סיקור יום הכיפורים תשפ"ו במחיצת כבוד הרב שליט"א בעיר התורה והחסידות בני ברק

בס"ד אנו ממשיכים בסדרת הכתבות על השבתות וחגי ישראל במחיצת כבוד הרב שליט"א ברשימת מעט גרגירים, חוויות ורשמי הוד! ראה כתבה ראשונה על הלו"ז בשבתות השנה (קישור) וכתבה קודמת סיקור סיקור ראש השנה תשפ"ו (קישור).

ליל יום כיפור לפני תפילת ערבית "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה'" ;

'אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: 'אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל! לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִטַּהֲרִין וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם, אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לו, כה) "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים, וּטְהַרְתֶּם" וְאוֹמֵר (ירמיה יז, יג): "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה'" מַה מִקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל' (יומא ח, ט). 

גדר המקווה הוא שיוצאים לגמרי מעולם השקר, הגדר של מקווה זה יציאה מעולם השקר. יוצאים מהעולם הזה לגמרי כשנכנסים למקווה, אפילו השערות צריכות להיות כולן בתוך המים, והמים הם בחינת התורה כנאמר: " הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם" (ישעיה נה, א) וכניסה למקווה – כניסה לגמרי אל התורה, וגם כשנמצא כבר בתוך התורה צריך להיות בדבקות גמורה, שלא יהיה אפילו חציצה קלה בינו לבין התורה, כמו שאסורה חציצה במקוה כך אסורה חציצה בתורה – כשאתה בתורה. והתורה שנכנס לתוכה צריכה להיות רוחנית לגמרי בלי מחשבת עולם הזה, אחרת הן 'מים שאובין' הפוסלים את המקווה, למה מים שאובים פוסלים את המקווה? - כי נכנסו המים אל כלי שענינו לתשמישי עולם הזה, על כן פוסל הכלי את המים. 

ואפילו אם הכוונה היתה למען המקווה ורק לטהר, גם כן מים שאובים פוסלים את המקווה. ופעמים שפוסלים גם את שאר המים שלא היו שאובים, וכן נפסל המקווה בזוחלין שהמים מתמעטים ואפילו אם עדיין הם כשיעור, מכל מקום בחינת התמעטות המים בהם גורמת לפסלותם. רק במי מעיין שתמיד מתחדשים ובאים לא שייך פסול של זוחלים. ויש גם פסול בדברים הראויים לקבל טומאה, כי השייכות אל אפשרות הטומאה מעכבת בפני הטהרה. 

כאלה הם גדרי הטבילה, שזוהי בחינת דבקות גמורה בתורה. 

והיינו שהקב”ה מקווה טהרה לישראל, שישראל דבקים בו לגמרי ["וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" דברים ד, ד] עד שבקרב לבבם יכירו שאין אחר זולתו כלל, ביום הכיפורים אין יצר הרע שולט, על כן הדבקות בה’ יתברך שלמה יותר, וכאילו כביכול ישראל טובלים בקב”ה, והדברים נפלאים מאוד. בדבקות הזו שאדם נדבק בשורש ומעורר את התשובה העליונה, דהיינו שמוריד את הבחינה של ”וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם” (מלאכי ג, ז) שהקב”ה משפיע על הלב של השב בתשובה את אור התשובה השלימה. כשאדם נדבק בשורש ומעורר את התשובה העליונה, הוא מוריד את הבחינה של ”וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם” והקב”ה משפיע לליבו את אור התשובה. 

אבל לא שייך עניין דבקות ללא בחינת אחדות, כמו שה’ יתברך בלי שום פירוד בתוכו. זה מה שכתוב בספרים הקדושים, שלא שייך ”אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ” (שמות כ, ב) בשלמות אלא אם כן באיחוד כל ישראל. 

כמו שכתוב ”וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר” (שמות יט, ב) שישים ריבוא (600,000) בלב אחד. הענין בעומקו הוא, כי מי שמבחין את עצמו שהוא בפירוד עם חברו הרי זה מבליט בתוכו את הרגשת עצמו, את האנוכיות שלו, כי הוא מופרד מחברו, וזה ממש ההיפך של ההתבטלות והענווה שהם הדבקות אליו יתברך. 

מה הדבק המדביק בינינו לבין ה’ יתברך?

