גדרה - גדרה - אילן דזי מטמא את הטמאים
תאריך פרסום: 02.07.2017
ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח.
הערב יהיה לעילוי נשמת שמואל בן סעדיה, מנוחתו עדן. הצלחה מרובה ופרנסה בשפע מאוצר מתנות חינם לינון ושי בני שמואל. זיווג הגון לולדיק בן תמרה. ולעילוי נשמת הורי וחמי, מנוחתם עדן.
בפרשת השבוע, פרשת חוקת, נאמר בפרה אדומה: "זאת חוקת התורה". לפי שהשטן ואומות העולם מצערים את ישראל לומר מה מצווה זאת ומה טעם יש בה. לפי כך כתב בחוקה: "גזרה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה".
אז למעשה מצוות פרה אדומה זו מצווה שמאוד קשה להבין אפילו את ההיגיון שבה. כיוון שמי שמתעסק בה הוא מטהר את הטמאים בטומאת מת, והא שהיה טהור נטמא. אז היא מטהרת את הטמאים ומטמאת את הטהורים. בבת אחת.
מה ההיגיון? אי אפשר לעמוד על סודה של פרה אדומה וזוהי חוקה. חוקה זה בלי טעם. בלי הסבר. יש בתורה מצוות,יש משפטים, שזה הולך על פי השכל, עם היגיון, יש טעימים כאלה ואחרים. אבל האמת לאמיתה של כל המצוות כולן, אף אחד לא יודע סודם ואמיתתן ופעולתן, והם בגדר חוקים. אבל בחלק מהם יש טעמים או מוצאים בהם חכמים טעמים וכו', וכו'.
אבל נשאלת התורה למה נאמר "זאת חוקת התורה"? למה לא נאמר "זאת חוקת הפרה"? כמו שכתוב: "זאת תורת העולה". אלא חוקה היא וגזרה היא שאין לך רשות להרהר אחריה. וכן כל התורה כולה.
ויש לנו עוד דבר שכתוב בפרשה: "זאת התורה אדם כי ימות באוהל". אם אדם רוצה לזכות לתורה, צריך להמית את עצמו באהלה של תורה. אם אדם מוסר נפש וממית את כל התאוות הגשמיות, אדם כזה יכול לזכות לתורה. "זאת חוקת התורה אדם כי ימות באהל". זאת אומרת, כל העולם הזה צריך להיות בטל ומבוטל למי שרוצה להשיג מעלת התורה. אפשר ללמוד תורה בשביל לקיים את המצוות, זה עדיין לא אומר שהתורה קנויה לך ושי לך קניין בתורה, שאתה נקרא בן תורה. בשביל להיות אחד כזה צריך להמית את עצמו.
אבל אחד מהדברים גם שכל אחד מאיתנו יכול לקיים על פי הפסוק הזה, זה שאדם ימית את דעתנותו, וילך בתומו. מה פירוש? הבעיה שהרבה אנשים אומרים: "בטח אני מקיים את התורה", "אני מאמין באלוקים". אבל יש דברים שלא נראה לו, או שזה נראה לו מוגזם, או שזה ודאי לא הכוונה. זאת אומרת, הוא מערבב את הדעתנות שלו עם התורה. וצריך אדם להמית את דעתו מול התורה. "ואל בינתך אל תשען". מה שאמרה התורה אמרה תקיים בדיוק.
אתה לא יותר חכם משלמה המלך עליו השלום, שהתורה גילתה טעמים של מצוות המלך והוא בהיותו החכם מכל אדם אמר מה אמרה התורה, "לא ירבה לו נשים פן יטו את לבו". אז הוא אמר אני ארבה ואני לא אסור. אני לא אסור. לא ירבה לו סוסים פן ישוב מצרימה. הוא אומר אני ארבה סוסים ואני לא אשוב מצרימה. והא נכשל בכולם. למה ? בגלל שהתורה פרסמה את הטעם והאדם הכי חכם באנושות, נכשל. אז התורה כיסתה את הטעמים. ולא אמרה את הטעמים והיא בגדר חוקה, כמו חוק. חוק, תבין לא תבין, צריך לקיים.
אז אומרים לנו אדם כי ימות באוהל תמית את הדעתנות שלך, אל תהיה פיקח על התורה, אל תסביר הסברים, אל תפרשן אותה כמו שאתה רוצה שהיא תתאים לך. אלא תלך בתום. "הולך בתום ילך בטח".
הרב יעקב גלינסקי, זצ"ל, אומר שסיפר לו ראש הישיבה הגאון רבי אברהם יפה'ן, זכרונו לחיי העולם הבא, שהיה בחור פשוט, היה איזה בחור פשוט, נער בער, כסיל, טיפש. כולם נדו וריחמו לו מה יהיה בסופו, איך הוא יסתדר בחיים. ומה היה בסוף? היה לו כמה מטבעות והוא מילא טופס הגרלה וכל העיר רעשה וגעשה, הוא ניחש נכונה את שלושת המספרים שעלו בהגרלה. והוא זכה ב-5,000 רובלים, שזה היה בזמנו הון עתק, כמו 5 מיליון בימינו. כבר אמרנו נער בער, כסיל וטיפש, כולם נדו וריחמו עליו מה יהיה בסופו. ממה יתפרנס, איך יסתדר בחיים. והנה בכמה מטבעות זכה להיות העשיר הכי גדול. כמובן שהוא התהלך אחרי הזכייה מדושן עונג וכולם החמיאו לו "מזל טוב". והוא אמר להם: "זה לא היה מזל. זו הייתה הארה משמים". כולם היו תמהים, והוא הסביר: "לא עלה בדעתי להשתתף בהגרלה. אבל ראיתי בחלום את המספרים 17, 18, ו-370. והבנתי שמראים לי את מספרי המזל". כל השומעים לא הבינו, בהגרלה יש רק שלושה מספרים זוכים והוא ראה 17, 18, ו-370, אז איך יצא לו שמזה הוא יודע את שלושת המספרים של ההגרלה. ואז הוא חייך חיוך ניצחון ואמר: "זהו! צריכים פיקחות כדי להבין חלום לאשורו. רצו בחלום שאני אצרף את המספרים. וצירפתי אותם והם עלו לכדי 415. ואכן זה המספר שעלה בגורל. אז זה לא מזל, זה הארה". מישהו חשב שמה וחישב, אמר לו :"סליחה, אבל הצירוף של שלושת המספרים שאתה ראית, זה 405 בלבד. 17 ועוד 18, 35. ו-370, 405. וההגרלה הייתה 415. אז איך זכית?". אמר: "איזה מזל שאני לא ידוע חשבון!".
אז בסוף זה היה מזל ולא הארה. "הולך בתום ילך בטח". זה מעשה שהיה באמת. אבל מה רצה ראש הישיבה הרב יפה'ן שסיפר את זה לרבי יעקב גלינסקי? מה הוא רצה? הוא רצה לומר לו: "תדע לך שאנחנו לא יודעים מאומה. לא מה טוב, ולא מה רע, לא מה נכון ולא מה שגוי. החיסרון עלול להתברר כמעלה. והמעלה כחיסרון. ואין עלינו אלא למסור עצמנו לבורא ולהניח אותו להנחותנו. זהו! אתה יכול לצחוק מהטיפש, והטיפש הזה יצליח וישגשג ואתה תתאמץ ותגרוף אפס.
זהו שאמרו בגמרא בחולין ה': אדם ובהמה תושיע ה'". אלו בני אדם שהם ערומין בדעת ומשימים עצמם כבהמה. שהיא נמשכת אחרי בעליה באמון מוחלט. מה זה "אדם ובהמה"? איך קושרים לפסוק אחד את האדם עם הבהמה ושאת שניהם יושיע ה'? אלא אדם שהוא הופך את עצמו לבהמה. במה? אדם שהוא פיקח, ערום בדעת ומשים עצמו כבהמה, פירושו של דבר כמו בהמה שהיא מאמינה לבעלים ונמשכת אחרי, ומה שהוא אומר לה היא עושה. כי כתוב ש"בהמה על דעת בעליה הולכת". וכדרך שאמרו: "אף על פי שאדם אנו, נמשכין אחריך כבהמה".
זאת אומרת, אל תפעיל את הראש יותר מידי, לחשבן חשבונות, לנתח מצבים, לשפר את מצבך כל הזמן, להיות מודאג, לחשוב שעם עצות שאתה תטכס והיועצים והכל, תגיע להחלטה. שמע מה שהתורה אומרת! זה לקבל עצה מהקב"ה. זה כאילו הרמת טלפון אליו והוא אומר לך. אין עצה יותר טובה מהקב"ה, בפרט שהוא אחראי גם על התוצאות של העצה. ואם הוא אומר לך אתה רוצה לזכות לתורה? אתה רוצה לזכות לחיי עולם הבא? אתה רוצה להיות בטוח שם? "אדם כי ימות באוהל". תמית את הדעתנות שלך ותלך אחרי ה' כמו בהמה שהולכת אחרי הבעלים.
