קרית עקרון - מהו השכל הישר?

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב הזה יהיה לרפואה שלמה מהרה.

רפואת הנפש והגוף מאוצר מתנות חינם לשושנה בת אשתנה.

שתתעורר ותשוב להכרה ולאיתנה מהרה.

והקדוש ברוך הוא יאריך ימיה בטוב ויגזור עליה רק גזרות טובות לעד, אמן.

יש לי רחש גדול בתוך האוזניים.

זהו, מפה.

הכבל הזה על הפנים.

נותק לי פה.

בבקשה,

אדוני.

‫כן, בסדר, עכשיו, מה זה?

מה זה?

בסדר,

אז שוב פעם, ערב טוב.

הערב יהיה לרפואה שלמה מהרה, רפואת הנפש והגוף מאוצר מתנות חינם, לשושנה בת אסתר,

שתתעורר ותשוב להכרה ולאיתנה מהרה,

שהקדוש ברוך הוא יאריך יומיה בטוב, יגזור עליה רק גזרות טובות לעד, אמן.

הערב גם נעלו נשמת הורי וחמים, מנוחתם עדן.

אמן. אמן. ויאמר ה' אל אברהם לך לך מארצך וכו'.

הרב אבן עזרא אומר על הפסוק כאשר הטעו אותי אלוהים מבית אבי

שהיה נושא אברהם אבינו ממקום למקום ולא ידע אנה ילך

עד שבא לארץ כנען

ואמר לו זאת הארץ.

לפני שהוא יצא אמר לו אל הארץ אשר הראכה

ולא אמר לו איזה ארץ.

וככה הוא הלך

עד שהגיע לארץ ישראל,

ארץ כנען.

אז בואו נצייר את המראה הנפלא הזה.

יוצא אברהם לדרך, לא יודע לאן הוא הולך.

אין לו מטרה עצמית,

רק מה שיראו לו מן השמיים.

פוסע פסיעה ולא יודע לאן, לצפון, לדרום.

ורק על פי השם יחנו ועל פי השם ייסעו.

הוא גם לא זכה לענן שילווה אותו,

כי אחרי שמחברון לירושלים היה רק מהלך זמן מועט,

כתוב ביום השלישי שהיה טועה

עד שביום השלישי ראה ענן קשור על ההר,

מפני שלענן זכו רק כלל ישראל.

זו הייתה דרגתם, שכל הליכותם היו רק על פי השם, והשם ליווה אותם בענן, וכך ידעו לאן הם הולכים.

אבל הוא לא ליווה אותו שום ענן, והוא היה צריך ללכת.

אז איך הולכים כשלא יודעים לאן הולכים?

אנחנו לא יודעים מה זה שכל.

אנחנו מורגלים בכל ספק, כשנולד אצלנו,

להתיישב עם השכל,

וכפי שיורה לנו השכל כן נעשה.

עם מי אדם מתייעץ? עם שכלו.

הוא מסתפק במשהו, לא יודע אם ראוי לעשות, לא ראוי לעשות,

אין לו נתונים מספיקים.

מה הוא עושה? אין לו כלי אחר, רק השכל.

אז הוא מתיישב עם שכלו, ואז הוא

עושה מה ששכלו יורה לו.

אבל האמת שאנחנו לא יודעים באמת

מהי הוראת השכל.

מי יודע מה זה שכל?

הגדיר לי מה זה שכל.

מישהו למד פעם חובת הלבבות?

חובת הלבבות הוא מגדיר מה זה שכל.

מישהו זוכר? מישהו למד? מישהו יודע לבד?

ברוך השם, יש לכם שכל, לא עונים מה שלא יודעים.

יפה מאוד.

לא, יש כאלה שחושבים שיש להם שכל והם עונים בלי שכל.

שכל, על פי חובת הלבבות, זו הערה אלוהית.

הערה אלוהית.

שכל

מגיד לנו מה רצון השם.

שכל

מורה לנו את רצון השם.

אז איך אנשים חילונים לא עושים מה שמורה להם השם?

מתי השכל מורה לנו את רצון השם?

מתי שהוא עדיין במהותו ובטהרתו?

שכל נקי, מצוחצח, טהור,

בלי שום נטייה ורצון,

זה שכל שיכול לעורר אותך בהערה אלוהית.

אבל אם יש לך כבר איזו שייכות לרצון כלשהו,

אז בדרך שאדם רוצה ללכת, במוליכין אותו.

השכל כבר ילאה לך מה שאתה חפץ,

כי אתה קבעת כבר

מה אתה רוצה.

מה אתה רוצה לברר? אם מותר לשחק שחמט בשבת,

אז זה אומר שאתה רוצה לשחק שחמט בשבת.

השכל ייתן לך עכשיו תשובות ממה שהוא יכול להביא לך לכיוון שאתה מעוניין.

זאת אומרת,

אם אין לך שום נטייה,

אז אתה יכול לקבל תשובה אמיתית שהיא ערה אלוהית.

אבל אם יש לך נטייה למשהו, חפץ, רצון,

השכל כבר לא יגיד לך את רצון השם, הוא יגיד לך את הנטייה שלך,

את הרצון שלך.

נמצא שלהוראת השכל צריך להעמיק בינה,

להבין איך להתנהג עם השכל,

איך לגרום לו שיהיה צח ומצוחצח.

וצריך שיהיו הידיים של האדם נקיים וטהורים למשמש בו,

כי אפילו נגיעה כלשהו

מייד הוא מתקלקל.

וזה כבר לא השכל שנתן לו הבורא לשאול ולדעת ממנו את רצונו יתברך.

דוגמה לדבר אחד, נוהג מכונית

בשביל צר,

אז צריך להיות נהג אומן,

וצריך להיות חכם כדי להיזהר,

כי נטייה קלה מן הדרך

תעמיד אותו בסכנה עם כל הרכב.

הוא עלול לפעול לתהום

ולהתרסק לרסיסים.

ככה שכל.

הוא כמו מכונה שצריכים להיזהר בה בזהירות רבה ויתרה.

אני הייתי מגדיר את זה קצת יותר מסוכן,

כמו דיסק.

דיסק יכול לחתוך כל דבר,

ובפרט דיסק יהלום,

יכול לחתוך כל דבר, גם דבר הכי קשה.

אבל סטייה קלה, אם אתה לא מחזיק אותו כמו שצריך, אתה חותך את האצבעות.

השכל יכול לפצח כל קושייה, כל דבר קשה.

בשביל זה יש לנו שכל.

אתם רואים מה האדם השיג עם השכל.

תראו את ההתפתחויות.

מה האדם יכול להשיג עם השכל.

אבל אם לא משתמשים עם זה כמו שצריך ובזהירות מרבית,

יכולים פשוט להיפגע מזה.

השכל יכול לפגוע בך עצמך.

אתה רוצה להשתמש בו, והוא יפגע בך.

כי מה דרשת ממנו? מה שאלת אותו?

שאלת את מה שרצית, הוא ענה מה שרצית.

לכן צריך להיזהר בו בזהירות רבה ויתרה,

ולא כמו שחושבים ומורגלים, שכל זה איזה חומר יבש.

ואין דבר בכל הבריאה כולה שצריך כל כך זהירות כמו שכל.

צריך להירא מאוד מאוד

שלא תיגע בו יד,

כי כל נטייה מביאה את האדם לבור שחט.

זה שחוסל בעזה היה לו שכל.

הוא לא רצה שיפגעו בו, הוא ידע שהוא מבוקש.

הוא כבר שמע שרומזים עליו בתשקורת.

אז הוא הלך עם

חבורה של ילדים כל הזמן ונשים, כל הזמן,

כל הזמן, לכל מקום שהוא הולך,

שאם יפציצו ייהרגו אותם.

אבל הוא יודע שהישראלים הם קצת מוסריים וקצת פוחדים מבית דין בהאג,

אז הם לא יפציצו במצב כזה, כי הם דואגים לעשות הקש בדלת, הקש בגג,

שולחים פתקים מהשמיים,

תזוזו, תעופו, עוד רבע שעה מפציצים

וכן הלאה.

אז הוא היה חכם, הוא השתמש עם השכל.

היה רגע אחד שהוא לא השתמש איתו,

ואז השכל הישראלי פגע בו.

אם מאבדים את השכל לרגע,

כי הוא הולך לישון, מה, הוא ילך לישון עם כל הילדים?

אז הוא קיבל טיל ידיד ישר,

לא פגע באף אחד חוץ ממנו ואשתו,

זכתה לעלות איתו ביחד, בחייהם ובמותם לא נפרדו.

אבל

רואים שאם אתה פעם אחת מפספס, זה יכול לעלות לך בחיים.

פעם אחת.

ככה ברכב,

ככה בכל דבר בחיים.

טעות אחת עושים,

אפילו בין בני אדם, דיבור לא במקום.

יכולים לאבד עולם ומלואו.

טוב, אז איך אנחנו נדע להשתמש בשכל ושהוא יהיה מצוחצח, ושנוכל תמיד להשתמש בו ולדעת את רצון השם?

אז אומרים בשם הגאון מווילנה, זכר צדיק וברכה,

כשיש לאדם ספק

באיזה עניין, מה לעשות,

הוא אומר ככה יעשה.

יושב ללמוד שלוש שעות רצוף תורה,

ואחר כך

מה שיפול לו במחשבה הראשונה, ככה יעשה.

אחרי שאתה ניקית את הראש בלימוד התורה הקדושה, שהיא כולה עצות מהשם,

ואחרי שלוש שעות שאתה יושב ולומר,

ועכשיו יש לך את השאלה האם לעשות או לא,

מה שיש לך שאלה,

מה שיעלה בראשך

זה מה שאתה עושה. זאת אומרת, לא תספיק אפילו להכניס את הרצון שלך,

כי כל הזמן למדת עכשיו בלימוד את רצון השם. שלוש שעות למדת מה רצון השם, כי כשלומדים תורה זה רצון השם.

אחרי שלוש שעות שהראש שלך כבר כולו,

כולו, כולו לומד רצון השם,

עכשיו,

אם אתה שואל את השאלה, תקבל תשובה מאת השם.

אומר המחבר, ואני ניסיתי פעם לעשות עצה זו

ולא עלתה בידי.

תלמיד חכם עצום.

ונוכחתי לדעת

שהעצה הזאת היא טובה רק לגאון מווילנה.