הכנעה, התבטלות, ענווה, זה מאפשר דבקות, אבל אם יש ח"ו פירוד – אין דביקות. 

ואמרו רז”ל דגאוה וכעס הם בבחינת עבודה זרה והם מעניין הפירוד. 

כתב הרמ”ק (רבי משה קורדובירו) זצוק”ל בסדר עבודת יום הכיפורים, עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר! 

מה הטעם לזה? – כי הנשמות מתראות לפניו ביום הזה בסוד שורש כל הנשמות, והנשמות הנכנעות בתשובה הן המתעוררות לתשובה העליונה, ועתה אם יימצא בינו לבין חבירו טינה, הוא מפריד את השורש העליון, ואיך אפשר שיושפע עליו אור התשובה?! והוא מפריד בו חס ושלום.

והעניין בזה, כי סוד הנשמות הן שישים ריבוא, וכדי להמשיך אור העליון צריך שישים ריבוא לב אחד, כדי שיתייחדו בשמא קידשא עילאה שריא אלא באחדות השלם כעניין שהוא אחד. 

צריך עכשיו עיון: למה לא כתב שעבירות שבין אדם לחבירו לא יתכפרו עד שירצה את חבירו? כי עדיין לא תיקן את חטאו, למה לא כתוב כך? למה כתוב: 'עֲבֵרוֹת... וְשֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר' (יומא ח, ט) למה לא כתוב עבירות שבן אדם לחבירו לא יתכפרו, העבירות האלה לא יתכפרו 'עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ' (שם) כי הוא עוד לא תיקן את חטאו. 

אלא משמע מדבריו שסובר ש: 'עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ' לא יכפר לו יוֹם הַכִּפּוּרִים אפילו על שאר חטאיו, וזה מחמת עניין הפירוד שהוא בסתירה עם עצם עניין יום הכיפורים. אז הרמ”ק הקדוש אומר דבר מבהיל, אדם שנמצא בפירוד עם חבירו, יום הכיפורים לא מכפר לו, גם על שאר עבירות שהיו לו בינו לבין קונו. 

למה? - כי זה סתירה ליום הכיפורים שהוא אחדות ודבקות בה’ יתברך, והוא עושה פירוד, וצריכים שישים ריבוא נשמות שיהיו מאוחדות, כמו ”וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר”.

[נ.ב. הרב שליט"א הקריא מתוך העלון 'בצדקה תכונני' - 'שלח לחמך' שבו פורסם השיעור של כבוד הרב שליט"א: עבירות שבן אדם לחבירו 13.09.2013]

כבוד הרב שליט”א פונה למתפללים: 'לכן, האם יש פה אנשים שרוצים לבקש סליחה מאחרים?'

ואכן המתפללים ביקשו סליחה ומחילה ברבים משאר האנשים ומכבוד הרב שליט”א. 

בין היתר: אחד ביקש סליחה מהקהילה על שחשב עליהם כל מיני מחשבות וזה מנע ממנו להתפלל איתם וביקש סליחה על כל מה שחשב והוא יתחיל להתפלל איתם בעזהשי"ת. 

וכן, התלבן העניין בבית הכנסת של הוצאת ספרי הקודש מהספריות ללימוד ואו תפילה ובדבר החשיבות בהחזרתם – זהירות מגזל... וכן "לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ" (ויקרא כה, מג) ועוד ...

עוד אחד התנצל בפני כבוד הרב שליט”א על עניין הזמינות וכבוד הרב לימד עניין חשוב: ברגע שיש מצב בו אבא של אדם כלוא בבית הסוהר וגם רבו כלוא שם אז את מי צריך להוציא קודם? - את הרב! הרי שהאדם צריך לשים את רבו במקום הראשון. ('הָיָה אָבִיו וְרַבּוֹ בְּבֵית הַשְּׁבִי, פּוֹדֶה אֶת רַבּוֹ, וְאַחַר כָּךְ פּוֹדֶה אֶת אָבִיו' בבא מציעא ב, יא)

אחת משדכניות הקהילה ביקשה סליחה מכל הפנויים והפנויות ובירכה אותם להתחתן במהרה. 

אחד מהמתפללים ביקש סליחה מאשתו שנכחה בעזרת הנשים ושמעה התנצלותו...

מתפלל אחד העלה נקודה חשובה בעניין החתונות: שחשוב לא לצער חתן וכלה ביום חתונתם...!!! 