על זה יש גמרא בראש השנה טז: למה תוקעין בראש השנה? ושאלו למה תוקעין? רחמנא אמר תקעו. הרבי הקדוש, רבנו אלימלך מליז'ינסק, הוא מסביר שהגמרא מקשה למה תוקעין, כלומר מה הכוונה של התקיעות. ומתרצת הגמרא: רחמנא, זה הקב"ה אמר תקעו. פירושו זאת תהיה עיקר הכוונה. עיקר הכוונה זה לעשות את רצון הבורא ברוך הוא. לעשות את רצון הבורא. הוא אמר תקעו בחודש שופר בכסל יום חגגנו, תקעו. עיקר הכוונה שאנחנו מקיימים את רצון הבורא.
הרבי ברוך ממז'יבוז, זצ"ל, המליץ על זה את הכתוב: " כי הגדלת על כל שמך אמרתך". וודאי שבכל מצווה יש שמות וכוונות קדושות, אבל הכוונה היותר גדולה היא אמרתך. שאתה אמרת ונעשה רצונך.
אתם יודעים יש היום, כל אחד בגיל צעיר כבר נהיה "מקופל". "מקופל". הוא מבין בקבלה. ויש כאלה בשביל להראות שהם עד כדי כך בעומק, שהם לוקחים ספר הכוונות של הרש"ש. אם תפתחו את הספר, אז תראו שמתחילים "ה' שפתי תפתח", על הפתיחה עוד לפני שאתה מתחיל, אתה צריך לדפדף עשרים דפים. וכתוב כל מיני צירופי שמות של הקב"ה, אתה רואה אותם כאילו... מעביר דפים. חארטה! הוא לא מבין בכלל מה כתוב! הוא לא יכול להספיק, הוא לא אומר כלום. אבל בשביל הרשום. ואתה מבין? אתה יכול להגיד שהוא לא מבין? אתה גם לא מבין. אז אין יותר טוב מזה. שניכם לא מבינים, הוא אומר שהוא מבין, אז זה מצוין.
אומר לנו על זה הרב רבי ברוך ממז'יבוז: "כי הגדלת על כל שמך אמרתך". מעל כל השמות שישי והכוונות והכל, העיקר עיקרים זה אמרתך. שאתה אמרת ואנחנו מקיימים את רצונך. מקיימים את אמרתך. פשוט! ה' אמר אנחנו עושים.
שנינו במשנה, מסכת שבת יא, אומרת המשנה: "לא יקרא לאור הנר". ובגמרא פירשו את הטעם: שמא יטרד בלימודו. אדם ילמד בשבת, בלילה, בליל שבת, ומרוב שהוא לומד ושקוע בלימוד, יהיה טרוד בלימוד, וישכח ששבת היום, ויטה את הפתילה. פעם היה פתילה. ואז אם אין מספיק שמן, מה עושים שיהיה אור? מטים את הכלי, מטים את הנר, הכלי נקרא נר, מטים אותו והשמן מגיע לפתילה ואז האור.. אבל הוא עושה כזה דבר, הוא עובר על איסור של הבערה. כי הוא מבעיר בשבת. אז השמנה אומרת: "לא יקרא לאור הנר". הגמרא מפרשת: שמא יטרד בלימודו וישכח ששבת היום ויטה את הפתילה ויעבור על איסור הבערה.
אמר רבי ישמעאל בן אלישע, אחד מעשרה הרוגי מלכות, אחד מגדולי ישראל הקדושים ביותר, שעלה לשמים בשביל לראות אם הייתה גזרה על עשרת הרוגי מלכות. אמר אני אקרא לאור הנר ולא אטה. היות והטעם מה הוא? שמא יטה, אז אני אקרא ולא אטה. ושכח והיטה. אז הוא עבר על איסור הבערה בשוגג, והוא כתב על פנקסו: "אני ישמעאל בן אלישע קראתי והטיתי, לכשבינה בית המקדש אביא חטאת שמנה". צריך להביא קורבן חטאת על השגגה.
ואמר: "כמה גדולים דברי חכמים". מה הוא אמר? הוא אמר "כמה גדולם דברי חכמים,. מי מכם מבין מה הוא אמר? "כמה גדולים דברי חכמים", מה הוא אמר?
(תשובה מהקהל: שירדו לסוף דעתו של אדם)
הרב: כן, מי רוצה עוד לנסות?
(תשובה מהקהל: שיעשו גדר)
הרב: מי עוד רוצה לנסות?
(תשובה מהקהל: הוא הודה בטעות)
הרב: שהוא הודה בטעות זה נכון, אבל מה זה שהוא אמר: "כמה גדולים דברי חכמים".
(תשובה מהקהל: הסכים איתם)
הרב: תשמעו מה הוא אמר:
אמרנו ששמנה כתוב: "לא יקרא לאור הנר". כתוב מה הטעם? לא כתוב. מה כתוב? "לא יקרא לאור הנר", למה? לא כתוב. באו חכמי הגמרא ופירושו: בגלל שפירשו והיה טעם, אז הוא אמר אם זה הטעם שמא ישכח ויטה, אני אקרא ולא אטה. ונכשל. "כמה גדולים דברי חכמים", במשנה! שלא אמרו טעם. כי אם לא אמרו טעם והייתי יודע שכתוב "לא יקרא לאור הנר", אני לא ידוע מה הטעם למה לא לקרוא, אז ודאי שאני לא אקרא. אסור! אם אסור אין לי בזה הבנה. אני לא עושה. אבל אם כתוב לי טעם, אז אני אומר זה לא רלוונטי לגבי. אני אקרא ולא אטה. ככה נכשל שלמה המלך. הוא אמר אני ארבה ולא אסור.
לכן צריך ללכת במצוות ה' כמו בהמה. בלי פירושים, בלי הבנות, בלי כלום. אסור? אסור! אמרו חכמים: "ספק דאורייתא לחומרה" לא יודע מה המצב, המציאות כך או המציאות כך, יש אומרים כך, יש אומרים כך, זה מצווה מן התורה? מצווה מן התורה! אוי ואוי! יש ספק. אם אני עושה וטעיתי, אני עובר על איסור דאורייתא. אבל אם אני מתרחק ולא עושה, אני לא אעבור. אז ספק דאורייתא, אם יש ספק על מצוה מן התורה, לחומרא! מחמירים ולא עושים. אבל יש לאנשים כל מיני חוכמות. "לא, אני רעב, אני רוצה לאכול, אשתי לוחצת, שלום בית, חריט! עושים חילבה עם כל מיני טעמים ופירושים בשביל להתיר את מה שרוצים. "אל תהיה פקח יותר מידי, למה תשמם. אל תהי צדיק הרבה למה תשמם".
אז רואים מכאן איך שאדם שומע מה שהתורה אומרת, שלא יחפש טעמים ואפילו אם יודע טעם, זה לא טעם הבלעדי. לכן, אם התורה אסרה, הרחק! שלא תכשל.
עכשיו נבין גם את כפיית הר כגיגית למתן תורה. למה הקב"ה היה צריך לכפות את הר סיני על עם ישראל? אתם יודעים מה קרה? עם שיראל היו למרגלות ההר, והקב"ה הגביה את ההר וכל ישראל התייצבו בתחתית ההר, בתחתית ההר! מתחת להר, והקב"ה איים להפיל עליהם את ההר. אם ישראל מקבלים את התורה שם, מוטב, ואם לאו, כופה עליהם את ההר כגיגית. למה צריך את האיום הזה? הרי הם אמרו לבד "נעשה ונשמע". למה היה צריך את כל זה? אלא, אם אתם תעשו את זה בגלל שאתם אמרתם נעשה ונשמע, אתם יכולים לקום יום אחד בבוקר ולומר "אני החלטתי שאני רוצה, היום החלטתי שאני לא רוצה לעשות". אני אמרתי ואני התרתי. אומר הקב"ה: "לא, יפה מאוד שרציתם לד! כל הכבוד! יש לכם זכות גדולה, אבל אני לא רוצה שזה יישאר כך, אני רוצה שתדעו שאתם מוכרחים לקיים. לכן, אם אתם מקבלים מוטב. מקבלים עכשיו בגלל שאני אומר, ואם לאו, שם תהא קבורתכם". זאת אומרת, כפייה דתית. כפייה דתית.
מספרים: היה כומר צורר היהודים, מלומד ומשכיל וחכם להרע. והוא שכנע את המושל לקיים ויכוח פומבי עם היהודים על הגשר הנטוי מעל הנהר השוצף והגועש. והשוטר יעמוד אכן. הראשון שיודה שהוא לא יודע להשיב, תשליך אותו לנהר. בלי טענות ומענות. הסכים המושל. שלח להודיע לרב הקהילה. והרב שמע וגזר תענית. שיהיה עזר משמם, שלא חלילה יאבדו נפש מישראל.
והנה הגיע כפרי למכור את התוצרת שלו בעיר, ורואה שהחנויות ברחוב היהודי סגורות. הכל נטוש, אין נפש חיה. פנה לבית הכנסת. והוא שומע קול תחינה וזעקה. חשכו עיניו. ודאי היום יום חג. והוא שכח, חילל אותו ברכיבה ומשא, ועשה את החג חול. התבייש בעצמו, כי הוא לבוש בגדי חול.