לא נאה ולא יאה

מי ששכלו היה תמיד צח ומצוחצח טהור מכל סיגונטיה,

אצלו אחרי שלוש שעות לימוד

כבר לא שייך ספקות.

גם אם היה לו איזה ספק במשהו שצריך הכרעת השכל,

אז גם זה הוא היה עושה אחרי שלוש שעות,

ואחרי שלוש שעות לא היו לה ספקות.

אבל אם היה לו ספק,

אם היה לו ספק,

הוא תלה את זה בקלקול השכל.

כי למה השכל לא אמר לו ישר מה נכון?

למה יש שני צדדים?

אם יש ספק,

סימן שהשכל התקלקל.

ומה העצה של הגאון לתקן את המצב הזה?

ללמוד שלוש שעות לתקן את השכל.

ואז חוזר השכל על מכונו להגיד את האמת הברורה ואת רצון השם בלי שום ספק.

עכשיו נחזור להבין את שכלו

ומדרגת שכלו של אברהם אבינו, עליו השלום. לאברהם אבינו לא היה תורה בכלל.

לא היה לו גם ממי ללמוד, כמו שאומרים.

אמנם הוא למד אצל שם ועבר,

אבל את עיקר גילוי השם יתברך בגיל שלוש הוא עשה לבד,

עם השכל.

אז השכל של אברהם אבינו אומר שהוא היה נהג טוב.

הוא ידע להשתמש במכונה, במכונית הזאת, בשכל,

בתכלית השלמות בלי נטייה כלשהי.

ותמיד מה ששכלו אמר זה היה הערה אלוהית.

מה שנפל בראשו ומחשבתו ברגע הראשון,

כי שכל מגיד את רצון השם האמיתי הברור בלי שום ספק.

שכל זה חלק אלוקי.

שכל זה דבר רוחני.

שכל זה המקשר בינינו לבין האלוקים

דרך התורה.

קודשא בריחו

ואורייתא

וישראל חד הוא.

אנחנו מחוברים עם השכל אל האלוקים. זה החיבור שלנו.

כך צריך להבין

מה שאנחנו קוראים שכל.

מה שאנחנו קוראים שכל אצל אברהם אבינו זה היה ממש

על פי השם יחנו ועל פי השם ייסעו.

כמו שעם ישראל לא היה להם שום בלבול.

כשהם היו במדבר, לאן נוסעים?

אין שבילים במדבר.

אין דרכים מסומנות.

אז לאן הולכים?

הקדוש ברוך הוא נחה אותם על ידי הענן.

והם על פי השם נסעו,

על פי השם הם חנו,

ברור, אין ספקות.

אצל אברהם אבינו השכל שלו היה ממש כמו ענן שמלווה אותו ואומר לו מה צריך לעשות ולאן ללכת.

והשכל אצלו היה בבחינה של הנחותו את הדרך

והוא פסע פסיעה.

ואם היה ספק אצלו אם צריך ללכת לבת ים או לעקרון,

נפל לו במחשבה לעקרון.

ולא ידע כלום

אם הוא טועה

מעיר לעיר,

אלא על פי השם יחנו ועל פי השם ייסעו. מה שההערה השכלית

הביאה לו,

ככה הוא נהג וככה דרך עד שהגיע לארץ כנען

בלא ידיעה לאן אתה הולך.

היום לא יכולים לזוז בלי וייז,

וגם הווייז מבלבל אותך.

והוא בלי כלום

גם לא שואל בדרך,

כי הוא לא יודע לאן,

לא אמר לו השם, אל הארץ אשר הרקע.

לך,

לך לך, נו.

אז הוא הולך, לאן הולכים?

איך הוא יכול ללכת?

ימינה, שמאלה, קדימה, אחורה, לאן?

לא,

לא אומרים לו.

אז איך אפשר ללכת ימים?

ואתה מגיע בסוף בדיוק לכתובת.

זה נקרא הערת השכל.

נמצא שבזה אנחנו צריכים להתנהג,

להכשיר את שכלנו,

שלא יהיה מוטה,

וזו מעלת שלמות גדולה

שלא ילך כלל בעצמו,

זאת אומרת, אדם יבחר לו את הדרכים שהוא רוצה ללכת בהן,

ולא יפסע שום פסיעה בלי הוראה של רצון השם.

זאת הייתה הדרגה של האבות הקדושים,

שהם לא פסעו פסיעה בעצמם כלל.

ועל זה נאמר, אחרי אדוני אלוהיכם, תלכו.

זה הענן.

וזוהי גם מצווה לדורות,

ללכת אחרי הענן.

נצטווינו על דרגה זו,

לא ללכת בעצמנו כלל, רק על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו.

ואם כי אין לנו ענן,

כי לענן זכו רק דור המדבר במדרגה הגבוהה באמונה.

בכל זאת, גם בכל הדורות,

וגם ליחיד.

כפי מעלתו ודרגתו

מזדמנים לפניו סימנים שמראים לו מן השמיים את הדרך שילך בה.

אבל זה מתי שהוא לא בחר דרך.

וזהו הדרך לאדם ומצווה לדורות ללכת אחרי הנהגה האלוקית המתגלית לפניו בלי שום ידיעה.

בלאן ולהיכן מוליכים אותו.

היום,

גם אם השכל עקום,

אבל לא עקום ממש,

אדם שמחפש את האמת

ולא רוצה להתעקם, הוא החליט שהוא עקום ולא רוצה להתיישר.

והוא קורא לזה ישר, כי הוא צודק, האלכסון זה גם ישר,

אבל הוא עקום.

הוא לא רוצה ללכת בזווית 90 מעלות.

הוא רוצה ללכת 60 מעלות, 50 מעלות.

גם ישר הוא אומר, אבל עקום.

אז יש אפשרות לשאול תלמיד חכם אמיתי,

אחד שכבר עבר את הדרך,

אחד שיודע את הדרך,

אחד שהגיע למשהו.

או להסתכל בספרי ההלכה או המוסר,

ואז לדעת כיצד לבחון את דרכו,

האם היא רצויה לפני השם או לא.

מצוי שאנחנו רואים בתינוקות שמתחילים לגדול

כוח מושחת במידות.

מה מושחת אצל תינוקות?

מה מושחת אצל תינוקות?

הם חפצים ליטול את הכף בעצמם לאכול,

שלא ייתנו להם אחרים.

ילד לא רוצה שאימא תאכיל אותו.

בגיל מסוים הוא כבר אומר לה, לא רוצה, לא רוצה. רק הוא רוצה לאכול.

כל דבר זה שלו. כל דבר הוא לוקח לעצמו.

אומרים לו, תרפה,

חוזר עוד פעם.

אומרים לו ככה, עושה עוד פעם.

אל תעלה, עולה.

אל תשבור, שובר. אל תזרוק, זורק.

מידות טובות, ממש.

על דרך זה אנחנו צריכים להבין כל העניין.

תכלית הבריאה של האדם

זה שלא תהיה באדם שום עצמיות,

כי אם כולו על פי ה' לגמרי.

כשאדם אומר, אני רוצה,

בא לי, לא בא לי,

כשאדם כל הזמן מדבר על עצמו, אני ואני ואני ואני,

הוא רחוק מהשם.

למה אתה אומר אני ואני? תשאל מה השם רוצה. בשביל מה הוא ברא אותך?

סתם הפקר?

מה, תסיח?

אתה, בן אדם שנברא עם נשמה אלוקית,

נתנו לך שכל, בשביל מה?

בשביל שתחבר אל האלוקים שנתן לך,

לא עשה אותך חתול.

מצד שכלו של אדם הוא צלם אלוקים,

והשכל מראה לו את רצון השם.

וגם הקדוש ברוך הוא מנהיג אותו,

הוא מראה לו על כל צעד איך להתנהג.

ההשחטה של האדם

זה כשהוא רוצה ללכת בעצמו,

ופה הוא מכשיל את עצמו,

כי בדרך שאדם רוצה ללכת, בנו לכין אותו.

אף אחד לא יבחר בשבילך בחירה נכונה.

ניתן לך אפשרות לבחור בטוב וברע,

בנכון ובשקר.

אתה בוחר מה שאתה רוצה.

יש לך שכל כמו לרמב״ם.

נתנו לך שכל.

שכל מצד עצמו הוא טהור, כשהוא יורד,

טהור, נקי, זך.

האלוקים עשה את האדם ישר.

אבל הם מה? ביקשו חשבונות רבים.

ברגע שאתה מתחיל לעשות חשבונות שלך,

פה אתה נופל.

ככה עשה האדם בחווה,

ונפלו.

השם ברא אותם ישר, אמר, זה תאכלו, זה לא תאכלו.

החליטו לאכול משהו, אמר לא.

הביאו מיטה לכל העולם.

זאת אומרת, אם אתה תשתמש בשכל בלי רצונות שלך,

ואל תגיד לייעץ נחמד

וטוב למראה,

אל תעזוב.

מה השם רוצה

ולא תסטה,

תוכל לקבל הערה אלוקית אמיתית.

אז ההשחטה של האדם זה כשהוא רוצה,

הוא בעצמו ללכת לאן שהוא רוצה,

וככה מידע, בדרך שאדם רוצה ללכת, במוליכין אותו.

אבל נוכל להבין מה יהיו התוצאות מזה.

כללו של דבר לא להתעקש ללכת לבד,

אלא להניח את הקדוש ברוך הוא להוליך אותך מן השמיים,

ככתוב, אחרי אדוני אלוהיכם תלכו.

זה הענן

וזה השכל,

שהוא יכול להורות אותנו את הדרך.

עכשיו,

אנחנו רגילים לחשוב שבהיותנו בני האבות הקדושים,

אברהם, יצחק ויעקב,

אז אנחנו מיוחסים בעיני הקדוש ברוך הוא,

והוא לא ידון אותנו במידת הדין

על פי אמת המשפט,

כי אנחנו הבנים

של אוהביו,

וראוי שירחם עלינו

לעטות את דיננו לצד הטוב

מפני אהבתו לבני אהוביו.

ואנחנו חושבים שזו ירושה גדולה שירשנו מאבות הקדושים, שהיו ענקי הרוח,

והם קרבו לקדוש ברוך הוא יותר מכל אדם.

