שש מאות אלף (600,000) כלבים, כלומר כמות כה גדולה של שומרים לצאן - ואם כך, קל וחומר הצאן והבקר עצמם שהיו רבים הרבה יותר. ויעקב אבינו הצליח להעביר בלילה אחד מאות אלפי בעלי חַיִּים. כה גדולה היתה גבורתו!

מחלוקת המדרש והזוהר הקדוש מהו חטאו של יעקב

ואם כן, פשוט הדבר שהפחד של יעקב מעשיו לא היה פחד פיזי - מי יהיה חזק יותר במלחמה הפחד של יעקב מעשיו פחד רוחני היה, כמבואר בחז"ל: שמא יגרום החטא. ולימוד עצום מבואר בזוהר הקדוש ובמדרש רבה עו, ב: מכאן שאין הבטחה לצדיק בעולם הזה.

אפילו משה רבינו, שנשלח מאת הקדוש ברוך הוא לגאול את עם ישראל, והקדוש ברוך הוא אף הבטיח לו: "כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ" (שמות ג, יב) למרות הכול: "וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ ה' וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ" (שמות ד, כד) - בא מלאך להורגו, על שלא מל את בנו. ועל כן גם יעקב פחד מהחטא.

אלא שיש להבין: באיזה חטא חטָא יעקב אבינו? והנה בחז"ל ביארו במה חטא יעקב, ואילו שתי (2) מעלות היו לעשיו על פני יעקב אבינו: 

במדרש רבה עו, ב מבואר שלעשיו היו שתי מִצְווֹת שלא היו ליעקב: ישיבת ארץ ישראל וכיבוד אב.

יעקב בהיותו בחרן, הפסיד את מצוַת יִשּׁוּב ארץ ישראל, וכמובן לא היה יכול במשך 34 שנים לשמש את אביו.

מאידך, בזוהר הקדוש קסח' מבואר בצורה שונה מעט, שהיו ליעקב שני החטאים הבאים: האחד - כיבוד אב, כנ"ל. והשני - שנשא ב' אחיות. 

ויש להבין: אומנם נקטו המדרש והזוהר את טעם כיבוד אב במשותף, אולם מפני מה השמיט הזוהר את ישיבת ארץ ישראל? ומדוע לא צִיֵּן המדרש את נשיאת שתי האחיות?

הזוהר הקדוש והמדרש משלימים זה את זה

וניתן לְיַשֵּׁב את הדברים בכך שכשהתרעמה רחל אימנו על יעקב אבינו, אמרה לו: "הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי" (בראשית ל, א) וברור שלא הָיְתָה גוזמה בדבריה, אלא הָיְתָה טענה בפיה במילים הללו. והשיב יעקב אבינו על דבריה: " הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי" (שם ב) 

מה טענה רחל, ומה השיב לה יעקב?

והנה בפרשת ויצא נאמרו כמה וכמה טעמים, מדוע באמת היה מותר ליעקב אבינו לישא ב' אחיות - ובטעמים הללו הִתְוַכְּחוּ יעקב ורחל: רחל טענה כלפי יעקב: נשאת ב' אחיות, כֵּיוָן שהאיסור של: "וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר" (ויקרא יח, ח) לא חל, מפני שמסרתי את הסימנים ללאה, ואם כך לא קינאתי בה. אבל דע לך שעכשיו אני מקנאת, ולכן: "וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי".

ועוד יתכן שטענה רחל שכל ההיתר של נשיאת ב' אחיות הוא על פי הדיבור - להוליד שבטים קדושים. וכאן, כשהיא עקרה: וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי" (טעמי הכתב סופר והמלבי"ם הובאו בפרשת ויצא).

השיב לה יעקב: אין הטעמים הללו נכונים, אלא נשאתי ב' אחיות, כטעם הרמב"ן שהוא: 'כֵּיוָן שבחו"ל לא קִיְּמוּ האבות את כל התורה" - ועל כן היה מותר לי לְוַתֵּר על מִצְוָה אחת. וזהו הביאור: "הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי" - האם אני נמצא היכן ש: "עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" (דברים יא, יב) כלומר בארץ ישראל, תחת עיני הקב"ה?!

ומשום כך, באמת כשהגיע יעקב אבינו לארץ ישראל, נפטרה רחל. 

