יום השנה כ"ה אלול התנא רבי אלעזר בן רשב"י זיע"א

רבי אלעזר זכה להיקבר לצד אביו במירון בזכות 13 השנים שסבל עימו במערה מתוך מסירות נפש לתורה. הדרשה מציגה את המחלוקת בין רבי אלעזר לחכמים לגבי מסירת פושעים וגנבים לשלטונות: בעוד חכמים הסתייגו, רבי אלעזר דגל בביעור ה"קוצים מן הכרם". כיום, ההלכה מסכימה שעל פושעים, גנבים ומזיקים שאין להם דת ודין ועלולים להמשיך להזיק – מותר ואף מצווה להתלונן ישירות במשטרה כדי להציל את ממון הכלל, ללא צורך בפנייה מוקדמת לבית דין.

לצפיה בדברי הרה"ג הרב יעקב יוסף זצוק"ל לחץ כאן או בוידאו המצורף

- לא מוגה! - 

הלילה הזה, ליל פטירתו של רבי אלעזר בן רבי שמעון בר יוחאי. אנחנו כשהולכים למירון, יש שם את הציון של נתנא הקדוש רבי שמעון, ולידו עשרים מטר מ... עכשיו יש את הציון של רבי אלעזר בנו. הגמרא במסכת שבת ל״ג מספרת מדוע רבי שמעון בר יוחאי הגיע למערה בגלל הפחד מהאויב כשאמר שכל מה שעשו לצורך עצמן עשו. רבי אלעזר לא אמר כלום. רבי אלעזר לא היה חייב ללכת עם האבא שלו למערה. הוא יכל להישאר בבית יחד עם אנשי בית המדרש. אבל הוא לא עזב את האבא שלו וחי 13 שנים, חי שם בצער המערה. ולכן גם היה לו את הזכות שייקבר ליד אביו. היה לו בן, ואותו הבן היה בדיוק כמוהו, אותה מדרגה, הכל אותו דבר. אבל לא הגיע למדרגה שלא היה בצער מערה, ולכן הנכד הזה לא זכה להיקבר יחד עם האבא והסבא. זה מה שהגמרא מסבירה, שהנושא הזה של צער המערה, ללמוד תורה במסירות נפש מתוך איסורים, זה לא דבר של מה בכך, ולכן הוא זכה להתעלות, להגיע למדרגה גבוהה, עד כדי כך שרבי שמעון בר יוחאי אמר ראיתי בני העלייה והם המועטים. אם משניים הם, אני ובני כלל את רבי אלעזר יחד עימו, כל כך היה גדול עצום ורב. היה אצלו תופעה, דבר לא מצוי והיה ויכוח קשה בינו לבין חכמי ישראל. הם היו בדור שמלכות רומי הרשעה הם שלטו אבל כשהיו גנבים היו פושעים עולם התחתון הוא היה הולך ומוסר אותם למלכות. הוא היה אומר, קוצים אני מכלה מן הכרם. רבי יהושע בן כרחה, החכמים לא הסכימו איתו. הם אמרו לו, יבוא בעל הכרם ויכלה את קוצם. היה ויכוח קשה ביניהם אבל הוא לא לבעל מהם. כוונתו הייתה לשם שמיים ואותם השבבניקים, אותם הפושעים שהיו עושים צרות צרורות או שעושים גנבות, אונס או דברים אחרים, הוא היה מוסר אותם. כשנפטר, הגיע זמנו, אמר לאשתו לרבנית, תראי, בגלל הוויכוח הזה אני יודע שהחכמים לא יטפלו בי בשעת הלוויה כמו שראוי. הם כועסים עליי למה אני מסרתי את אותם הפושעים. ולכן לא כדאי שתודיעי שהוא מת, לא כדאי שתהיה לוויה, אלא תשאיר אותו למעלה בעלייה ואל תפחדי. וכך היה. שנים רבות הוא היה שם. עד שפעם פרצה קטטה בינה, בין הרבנית לבין השכנה, והיא צעקה לה, אמרה לה, תהיה כמו בעלה שלא ניתן לקבורה. ואז