קרית אתא - כחה של עניית אמן

 

- - - לא מוגה! - - - 

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב יהיה לרפואה שלמה בכל האיברים והגידים,

מהרה לדלית בת גליה בת עליזה,

דלית גליה בת עליזה,

בתוך שער חולי עמו ישראל,

ולעילוי נשמת הוריים נוחתם עדן.

לפרשת עקב

והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם, תגביר לי.

איך צריך לקיים מצוות?

אומרת התורה, והיה עקב תשמעון,

והיה זה לשון שמחה,

כשמקיימים מצוות צריך לקיים אותן בשמחה.

על עיקר המצוות לא מקבלים שכר בעולם הזה.

אבל על מה כן?

הרי כתוב שבהיה עלמא ליקה אגרא,

וכתוב שהיום לעשותם ומחר לקבל שכרן.

אז איך זה הפרשה הזאת מבטיחה הבטחות ואהבך וברכך

וירבך בכל מיני ברכות בלי סוף בעולם הזה?

איך זה?

פשוט

והיה

והיה לשון שמחה. אם אתה עושה מצוות בשמחה,

אתה מקבל שכר בעולם הזה לפי גודל השמחה שיש לך במצוות.

כל ההבטחות של התורה שמבטיחה,

בעולם הזה אתה מקבל בזכות השמחה במצוות.

אם אתה עושה את המצוות ברוטינה,

בלי התלהבות,

כאילו אתה מוכרח ואנוס,

אין שכר בעולם הזה, ולעולם הבא גם כן בהתאם.

אבל אם אתה עושה מצווה ואתה עושה אותה בשמחה,

אתה מקבל את כל ההבטחות שהבטיחה התורה בפרשה.

אומר אור החיים הקדוש

אין לאדם לשמוח אלא כשישמור לעשות את כל אשר ציווה השם לעשות.

במצב כזה ישמח ליבו ויגל כבודו.

אבל אם חסר לו ממצוות השם יתברך,

אם זה מצוות עשה או לא תעשה,

שלמה המלך שואל עליו ולשמחה מה זו עושה, על מה אתה שמח?

יש אחת קנה מכונית, מבסוט.

קנה דירה, מבסוט.

שמח, עושה סעודות, עושה הודיות, יפה מאוד.

כל זה אפס אפסים, מזה לא תקבל שום דבר.

אבל אם תעשה מצווה ולו הקלה ביותר,

ותעשה אותה בשמחה,

אתה תקבל שכר גדול ועצום בעולם הזה.

תסתכלו ברחוב שאתם הולכים.

כמה אנשים אתם רואים מאושרים על הפנים?

כולם במחשבות, שקועים, חובות, בעיות, סידורים, בלאגן, ריצות.

תראו בתור, בסופר, או בחנות, או במכולת.

מי שמח בכלל?

נו, למה לא מתקדם? למה לא מתקדם?

כולם עם טרוניות.

כמה אנשים שמחים?

אתה הולך בשוויץ.

אנשים באו לחופש.

אני לא רואה שמחה בפנים של אנשים.

היחידים שיכולים לשמוח,

אלה שיודעים את ערך המצוות ושמחים בהם.

זה האנשים הכי מאושרים שיש עלי אדמות.

אז אמרנו, החידה אומר שאין שכר על מצוות בעולם הזה.

על מה כן מקבלים?

על כל דבר שאתה עושה בשמחה. הכנה למצווה.

הליכה למצווה.

עוד לפני שהגעת למצווה, אתה כבר מתחיל לקטוף פירות.

אם אתה עושה את הכל בשמחה. לא רק את המצווה בשמחה,

גם את ההכנות אליה.

לדוגמה,

ידוע שאברהם אבינו הלך לעקוד את בנו,

וביום השלישי הוא הגיע להר המוריה,

וכתוב שהוא לקח את המאכלת.

למה זה נקרא מאכלת ולא סכין?

כי עד היום עם ישראל אוכלים בעולם הזה בזכות

אותה מאכלת.

אבל כתוב שבעולם הזה אין שכר,

אז איך זה שלא רק יש שכר, אלא לכל הדורות עד עכשיו יש שכר

מזה שהוא הלך לעקדה?

אז בואו תבינו!

על העקדה עצמה,

מקיים אברהם אבינו את המצווה של הבורא.

את השכר על זה

הוא יקבל רק בעולם הבא.

אבל מלבד עצם המצווה,

הוא הלך יומיים

ודחה מעליו את השטן שניסה להניא אותו.

והוא כל הזמן יצר הרע מפריע לו, כאילו אתה עושה טעות, אתה עושה שטות.

אתה לא הבנת את הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא לא רוצה שישחטו ילדים, מה קרה לך?

והוא הולך ונלחם במשך כל הדרך,

אבל הוא הולך בשמחה.

הוא הולך בשמחה לקיים את המצווה. ואשכם

אברהם בבוקר, מה זה ואשכם?

זאת אומרת שהוא ישן בלילה.

אתה יודע שמחר אתה הולך לשחוט את הבן, אתה יכול לישון?

מישהו יכול לישון?

מצוות השם זה כמו להניח תפילין בבוקר.

השם אמר, לשחוט, לשחוט.

לישון צריך לישון.

אז הוא ישן והוא משכים.

ויחבוש את חמורו.

מרוב שהוא אוהב את הקדוש ברוך הוא, יש לו נערים.

יש לו 318 ילידי בית.

הוא צריך בעצמו, גדול הדור, לחבוש את החמור?

מרוב שהוא אוהב את הקדוש ברוך הוא,

הוא בעצמו עושה הכול.

זאת אומרת, הוא הולך בשמחה

לעשות

את המצווה הזאת.

על זה אומר הושע הנביא, יחיינו מיומיים.

עם ישראל חי ומתקיים בעולם הזה בזכות שני הימים האלה

שהלך אברהם אבינו לעקדה בשמחה, בטוב לבב.

אז זאת אומרת, כל הברכות

שהתורה מבטיחה לנו

זה בזכות השמחה בקיום המצוות.

הפסוק בתהילים אומר,

כי הביא חשק

ואפלטהו אסגבהו

כי ידע השמי.

אם אדם

מקיים את המצוות בחשק,

בשמחה,

השם מבטיח לו, אני אפלטך ואסגבך,

כי אתה יודע את שמי.

אתה,

אני רואה שאתה שמח וחושק בי,

אז אני אדאג

מכל צרה וצוכר אני מציל אותך אישית.

לא רק זה,

יקרעני בעיניו.