['בעל שמחה; יש להקפיד מאוד שלא לצער אדם ביום שמחתו. מי שאינו נזהר בכך – יש בידו עוון נורא. כן אמר השרף מסטרעליסק ("אמרי קודש" אות סד) בשם מורו רבי שלמה מקרלין: "מי שזיכהו השי"ת לעשות שמחה של מצוה, כגון ברית מילה, או נישואין לבניו – אז פותחין לו כל ההיכלות וממלאים כל משאלותיו, ואותו האיש אשר יצער אותו ביום זה, על ידי זה משך ידו אפילו רגע אחד מכל אותן היכלות – יש לו עוון גדול".' מתוך שיעור: הפלא ופלא - אות ב - חלק ה | בית מדרש קהילות פז, בני ברק 07.08.2022, את הספר הנפלא 'הפלא ופלא' ב"ה ניתן להשיג במשרדי 'שופר' ארגון להפצת יהדות ע.ר.]

והנ"ל סיפר על מקרה אחד בו החתן שפך ליבו לפניו על שנגרם לו נזק כלכלי בעקבות שהגיעו מוזמנים עם ילדיהם אך השאירו סכום שבקושי הספיק לכסות מנה אחת...

ואז כבוד הרב שליט”א הרחיב בנושא הגזל כמה צריך להזהר בזה... שאדם צריך לפחד מאוד מגזל! במיוחד באירועים, כשאדם מגיע לחתונה צריך לכסות את מה שאכל, כדי שלא יהיה גזל! 

כבוד הרב שליט”א סיפר שבעבר הרחוק קרה לו מקרה שלא היה לו כסף לשלם באירוע שהלך אליו... מה עשה? שם מעטפה ריקה וכתב עליה ”אין לי כרגע כסף, אשלם כשיהיה לי”

כבוד הרב שליט”א אמר שזה לפחות מעודד את הזוג שהאדם שאכל מתחייב לשלם...!

חכמתו של רבי יחיא זכריה יצחק זצוק”ל: 

כבוד הרב שליט”א סיפר על אביו הקדוש זצוק”ל שהיה אדם חכם מאוד, וכשהוא היה מארגן אירועים הוא היה שם איש אחד שאחראי להושיב את האורחים במקומם, לוודא שהכל מסודר וכראוי וכו'... וככה זה היה מונע הרבה בלבול...

כבוד הרב שוב חזר על עניין הגזל כמה צריך להזהר ולפחד מזה. 

סיפר כבוד הרב שליט”א על צדיק אחד שלפני ליל שבת היה לומד וחוזר על ”הלכות עדות”... שהרי הוא צריך להיות ”עד” להעיד שהקב”ה ברא את העולם בשישה ימים ובשביעי שבת! 

וכך לאחר הדרשות, המוסר, הסליחות שביקשו אדם מחבירו, נכנסנו לתפילת ערבית של יום הכיפורים... בתחושת קדושה, התעלות, התעוררות לתשובה, בבית הכנסת הקדוש של קהילות פז בבני ברק במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט”א.

התפילות ביום הכיפורים היו מרגשים ביותר, בקולות הערבים והכשרים של החזנים היקרים מפז. 

כבוד הרב שליט”א קרא את ההפטרות הקדושות שעוררו את המתפללים לתשובה...

בכיות נשמעו מעזרת נשים, הורגשה עשיית תשובה באוויר

וכן קרא קטעים נוספים מרגשים כגון: ”אדיר ונאור” בניגון מדהים! ”לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם” (תהלים קיט, פט) – בתחושות דביקות וענווה אל מול גדלות הבורא יתברך. 

במהלך יום הכיפורים כבוד הרב שליט”א בירך אותנו כל הזמן באהבת ישראל הגדולה שלו שנכתב ונחתם לחיים טובים ובספרם של צדיקים (אמן).

והודעה חשובה! כבוד הרב שליט”א הודיע על סגירת בית הכנסת 'קהילות פז' בסניף בני ברק - לאחר החגים. 

יה"ר שנזכה לתפילות והשיעורים כסדרן בבית כנסת ובית מדרש 'קהילות פז' בירושלים במהרה אמן!

יהי רצון: שלא תצא תקלה תחת ידינו, אמן!

תודה לצוות המסקרים הי"ו על הסיקור הנפלא!! יבורכו מפי עליון.

להתראות בעזהשי"ת בסיקור הבעל"ט.