עלה בשקט לבית כנסת, ושאל בלחישה: "תגיד לי, איזה חג היום?". אמר לו: "היום זה אבל". שאל אותו: "מה קרה?". סיפר לו על הגזרה. נרגע הכפרי. לפחות הוא לא חילל יום טוב. אמר תביאו אותי לפני הרב, ואמר שהוא מוכן להתעמת עם הכומר הצורר. אמר לו הרב: "אתה? הכומר אדם משכיל, יודע ספר, בקיא בלשון הקודש, חכם להרע. אתה מסתכן בנפשך". אמר לו: "אף על פי כן. אני מוכן ומזומן. אם אנצח אותו מה טוב. ואם לאו, תאמרו הדיוט שבנו ניצחת. אז לא יהיה חילול ה' כל כך גדול גם אם יהיה הפסד. הוא לא לוקח בחשבון אבל אם הוא יטעה, יזרקו אותו לנהר והוא ימות.
הרב אמר לו: "יהיה כן". הודיעו למושל, המעמד זומן במרכז הגשר עשו בימה שבה ישב המשול. המונים התגודדו משתי גדות הנהר. הכומר ניצב בהתרסה, והנה עולה לגשר יהודי כפרי, לא תואר ולא הדר. ואז הוא צוחק עליו הכומר, אומר: "לא מצאו היהודים את מי לשלוח? רק אותך? הרי אתה מתאבד". ככה לועג לו הכומר בבוז. הכפרי לא מגיב. והכומר אומר בגבהות הלב: "תשאל אתה את השאלה הראשונה ותזכה לחיות עוד דקה". שאל אותו הכפרי: "אמור נא מה פירוש המילים העבריות 'לא ידעתי פירושו'? אמר הכומר: "אני לא יודע מה הפירוש". תרגם. שמע שוטר הודעה מפורשת שהוא לא יודע מה הפירוש, זרק אותו מהגשר לתוך הנהר. וכן יאבדו כל אויבי ה'.
כל הגויים הלכו משם בבהלה ובקרב היהודים שמחה וצהלה. הכפרי הורכב על הכתפיים, הביאו אותו לבית הכנסת, תפילת הודיה בקול רינה ותודה והמון חוגג. שאל אותו הרב" "תגידי לי, איך עלה בדעתך רעיון מופלא כזה". פשוט מאוד, הוא אומר לו, "אני יהודי פשוט, אני לומד פרשה, חומש ורש"י, עם תרגום עברי תיתש לאידיש המדוברת. זאת אומרת, הוא צריך פירוש לעברית, ושמה כתוב את הפירוש של מה שרש"י אומר לאידיש במדוברת.
"וראיתי שרש"י מפרש את המילים 'ועמוק אין מראיה לא ידעתי פירושו'. ככה כותב רש"י. לא הבנתי מה זה. מה רש"י אומר? הסתכלתי בתרגום. וראיתי שהוא מודה: 'אני לא יודע מה הפירוש'. התרגום פירש את מה שאומר רש"י: כמו שהכומר פירש מה שאומר רש"י. הוא אומר: ולא ידעתי פירושו, אז התרגום אמר אני לא יודע מה הפירוש. אז הכפרי בגלל שהוא לא כל כך משכיל, הוא אמר נו, אם המתרגם לא יודע, אז איך הכומר ידע. לכן, שאלתי אותו. וידעתי שגם הוא לא ידע". הבנתם? לפעמים לא צריך להיות חכם. "הולך בתום ילך בטח". הוא בא בתמימות, בבטחון בה', אני הולך להציל את היהודים. לאן אני הולך? אני הולך להתחכם? יש גזרה! אני רוצה לעזור. ויש לי שאלה שאני בטוח שהוא לא ידע. הקב"ה מסייע בידו.
לפני שנמשיך, אני רוצה להסביר לכם: אם היינו מתנהגים ככה, דהיינו, שהולכים עם הקב"ה בתמימות כמו שה' מצווה אותנו במצווה מן התורה, תמים תהיה עם ה' אלוקיך, המצב היה טוב מאוד. כולם היו מקיימים את התורה בתמימות, בשלמות, עושים את רצון הבורא, לא הייתה שום בעיה. אבל הבעיה שאנחנו כאילו חכמים, פקחים כולנו מבינים, כולנו חכמים, כולנו. איזה תורה? שלנו. אנחנו פרשנים אותה איך שאנחנו רוצים. זה הבעיה.
העולם במצב גרוע ביותר! המצב קרוב מאוד, מאוד, מאוד, לגוג ומגוג. העולם חי בפחד. כבר לא מרשים לארה"ב עם מחשבים. גמרנו! אין מחשבים! למה? כבר התברר להם שדאעש יודעים להכניס חומרים שלא יזהו בעלייה למטוס, בתוך מחשבים. וכל פעם העולם מדרדר יותר. זה עוד לא גוג ומגוג, זה רק מראה שאתם נמצאים במצב של סף חרדה. אבל העולם נמצא כמוכם נמצא בפחד. בדיוק כמו שעכשיו ראינו בדיוק הוא נמצא בפחד.
אז אני אראה לכם קטע קטן, איך אדם שהתחפש למוסלמי עם תיק,מה הוא מצליח לעשות עם תיק. עם תיק.
הקרנת סרטון.
כן, זה המצב. כולם על סף חרדה. אבל יש כאלה שהם נמצאים במצב של תרדמת. לכאורה הם לא צריכים להיות בחרדה. אדם נמצא בניתוח, מרדימים אותו. הוא לא צריך להיות בחרדה. זה בטוח או לא בטוח? בואו נראה את הקטע הבא.
הקרנת סרטון.
באמצע הניתוח רואים כדורגל. אתם שומעים איפה אתם נמצאים? הדור הזה מיוחד.
אמרנו קודם "אדם ובהמה תושיע". יש כאלה מפרשים את זה לא בדיוק כמו שאנחנו פירשנו. בוא נראה את הקטע הבא.
הקרנת סרטון.
אז אנחנו נמצאים בדור הרבה בלאגן, הרבה שטויות, הרבה תחכום, הרבה אוונטה.
בימים האחרונים, יתר נכון בשבועיים האחרונים, הרב בן ציון מוצפי יצא נגד "הדברות". ושהם מפיצים טמבלויזיה בניגוד לדעת כל גדולי ישראל וכו'. והם הבינו את הטעות שהם פרסמנו בציבור החרדי ולציבור החרדי, והחליטו להגיד שזה כילו לא מכוון לציבור החרדי, ואמרו זה טעות ופה ושם וכו', וכו'.
ושמענו שיש ראש ישיבה שאומר לכל הבעלי תשובה החרדים להכניס הביתה את הטמבלויזיה. פלא פלאות! צלצל אליו יהודי לברר אם זה נכון. ואחרי שצלצל אליו ושמע את מה שהוא אומר, צלצל לבית של הרב בן ציון מוצפי ודיבר עם הבן שלו. אז בואו נשמע את שתי השיחות ונראה אם זה תמים עם ה' או מפרשן את ה'.
השמעת השיחות.
בקיצור, לא היו דברים מעולם! לא חזר בו הרב בן ציון ולא הייתה שום הסכמה ולא שום דבר1 והם משקרים את הציבור לאינטרסים שמתאימים להם.
יש שקרן מפורסם שבמשך שנה פלוס הוציא נגדי הרבה מאוד סרטונים של עלילות, דברים.ואנחנו ברוך ה' נמצאים איתו במקום המתאים והוא מתחיל לשלם. אבל הוא כל הזמן הוא אומר שהוא כל האמת. שהוא כל האמת. והוא כל האמת, ומגלה את האמת, וחשוף את האמת וחשוף את האמת. אז החלטנו הפעם קצת, קצת, להראות מהאמת. קצת. בואו נראה קצת מהאמת. בבקשה:
הקרנת סרטון.
זה חוב קטן לאלה שמבולבלים קצת. אז זה הקדמה למה שיהיה בסרט המלא באורך של בערך שעה פלוס. עם הוכחות ואסמכתאות, מה האנשים האלה במשך כמה שנים רק מוציאים דיבה ודיבה ודיבה בלי בסיס, מתכננים ביחד איך להפיל אותי, איך להשניא אותי, איך לפרסם עליי כל מיני דברים שלא היו ולא נבראו. אבל כתוב "סוף גנב לתליה". הסוף הזה כבר הגיע.
ובכן רבותיי, אנחנו ממשכים:
איך יכול להיות שפרה אדומה מטהרת את הטמאים ומטמא את הטהורים?
בזוהר הקדוש אמרו שהצדיקים העוסקים בתורה לשמה, אין גופם טמא לאחר מיתתם. כי אין רוח הטומאה שורה עליהם.
במדרש אמרו: לאחר מות הקדושים של רבי עקיבא, המלכות לא הניחה לקבור אותו. בא אליהו הנביא ועמד על פתח רבי יהושע גרסי, והודיע לו שמת רבי עקיבא. הלכו ומצאו דלתות בית האסורים פתוחות וכולם ישנים. נטל אותו אליהו הנביא לרבי עקיבא על כתפו ויצא. אמר לו רבי יהושע: "והלא כהן אתה?". אמר לו: "חייך, רבי יהושע בני, חס ושלום! אין טומאה בצדיקים אף לא בתלמידיהם".