אומר הקדוש ברוך הוא,

היות ואתה עובד אותי בכל ליבך,

בשמחה אני עונה לתפילתך מיד.

פעם אחת תבקש,

ואני מיד ממלא.

ולא עוד,

עימו אנוכי בצרה, אחלצהו ואכבדהו.

אם אתה שרוי חלילה בצרה כלשהי,

אני שומר עליך,

וגם אורך ימי משביעהו ואראהו בישועתי.

כל זה כבי חשק.

אם אתה חושק בי, אוהב אותי, ומקיים את הכל בשמחה,

זה הבטחות בינתיים.

אז כמו שאמרנו, קשה לראות אנשים ששמחים.

רובם

עם עצב בעיניי.

למה תעצו?

אין לי מצב רוח.

הוא תלוי במצבי רוח.

אבל בדור כזה, למה לאנשים אין מצב רוח?

יש היום מרכולים מלאים כל טוב, שפע, שפע, שפע של מאכנים.

פעמיי אוכלים.

היום.

חצי לחם אתה אכלת.

עם לבן.

עם לבניה.

כן.

מהתימנים אכלו עוד עם זעוג.

היום אתה לוחץ על כפתור, יש לך מזגן.

אתם זוכרים, לפני שנים נסענו במכוניות בלי מזגנים, לא היה.

אחר כך נכנס חוק שחייבים.

אבל קודם איך נסענו?

זאת אומרת,

היום אתה רוצה לחמם אוכל? יש לך מיקרוגל.

בשנייה אתה מחמם.

אתה רוצה להגיע לעיר אחרת? לא צריך חמור.

אתה נכנס לרכב.

בקיצור, לא חסר כלום. אתה רוצה כביסה? לא הולכים לנהר.

לוחצים על כפתור,

מסובבים, ויש לך כביסה. אתה רוצה לייבש?

יש מייבש?

הכל יש.

למה אתה עצוב?

למה אתה עצוב?

זאת אומרת,

תלוי בשמחה שיש לבן אדם, ולאנשים כשהם חיים רק גשמיות,

אין שמחה, כי לא מסתפקים.

יש לו מנה, רוצה 200. יש לו 200.

רוצה 400. לא מסתפקים, ויש קנאה. למה לא יש? למה לי אין? למה, למה, למה, למה?

אבל אם בן אדם יש לו תורה ומצוות,

וכל רגע הוא יכול לעשות כמה שהוא רוצה מצוות.

אתה לא יכול לעשות כמה שאתה רוצה כסף כל רגע,

אבל מצוות אתה יכול לעשות כל רגע.

אז למה שלא תהיה שמח? הרי אתה קונה מזה חיי עולם הבא.

ואם אתה עושה בשמחה,

אתה מקבל שכר של כל הברכות בתורה עכשיו.

אז מה, מה, למה שלא תהיה שמח?

אם יש לך כזאת הצעה,

למה אתה לא מנצל?

אז זאת אומרת, אדם צריך לדעת שאם הוא מחובר לתורה ולמצוות,

הוא יהיה שמח כל הזמן.

אנחנו שרים,

עבדו, עבדו, עבדו, עבדו את ה' בשמאה,

עבדו, עבדו, עבדו,

בואו לפניו, לפניו בירננה, בואו לפניו, בירננה,

בואו לפניו, לפניו בירננה, בואו לפניו בירננה.

אתם יודעים כמה ניסים נעשו לאנשים בזכות השיר הזה? זה לא שיר, זה פסוק שני במזמור לתודה.

אבל זה שאדם שמח בכל מצב,

זה מהפך את מידת הדין לרחמים.

ככה זה עובד.

עכשיו תשמעו מה הכוח של השתוקקות או להיות ליד מישהו שהוא משתוקק.

מי שמשתוקק לשם, מי שאוהב את השם ואתה מחובר אליו, קרוב אליו,

זה מכניס אותך לרוגע ואתה הופך להיות בן אדם מאושר.

אתם יודעים מה?

הקדוש ברוך הוא ביום השני הבדיל בין המים העליונים למים התחתונים.

המים התחתונים

בכו.

למה? כי הקדוש ברוך הוא ריחק אותם, הוריד אותם למטה,

ים אוקיינוס, נהרות, הכול.

הם בוכים.

מה הבטיח להם הקדוש ברוך הוא?

על כל קורבנך תקריב מלח.

מאיפה לוקחים מלח? מה ים.

אז אתם תדעו לכם, כל קורבן שיבוא לפניי לרצון,

ישימו בו מלח, ברית.

שמים מלח.

וגם ינסחו מהמים

בבית המקדש.

והמים,

עד היום בוכים.

אתה הולך, שומע את הגלים. מה זה הגלים?

חכמים זה הבכי

של המים.

למה?

הם רוצים להחריב את העולם,

שהעולם יחזור להיות תוהו ובוהו,

ואז הם יחזרו בחזרה למעלה.

הקדוש ברוך הוא שם חול גבול לים,

והם בוכים, כי הם לא יכולים להגיע בחזרה.

אז הבכי שלהם זה בכי של השתוקקות.

בכי של השתוקקות.

מי שיושב בשפת הים

והוא מדוכא,

ויש לו כל מיני מחשבות לא טובות,

שולחים אותו לים. גדולי ישראל שולחים, הרב חיים גריינמן השולח לים,

נשבת חצי שעה, שעה, שעתיים.

אפילו הרב שך היו לוקחים אותו לים,

כשהיה מבוגר.

ושם כשאתה יושב ושומע ורואה את הים,

אדם נרגע, חוזר הביתה אחר.

הוא אפילו לא מבין למה. אומרים חכמים את הסוד,

אתה שומע את המיית הגלים,

זה ההשתוקקות שלהם לבורא, אתה מחובר לזה,

אתה לא יודע איך זה עובד עליך.

ואתה מרגיש שאתה משתחרר מהרבה דברים, מהרבה עניינים.

זה הכוח של מי שמשתוקק ומי שנמצא לידו.

אפילו מים.

אפילו מים, שאתה לא מבין.

שהגלים בוכים.

הרב חיים קנייבסקי אומר,

זכר צדיק לברכה,

שהראש היה עופה מצות לפסח לבד.

למה?

הוא רצה להזיע בטרחת המצוות.

מה העניין להזיע במצוות?

הארי הקדוש אומר שהזיעה היא באה מהתאוות וחום הגוף.

כשאדם מזיע בעשיית מצווה,

הוא לוקח את חום התאוות

ומרומם אותו לחום של קדושה.