ואם נעשה מה שבליבנו אנו חפצים,

השם לא יעשה לנו מאומה,

כי נזכיר

אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב,

ואז כל משחתנו ימחל לנו.

אבל האם באמת הדבר הזה מובן לנו?

בואו נראה.

עכשיו נשאל שאלה, שאלה מוסרית.

האם זה משפט נכון שדיין יטה את משפט בן אהובו

מן הדין האמיתי וירחם עליו,

ואת האחר,

שלא יזדמן לו להיוולד אצל אהובו של הדיין,

ישפוט אותו על אותו דבר, על אותו חטא ממש,

כאשר חטא בו בן אהובו בכל חומרת המשפט.

ואת בן אהובו לא יעשה לו מאומה.

זה מוסר?

יש בזה צדק?

יש בזה יושר?

ודאי שלא.

האם רשאים לעטות משפט ולרחם בשביל אהבה?

כתוב בתורה, לא תטיף משפט.

ועל כל אלה,

השם יתברך, שהוא מקור האמת ומציאות האמת.

אי אפשר בשום פנים לצייר

דבר שאינו אמת.

זה יכול להיות רק אצל הנבראים,

שאצלנו המציאות של הסתר ושקר

איתנו תמיד,

אבל כלפי השם יתברך אין שום הסתר

ואין שום אפשרות להיסתר,

ודבר שאינו אמת להמיתו מכל צד לא נכנס לפני הקדוש ברוך הוא בכלל.

אז מה זה שאנחנו מבקשים את השם שירחם עלינו בזכות אבות אהובים?

הרי הוא לא יעשה חס ושלום מה שלא נכון,

על פי משפט אמת.

ואם בדין על פי האמת אנחנו מחויבים,

איזה אמת יכול להיות ברחמים?

עכשיו, אמרו חכמים, זיכרונם רכה,

היו דורות שתמה זכות אבות.

במה תלוי העניין?

האם זה תלוי בזה שכבר

התרחקנו אלפי שנים,

ארבעת אלפים שנה מהאבות הקדושי, בגלל זה תמה זכות האבות?

או על פי גדר תמה זכות האבות הקדושה לבניהם?

דברים נפלאים

מצאתי בכתבי הקודש

של רבנו חיים מבולוז'ין, זכר צדיק לברכה,

תלמיד המובהק של הגאון,

בספר רוח החיים,

כך אומר המכתב מאליהו.

פסוק,

מתהלך בתומו צדיק

אשרי בניו אחריו.

מתהלך

בתומו צדיק

אשרי בניו אחריו.

זה לא סותר קצת כאילו מה שאמרנו קודם?

מה אשרי?

מה, בגלל שהאבא צדיק

אז אשרי בניו אחריו, ואחד שלא גדל אצל אבא צדיק,

אז הוא מסכן ואומלל?

למה מתהלך בתומו צדיק?

מי שמתהלך בתומו בשלמות

והוא צדיק, למה אשרי בניו אחריו?

אז מה זה, אפליה? איפה ואיפה?

אז נשים לב

איך מסביר את זה רבנו חיים מבולוז'ין.

ואומר כך

כי כמה מידות

שהצדיק טרח ויגע להשיגם

לבניו אחריו

המה כמו טבע מוטבע

ובקצת יגיעה יגיעו לזה.

אני חוזר עוד פעם מה הוא אמר

כי כמה מידות

שהצדיק טרח

ויגע להשיגם

נגיד

הצדיק טרח על מידה שקוראים לה חסד

והוא נהיה בעל חסד כמו אברהם אבינו

והוא טרח ויגע והשיג

לבניו אחריו

כמו יצחק, כמו יעקב

המידות שהוא זכה להשיג

הן כמו טבע מוטבע

ובקצת יגיעה

יגיעו לזה.

זאת אומרת,

הם לא יצטרכו לעבור את כל מה שהוא עשה בשביל להגיע למדרגה הזאת של חסד.

אצלם זה יהיה בקצת יגיעה, יגיעו לזה.

לכאורה דברים פשוטים,

מילים קצרות,

ואפשר לעבור עליהם במרוצה ולא להרגיש כלום,

אבל לא כך.

הדברים הללו עומדים ברומו של עולם וזה כל האדם.

בכל מצב שיהיה אנחנו תמיד בעלי בחירה.

אף אחד לא בוחר בשבילנו.

אנחנו, החלטה אחרונה, בוחרים מה שאנחנו רוצים.

הבחירה היא תמיד בנקודה אחת

אשר בה האדם כמסתפק,

כן לעשות, לא לעשות,

מותר, אסור,

נכון או לא.

הבחירה היא תמיד במקום שאתה מסתפק.

במקום שאתה לא מסתפק אין מה לבחור, אתה עושה את זה אוטומטית.

אבל למעלה ולמטה מאותה נקודה זה או למעלה מנקודת הבחירה

או למטה מנקודת הבחירה.

אם תשתנה מדרגתו לטוב,

נקודת הבחירה תתעלה.

ואם להפך,

חס ושלום,

להפך.

מה זה למעלה מבחירתנו?

לדוגמה,

כל אחד שיושב פה,

עד היום הוא בחר מה שבחר וכו'.

אבל

מי פה התפלל והתחנן בבכי לבורא יתברך

על ביטול תורה של רגעים שהוא ביטל היום,

אתמול?

שלשום?

כל החיים.

זה נקרא שזה למעלה מבחירתנו. לא הגענו עוד לרמה הזאת בכלל לחשוב אפילו שיש על מה

לדבר בזה.

זה למעלה מבחירתנו.

למטה מבחירתנו.

לא יכול יצר הרע לבוא אליי, למשל,

ולהגיד לי,

תשמע, יצאה סיגריה חדשה בשבת,

זה משהו.

זה ממש ללמוד עם זה, touch,

עם סיגריה חדשה.

זה לא מתחיל, זה למטה מבחירה שלי, זה בכלל. זה כאילו יבוא אחד אליך ויגיד לך, הנה, קח חזיר בזול.

אתה תיקח, זה למטה מבחירה. זה בכלל לא.

זה אין לך ספק, זה לא בקו

שאתה בו מסתפק.

יש דברים שהם למעלה מבחירה,

יש דברים שהם למטה מבחירה.

איפה אנחנו צריכים לבחור? בנקודת החיכוך.

איפה שיש לנו ספק שכן או לא, מותר, אסור, כדאי, לא.

עכשיו, האבות

הקדושים לא יוכלו לבחור בשבילנו.

גם אני לא בוחר בשביל הילדים שלי.

כל אחד בוחר לעצמו.

אבל מדרגת נקודת הבחירה

היא תבוא לאדם מאבותיו ומחנכיו.

אם אני בתור אבא חינכתי, נגיד, לשמור שבת,

אז נקודת הבחירה של הילדים זה שומרים שבת.

עכשיו, רק השאלה

האם להקפיד כך וכך, האם להדר כך וכך.

פה יש נקודות שעוד להוסיף.

אז זה קיבלו ממני.

אתם חינכתם את הילדים, נגיד, שמאמינים באלוקים.

הם לא בדקו,

הם לא פיתחו ספרים להכיר, הם לא עשו מחקר.

זה מושרש בהם כבר. מאיפה הם קיבלו?

מההורים.

ראו איך ההורים מתנהגים, איך הם מדברים,

איך זה,

אז יש להם אמונה.

זה ההורים במחנכים,

הם נותנים בתוך כל מי ששומע את לקחם.

אבל איך מצאנו שבנים של צדיקים נהיו רשעים?

כמו מנשה ורבשקי הבנים של חזקיה, מלך שהיה ראוי להיות מלך המשיח.

מפני שהם בחרו

להוסיף לבחור ברע.

והם הורידו את מדרגת הבחירה שלהם מזאת,

ממה שהנחין להם אביהם.

ובאמת, מה היה בסוף עם מנשה,

אחרי שהקדוש ברוך הוא הכניס אותו לדוד, נחושת,

ובישלו אותו בפנים,

הוא נזכר במה שאבא שלו אמר לו כשהוא היה קטן.

בצר לך הומצאוך כל הצרות האלה באחרית הימים,

ושבת עד השם אלוקיך. ואז הוא פנה לאלוקים, אחרי שהוא פנה לכל עבודה זרה,

ואמר לו, אם אתה אמיתי וקיים, אם תוציא אותי מפה, אני חוזר בתשובה.

אם לא אתה כמו כולם.

אבל הוא זכר.

זאת אומרת,

אותה נקודת בחירה התחלתית שאבא שלו השקיע בו כשהיה ילד,

עוד נשארה לו, רק הוא ירד, ירד, ירד לטמיון.

ובסוף הוא עלה בן רגע.

הוא ידע שאין לו אלא אלוהי אמת,

והשם הציל אותו, והוא חזר בתשובה 33 שנים.

ונפטר כצדיק.

אז עכשיו

רואים שזה בעצם בחירה, ההורים יכולים להשקיע.

והילדים, נותרה להם הבחירה.

אכן, תחילת הבחירה

הייתה בנקודה שהכינו להם האבות,

ויותר מזה,

האבות גם מורישים מהמידות

ומרוחם לבנים.

זאת אומרת, משהו ספג בבית,

התנהגויות,

מידות של ההורים,

מכניסי אורחים, לא מכניסי אורחים,

צרי עין, לא צרי עין, מספרי לשון הרע,

לא מספרי לשון הרע,

כעסנים, לא כעסנים.

כל המידות שיש להורים,

הכול מושרש אוטומט בילדים.

הם יכולים לבחור אחר כך ללכת אחרת,

אבל זה מושרש בפנים, זה הם לא ישכחו, זה מוטבע בהם.

מוטבע בהם.

הם יכולים אחר כך לשנות את זה או לטובה או לרעה.

אבל תחילת הבחירה הייתה בנקודה שהכינו להם האבות,

ויותר מזה, האבות מורישים

ממידותיהם ורוחם לבנים.

עוד מוסיף הגאון רבי חיים,

זכר צדיק ברכה, וכותב

כמו שנראה בחוש שרבים מעמי הארץ שביהודים מוסרים את עצמם על קידוש השם,

מאיפה ליהודים יש כזה מסירות נפש?

למסור נפשם כמו האנוסים שהיו בספרד,

כמו באינקוויזיציה, כמו בכל מיני

דורות שמסרו נפש, כמו בשואה.

