פתח תקוה - איבוד המעלות ועונשן

 ערב טוב,

 עזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח. הערב הזה יהיה  להצלחה מרובה ולרפואה שלמה מהרה לאיתמר בן אורנה ומאיה בת מירה, יאיר בן חנה  וארנה בת נעמי, מרדכי בן רוני ומירה בת חנה וב"ב.

 הערב יהיה גם לעילוי נשמת הורי וחמי מנוחתם עדן.

בפרשה  הזו שהיינו יש הרבה מה ללמוד, שנים רבות אם נשב ונדוש לא נגמור.  אבל נסתכל על כמה כיונים מה פרשה, דברים שיועילו לנו בעולם הזה ולעולם הבא.

"ראובן בכורי אתה כוחי וראשית אוני, ישר שאת ויתר עז" יעקב אבינו בא לברך את השבטים ואת ראובן  ושמעון ולוי הוא לכאורה לא ממברך אלא מוכיח אותם תוכחה קשה. ומיהודה הוא מברך והלאה. אבל בסוף כתוב, ''איש אשר כברכתו ברך אותם''. את כולם. יוצא שגם התוכחות האלה שהוא אמר להם לראובן שמעון ווי, הם ברכות גדולות ובפרט מי שיודע לקחת את התוכחת ולתקן את מעשיו, אין ברכה גדולה יותר מזה. אז הוא אמר לו בכורי אתה, כוחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז" פרושו של דבר, הבכורה הייתה שלך, הכהונה הייתה שלך, יתר  שאת, יש לך יותר מאחיך שאת, שאת זה לשאת את הידיים בברכת כוהנים, והמלכות הייתה שלך , יתר עז, גם היה יל ך יתרון עליהם בזה שהיה לך את מעלת המלכות אבל עכשיו  שחטאת, נתנה הבכורה ליוסף, הכהונה ללוי, והמלכות ליהודה.  למה, פחז כמים אל תותר. הייתה לך פחיזות בהילות, מהירות, חיפזון, שלא במקום שלא במידה שלא כראוי. ולכן אל תותר, לא  נותר לך שום דבר אמרתי שיש לך יתר ויתר, אז עכשיו אל תותר. כמו מים שלא נותר כלום, אם יש לך בכלי מים ואתה שופך לא נותר כלום, אבל אם היה שמן ואתה שופך, נותר שמן קצת.  תמיד כי הוא סמיך דביק. אהל אתה לא נשאר לך כלום. התרוקנת מכל המעלות האלה.

מה הוא עשה, הוא בלבל את יצועי בלהה.  שרחל נפטרה, ליעקב אבינו היו ארבעה נשים רחל ולאה, ובלהה וזילפה, בלהה הייתה שפחת רחל, וזילפה שפחת לאה. ומה יצאו כל השבטים. כשנפטרה רחל שהיא הייתה צרה ללאה למרות שהיא ויתרה לה על הנישואין ליעקב אבינו כידוע. ומסרה את הסימנים לאחותה שלא תתבייש, יעקב התחתן בטעות על ידי הטעיה של לבן, עם לאה במקום עם רחל, אז הן היו צרות, צרות, שני נשים שנמצאות אצל בעל אחד זה נקרא צרות אחת צרה לשניה כי כואב לה. זאת מקבלת יותר צומי , זה כואב לה וכו זה נקרא צרות, אז כשנפטרה רחל, יעקב אבינו מסיבות הידיעות ושמורות לו, הכניס את מיטתה של בלהה לאוהלו. ראובן שהיה הבכור של לאה,  תבע עלבון אימו, כאב לו מאוד מאוד שנעשה הדבר, לא די שרחל הייתה צרת אימו בחייה, אז לאחר מותה תבוא שפחת  צרת אימו ותכנס במקום לאה אימו שלו שהיא חיה, אז הוא תבע את העלבון של אמא שלו ועשה מה שעשה  יש אומרים הפך את המיטה ובלבל , לא משנה.

אבא שלו יעקב אבינו כעס עליו מאוד ומה שקראנו עד עכשיו זה בעקבות מה שהוא עשה. ואמר לו הבכורה היתה שלך הכהונה היתה שלך המלכות היתה שלך ועכשיו שחטאת נתנה הבכורה ליוסף, אז הבכורה שהפסדת הולכת ליוסף , הוא נהיה הבכור, הכהונה הפסדת אותה היא הולכת ללוי, והמלכות הפסדת אותה והיא הולכת ליהודה. עכשיו וחכמים זיכרונם לברכה אומרים 'כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, אלא עלבון אימו תבע. הוא בא מנקודה קדושה וטהורה למנוע צער לאמא שלו, בזיונות, היא כבר סבלה ביזיונות הרבה בחיים שלה, כולם ריננו עליה אמרו שאין תוכה כברה, אשה שנכנסת תחת אחותה ולוקחת לה את החתן, סבלה מאוד, הרבה ביזיונות סבלה לאה, עוד עכשיו גם אחרי שנפטרה רחל וכאילו הדרך נקייה ועכשיו היא יכולה לחיות כאשה החשוב של הבית, ונכנסת השפחה , אז הוא תבע את עלבון אימו. אבל עם כל זה, שאמרו חכמים, ראובן לא חטא, אבל  בגלל שהוא בלבל את יצועי אביו, בכל אופן הוא עשה משהו שלא כהוגן, אז הוא הרבה לעשות תשובה ושק ותעניות, הוא לבש בק, זה מאוד מאוד דוקר מאוד לא נח,  ועשה תעניות, לחזור בתשובה.  ולא עוד  אלא שבמדרש כתוב שאמר לו הקב"ה לראובן 'מעולם לא חטא אדם ועשה תשובה' מעולם. מצינו אדם הראשון,  מצינו קין, מצינו קין, איך כתוב שהקב"ה אומר לו 'מעולם לא חטא אדם ועשה תשובה ואתה פתחת בתשובה' אתה הראשון שפתחת בתשובה. 'חייך שבן בנך עומד ופותח בתשובה תחילה ' ואיזהו, הנביא הושע. שנאמר ' שובה ישראל עד ה' אלוקיך'. הושע הנביא קרוא לעם ישראל 'שובה ישראל עד ה' אלוקיך' שאדם חוזר בתשובה אמיתי אז התשובה שלו מגעת עד כסא הכבוד. ברגע אחד היית רחוק מתועב משוקץ ,מרוחק מהקב"ה  וברגע אחד שאתה חושר בתשובה אתה מגיע עד ה' אלוקיך.

אז מה פרוש שאומר אתה פתחת תחילה בתשובה, אז בפרוש עץ יוסף הוא מסביר, ראובן היה הראשון ששב בתשובה מעצמו. לא מתוך העונש והדוחק.  ז"א הוא השיג את מעלת התשובה בלי שהיה עליו קיום.

לא כמו אדם הראשון שהוא גורש מגן עדן, לא כמו קין שהוא אמר לו  'נע ונד תהיה בארץ'  בלי עונש, מעצמו. הבין את המצב הבין מה עשה במושכל השני שלו הבין הטעות במושכל הראשון, וחזר בתשובה מעצמן

ראובן היו לו מעלות גדולות, הוא גם הייה נזהר בגזל, כמו שאמר במדרש שאת הדודאים שמצא לקח מן ההפקר, ז"א היה  נזהר בכל דבר שרק אפשר,  אבל על החטא הקטן שלו  עשה תשובה והיה הראשון להורות דרך של תשובה עד שזכה שמבני בניו צא הנביא הושע, שהעיר את עם ישראל לתשובה לדורות. אז נשאלת השאלה, אחרי כל השבח הזה, מה כל חורי האף הגדול הזה?  שלא היה אביו יכול לוותר לו, נו בסדר אז הוא עשה, תבע את עלבון אימו כואב לו. למה הפשיט אותו מהכהונה מהבכורה מהמלכות לעולם?

אתם יודעים איזה הפסד זה?

בכורה וכהונה אחת הם. פעם הייתה עבודה בבכורות ואחר כך נלקחה מהם ונתנה לשבט לוי. אז הכהונה, עבודת בית המקדש, הקרבת הקרבנות הכפרה שכל עם ישראל במשך כל הדורות, הרי היה משכנות, בשתי מקדשים,  יותר מאלף שנה והיו מכפרים על עם ישראל. וכל העבודה והזכות הזאת לכפר לעם ישראל, כל זה היה מסור לו, ואת כל ה הוא הפסיד, ואת המלוכה הוא הפסיד, מה זה מלוכה, כל המלכים שיצאו מיהודה שזכה למלוכה, וכשמו יהודה, גימטרייה 30 היו 30 מלכים מיהודה, כל המלוכה שמלך יכול להשפיע על העם  יכול לקרב אותם לה' יכול להדריך אותם יכול להיטיב להם  יכול לעזור להם זה זכויות גדולות לאין שיעור, כל המלוכה כולל מלך המשיח, הכול נלקח ממנו. והועבר ליהודה.  בשביל מקרה אחד מה הולך פה מה חורי האף הגדול הזה?

 באה התורה ומלמדת אותנו, ראובן היה צדיק גדול,  אבל התורה מלמדת שצדקות בלבד זה לא מספיק. אדם שרוצה למלא את התפקיד של בכור שהוא הגדול של האחים, והוא גם ממלא מקום אבותיו, וחייב אדם  בכבוד אחיו הגדול ככבוד אביו, אדם כזה מוכרח להיות מיושב.  אבל אם הו פחז כמים,  אם הוא נבהל לעשות דברים במהירות בחיפזון בלי שיקול דעת,בלי ישוב הדעת,  אפילו  אם הוא  מתחרט אחר כך  ואפילו אם בדעת מעשה הוא כבר מתאבק עם המידה הזו, אדם זה לא מסוגל למשרה נכבדה זו להיות בכור.

 לכן יש מושג גם לפעמים בכור שוטה, כי בכור זה מעלה גדולה מאוד. הקב"ה קידש את כל הבכורות מרחם. ''קדש לי כל בכור' זאת אומרת כל מי שנולד בכור יש בו קדושה מעצם זה שהוא נולד כבכור, רק שלא יאבד אתת זה כמו שאנחנו שומעים, הוא יקרא בכור שוטה.

וכן בנוגע לכהונה ולמלכות, צריך שאדם שיהיו לו  המעלות האלה של כהונה ומלכות, צריך שיהי לו כח החלטה וקור רוח. כי כל דעות עולה בחיי אנוש.  אדם הוא מטבעו חמום מח, ואינו מוכשר לתפקידים כה עדינים. וכל הצדקות לא יכולה לעזור לו אם ישנה כחוט השערה, אם שינה כחוט השעה, אם ישנה כחוט השערה מסדרי העבודה, ולא יועיל שום חרטות.  וגם אם יחליט בפחזות  דהיינו בבהילות במהירות על עניין מלכותי, יתכן שכבר יהיה מאוחר לתקנו.

 ז"א אם אתה מלך אין מרום לטעויות, טעות תעלה לכל העם  זה לא טעות של יחיד זה טעות לעם שלם. אבל למי העבירו את  הבכורה, העבירו ליוסף.  יוסף נעשה בכור, למה ליוסף, יוסף הוכיח את היכולת שלו להישאר מיושב בכל מצב. הרי  בשעת הניסיון הגדול של אשת פוטיפר ניסתה לפתותו במשך שנה שלמה יום יום, שחרית נמחה וערבית, ובסוף תפסה אותו בבגדו , להכניעו לעבירה, ברח  מן העבירה ולא נכנע לכל הלחצים ולכל האיומים.

הוא ישב על זה עשר שנים. ועוד שנתיים. אבל הוא לא ויתר על מעלתו ועל  כבודו, בכור.

גם שבט לוי, אפילו שבמעשה שכם, כתוב שמעון ולוי אחים , והם נקראו אחי דינה, כי הם יצאו נגד שכם בן חמור וכל בני היער, שהניחו לשכם בן חמור שעשה את המעשה שלא יעשה, כמו שהם אמרו 'הכזונה יעשה את אחותינו' והם הרגו את כל אנשים שכם. 24 אלך איש.

 ואביהם אמר להם 'ארור אפס כי עז ואברתה כי קשתה' היה להם חרון אף, כעס, והם הלכו והרגו את כל אנשי שכם. אז שמעון ולוי היו אחים, אחים לאותו עניין. והם לא התייעצו עם האבא, האבא שלהם זה לא סתם אבא, זה האבא הכי גדול בתבל, בחיר שבאבות, אברהם יצחק יעקב, יעקב הוא הבחיר שבאהבות, הוא רגל במרכבה, ודאי שהוא גדול הדור, הם לא לקחו עיצה ממנו, ה ם עשו זאת על דעת עצמם מבלי לשאול אותתו, אז גם שבט לוי אפילו שמעשה שכם גם הם לא התייעצו עם אביהם אבל יישב בסיפרי על הפסוק 'וללוי אמר 'תומך ואוריך לאיש חסידך' למה לוי נתקרב נתקרב מאוד אצל הקב"ה לעומת שמעון שנתרחק, הרי שניהם היו ביחד .

אומר משל לשתיים שלוו מהמלך, אחד פרע למלך ואחד לא דיו שלא פרע אלא חזר ולווה. שמעון ולוי שניהם לוו בשכם, ז"א הם היו בעלי חוב, מי שלווה הוא הפך להיות בעל חוב, שניהם לוו הכוונה נהיו בעלי חוב אצל הקב"ה הם עשו מעשה שלא יעשה, שלא כדין, שלא בעצת אביהם,  אבל לוי פרע במה שלווה במדבר, ממה שהוא לווה איפה הוא פרע, במדבר. כתוב 'ויעמוד משה בשער המחנה ויאמר מי לה' אלי ויבואו כל בני לוי' ז"א היה עגל, מעשה העגל, משה יורד מן ההר, רואה מה שעשו, שובר את הלוחות וצועק במחנה מי לה' אלי. מי בא אליו, רק שבט לוי, כל השבט בא. ז"א מה אומרים שהייתה להם קנאה לה' מקנאים לה' ז"א המעלה הזאת שהם יכולים לקחת חרב ולהלחם בשכם, זה היה מנקודת קנאת ה' שלהם, לא בעצבים. קנאת ה' שלהם, שהם שגו שהן לא לקחו עיצה מהאבא אבל הם עשו את זה לשם שמיים אמיתית.