אני שומע פה,

האם, האם.

אנשים, בשביל תאוות, מוכנים להזיע.

אדם רוצה להשיג מטרה,

הוא מוכן לעשות הכול להשיג את המטרה.

תראו את כל הספורטאים.

כמה זיעה הם מוציאים בשביל לקבל, אולי, בסוף,

מדליה קטנה,

כזאת פחית קטנה,

או מכסף מזויף או מזהב מזויף.

עם שרשרת, הוא צריך להתכופף, וישימו לו, וזה אחרי שמי יודע מה הוא עשה.

או שהוא רץ 5,000,

או שהוא רץ 60,

או שהוא שחה,

בכמה אימונים הוא עושה כל השנה עד שהוא מגיע לתחרות,

אז כמה זיעה הוא הוריד,

וכל זה בשביל מה? למלא את אהבתו, מה? כבוד,

שהוא יקבל מדליה.

אם הם משקיעים כל כך בשביל להשיג חרטא כזאת,

לא כדאי שאנחנו נשקיע זיעה בשביל המצוות?

ומה הזיעה הזאת עושה?

אומר הארי הקדוש, השם שומר אותה,

זיעה של מצווה.

אחרי 120 שנה,

אדם שצריך לעבור קודם דרך הגיהינום ואחר כך לגן עדן,

חם שם.

הוא לוקח את הזיעה,

מצפה את הבן אדם,

וזה כמו דם של סלמנדרה שזה נגד אש.

ואז הוא ניצל מאש הגיהינום,

בזכות הזיעה,

הזיעה שהוא הזיע במצוות.

עכשיו תשמעו מה הרב קנייבסקי מגלה לנו.

זה הוא אמר בימים שלא היה חם כמו היום.

הימים האלה חם מאוד, נכון?

תשמעו מה הוא אומר.

כשיש שרב בארץ ישראל,

הקדוש ברוך הוא רוצה שנזיע,

שנקיים את מצוות יישוב ארץ ישראל מתוך זיעה,

ואת המצוות

מתוך זיעה.

זו זיעה של קדושה.

בני אדם מתלוננים על חום בארץ ישראל,

ולא מבינים מה קרה.

כשהשם רואה שהרבה אנשים מזיעים בשביל הטומאה,

והם מוכנים לעשות הכול בשביל להשיג את אבותיהם הנמבזות,

הוא מוציא חמה מנרתיקה,

מוריד לעולם חום,

כדי שאנחנו נזיע במצוות,

ואז נוכל לעשות בלנס,

שהעולם לא ייטה לגמרי לצד הטומאה,

והזכות של הזיעה של המצוות,

היא תשפיע בשביל שהעולם לא יחרב.

אז במקום להתלונן

על קיץ שרבי ולוהט,

צריך לשמוח

על זה שאנחנו זוכים להזיע בדרך לבית הכנסת, בדרך להרצאה,

בדרך למצווה, בעשיית המצווה.

בכל דבר, לא להתלונן על זה, אנחנו מגינים

על כדור הארץ.

זאת אומרת, אומר הארי הקדוש

כמה זיעה חשובה לפני השם, ומסביר לנו הרב קנייבסקי

איך זה פועל במציאות.

מתי הקדוש ברוך הוא מביא שרב?

אתם רואים באירופה איך נשרפים שם המדינות,

מהחום.

מלא טומאה שם,

מלא טומאה, יש הרבה זיעה לעבירות.

ואין מספיק יהודים שם שעשו זיעה של מצוות.

אז יש אסונות.

עכשיו, גם אצלנו לא הכי נקי, נכון?

אבל בכל אופן, יש הרבה יותר אנשים שהולכים להתפלל, לקיים מצוות וכו'.

תכף תראו מה השכר שלכם שהגעתם לפה הערב.

אתם לא יודעים כמה יש לכם שכר, לא תאמינו.

לא תאמינו.

אז זאת אומרת,

אנחנו צריכים לשמור על קשר עם הקדוש ברוך הוא.

בני אדם בדרך כלל מתקשרים לאוהבים ולאהובים פעם,

פעמיים, שלוש, יותר אפילו ביום.

אבא, מה נשמע? אמא, מה נשמע?

בעל לאישה, אישה לבעל, הלוואי.

וככה,

מי שאוהבים, מתקשרים.

אף אחד לא מצלצל לבוס שלו.

מה נשמע? מה שלומך? זה עדיף לא לדבר איתו,

רק שיביא את המשכורת בזמן.

אז עכשיו, אם אתה אוהב את הקדוש ברוך הוא, אתה צריך להיות איתו בקשר.

איך עושים קשר? מאה ברכות כל יום, קודם כל.

זה, אתה בקשר. ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו.

בורא פרי העץ. כל דבר.

כל הזמן להיות בקשר.

אבל אם אתה עושה מצווה כמו שצריך,

בשלמות,

תכף תראו מה אתם יכולים לזכות

במצווה בשלמות.

גם אנשים שהם

רחמנא ליצלן.

עקרים לא יכולים להביא ילדים?

תראו פתרונות.

מה מבטיח הקדוש ברוך הוא פה בעולם הזה שנקבל?

אז הוא אומר ככה.

בהיה עקב תשמעון. אם אתם תשמחו כשאתם מקיימים את המצוות,

ואהבך, קדוש ברוך הוא.

הוא יאהב אותך מאוד מאוד וגם יעשה לך פרוטקציה.

וברכך,

מה הברכה?

כל אשר תעשה תצליח

והרבך.

אתה תזכה להצלחה בכל מעשי ידיך ונשפע בריבוי.

כל דבר הוא ירבה.

וברך פרי בטנך.

לא רק שתצליח במעשים, ולא רק שיתרבו הנכסים,

תזכה לילדים מוצלחים,

ויהיה לך נחת אמיתית.

עוד הוא מברך, ופרי אדמתך דגנך ותירושך ויצריך.

כל המאכלים יהיו משובחים,

מבריאים את גופך.

ברכה, וכל מה שאתה אוכל.

ואם יש לך גם בקר,

שגר אלפיך ועשתרות צאניך,

הבלדות

והכבשים מהצאן יעשירו אותך.

וגם ברוך תהיה מכל העמים, העמים יסתכלו ויברכו אותך כשיראו אותך שאתה קרוב לאלוקים.

השבוע שלחו לי

שאחד

היה בבית חולים,

והוא שמע שני ערבים מתקוטטים,

ערבי וערבייה שעובדי ניקיון בבית חולים,

בערבית.