איך אנשים מוסרים נפשם בשביל ברית לילד?

למות עם הילד אבל אחרי ברית.

איך, מאיפה מסירות הנפש הזאת?

זה מוטבע בהם מאברהם אבינו שמסר את נפשו לאור כשדים על האמונה.

אתם שומעים? במרחק ארבעת אלפים שנה, עד היום משפיעה מידתו של אברהם אבינו על בניו.

לכן ישראל יש בהם שלוש מידות.

גומלי חסדים,

ביישנים,

רחמנים.

אלה מידות שיש בישראל. אם לא תמצא בהן,

בידוע שלא עמדו אבותיו

על הר סיני.

זה לא מזרע ישראל,

הוא מחורבב.

יכול להיות שהוא ערב רב,

יכול להיות שיש פה איזה מישהו שבאמצע היה גוי,

הכוונה גויה יותר נכון וכו'.

מה נפלא כוח מסירות הנפש

בעד רוחניות

עבור השם?

בעד דברים שהיצר מתנגד להם?

איך אפשר שאדם פשוט

שלא הגיע לדרגות רמות,

מוסר נפש

וגם לא מקל

בשום דבר וקל לו למסור את נפשו.

אי אפשר לעשות כך אם לא הירושה שקיבלנו מאברהם אבינו.

כל עשרת הניסיונות שעבר אברהם אבינו היה להם מטרה.

מה המטרה?

סימן לבנים.

בזה אנחנו מסומנים.

פתאום יש לאדם התעוררות ללכת אחרי הקדושה.

מה פתאום אדם קם בבוקר, פתאום הוא אומר, אני רוצה לחזור בתשובה.

פתאום אדם אומר, אני רוצה

לעלות לארץ ישראל. פתאום הוא אומר, מאיפה זה? מלך לך.

לך לך מארצך.

אם לא היה עומד בזה אברהם אבינו,

לא היה מוטבע בנו הטבע והיכולת הזאת.

אלפי שנים גלינו מארצנו

איך נשארה לנו אהבה לארץ ישראל.

הציעו לנו את אוגנדה.

אפריקה, רחבת ידיים?

לא היינו מקבלים רצוחה קטנה עם חמאס.

היינו מקבלים עם אפריקאים נחמדים.

מי יודע כמה קוקוס היה לנו בבית.

אבל האהבה נשארה לארץ ישראל

כי אין זו אצלנו לאומיות כמו אצל העמים.

אם כן, כבר הייתה חס ושלום ארץ הקדושה שכוחה מליבותינו.

כמו עמים אחרים שגלו זמן רב מארצם,

שכחו ממקומם.

אבל האהבה הזאת תלויה בקדושה שבארץ ישראל,

שהקדוש ברוך הוא שם בקדושה,

באותה קדושה דבוקה בנו,

כי היא ירושה לנו מאברהם אבינו שמסר נפשו לעמוד בניסיון

לך לך אל הארץ אשר אראך.

זאת הארץ הנבחרת בעולם.

יש מדינות, ארצות יפות לאין שיעור יותר מאצלנו.

אין קדושה, אבל

אין כלום.

כלום.

נסתובב בירושלים,

אפילו בחושך, אתה לא רואה כלום.

מרגישים שם קדושה.

זה עולם אחר.

כשטסים ונכנסים לארץ ישראל,

מי שיש לו טיפה הרגש

מרגיש איפה הוא נמצא, אפילו אם תעיר אותו, אני אגיד לך איפה הוא נמצא.

כל מה שעושים מן השמיים לטוב עושים.

מאיפה לומדים? מניסיון הרעב.

היה רעב,

השם אומר לו, לך אל הארץ אשר הרקע, הוא מגיע לארץ, נהיה רעב.

נהיה רעב, הוא לא יכול לשער בארץ, הוא יורד למצרים.

יורד למצרים, מסלקים אותו משם אחרי הסיפור עם שרה.

חוזר בחזרה, אין לו שום טענות.

לא הבנתי, אמרת לי לבוא לארץ, באתי.

אז מה, אתה מביא אותי לארץ שיש בה רעב?

יורד למצרים, לוקחים לו את האישה.

ומגרשים אותו.

מה הוא צריך? להתלונן? לא, לא מתלונן.

לא מהרהר אחר מידותיו.

מגיע לארץ, מה אומר לו השם?

נתתי לך את הלך בארץ לאורכה ורוחבה, כי לך נתתיה.

מקבל ארץ שלמה.

למה? כי הוא לא הרהר.

שבע יפול צדיק וקם ורשע יפול באחת.

הצדיק שנופל לא חושב שזה נפילה בכלל.

הוא קם מיד ועומד על עומדו.

מה זה נפילה?

זה לא נפילה, זה ניסיון.

יש ניסיונות.

הקב'ה מנסה את האדם, מה הוא שווה?

איך בודקים מי שווה מה?

מנסים אותו.

מה זה כל תחרויות הספורט?

מנסים אותך. אתה שווה מדלייה או אתה לא שווה?

בסוף, מכל אלה שמתחרים,

שלושה מקבלים. כל השאר הולכים הביתה.

לא יודעים מי היה שם.

אבל רשע ייפול באחת. למה? כי הרשע מרגיש את זה מפלה.

והוא לא חושב על התקומה

להיטיב לו באחריתו, שזה הכוונה. למה עשו לך ניסיון?

ניסיון זה נס להתנוסס,

כמו להרים נס. מה זה להרים נס? דגל.

אז הניסיון, הוא בא לנסע אותך, להרים אותך, להגביה אותך.

תעמוד בו,

תקבל מדליה.

מאיפה יש לעם ישראל את הכוח הזה לעמוד למעלה מכל הצרות ולא להתייאש כלל, רק לכבוד?

זו רק ירושה מאבותינו הקדושים שקיבלו הכל באהבה.

תראו,

המדינה היחידה

שמפציצים אותה בטילים, בכמויות, מאות טילים,

והיא

מחפשת את אלה שירו,

רק את אלה שירו.

טיק,

טיק, כמו פינצטה.

טיק. בינתיים העם מקבל חבית,

לא יכול לישון, לא יכול זה. ילדים בטראומה, מגדלים אותם בממ״דים

שתי מטר על שתי מטר, צריכים לשחק כל היום עם הסבתא, עם האימא, עם הכול. אין מקום לאף אחד.

צריך לשחק איתם. רוצים לצאת, להשתחרר.

חוץ מזה, אתם יודעים, יש להם להחליף כל מיני ריח.

הכול תקוע בשתי מטר על שתי מטר.

קוראים לילדים האלה שגדלים בתקופות אלה ילדי הטראומה.

אלה לא יגדלו נורמלים.

לא יכולים לגדול נורמלים.

הטראומות ילהבו אותם.

אחד טורק דלת, אהה!

כן, קול רעש קטן,

אבוד.

אבוד.

יש כאלה שזה מחמיר אצלהם,

כמו הילדה המסכנה שהיה לה מום בלב, בת שמונה,

והייתה במצב מסוכן מהאזעקה.

ויש אנשים שזה ילווה אותם,

כל החיים, אי אפשר לשחרר אותם מזה.

יש כאלה שכן, ויש כאלה שלא.

מי יכול לסבול את זה?

פעם נתתי דוגמה.

אם היה יופל טיל

על פריז,

מגרמניה,

משוויץ,

מהונגריה,

הם היו שותקים?

היו שותקים? טיל, אחד, טיל.

נגיד אמרו להם, נפלט לנו, טעות, נפלט.

למה זה היה מכוון בכלל לכיוון שלנו?

נפלט, בסדר.

אחר כך עוד טיל,

אחר כך מטח.

מה אתם חושבים,

שהיו כמו פה בממשלת ישראל,

להכיל, להכיל?

יש דבר חדש, להכיל.

אתה מכיל את החבית.

פעם זה היה הבלגה.

אתם זוכרים? הייתה הבלגה.

זה היה כוח שאתה יכול להבליג.

תן, תן,

בום, תן, עוד אחד, תן.

אתה רואה?

יש לי כוח, מבליג.

כן, אבל בינתיים מתו אנשים מהבלגות.

ועכשיו קוראים לזה להכיל. כל תקופה, כל ראש ממשלה, כל החלפת שלטון, מחליפים מילים.

מי יכול לסבול

דבר כזה?

כמה היו צריכים לברוח מהארץ?

כל הזמן,

טילים, טילים, טילים, טילים, טילים. כל כמה שבועות טילים, טילים, טילים.

ומה?

משביתים את כל המדינה.

צינורות,

צינורות

ב-72 שקל,

ואנחנו צריכים לשלוח טילים של 50,000 דולר,

שלא רצינור.

מצליחים, מצליחים, לא רק. 90% אומרים.

אבל כמה כסף? השבתת המשק, אמרו, ביום הראשון זה עלה לנו מאות מיליונים.

אז כל יום כמה זה?

יש לי עצות,

אבל הם לא שומעים.

בסדר.

עכשיו בנט אמר, אין דבר כזה, צריך לחסל את החמאס.

הנה, כבר עברו 24 שעות מאז שהוא בתפקיד, קצת יותר.

עוד לא ראינו שום דבר, הכול טפטופים. כמו שהיה, לא השתנה כלום.

אז הוא כמו ליברמן.

ליברמן 24 שעות, אין, אין יהיה.

והוא 24 שעות, אין, מיטוט החמאס.

איך הוא קרא לכולם?

ראשי ממשלה

ורבי אלופים של תיקו.

הם לא רוצים לנצח, הם רוצים רק תיקו.

שיהיה לנו

תקופה של שקט.

אחר כך עוד פעם תקופה של... אף אחד לא רוצה להכריע את המצב ולא לשנות אותו.

ככה, מדי פעם נספוג

ונחזיר קצת, וזהו.

ונעשה עוד הודנה.

אחרי זה

הם יפרו ואנחנו נחזיר.

שקט יענה בשקט, רעש יענה ברעש.

לא יודע איפה יש בעולם מדינה שיכולה להיות סבלנית וסובלנית כזאת. אין דבר כזה.

במילים אחרות

קוראים לנו פראיירים.

מה זה הדבר הזה? כשהיה פה אובמבה

והוא החזיק בידיים שלו את הרכב.