 איפה רואים, בזה שהם פרעו במדבר, שהוא אמר מי לה' אלי הם באו. והם לקחו כל אחד חרב והרגו אפילו את קרובי המשפחה שלהם שהיו נגועים בעת העגל. ושוב פרע שבט לוי את הקב"ה בשיטים, שהיה מעשה של בני שמעון  עם זימרי בן סלוא עם המדינית  אז נהרגו שמה 24 אלף מבני שמעון. והם היו אלא שיצאו חוצץ, לוי. אז רואים שהם פרעו, שמעון לא פרע, לכן הם נתקרבו עד שנאמר להם 'תומך ואורך לאיש חסידך' שהאורים והתומים היו עליהם.

כמה ניסיונות התנסה שבט לוי ובכולם היה נאמן להקב"ה ולכן הם זכו למה שזכו משום שהסוף שלהם גילה את ההתחלה, אז הם יצאו גם כן ונתבררו ולכן הם זכו בכהונה. 

והמלכות נתנה ליהודה. שכבר הראה תאוותו לאמת במעשה תמר. למי שלא מכיר את המעשה הייתה לו כלה בשם תמר, היא הייתה נשואה לבן בשם ער, ער נפטר, מעשיו היו  רעים וגם אחיו אונן מעשיו היו רעים משום שהם השחיתו את זרעם לארץ.

לא רצו להעמיד זרע, וכידוע שפיכת זרע לבטלה הוא עוון חמור ופלילי מאוד מאוד והדבר היה רע בעיני ה' עד שהרג אותם על זה. זה עוון פלילי מאוד כידוע מי שמשחית זרעו הוא בורא שדים, שהם הבנים שלו.  אז במקום שהם ייוולדו עם גוף הם יוצאים לאוויר העולם ואין להם גוף כי הוא משחיט את הזרע.  ואין התרקמות בן זה לבין הביצית  ולא נוצר אדם. אז מה נוצר, שד. והשדים האלה הם נקראים הבנים שלו. הבנים האלה מחכים ליום הפטירה לנקום בו, למה אתה בראת אותנו בצורה כזאת שהיא לא גמורה ולא שלמה.

לכן שיש מנהג ירושלים, מנהג ירושלים שהבנים לא מלווים בלוויה את האב, למה לא מלווים, כי אם הם באים ללוות, אז הבנים האלה השדים אומרים גם אומרים גם אנחנו בנים גם אנחנו באים ללוות, והם המטרה שלהם לבוא לנקום בו על מה שעשה להם. אבל אם הבנים לא באים, הבנים שבחיים אז גם הם לא יכולים לבוא. זה מנהג ירושלים שאין מלווים את האב, הבנים.

מפה רואים עד כמה זה חמור, חמור מאוד מאוד, אני לא רוצה להרחיב את הנושא כי זה לא הנושא אבל זוהר הקדוש כתוב דברים קשים ביותר נגד זה, זה נקראים שופכי דמים. 'ידיכם דמים מלאו' וזה עוון פלילי מאוד.

אז מה היה עם יהודה,  היה לו עוד בן שלישי, שקרו לו שלה, הוא היה קטן,  והיה חוק ייבום, עוד לפני שנתנה התורה היה חוק יבום, בכל העולם גם גויים, שאם מת אח, ולא הביא ילדים אז האח שלו נושא את אשתו זה נקרא מיבם אותה כדי להקים זרע לאח שלו שנפטר, על פי הסוד, אותו אח שנפטר, הוא בעצמו יהיה הזרע שיצא משניהם.  וככה יקרה לו זרע ומי שלא רוצה להעמיד זרע לאחיו אז הוא חולץ את הנעל ולא נושא את היבמה והיא יורקת לו לפניו, לא בפניו, לפניו, הוא נראה בית חלוץ הנעל שלא רצה להקים זרע לאחיו.  עכשיו יהודה פחד שאם הוא ייתן לה את הבן השלישי, יש דין של אישה רצחנית, קטלנית. מה זה קטלנית, אם מתו אצלה שני בעלים היא כבר מסוכנת שאילו, גם אם השלישי יבוא הוא גם ימות, אז הוא לא רצה לתת את הבן והתחמק.

אבל היא ידעה מה גודל המעלה של יהודה וזרעו והיא רצתה להעמיד תולדות קדושים מהמשפחה הזאת אז היא לא ויתרה, אז היא הלכה והתחזתה ליצאנית, ועמדה בפתח עניים,  ויהודה לא הכירה,  למה, כי הייתה צנועה בביתו אז הוא לא ראה את פניה אף פעם, ושמה היא גילתה את שערה ועמדה, ובא מלאך ודחף אותו אליה, מלאך של תאווה כדי להעמיד ממנה את מלך המשיח.  כי ממנה יצא פרץ ומפרץ יצא  מלך המשיח דהיינו דוד הלאה עד מלך המשיח

. יש לזה סיפור הסברנו פעם הזוהר מסביר למה זה תמיד בא בדרך כזאת לא מקובלת משום שהיצר הרע לא רוצה שיצא מלך המשיח כי אז יגמר תפיקו בעולם והקב"ה שוחט אותו אז מה יקרה הוא רוצה שלה יהיה אז מה קורה כל מקום שיש צ'אנס שיהיה הוא מנסה לחבל, להזיק. אבל ממקומות שנעשים בדרך של כמו עבירה, שמה הוא לא חושש כי ממה , מעבירה יצא מלך המשיח? אז לכן כל מקרים שמביאים את גדולי הדורות שמהם יצא המשיח, כולם בדרך כזאת שהוא לא יכול לצפות.

קיצורו של דבר, אז היא הרתה  מהמקרה הזה והוא הזאיר לה סימנים, לא היה בידו לשלם, השאיר לה סימנים, שהוא ישלח וישלם לה, טוב, אחרי שלושה ימים יצאה שמועה שהיא זינתה, אין לה בעל, היא בהריון, אז הביאו את דינה לפניו, לפני יהודה בבית הדין ויהודה בלי כחל בלי סרק הרי הוא לא ידע שהוא היה איתה, הוא אמר דין, הוציאוה ותישרף. עונשה שריפה. טוב היא שמעה את הפסק דין הזה, אז היא לא רצתה לבייש אותו ממנו למדו "מוטב לו לאדם להשליך עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים"

אז היא שלחה לו, הכר נא למי אלה,  הוא השאיר אצלה, חותמת ומטה וכו, למי אלה, היא לא אמרה לו, תשמע זה אני שאתה היית איתי ואתה בעצם  גוזר דים עלי שאתה בעצם עשית וכו וכו . אז היא אומרת לו הכר למי אלה.

והוא מיד הבין, עמד בבית הדין ואמר צדקה, ובת קול אמרה ממני.

למה בת קול צריכה להגיד ממני, כי מאיפה אתה יודע אולי היא הייתה עוד עם מישהו אחר אחיך את יודע שזה ממך אז הוא אמר צדקה, ז"א היא צודקת, היא לא חייבת.

למה, כי בדין ייבום בזמנם אם הבנים לא מיבמים אז האבא חייב ליבם אז יהודה חייב לייבם זה מה שהיא עשתה היא דאגה שהוא ייבם ויקים את הדין שהיה אז. שהוא צריך לייבם. אז היא לא עשתה שום עבירה שום עוולה, אבל הוא שלא ידע שזה היא הוא לא ידע מה נעשה אז הוא שמע רק מעה שלה הוא כזה, פסק את הדין. קיצורו של דבר זה היה המעזה של יודה, ויהודה הודה, אתם יודעים  מה זה אדם שהוא נחשב מלך ופתאום הוא מודה תארו לכם מחר כותרת גדולה בעיתונות באחד הרבנים הגדולים מודה הוא היה עם הכלה שלו, יבבאבאי איה כותרת איך ידיעות יקפצו, איך מעריב,, ואי ואי ואי החדשות לא יפסיקו וראיונות ובטיח ו.. הוא לא עשה שום חשבון אם הוא יפסיד אם יבזו אותו אם יזרקו אותו, אן הוא יהיה מנודה, לא עניין אות כלום מידת האמת אצלו הייתה מושרשת, הוא עמד בבית דין ואמר, צדקה ממני.

 אמרו חכמים זיכרונם לברכה בזכות שהודה יהודה זכה למלכות, היינו שמלך שעליו מוטלת אחריות לשפוט את העם , הוא מוכרח להיות מסור לאמת בכל לב ונפש, אין דבר כזה שמלך לא יהיה מסור לאמת, אתם רואים איזה אישה. מלכים יש לנו היום, ראשי ממשלות ונשיאים כן מסורים לאמת לכן הם נמצאים בכלא, מחליפים אחד את השני, מוכרח להיות מסור לאמת בכל לב ונפש למה, למעת תיכון מלכותו. שום מעלה או מידה טובה לא יכולה לשמש תמורה למידת האמת אצל המלך. מלך בלי  אמת זה חורבן.

 אתם רואים עכשיו מה קורה  באירן, חמינאי זה לא אמת. למה, אתה צריך לדאוג לעם שלך , קיבלת מיליארדים מההסכם עם אובמבה, הלכת במקום לתת לעם שלך את הכסף שיאכלו, תעלה להם את רמת החיים, אתה יושב בהיכלי שן, והם מסכנים רעבים, ואתה הול נותן את זה לעמים אחרים שיהרגו אחד את השני  בשביל שאתה תוכל להתפשט בכל המזרח התיכון ואתה תחשוב לשלוט כמו בימים קדמוניים כמו שהייתה פרס פעם, דמיונות שלו ושל ארדואן זה בדיוק אותו דבר, חולמי חלומות. אז גם אצל ארדואן ניסו לעשות הפיכה והוא דיכא אותה, אבל גם להם היה ב2009 גם כן הפיכה שדוכאה אבל הנה זה צומח עוד פעם, אי אפשר  לתעתע בעם יותר מידי, בסוף הוא קם על המנהיגים השקרנים ובסוף הוא גם תולה אותם

 אז לכן גם יה המעלות למלך וגם אם יהי הלו מידות טובות זה לא מספיק, אם אין לו את מידת האמת הוא לא יכול ולא ראוי להיות מלך.

זהו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה 'שאול האחת ועלתה לו דוד בשתיים  ולא עלתה לו' מה פרוש, שאול באחת עשה טעות אחת, והטעות השאת עלתה לו שהוא הפסיד את המלכות, דוד המלך עשה שתי טעויות ולא עלתה לו, הוא לא הפסיד את המלכות, מה היה החטא של שאול, ה' אמר לו להשמיד את עמלך והוא לא שמיד כליל את עמלך והאיר את אגג המלך שלהם והשאיר גם מהצאן והבקר וכו, בקיצור לא עשה מה שנאמר לו בדיוק. מה קרה, נטלה ממנו המלוכה לקחו ממנו זהו, הפסיד, אבל דוד חטא פעמיים, פעם אחת בהריגת אוריה החיתי ופעם אחת שהוא מנה את עם ישראל ואסור לנמנות את עם ישראל כי זה גורם לנגף. וכל זאת נשאר אצלו המלוכה,

ולכאורה קשה, האם יש משוא פנים בדבר, למה, אבל לפי מה שלמדנו עכשיו זה ברור. החטא של שאול היה שהוא סר בתור מלך מנקודת האמת במקום לעשות בדיוק  כדברי הנביא הוא החיה את עמלך, ואחר כך אמר הקימותי את דבר ה' .מה פרוש, הוא עוד אומר שהוא קיים אפילו אחרי שעת הניסיון הוא לא הודה שחטא, פעמיים הוא אמר שהוא בסדר, רק בפעם השלישית הוא הודה, חטאתי. אבל דודו המלך אפילו שנכשל פעמיים בכל זאת שהוא הוכח על פניו אמר מיד, חטאתי. הנגיעה לא סינורה אותו מלהכיר את האמת. ז"א אם ישר עולה לאדם המחשבה אם הנביא בא ומוכיח אותי ואומר לי שעשיתי חטא נגד ה' פירושו שאני יפסיד את המלכות, זה נגיעה זה נוגע אלי, אז כאילו אדם רוצה להתחמק מזה ולשלול את זה, לא להגיד שום דבר, לא להתרפס בעוון, אבל הוא לא עשה את החשבון שלך הנגיעה האישית אלא אמר מיד חטאתי , עם כל מה שיעלה לי. וזו הייתה המידה של יהודה זקנו. דודו,הוא משבט יהודה. יהודה זקנו הסבא של סבא שלו, זה הייתה המידה שלו , אמירת האמת.

למה אנחנו נקראים יהודים אתם יודעים, על שמו של יהודה, למה, אמר לו יעקב אבינו, אתה הודית, על שמך יקראו יהודים, כי יהודי מודה על האמת. יהודי זה אמת. לכן אנחנו נקראים יהודים  על שמו של יהודה. והוא, דודו המלך שהיה מזרעו, גם הוא החזיק במידת סבו והודה על האמת. לכן הייה מסוגל להודות במעשה תמר, יהודה.

לכן אנחנו למסקנה כרגע אם אנחנו רוצים להתחזק ביראת שמים, ולעשות את המוטל עלינו בדייקנות, לא לנטות ימין או שמאל משורת האמת ויהי מה, אם נזכה למעלה כזו אדם כזה ראוי להיות מורם מעם וזכאי לבכורה כהונה ומלכות.