הוא לא הבין.

טוב, צחק ויושב במקום,

פתאום ניגש אליו הערבי,

ומדבר איתו בערבית, הוא לא מבין.

אבל ממה שהוא מסביר לו,

הוא הבין שהוא עושה שהערבייה שם אין לה שכל.

למה?

היא מחליפה את השקית של הזבל,

שמה חדשה על לכלוך שיש בפח.

והוא אומר לה, צריך לנקוט את זה, זה מסריח.

והיא לא רוצה.

אז הם התקוטטו שם, הרבו.

פתאום הוא אומר לו, ליהודי,

הבל הבלים, אמר קהלת,

הבל הבלים, הכל הבל.

הוא אומר לו, מה זה, מאיפה הבאת את זה?

הוא אומר לו, הרב אמנון יצחק.

אמר לו, אם אתה רוצה לדעת שיש אלוקים, תשמע אותו.

ברוך אתה מכל העמים.

גוי!

שרואה שהברכה שרויה עליך, מקנא בך.

ואומות העולם מברכים.

וגם לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך.

אין מציאות

של עקרות.

אין מציאות.

ולא רק זה, גם והסיר ממך כל חוני

בכל מדווה מצרים, לא יהיה סימם בך.

זאת אומרת, השם ישמור אותך בריא, עשיר,

מוצלח,

מבורך,

שווה או לא שווה?

אבל זה רק אם אתה שמח במצוות.

אם אתה שמח במצוות.

ולא עוד, אלא שייתן הקדוש ברוך הוא את כל המחלות שהיו אמורות לבוא עליך על שונאיך.

ונתנם בכל שונאיך.

עכשיו כל זה נגרם עקב

אשר תשמעו.

כשאתה מקיים מצוות יומיות באמונה בקרבה להשם,

זה מה שאתה זוכר.

זה לא מיועד לצדיקים גדולים, זה לכל יהודי ויהודייה באשר הם.

חביבים ישראל לפני הקדוש ברוך הוא יותר ממלאכי השרת.

ישראל אומרים שירה בכל שעה.

מלאכי השרת אומרים שירה פעם אחת ביום.

ישראל מזכירים את שם השם

אחרי שתי תיבות.

שמה ישראל אדוניי

אחרי שתי תיבות.

מלאכי השרת אחרי שלוש.

קדוש, קדוש, קדוש,

ואז מזכירים את השם.

למה?

המלאכים יראים להזכיר שם שמיים.

הם מתרוממים, אומרים, קדוש,

ועדיין לא מסוגלים להזכיר את שם השם.

עוד פעם, קדוש.

עדיין לא יכולים להזכיר את שם השם.

רק אחרי פעם שלישית, קדוש,

אז הם יכולים להוציא את שם השם.

זאת אומרת, אנחנו יותר קרובים לקדוש ברוך הוא

מהמלאכים שנמצאים סמוכים לו.

יש לנו ברכה בבוקר כשאנחנו רואים אהבת עולם,

אהבתנו.

ואומרים, וקרבתנו מלכנו לשמך הגדול.

מה זה קרבתנו מלכנו לשמך הגדול? זה שם השם.

איך הוא קרב אותנו?

אז אנחנו אומרים,

להודות ל...

כשאנחנו מברכים ברכה

אנחנו מודים להשם.

אחרי כמה תיבות, שתיים, ברוך אתה,

השם.

וליחדך,

כשאנחנו מיחדים שם שמיים, אנחנו אומרים שמע ישראל, השם.

אחד.

אז זאת אומרת גם ביחוד.

ולאהבה את שמך.

כשאנחנו אומרים פרשת ואהבת,

ואהבת את השם, אחרי שתיים, עוד פעם.

אנחנו קרובים לקדוש ברוך הוא יותר מהמלאכים, אתם מבינים את זה?

אתה רואה מלאך ודאי שאתה מתקנא בו, נכון?

והמלאך מתקנא בך,

שאתה יכול להזכיר שם שמיים אחרי שתי תיבות והוא אחרי שלוש.

עכשיו, תשמעו מה כתוב. מי שיש לו צרה, מה יעשה?

תנו לי עצה מהירה,

מה עושה אדם שיש לו צרה? עכשיו, עכשיו.

תפילה?

תפילה זה ארוך.

לשיר

גם זה ארוך.

תשפש במעצר. יפשפש, ארוך.

תשמעו סגולה.

תשמעו.

היא אמרה, נכון, תפילה.

איזה תפילה?

איזה?

תפילה אישית בקשה. תפילה אישית בקשה. אז בואי אני אלמד אותך שלוש מילים בישועה.

אומרים,

לישועתך קיוויתי אדוני.

אחר כך אומרים,

לישועתך.

אחרי זה אומרים, קיוויתי אדוניי לישועתך.

ואחר כך אומרים, אדוניי לישועתך קיוויתי.

מה אמרנו?

אמרנו בהתחלה את שם ה' בסוף.

אחר כך העברנו אותו לאמצע,

ואחר כך אמרנו אותו בהתחלה.

למה?

אומר הרב זלמן סורוצקין, זכר צדיק ברוך הוא,

פעם ראשונה מזכירים שם שמיים אחרי שתי מילים. לישועתך קיוויתי אדוניי.

אחרי שאמרת שלוש מילים של תפילה,

אתה זוכה להיות עכשיו קרוב לקדוש ברוך הוא יותר מהמלאכים.

מי שזוכה לקרבת השם,

זוכה שהשם אוהב אותו,

ואוהב אחד.

מי שהקדוש ברוך הוא אוהב אותו, אמרנו, זוכה לפרוטקציה.

עכשיו אתה יכול כבר להזכיר שם שמיים אחרי מילה אחת.

קיוויתי אדוני מישועתך.

אחרי שאתה מתפלל אליו כבר פעמיים.

אתה לא סתם אהוב,

אהוב שבאהובים.

עכשיו אתה יכול להגיד שם שמיים מיד, בלי הקדמות,

אדוני לישועתך קיוויתי.

זה סגולה לנצל מצרה מיידית.

מיידית.

אדם שנמצא בצרה,

זה התפילה, שלוש מילים.

אבל פעם אחת אתה אומר את שם השם בסוף,

פעם שנייה אתה אומר אותו באמצע,

ופעם שלישית הראשון.

זהו.

נו, איפה שמעתם קרבה כזאת לקדוש ברוך הוא? וישועה, וישועה על המקום.