וכן כתב הרמב"ן בתחילת הפרשה: טעם טומאת המת זה בעטיו של הנחש. בעצתו של הנחש. כי הנפטרים בנשיקה לא יטמאו מן הדין. אם אתם לא יודעים, עד העגל כל בני ישראל שמתו במדבר מתו מיתת נשיקה לא ע"י מלאך המוות. אז ממילא לא שרתה עליהם טומאת מת. אבל מהעגל שרתה בהם טומאת מת. אז כל מי שמת בנשיקה, לא מטמא מן הדין.
וכן כתב בספר החינוך במצוה רס"ג: כי הצדיקים הגמורים אינם מטמאים, לפי שגופם טהור ונקי ולא החטיאו נפשם. על כן תעלה נפשם בנשיקה. וכן כתב רבנו בחיה.
ב"יתר ביאור" כתב בשפתי כהן על הפסוק "לנפש לא יטמא", אמר להם הקב"ה לכהנים: אף על פי שאני מצוה אתכם על הטומאה, אבל הצדיק שיש בו נפש אחר מיתתו, אין בו טומאה. לפי שהצדיקים במיתתם הם חיים.
כמו המעשה ברב אחי בר יאשיה, שהיה מת ונגעו בו במעדר בעת חפירה, והיה מדבר עם רב נחמן כמה שנים לאחר קבורתו. ורבי אלעזר ורבי שמעון, הבן של רבי שמעון בר יוחאי, רבי אלעזר, הוא נפטר, ביקש לא לקבור אותו. 22 שנה היה בעליית הגג, ישן כביכול, והיו באם לפניו לדין מעבר לדלת לאחר מותו, והיה אומר "פלוני זכאי ופלוני חייב". 22 שנה. עד שיצאה תולעת מהאוזן, אשתו חשבה שהוא עומד להירקב, ואז הוא בא בחלום ואמר שזה בגלל שהוא שמע פעם לשון הרע ולא מחה, לכן יצאה ממנו תולעת. הוא הסכים בסוף שיקברו אותו, משום כבודתם של צדיקים אחרים.
ורבנו הקדוש, רבי יהודה הנשיא, היה מגיע לביתו בכל ליל שבת לקדש. צדיקים במיתתם קרויים חיים. אין הטומאה שולטת בהם.
והחיד"א זצ"ל, בשם הגדולים, כתב וזה לשונו: "דע שמצאתי במגילת סתריו של רבנו, מורנו רבי חיים ויטאל, זצ"ל, זה התלמיד המובהק של האר"י הקדוש, מטהרת ידו הקדושה ממש וזה לשונו, ככה כותב המרה"וא: זה מצאתי באגרת רבנו יהודה בן הרא"ש, אחי רבנו יעקב בעל הטורים, ולא העתקתיה כולה.
אחד מגדולי הפוסקים שנשען עליו מרן הבית יוסף, זה הרא"ש. הרי"פ, הרמב"ם, הרא"ש, רבנו אשר. לו היו שני ילדים, אחד רבי יעקב בעל הטורים, ורבי יהודה. והוא מצא את האיגרת הזאת שכתב אותה רבנו יהודה הבן של הרא"ש, והוא אומר לא העתקתי את כולה, אבל זה הלשון של מה שהוא העתיק:
"ולפי שיצאתי קטן מאשכנז לא השגתי לשמוע מעשיהם רק מעט מזער". הוא לא הספיק להיות הרבה במחיצת אביו והמשפחה, כי בהיותו קטן הוא יצא מאשכנז. "אבל שמעתי מאדוני, אבי הרא"ש, זכרונו לברכה, ומאחות זקנתי, זכרונה לברכה, שסיפרנו לי כי זקני רבנו יחיאל, זכרונו לברכה (הסבא שלו, אבא של אבא שלו), הוא נולד בשנת תתק"ע, ובהיותו בן 16 שנה היה לו חבר נאמן בישיבה ושמו רבנו שלמה הכהן, זכרונו לברכה, והם כרתו ברית יחד: שכל אחד מהם יהיה לו חלק עם חברו בכל מצוותיהם ומעשיהם. שותפים בכל. בחול המועד סוכות נפטר רבנו יחיאל, הסבא. ימים רבים אחרי מותו, ורבנו שלמה, זה החברותא שלו יושב ולומד בבית במדרש ביום, והנה הוא רואה את רבנו יחיאל ישב אצלו וקורא עמו בהלכה. ושאל אותו מעניינו מה נגזר עליו בעולם העליון? ואמר לו שהוא בגן עדן ברוב טובה וכסאו אצל חסידי הדור. אמר לו רבנו שלמה: "אנא, אדוני, בעל בריתי", שותפים הם, "תמה אני אם יש לך רשות להראות לבני אדם". ויען לו ויאמר: "דע לך כי יש לי רשות ללכת לביתי כבתחילה. אני יכול עכשיו לחזור הביתה לחיות כרגיל. אלא שאיני רוצה, שמא יאמרו כמה מתגאה עצמו צדיק זה יותר מכל הצדיקים שבגן עדן". ויהיה כשישה חודשים אחר זה, בליל שבת בחצי הלילה, נראה לאשתו בהקיץ, ואמר לה: "ומה את עושה פה? מהרי וקומי וקחי את בניך ובנותייך והוציאן מהרה מהמקום הזה". מה הכוונה? שהיא תיקח את מי? את הרא"ש, אבא שלו ואת הילדים. כי מחר יהרגו כל היהודים שבעיר. שכך נגזר על כל המחוז, והתפללנו עליהם ונתקבלה תפילתנו חוץ מעל העיר הזו". זאת אורמת, הוא הודיע להם שהם יברחו מן המקום, כי אחרת אוי ואווי, נגזר על העיר הזאת כליה. ככה ניצלו הרא"ש ובניו. אם לא, הם לא היו ניצולים.
לא מזמן נפטרה הנכדה של החפץ חיים. והיא סיפרה שהחפץ חיים, זצוק"ל, אחרי שהוא נפטר, אמא שלה ראתה אותו בחלום, שהוא נמצא למעלה ודפים, דפים, דפים, נופלים מלמעלה עם שמות, והוא מנסה לתפוס, לתפוס והוא לא מצליח. ובסוף הוא אומר לה: "מיד תצאו את העיר". וזהו. היא הבינה שזה לא חלום סתם. ואספו את כל מה שיש להם ועזבו את העיר וברחו. הפקירו את הכל. למחרת נכנס הצורר ושחט את כל העיר. וככה הם ניצלו. אח"כ הם הבינו שהחפץ חיים ניסה מלמעלה להציל כמה שיותר יהודים ולא יכול. והגזרה הייתה גזרה. אז לפחות הוא הצליח את המשפחה, לומר לבם שהם יצאו מן העיר.
וככה ניצל הרא"ש ואחיו רבנו חיים והיא ושש אחיות. וזה דבר מדהים! רואים מכאן שצדיקים גם במיתתם נקראים חיים. לא סתם, אלא מציאות.
סיים החיד"א: כמה שנים הייתי תמה על מנהג ישראל שמתפללים אצל קברות צדיקים, ואין לקרוא קריאת שמע או להתפלל בתוך ארבע אמות של מת או בבית הקברות. ולהרמב"ן כתוב שלא יצא אפילו בדיעבד. זה מזלזל במת. זה גורם צער למת. אסור להתפלל שם. וכיצוא בזה אני תמה על מה שכתב בספר "עמק המלך": שאברהם אבינו עליו השלום, השלים מניין בים הכיפורים בעיר הקודש חברון. וכן מעשה שעשה רבנו האר"י, זכרונו לברכה, בבית הכנסת. עד שמצאתי בספר חסידים שכתב רבנו הקדוש, היה נראה בבגדי חמודות שהיה לובש בשבת ולא בתכריכים ופוטר את בני בתו מקידוש! כי בצדיקים קרויים חיים. שמעתם? מת חי מקדש ופוטר. ולא כשאר מתים שהם חופשים מן המצוות. עד כאן דברי החיד"א.
אז ממילא לפי מה שלמדנו עד עכשיו, לכאורה, הצדיקים במיתתם אינם מטמאים. אז מי שיכנס בתוך ד' אמותם, אינו נטמא. ולכאורה, גם יכנס כהן, כמו שראינו שאליהו הכהן נשאר אותו, אז לכאורה הוא לא מטמא. אבל למעשה זה היה לכאורה. עם עובדות. אבל מעשה ודאי שגם הצדיקים מטמאים.
עכשיו אנחנו אומרים שלמעשה זה לא כך. אז מה זה שאמרו שאליהו הנביא נטמא לרבי עקיבא? כתבו בתוספות שעיקר הטעם משום שהיה מת מצוה.
יש דין: כהן אסור לו להטמא למת. אבל אם זה מת מצוה, מת שאינו לא קוברין, ואפילו כהן גדול ביום הכיפורים, עם נתקל במת מצווה, נטמא לו ומטפל בו וקובר אותו. אז היות ורבי עקיבא היה מת מצוה, כי הוא היה מוטל בבית האסורים, אז לכן יכול אפילו שהוא כהן, אליהו, לקחת אותו. לא מטעם שהצדיקים אינם מטמאים. אלא מטעם שהיה לו דין של מת מצוה. זה התוספות אומרים שואלא מציעא קי"ד.