אבל בפרשה אנחנו לומדים דבר מפורש בתורה , בדרך חינוך במידות להפליא, אין מצוות חינוך בתורה. אנחנו מחויבים חנך את הילדים. חייב האבא והאימא לחנך את הילדים, מצות חינוך. אבל לא כתוב בתורה כמו שכתוב איך עושים תפילין ואיך מניחים תפילין, כמו שכתוב ציצית, איך עושים ואיך מתעטפים, כל מה שהתורה מלמדת אותנו, מה, איפה מצווות חינוך כתובה בתורה, אז אנחנו לומדים רק את זה מכל מיני דברים שכתובים בתורה,

 אבל כל ילד וילד זה משהו אחר כל אחד האופי שלו שונה, אי אפשר לתת הדרכה  איך מחנכים את כולם אותו דבר כי אי אפשר לחנך אותו דבר, מה שמתאים לאופי כזה זה אחרת ממה שהאופי הזה. זה ילד כעסן זה ילד שקט זה ילד תוסס זה ילד היפראקטיבי, היום יש שמות חדשים, היפראקטיבי, יש ילד כזה ויש כזה זה בשביל למכור כדורים, כן.

מכל מקום אז בתורה אנחנו לומדים בפרשה הזאת דבר מדהים במידות וחינוך לה יש לנו כלל חכמים מלמדים אותנו לטובה ואומרים לנו, כל המעביר על מידותיו מעבירים לו על כל פשעיו. ז"א אדם עשו לו משהו,  והמידה שלו אומר תחזיר, תגיד, תנקום, זה. אומרים חכמים תקשיב, תקשיב, במקום שאתה תשמע למידות הרעות שלך, זה היצר הרע שלך, תעביר על מידותיך, אל תשתמש בהם ותחזיר, תעביר תעביר תעביר..

כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו, למה, מידה כנגד מידה, ה' אומר, אתה מעביר על מידותיך, אז גם אני יעביר לך על מה שראוי לבוא עליך, מגיע לך עונש, אני לא יעניש אותך, אתה יודע למה לא אעניש אותך כי אתה בעצמך לא הענשת את ההוא שהיה מגיע לו, כי הקב"ה מנהיג את העולם במידה כנגד מידה. לכן כל המעביר על מידותיו מעבירים לו על כל פשעיו.

 אבל אם כל זה יש עניינים שאנחנו לא יכולים למחול. אפילו אם אתה אבא, ואתה אבא רחמן,יש לך בנים נכבדים, שראוי ודאי למחול להם, לסתם בן אבא מוחל, אז אם זה בן נכבד מאוד  ודאי שצריך וראוי למחול, וגם טבע האדם לא לדקדק עם בניו, נו בסדר בסדר, וכל שכן אם הבנים הם  חשובים ומופלגים, אבל  יש עם כל זה לדעת שיש מידה בחינוך, מידה  לכבוש את הרחמים. לא לרחם. יש פעמים לא לרחם. לא למחול, אפילו אם עשה תשובה. וכל שכן אם לא עשה תשובה.

איך אנחנו לומדים את זה בפרשה, הנה ידוע גודל ערך מעלת השבטים. השבטים היו שלמים, צדיקים גמורים. והם נקרא שבטי יה' והזיכרון שלהם על אבני ה' לזיכרון לבני ישראל.

 וראובן שחטא במעשה בלהה ואמרו חכמים כל האומר שראובן חטא אינו אלא טועה, שהרי כתוב במפורש בפסוק אחרי החטא הזה כאילו כתוב 'ויהיו בני יעקב שנים עשר' מה פרוש, לא הבדילו אותו מתוך ה12. אם הוא חטא היה צריך להגיד שהם לא שווים, הם לא חטאו והוא חטא אז הוא לא יכול להיות במניינם שווה להם, אבל כתוב מיד אחרי זה 'ויהיו בני יעקב שנים עשר' בלי הפרש, אבל אם כל זה לא מחל לו אביו על זה ואמר לו, ראובן,בכורי אתה. וראוי אתה  ליתר שאת- כהונה, ליתר עז- מלכות. וגילה לו את הפסק  שבגלל הפחיזות אמרנו שזה הבהילות והמהירות, בדבר קל שהוא עשה, כנס אותו כל כך ולקח ממנו את כתר הכהונה וכתר המלוכה אפילו שעשה תשובה, ולא מחל לו.  ולא עוד אלא הקניט אותו ברבים ואמר לו, ראה מה שאני נוטל ממך בשביל דבר קל של פחיזות, פעם אחת בחיים. זה מבהיל. ולא עוד אלא כתוב בדברי הימים 'ובחללו יצועי אביו ניתנה בכורתו לבני יוסף' כל כך עונש בשביל דבר קל. ובאמת אמרו חכמים שלא חטא כלל, ולא די  שלא מחל לו יעקב אבינו אחרי התשובה אלא קנס אותו בשלושה פסקים כאלה לא בכורה לא כהונה ולא מלוכה וזה מבהיל מאוד. מבהיל מאוד, למה, למה המידה לא למחול פה, למה במקרים כאלה לא מוחלים,למה, תכף נבין.

וכן שמעון ולוי, הם היו חסידים גדולים. עם כל זה אומר להם יעקב אבינו, 'ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה.' ומפיץ אותם בישראל, מפיץ אותם. הם לא יכלו להיות ביחד שני האחים האלה, שני השבטים האלה צריכים להיות מפוזרים, שמעון, עשה סופרים ומלמדי תינוקות. כי בשביל ללמד תינוקות צריך סבלנוווות סבלנווות וזה מידה כנגד מידה לתקן את מידת הכעס שלהם,

 ושבט לוי עשה אותם שהם רק יעסוק בתורה והם ילכו לחזר על הגרנות, לגורן, לבקש תרומה את המעשרות, מגיע להם את המעשרות, לא יהיה להם נחלה לא יהיה להם עבודה, הם רק יעסקו בתורה כי רק התורה תוכל לתקן את מידתם, ופיזר אותם שלא יהיו ביחד, ולא מחל יעקב אבינו לחסידים האלה, כי הם לחמו, הם לחמו קנאת ה' צבאות ככתוב ''הכזונה יעשה את אחותינו'' ורק כעס עליהם, מה היה הכעס, על מה הוא כעס עליהם, על מה שהם הרגו את העיר כולה אחרי שהם נימולו. מה הם עשו, הם עשו תרגיל, שמעון ולוי באו ואמרו שלא יעשה כזה דבר, שכם בן חמור עשה  את המעשה הזה, הם פנו לאבא שלו לחמור, היה חמור גדול, אמרו לו תשמע, הבן שלך עשה כזה דבר, זה אי אפשר לעבור על זה בשתיקה, אז הם אמרו, תשמע, תשמע, אנחנו ומוכנים לתת את הבנות שלנו לכם אתם תתנו את ההבנות שלכם לנו, נהיה ככה עמים יחד, הכל יהיה בסדר אני ייתן לכם מזה ומזה, ככה  התחילו לדבר, אז הם אמרו אנחנו לא יכולים, אנחנו נימולים ואתם ערלים. אנחנו ל א יכולים להתחתן. אמרו מה הבעיה אתה רוצה שאנחנו נחתוך את הערלה, אין בעיה על המקום, שכנעו את כל העיר,וכל העיר נימולו.

 וכתוב שאדם עובר מילה, ויהי ביום השלשי בהיותם כואבים, וואוי זה כואב כואב  תינוק מסכן אתה רואה איך צורח, ומבוגרים עוד יותר. ביום השלישי כולם מרותקים לאוהלים, שניים , שניים , שמעון ולוי, לקחו איש חרבו ועברו באוהלים והרגו 24 אלף. למה, הם היו חייבים מיתה. כל בני העיר היו חייבים מיתה, כי יש 7 מצוות בני נח שחייבים כל האנושות, כל האנושות. אחד מהם זה שהם חייבים להעמיד עליהם דיינים. אז ז"א איפה הדין? פה נעשה, לא אגיד לכם את המעשה בדיוק אבל מעשה שלא יעשה, וזה נעשה בפרהסיא, אז איפה הדיינים שיושבים בדין ולוקחים את שכם בן חמור ועונשים אותו? אתם לא מעמידים דיינים, ז''א זה בסדר, אתם עוברים על החוק על הדין על הכל, זה בסדר כן, אז כל העיר שותקת, ואתם לא הוכחתם את הדינים ולא העמדתם דינים בשביל לעשות משפט צדק, אז כולם חייבים מיתה, זה על פי דין על פי דין הם לא עשו משהו שלא, אבל הם עשו תחבולה איך לתפוס אותם במצב שהם כולם נרפים ואין להם כח ואז הם הרגו אותם. אבל מה כעס עליהם יעקב, יעקב כעס עליהם על מה שהם הרגו את כל העיר את כולם, אחרי שהם נימולו, הרי יתכן שהם יכנסו תחת כנפי השכינה, אם הם כבר נימולו אז יכול להיות שהם יהיו גרי צדק,

וזה אומר הרמב"ם הטעם שהוא כעס עליהם, ולא יאמרו כל אומות העולם שמה שהם עשו זה בעצת אביהם הנביא, זה אבא שלהם הוא אמר להם לעשות ככה, כמו שעכשיו חמינאי אומר שיש מדינות שהם שלחו לפה, ועושות מרד, והם ממנים והם עושים את הכל, זה לא האזרחים פתאום קמו יום אחד והחליטו לעשות זה יש אנשים מבחוץ שעושים, אז זה היה הכעס.

דרך אגב, בהרצאות אחרות דיברנו שאלה אנשי שכם, הם נתגלגלו בבני שמעון אחר כך, שנהרגו 24 אלף איש עוד פעם, במעשה, גם כן מעשה זנות, במעשה של זמרי בן סלוא עם המדינית, ובסוף הם התגלגלו אותם שכמים, אותם שכמים שנרצחו על ידיהם הם התגלגלו ב 24 אלף תלמידים של רבי עקיבא. והם גם מתו שם, כולם מתו. במגיפה שהייתה, בין פסח לעצרת, בגלל שלא חלקו כבוד זה לזה . והארכנו את הסיפור ואת הסיבות, וזאת למה, למה הם התגלגלו, בגלל שהם נימולו. בגלל שהיה להם כוונה טובה והסכימו להיות נימולים בשביל להתחבר עם זרע ישראל, אז הם התגלגלו בשביל לתקן את הדבר הזה הלאה והלאה,

מכל מקום על זה כעס עליהם אביהם, ולא מחל להם וקנס אותם, רואים מפה שלא על כל דבר ניתן למחול, יש דברים שלא ניתן למחול, וצריך לכבוש את הרחמים והשאלה מאיפה למד את זה יעקב אבינו. יעקב אבינו למד את זה מהקב"ה.

רחמי אב מרובים על הבן והקב"ה הוא בלי תכלית והמידות שלו הם בלי תכלית אבל עם כל זה שאבינו אב הרחמן, הוא מדקדק כחוט השערה.  ומה  זה הדקדוק הזה, זה רחמים של האב. ז"א במושגים שלנו אנושיים פשטניים, אימא, שאכפת לה מהילדים שלה,, אז היא משתדלת ודואגת שהם יצאו מחוץ לבית ללא רבב, אם היא תראה שיש להם כתם היא אומרת על תצא ככה, בא מותק אני יביא לך חולצה אחרת, אל תצא ככה. למה, היא מדקדקת בכבודו של הילד, לא רוצה שיהיה עם רבב. בורא עולם לא רוצה שיהיה לנו בנשמה רבב, לכן  הוא דואג ומדקדק כחוט השערה, כי חוט השערה  של פה למעלה זה נראה עצום וגדול. פה אצלנו זה בקטנה, מה עשיתי מה עשיתי, אז בסדר אז קרה אז מה קרה מה קרה, שאצלנו שום דבר לא קרה לא קרה. אנחנו מפה עם האצבע יכולים לכסות את השמש.

 אני שם את האצבע ככה, מסתכל על השמש, אין שמש, ראית איך העלמתי אותה, והשמש, מה הגדול שלה באמת, וואי וואי וואי אז ז"א מה שאצלנו קטן אצלנו קטן, שמה זה גדול גדול גדול, אתם יודעם יש לנו נקודה שחורה בתוך העין שממנה אנחנו רואים, רואים לזה אישון, למה קוראים לזה אישון, למה, כי כשאתה רואה איזה פיל וגדול, שתי מטר, שתי מטר עשרים, בתוף העין הוא אישון, איש קטן , איש קטן, אישון, תסתכל בתוך העין אתה רואה את כל האיש הגדול בתוך העין, קטן, אצלנו הכול קטן, אבל למעלה זה גדול מאוד, זה מימדים גדולים.