לישועתך קיוויתי השם, אחר כך לישועתך השם קיוויתי, ואחר כך השם לישועתך קיוויתי.

פלא פלאות.

אז זאת אומרת,

אם שלוש מילים יכולות לעשות מהפך,

אז כשאנחנו מתפללים בכלל,

תפילת שמונה עשרה, ומשבחים את השם

בשלוש ברכות ראשונות, ואחרונות הודיה,

ובאמצע אנחנו מבקשים כל מיני שאלות צרכים,

שיחון אותנו דעת, ויברך אותנו, וירפא אותנו,

ו... יא!

כמה אתה יכול לקבל אם אתה מתפלל מתוך אמונה ובשמחה.

עכשיו תשמעו דבר שלא תאמינו,

איזה עצה גדול בישראל נתן למי

שהיה במצב

שהולך למות תוך ימים ספורים.

פרופסור מפורסם

חזר בתשובה,

וסיפר

מה גרם לו.

במסגרת העבודה שלו

הגיע אליו יהודי חרדי,

אב למשפחה חולה במחלה סופנית.

שתי אופציות.

לא לטפל במחלה

וינותרו לו ימים ספורים.

אופציה שנייה, ניתוח מסובך,

200 אלף דולר,

הוא יחיה חצי שנה ערך,

אבל עם ייסורים.

אז הוא אומר את זה לחולה ולמשפחה,

הם אומרים לו שהם צריכים לשקול את הדבר,

ואז הם מבינים שזו אחריות כבדה מאוד להחליט או כך או כך,

והחליטו ללכת לרב משה פיינשטיין, זכר צדיק לברכה,

שיכריע בעניין.

אבל הם אמרו לפרופסור,

אתה חייב לבוא איתנו לפוסק של הדור,

כי יכול להיות שיהיה לו שאלות לשאול, לא נוכל לענות,

והוא הסכים ללכת איתם.

הגיעו אל הרר,

הוא ישב איתם 20 דקות,

והוא בוכה, הוא שומע את המצב של החולה והוא בוכה,

בוכה, עם המשפחה, בוכה.

הפרופסור נדהם,

קודם כל שהוא נתן להם 20 דקות, כי בחוץ היה תור של אנשים מכל קצווי תבל

שבאים לשאול שאלות

הכי כבדות משקל.

ודבר שני,

איך הוא משתתף בצערם? הרי באים אליו הרבה צערות כאלה, אז מה, על כל אחד הוא מוציא דמעות ככה, ככה, וזה מדובר על יהודי

מופלג בגילו?

בקיצור, הוא שמע את הקול,

ואחרי זה פנה למשפחה ואמר, זו שאלה קשה מאוד,

זה דיני נפשות.

במשך הלילה אני אעיין בדבר,

בעזרת השם מחר אתן לכם תשובה.

למחרת באו לשמוע את התשובה,

והוא פסק

לעשות את הניתוח.

והפרופסור מתפלא, שואל אותו, כבודו,

מה התועלת לבצע ניתוח שעולה הון?

ויאריך את הימים בחצי שנה בלבד,

ויסבול ייסורים.

אומר לו הרב,

בזמן הזה הוא יספיק להגיד הרבה פעמים אמן.

אמן

זה גימטרייה מלאך.

כל אמן נולד לו מלאך

והוא ימליץ עליו בשמיים.

וכתוב בגמרא,

כל המאריך באמן מאריכין לו ימיו ושנותיו.

אם הוא עונה אמן,

אמן,

לא,

אמן,

אמן.

כל המאריך

באמן מאריכין לו.

כדאי לשלם 200 אלף דולר

כדי לקבל אלפי מלאכים

שיהיו מליצי יושר עליו בשמיים.

החולה עבר את הניתוח

וחי עוד שנים רבות טובות.

זה אמן.

אז זאת אומרת,

זאת אומרת, אדם צריך להבין, לא צריך מצוות הכי בומבסטיות בעולם.

אם תעשה מצווה כמו שאמרו לך לעשות אותה בשלמות,

מה שהבטיחה תורה יתקיים בך.

אומרים לך, תאריך באמן.

יאריכו ימיך, הנה זה עובד.

אז זאת אומרת,

אדם

דש דש בעקביו מצוות קלות, מזלזל,

הוא לא יודע מה הוא מפסיד.

כי מצווה קלה, תשימו לב,

התורה אומרת, תדקדק במצווה קלה.

הביא רץ אחרי מצווה קלה קבע חמורה.

למה?

מצווה גוררת מצווה.

אז אפילו אם התחלת על מצווה קטנה, אבל היא מצווה.

וטבע המצוות שהן גוררות.

ואז תגיע גם לחמורות וגדולות וכו'.

איך יצר הרע עובד? גם כן ככה.

הוא בא אליך בקטנה,

בעבירה קטנה, לא אומר לך תעבוד עבודה זרה, לא תהיה כופר.

אה, פה זה התחפף היום, תאחר קצת לתפילה,

לא חייבים לבוא בדיוק בזמן, אפשר להגיד מברוך שאמר.

לא צריך להתחיל, וככה לאט, לאט, לאט, לאט, לאט,

כי עבירה גוררת עבירה גם.

אז אם אתה יודע את הכללים האלה,

תתחיל אפילו בדבר קטן, ותראה לאן אתה יכול להגיע.

עכשיו תקשיבו.

התורה אומרת שיש שתי מצוות.

זאת אחת החמורה ביותר בתורה, ואחת הקלה ביותר.

מה החמורה ביותר?

כיבוד אב ואם.

זאת העבירה הכי חמורה, הכי קשה לקיום.

עכשיו,

אני מתכוון קשה לקיים.

כל רגע, עכשיו, כשההורה נכנס, נגיד,

אבא או אמא,

הילדים צריכים לקום כל פעם.

כל פעם.

רק אם ההורים מחלו להם,

אז יקומו פעם אחת.

בשעה שהם נכנסים הביתה, או הולכים ממקום למקום,

פעם אחת וישבו. אם הם מחלו להם,

אמרו, אנחנו מחלים, אתם לא צריכים. אם לא,

חייב לקום כל פעם. כל פעם, כל פעם.

אסור לשבת במקום שאבא ואימא קבועים לשבת שם.

אסור להכריע את הדברים של אבא ואימא.

אם אבא אומר משהו, אתה לא יכול להגיד לו,

נכון, אתה צודק.

מישהו צריך אותך בכלל שאתה תגיד?

אתה לא יכול לסתור את אבא ואימא. אם הם אומרים משהו, אתה לא יכול לסתור.