לכן גם מדויק עכשיו בלשון הרמב"ן שאמרנו קודם, כי הנפטרים בנשיקה לא יטמאו מן הדין. אבל הוא מדייק: לא יטמאו מן הדין. הרי שלמעשה הם מטמאים. כמו שלפעמים אנחנו שומעים שמעיקר הדין מותר. מעיקר הדין אפשר לסמוך. אבל לכתחילה לא. במקרים שאין ברירה ואין מציאות אחרת לשנות מה שזה, אז מעיקר הדן מותר. אבל למעשה, לא.
גם פה אומר הרמב"ן. כי הנפטרים בנשיקה לא יטמאו מן הדין. הרי שלמעשה הם מטמאים. ומי לנו גדול ממשה רבנו שהוא מת במיתת נשיקה והוא מטמא? ומי לנו צדיק כיוסף הצדיק ונושאי ארונו היו טמאים, לא יכלו לעשות את הפסח כמו שכתבו בתורה. ורבי בנאה היה מצייר את מערת המכפלה שלא יעברו מעליה ויטמאו טהרות. זאת אומרת אפילו אבות הקדושים. מי נמצא במערת המכפלה? אדם וחווה ואבות הקדושים.
וריש לקיש היה מציין את המערות של הצדיקים. שלא יכשלו כהנים לעבור מעליהם ולהאהיל. וכל זה למה? הרי אמרנו שמן הדין מי שמת מיתת נשיקה הוא לא מטמא. אז למה למעשה אנחנו לא נוהגים כך? ולמה אסור לכהנים להתקרב ארבע אמות לקבר? אפילו של צדיק גדול, אפילו רבי שמעון בר יוחאי. למה?
כי "אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". גם גדול שבגדולים, גם אבי הנביאים, עד שאמרו חכמים: אילו בא הקב"ה עם אברהם, יצחק ויעקב בדין, אין יכולים לעמוד מפני תוכחה. שנאמר בשמואל א', י"ב: "ועתה התייצבו ואשפטה אתכם ואת אבותיכם". זאת אומרת, אני יכול לעמוד במשפט לא רק נגדכם, גם נגד אבות שלהם, אברהם, יצחק ויעקב.
זה מה שכתוב שהפרה מטמאה טהורים. מורא שאין לך אדם שאין עליו תביעה ולו דקה מן הדקה. ולא בכדי שנינו שרבי אליעזר היה בוכה שמגיע לכתוב: "ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני לעלותי". שאול העלה אותו באוב, והוא עלה למעלה והוא אמר לו למה אתה מרגיז אותי והעלת אותי. מה קרה? "שחרט פן נקרא להתייצב למשפט".
אתם יודעים יש כמה ימי דין. יש יום הדין של יום הכיפורים, יש יום הדין שאדם נפטר מן העולם ועומד לפני בית דין של מעלה ומוסר דין וחשבון על כל מעשיו. ויש יום הדין הגדול והתורה שהקב"ה מעמיד את כל באי העולם, מהאדם הראשון עד הסוף, לדין האחרון והסופי. מה תהיה מדרגת נצחיותו.
נתתי פה בגדרה דרשה על זה, רק על זה, שעה וחצי. יש את זה "חמשת העולם", קלטת שנמצאת באתר, שמה תשמעו מה זה יום הדין הגדול והנורא.
ושמואל הצדיק שהיה שקול כנגד משה ואהרון, היה מתיירא מן הדין. אז אנחנו לא צריכים להתיירא מן הדין? אנחנו שלמים ומושלמים?
מצד שני, הפרה האדומה מטהרת את הטמאים. תשמעו למה הכוונה: כתוב שקברי נוכרים אינם מטמאים באוהל. ואילו פושעי ישראל בגופם שהסתאבו בכל חטא ונטמאו בכל עוון והכבידו עבירות, כפרו בעיקר, רחמנא ליצלן, עברו על כל התורה כולה, ובמותם הם מטמאים. למה מטמאים? מה ההבדל בין גוי לבין יהודי?
אורח חיים הקדוש אומר: יש לך חבית של דבש ויש לך חבית של זבל. תרוקן את החבית של הדבש, כל הזבובים וכל הברחשים כולם יבואו למה? לחבית של הדבש? למה? יש ניצוצות קדושה. אדם יהודי הוא קדוש. "קדושים אתם כי קדוש אני". מכל מצוה שאדם עושה בחייו, הוא מתקדש. "אשר קידשנו במצוותיו". זה דבש. והחיצונים, כוחות הטומאה, יונקים מן הקדושה ומזה הם חיים. בלי קדושה אין להם קיום. לכן הם מחפשים תמיד להדבק לקדושים דווקא.
אצל האנשים הרחוקים כמוש תיארנו עכשיו, אין להם מה בחיים שלהם אין, אבל שהם מסתלקים מן העולם, נשאר להם שיירים של קדושה. ואז הם מתנפלים עליהם. מכיוון שהטומאה שורה עליהם, הם מטמאים. אבל גוי במיתתו לא מטמא.
בוא וראה, אומר הגמרא בגיטין נ"ז, מה בין פושעי ישראל לנביאי אומות העולם. זאת אומרת, תיקח את הפחות שבפחותים שיש בישראל, ותיקח את הגדול שבגדולים, בלעם, שבנביאי אומות העולם, הם לא יכולים להגיע לפחות שבפחותים.
והרי נשאל: אם הקליפות, שזה כוחות הטומאה, מבקשים כל כך לינוק מניצוצות הקדושה שביהודים, מדוע הם לא יונקים ממנו בחייו? ולמה הם לא מטמאים אותו בכך? התשובה פשוטה: אין הפרעושים והיבחושים מתקבצים לחבית הדבש, אלא בפתיחת שהם מרוקנים את הדבש. ואז נותרים שיריים זנוחים.
כידוע, כל מקום שהייתה קדושה ונסתלקה, נותר משהו מרשומה. זה נקרא "רשימו". אבל בחייו, הקדושה עזה כל כך עד שאינם יכולים להתקרב כלל. גם האדם המרוחק ביותר מבני ישראל.
מעתה, שאלה: הרי רשעים בחייהם קרויים מצים, אז האם מותר לכהן להימצא תחת קורת גג עם רשע מרושע? האם מותר לאליהו הנביא להיות עם אחאב הרשע במחיצה אחת. ודאי שכן! מדוע? מפני עוצם קדושת נשמתו של הרשע הכי גדול בישראל.
הרי לנו מלימוד מדיני פרה אדומה שהיא מטהרת את הטמאים. לעומת זאת, היא מטמאת את הטהורים. כל הצדיקים שמנינו בהתחלה שלא מתו ע"י מלאך המוות, אלא בנשיקה, צדיקים גמורים, בכל אופן, מטמאת את הטהורים. אורת "שמא יש בו חטא". ואלה שמלאים , מלאים חטאים, לא כרימון, יותר מזה, מטהרת אותם. ואומרת שעצם קדושתם כל כך גדול שלא יכולים לינוק מהם בחייהם כוחות הסיטרא אחרא.
בעניין הזה שנינו בירושלמי ברכות שתיקנו לומר הבדלה ב"חונן הדעת". "המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים". כי אם אין דעת, הבדלה מניין? ויש להבין: איזו דעת נצרכת כדי להבדיל בין יהודי לגוי? אלא שלדאבוננו יש יהודים שהתרחקו עד הקצה האחרון. "ויתערבו בגוים וילמדו במעשיהם. וכבוחנים בדעת, מבדלים ומבחינים שישראל שאף על פי שחטא, ישראל הוא. והראיה: שאם יהודי כזה יברך בשם ומלכות "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, שלא עשני גוי", אנחנו לא נאמר מיד אחריו "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", כאילו זה ברכה של טעות. מי שמברך ברכה לבטל, אומרים אחרי שהוא ברך ברכה לבטלה "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". אבל רשע שהוא יגיד, אפילו הוא דומה לגוים במעשיו, יגיד שלא עשני גוי, לא דוחקים בו למהר ולומר "תגיד תגיד 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'".
בזה אנחנו מרווחים ליישב קושיה של הריטב"א: הגמרא שואלא בתרא צ"ט, מקשה: כתוב אחד אומר שהכרובים שעל ארון הברית היו פניהם איש אל אחיו. ככה.. כרובים שהיו. כתוב אחד אומר שפניהם אל הבית. זאת אומרת, ככה הפנים שלהם... לא ככה אחד כלפי השני, אלא כלפי הבית. מה התירוץ? למה זה ככה? לא קשה. שישראל עושים רצונו של מקום, אז פניהם איש אל אליו. וכשלא עושים רצונו של מקום, אז פניהם אל הבית.