אז לכן הקב"ה מדקדק איתנו כחוט השערה שלא יהיה בנו רבב. לכן כתוב גם דין בתלמיד חכם מיוחד, אסור לתלמיד חכם לצאת לרחובה של עיר שיש לו רבב בבגדו. למה, ידברו. יגידו לו תראה זה תלמיד חכם תראה איך הוא נראה, תראה איך הוא הולך תראה איך הוא מזניח את עצמו, זה כבוד של התורה, ככה הולכים, ..... יתחילו לדבר . והוא גורם לזלזול לתורה. אז ז"א אם אנחנו מבינים שאדם מזדלזל בעיני חברו בשביל כתם, שיכול להיות שנפל בלי לשים לב, ומישהו מעיר לו, אז כל שכן שזה כתם בנשמה, כתם כתם ,חטא או חלילה עוון שזה  ממש במזיד, אוי ואוי,

לכן הקב"ה לא יכול לרחם, מה זה תרחם, צריך לנקות צריך לנקות יש פה לכלוך ויש פה עוון יש פה חטא, צריך להוריד אותו. אדם שיש לו נקודה שחורה בשן, בשן יש לו נקודה שחורה זה התחלה אתם יודעים, יש ריקבון ואחר כך זה טיפול שורש ועקירה ושתלים ובלאגנים, אז הוא אומר אחד את היודע יש לי נקודה שחורה בשן, אומר לו מה הבעיה תכסה את זה עם מסטיק. זה, זה מועיל, להפך המסטיק יותר מתוק עוד יותר יגרום לחיידקים עוד יתר שמה להתפתח. אי אפשר לכסות דברים יש דברים שצריך לטפל בהם יש דברים שצריך לנקות אותם. נקודה שחורה צריך לנקות אותה אחרת זה מתפשט ונהיה יותר גרוע

 לכן אבינו אב הרחמן, יעקב אבינו שריחם על כל ישראל וודאי שהוא ריחם על הבנים שלו שהיו חסידי עליון שבטי יה', בכל אופן העניש אותם כל כך על דברים קלים, שקרו להם רק פעם אח בחיים, אחד מהם זה ראובן שבפחיזות שלו קינא לאימו הצדקת שעל שניהם נאמר ''כרחל וכלאה'' שבנו את בית ישראל, כל עם ישראל יצא מהאמהות הקדושות האלה, והוא התכוון לטובה, אבל יעקב אבינו אמר לו נכון, הכול טוב ויפה, אבל זה היה עם מידה גרועה. בהילות ופחיזות, זה הבעיה, את זה צריך לתקן, א אפשר למחול על זה מה זה למחול, אם המידה נשארת ולא תבוא לידי תיקון, לא עשינו כלום, הכה את מי שאין לו עולם. זה מידה בנשמה, צריך לתקן את זה.

וכן שמעון ולוי, גם הם התכוונו לשם שמיים רק מה, הם לא העלו את הסבר של אבא שלהם שאמר, מה נימולים, ומה יגידו שאנחנו מרחיקים את הנימולים, וכו וכו.ועם כל זה העניש אותם כל כך מחמת הרחמים של אב שהם מרובים, שלא יישארו להם הכתמים האלה עד העולם הבא. כי אם הם  יגיעו ככה בלתי מנוקים אוי ואי כמה ניקיון צריך לעשות אחר כך שמה.

 אם כן שימו לב עכשיו מסקנה לגבינו, מישהו מאיתנו יעשה דבר בבהילות  בלי שיקול דעת, בלי חשבון, לא יתיישב בדבר לפני שהוא עושה, ובפרט אם הוא עושה את זה מחמת הנאת עצמו, כי כשאדם רוצה ליהנות אז הוא לא שוקל בדעתו הוא ישר עושה, תראו אנשים מביאים להם עוגה הם ישר מתנפלים, תראו בית מלון שמים עוגות לכולם  כל אחד חוזר עם צלחת מלאה לחדר, כאילו הוא רעב, הודיעו המצרים 7 שנים רעב, אז הוא לוקח עוגות כבר ל7 שנים ועוד בתי שבתות שהוא יבוא פעם. אז ז"א אם אדם עושה בבהילות ולא בחשבון מחמת הנאת עצמו, ומכל שכן אם הוא עושה חטא חטא גמור, ועוד יותר גרוע אם הוא עושה חטאים הרבה, וגם אין לו אב כמו יעקב אבינו שהוא יעניש אותו, והוא בעצמו ודאי שלא מעניש את עצמו, אז אוי לו מיום הדין ואוי לו מיום התוכחה, אם יישאר כמות שהוא עד לעולם הבא אוי לו ואוי לנפשו, עליו נאמר ''ורוח נכאה מי ישאנה'' רוח נכאה הכוונה בלי תשובה מי ישאנה לעולם הבא,

אז לכן צריך להשתדל להזדרז לתקן את המידות שלנו כי הם השורש לכל המחלות, לכל הצרות לכל החטאים לכל העוונות, כל זה מהמידות שלנו. אם המידות לא מתוקנות הם יחזרו על עצמם כל פעם, אדם כעסן כל פעם מסתבך מחדש פעם עם זה פעם עם זה,, כי המידה הזאת לא נותנת לו מנוחה, אדם קנאי לא יעזור תמיד הוא יסבול, יהיה לו כאבים בחזה כי הוא ראה הוא קנה ההוא שיפץ, והוא זה כל הזמן בעירה הוא מתלונן ועושה ושולח מכתבים אנונימיים וזה, ומלשין, כי הוא קנאי, הוא לא יכול לחיות הוא לא יכול חיות, הוא קנאי.

אם האדם לא יתקן את המידות שלו, אז לא רק שהוא סובל בעולם הזה כי הקנאה התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם, אוי ואוי מה מחכה לו בעולם האמת עד שיביאו אותו לידי גמר.

טוב.  עכשיו אנחנו פונים לכיוון נוסף ובואו תראו עכשיו דבר מדהים, נקודה וזווית חדשה, כל הזמן דיברנו שמה הייתה הבעיה, הבעיה הייתה פחיזות, ומה הייתה אצל שמעון ולוי, 'ארור אפם כי עז' עצבניים כאילו, כעסנים, עכשיו תשמעו משהו, מפשטות הכתוב נראה שהטענה של פחז כמים, יש לו שייכות עם 'ראובן בכורי אתה' למה מתחיל יעקב לפני שהוא אמר מה שיש לו לראובן, מתחיל ואומר 'ראובן בכורי אתה כוחי וראשית אוני' ואחר כך הוא אומר לו, היית ראוי 'יתר שאת ויתר עז' ובגלל שהיה לך 'פחז כמים' בבהילות עשית, בחיפזון אז 'אל תותר לא נשאר לך שום דבר, איבדת את הכול.

למה מתחיל 'ראובן בכורי אתה' אז קודם נבין מה זה ראובן בכורי אתה כוחי וראשית אוני, מי שנטע בך את הבכורה זה אני, אני הבאתי אותך בכור לעולם. אבל אתה גם היית ראשית אוני,מה זה ראשית אוני, יעקב אבינו היה בן 84 כשהוא נישא.  ועד אז הוא לא שפך זרע לבטלה 84 שנה.  קדוש וטהור ולכן הוא אומר לבן שלו, אתה ראשית אוני. אתה הפעם הראשונה. 

עכשיו התביעה אם כך יוצא שמשום שאתה בכורי אתה, והבכורה היא מעלה וגם המעשה של ראובן גם המעשה שהוא עשה זה באמת בא מצד מעלת הבכורה, כי מה כתוב, ראובן תבע עלבון אימו, מה, היו לה עוד חמישה ילדים, ראובן, שמעון , לוי, יהודה, ישכר, היה לה שישה ילדים בנים זכרים, למהר הוא תבע, כי הוא היה הבכור. וזה היה  מצד מעלתו הקדושה של ראובן, אבל יעקב תבע ממנו פחז כמים. התביעה היתה, המעשה לא היה בשלמות. המעשה היה צריך לצאת ממעלת הבכורה עם שיקול דעת, עם התיישבות בדבר, במחשבה יתרה, לא בפחז,לא במהירות. יש לך פגם בשלמות המעלה של בכור. אבל אם לא היית המעלה של בכורי אתה, לא הייתה עליו טענה, אלא התביעה הייתה רק מצד מעלתו, בגלל שאתה בכור. אז לכן איך בכור עושה כזה דבר, איך אנחנו אומרים לאנשים, אתה לא ילד קטן, שאנחנו מדברים לאדם מבוגר אומרים לו, אתה לא ילד קטן

ז"א אם היית ילד קטן אני לא הייתי מדבר איתך בכלל אבל אתה לא ילד קטן לכן אני גוער בך, כי אתה לא ילד קטן. אתה הבכור, אז איך אתה עושה כזה דבר, איך הפחיזות הזאת.

וגם שמעון ולוי אחים. מה מזכיר  הפסוק ששמעון ולוי אחים, מה כל האחרים הם לא אחים, הם לא אחים של אחרים גם, למה כתוב ששמעון ולוי אחים? ועליהם נאמר 'ארור אפם כי עז' גם כן, אותו דבר,רואים שהוא מקדים מעלת האחים, שיש להם מעלה שהם אחים. תמיד הם אחים.   כתוב שאחי דינה ולא אחי יוסף, המדרש אומר. אחי דינה, הם הלכו להציל את דינה אבל אצל יוסף, שני האחים האלה הם גרמו למכירת יוסף  הם רצו להרוג אותו לפי הדין שיצא להם שהוא היה דין רודף, אבל זה הם היו. בכל מקרה אחים.

הזוהר הקדוש מכנה את שמעון ולוי  בשם מידת הדין. מידת הדין. והמעשה של שכם זה היה תוצאה מהמעלה הזאת שלהם שהם אחים.. אף אחד מהשבטים לא עשה את מעשה שכם כי הם לא היו במעלה של שמעון ולוי. הם לא היו במעלה של שמעון ולוי, הם היו קנאים קנאים לעשות נקמה על מה שגרמו לאחות שלהם את הצער והבושה והביזיון.  ודאי שהמעשה שהם עשו היה  קדוש בתכלית הקדושה. שהרי מעשה שכם היה חקוק על דגל שמעון, לזיכרון לפני ה'.

תראו, דגלים יש בית כנסת, יש שמשות, זכוכיות שהם עם צבעים וציורים על השבטים. מה יש על הדגל שלהם, שכם. למה, זיכרון לפני ה'. ז"א המעשה מצד עצמו היה קדוש בתכלית הקדושה.  אלא התביעה  עליהם היתה, ארור אפם כי עז. הוא לא קילל אותם, את המידה שלהם. ארור אפם, הכעס שלהם, כי המעשה לא יצא מכל השלמות כמו שהיה צריך לצאת מעלת האחים, הם היו צריכים להתייעץ עם אבא עם גדול הדור, הם לא עשו את זה, הם עשו את זה גם כן במהירות ובכעס, זה לא היה בשלמות.

אז שני המקרים, התביעה הייתה בעצם על חוסר שלמות ובגלל המעלות הגדולות שלהם. המעלה של הבכור של ראובן, והמעלה שלהם שהם אחים. מעלת האחים שלהם. גם בכל הברכות, יעקב  אבינו מונה את המעלות של כל אחד ואחד מהשבטים,ובכולם לא הייתה שום טענה על מעלותיהם. כל שאר האחים ניצלו וקיימו את כל הראוי לצאת מהמעלות שלהם בשלמות ועמדו בניסיונות של המעלות. לכן אותם הוא ברך, כי המעלות שלהם היו מתוקנות, והם עשו הכול בשלמות, רק שלושת האחים האלה, היה להם מעלות אבל הם לא הוציאו אותם בשלמות, והטענה הייתה על שלמות המעלות שהם לא הגיעו. ולכן היה להם עונש. וזה דבר מדהים. אתם לא מפחדים? כתוב פה אם ככה דבר נורא ומבהיל מאוד, שאם יש פגם וחסרון כל שהוא  במעלות שללנו, מגיע עונש כל כך נורא. אדם שי לו  מעלות, הוא לא מנצל אותם, וולא מוציא אותם בשלמות, העונש הוא נורא.

עכשיו בשביל להרגיע אותכם, שתפחדו יותר, אז אני אומר לכם דבר מבהיל שכתוב בחובת הלבבות, רבנו בחיי הקדוש לפני אלף שנה, שער עבודת האלוקים פרק ו'. תשמעו מה הוא אומר עליכם ועלי

'מי שלא השלים מעלת מדבר יהיה עונשו שיהיה דינו כדין הבהמות בעולם כמו שכתוב 'ואויבי ה' כי יקר כרים' רשי מפרד כיכר קרים, ככבוד כבשים שמפטמים אותם לטבח. מיקרים אותם  מכבדים את הכבשים. אתן מכירים את הסיפור ש פעם אחת  פרה אחת  נתנו ה לאכול הרבה הרבה הרבה והוציאו אותה לטיול כל פעם, אז שתי פרות היו מקנאות, מה, היא כל הזמן מפטמים אותה וזה פה ושם.

  אז הייתה פרה אחת פיקחית שמה אמרה לה כן, מה את חושבת מפטמים אותה סתם, ,לוקחים אותה לטיול, הטיול זה בית המטבחיים. אחרי שהאכילו אותה טוב, אז שוחטים אותה. ככה זה, יש אנשים שהקב"ה נותן להם בעולם הזה מפטם אותם, נון להם עושר נותן להם כבוד נותן להם משרה ו, זה הכול לשחיטה למה, כי הם פרקו עול, כבר לא מעניין אותם כלום אז הוא נותן להם שכר, עשיתם מצוות כמה דברים פה ושם שום, אז אני ייתן לכם  אני לא יכול,  אני החצי שכר אני חייב לתת, אבל אתם לא רוצים עולם הבא כי אתם לא מאמינים אז אני ייתן לכם פה מה אתה רוצה, אתה רוצה מכונית, אתה רוצה בית, אתה רוצה  פרדס, אתה רוצה שטחים, אתה רוצה בורסה, מה אתה רוצה  מורסה, מה שאתה רוצה אני יביא לך הכול אני יביא לך, הוא מפטם אותו מפטם אותו עד שטזז לוקח אותו. ואחר כך מתחיל הסיפור. אז כתוב, המצודות דוד אומר, הכבשים האלה שרתמו אותם להשמינם למהר את שחיטתם, כך טובות הרשעים בעולם הזה כדי לטורדם לגיהינום.

מלחזור להבין מה אמר לונו רבנו בחיי. רבנו בחיי היה אומר כך, מי שלא השלים מעלת מדבר, מה זה מעלת לדבר, יש בבריאה 4 דרגות, יש 5. ארבע, דומם, זה הנמוך ביותר, צומח, חי, מדבר.