והמסקנה היוצאת מכך, שהמדרש והזוהר הקדוש משלימים זה את זה, שכן שניהם נקטו את מצוַת כיבוד אב כאחת הסיבות לחטא, אבל בטעם השני נחלקו:

המדרש מדבר על אותו זמן שיעקב היה בבית לבן, ואילו בזוהר דיברו על הזמן שהיה יעקב בארץ ישראל.

ועל כן המדרש נקט ישיבת ארץ ישראל, כֵּיוָן שדיבר על הזמן שהיה יעקב אצל לבן, בחרן, וכך הפסיד את מצוַת ישיבת ארץ ישראל - אולם ב' אחיות היה מותר לו לשאת, כדעת הרמב"ן ומאידך, הזוהר הקדוש נקט טעם ב' אחיות, כי מדובר על הזמן שהגיע מחרן לארץ ישראל - או אז הָיְתָה לו מצוַת יִשּׁוּב ארץ ישראל, אולם עבר על איסור שנשא ב' אחיות.

מעלת ארץ ישראל

ומבין שלושת (3) החסרונות הללו: כיבוד אב ואם, ישיבת ארץ ישראל ונשיאת ב' אחיות - על מה נתפס יעקב?

תחילה, יש להקדים ולספר על מעלת ארץ ישראל הרמב"ן כו, ה מבאר באריכות את מעלת ארץ ישראל, שכן עיקר קיום כל הַמִּצְווֹת כולן הוא דַּוְקָא בארץ ישראל.

ומדוע? כֵּיוָן שארץ ישראל היא נחלת ה'. כלומר בכל הארצות נתן הקדוש ברוך הוא למלאכים להיות קצינים ומושלים עליהן, מה שאין כן ארץ ישראל - שונה היא, כי הקדוש ברוך הוא בעצמו משגיח עליה: "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" (דברים יא, יב) ולכן ארץ ישראל, מקום השגחת ה', היא המקום המועדף לקיום מִצְווֹתָיו.

יתר על כן, הרמב"ן בהקדמה לספר שמות מבאר שאין הגלות מִסְתַּיֶּמֶת - עד שמגיעים לארץ ישראל. כלומר לאחר 400 שנות שעבוד - אף שיצאו ממצרים, עֲדַיִן לא נחשבו גאולים. וגם כשנקרע הים, ומתו כל אויביהם בניסים ומופתים – עֲדַיִן לא נגאלו. ומדוע?

משום שהיו במדבר, בארץ לא להם. 

ורק בארץ ישראל כבר נחשבו גאולים, כֵּיוָן שרק שם - מקום המשכן, הקדוש ברוך הוא השרָה שכינתו, ונחשבו גאולים.

אולם מוסיף הרמב"ן ומחדד: יש מקום אחד שאומנם איננו בארץ ישראל, אך גם שם נחשבו כנגאלים. והיכן? בהר סיני. בהר סיני, אף על פי שאינו בארץ ישראל - שרתה שכינה, ולכן גם שם נחשבו גאולים.

(נ.ב. הרצאת הרב שליט"א: פריז - מצוה לעלות לארץ 21.05.2024)

המלאך נקע ירך יעקב, על שנשא שתי אחיות

ועל פי הקדמה זו, נבין את דברי השל"ה הקדוש: 

הקשה השל"ה: כיצד הקדוש ברוך הוא אמר ליעקב: "כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ" (בראשית כח, טו) בזמן שיעקב אבינו עזב לחרן שהיא בחוץ לארץ, ואין השכינה שורה בחוץ לארץ?

אלא, כֵּיוָן שצורתו של יעקב חקוקה על כיסא הכבוד - הקדוש ברוך הוא השרה שכינתו עליו אף בחוץ לארץ!

ולכן, מבאר השל"ה הקדוש - שרו של עשיו תפס את יעקב אבינו, על חטא נשיאת שתי אחיות, כֵּיוָן שאי אפשר היה לתבוע את יעקב על מצוַת יִשּׁוּב ארץ ישראל וכיבוד אב - שהרי הלך לחרן בשליחות אביו.

אולם נשיאת ב' אחיות מותרת רק בחו"ל, וכמו שכתב הרמב"ן. ואף על פי שהיה יעקב בחרן - מכל מקום אצלו לפי מעלתו היה זה נחשב כארץ ישראל, שהרי השכינה שרתה עליו גם בחרן, מפני שצורתו חקוקה על כיסא הכבוד.