והנה מצינו בגמרא ביומא נ"ד: שבשעה שנכנסו הגוים להיכל, ראו שהכרובים חבוקים. והריטב"א מקשה, בשם הר"י מיגאש: הלא החורבן בא משום שלא עשו את רצונו של הקב"ה, אז היה על הכרובים להראות מרוחקים ומנוכרים. נכון. אמת. אבל גם שישראל אינם עושים רצונו של מקום, בין כך ובין כך, הם קרויים "בנים". "בנים אתם לה' אלוקיהם". בנים מרעים, בנים משחיתים, אבל בנים.
ולעומת הנוכרים, טובים אנו מהם עשרות מונים לאין ערוך. לכן ה' עשה שהם יראו שאנחנו חבוקים בזרועותיו של הקב"ה. למרות שהחורבן בגלל שלא עשינו רצונו, אבל להראות לגוים את ההפרש בינינו לבינם. הם לכאורה נצחו במלחמה, הם החריבו את הבית, אבל שלא יטעו שהם רצויים לפניו ואנחנו לא. עם כל מה שגרמנו לעצמנו, אנחנו חבוקים בזרועותיו, והוא אוהב אותנו גם שאנחנו במצב הכי גרוע.
אז רואים פה דבר והיפוכו. הצדיקים הכי הכי גדולים, אפשר להגיד שמטמאים. בגלל שמץ של חטא קטן. והטמאים הכי גדולים, הכי גודלים! שאין בהם שמץ אפילו של אולי מצוה, מעוצם קדושת נשמתם שהם נבראו כישראל, אז מטהרים את הטמאים. זה חוקה, זה איך אפשר להבין דבר כזה? זה חוקה חקקתי גזרה גזרתי ואין לך רשות להרהר אחריה. הקב"ה יודע סוד העניינים בכל עניין ועניין, בכל דבר ודבר.
למדנו השבת שהקב"ה נותן לאנשים שיש להם בחירה, והם בוחרים ברע, להיות רשעים במפגיע, כנגד הצדיקים. למה? צדיקים שאין להם התנגדות מצד הרשעים, הם לא יפיקו את המרב ואת המיטב שלהם. רק שיש להם התנגדות, אז האמת מתפרסמת יותר, מגיעה ליותר, קהלים וכו', וכו'. זאת אומרת, כמו שהיצר הרע הוא המאיץ, הוא המעלית, הוא הקפיץ, שבעזרתו הקב"ה מתעלים, כי עומדים בניסיונות, ככה לצדיקים חייבים להיות לעומתם רשעים מפורסמים שתמיד ידבקו אליהם.
מי לנו יותר גדול ממשה רבנו? ומי נדבקו לו כל הזמן? דתן ואבירם. ממצרים, מאותם השניים שפרסמה התורה שניים עיוורים ניצים, זה דתן ואבירם. הם שמסרו אותו לפרעה שיהרוג אותו. ולכן היה צריך לברוח למדיין. וכשהוא חזר הם שיצאו ממצרים, הם שאמרו: "נתנה ראש ונשובה מצרימה", ורצו להחליף את משה ואהרון, הם שהיו בעדת קרח, הם שהאיצו על ה'. למה? מה עשה משה שהוא צריך שני רשעים כאלה שידבקו אליו כל הזמן ויעלילו עליו ויגידו עליו. למה? לא כתוב שהוא עשה משהו שמגיע לו. אלא זה חוק. שחייבם להתנגד לצדיקים. אם לא, הוא לא צדיק. איך יכול להית שהסטרא אחרא רואה את הפעולות שלו והיא שותקת? מה היא מסכימה שהוא יעשה כך וכך? מה פתאום! היא חייבת! ככה היה עם הרמב"ם ויצאו נגדו, ושרפו את הספרים שלו. ככה היה עם הרמח"ל, ושרפו את הספרים שלו ועשו לו שמות רעים בכל העולם. וככה היה עם גדולים רבים בכל ההיסטוריה.
מה לנו מדוד המלך? מה הוא אשם שהוא נמשח ע"י הקב"ה. ורודף אחריו צדיק! לא רודף אחריו רשע. רודף אחריו שואל המלך. ועם כל זה, חייב להיות. גם זה לעומת זאת, עשה אלוקים. אבל הפיקח והנבון יודע להבחין מי צדיק ומי רשע.
שאלות:
שאלה:
שואל: שלון כבוד הרב.
הרב: שלום.
שואל: דבר ראשון, אנחנו שמחים שהגעת פה, לגדרה. דבר שני, לגבי מה שהרב אמר למה... הרי מי שמת במיתת נשקיה אין לו טומאה, למה? כי גם האבות לא יכלו לעמוד בדין. אז לכאורה, אבל לפי הדברים, יש ארבעה שמתו בעטיו של נחש, אז אצלהם כן יהיה מותר?
הרב: השאלה טומאת הנחש מה הייתה? למה? כי כתוב שבגלל עטיו של נחש, הם היו צריכים למות. למה הם צריכים למות? הם צריכים למות כי עפר באת ואל עפר תשוב זו הקללה שהייתה בעטיו של נחש. עכשיו, לא כתוב שהם מתו בנשיקה.
שואל: אבל הם לא חטאו. זאת אומרת, לא היה שום חטא, רק גזרת אדם הראשון, בגלל זה הם נפטרו.
הרב: אבל אמרנו שמיתה ע"י מלאך המוות זו מיתת שמטמאת גם כן. אמרנו כשחזר העגל, חזרו למות מיתה שיש בה טומאה. זה בגלל שלא מתו בנשקיה. בנשיקה זה לא ע"י מלאך המוות. אבל אם זה ע"י מלאך המוות, הוא מטמא בעצמו. אז זאת הבעיה.
שאלה:
שואל: שלום כבוד הרב.
הרב: שלום.
שואל: רציתי להביא קומפלימנט לרב.
הרב: תודה.
שואל: שבעצם... לפני שנה הייתי פה, אחרי כל מסע של שידוכים ולמצוא את הזוגיות שלי, כי אני אדם מאוד, מאוד, מתוקשר ומוכר גם בגדרה, לכן אני לא עומד, מחילה כבוד הרב, שלא יכירו אותי.
הרב: מה לא יכירו? רואים אותך על המסך.
שואל: לא משנה, אני נחבא אל הכלים. אני חושב שלארגון שלך שווה כל שקל לשלם. כי רואים את הברכה פה. לפני שנה עמדתי פה הרב ובירכת אותי לזיווג, וברוך ה', אשתי פה, ישתבח שמו לעד! ורציתי גם להגיד מחאה לרב שכל העימותים שרו לאחרונה במדינה, עם כל הקונפליקטים שקרו, הם שוכחים דבר אחד. אני ראיתי את הסרטון של "החרדים" בצבא, ואני חושב שמה שעשית ב-14 דקות, הם לא עשו בכנסת שם 70 שנה. זה מדהים!
הרב: וגם לא יעשו.
שואל: כל מי שרואה את הסרטון הזה מבין למה באמת בני שבט לוי לא אמורים להתגייס. אתה פשוט נגעת במהלך כל ההיסטוריה, עם תמונות והכל, ואין מה שידבר היום לדור שלנו בלעדייך לך תסביר לאחד מרמת השרון, ואני עובד עם הרבה אנשים כאלה, למה חרדי לא עוסק בצבא. אז מה שכבודו עשה, כמו שהרב עשה, ומי שמשתתף בזה הוא שותף לזה. ישר כח!
הרב: זה נקרא "המנצחים". סרט המנצחים.
שואל: אני מאחל לך אורך חיים. יצא לי גם שדרך העבודה שלי דיברתי עם הבן שלך, ה' ישמור אותו, אליהו. הוא אמר שרצית שנעבוד בטלפונים, כי אנחנו בעצם מתעסקים עם הפנסיה שלכם. אז אולי גם בעתיד נבוא ונעזור, בלי נדר. ומאחל לך כל טוב, הרב. אוהבים אותך בגדרה! מה שאנשים צריכים להבין דבר אחד פה בגדרה, שבא צדיק לעיר, זה לא ככה בא רב ורואים את באיזה מודעות, יש לרב.. זה כמו בחינה של רב עקיבא, כמו כל תנא בארץ. למה?
הרב: יהיה רצון.
שואל: כי תנא זה מלשון תנאים. שבא רב אמיתי וגם מוכיח וגם עושה תנאים, זה מלשון תנא. ואנחנו התימנים וכל העדות, צריך לכבד את הרב. ואני מאחל לך גם חיים ארוכים, אוהבים אותך! ואתה יכול לברך אותי לבן זכר, בעזרת ה', שנה הבאה.
הרב: מה השמות?
שואל: הכלה טליה בת ענת.
הרב: אצל התימנים הגבר קודם.
שואל: טליה בת אסאל.
הרב: אתה! אתה!
שואל: אה, אני? משפחת זכריה. אתה יודע מה זה "באדנים".
הרב: כן, אבל מה השם?
שואל: נאור בן שלמה.
הרב: נאור בן שלמה, וטליה בת?
שואל: ענת.
הרב: ה' יזכה אותכם לזרע חי וקיים מהרה! אבל תעשו דבר קטן: אתה תלמד שעתיים תורה כל יום בתענית דיבור, שלושה חודשים רצוף, 90 יום. והיא תלמד חצי שעה ספר "שערי תשובה" של רבנו יונה, שלושה חודשים רצוף.