דומם, זה כל הסלעים, אדמה, עפר

צומח, כל כצמחים עצים אילנות

חי,זה בעלי חיים למינם

מדבר זה בני  אדם

יש מעלה חמישית זה ישראל, זה מעלה יותר גבוה ממדבר רגיל. אהל אם בן אדם לא השלים מעלת מדבר, זאת אומרת האדם, בא הנה אתה לא בן אדם. שמעתם אחד אומר לשני, באנה אתה לא בן אדם,אתה לא בן אדם אתה. מה פרוש, הוא עושה משהו לא ראוי, אז מה  אומרים לו באנה, את לא בן אדם. איך אתה עושה כזה דבר, איך אתה עושה כזה דבר, אתה לא בן אדם. ז"א אתה שלו למעלת אדם, אדם לא מתנהג ככה. עכשיו זה לא מה שכתוב פה, לא השלים מעלת מדבר, כמו שברחוב אומרים אתה לא בן אדם כן בם אדם, מדברים במעלות שאנחנו וראויים בני ישראל  להיות בהם . אם אדם לא השלים את המעלה שלו ולא היגיע לדרגת השלמות במעלות שהוא ראוי להביא אותם מהכח אל הפועל, יהיה עונשו שיהיה דינו כדין הבהמות בעולם, שמפטמים אותם בשביל לשוחטם. והדין שלו בעולם הבא אומר ככה רבנו בחיי, יהיה הרע שאין למעלה ממנו,שזה עונש הרבה יותר נורא מארור אפם כי עז, שאמר יעקב אבינו לשבטים.

עכשיו יתבהר לנו מה שמסופר על הגאון רבי ישראל סלנט שהיה אומר, יודע אני שיש לי ראש שקול כנגד אלף אנשים, אבל לעומת זה יש לעי חיוב עבודה כנגד אלף אנשים. כל מה שתגדל המעלה עם זה תגדל החיוב בעבודת ה' .

אני יספר לכם בקצרה  משהו על רבי ישראל מסלנט, הוא היה ראש תנועת המוסר, לפני 150 שנה ואז למדו למדו למדו תורה בעיון בבקיאות בכל, אבל לא השקיעו בלימוד מוסר, והוא בא ואמר שחייבים ללמוד מוסר והסיבות שלו צודקות  והכל, היום כולם לומדים ברוך ה' אבל עד שהוא רצה להנחיל את זה עמדו לו כנגדו אנשים שאמרו שמה, זה אתה הופך לעשות דבר חדש שלא היה בעולם ואתה הולך וזה בשום אופן ומה פתאום זה ביטול תורה, דיבורים. ולא עמדו נגדו אנשים  פשוטים עמדו נגדו גדולי דור שטענו טענות, מה הוא עשה. הוא היה גאון גאון עצום עצום בתורה אבל זה לא היה מובלט,הוא דיבר מוסר, מוסר, מה שאנחנו לומדים עכשיו, עכשיו זה מוסר. זה מהתורות שלו, של כל אלו שהמשיכו אחריו, סבא מסלבודקה הסבא מקלם הסבא מנובהרדוק,  כל אלו  תלמידים  שלו, הם כל תנועת המוסר. כל מה שזכיתי להחזיר בתשובה, זה בזכות הספרים שלהם, ספרי המוסר. אז תראו מה המוסר עשה, תנועת תשובה שאין כדוגמתה, שלא היה בדורות קודמים, מי עשה את זה, תנועת המוסר, מי היה הראש שלה, רבי ישראל,

רבי ישראל זה החליט שבשביל שהוא יתקבל על הציבור הוא צריך להראות להם את כוחו בתורה, ואז יעריכו  אותו כגדול בתורה ממילא גם אם הוא יגיד שצריך ללמוד מוסר, אז שומעים לגדול בתורה, אז מה הוא היה עושה היה הולך ממקום למקום מעיר לעיר, וכותב בלוח של הבית כנסת היום ידרוש פה פלוני אלמוני והסוגיות שהוא ידבר מתוכם אז הוא כותב: מסכת ברכות דף זה וזה, מסכת סוכה דף זה וזה סוגיה זו סוגיה זו , איזה 20 או 30 מקורות, ואומר לציבור תתכוננו על החומר, ביום רביעי הרב יהיה פה ויתן  שיחה בכל הנושאים האלה וכמובן שתוכלו להיות שותפים אחרי שלמדתם את הנושא, ולשאול אותו ולהתקיף אותו ולעשות מה שאתם רוצים.

הוא היגיע לעיר אחת ובעיר הזאת עדו לו תרגיל, היו שם שתי אברכים שהם לא רצו את הדרך שלו והתנכלו לו וכשהוא תלה את השלט הם הלכו והחליפו. לקחו את הדף שהיה בו עשרות מקורות וכתבו סתם מקומות אחרים דפים אחרים , סתם. תלו את זה בלי קשר לכלום. סתם. ותלו את זה כולם התכוננו על כל זה והם ישבו שמה חיכו לראות איך הוא כמו שאומרים, אוכל אותה. טוב, הוא מתחיל להגיד, היי היי זה לא, כתוב מקום אחר, מה אתה מדבר, אומר תביאו את הדף, הביאו את הדף, חשכו עיניו. כל במקומות זה מקומות אחרים בכלל הוא לא התכונן על זה בכלל.  אמר להם טוב,  סליחה, כמה רגעים.  התבונן על כל המקורות  דברים לא קשורים, לא קשורים אחד לשני בכלל. והתחיל ואמר מה כתוב כאן, בעל פה, מה כתוב כאן, איך זה קשור למקור השני איך זה קשור, ותפר מזה ועשה מזה יאשואלאיי מה זה, פלאי פלאות.  וכאילו זה היה מוכן והוא התכונן על זה והכל בסדר, אתם לא מבינים אפילו מה אני מדבר, זזה לא יאומן כי יסופר, הרי כתוב שאדם שלא מונח באיזה מסכת אל תשאל אותתו שלא תבייש אותו , אם אתה תשאל אותו במקום שהוא לא מונח, אם הוא מלמד עכשיו מסכת סוכה, אל תשאל אותו עכשיו ראש השנה, הוא לא מונח, אל תערבב אותו , אתה תוציא אותו..

 ופה עשו לו את זה כמו שצריך, והוא עמד בזה.  ורבותי אחרי זה הוא התעלף. התעלף. גמר את הדרשה כ כולם מחאו כפיים, וכולם הללו ושיבחו והם לא ידעו כולם שהוא לא התכונן, רק השניים ידעו. ואז  הוא התעלף, העירו אותו ואז התברר, ההם ביקשו סליחה השניים, כי ראו איזה גאון זה וזהו זה  אבל שהוא התעלף שאלו אותו על מה קרה למה התעלפת? אמר להם, אני חשבתי תמיד שיש לי ראש כנגד מאה בני תורה אז תמיד אני למדתי ופעלתי כמו מאה אנשים אבל היום התברר לי שיש לי ראש כמו אלף אנשים תלמידי חכמים, אז זה מחייב אותי לעבוד את הבורא כמו אלף אנשים. 

אתם שומעים. מי שהקב"ה נתן לו כישורים, יכולות, כלים והוא יתבע אותו לפי מה שהוא נתן לו. אתה לא יכול להגיד אני מה אני, מה חיי, זה אתה יכול לספר בגינה. אתה חביבי בשמיים ידונו אותך לפי מה שאתה היית אמור להיות זאת אומרת כל אדם חייב  לעבוד את ה' לפי המעלות שחנן אותו ה' יתברך. להשתדל בכל כוחו למצות את כל כוחותיו להשלים את מעלותיו האלה לכבוד ה' יתברך. אם לא, הוא ייתן דין וחשבון על כל מעלה ותכונה וכשרון טוב  שהוטבע בו. והוא לא ניצל ולא השתמש בהם כראוי, כי באותה מידה שמרובים הטבעיים והכישרונות, גם צריכה לגדול ולהרבות העבודה שהוטלה עליו מצד מעלותיו. ועומק הדין,  הוא נורא בזה עד מאוד ,

כמו שאומר חובת הלבבות, הוא מנחיל לאדם את הגיהינום.אלה שלא ינצלו את המעלות שניתנו להם. ולהפך, כל השכר שזוכים זוכים רק מזה. מי שמנצל את המעלות שלו, מי זכה? אברהם אבינו. הוא היה מתחזק ומתהלך בצדקו מאליו, בצדקו מתכונותיו החקוקות לו בטבעו זכה אברהם אבינו בכל מכל כל למה, הוא ניצל את המאה אחוז, את המאה אחוז שהיה לו, שנתן והעניק לו הקב"ה בטבעו ויכולותיו, הוא ניצל הכול לה' יתברך. לכן הוא זכה להיות אבי האומה הישראלית.

לסיום, קצת ארוך הסיום אבל קצת קצר גם, אבל נגיע  בסוף למסקנות שאנחנו נצא מפה חזקים מחוזקים ומתחזקים ומחזקים.

 יש מביננו שלא מבינים את גודל התפקיד שמוטל עלינו ולא ממלאים את היעוד שלנו ולא שומרים על עצמינו. וגם הצעירים ובפרט ההורים שלא שולחים אותם למקומות הנכונים ללמוד, הם לא מעריכים שבבא הזמן יוטל עליהם להיות שותפים להקב"ה  בבריאת עולמות.

ידוע שכשאדם עושה מצוות נבראים לו עולמות, עולמות שכשהוא יצא מהעולם הוא הולך לאותם עולמות שהוא ברא בעצמו לעצמו, בורא עולמות ממש.  והאחריות כמובן תהה מוטלת עליהם ובמחשבה אחת כל אחד מאיתנו יכול לקבוע את המדרגה של הבנים שלו והנכדים שלו עד סוף כל הדורות. תקשיבו טוב, מעשה אחד שלנו לטוב או הפוך יקבע בגנום האנושי של האדם הרוחני, יקבע  בו את מעלותיו יכולותיו והכל. כמו שיעקב אבינו במדרגה הנשגבה שלו גילה לראובן שכל המעלות העצומות שהיו לראובן בתולדה, זה היה מכח עבודתו שהוא היה  ראשית אוני. אתה היית ראשית אוני אתה יודע מה זה, עד גיל 84 אני שמרתי על עצמי. אתה מהפעולה הזאת קיבלת את כל הכח של הבכורה. כך בכל המדרגות. כל איש כפי ערכו למרות כל חולשותיו, יוכל על ידי שמירת עצמו, אם אדם ישמור את עצמו ישבור את יצרו, ישמור את המחשבה, ישמור את העיניים. הוא יגרום לצאצאים שלו שהם ייוולדו בעלי מעלה.

מה שאתה משקיע בעצמך אתה בעצם משקיע בכל הדורות הבאים שיצאו ממך.

מה שאתם רואים בי, בי , זה הרוב הרוב הרוב מאמא שלי. הרוב הרוב הרוב זה מאמא שלי. המידות שלה המעשים שלה כל מה שראיתי והתחנכתי על ידה, הכול הוטבע בי.  זה בקשר אישי,

אבל  יש קשר שהוא לא אישי, שהסבא של הסבא של הסבא יכול להיות שהיה ככה ועשה מעשה ככה וזה השפיע על הצאצאים עד עוד אלף אלפים שלושת אלפים דורות. כל בן אדם משפיע על כל צאצאיו עד סוף כל הדורות.

 למה נותנים לאבא שהוא לא כל כך דתי שומר מצוות, להיות סנדק?

 כי כששמים את התינוק על ברכי הסנדק אז משתדלים לבחור סנדק צדיק וירא שמים בשביל שזה ישפיע לע הילד זה משפיע על הילד, אז אם שמים על ברכיים של מישהו שהוא לא כשר כמו שאומרים, זזה ישפיע על הילד.

גם שקוראים שם לילד וקוראים אותו על שם של הדוד או הסב או לא יודע מה , והוא לא היה  יהודי כשר אז זה גם כן משפיע.  לכן לא קוראים שמות שטותיים כמו היום, אני יודע, לא רוצה להגיד אפילו נו, אבל  זה לא, צריך שמות של צדיקים. שמות של צדיקות. זה משפיע על הנשמה ואז ממילא זה מועיל למי שקיבל את השם הזה.

בכל אופן, הנוהג שבעולם, תינוק שנולד בבית מלכות מחנכים אותו בקטנותו להיות מלך מילדותו מלמדים אותו להיות אחראי על מעשיו. מלמדים אותו תכסיסי מלכות. איך הוא יבוא אחר המלך, המלך יפטר ובנו יעמוד תחתיו אבל צריך להכין אותו צריך להכשיר אותו. כל יהוד ויהודיה נועדו להיות מלכים. אנחנו נקראים בני מלכים. מי קרה לנו בנים אתם לה', ה' אומר אתם הבנים שלי, מי הוא, מלך מלכי המלכים הקב"ה, מי אנחנו, הבנים שלו, אנחנו בני מלכים. כל יהודי ויהודי נולד להיות מלך להיות שותף להקב"ה בבריאת עולמות, לכן עליו להתחנך ולא לזלזל בעצמו, ולא להפקיר את מחשבותיו ולכן ממשיך יעקב ואומר לראובן, 'פחז כמים אל תותר' אמנם בתולדה אתה זכית לכל המעלות האמורות גם לכהונה גם למלכות גם ל.. אבל יש לאדם כח בחירה, הוא יכול לקלקל גם מעלות עליונות.  יכול לקלקל. כי כח הבחירה של האדם הוא מקצה לקצה הוא יכול לגרום למעלות בתולדה שהוא קיבל אותם בתולדה, הוא יכול לגרום שלא יזדקק לעבוד עליהם כלל והם יישארו כמו שהם, מצוינות, אבל הוא גם יכול  את אותם מעלות לקלקל ולהרוס אפילו שהם מעלות עליונות. איך קלקל ראובן את המעלות הגדולות שהיו לו בכורה כהונה ומלכות, על ידי מידה אחת של פחז כמים. פשואלת תראו מה זה..