אמרו מזה החכמים, אמרו, זה לא יפה, ולכן צריך לקבור אותו. שאלה איפה? כשרצו להוליך אותו למירון, יצאו אנשי העיר בחרבות. לא הסכימו. הוא שהוא יעזוב את המקום. אותם השנים אף אישה לא הפילה, לא הייתה הפלה, זכותו של הצדיק הגן שלא יהיה שום פגע רע. אבל הם חיכו לערב יום הכיפורים. ערב כיפור אנשים עסוקים באכילה ושתייה ואז הביאו אותו למירון, היה שם את הנחש, אמרו לו שיפתח להם שייכנס הבן אצל אביו וכך היה וקברו אותו שם, הוא נמצא טמון ליד רבי שמעון בר יוחאי. מחלוקת בין התנאים, המחלוקת נמשכה גם בין הפוסקים וכיוצא בזה. אתה רואה בהרבה מקומות ויכוחים בין הפוסקים, מתי מותר לנו למסור, מתי אסור. אם האדם הזה פושע, אוכל חזיר ביום הכיפורים, על זה אין מחלוקת. בזה בוודאי תמסור אותו. גם חכמים מודים לרבי אלעזר ורבי שמעון, קוצים מהכרם, רק מקלקלים את הכרם, לא רק שלא עוזרים. אבל כשהאדם הזה כן צם בכיפור, איך נקרא לו? גנב דתי, הוא כן צם בכיפור. עליהם היה ויכוח. אדם כזה מתגבר עליו יצרו, עושה הרבה שטויות, שאלה עליהם. אבל אנשים שאין להם לא דת ולא דין, כמו שאמרנו, עליהם אין את השאלה. אז במילא גם בימים ההם, בזמן הזה, והאדם הזה תופס על חם את האדם הזה ורוצה לטלפן למשטרה. בזה גם רבי שואו בן כורחה, גם החולקים, יודו, תמסור אותו, תלך, תעיד נגדו בבית הדין, במשטרה, בבית המשפט, אין בעיה, אין לנו הגבלה. אפילו שעל ידי העדות שלך, אתה יודע, הוא יושב שם עשר שנים, עשרים שנה, אפילו אחי, זה לא משנה. בזה אני באדי כולה עלמא, יש היתר לבער את הקוצה מהכרם. תלוי, אם האדם הזה עלול להמשיך, אז זה מצווה, מצוות הצלת ממון עם ישראל. אם הפסיכיאטר אומר לך, לא, אין חשש שהוא ימשיך, אז אין חובה, אלא רק אפשרי. זה תלוי לפי העניין. בדרך כלל הגנבים זה כמו מחלה. ברגע שהם מתחילים, בפרט אם הוא מוכשר, הולך לו, כמו שאומרים, הוא מצליח. קשה להיגמל מזה. לא ראיתי מכון גמילה לגנבים. עדיין הפסיכולוגים לא הצליחו להקים גמילה כזו. ולכן, בדרך כלל הוא עלול להמשיך, ולכן אין שום בעיה. לא צריך קודם כל לפנות לבית הדין, להוציא נגד הגנב כתב סירוב, ורק אחר כך, אלא אפשר מייד לסגור העניין, לגשת למשטרה. בזה אין לנו שום בעיה. תודה רבה. כן. אם אדם מחלל שבת בשבת, הוא מפריע בשבת בלילה שבת כל הלילה. כן. אפשר להתלונן עליו, לא בכלל? אפשר להתלונן, אבל לא בשבת. לא, לא. ביום ראשון, כן. אפשר, אין בעיה.

- - - 

מתוך סדרת שיעורים בהלכה מאת הרה"ג הרב יעקב יוסף זצוק"ל כל הזכויות שמורות לבנו הרב עובדיה יוסף שליט"א, ניתן להשיג את כל השיעורים בארדיסק 1 כמות של 100GB בטל' 0548410780

ב"ה את השיעורים ניתן לשמוע גם בשופרקול 8724* בשלוחה 5 ואז 5 "שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם" (ישעיה נה, ג).