שואל: ברוך ה'! תודה רבה!
הרב: תהיה בריא!
שואל: צריך שבע ברכות, מחילה הרב.
הרב: טוב.
שאלה:
שואל: שלום כבוד הרב.
הרב: שלום.
שואל: אנחנו ראינו סרטון של הרב בארגנטינה, אם אני לא טועה, שהייתה שם איזה אישה שהייתה חולה בניוון שרירים, והרב בירך אותה וברוך ה' היא החלימה בדרך נס. יש כאן ילד מגיל חמש וחצי שקיבל את המחלה הזו, ואנחנו מאוד מבקשים שהרב יברך אותו. מול כל הקהל הקדוש הזה.
הרב: ההורים יקבלו על עצמם לא לאכול בשר ועופות בכלל! זה אפשר?
שואל: כן.
הרב: תביא את הילד.
שואל: ????
הרב: כלום. בכלל. לא בחגים ולא בשום דבר. מה השם?
שואל: יעקב אבוטבול.
הרב: יעקב אבוטבול בן?
שואל: רמי ועדנה.
הרב: רמי ועדנה. ה' ירפא אותו ברפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, מהרה! ויעתיק את המחלה לארדואן. רפואה שלמה!
תשים לו ציצית קטן. עבודת יד.
שאלה:
שואל: יש הרבה רבנים שאומרים שאנחנו גלגולים של נשמות שבאנו לתקן.
הרב: נכון.
שואל: אז נניח עכשיו, נגיד סתם, התאמצתי בעולם הזה, עולה לעולם הבא, אומרים לי.. מפנים אותי למחלקת תיקונים. פתאום אחד יוצא, אומר לי "תודה, תיקנת אותי. אני בא מחכה לעשות... לתקן עוד גלגול". הוא בא הולך שמח בעולם הבא. אני מחכה לתקן עוד גלגולים. אז מה יצא כל מה שעשיתי.
הרב: זה לא עובד כמו בגראש. אתה נשמה, נגיד הנשמה הראשונה קראו לה אברהם. אברהם ירד לעולם פעם ראשונה. היה צריך לקיים את כל תרי"ג מצוות לפי מה שהזדמן לו בעולמו. לא קיים את הכל. נגיד עשה חצי. הגיע למעלה, אז חציו מתוקן וחציו לא מתוקן. נחצי הלא מתוקן יורד שוב בגוף חדש וקוראים לך עכשיו יעקב. אבל זה החצי של אברהם? אותו אברהם. לא מישהו אחר. נמצא בגוף חדש. תקנתה נגיד רבע. עולה למעלה, השלוש רבע נמצאים שמה אצל אברהם והרבע יורד עוד פעם, ונקרא עכשיו יצחק. ונגיד שהשלמת את התיקון. אז אתה עולה ואברהם תוקן. באיזה גוף אתה תקום? בגוף שנעשה בו עיקר התיקון. בתחיית המתים. וזהו. נגמר הגראש. הבנת? אתה לא עבד בשביל מישהו אחר. זה אתה עובד בשביל עצמך. הבנת? תהיה בריא!
שאלה:
שואלת: שלום, כבוד הרב.
הרב: שלום.
שואלת: אני שמעתי הרבה הרצאות שלך, עכשיו קצת התרגשתי, אז מתנצלת.
הרב: זה סימן שאת יהודיה. כי בני ישראל רחמניים. ראיתי הרבה דמעות פה קודם.
שואלת: אני רוצה לדבר על עצמי, אני רוצה לבקש ממך רפואת הנפש ורפואת הגוף.
הרב: בשמחה! את מוכנה גם לשים כיסוי ראש שזה יעזור?
שואלת: עם זה קצת קשה לי. אני אומרת את האמת. אני מוכנה לקחת דברים אחרים.
הרב: אין בעיה, אני אביא לך שניים.
שואלת: אין בעיה.
הרב: תשמעי מה שאני אומר לך, אם את רוצה לשמוע בעצתי, את גם תצליחי. בבקשה תן לה שניים. שימי, ותעזרי לה בבקשה...
שואלת: כבוד הרב, אני אומרת את האמת מאוד קשה לי עם זה.
הרב: לא בעיה. זה לא כבד, תראי זה לא כבד. מה את מתכוונת לא ימכרו לך במכולת?
שואלת: לא, לא קשור.
הרב: יזרקו אבנים? מה הקושי? לא יהיה חדירה לכינים. מה הבעיה? פחות שמפו? מה הבעיה? מה הבעיה? כאילו את תשני את הזהות?
שואלת: לא. אני צריכה דברים אחרים לפני שאני מגיעה לזה.
הרב: חוץ מזה נביא לך עוד דברים אחרים אח"כ. קודם כל אם תלכי עם זה, אז את בלאו הכי תביני שאת את הולכת עם תואר של יהודיה קדשוה וטהורה, זה מחייב גם תיקונים נוספים. זה יעזור לך להשלים את השאר, שאת עוד לא עושה. מה הבעיה? אבל אם היה אומר לך הרופא שצריך לשים לך גבס על הראש עכשיו, לרפואה. גבס. היית אומרת לו "לא מתאים לי, תן לי משהו אחר"? . לא היית אומרת לו תן לי משהו אחר. כי הוא הרופא, הוא המבין. אני אומר לך ביקשת רפואת הנפש והגוף, הראש הוא אחראי על כל הגוף, כיסית אותו אין קטרוג למעלה, תראי שזה עובד. נשים נפקדו, נתרפאו ממחלה...
הרב: כבוד הרב, אני לא דתיה, אני...
הרב: אין לא דתיה! מהערב את יהודיה כשרה! אין לא דתיה. מה זה לא דתיה? מעצם הולדתך כיהודיה, את דתיה. את מחויבת לדת היהודית. מה פירוש? כל ילד שתביאי הוא יהי יהודי. ירצה או לא ירצה. את יודעת למה? בגלל שאת יהודיה. מי קבע את זה? הדת. התורה הקדושה. התורה קובעת שאת לא יכולה להכריז על עצמך "אני חילוניה", "חילונית". אין דבר כזה! את דתיה! מה פירוש? עשית ברית לילדים?
שואלת: כן, בטח.
הרב: מה פתאום בטח? מה פתאום? דווקא לחתוך? דווקא תחתוך זה המצוה שלקחת? ולשים כתר על הראש למה לא? אני בטוח שהסבתא שלך, שאני אהיה בטח היית עם כיסוי ראש, נכון? היית צדיקה, נכון? נכון שאת מעריכה אותה מאוד? למה שהילדים שלך לא יגידו: "איזה אמא הייתה לנו", "איזה סבתא הייתה לנו"? מה יגידו? סבתא שלנו ישבה כל הזמן הסתכלה בטמבלויזיה בשטויות שיש שמה. מה? איפה הסבתא שדואגת שהנכדים ילכו לבית הכנסת? שישמרו תורה, שילמדו, שיחזרו על הפרשת השבוע, שיספרו לה סיפורים על צדיקים. איפה הסבתא הזאת? איפה היא? מה לא מגיע להם שיהיה להם סבתא כזאת? את לא בת 12 ולא 24. אמרת 30. מספיק! די! עכשיו הגיע הזמן לכסות את הראש. אנחנו הגענו לצבא בתור חילונים שמו לנו כובע אוסטרלי. ולא שאלו אותי בכלל אם אני רוצה או לא רוצה. אמרו לי אתה חייב! אתה פה בצבא, אתה תעשה מה שאנחנו אומרים. כובע אחד על הראש, כמו מצנפת ועוד אחד פה, בכותפת. וככה החליטו שאני חייל דתי. לא שאלו אותי. אז אם הם יכולים להחליט בשבילי, הקב"ה לא יכול להחליט בשבילך? מה את מסרבת פקודה? אני אומר לטובתך. תראי את תהיה בריאה ושלמה! כאי לך! צ'ק צ'אק!
שואלת: אני מבינה. אני מבינה כבוד הרב. אבל יש בעיה אחרת. אני הולכת עם מכנסיים...
הרב: למה שתלכי?
שואלת: וזה לא מתאים לשים כיסוי ראש עם מכנסיים.
הרב: ברור שלא! נכון. אבל יש שמלות יפות! כל הדיילות ב"בריטיש איירוויס" הולכות עם חליפות שמלות. לא עם מכנסיים. למה האנגליות האלה, גויות, יכולות לכת בצניעות? התפקיד שלהן מחייב. למה את לא יכולה בתור יהודיה כשרה? מי חייב מכנסיים? אם היית גבר, בסדר. את רואה אפילו אני לובש שמלה. מה הבעיה? כי יהודים היו הולכים כולם עם שמלות, כולם. שמלתך לא בלתה מעלייך. נאמר לגברים. תשמעי מה שאני אומר לך. וחוץ מזה תקשיבי, גם אם תהיה לך בעיה עם המכנסיים בהתחלה עד שתקני, אז את יכולה לשים כובע. כובע הולכות גם נשים חילוניות. מה הבעיה. יש כובעים. יש שמש עכשיו אמרו שלושה ימים יהיה חום ה' ירחם. זה סיבה לכסות את הראש. שהשמש לא תקפח את ראשך. תשמעי לי, אני משקיע בך כבר כמה דקות טובות. תאמיני לי זה לרפואה ולבריאות. שתיים קיבלת! לא אחת.