איי אייי אייי אמרו חכמים זיכרונם לברכה בשבת נ"ח, תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר 'מוצל אותו צדיק מאותו עוון ולא בא מעשה זה לידו אפשר עתיד זרעו לעמוד על הר עייבל ולאומר ארור שוכב עם אשת אביו ויבוא חטא זה לידו' אתם יודעים שעם ישראל בכניסתם לארץ עמדו ונתחלקו השבטים הר עייבל והר גריזים, הר של קללות והר של ברכות, ועל הר עייבל  עמדו שבט ראובן והם אמרו את הפסוק הבא ' ארור שוכב עם אשת אביו'  למי נותנים להגיד דבר כזה, למי שכתוב 'וישכב את בלהה' למי שבלבל את יצועי אביו, עליו יתנו להגיד, אתה אתה ש.. לא, זה ראיה שהוא זכאי. זה הראיה שהוא זכאי. אז מה זה שכתוב 'וישכב את בלהה פילגש אביו'? עלבון אימו תבע אמר אם אחות אימי הייתה צרה לאימי אז שפחת אחות אימי תהיה צרה לאימי? עמד ובלבל את מצעה .וכתוב מיד 'ויהיו בני יעקב שנים עשר' שכולם שקולים. אבל אם כלש זאת, מאחר שהייתה תביעה על ראובן, איבד את כל המעלות, אפילו שעשה תשובה.

תשובה לא מועילה להחזיר מעלות. תשובה מועילה לכפר על חטא אבל היא לא מחזירה מעלות. מעלות שאיבדת , אתה צריך להתחיל לעבוד מחדש, זה עבודה, עבודה קשה, עבודת המידות והמעלות זה קשה.

במדרש מבואר שהראשון שעשה תשובה היה ראובן. אמר לו הקב"ה  מעולם לא חטא אדם ועשה תשובה ואתה פתחת בתושבה תחילה אף על פי כן כל אותן מעלות שהיו לו בתולדה איבד אותם כי התשובה הועילה לתקן את המעשה של ראובן, אבל כדי להשיג את המעלות האבודות, צריך לעבוד עליהם מחדש.

האמת שאסור לנו לדבר על השבטים הקדושים כי אנחנו לא מבינים דבר וחצי דבר במעלתם הקדושה ואין לנו כלל מושג בעניינו של ראובן, אבל אנחנו רק חוזרים על דברי חכמים זיכרונם לברכה בלשונם. ולומדים מהם שעל ידי פגם במעשים שלנו, אנחנו עלולים לאבד את המעלות גם שנולדנו עימהם. 

אתם מכירים סיפורים שאומרים, אתה יודע איזה ילד מתוק אתה היית כשהיית קטן, כמה היית עוזר כמה היית ככה וכמה...איך השתנית איך  נהיית ככה מה קרה לך? אתה יודע איך היינו משבחים אותך אתה יודע איזה ציונים  היית מביא אתה יודע מה, שכולם היו מקנאים  בך.. אז מה קרה, מה קרה, איבד, איבד את המעלות, אם זה בגלל שכנים מהשכונה מהחברים והזה, מהטמבלויזיה והפיסבוק והג'ידטי..מאבדים מאבדים.

אבל יש לנו טעות, מה הטעות, שאנחנו מתנחמים שאפשר תמיד לעשות תשובה, יש חסד מהבורא שאפשר לעשות תשובה על כל דבר, אבל אנחנו לא נזהרים לא לקלקל. אנחנו מתנחמים שאפשר לתקן אבל אם היינו מעריכים נכונה את המעלות, אם היינו חשים אחריות ושומרים על המעלות כח עלינו להעריך את עצמינו בערך של יקרות שבנו, אנחנו ויקרים, ''אדם ביקר ולא יבין'' אז מה דינו ''נמשל כבהמות נדמו''  כמו שאומר רבנו בחיי, באמת ככה. ובכוחנו לעמוד נגד עולם שלם שמכריז  ההפך מדרכינו, הנה עד היום אנחנו עומדים העם היהודי יותר מ3300 שנה, כל העולם מכחיש אותנו ואנחנו מכחישים אותם ומי שורד, אנחנו. בנים של הקב"ה וכוחנו מעטים מול רבים נעמוד נגד עולם שלם ואלה שזכו לשבת באוהלה של תורה וללמוד את התורה הקדושה באמת, לא להכיר סתם פה ושם, איי איי איי ומי שיודע  אך, כמה יקר ערכו של מי שפועל בעצמו שלהקדיש את רוב שנותיו לתורה ולעבודה .מי שיודע להעריך זאת. יודע גם לשמור ולשכלל. כל מי שנמצא במעלה כזו עליו להיזהר לא לקלקל חס ושלום, מעלות שהם כבר קניין שלו,

עכשיו תשמעו דוגמאות שנוגעות לחיינו ובזה נסיים. מי שמתעורר בבוקר ועדין  שרוי בעייפות, ממש איך אתם אומרים לפני שאתם הולכים לישון, אני הרוג, גמור גמור, מחוסל, מחוסל, והוא מתגבר בבוקר ואמר לא, אני רוצה לעבוד את הבורא מוקדם בבוקר, כמה יקרות הוא קונה בנפשו

אלה שמתפללים בנץ קבוע, אשריהם ואשרי חלקם. אתם יודעים מה שכרם, כתוב שמי שמקפיד להתפלל בנץ מובטח לו שהוא בן העולם הבא, זה פשוט שמבטיחים לך עולם הבא. אם אתה קם בבוקר כל יום ומתפלל בנץ זה נקרא תפילת ותיקין, אתה מובטח שאתה בן העולם הבא, לא רק זה, מובטח של שאתה לא ניזוק כל אותו יום, ולא עוד  אלה חוט של חסד משוך עליו. איזה מעלה זאת ישתבח הבורא, על הבוקר יש לי פגישה עם הקב"ה בנץ, אני הולך להיפגש עם הקב"ה, שכינה מחכה בבית הכנסת אני יוצא דרך שש ושמח לעבודת הבורא, אני הולך לבקש מהקב"ה 19 בקשות. יש את תפילת שמונה עשרה ועוד את 'למלשינים'  אני הולך לבקש, אבא אתה חונן לאדם דעת, חוננו, תן תן תן קצת ככה סכל, הבנה, ידיעה, זה ,רפואה, ברכה, הצלחה, גשמים הכול. הולכים לבקש, אבא מחכה. רוצה לתת רוצה לתת איזה יפי, איזה פגישה, אם היית יודע שראש העיר מחכה לך רוצה לתת לך שטח היית קם או לא היית קם? בטח שהיית קם. אבל אם הקב"ה רוצה לתת אתה לא קם,מה מה בוער, אני יקום יותר מאוחר. מה קרה, לא קרה כלום.

ומה קרה, אחרי שאדם צעק בבוקר לא, אני קם אחרי זמן יצר הרע הטריד אותו  והתעצל יום אחד לקום בזריזות עכשיו תתבונן איזה קלקול עשית איבדת ברגע אחד את המעלה של ותיקין. יאבאביי. אם זה היה כבר קניין בנפשך,חבל שאיבדת את הדבר הזה

עכשיו תשמעו עוד דבר קל מאוד שכל אחד מאיתנו יכול לעשות ואנחנו לא שמים לב, שאדם עונה בקדיש ''אמן יהא שמיא רבה'' מה פרוש אתם יודעים, אמן יהא שמיא רבה, מה אומרים? מה ,מה זה? אמן יהא שמיא רבה מברך. מה זה יהא שמו הגדול מבורך. אנחנו ואומרים שיתגדל ויתקדש שמיא רבה' יתגדל יתקדש שמו של הקב"ה בכל העולמות כולם שכולם יכירו אותו שמו הגדול. כשאנחנו עונים, אמן, אמו, מה זה אמן, יאמנו דברי האומר. אנחנו מסכימים עם מה שאמר זה שאמר את הקדיש, אומרים אמן.. אמן זה אל מלך נאמן, ויאמנו דברי האומר.''יהא שמיא רבה מברך ולעלמי עלמיא''. ז"א יהיה שמו הגדול של הקב"ה מבורך לעולם ולעולמי עולמים וכו וכ

 

אמרו חכמים זיכרונם לברכה, כל העונה 'אמן יהא שמיא רבה' בכל כוחו, אמר רבי חיא אמר רבי יוחנן, אפילו יש בו שמץ של עבודה זרה מוחלין לו.  אומרים לפחות עשר פעם קדיש ביום, אז יש לאדם עשר פעמים יום הכיפורים.  כל יום. למה,  כתוב כל האומר אמן יהא שמיא רבה בכל כוחו, הכוונה בכל כוונתו שהוא באמת רוצה שכבר יתגדל ויתקדש שמו של הקב"ה בכל העולמות, הוא באמת רוצה, אז אפילו אם היה לו שמץ של עבודה זרה, מוחלים לו זה כמו יום כיפור. ועשר פעמים אתה אומר את זה ביום לפחות ז"א יש לך כל יום עשרה ימי כיפור. אבל רק תגיד ותתכוון . ודאי שאם אדם מגיע למדרגה שכל השאיפה שלו בעולם זה שיהיה שמו הגדול של הקב"ה מבורך, אדם זה  נמצא במדרגה כל כך קרובה להקב"ה שכבר מוחלים לו על עוונותיו, מוחלים לו על כל עוונותיו. אבל אנחנו וכיון שחזרה לנו ההכרה במעלה הזאת שניתנה לנו, אנחנו ומאבדים מעלות נשגבות בלי יצר הרע. פה אין יצר הרע, אם היו נותנים לאדם הודעה שניתנת לו הזדמנות לכפר על כל העוונות, הוא היה מקל ראש בזה, אתה מאמין, מה פתאום. ואם נותנים לו עשר הזדמנויות מידי יום ביומו אז איך אנחנו ולא מבינים איך אנחנו ולא מבינים.

 כמו כן חכמים מבטיחים ואומרים לנו, כל שיש לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו וציצית בבגדו הכול בחיזוק שלא יחטא. ז"א אם יש לך את השמירה הזאת, יש לך תפילין בראש יש לך תפילין בזרוע יש לך ציצית בבגדים ויש לך גם מזוזה בפתח שאתה יוצא ונכנס בכל מקום, אז זה חיזוק גדול שאתה לא תחטא.

עכשיו אם היינו עומדים בתפילת נעילה ביום הכיפורים ומבקשים דרך איך לא לחזור לחטא והיו מבטיחים לנו שלא נחטא עודף היינו שמחים, ודאי שהיינו שמחים, מי שבאמת רוצה לא לחטא ודאי היה שמח שמוצאים לו פתרון ופה חכמים מגלים לנו את הפתרון. הם אומרים הבטחה ביד שלך. הרי לא חסר לך אחד מהתנאים האלה, תפילין בראש ובזרוע אתה מניח היום , ציצית יש לך בבגד, אם לא אני ייתן לך יש לי פה, ומזוזה בפתח יש, מזוזה בפתח? נו אז מה הבעיה, כתוב ''הרי זה בחיזוק שלא יחטא'' אז למרות זה עם תפילין ועם ציצית ועם מזוזה נכשלים, בלשון הרע ובשער עבירות, איפה ההבטחה? חכמים אמרו אז איפה הבטחה?

התשובה היא זה לא סתם הם אמרו, אלה הם אמרו, אם אתה מכיר שבהנחת התפילין אתה נושא את השם של ה' עליך, ככתוב ''וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך'' אלו תפילין של הראש, זה לא סתם אתה שם קופסא עליך, יש פה פרשיות, ארבע פרשיות יש פה שם ה' נקרא עליך מה פרוש, שאתה יודע שה' עליך, שאדם יודע שה' עליו, מסתכל ומתבונן בכל מעשיו הוא יכול לעשות איזה טעות, הוא לא יכו לעשות טעות איך יעשה טעות, הרי אם יש מצלמה בחנות אתה לא יכול לגנוב כי מצלמים אותך. אם אתה יודע שה'  מעליך. עליך ממש, איך אתה יכול לעשות ... איך אתה יכול לחטא. אז בן אדם שודאי יש לו תפילין בראשו ויש לו גם תפילין בזרועו זה כבר מספיק, ועוד שי לו מה עוד יש לו, יש לו מצוות ציצית ששם ה' רמוז בה, והכח של ציצית ''וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם'', ומזוזה היא שמירה על קדושת הבית ושדי- שומר דלתות ישראל, הוא שומר עליך, והכל רואה, אתה  רואה שאתה מושגח, הנה ושגח פה, מושגח פה, הציציות עליך מזכירות לך את כל המצוות, איך אתה חוטא, כי אין לך את ההכרה, אין לך את ההכרה של מה שאתה עושה. אם היית מכיר מה אתה עושה מה יש עליך, ודאי שלא היית חוטא. אן היינו מקימים את התנאים, אם לא היינו מזלזלים במעלות האלה שיש בנו, אז היינו בטוחים מפני החטא מאה אחוז. אם היינו מקימים אותם הדברים הדבר היה ניכר, אבל אם אתה רואה אנשים שמחפשים להוריד את התפילין כבר אחרי קדושת ובא לציון גואל. ובא לציון גואל, הוא כבר נגעל מהתפילין מתחיל להוריד אותם, ובא לציון גואל, יאללה מוריד טרר טרר טטרר הוא כבר בדרך לעבודה, לעבודה, אהה אז אתה רואה שאתה לא מבין את הערך רואים שאתה לא מבין את הערך.

היינו צריכים להיות כל היום עם תפילין, זה הדין, מצוות תפילין היא כל היום. אבל אנחנו לא כלכך נקיים וכשרים, ולא משיחים את הדעת מהתפילין וכו. אבל לפחות ההכרה הייתה צריכה לעורר אצילנו תשוקה, אתן יודעים בחול המועד לא מניחים תפילין. הגאון מוילנא היה מחכה מתי יגמר חול המועד, אפיל ושזה מועד, היה מחכה מתי הוא יחזור להניח תפילין, יש אנשים מחכים מתי יגיע חול המועד שכבר לא נניח תפילין.

