סיקור פתח תקוה 'מי נחשב עשו בדורנו' 08.12.2025

מאבק היצר, כוח הדמיון וניצחון הרוח

בדרשה מקיפה ורבת־עוצמה שב"ה נמסרה בפתח־תקוה, נפרשה יריעה רחבה סביב פרשת המפגש הדרמטי בין יעקב אבינו ע"ה לעשו הרשע, תוך חיבור עמוק בין פרשיות התורה, דברי חז״ל הקדושים זיע"א ואתגרי דורנו. הדרשה עסקה בשורש הכישלון האנושי מול תאווה, בכוח הדמיון כגורם מכריע בהחלטות החיים, ובעליונות המאבק הרוחני על פני העימות הגשמי.

 עשו – לא בור, אלא עבד לתאווה

הרב שליט"א מדגיש כי עשו לא היה חסר הבנה או תודעה. להפך: הוא הכיר היטב את ערך הבכורה, הברכות ומערת המכפלה. אולם בשעה שעמדה מולו תאווה – נזיד עדשים, כסף, כבוד – כל שכלו קרס. מכאן הסתירה החוזרת בדבריו: מחד ביזוי הבכורה, ומאידך זעקה על אובדנה. זהו דפוס קבוע: ידיעה עמוקה של האמת, בצד חוסר יכולת לשלוט ברגע הפיתוי.

 סודו של יעקב: “וְרֶוַח תָּשִׂימוּ”

יעקב אבינו לא ניסה לשכנע את עשו בטיעונים מוסריים, אלא פעל בחכמה פסיכולוגית עמוקה. שליחת העדרים ברווחים – עדר אחר עדר – יצרה אצל עשו תחושת שפע מתמשך, דמיון של “עוד ועוד”. לא המתנה עצמה הכריעה, אלא ההמתנה שבין מתנה למתנה. מכאן הלקח: בני אדם רבים חיים מן הדמיון יותר מאשר מן המציאות, והדמיון הוא שמניע את ההחלטות.

 ראשו של עשו במערת המכפלה

המדרש על קבורת ראשו של עשו במערת המכפלה הוצג כהמחשה חדה: הראש – השכל וההבנה – היה ברמה הראויה לאבות; הגוף והלב – שקועים בתאוות. פיצול זה מסביר כיצד ניתן להבין אמת גדולה, ובכל זאת לא לחיות על פיה.

 “לא מסוגל” – טענה או תירוץ...?

ביקורת נוקבת מופנית כלפי האמירה הרווחת “אני לא מסוגל”. הרב מדגיש כי אדם הקם לעבודה בשכר מועט, אך טוען שאינו מסוגל לקום לתפילה או ללימוד – מגלה שלא מדובר בחוסר יכולת, אלא בסדר עדיפויות. 

והרב מביא את המעשה הידוע בראש ישיבת מיר, שהוכיח לתלמיד כי אם הוא מסוגל לקום לטיסה – הוא מסוגל גם לקום ללימוד.

"ישראל" – לא על שם הניצחון, אלא על שם המאבק

נשאלת השאלה: מדוע נקרא יעקב “ישראל” על שם המאבק (“כִּי שָׂרִיתָ”) ולא על שם הניצחון. התשובה: הגדולה אינה בעצם ההצלחה, אלא בנכונות להיאבק, לא לוותר, ולהתמיד גם כאשר הדרך קשה. זהו יסוד ההצלחה בכל תחום – רוחני וגשמי כאחד.

 מלחמה רוחנית קודמת למלחמה גשמית

הרב מדגיש כי יעקב התכונן לשלושה דברים: דורון, תפילה ומלחמה – אך בפועל ניצח מבלי להילחם, משום שהכריע תחילה את השר הרוחני של עשו. מכאן ההקבלה למציאות ימינו: הכרעה רוחנית, שמירת תורה ושבת – הן המפתח לביטחון ולשלום, יותר מכל כוח צבאי (המנצחים...).

---

סיקור השאלות והתשובות (שו"ת)

על לימוד תרי״ג מצוות:

הרב ממליץ על ספר החינוך (ניתן לרכוש במשרדי שופר) המחלק את המצוות באופן שיטתי, ויש גם מהדורות מחולקות ללימוד יומי או שבועי.

על ויתור בממון לעומת ויתור רוחני:

ויתור בממון – לעיתים מביא ברכה גדולה יותר. אולם בעניינים רוחניים אין לוותר, אלא לעמוד על הערך והקדושה.

על תשובה וישועה:

תשובה אמיתית מקרבת ישועה. הובאה סגולה באמירת הפסוק “לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה׳” (בראשית מט, יח) בסדר מדורג, כהעמקת הקשר עם הקב״ה.

על בכי בתפילה:

הרב מבהיר שאין חובה לבכות; הבכי הוא תוצאה טבעית של התפרצות הלב. גם תפילה ללא דמעות מתקבלת, כאשר היא נאמרת בכוונה.

על אכילת בשר:

אין חיוב לאכול בשר. אם אין תאווה או שיש ספקות בכשרות – עדיף להימנע אא"כ מדובר בשחיטת חבורה של קפז' (הרב גלאי – שחיטה מפוארת!...).

על פשטות מול פאר בעבודת ה׳:

הקו המנחה: שימוש באמצעים לצורכי שמיים מותר ואף ראוי, כאשר אין מדובר בדרישת כבוד אישי אלא בכבוד התורה ובתועלת הרוחנית.

[לסרטון: ילד של 20 אלף...]

 סיכום:

הדרשה מציבה מראה חדה מול האדם בן זמננו: הידיעה לבדה אינה מספיקה. האתגר האמיתי הוא שליטה בתאווה, מאבק מתמיד, והשקעה ברוחניות כיסוד לכל הצלחה. דרכו של יעקב אבינו ע"ה – חכמה, תפילה והתמדה – נותרה רלוונטית מתמיד.

ובסיום הדרשה הרב שליט"א חילק לקהל הקודש הע"י מגוון מתנות כיסויי ראש לנשים, כיפות וציציות לגברים. וספרי קודש בהלכה ובמוסר תודות לתורמים היקרים הי"ו

לצפיה בהרצאה המלאה לחץ כאן או בוידאו המצורף

להתראות בעזהשי"ת בסיקור הבעל"ט

וברכת חנוכה שמח!