ה׳ באייר – שהחיינו או ברכה לבטלה? חשבון נפש נוקב על חלום ושברו

להלן ציטוט מפי הרה"ג הרב יעקב יוסף זצוק"ל מתוך השיעור: 'ברכת שהחיינו – גדריה, ספקותיה והנהגתה למעשה: בין שמחת היחיד לדיני ירושה ומצוות חדשות' נקודת זמן 20:45, הסרטון לשמיעת הדברים מפי קדשו - בסוף הכתבה.

וזה לשון קדשו:

'הוא הדין גם לגבי התאריך ה' באייר. גם שם אי אפשר לבוא ולברך את ברכת שהחיינו. מי שמברך, מברך ברכה לבטלה, ולא עונים אחריו 'אמן'. 

ההיסטוריה בעניין זה היתה כך, כשבן גוריון (שר"י) הכריז על הקמת המדינה בה' באייר. הרבנים הראשיים שהיו אז היו; הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, יחד עם עמיתו, הראשון לציון אז היה הגאון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל. שניהם הלכו ביחד לבית הכנסת 'ישורון' ברחוב המלך ג'ורג, והם בירכו בשם ומלכות 'שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה'. כמעט כל גדולי הדור לא פסקו כך, רק הם בירכו. יחד עם הגאון הרב משולם רטא, בעל ספר קול מבשר, הם היו היחידים שבירכו. 

שנה שאחרי זה, תש״ט, הם גם כן היו בבית כנסת 'ישורון' אבל שנה שאחרי זה לא בירכו 'שהחיינו'. מה קרה? מעיקרא מאי סבר?! למה שנה שעברה בירכת, למה השנה לא?! 

החלום שלהם היה, כשהם שמעו שהקימו מדינה, הם היו בטוחים שיקימו מדינה יהודית, שהחינוך כולו יהיה חינוך דתי. לא יהיה בית ספר של חילונים, לא יהיה פשע במדינה,

[לסרטון: פשיטת רגל...]

 כולם יהיו "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ" (ישעיה ס, כא) זה היה החלום שלהם. הם חשבו שבית המשפט ידון על פי התורה, על פי מה שנאמר בחומש שמות, פרשת "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" (שמות כא, א) כמו שמרן כתב לנו, בחושן משפט יש שם עשרות אלפי הלכות שצריך ליישם אותן הלכה למעשה. 

[סרטון דוגמא משיעורי הרב יעקב יוסף זצ"ל בחושן משפט: “מה טובו אוהליך יעקב" – הלכות היזק ראייה, צניעות ועין הרע בין שכנים...]

אז היו בטוחים שתקום לנו מדינה יהודית, שיקום לנו צבא יהודי, צבא שלא יפנה ולא יהרוס את בתי הכנסת, לא במקום כזה ולא במקום אחר. כך הם חשבו. 

עברה שנה, ראו שהעניינים לא מתנהלים בדיוק כך, ראו שהפנים של המדינה, של הממסד, הם מקבלים צורה אחרת, גוון אחר, ולכן הם בעצמם נסוגו אחורה. 

הרבנים האחרים, גדולי הדור שהיו אז, גם בתש״ח הם לא היו תמימים, והם ידעו שלצערנו אין הרבה מה לקוות מאותם המנהיגים, אותם האנשים, הם לא יעשו את מה שאנחנו רוצים שתהיה לנו מדינה יהודית. הם ידעו שהדברים ילכו בצורה אחרת, ולכן הם מעיקרם נמנעו, הם מהרגע הראשון (1) לא בירכו. אבל הרבנים הראשיים שהיו אז היו גדולים בתורה, אבל הרב הרצוג היה 'עולה תמימה!' אני מדגיש את המילה 'תמימה!!' הייתה בו גם תמימות. הוא חשב, אולי חלם שיהיה דבר טוב, שיהיה דבר שלא היה מאז חורבן בית המקדש, שתהיה לנו מדינה יהודית ונוכל ליישם את כל הדברים האלה. 

הוא לא חלם שיקחו את הילדים של התימנים, יולדי תימן, וימכרו אותם בנזיד העדשים בחמשת אלפים דולר (5,000 $)

[קליפ - פרשת עולי תימן [1991] | חוזרים בעבר...]

 זה לא רק התימנים, לא היה להם אפליות, לקחו גם את הילדים של הכורדים, גם מרוקאים, גם את הילדים של הרומנים, לקחו ומכרו אותם, סחר מכר. להורים הם אומרים: 'הילד מת!'. נו, והילדים האלה עדיין, ברוך השם, חיים וקיימים, אבל מסכנה האמא שנפרדה מהתינוק שלה במאורעות כאלה. 

האם בשביל זה הקמנו מדינה?! זו מדינה יהודית?! על דבר כזה צריך לומר 'שהחיינו'?! היה לנו לפני שש (6) שנים את ההתנתקות. ראינו איך שהרביצו מכות רצח!!! לאותם המסכנים, גירשו אותם מהבית. על מה ולמה?! מה הרוויחו בדבר הזה?! אף אחד לא הרוויח כלום. 

רואים את כל הדברים, אתה רואה מי אלה שנמצאים בקודקוד למעלה,

[לסרטון הרב שליט"א בראיון לאלעזר שטורם על מערכת המשפט: כל האמת - הרב עובדיה, הרב אמנון ודרעי....]

 וממילא האכזבה הגדולה הזאת היא שנתנה גם לאותם האנשים שבהתחלה הייתה להם תקווה גדולה, ראו את ההתנהגות, ראו את ההמשך, ולכן היום אף אחד (1) לא מברך את הברכה הזאת 'שהחיינו'. 

גם אם תאמר, יש לך ספק, הם טוענים שיש אבל חצי (1/2) כוס מלאה. טוב, אז חצי כוס מלאה לא תוכל לברך ברכה שלמה. להגיד 'שהחיינו' בלי שם השם. אי אפשר להגיד שם שמים, זה רק חצי, ואז תגיד חצי ברכה. ולכן, אין הווא אמינא לבוא ולהגיד על דברים שכאלה, להכניס אדם את ראשו בין ההרים הגדולים, יבוא ויאמר חלילה דבר שהוא אולי ברכה לבטלה, יעבור על "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא" (שמות כ, ו) בוודאי ש: 'שב ואל תעשה' בכל הדברים האלה אדם צריך להיות זהיר ולא יכניס את עצמו, אולי עובר על "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא" וכן כל כיוצא בזה'

עד כאן לשון קדשו של הרה"ג הרב יעקב יוסף זצוק"ל.

 - - - 

לכתבה: למה לא צריך לחגוג את יום העצמאות - לחץ כאן