אם הייתה לו הכרה בערך התפילין בערך המזוזה בערך הזה. אז היינו מהדרים קונים מזוזה מהודרת 20 ס"מ כתובה כמו ספר תורה על ידי סופר מומחה וירא שמים לא אוכל נבלות וטרפות. היינו קונים תפילין אותו דבר, הכי מהודרים, הינו קונים כל דבר בהידור כי אנחנו ומעריכים את המצוות, אבל לא היינו עוברים אצל המזוזה ומכים אותה ביד שמאל ככה, מכים אותה, מה אתה מרביץ מה עשתה לך, למה אתה עושה ככה? צריך להניח את היד על המזוזה ולנשק, ביד ימין. להניח ולנשק. לא סתם, זה לא רק חיבוב מצווה, צריך לדעת מה זה מזוזה, שהקב"ה משגיח עליך וכל תהלוכותיך כל היום וכל מעשיך הכול תלוי בה' הו א מסתכל עליך הוא משגיח עליך והכל. אתה צריך לנשק את הזה.. זה לא רק חיבוב מצווה צריך גם  להבין מה אתה עושה, אבל הבעיה אנשים רק מכים עושים רק כאילו ככה, זה פעולות כמו שביבי אומר 'בעזרת ה', הוא מתכוון בעזרת ה', בחייאת.

ז"א אם היינו יודעים להעריך את המעלות שאנחנו מסובבים בהם ודאי הם היו פועלות בנו את הפעולות, כשאדם מסובב במצוות אז זה נקרא שהוא ב''עידנא דעסיק בה'' ז"א בזמן שהוא עוסק בהם המצווות מגינות ומצילות את האדם, כשאדם עסוק במצווה המצווה מגינה ומצילה אותו.

ודאי כשמעריכים תורה בשעתה שלומדים אותה גם אם  נאנס סן אדם והיה צריך לעזוב רגע את התורה וזה נקרא זמן שהוא לא עוסק בה, התורה ממשיכה לשמור אותו גם שהוא לא עוסק בה. אלו שהם לומדי תורה. אבל זה בתאי שהם לומדים את התורה והם מעריכים אותה בשעה שהם לומדים אותה אבל אם בן אדם בשביל זה הוא רוצה לעשן סיגריה, הוא לא מעריך את התורה הוא  מעריך את הסיגריה כי הוא  מבטל את התורה בשביל הסיגריה, ואם הוא מפטפט עם כל מי שבא אליו  מבלבל לו את המח, ז הוא מעריך את הפטפטן והוא לא מעריך את התורה. יעקב אבינו מגלה לראובן איזה מעלות היו לו בתולדה ואיך קלקל אותם על ידי פגם קטן. המדרגות הגבוהות אפשר לאבד אותם כחוט השערה.

עכשיו תקשיבו טוב טוב, זה הסיום. אנחנו ישראל יש בנו בעצם הלידה  שלנו  כל מי שיכונה בשם ישראל, יש לו בלידה מעלה שבכוחו לקיים את כל המצוות כולם, שבת ותפילין אצלנו זה מעלה בתולדה. בתולדה. בני תורה זכו גם ללמוד תורה, יש להם כח להדבק בהקב"ה,

רבי ברוך בער זצ"ל תמיד היה חוזר על הברכה שאומרים בבוקר, ''המלמד תורה לעמו ישראל'' מה זה הלשון הזה המלמד תורה לעמו ישראל? שאדם עוסק בתורה הקב"ה לומד איתו, מה שאתה אומר הוא אומר גם. אם היינו יודעים להעריך את ערך התורה בערך כזה שהקב"ה בשעה שלאתה לומד, לומד איתך.אם היה נכנס מישהו ורוצה להפסיק אותך, היית פונה אליו? אתה באמצע שיעור עם הקב"ה, איך אתה מעיז להוציא את העיניים מהגמרא.

אנחנו בני מלכים והתפקיד שלנו לגדול למלכים, כל יהודי אפילו במדרגה הפחותה שבפחותה הוא בעל מעלה עצום והמעלה הזאת היא נשמת ישראל שיש בו, וכמה גדולה מעלה זו בעצמה, שהרי יש באמצעות זה יש בכוחו לקיים את כל התורה כולה.

וכך יש באדם מעלות להתעלות ממדרגה למדרגה עד מדרגת האבות, גוי, אם תיתן לו ללמוד תורה הוא לא יכול להבין אותה, רק אם הוא מתגייר, לא יכול.

 הוא יכול ללמוד את זה כחכמה, לא כתורה, תורה זה להורות איך מקימים את החיים כל הזמן. זה לא רק חכמה ,קריאה ולימוד של ידיעות של איזה ידיעות, לא, בכלל לא. זה נמצא במעלתו של יהודי לפני שיצאנו לאוויר העולם, היה מלאך בבטן שלימד אותנו את כל התורה, בלי ההקדמה הזאת שילמד אותנו את כל התורה ואחר כך הוא סותר על פיו של התינוק ומשכח לו את התורה.

אדם אם הוא לימד לא יוכל להבין שום דבר, לא יוכל להבין שום דבר. אז זה מעלה שיש בכל יהודי מעצם לידתו. וחייב אדם לאמר, ''מתי יגעו מעשי למעשה אבותיי אברהם יצחק ויעקב'' ואותם המעלות העליונות ניתן לקלקל חס ושלום על ידי חוסר שימת לב, או שמתעסקים בדברים ככה בעלמא.

אז הנה השורות האחרונות, המעלות שלנו מטילות עלינו אחראיות עצומה, אחראיות של האדם על עצמו, אחראיות שלו על תולדותיו. ובחינה רחבה יותר כל אחד אחראי על כל ישראל כולם. מה שיודע להשתמש בכוחות בסדר הראוי, אשריו ואשרי חלקו.  אשריו ואשרי חלקו.

ה' יזכנו שנבין,נשכיל ונקיים את מה שלמדנו, והחיים יכולים להשתנות לחלוטין, לחלוטין.  ואדם יהיה קרוב אצל הקב"ה

 

הערב גם לעילוי נשמת זוהרה בת יחיא ולרפואה שלמה לרפאל בן צנעה וחזרה בתשובה שלמה לבני משפחת יוסף בן עימראן מהרה

כן שאלות למי יש

כן הגברת שם שאלה או ברכה?

שואלת: שלום כבוד הרב

הרב: שלום

שואלת: קודם כל אני נורא מתרגשת לדבר איתך, אני רואה את ההרצאות שלך מידי יום ביו טיוב, קודם כל אשריך שאתה מחזיר אנשים בתשובה ואני גאה בך ותמשיך בדרך שלך,

רגע ,אני מבקשת ממך , כן , אני רוצה לבקש ממך, קשה לי אני חוזרת בתושבה אני בעצמי, לקחתי על עצמי שבת, לקחתי על עצמי צניעות,היום אני  גרושה בלי ילדים. ועובר עלי כל מיני חרדות, ואני בבעיה נפשית לא טובה כאילו, ביום שבת אני מעשנת סיגריות, לא בשבת לא בשבת, לא ליד אנשים אבל אני  קשה לי שאני בלי סיגריות בשבת כי אני לבד, אני מבקשת ממך שתברך אותי, תראה אני  יגיד לך את האמת אני בעצמי מבקשת צדקות מאנשים אני 4.5 שנים ככה, זה לפרנסה שלי, ואני אה, סליחה, אני מתרגשת,

הרב: תני לי רגע, תני לי רגע, קודם כל, ה' ייתן  לך שנאה לסיגריות

שואלת: אמן, אמן כן יהי רצון,

הרב: ואם תעשני אז תשתעלי

שואלת: אמן כן יהי רצון, אבל הבעיה לי שאני מעשנת, אני שנה ותשעה חודשים שומרת שבת בלי סיגריות, אבל  מאוד קשה לי, אני בעיה נפשית וכלכלית.

הרב: תקשיבי, אם את בעיה כלכלית אז לא לקנות, זה עולה הרבה כסף סיגריות.

שואלת: לא בעיה כלכלית, בעיה נפשית

הרב: תקשיבי רגע, אם את רוצה להבין מה העונש על עישון בשבת

שואלת: לא לא לא אמרתי, לא בשבת, לא בשבת

הרב: לא, אני אומר להם. לא לך עכשיו.

שואלת: לא, חס וחלילה בשבת אני לא מעשנת

הרב: שנה ותשע חודשים.. שמעתי.

שואלת: מאז.. אני חוזרת בתשובה...

הרב: שמעתי. שתי אוזניים ה' נתן לי, שתיים, לא אחת,

שואלת: אוקי עכשיו יש לי...

הרב: רגע עוד לא סיימתי

שואלת: יש לי עוד בעיה

הרב:באמת יש בעיה.

כן

שואלת: אממ אני  בעצמי מברכת אנשים שתורמים לי ואני מאוד חיכיתי  לזה שתתן לי ברכה, אני מאוד בחרדות אני, נפלו לי שיניים ואני מאוד רוצה להגיע לרופא שיסדר לי את השיניים

הרב: זה עולה 120 אלך שקל

שואלת: לא, ואני רוצה, תותבות זה לא עולה הרבה כסף

הרב: אה, בסדר

שואלת: ואני רוצה שגם תברך אותי שלא יעברו לי התסכולים בשבת כי

הרב: שלא יעבור התסכולים? חס ושלום

שואלת: שיעבור התסכולים בשבת

הרב: תני לי לתת לך ברכה כוללת שתכלול..

שואלת: ואני מבקשת ממך גם  שתתן לי בריאות ושאני  יצור קשר עם המשפחה שלי, עם אחותי שלא מדברת איתי כבר הרבה שנים

הרב: אין בעיה, מה השם שלך ושם האמא

שואלת: סיגלית בת שולה

הרב: סיגלית בת שולה ה' י..

שואלת: עכשיו יש לי שאלה בקשה

הרב: אה בסדר

שואלת: אני עם השם משפחה של הגרוש שלי, להישאר עם השם משפחה של הגרוש שלי

הרב: אפשר להמשיך?

שואלת: כן

הרב: רצית ברכה ויתרת עליה.

סיגלית בת שולה ה' ימלא כל משאלות ליבך לטובה

שואלת:אמן כן יהי רצון

הרב: ו.. את לא צריכה את השם של הגרוש כרגע נגמר את נפרדת

שואלת: לא, אנחנו התגרשנו, אבל אני חזרתי בתשובה

הרב: אין לך ילדים ממנו

שואלת: אין לי ילדים ממנו , אני קשה לי בשבת

הרב: שלום זהו

יווו כמה את מדברת... רגע.

אז  השם שלך חזר להיות מה שהיית קודם וזה

שואלת: לא, לא אני נשארתי עם השם משפחה של הגרוש שלי, להישאר עם השם משפחה של הגרוש שלי?

הרב: אבל עניתי שלא.

שואלת: אה לא?

הרב: בשביל מה אני מדבר

שואלת: אז מה לעשות עם זה? ללכת למשרד הפנים ולהחליף את השם?

הרב: כן

שואלת: עכשיו יש לי עוד שאלה. לא, לא שאלה בעצם, רציתי לבקש ממך ברכה שתתן לי שירדו לי החרדות

הרב: אבל כבר נתתי, מה שכחת?

שואלת: הוא ברך אותי שירדו לי החרדות?

ושאני ייגמל מהסיגריות טוטאלית

הרב: נתתי לך  ברכה כוללת

שואלת: נתן לי ברכה? הוא נתן לי ברכה?

הרב: יש יש שידור חוזר. כן.

יש שידור חוזר

שואלת: רגע ועוד משהו, תברך אותי גם לזיווג

הרב: נתתי לך ברכה להכול

שואלת:לא, לא שמעתי

הרב: נו מה לעשות

שואלת: ושאני ידבר עם המשפחה שלי ו הכול

הרב: הכול היה בברכה

שואלת: הוא ברך? תברך אותי עוד פעם

הרב: לא, פעמיים אסור

שואלת: תודה כבוד הרב

הרב: תהיי בריאה,

אחד שנתן לך צדקה את אומרת לו תן עוד פעם? לא אומרת לו עוד פעם. פעם אחת מספיק,כן

 תן לגבר הזה פה שאלה. כן כן.

שלום.

שואל:שלום, ערב טוב

רציתי  לשאול בבקשה בקשר לנשמה חלק אלוה ממעל של יהודי, את היכול לפרט את זה יהודי מה המשמעות, מה זה אומר

הרב: מה המשמעות, איזה אומר? בכל הערב דיברתי על זה

שואל: לא, מה זה אומר נגיד אתה אומר הנשמה חלק אלוה ממעל, איך הקב"ה מעניש את הנשמה כאילו כביכול מעניש את החלק עצמו

הרב: הקב"ה יצר נשמות הנשמות האלה הם חלק אלוה ממעל דהינו שהם הופכות להיות נצחיות, הם לא ימותו הנשמות לא ימותו. והאדם הזה שזכה שיהיה לו חלק אלוה ממעל, בחלק הזה יש פגמים שהוא עשה נגד עוונות וצריך לנקות אותם, ולכן יש את העונשים או בעולם הזה או בעולם הבא, שצריך לנקות אותם, ואז מנקים אותם מהנשמה, ואז היא חוזרת להיות מצוחצחת כמו שהיא ניתנה לו בהתחלה.

שואל: טוב, תודה רבה

הרב: תודה רבה לך

 

שואלת: כבוד הרב אפשר עוד שאלה?

הרב: לא, לא, נגמרו, בהרצאה הבאה

כן תן לבחור שמה

שואל: ברוך ה' באתי כל הדרך מרחובות, שעריים, או שעריה שמה זה שעריים, תימנים כולם ואני אוהב אותם, בזכות הרבה שליט"א אני זכיתי להתחזק מאוד, והיום אני מקריב קרבן את הגלקסי 7H עם שתי ליבות, נו, כל ההבל הבלים שלו

הרב: כן

שואל: ואני רוצה לשבור אותו ויהי רצון שאני וכל חברי יזכו לזיווג וכל מי שצריך בעם ישראל

הרב: אמן. בכבוד תגיד הרני מקיים מצוות..