ואם אתה רואה שזה דבר לא נכון,

או דבר שלא ראוי,

יש דרך, איך אתה אומר, בלי לפגוע, בלי... ואם לא, אוי ואבוי,

מקצרים את ימיו.

מצד שני, זו מצווה שכתוב בה שמאריכים את ימיו.

אז זה המצווה החמורה שכתוב, אריכות ימים.

ויש מצווה קלה, הכי קלה, מה?

שילוח הקן, לא עולה כסף,

לא צריך להתכונן הרבה, אתה הולך בדרך, פתאום אתה רואה קן ציפורים,

אתה לא משלח את האם ולוקח, מה זה לוקח? מגביה אותם.

היום עשינו אצלי בבית שני שילוחי קן.

כן, לא אני, עשו שני חבר'ה.

למה?

היא באה, נכנסה אצלנו שמה במרפסת,

יש לי גג שנפתח ונסגר,

עבדתי עליה,

פתחתי את הגג,

אז עכשיו צריך להיות שזה מתחת לשמיים,

לא תחת תקרה.

אז זהו, היא ברחה, חזרה.

חזרה, הפקרתי את המקום כדי שצריך להיות ממקום של הפקר,

ואמרתי לאחד החברים,

קוראים לו יונה,

אמרתי לו, לך, יונה יקיים מצוות היונה, שילוח היונה.

אז הוא הלך, לקח איזה

מקח מטאטא,

יתחבא.

הגיע עד שהיא לא רואה אותו, ואז עשה לה ככה, היא פרחה,

עלה על סולם,

הגביעה את הביצים, החזיר אותם,

ירד.

באה אחר כך עוד אחד, היא חזרה.

עוד אחד, עשה עוד אחד. בינתיים היא שמה.

עכשיו הבן שלי עושה.

נראה אם היא תישאר עד מחר.

עכשיו, מה השכר שמקבלים, אתם יודעים?

דירה.

דירה.

כי יקרא, כאן ציפור, לפניך בדרך.

אחרי זה כתוב, ועשית מעקה לגגיך.

אני ועוד אברך

בבני ברק,

לפני שנים,

אמרו לנו שיש בחצר מסוימת כאן ציפור.

הלכנו לעשות שילוח הקן,

עשינו אחד אחרי השני בהפרש של כמה דקות, שהיא חזרה.

שנינו, תוך חודש קנינו דירה.

הנה, עוד אחד אומר שהוא גם.

גם אתה?

הנה, עוד אחד.

אז זאת אומרת, זה המצווה הכי קלה,

וכתוב עליה גם כן שמקבלים אריכות ימים.

יש עוד מצווה קלה, קוראים לה סוכה.

סוכה.

הקדוש ברוך הוא אומר, לאומות העולם, יש לי מצווה קלה, ושמה סוכה. בואו נראה שאתם מסוגלים לעשות אותה, וכמובן

שהם נכשלים ממנה.

אז עכשיו,

אחת הבעיות, תקשיבו טוב,

שלפעמים אדם יש לו התלהבות,

והוא רוצה לקיים מצווה,

והוא אפילו מתחייב, אומר בפה, אני הולך לעשות את זה. אני הולך לעשות את זה.

אבל אחרי שהוא מתחיל,

בהמשך, נהיה לו רפיון,

והוא זונח אותה, לא משלים אותה,

מתחייב,

וכולי.

התורה אומרת

שצריכים לקיים את כל המצווה.

את כל המצווה תשמרון לעשות.

כל המצווה. אתה צריך לעשות מצווה בשלמות.

כל העושה מצווה כמאמרה,

אין מבשרין אותו בשורות רעות.

עכשיו, מי לא רוצה שיהיה לו בריאות, פרנסה ונחת מהילדים?

אבל מה כתוב? כתוב במועד קטן,

בנה

חיה ומזונה לא בזכותה טליה מילתא,

אלא במזלה טליה מילתא. מה זה אומר?

יש שלושה דברים, אם אתה רוצה בנים,

אם אתה רוצה חיים ארוכים,

אם אתה רוצה פרנסה בשפע,

זה לא תלוי אם אתה צדיק או לא צדיק, לא תלוי במעשים.

תלוי במזל שנולדת.

תלוי במזל שנולדת.

לכן כשתינוק נולד אומרים שיהיה במזל טוב. מה זה במזל טוב?

שהוא נולד בשעה שיש מזל טוב.

האבן עזרא היה גאון והיה עני כל ימיו,

כי הוא נולד במזל של עניות.

לא יכול לשנות את המזל.

לא יאומן כי יסופר, אבל יש עצה עכשיו, תשמעו.

איך אנחנו יכולים לזכות בשלושת הדברים האלה?

אומר אור החיים הקדוש.

התורה מגלה לנו את הסוד.

כל המצווה

אם אתם מקיים מצווה מההתחלה עד הסוף,

כתוב, כל המצווה

תשמרון לעשות למען תחיון,

אז תזכו לחיים ארוכים.

ורביתם,

יהיה לכם בנים,

ורשתם את הארץ, יהיה לכם מזונות.

בתנאי שכל מצווה אתה עושה בשלמות, מתחיל מצווה, מסיים מצווה.

אתה תזכה לבנים לאריכות ימים ולפרנסה בשפעה. אפילו אם המזל שלך היה שלא יהיה לך,

אם תעשה כל מצווה ככה,

זה מפתיע לך אורח חיים הקדוש,

על פי הפסוק הכתוב בתורה.

עכשיו בואו אני אראה לכם עד כמה אתם לא מקיימים ומזלזלים במצוות קלות מאוד.

תשמעו.

מי לא יודע מה אומרים בסוף תפילה של שחרית?

תנא דבי אליהו.

מה ההמשך?

כל השונה הלכות בכל יום.

אתם יכולים להיות מובטחים

כשאתם בני העולם הבא. זאת אומרת, אתם יכולים להלך פה,

פה,

בקריית אתא,

ואתם בני עולם הבא.

אם, אם,

כל יום

שתי הלכות. כמה לוקח שתי הלכות?

שתי דקות.

מי לא יכול לעשות את זה?

אישה וגבר. מי לא יכול לעשות את זה?

אין מי שלא יכול.

הבטחה של אליהו הנביא

עכשיו בואו נשמע משהו שאתם לא מאמינים

יש מושג

כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא

יש מושג

מזומן לחיי העולם הבא

ויש מושג

בין העולם הבא

מה ההבדל?