הקטות שנפלו הוא אמר אם שתיים היו נופלות אצלנו

הייתי יוצא למלחמה נגד המדינה

זה אובמבה שקיבל פרס נובל לשלום חרטא

נו

אז אם הוא מבין ששני טילים זה כבר מלחמה

אז אנחנו מאות מבינים הסדרה וצריך להכיל

תשמעו רק עם כזה

שיכול לקבל איסורים באהבה

אין דבר כזה זה לא טבעי זה לא אנושי גם זה לא אנושי

אתה דואג לא לפגוע שם בשום אזרח

כשהם מכוונים להרוג כל אזרח

תינוק

עולל ילד נער בחור בחורה את כולם הם רוצים להרוג שיפגע בגן ילדים שיפגע בזה

הם רוצים להרוג כמה שיותר הם מכוונים להרוג אזרחים

הם לא מכוונים על בסיסי צה״ל

ואתה לא אסור להרוג אחד מהם בטעות אפילו מפצצה מתקתקת

צריך לחכות שילך לישון בארבע ואז

לשלוח לו טיל ידיד

טור זהו נקודתית

גם לא לפגוע בקומקום במטבח

כי זה נזק ממוני

זה לא מהתוכנית

לא יאומן כי יסופר

אבל עוד יסופר, ברור שיסופר

מכל מקום

הכוח הזה של ישראל לעמוד למעלה מכל הצרות ולא להתייאש, רק לקוות

זה מהירושה של אבותינו הקדושים

שקיבלו הכל באהבה

תצאו ותראו דוגמה לא כל כך מתאימה אבל היא מתאימה

אם תמצאו יהודי שיש בו ירושת האבות

שיאבד עצמו לדעת

תראו יהודים חרדים

סובלים מייסורים לפעמים ממחלות קשות מדברים ששלמה המלך אומר הם מבקשים את המוות במטמונים

כאילו אין אין ייסורים כבר לא מאפשרים לחיות אין

אין מציאות שאדם יכול לסבול כבר את הייסורים

ואף אחד לא מתאבד

ומקבלים את הייסורים ולא מתלוננים ולא מתרעמים ולא אומרים מילה כלפי שמיא

ראיתי את אימא שלי המנוחה כמה סבלה לפני שנפטרה מילה כל פעם שהייתי שואל את האמא מה נשמע, מה את מרגישה?

מצביעה לי זה רק הוא

הוא קובע וזהו

ייסורים ייסורי תופת

כל מי שיש בו ריח של ירושת אבות

לא מאבד עצמו לדעת אפילו אם יסבול מאוד

הוא חושב שזה כפרת עוונות

כי אבותינו הקדושים קנו דבקות לחיים הרוחניים

שזה הדבקות לקדוש ברוך הוא

הקדוש ברוך הוא מטהר את האדם לפני שהגיע אליו נקי

שלא יצטרך להתייסר בגיהנום

ויודעים שאין רע יורד מן השמיים והכול לטובה והכול על פי מעשיו של האדם אם אתה נגעת בשקע

והיית יחף

על שלולית מים

וקיבלת זץ

אף אחד לא יאשים את חברת החשמל

הם הזהירו

לא לגעת

ברגליים יחפות בשקעים

ואם אתה עוד מכניס סיכה

אז מה אתה רוצה שלא תהיה פחם?

לא הם עשו לך את זה, הם עשו לך שיהיה אור

שיהיה מיזוג

שיהיה דברים טובים, הם לא עשו לך לרעה

הם התכוונו לטובה

אם אתה תשתמש לרעה

אז עוונך תישא

השם לא עשה שום דבר רע

כל העולם נברא לטובה

אבל אנשים לוקחים את הטובה והופכים אותה רעה

את הכוח הזה קנה אברהם אבינו שעמד בניסיון של הרעב

בכמה צרות שאין דומה להם

ולא נפל ליבו בקרבו

כי הוא ידע ברור

שרק טוב וחסד מטיב הקדוש ברוך הוא ואין גבול וקץ לטובותיו

העושר הגדול הזה הנחיל לנו אבינו אברהם

ולכן נמצא כוח פנימי בלב כל עם ישראל

שלא ייפול לבבם בקרבם מתוך כל הצרות

שאין ספורות לאמו

ואנחנו סובלים אלפי שנים

ובתוך טורחה של נפשנו

אנחנו יודעים שכל זה לטובתנו ושבסוף יהיה לנו שם משארית ונחלה נצחית.

כלל כל הניסיונות

זה הכוח הנפלא לשעבד

את הגוף לנפש,

ללחום נגד יצר הרע ולהכניע אותו,

לעמוד

בפנים הלב על נקודת האמת הטהורה בלי להטעות את עצמנו,

בלי לנטות אל השקר

ולחשוב שהוא אמת.

הכלל של כל אלה

זה כוח הדבקות אל האמת

ואת היכולת הזאת ירשנו מהאבות הקדושים.

גם בלי זה,

גם בלי הכוח הזה,

יש אשר יעשה אדם טובה ולפעמים גם טובה הרבה,

אבל זה מפני שיצר הרע לא עומד נגדו.

אבל אם יעמוד יצרו כנגדו

והוא ייפול ברגע.

לכן, הרואה את כוח התשובה בעצמו

ומעצמו

ללחום ולשבר את יצרו,

לתקן

את עצמו, לא לעשות יותר מעשים שאינם ראויים,

אדם כזה שמתעורר מעצמו לתשובה, יש לו מאותה עשירות רוחנית

שירשנו מהאבות הקדושים.

עכשיו, כל אחד יוכל לדעת

אם הוא לא הפסיד את העושר הגדול

שנחל מאברהם, יצחק ויעקב, אבותינו ומכל הקדושים מאז ועד עתה.

אם אתה מוצא בעצמך את הכוח לחפש את האמת

ולדבק בשם,

יש לך מירושת אבותינו הקדושים עדיין בקרבך.

אבל מה גדלה הסכלות

של אותם שהחליפו את ירושת אבותיהם העשירה

בגשמיות נמוכה שאין בה ממש,

ועוד יותר טימאו את נפשותם בה,

וכל ימיהם הם למס עובד,

וכל מצוקות החיים שולטות בהם,

לא יבינו ולא ישיגו בדעתם עצה

איך להינצל.

אשרינו שזכינו,

אלה שזכו,

לטעום מצוף מתק התורה הקדושה,

ללמוד יסודות כאלה לטוב לנו כל הימים,

לחיות חיי נחת ועונג באושר ועושר רוחני,

במתיקות של התקרבות להשם יתברך.

ונוכל לקוות

שנלמד לדעת הטוב הפנימי בכל מעשי השם עימנו,

ואז האדם מאושר תמיד בכל מצב שיהיה,

בכל מצב שיהיה.

עוד לומדים איך להתרכז

להשגה פנימית, להידבק בנקודת האמת,

בלזכות לכוח העיקרי שאיתו שוברים את יצר הרע.

כשמתברר לנו כל זה, יאיר לפנינו העניין כולו,

ונבין את גודל האמת בכל משפטי התורה מתחילה ועד סוף.

אז הינה אנחנו מסכמים.

התבהר לנו קודם

שירשנו ירושה עשירה מאבותינו.

מה ירשנו?

כוחות הנפש והמידות הטובות

שבעזרתם נוכל להתרכז אל האמת,

לעמוד נגד יצר הרע ולחזור בתשובה.

ועכשיו נגלה עוד מעט,

עוד דבר, ונראה נפלאות.

הרי אמרנו שיש עניין של זכות אבות ממש.

מה זה הזכות אבות?

מישהו יודע עכשיו כבר מה זה הזכות אבות?

מה זה זכות אבות?

יפה, יש לכם שכל.

זכות אבות זה הכוחות המביאים לידי זכות,

שהוא קשר של כל הכוחות הזכים

שמעמידים את האדם על האמת והצדק.

זה נקרא זכות אבות.

על ידי הכוחות האלה הזכים

אנחנו דבוקים באבותינו בהיותנו דבוקים במידות שלהם שהם מסרו לנו.

זכות אבות זה הזכות

של המידות שהיו באבות.

והזכות הזאת

עברה אלינו בירושה.

כיוון שנמצאים בנו אותן מידות טובות ואותן

אותם כוחות מעולים

שהשם יתברך

מראה ברוחם ובעומק חוכמתו

שלא ניתק החבל בינינו לבין האבות הקדושים,

עדיין יש תקווה שנבחר בדרך התשובה לתקן את מה שעבינו.

אז הדין אומר כך,

שהקדוש ברוך הוא ירחם עלינו,

שופט כל הארץ,

כי זכות אבותינו בידינו,

יש תקווה לאחריתנו.

מה אמרנו עכשיו?

סתירה למה שאמרנו קודם, שזה לא בסדר.

אם יש בן של אהוב, מה פתאום שתעשה לו משפט שונה מבן שלא אהוב?

עכשיו אנחנו שומעים.

אנחנו יכולים לבקש זכות אבות.

מה פירוש זכות אבות? אם יש בך את ירושתם,

אם יש לך את הירושה שלהם, את המידות שלהם, יש לך זכות,

דהיינו זכות,

שאתה יכול לשוב בתשובה.

אם יש בך מהמידות שלהם,

אתה תוכל לשוב בתשובה, ועל כן יש מקום

לרחם בגלל שיש סיכוי שאתה תעשה תשובה.

זו זכות אבות.

אבל אם אין לך את הירושה,

אז מה אתה שונה מבן אחר?

לא, אין סיכוי, ולך אין סיכוי.

זה מה שמעורר את מידת הרחמים בזכות אבות.

אבל אם חס ושלום תמה זכות אבותינו,

מאיפה תמה? תמה מקרבנו.

אם אנחנו לא השארנו בעצמנו מירושתם,

אז אין חס ושלום התעוררות למידת הרחמים בדרך זו,

ועל זה אמרו דורות שהיו בהם

תמה זכות אבות.

מה הפירוש?

האנשים כבר לא הלכו בדרך האבות,

אז ממילא אין להם את הזכות הזאת

ואין מקום לרחם עליהם.

אז מה יוצא לנו לסיכום?

שעלינו לדבק במידות האבות הקדושים,

שהן

מידות החסד, האמונה הצרופה,

היראה השלמה, האהבה,

להתרכז, לשאוף רק אל האמת כמותם,

לא להטעות את עצמנו על ידי ביטויי היצר,

ולהשתוקק, להידבק ברוחניות.