שואל: הריני מקיים מצוות וביערת הרע מקרבך.

(שובר את הפלאפון עם פטיש)

 

 

שואל: שלום כבוד הרב

הרב: שלום

שואל: יש לי שאלה, הקב"ה ברא את העולם על ידי האותיות נכון?

הרב: נו

שואל: אז מצד שני כתוב שבדבר ה' שמיים נעשו, אז זה לא על ידי האותיות זה דבר אחד ודבר שני

הרב: מי אמר לך?

שואל: אנחנו אומרים את זה לא?

הרב: אז מה הוא אמר, מה הדבר שהוא אמר?

שואל: על ידי דיבור

הרב: מה הוא אמר? איזה דיבור, בדיבור מה הוא אמר?

שואל: הוא אמר מילים

הרב: מילים, ובמילי זה האותיות

שואל: למה לא אומרים באותיות ה' ברא את העולם למה כתוב בדבר?

הרב: בדבר, דיבור

שואל: אוקי, מצד שני המשנה באבות אומרת שהכתב, האותיות נבראו בערב שבת בין השמשות, אחרי בריאת האדם

הרב" נו?

שואל: אז איך זה יכול להיות?

הרב: מה זה שייך כתב לדיבור?

שואל: אותיות , זאת אומרת האותיות נבראו אחרי בריאת האדם

הרב: לא הבנתי

שואל: מצד שני על ידי האותיות נברא העולם

הרב: לא, ע תערבב. כתב זב בשבילנו, דיבור לא צריך את הכתב. אני מדבר עכשיו בלי כתיבה

שואל: הרב הרגע אמר שבדיבור זה אותיות

הרב: לא הבנת, אני מדבר שדיבור זה מורכב מאותיות אבל לא צריך את הכתב, לא חייב את בכתב בשביל לדבר. אם אני  יודע עכשיו אני ראיתי את ה..

שואל: אבל באותיות בכל אות יש בו כח לברא את העולם. על ידי האותיות הוא ברא את העולם. אם האותיות נבראו אחרי

הרב: לא נבראו, הכתב. הכתב זה כתיבה

שואל: הכתב זה האותיות

הרב: הוא ידע את זה לפני שהוא חיבר את הכתב או לא? הוא ידע את האותיות לפני שהוא עשה את הכתב? אחרת איך הוא עשה את הכתב?

הידיעה של האותיות לא צריכה את הכתב. הכתב הוא לנו, אבל הוא בשביל הדיבור הוא לא צריך את זה.

תהיי בריא

שואל: תודה רבה.

תן לבחור  מאחוריך

שואל: ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

שואל: אני מתרגש קצת, ברכה בבקשה לפרי בטן, לי ולאשתי

הרב: צ'יק צ'אק ככה

שואל: בבקשה

הרב: אתה צריך ללמוד שעתיים בתענית דיבור כל יום שלושה חודשים רצוף והיא תלמד חצי שעה ספר שערי תשובה לרבנו יונה שלושה חודשים רצוף, אם תעשו זאת תזכו לזרע חי וקין

 שואל: אמן. תודה

הרב: שאלה, אני רוצה שאלה יש לך שאלה? את שמה יש לך שאלה? ליד התינוק. מה את לא יודעת שיש לך תינוק לידך? יש לך שאלה אני שואל?שאלה או ברכה? יאא באא באיי אני שואל ליש לך שאלה או לא? אהה אני אמרתי לך. בקשה תן לה. נו רוצו. כן דברי

שואלת: שלום כבוד הרב, אפשר לשבת,

הרב: כן את יושבת

שואלת: באתי לפה מנתניה קודם כל להתנצל בפני כבוד הרב. אני ובעלי שומעים את הרב שנים ומתחזקים הלכה למעשה, למרות שאני חרדית מבית אבל אפשר לאמר שחזרתי בתשובה מהרב, גם בתור חרדית ובכל זאת תמיד מחינו כשדבר נגד הרב ואף פעם לא דיברנו כמובן חס וחלילה אבל אפשר לאמר שנפלתי ביני לבין הקב"ה במחשבה ואולי דיברתי רק עם בעלי  לא אם אף אחד אחר כמובן ובאתי להתנצל בפני כבוד הרב כי התורה אומרת שגם אם 99 אחוז נראה כף חובה על תלמיד חכם חס וחלילה ויש צד אחד שזה זכות חייב ללמד זכות, ואני נפלתי בזה אז באתי לבקש סליחה

הרב: מחול לך שלוש פעמים

שואלת: ואם אפשר שהרב יברך אותי

הרב: תזכי לכל מילי דמיטב

שואלת: ובריאות אם אפשר,

הרב: זה כל מילי דמיטב

שואלת: והבאנו תרומה לקרן ההרצאות 500 שקל להיות שופתים

הרב: אשריכם  ואשרי חלקכם  ברוכים תהיו

כן מי זאת שמה, תן לה שם. אתה לא רואה?

שואלת: ערב טוב כבוד רב, אמרת לי  גם לבוא לפה  בעניין שאני רוצה להתנצל, גם דיברתי עליך דברים לא טובים כי היה לי ספקות, ומאז שהתחלתי לשמוע את ההרצאות שלך כל יום אז אני יותר התחזקתי, וגם אנשים גם היום אמרו לי דברים לא טובים עליך, אני מנסה תמיד לחזק  את הזם שלך כאילו בקטע של.. הדברים עם התולעים וכל התבלינים שדיברת, על הבשר, כל מיני דברים אחרים שדיברת על העניינים, וכולם התעצבנו עלי ונגיד אין כמו ביבי שהוא ראש ממשלה וכל מיני דברים התחיל ולזלזל בך ואמרתי אני לא רוצה לשמוע קטרוג על רבנים קל וחומר, כאילו שיעבירו נושא והם לא מוכנים, כאילו כל הזמן חופרים לי על זה.

הרב: קודם כל את מקבלת זכויות בזה שאת מוחה. דבר שני את לא נתפסת בעוון כי מי ששומע ושותק הו נתפס בעוון כמו אלה דיברו בדיוק

 דבר שני אם את מבקשת מחילה ואת מתכוונת לא לחזור על מה שעשית

שואלת:אני משתדלת לא לשמוע, קשה לי

הרב: למה מה הבעיה,מסתובבים עושים להם גררררררררר והולכים. מה הבעיה

שואלת: הבעיה שהם ממשיכים לדבר הם לא,,,

הרב: שידברו מותר לדבר  שידברו

שואלת: ויש כאלה שקיללו ודברים לא טובים

הרב: קללו, זה חוזר עליהם מה הבעיה?

שואלת: זה לא חוזר עלי? זה לא פוגע בי?

הרב: אמרתי אם את שותקת זה את והם באותו עוון, אז אם את עושה מה שאמרתי מחול לך,

שואלת: בסדר תודה

הרב: תהיי בריאה

שואלת: אפשר ברכה? אני בדיוק קוראת כל יום בשערי תשובה פה אצלי כל יום אני קוראת כבר כמעט שלוש חודשים יותר מחצי שעה אני מוכנה

הרב: ומה? מה את רוצה?

שואלת: ואני צריכה זיווג פרנסה ובריאות

הרב: אמן. תן לה שמה

שואלת: והתחזקות גם כמובן

הרב: ה' יזכה אותך לחזור בתשובה שלמה

שואלת: אמן תודה

 

הרב: תני לבחורה,

שואלת: כבוד רב אני יכולה בבקשה ברכה?

הרב: כן למה?

שואלת: לזיווג ולבריאות

הרב: ללמוד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה שלושה חודשים רצוף

שואלת: אוקי ואתה יכול לברך אותי, ואחותי הגדלה בת 40 ועדיין לא נשואה

הרב: מה השם שלך?

שואלת:פנינה בת תמר

הרב: פנינה בת תמר, ומה שם אחותך

שואלת: לא, אחותי  פנינה בת תמר, אני יפית בת תמר

הרב: ויפית בת תמר תזכו לזיווג הגון מהרה ושהיא תעשה גם מה שאמרת לך,

שואלת: אמן. תודה

הרב: תודה. תן לגבר הזה שעומד שמה עם הידיים מאחורי הגב.

כן

שואל: אני מבקש רק ברכה מהרב אני עשיתי 4 צנתורים

הרב: אתה שומר תורה  ומצוות

שואל: אני שומר כבר שנה וחצי שבת

הרב: יופי תלמד שעתיים כל יום תורה בתענית דיבור שלושה חודשים רצוף וה' ירפא אותך הרפואה שלמה

שואל: תודה רבה

הרב: תהיה בריא, כן תן לבחור פה באמצע

 

שואל: ערב טוב

הרב: ערב טוב

הרב: אני רוצה לבקש ממך שתברך את אבא שלי שעבר התקף לב לפני איזה חודש

הרב: דתי או לא?

שואל: לא

הרב: צריך לחזור בתשובה. זה איתות מן השמיים, צריך לקחת לתשומת לב דחוף.תשובה שלמה, אם יעשה תשובה שלמה יסירו  מעליו את הקטרוג.

לא יעשה תשובה שלמה, כשנותנים התרעה מחברת חשמל ולא משלמים אז מנתקים את החשמל,

שואל: תודה

הרב: תהיי בריא.

תן לגברת שמה שמה מאחוריו. כן כן.

 

 

שואל: הרב אמנון יצחק

הרב: זה אני

שואל: אסור לי לאכול חיטה אני רוצה לבקש ברכה.

הרב: הבנתי,

שמה, שאתה תוכל לאכול חיטה? מה חסר לך? מה אין דברים אחרים

שואל:אסור לאכול הרבה דברים וקשה לראות את כולם אוכלים

הרב: אתה לומד

שואל: כן

הרב: כמה שעות אתה לומד מעבר למה שאתה לומד

שואל:  שעתיים כל יום

הרב: אחרי הלימודים?

שואל: כן

הרב: מה אתה לומד?

שואל: גמרא

הרב, לבד או עם חברותא?

שואל: חברותא בכולל

הרב: הבנתי, תקבל על עצמך ללמוד את כל המשניות. תתחיל ללמוד כל יום חמש משניות בסדר?

שואל: כן

הרב: מה השם שלך

שואל: איתי בן איריס

הרב: איתי בן איריס  ה' ירפא אותך ברפואה שלמה שתהיה ככל האדם לאכול ולשתות בבריאות בזכות המשניות אמן

שואל: אמן

 

הרב: תן לגברת שמה

שואלת: אני רוצה לבקש ברכה לבריאות הגוף והנפש שלי , יש לי כל מיני בעיות

הרב: ה' ירפא אותך ברפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה

שואלת: אמן

 

הרב: יהודים יקרים אני רוצה לעשות הכרת הטוב, יש יהודי אחד שאני הכרתי באחרונה בשם יהורם, ישלו משתלת ברושים. והוא יושב בדרך חיים בר לב 218 בתל אביב, תזכרו את המקום, אם יש לך את זה על המסך אז רואים גם את המספר, היהודי הזה הוא יהודי בעל תשובה עם לב רחב, לא ראיתי הרבה אנשים כאלה, ממש אני לא רוצה לספר בשבחו יותר מידי אבל אני אומר לכם באחראיות שהבן אדם הזה הוא מיוחד מאוד, יש לו דברים נפלאים, אתה א יוצא ממנו בלי שאתה תהיה מרוצה. המחירים שלו זה משהו מצחיק. הוא מרוויח שקל על  שיחים מסוימים. קונה ב5 מוכר ב6 מה שאצל אחרים מוכרים ב 20 25 יש 40 ואפילו יותר. היהודי הזה נכנסים אליו יוצאים בשמחה

עכשיו למה אני אומר את זה, יש אנשים שקונים לאשה, לא הרבה אנשים אבל יש כאלה שקונים לכבוד שבת זר, אני לא יודע מה מי שיכנס לשם ויביא לבית ממה שיש אצלו, יש לו משתלה משהו מדהים, כשמתערים דברים כאלה אומרים גן עדן עלי אדמות משהו משהו כזה. זה לא כמובן מה שמחכה לנו אבל  מקום מבורך, אם אתה יוצא משם אתה יוצא עם חיוך על הפנים, אתה יוצא מאושר, עצם זה שהכרת את הבנ"א ועצם זה שלקחת ממנו את מה ששמה. ממליץ לכל יהודי ויהודיה לעבור להסתכל מקרוב, לקחת וליהנות מבטיח לכם תברכו אותי על ההמלצה שנתי, ואני יש לי הכרת הטוב גדולה לאיש הזה, אני לא יכול לפרט למה אבל היהודי הזה הוא איש חסד עצום ומוקיר רבנן, חשוב מאוד שגם אתם תהנו ממנו

כן, הגברת שמה שעומדת

שואלת: כבוד הרב אני מבקשת שתברך את הבן שלי  תראה המצב קשה כבר שנתיים ושלושה חודשים

הרב: מה שמו

שואל: רמי בן כרמלה

הרב: רמי בן כרמלה, ה' ירפא אותו ברפואה שלמה מהרה

שואלת: אמן אמן

הרב: דרך אגב מי שיגיע למשתלה ויגיד שהוא בהא דרכי הוא גם יקבל הנחה ניכרת

 כן מי עוד אחרונים

יאללה תן לאמצעי שם

שואל: ברכה ליאיר בן סעדה,

הרב:  יאיר בן סעדה ה' יזכה אותו לכל מילי דמיטב לעבודתו יתברך

שואל: רפואה לשמה

הרב: ולרפואה שלמה

שואל: וזיווג  לאדוה וארנית

הרב: להחליף את השמות אדווה ואורנית ה' יזכה אותם לזיווג הגון מהרה

שואל: שתיהם?

הרב: כן, ללכת לרב  קניבסקי

שואל: אמן למה אתם לא אומרים אמן

קהל: אמן

הרב: אני מודה לכל הקהל ברוכים תהיו מי שרוצה  ציציות ספרים וכיסויי ראשו וכו ייגש לקדמת הבמה