ואם כן, סמא"ל - שרו של עשיו, נאבק עם יעקב אבינו מאבק רוחני. וכיצד הצליח לפגוע ביעקב, עמוד התורה? על ידי שקטרג על נשיאת ב' אחיות וזהו הקטרוג על: "יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב" (שמות א, ה) - על שנשא יעקב ב' אחיות. כֵּיוָן שיעקב לרום דרגתו, שכינה שרתה עליו בכל מקום, וממילא כל מקום היה בעבורו כארץ ישראל.

ועל כן הפסוק תיאר את המלחמה במילה "וַיֵּאָבֵק" (בראשית לב, כה) לשון "אבק" - כדי לרמז שאף על פי שאין כאן עבירה ממש, שהרי סוף כל סוף היה בחוץ לארץ, וכל התביעה עליו הָיְתָה מחמת חשיבותו - שצורתו חקוקה על כיסא הכבוד, מכל מקום אבק עבירה יש כאן.

ודומה לזה אבק ריבית (בבא מציעא דף סא, ב) אבק גזל (רמב"ם, תשובה ד, ד) ואבק לשון הרע (בבא בתרא דף קסה ,ב) - שאף שאינם עבירות ממש, מכל מקום קוראים להם חז"ל "אבק". מעט מן המעט שבעבירה. 

תבוסת שרוֹ של עשיו

וזהו הפירוש "וַיֵּאָבֵק" שהעלו "אבק" עד כיסא הכבוד - הס"מ הצליח לקטרג על "אבק" נשיאת ב' האחיות. 

אולם כֵּיוָן שעל פי הדיבור נשא אותן, כדי להעמיד י"ב (12) שבטים: "וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ" (בראשית לב, לב) יעקב נרפא. ולא זו בלבד, אלא שאף שרו של עשיו - כמו עשיו בעצמו - הודה לו על הברכות, וקראו: "ישראל".

ויש להעיר: במה קשור המלאך לחטאו של יעקב? ומדוע פגע בו המלאך על חטא שחטא לקב"ה?

אלא טען המלאך כלפי יעקב: כשקניתָ את הבכורה - נעשית הגדול, ולכן בדין הָיְתָה לאה מגיעה לך, אולם מדוע לקחתָ גם את רחל הקטנה – הלוא היא שַׁיֶּכֶת כעת לעשיו, שהוא הקטן?

ולכן בא המלאך בטענות על חטא שנשא שתי אחיות, לאה ורחל.

והחיד"א (פני דוד) רומז על טענה זו גם אצל לבן, שאמר ליעקב: "טוֹב תִּתִּי אֹתָהּ לָךְ מִתִּתִּי אֹתָהּ לְאִישׁ אַחֵר שְׁבָה עִמָּדִי" (בראשית כט, יא) - איש אחר הוא עשיו, מסטרא אחרא. 

ורמַז לבן ליעקב שבעצם רחל שַׁיֶּכֶת כעת לעשיו - שכן עכשיו הוא הקטן, ורק לאה - אין חולק על כך שהיא שַׁיֶּכֶת לו - ליעקב. אולם לפנים משורת הדין מעדיף הוא לתת לו גם את רחל (תמורת שבע (7) שנים נוספות של עבודה).

אולם על כל פנים אין האמת כך, כֵּיוָן שיעקב קנה את הבכורה, אך לא מכר כלום. לכן בדין מגיע לו את שתיהן.

 - - - 

קרדיט: גם מאמר זה על חומש בראשית פרשת ויצא מהספר הנפלא! 'תורת חסד' באדיבות המחבר הרב אליהו אילן חנן שליט"א - ישר כוחו! למאמר הקודם, חומש בראשית, פרשת ויצא מאמר ד': "רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ" [לחץ כאן] 1. האבות קיימו כל התורה כולה, כיצד נשא יעקב 2 אחיות? 2. מה אמר יעקב ללאה בבוקר כְּשֶׁרָאָהּ ומה היה הדו שיח ביניהם, על המרמה של לאה? 3. מדוע רק לאה נקברה עם יעקב במערת המכפלה? וכיצד יתכן, שרחל שמסרה הסימנים לא נקברה עמו - הפסידה מכך? 4. מדוע נפטרה רחל בלידת בנימין ובכניסה לארץ ישראל? הצלת ישראל ועוד