יש חתונה

נכנס קבצן,

פושט יד, עובר בין השולחנות, צדקה תציל ממוות,

צדקה תציל ממוות, צדקה תציל ממוות.

אוסף כסף, הולך לבר,

אוכל קוגל,

שותה קולה,

לוקח עוגה ויוצא הולך לאולם אחר.

איך נגדיר אותו?

נגדיר אותו שהיה לו חלק בחתונה.

כן, הוא לא מוזמן.

אבל יש אנשים שקיבלו הזמנה

והם מוזמנים, הם באים יושבים במלצר,

מגיש להם את המנות,

שואל אתה רוצה תוספת וזה.

יש אחד

שהוא הבן של בעל השמחה

והוא מחלק הוראות, צלמים, פה, שם,

הוא מארגן את הכול.

אז ככה זה בעולם הבא.

יש אחד שהוא מגיע,

יש לו חלק לעולם הבא, הוא הולך ככה.

ויש מי שמוזמן לחיי העולם הבא,

הוא יושב שם כבר מסודר והכל,

ויש בן העולם הבא שכבר מפה,

מפה,

הוא כבר הבן העולם הבא.

אליהו הנביא אומר, אם תלמד שתי הלכות כל יום,

אתה בין העולם הבא, פה, פה כבר,

פה.

ואנשים לא עושים את זה.

אבל יש פה קאץ', קאץ' קוראים לזה, קאץ'.

מה הקאץ'?

אה?

לא,

הקאץ' הוא שכל השונה הלכות בכל יום.

לא פעם כן, פעם לא.

אם אתה כל יום

שונה הלכות,

אתה בן העולם הבא מפה. אתה מחובר לקדוש ברוך הוא,

אתה הבן שלו,

ואתה הבן של העולם הבא כבר, מסודר.

אתה מסודר.

בוא נגיד שאחד קיבל על עצמו ממחר,

ומחרתיים הוא נפטר.

הוא בן העולם הבא, כי הוא קיבל על עצמו,

ואם היה ממשיך לחיות, היה מקיים.

ובין העולם הבא.

אז קודם כל תתחילו ממחר

שתי הלכות.

שימו לכם איזה ספר,

קיצור שולחן ערוך, שולחן ערוך, מה שאתם רוצים.

שתי הלכות, שתי דקות, אתם מסודרים.

מסודרים.

גם אנשים.

בבוקר.

בבוקר, בערב,

מתי שאתה רוצה, העיקר ביום, שיהיה יום

שלא יעבור 24 שעות בלי שאתה אמרת שתי הלכות.

עכשיו, תשמעו מה זה נקרא.

אתם לא יודעים להעריך אפילו מה ההזדמנות של החיים שהשם נתן לנו. חיים, איזה הזדמנות.

הרב יוסף אל-ישיב,

זכר צדיק וברכה, היה למעלה מגיל 90.

גילו אצלו בעיה באחד העורקים הסמוכים ללב.

המצב היה סכנת נפשות.

הוא בחן את המצב.

האם מותר לו בגיל הזה לעשות ניתוח?

אמרו לו.

בארצות הברית יש רופא בעל שם עולמי, מומחה,

ואחוזי ההצלחה שלו גבוהים.

אבל

הרב אליושב חכם גדול,

הוא יודע, כן, מומחה גדול, אבל בטח ההצלחה זה באנשים צעירים.

אבל בגיל 90, ניתוח זה הגוף עובר טראומה.

לא כל בן אדם יכול לשרוד ניתוח. יש אנשים שאומרים להם, אין טעם לעשות ניתוח.

הגוף לא יסבול.

אז הוא לא ידע מה להחליט.

והוא ביקש לשלוח את השאלה לרב שטיינמן בבני ברק,

שהוא יכריע.

הרב אמר, תבואו אליי מחר, אני אתן תשובה. אתם רואים? לא שולפים מהמותן.

חכמים גדולים חושבים, שוקלים,

בודקים, קוראים, מבררים.

למחרת הוא אמר, לבצע את הניתוח.

טוב, הזעיקו את המנתח מחוץ לארץ,

והסבירו לו כמה אחריות גדולה אתה מתעסק עכשיו עם הבן אדם הכי גדול שיש בעם ישראל.

לפני הניתוח, הרב אל יואשיב אומר לו,

אני לא יודע מה יהיה אחרי הניתוח.

אם אתה רוצה ברכה, זה הזמן.

אחר כך אני לא יודע מה יהיה.

ואחר כך אמר לו כך, אנחנו יהודים מאמינים,

ויודעים שהקדוש ברוך הוא נותן חיים ונוטל חיים.

לא אתה קובע את התוצאות של הניתוח.

אלא הקדוש ברוך הוא.

ואם זה לא מצליח, זה גם לא אתה,

זה הקדוש ברוך הוא.

ואף אחד לא יבוא אליך בטענות.

לכן אל תהיה בלחץ,

אל תהיה במתח.

אתה תעשה את המלאכה שלך, והשם יעזור.

הרופא, לאחר שעבר הכל,

הניתוח הצליח, והוא חי עוד עשר שנים.

הרופא אמר שזה שהוא הרגיע אותו,

ואמר לו, זה לא תלוי בך, זה תלוי, זה,

הניתוח ארך כמה שעות.

זה מתח.

יושב לידך אחד מגדולי ישראל,

בן 90, ואם אתה מזייף,

הוא אומר, זה הרגיע אותו,

והוא עשה את זה בשלוות נפש,

ואכן זה הצליח.

עכשיו שאלו אותו, את הרב אליושי,

אחרי הניתוח,

ואחרי שהוא כבר עברי.

שאלו אותו,

כבוד הרב,

מה קיבלת על עצמך לפני הניתוח?

הרי כשבן אדם הולך לניתוח,

אז צריך לקבל קבלות, משהו.

מה לקבל?

אתם לא תאמינו מה אמר, מה הוא קיבל על עצמו.

מה אתם אומרים, מה הוא קיבל?

ללמוד הלכות. ללמוד הלכות? הוא יודע את כל התורה.

ללמוד עוד.

הוא אמר שהוא קיבל על עצמו להוסיף חמש דקות

בשיעור הקבוע שהוא נותן.

בדרך כלל,

אחרי ניתוחים כאלה מפחיתים,

או מפסיקים

או מפחיתים.

זה לא אותו בן אדם אחרי ניתוח.

הוא הוסיף חמש דקות.

אבל מפה רואים מה זה חמש דקות של תורה.

הוא יודע מה זה חמש דקות.