ואז, אפילו אם קטן ערכנו,

אבל אם נביא לתוך נפשנו את זכות האבות, את הכוחות הטובים שלהם,

הקדוש ברוך הוא יתנהג עימנו במידת הרחמים,

ויזכה אותנו לראות בישועתו ישועת עולמים במהרה בימינו, אמן.

כן, מי שיש לו שאלות, בבקשה.

תן לו פה, תן לו שורה ראשונה.

שלום הרב.

הרב, אתה מכיר את הסיפור שלי?

כן, שלום וברכה.

מה נשמע?

ברוך השם. יופי.

אני רוצה שתברכו אותי לזיווג הגון משורש נשמתי,

בסדר?

ולהגיד לי איפה יש פה בית כנסת של קהילות פז ברחובות.

החלום שלי זה לבוא ללמוד אצלך בבני ברק, אבל לא מתאפשר.

טוב,

אתה תהיה מוכן ללמוד שעתיים בתענית. אני לומד כל היום בתורה.

כן,

אבל בתענית דיבור שעתיים.

ותענית דיבור שעתיים, כן.

בעזרת השם, שם ושם האימא?

אלירז נועם בן מזל. אלירז נועם בן מזל. נועם בן מזל,

שמזכה אותך לזיווג הגון הראוי לך מהרה,

ותזכה להקים קהילת כפז ברחובות.

אמן. או בנס ציונה, איפה אתה רוצה? אני נודד ברחובות לנס ציונה.

נסתכלים בשניהם.

נעשה את פארק המדח.

טוב.

כן.

שאלה נוספת.

תן לו פה שורה ראשונה.

שלום כבוד הרב. שלום. עברתי אירוע מוחי לפני שלוש שנים,

והמצב, והאלופים אומרים שזה לא יתוקן.

רציתי לקבל עוד דבר שאני מקבל על עצמי לקום בנץ אם אני אבריא וללמוד שעה אחרי הנץ.

אם זה יעזור. שעתיים.

שעתיים בשמחה. בתענית דיבור. בתענית דיבור. תקשיב.

את השכל תכוון

לפי מה שלמדנו.

ללכת ישר עם האלוקים.

אז השכל יחזור לאיתנו.

השכל יחזור לאיתנו.

כן, ואני רוצה שלא יוכל... שמה האירוע המוחי יתבטל והשכל יחזור לאיתנו.

אתה שומע מה אני אומר?

כן, כן, כן. יופי.

אבל אני יכול לבצע את זה רק כשאני אבריא.

לא עכשיו.

למה לוותר? על מה תוותר? לא, אני יכול לבצע את זה.

את מה? לקום בנץ?

כן, לקום בנץ. למה אתה לא יכול עכשיו?

קשה לי מאוד.

אז שיהיה קשה.

כשהשם רואה שאתה מתקשה, ולמרות זאת אתה לא מוותר.

על ההלכה הראשונה בשולחן ערוך,

יתגבר כארי לעמוד לפני בוראו,

אם אתה את ההלכה הראשונה מקבל עליך ועושה,

יש לך פתחון פה.

אז זה רק אפשר לי שאני אחזור לרעיון. אני לא מבטיח כלום.

אני מבטיח דבר אחד,

שאם תעשה מה שאני אומר, השכל יתיישר.

לא טוב?

מצוין. זהו. אתה תקום מוקדם במקום מאוחר. זה אותו דבר.

ותחזור לישון אחרי השעתיים.

בסדר?

בסדר גמור. תגיד את השם.

רחמים בן שושנה.

רחמים בן שושנה,

השם ירפא אותך במאת האחוזים.

אמן.

כן תן לגמרת.

כבוד הרב, יש פה שאלה מרבנית שלנו שהיא שואלת, איפה היא?

היא אחריי פשוט, היא ביקשה שאני אדבר בשמה,

בשם כל קריית עקרון,

שבילוס סנטר פתוח בשבת ויש פה הרבה אסונות בקריית עקרון.

מה עושים עם זה? ומתים פה הרבה אנשים,

מה עושים עם זה?

מה זה פילוססנטר? פילוססנטר זה החנויות, הכול פתוח כאן, מתחם גדול. מתחם?

כן. מתחם גדול שלנו. מתחם.

האנשים שמה כולם חילונים?

כולם. כולם. כמה יש חנויות? המון.

מה? המון.

כמה קונים שם? המון.

המון.

אז תעשו קול קורא,

שמי שיסגור בשבת יקנו אצלו כולם

ויראו לו, יבואו בהמונים.

תקשיבו מה אני אומר,

תלכו 50 נשים,

תיכנסו לחנות,

תגידו לו שלום אנחנו החלטנו עכשיו שיותר אנחנו לא קונים אצלך בגלל שאתה פותח בשבת.

אם אתה תחליט שאתה סוגר אתה רואה הנה אנחנו עכשיו 50 נשים קונות עכשיו וכל פעם באים רק

אצלך לקנות.

אם יראה שזה יפגע לו בכיס או ירוויח לו בכיס,

כמובן לצרף לו איזה דיסקים או לדבר איתו על ליבו והכול,

אפשר שזה יועיל. אם יפסיקו שניים-שלושה,

כמו שחפץ חיים היה עושה ככה, אם יפסיקו שניים-שלושה

ויראו שבאמת יש בזה רווח ושאתם מתאגדים באמת

להעשיר את אלה שבאמת סוגרים

אז גם האחרים למה שלא יסכימו?

הרי כל מה שהם פותחים זה בשביל להרוויח.

ואם יראו שזה רק מפסידים הדבר הזה,

אין סיבה לפתוח ולהפסיד.

פשוט.

הצעה פשוטה. כוח הקנייה קובע.

איך החרדים מצליחים?

הם אומרים לא קונים יותר במקום פלוני וזהו. ואז מתכופפים גם אסם וגם ויטה וכולם.

הכי גדול הם מתמוטטים.

ככה זה עובד.

בסדר?

תודה. יש לי שאלה.

עוד שאלה. כן. בלי הרבנים. אפשר.

אני רוצה שתברך אותי, שאני אצליח להתפלל כמו שצריך, בעזרת השם. מה הפירוש? מה, נכנס לך מחשבות של זליג? לא מחשבות. אני מצליחה להתפלל כמו שצריך. אני לא מצליחה. מה הפירוש של לא כמו שצריך?

הראש בורח?

גם אין לי זמן הרבה, כי אני עובדת.

אז את לא מתפללת תמיד.

אז אני מתחילה להתפלל, ואני מסיימת את זה בהמשכים, אבל זה... להתפלל בהמשכים? זה עוד לא שעתי. כן, אני קוראת את כל ברכות השחר, ואז בשמונה עשרה, כשאני חוזרת מהעבודה.

טוב, זה אין איסור, אבל תקשיבי טוב.

כן.

להתפלל, את המרוויחה הישירה.

אני רוצה. כי יש לך אפשרות לבקש מה שאת רוצה שם. כתוב, וגם בשומע התפילה, תכניסי כל בקשה שאת רוצה. אין בעיה.

כמה זה לוקח? חמש דקות.

אין לך חמש דקות לעצור לפגישה עם הקדוש ברוך הוא? יש לי, בטח. אז יש לך. אבל לא אחר כך.

בהתחלה.

איך שכן,

מודה אני לפניך, נטילת ידיים,

לשתות משהו עם הצריחה,

תפוס את הפינה,

שלום, חמש דקות, עשר דקות, שלום, גמרת שחרית, זה עוד מסודרת לכל היום. לא טוב.

עם שמונה עשרה ביחד? כן, שמונה עשרה זה חמש דקות.

לא, אני לא מספיקה את השו״ת, מה יש להספיק? אני יוצאת מוקדם מהבית פשוט. מה יש להספיק? צ'יק צ'אק, אין פה מר התעכב, עוד לפני שכולם קמו.

ותקום עוד לילה ותיתן טרף לביתה וחוק לנערותיה.

בבוקר, מוקדם, לפני כולם, גמרת את שלך,

עכשיו היום לפנייך.

אין בעיה. ואם את רוצה לא להתבלבל.

כן.

תשימי את האצבע בסידור,

מה שאת קורא, האצבע תהיה עליו.

לא להתקדם בעיניים מהר. בסדר. כי אז את לא זוכרת מה אמרת בכלל. אוקיי. בהצלחה. תודה רבה. כן.

תן לבחור שם, תן לו, תן לו.

תן לו פה.

שלום, כבוד הרב, ערב טוב. שלום. ברכה לזיווג, אם אפשר.

בן כמה אתה?

35. מה עשית עד עכשיו?

גרוש עם שלושה ילדים.

אה, תגיד.

עכשיו אבל. בסדר. אני רוצה להתחתן. עוד פעם. טוב, עוד פעם. בסדר.

עכשיו זה לפי מעשיו. אתה יודע, זיווג שני זה לפי מעשיו. כן.

המעשים שלך מספיק טובים בשביל לקבל אישה טובה? מאוד מאוד טובים. מאוד טובים. אוקיי.

אתה תהיה מוכן ללמוד שעתיים בתחנית דיבור שלושה חודשים רצון. אני לא מאת כל יום. שעה.

אתה רוצה חצי אישה או אישה שלמה? אישה שלמה.

שעתיים אתה מוכן ללמוד בתחנית דיבור? כן. כל יום. אתה שומע מה אני אומר? כן. ברציפות השעתיים. כן. שלושה חודשים, תשעים יום. שלושה חודשים, כן. כולל שבת וחגים. הכול. לא מפספסים יום.

לא מפספסים. אם מפספסים, מתחילים מחדש.

אז אם אתה רוצה אותה מהר, תעשה.

מה השם שלך?

חן בן ניצה.

חן בן? ניצה.

ניצה.

השם יזכה אותך לזיווג הגון. מהרה.

אמן.

כן, תן לגברת באמצע.

שלום לך. שלום, שלום. אימא שלי גילו לה סרטן לפני שבועיים,

סרטן גרועתי בריאות,

ואני רוצה שהיא תבריא ותזכה לאריכות ימים, בעזרת השם.

ואם אתה יכול לברך אותה.

אבל כמו שאני רואה, היא לא שומרת מצוות.

היא תחילה.

תחילה, מה זה אומר?

היא עכשיו משתדלת לשמור שבת.