שאלה:
שואלת: : כבוד הרב, ערב טוב. אני הבת שלה.
הרב: תראה איזה הבדל! איך הולך כזה דבר?! לא יאומן! מה זה?!
שואלת: ברוך ה' זכינו!
הרב: לא הבנתי איך לא השפעת על אמא עד עכשיו?
שואלת: ניסיתי. האמת בדרכים טובות, אבל...
הרב: תגידי לי, את ראה כזאת בת שהולכת כל כך בצניעות וזה כל כך הולם ומתאים. למה שאת לא תלכי? בואי נראה איך זה נראה עלייך . תעשי טובה!
שואלת: לא, לא, רגע! כבוד הרב, אני רוצה להגיד משהו...
הרב: כן.
שואלת: אמא שלי קשה לה.
הרב: הבנתי את זה.
שואלת: היא ברוך ה' גדלה בבית דתי, כאילו ההורים כיסוי ראש, הכל, ממש בית מאוד, מאוד דתי. ואני חשובת שקשה לה קצת מהסביבה, מהמשפחה.
הרב: בסדר.ש הם יצחקו עליה והיא תצחק עליהם בחזרה.
שואלת: היא צריכה לשבור את הקרח הזה.
הרב: מי שעושה את האמת יכול לצחוק על כל מי שאומר שקר. אין שום בעיה. אם היא חכמה ויבואו ויגידו לו "טיפשה,טיפשה את טיפשה", היא תיעלב? היא תצחק עליהם. כי אם היא יודעת שהיא חכמה היא תוכל להוכיח את חוכמתה. מה הבעיה? לא הבנתי. אם היא עושה דבר אמת, הפוך, היא צריכה להתבייש שהיא לא עושה דבר אמת, היא לא הולכת בדרך ההורים שלה. איך זה יכול להיות? למה שהיא תעשה ככה? אז נכון יהיה לה קצת מבחן קשה בימים הראשונים, אבל אני יודע מהרבה אנשים שהם הופתעו לטובה. שאמרו "יו! איך מתאים לך! יו! איך מתאים לך".
שואלת: כן, אבל היא נמצאת עם משפחה וסביבה ש...
הרב: בטח! יש מישהו בלי משפחה...
שואלת: לא יקבלו את זה כל כך טוב.
הרב: שלא יקבלו!
שואלת: לא שאני נגד חס ושלום. בבית.
הרב: שמעתי. שלא יקבלו! אבל היא רוצה לקבל בריאות. את יודעת מה? שהם יתנו לה בריאות. אין בעיה. שתפנה אליהם, תגיד להם שהם יברכו אותה, החילונים, שהיא תהיה בריאה, בריאות הנפש והגוף, ונראה אם זה יפעל. אם זה לא פועל, אז אני אומר לה מה לעשות בשביל שיפעל. והיא תראה שזה יפעל.
שואלת: טוב, זה החלטה שלה.
הרב: נכון. גבש על הראש. הרופא אמר צריך לגבס את הראש. מה לעשות?!
שואלת: זה מסבך לה את המחשבה. כי...
הרב: לא! לא! זה...
שואלת: היא מעולם אחר.
הרב: הפוך! זה לא נותן למחשבות לברוח. זה סוגר אותם, והכל שמור בפנים, שום דבר לא יצא לבטלה. הכל יהיה בדיוק כמו שצריך. זה לא שמנה מאיפה היא באה. יכולה לבוא מבולגריה גם. לא יעזור. חייבת בכיסוי ראש! את בולגריה? לא. כן. את רוצה תחליטי. אני פה בינתיים, עוד כמה דקות. אם תרווחי את הברכה, הרווחת את מה שביקשת. אם לא תרווחי אותה, אז אולי המשפחה תעזור.
שאלה:
שואלת: ערב טוב, כבוד הרב. קודם כל, אני רוצה להודות לרב על הרבה, הרבה דברים. לא תכננתי לבכות אבל... הרב שינה לנו את החיים.
הרב: לטובה.
שואלת: בטח! סליחה... טוב,ז ה אין סוף של דברים שעליהם אני צריכה להודות לרב, אבל ברך ה' הרב זיכה אותנו ומזכה אותנו כל הזמן ללכת באמת, לזהות את השקר. דבר שהיינו שקועים בו ועבר מאוד. ואם זה בנשוא האחרון של כל עניין המאכלות, שאני יכולה לשתף את הרב ואת כולם ולומר בעלי ואני כבר המון, במו שנים מנסים לשנות את התזונה בבית,להפסיק עם הרבה דברים לא טובים שאנחנו היינו מכניסים לתזונה היום יומית שלנו ושל הילדים, אבל תמיד זה לא צלח, תמיד היה יצר הרע ככה פה ושם שנכנס. אבל מאז שהרב הכניס את ההבנה ואת הידיעה שבמה באמת מדובר, אז תודה רבה! באמת תודה רבה!
הרב: תהיו בריאים! תצליחו!
שואלת עוד דבר קטן, אני רציתי אם אפשר שהרב יברך את הילדים שלי. שימשיכו להיות כאלה גיבורים ולא להיכשל בסביבה שהם נמצאים עם המאכלות האסורות. ואם הרב יכול לומר לי מה אני יכולה לקבל על עצמי לרפואת הילד?
הרב: הילד? מה יש לילד?
שואלת: הילד שהרב בירך קודם.
הרב: אה, קודם. בסדר. ה' יזכה את הילדים ששמותם...?
שואלת: תפארת בת איילת...
הרב: תפארת...
שואלת: ישראל, אביתר, יהודה, ומיכל.
הרב: ומיכל בני איילת, ה' יזכה אותם לגדול צדיקים, יראים ושלמים לעבודתו יתברך בריאים בגופם ונפשם.
שואלת: אמן!
הרב: ובשביל הילד תלמדי חצי שעה שערי תשובה של רבנו יונה שלושה חודשים רצוף.
שואלת: תודה רבה כבוד הרב.
הרב: בואי אני אראה לך דוגמה של ילד איך גודל בקהילות פז.
תראה להם בבקשה ילד בקהילות פז. כולם מקפידים על מאכלות אסורות, הכל. אין שום דבר שישי בו חשש וספק.
הצגת סרטון.
זה ילדי קפ"ז. ברוכים תהיו! אני מודה לכם מאוד! תודה רבה וערב מהנה!
שלום וברכה, ב"ה אני בעלת תשובה כבר 22 שנה, בזכות הרב זכינו להתחזק ולבנות בית של תורה!
בס"ד 18.05.2020 (שני, כד' אייר תש"פ) לכבוד הרב החסיד נזר הבראה שליט"א שמי: א. פ. אני מודה להשי"ת כל יום שזכינו אני ובני ביתי לחיות את הרב ולהלך לאורך! ו: 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' ותודה רבה לך שאתה מחכים אותנו. אני מודה לך על האכפתיות ועל החסדים האין סופיים על החנות (קפז') המוצרים והתבלינים ועל הקהילה הקדושה שקיבצת סביבך. יה"ר שהשי"ת ישמור לנו עליך (אמן) כי אתה יותר מאב ומאם ותודה על המסירות נפש, זה שאתה מסלק מאיתנו את החושך בעמל רב ובאהבה רבה בלי לחשוב שניה על עצמך בכלל. הרבה זמן רציתי לכתוב לרב ולא יצא וב"ה שעכשיו הגיע לי הזכות להודות לרב. שאנחנו מרגישים שאתה כמו אברהם אבינו – ע"י שהיה בעל חסד, ויצחק אבינו – במידת הגבורה, ויעקב אבינו – במידת האמת הצרופה, ומשה רבינו רועה נאמן, ודוד המלך – נעים זמירות ישראל, ושלמה המלך בחכמתו, ופנחס במסירות נפש, ושמואל הנביא שמכתת רגלים כל יום, וכל התכונות הללו נמצאות ביחיד אחד ומיוחד לכבוד הדור המיוחד הזה! ועכשיו אתה לא רק הרועה הנאמן של ישראל אלא של כל האנושות כולה וכמו שאנחנו מצפים למשיח במהרה אנחנו מצפין ליום שיודו כולם הרב אמנון יצחק אמת ותורתו אמת והם (...) בדאים. אנחנו שמחים בשמחתך [וכואבים את כאבך בכל מה שעושים לרב, (בתאריך המכתב ב"ה נמסרה הרצאה: הבחירה בידים שלך, בני ברק 18.05.2020 shofar.tv/lectures/1320, וכן שיעור: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ב 18.05.2020 shofar.tv/lessons/12136) ומי יודע אם זה לא כפרה לכלל ישראל] אוהבים אותך אהבת נפש משפחת פ' באר שבע מבקשים ברכה: שאזכה ש... יהיה השמש בצמוד לכבוד הרב שליט"א כמו שיהושע בן נון שימש את משה רבינו ע"ה זיע"א.
'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).
מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
© 2024 כל הזכויות שמורות