לא משתדלת. תקשיבי, תקשיבי.

המצב של מחלות זה מצב קשה.

זה מסוכן, זה לא צחוק.

זה, כמו שאומרים,

הוציאו כתב

שאני לא רוצה לפרט,

ועכשיו צריך האדם להבין

שההצלה היחידה שיש לו זה שהוא יחזור בתשובה שלמה.

שלמה זה להיות חרדי.

חרדי. כמו החרדים

זה הסיכוי שמבטל את הגזרה.

בלי זה שום דבר לא יכול לעזור.

אם הרופאים יודעים משהו לעשות, שיעשו.

אם הם לא יודעים מה לעשות, זה רק הבורא.

והבורא, כשמביא למישהו משהו, זה בשביל שיבין למה הוא הביא לו.

ולכן צריך שאדם יבין.

עזבת את הבורא במשך עשרות שנים,

לא התייחסת אליו,

לא אכפת לך ממנו, עשית מה שבא לך.

מי הוא שיגיד לי מה לעשות?

אז הנה הוא מראה שהוא יכול לעשות מה שאתה לא רוצה שהוא יעשה.

מה הוא עושה?

אם תבין, הנה מה טוב.

לא תבין, הבחירה שלך. כל אחד יכול לבחור מה שהוא רוצה.

לכן,

אם היא תחזור בתשובה שלמה אמיתית,

וגם אתם,

בני המשפחה,

גם כן תקבלו עליכם,

אז יש סיכוי שאתם מונעים את המחלה ומסלקים אותה,

כמו שקרה במקרים כאלה ואחרים.

אם תראו באינטרנט תוכלו לצפות.

אבל

למה צריך גם שאחרים, הבנים, בנות, גם יחזרו בתשובה?

כי הקדוש ברוך הוא לא עושה עוול.

וגם אם הוא צריך לקחת מישהו מן העולם,

אז הוא לא רוצה לצער את הקרובים שלו, אם לא מגיע להם.

אבל אם מגיע להם,

אז הוא לוקח.

אבל אם לא מגיע,

אפילו שאדם חייב בדין,

הוא לא ייקח אותו עד שכולם יהיו ראויים לעונש.

אז אם גם המשפחה חוזרת בתשובה, הם עושים הגנה.

דהיינו, אנחנו גם חוזרים בתשובה בזכות החולם.

אז אם אנחנו חוזרים בתשובה בזכות החולה, היא גרמה לנו, אז יש לה זכויות.

ואם יש לה זכויות

ואנחנו כבר לא מגיע לנו עונש כי חזרנו בתשובה,

אז זה הגנה על האימא.

זו אפשרות אחת.

אפשרות נוספת זה לעשות הרצאה.

כמו ההרצאה הזאת,

יושבים אנשים, שומעים דברי תורה,

כל מילה שאני אומר זה תרי״ג מצוות.

אז תכפילי כמה מילים, אמרתי, כפול תרי״ג, כפול האנשים שנמצאים, זה זכויות.

כמה אנשים מפה יחליטו לחזור בתשובה ולהתחזק במצוות?

כל זה זכויות.

מי שאירגן את ההרצאה הזאת, זה זכויות שלו. הוא קנה את הזכויות האלה.

ולא רק זה,

כל מה שיעשו מהיום והלאה

זה הזכויות שלו עד סוף הדורות.

זאת אומרת, הנה הוא גם עשה לרפואת האימא, כמו שאמרנו בהתחלה.

אז זאת אומרת, אדם צריך גם זכויות,

כי עד עכשיו היו רק חובות.

לא היו זכויות.

אולי קצת חסדים פה, שם.

אבל לא הייתה שמירת שבת, אולי לא הייתה טהרת משפחה,

אולי כשרות לא בדיוק,

וכל מיני דברים כאלה ואחרים.

אז אדם יצר לעצמו הרבה הרבה עוונות והרבה פשעים, הרבה מרדים והרבה הרבה הרבה הרבה.

ועימה הוא בא עכשיו?

אני אשתדל לשמור שבת.

תודה רבה.

תודה רבה לך. אחרי 50-60 שנה אתה מוכן להתחיל לשמור. כל הכבוד, כל הכבוד.

זה כמו אחד חייב מיליון שקל בבנק.

אומרים לו, חביבי, עיקולים על כל הדירה והכול. הוא אומר, לא, אני מוכן להחזיר עשרה שקלים בחודש.

איכותי קיים. כן, ואני מקווה לעמוד בזה. אני עוד לא בטוח.

אני מקווה, אני אשתדל.

כן, זה לעג לרש, זה ברור.

אז לכן,

אם באמת רוצים,

והיו מקרים, כמו שאמרתי,

אם תרצו, היא תחזור, הילדים יחזרו.

אם תרצו, אתם לא חייבים, תעשו גם הרצאה,

אז תקיפו את עצמכם בכל האפשרויות שעושות חסימה,

כי מי שחוזר בתשובה אמיתית

זה כבר לא אותו אדם. זה כמו תינוק שנולד, מחליפים לו את הזהות.

כמו אם יש לך תיק במשטרה על השם שלך ומספר אישי,

אז אם יחליפו שם את התעודת זהות, לא ימצאו אותך,

כי זה לא את.

את תעודת זהות קובעת מייד.

ומי שעושה תשובה זה אדם אחר כבר.

עכשיו תחליטו.

הילדים שלי כן שומרי שבת. לא אמרתי שלא.

אמרתי שיחזרו בתשובה, גם אני חוזר בתשובה.

אני נראה דתי, נכון?

אבל גם אני חוזר בתשובה.

גם אני.

למה אנחנו אומרים וידוי?

אשמנו, בגדנו, גזלנו,

דיברנו דופי, הבינו, הרשענו.

למה אנחנו אומרים כל יום?

כי אין מציאות שאדם לא עשה איזו אשמה או לא עשה איזה משהו שזה בגידה או לא עשה משהו שזה גזל.

גזל זה לא לקחת דווקא כסף.

אפשר לגזול אדם בממון,

אפשר בשינה,

אפשר לגזול אותו בדיבורים שאתה לא מלמד עליו זכות או הפוך.

אפשר הרבה דברים.

מה זה החזרה אבל בתשובה?

מה אני אמורה לעשות? אם את רוצה לדעת בדיוק קודם כל את צריכה ללכת בצניעות גמורה,

כיסוי ראש מלא.

אבל אני לא נשואה.

מה פירוש הבאת ילדים.

כן אני גרושה. אז מה? גרושה חייבת ואלמנה חייבת. אה כן? לא הבאתי. כן. אז עכשיו את הולכת עם

כיסוי ראש, צניעות, שמלות וחצאיות,

שרוולים אחרי המרפק, גרביים.

נכון, קשה?

אני חושב שמחלה יותר קשה, לא? נכון. כימותרפיה יותר קשה, נכון?

זה הכול.

ואז זה צניעות.

אחר כך נשמור שבת קומפלט, קומפלט.

את לא יודעת, נלמד אותך, לא בעיה. יש מי שילמד אותך.

כשרות, כשרות המטבח, גם ילמדו אותך. בדיוק. את חושבת שאת יודעת, אבל יש דברים שלא יודעים, גם אלה שחושבים שיודעים.

אחר כך,

טהרת משפחה, לא יודע מה היה, אבל גם אם את כבר לא, אז צריך ללכת למקווה. פעם אחרונה, כמו שאומרים, יסבירו לך.

ועוד דברים, להתפלל,

לברך על כל דבר שאוכלים ושותים.

אין לך בעצם הרבה מה לעשות. אישה, אין לה הרבה מצוות.

אבל יש כמה יסודות

שהיא חייבת לעשות.

ומי מלמד את זה?

איפה לומדים? אני אדאג לך, שמי שיתלמד אותך. הנה, יש פה את הרבנית.

את לא רוצה?

את רוצה.

הנה רבנית פה בשורה 2, לא אזכיר את שמה כי היא מתביישת.

תרימי את האצבע רק כשהיא תזהה אותך. הנה, ראית?

זאת רבנית, היא יודעת בדיוק מה צריך,

והיא יתלמד אותך.

והבנים והבנות, אם רוצים,

יחזרו יום טוב.

זה יעזור בעזרת השם.

זה יכול להפוך את הגזירה לגמרי אבל אם זה אמיתי אמיתי ברור בסדר אם זה אמיתי אני נותן לך ברכה על זה שבעזרת השם זה יעזור ונעביר את זה לאשתו של אסד

מוכנה הנה אני נותן לך כבר כיסוי ראש

תן לה מיקרופון

מי ראה את הסרטון עם האישה שצעקה עליי שאני הבטחתי לה וכולי

מי ראה תרימו את היד יופי תודה תורידו

מי לא ראה שירים את היד

מי לא ראה

כן בסדר

תכין את הסרטון בקצרה

את הסיום רק, רק את הסיום

ברוך השם

לברך שהחיינו על הכלי

ברוך

אתה אדוני נו

אלוהינו מלך העולם שהחיינו והגיענו לזמן הזה

אמן

מה שמך?

למה אני לא רואה? אני יכול? תגיד לי אתה פה בשביל מה?

ראובן ירדנה בת רחל לא שומע, אני צריך לראות בת רחל איך איך? עוד פעם

ראובן ירדנה השם שלך ראובן?

משפחה לא, לא, עזבי את המשפחה, שמך בשם האמא אה, ירדנה

בת רחל ירדנה בת רחל השם ירפא אותך ברפואה שלמה מהרה מעוצר מתנות חינם

בזכות התשובה המלאה

ובעזרת השם יעתיק את המחלה ממך לאשתו של אסד, נשיא סוריה.

אמן.

אמן.

אתה מוכן?

אתה מוכן?

טוב, תכין. כן.

תן לבחור פה שורה שנייה.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

אני ברוך השם מתחיל להתחזק לאט-לאט.

כן.

ורציתי לשאול שאלה. אתה יכול לעמוד?

כן. ורציתי לשאול שאלה.

כל בן אדם,

אם לא הוא כופר בתורה כולה, רוצה שבעזרת השם יבוא משיח ויגל את כולנו.

אז אני שואל לכל אלה שעדיין בהתחלה של ההתחזקות, אין פוקוס.

כן.

בכל ההתחלה של ההתחזקות,

איך אנחנו נוכל לכוון את זה אם עדיין באמת לא הצלחנו להתחזק כמו שצריך?

אדם שיצא לדרך ועושה כל מה שביכולתו,

גם אם יבוא מלך המשיח תכף ומייד, הוא בסדר.

גם אם חלילה ימות,

הוא בסדר.

כי אם הוא הלך

על תשובה באמת

והוא עושה כל מה שהוא יודע וכל מה שביכולתו,

אין טענה עליו, כי הוא לא יכול לדעת הכול ביום אחד.

יש עם. למה אתה מביא לי עם?

אז זאת אומרת,

אדם

שעושה את מה שצריך, אין טענה עליו.

אבל בתנאי שיתקדם כל הזמן.

הבנת?

יופי.

שאלה נוספת.

אם הרב יכול לברך אותי לזיווג וזהו.

שעתיים בתענית דיבור תלמד כל יום, שלושה חודשים.

אפשר לראות את זה בסרטון או שזה חייב לימוד, לימוד ב...

עדיף ללמוד.

תלמד הלכות,

תלמד מוסר.

מה? אפשר בסרטונים?

בסרטונים. אמרתי, עדיף שתלמד אתה. אה, תקשיב לד אתה.

מה השם, שם האמא?

אור בן סיגלית.

אור בן סיגלית.

השם יזכה אותך בעזרת השם לזיווג הגון בתשובה שלמה.

אמן. תודה רבה, כבוד השר. כן. שאלה נוספת. הכנת את הסרטון?

למה אין לך?

למה אתה מחכה? אני לא מבין.

מה, מה?

מה הבעיה?

לא שלחתם לו?

כן.

תן לגברת שמה באמצע. תעמדי בבקשה.

בבקשה לעמוד. תודה.

לא שומעים. לא שומעים? כן.

עכשיו? כן.

כשאני מתחילה להתפלל אז עוד פעם מתחילים מחשבות, כאילו, חוץ מהתפילה, כאילו אני משתדלת כן, כאילו, להשקיע את המחשבות שלי בתפילה, ואם אני מתחילה להתפלל ואז נזכרת בדברים, אז אני חוזרת כאילו מההתחלה וכל פעם זה כאילו...

לא כאילו, תקשיבי.

כמו שאמרתי לה,

שימי את האצבע על המילה ברוך

אתה...

כן, ניסיתי ככה עם האצבע וזה, וכל פעם אחרי. אז אל תמהרי. לא, לא. אין מה למהר. אין מה למהר. תסתכלי ותחשיבי מה פירוש המילות. בלי להתכוון מה פירוש המילות, לא אמרת כלום. זה תוכי.

מה פירוש המילות? כתוב.

את אומרת ואת מבינה מה את אומרת. זה הכול.

טוב.

תצליחי. אמין.

כן.

מוכן?

אז בואו נראה קטע בשביל לחזק את האישה שקיבלה על עצמה.

בבקשה.

ערב טוב.

ערב טוב. לא עובד. עובד.

ערב טוב.

אה...

נדבר לפה. לפה, לציבור.

הייתי אצל הרב לפני כמה זמן בהרצאה בפתח

תקווה אחרי שהתבשרתי שגילו לי את המחלה.

סרטן.

אמ...

היו כל מיני דיבורים, דברים שעצו מהקשרם. אני אגיד את הגרסה שלי,

כל מיני דברים אחרים שנאמרו, אני לא יודעת מה. אני אומרת מה אני יודעת. אני, הרופא, לא רצה להגיד לי בטלפון מה היה.

מסתבר שזה כן אובחן כסרטן, הוא רק לא רצה להגיד לי את זה טלפונית.

שורה תחתונה, הרב אמר לי, תקבלי על עצמך כיסוי ראש, תוצאות הבאות, הכול נקי.

קיבלתי על עצמי כיסוי ראש. ותגידי שלא הלכת בדיוק. רגע, כפרה, אנחנו עדיין באותו יום, לאט-לאט.

קיבלתי על עצמי כיסוי ראש,

אחרי זה הגעתי הביתה, למחרת לא היה לי כיסוי ראש, שמתי סרט. אגב, זה במחילת כבוד הרב, לא אמרתי לך את זה, שכחתי, אני מתנצלת.

אמ... ואז הלכתי לאשתו של מישהו מהעבודה, אמסלם, שם, אתה יכול להרים את היד.

אמ... היא הביאה לי כיסוי ראש,

גם זו שאלה, היא לא תקבל את זה חזרה.

ושמברך אותה. יום חמישי הגעתי לרב, אחרי שקיבלתי את התוצאות מהרופא, שבאמת הכול זה ודאי, וזה באמת סרטן, ובלה בלה בלה.

הגעתי, הייתי קצת נסערת. שוב אני מתנצל אם התחשפתי, אם דיברתי לא בכבוד, ואני יודעת שדיברתי לא בכבוד, אז שוב אני מבקשת סליחה מכבוד הרב. זה היה בראש העין.

בראש העין, נכון. זה היה באותו שבוע ביום חמישי, אחרי כיפור.

כן.

ואמרתי לרב שאני רוצה תוצאות נקיות,

ואני רוצה לעשות שוב בדיקות, והכל הרב אמר לי, תקבלי על זה. והבטחת, והבטחת, והבטחת. והבטחת, והבטחת, והבטחת. והבטחת, והבטחת, והבטחת. איך אמרת את זה? ראיתי משהו. איך אמרת? דיברתי, לא אמרת? לא זוכרת איך קראת לזה, וזה לא חשוב,

אבל שורה תחתונה לא דיברתי בכבוד.

אמרתי לך, תקבלי מה שאני אומר. הרב אמר לי, תקבלי על עצמך שבת, צניעות,

שלוש תפילות,

כיסוי ראש מלא, קבוע,

מה עוד? וכשרות. יפה.

ואני, האמת, והרב אמר לי שתתרפאי. אני הרגשתי שאני לא מסוגלת לעשות את זה, אני לא אצליח לעמוד בכל זה,

אולי יום, יומיים, שבוע, שבועיים אני אצליח, אבל אחרי זה אני אלך אחורה.

אני חושבת שאם אני אקבל על עצמי משהו, שזה יבוא ממקום באמת של להאמין,

הדבר היחיד שהיה לי זה כוח רצון וקצת רצון לחיות.

ואמרתי לה' שאני פתחתי לך פתח כחודו של מחט, שיפתח לי פתח כפתחו של אולם.

ואחרי זה עשיתי שוב פעם בדיקות,

ויש לי תוצאות, אני אשמח אחרי זה לקבל כתובת אימל מהרופאה. אני אשלח לך את כל המכתבים, את כל הדברים, הבדיקות, הכול.

יש לי ממצאים

עם נגעים סרטן ממאירים,

יש לי ממצאים שבוע וחצי אחרי שקיבלתי על עצמי כיסוי ראש, אין סרטן.

אין סרטן.

ולרב המועצה במעמד הזה להודות לך.

באמת, תודה רבה.

זיכית אותי, קיבלתי הרבה מאוד פניות מהרבה אנשים שאני לא מכירה. הרבה אנשים קיבלו על עצמם דברים.

הבת שלי תהילין שלם משבת עברה בשביל יום. אני מברך אותה.

רגע, גם לשם נגיע.

ההורים שלי ששמעו את הבשורה הרעה, הם עשו סעודת הודיה.

אימא שלי מאוד מאמינה בזה. כשם שמודים על הרע כך מודים על הטוב, הם עשו סעודת הודיה. כל אחד קיבל על עצמו דברים אחרים.

תכף נגיע גם לסיני.

עכשיו, בנוגע לרב של התפילין, דיברתי איתו בטלפון, הוא אומר לי, לא, שיהיה ממצאים סופיים, כל מיני אהיה בציגה למה.

אז רציתי לשאול אותך, הרב, האם אני יכולה להקליט אותו ללא ידיעתו שהוא לא רוצה לבוא ולהניח תפילין כפי שהוא הבטיח? האם מותר לעשות את זה? מותר. חוקית ומוסרית. רגע, מוסרית. כל שיחה בין שניים מותרת, כן.

ומותר לי לבוא ולהופיע עם זה בין קהל ולהשמיע את זה? כל שיחה בין קהל. כל שיחה בין קהל. אוקיי, אז בלי נדר אני אביא את זה. יחד עם הממצאים אני אשלח את הקול לרב.

עוד משהו? שנייה, עשיתי לי רשימה של מה שזה. שנייה, שנייה.

טוב, תודה. קודם כל.

ובכן,

רואים שאפשר, בעזרת השם יתברך, לצאת?

הקדוש ברוך הוא, הוא מחליט, הוא נותן.

אני מחצתי ואני ארפה ואין מיידי מציל.

אני אמית ואחיין.

הוא קובע הכול.

אם עושים רצונו,

אין בעיה.

אם לא עושים רצונו,

יש קטגורים, יש פרקליטות למעלה שהם מבקשים דין.

אין מה לעשות.

כן, עוד שאלה אחת?

כן, תן לגברת פה.

שלום, כבוד הרב. שלום.

וואי, קשה ככה לדבר מול כולם.

התחלתי לשמור שבת לפני שנתיים.

תמיד הייתי מאמינה,

ואני רוצה שתברך אותי לחזור בתשובה מלאה. כאילו, אני לובשת חצאות פעם ב... שמעתי, בשמחה. מה השם?

איב, אביבה, בת עירית. לא הבנתי מילה. איב, אביבה, בת עירית. מה זה איב?

איב זה שם שהיא הביאה לי,

ואביבה זה השם של סבתא שלי. בסדר, אבל איב זה לא שם.

איב זה שם שהוא חלק מהשם. לא שם, לא שם. הוא חלק מהשם שלי, וככה אני כתובה. בסדר, אבל תחליפי.

זה לא שם. אבל אני אוהבת אותו. אין בעיה, אבל תדעי לך שהוא לא משפיע עלייך דברים טובים.

אז אביבה, תקרא לי אביבה, בת עירית.

עם אביבה, בת?

איך שבא לך פשוט תברך אותי. בת?

עירית. עירית.

השם יזכה אותך בעזרת השם לתשובה שלמה אמיתית.

אמן. תודה רבה. בהצלחה. אני מודה לכם על ההקשבה.

אני מחלק לכם כמה דברים טובים. ברוכים תהיו.