הוא יודע מה זה חמש דקות, אז הוא הוסיף חמש דקות.

וזה מספיק היה בשביל שיהיה לו זכות לעבור את הניתוח.

אתם מבינים מה יש לכם ביד? אתם יכולים ללמוד שעות, שעות, שעות, ימים, ימים, לילות.

ואנשים לא מנצלים את הזכות וההזדמנות שיש לכל אחד.

היום בישרו לי,

אתם יודעים למה אני אגיד סתם? בואו אני אשמיע לכם רגע.

מה נשמע לי, יאהו? אני רק מעדכנתי, יש דברים שאני לא אוכל לעדכן.

כן.

מה נשמע לי, יאהו?

אני רק מעדכנתי, יש דברים שאני לא אוכל לעדכן בסטטוס.

כן כתבתי שברוך השם יש התקדמות וזה,

אבל ברמה הזאתי ש...

הטלפון, הוא קודם כל השתחרר מבית לבנשטיין והוא מגיע רק לאשפוז יום,

אבל הוא ישן בבית שזה וואו,

וואו, כאילו, הוא ממש סבל שם.

ועכשיו יש לו את כל הפינוק של הבית ואת כל התנאים של בית שזה עולם אחר, וכל יום לוקחים אותו לאשפוז יום

כדי לעשות שם, להצמיד בשיקום, וגם בבית משקמים אותו,

מביאים לו גם הרבה טיפולים פרטיים הביתה.

אתמול פעם ראשונה הוא עלה על הרכב שלו, יש לו רכב ספורט,

החלוש, זה הבייבי שלו.

אתמול הוא נהג פעם ראשונה ביישוב, הוא עשה שם סיבוב,

הוא נהנה מכל שנייה.

תחשוב מה זה אומר, איזה הילוכים,

להפעיל את שתי הידיים, הרי יש לו יד אחת שפגעו לו בה בזמן ההרדמה,

שהוא היה מורדם למול שם,

אז הם פגעו לו בגיד,

אז הם עובדים איתו המון בשיקום להחזיר את הגיד לתפקוד.

הוא כבר שיפור עצום מאוד על היד,

וחסדי השם.

בנוסף, הוא קיבל את הטלפון שלו בחזרה,

שהוא ברשותו עד עכשיו, זה היה ברשות המשפחה.

עכשיו הפלאפון שלו בידיים שלו,

הוא מתכתב עם אפרת, הוא מקליט להודעות. לפני שבוע וחצי הוא לא יכל עדיין לכתוב הודעות.

היום הוא כותב הודעות מלאות, ממש.

עם האותיות, עם הכול, הוא ידע לחבר.

גם הזיכרון בזה חזר לו. כאילו, עוד נס. כאילו, זה ניסים על ניסים, כאילו.

עכשיו, הבית החולים באמת רבים ביניהם.

בין קפלן לבית למינשטיין,

על שם מי הוא יקרא? נשרפוי? אל קפלן או בית למינשטיין?

אז המשפחה אמרה להם, לא זה ולא זה, הוא נשא אלוקי, הוא לא נשרפוי.

חד משמעית.

בקיצור, תעדכן את הרב על הבשורות הטובות.

ישתבח שמולד, אין עוד מלבדו.

חיים תלור בנידית, לעופרה שלמה, בעזרת השם,

עד לסעודת הודיה,

ועד לתפקוד מלא.

בן אדם שעבר תאונת דרכים,

ולא נתנו לו יותר מכמה שעות לחיות.

צלצלו אליי, שאלו מה לעשות.

שאלתי, מה המצב של האישה?

האישה הייתה פעם דתייה,

עזבת הדת, חילונית.

והוא חילוני.

אמרתי, חייבת לחזור בתשובה מיידית,

והמשפחה שלו, אם רוצים להציל אותו, לחזור בתשובה מיידית.

זה בידיים שלהם, אם יחיה או לא יחיה.

ניסו להגיד, נקבל עלינו משהו,

אולי נתחיל עם זה, נתחיל... שמעתם?

או שאתם עושים מה שאני אומר,

או שלתראות.

זהו, תחליטו.

בלית ברירה,

קוראים לזה ג'זירת הכותו,

קיבלו על עצמם

ונעשה נס.

הבן אדם כבר, יש לי פה סרטון, גם איך הוא נראה?

מאמנים אותו ללכת, לדחוף, לעשות, לזה, אבל היה שבור,

מפורק לגמרי.

כשעושים את מה שהקדוש ברוך הוא אומר, בלי משחקים,

בלי, אתם לא עושים טובות לקדוש ברוך הוא, בוא נתחיל, בוא נ...

אתה אומר בוא נתחיל, והוא אומר בוא נגמור.

מה אתה, עם מי אתה מתווכח?

אתה היית צריך לעשות עד עכשיו, לא עשית.

אומרים לך, מעכשיו, מעכשיו, לא עשית, אבל מעכשיו.

אדם חייב מיליון לבנק,

אומרים לו, לוקחים לך את הדירה.

הוא אומר, לא, לא, טוב, בסדר, אני מוכן להתחיל לשלם. כמה?

שני שקלים כל חודש.

זה רציני זה, בחייאת, נו.

הוא אומר, אני אתחיל להדליק נרות שבת, אני אתחיל. איזה קישקושים.

על מה אתם מדברים? שתי שקל לחודש?

ככה מחזירים חובות?

אם אתם תקפידו על מצוות הקלות עוד, הקלות,

אבל לעשות אותן בשלמות,

כל ההבטחות שקראתי לכם,

התורה מבטיחה שאתם תזכו לקבל את כל הטובות.

עכשיו אני רוצה לסיים לכם בדוגמה. הבטחתי לכם מה השכר שלכם שבאתם לפה, נכון?

אתם לא יודעים מה השכר שלכם.

יש.

בעל הלכות קטנות, הרב חגיז,

אומר שמה שכתוב פה ברשי,

שהמצוות הקלות שאדם דש בחכביו,

אם תשמרו,

יהיה לך את כל הברכות. הוא אומר, זה לא שלילי,

זה חיובי.

כל פסיעה ופסיעה שאתה עושה, אפילו למצווה קלה, ברגליים,

מגיע לך שכר אינסופי, אינסופי.

טומאתה בשוליה לא זכרה חריגה.

איפה הטומאה בשוליה למטה,

שאתה מזלזל בדברים שהם למטה כאילו בעיניך?

המגיד מדובנה אמר משל,

אדם יש לו בגד,

והבגד מגיע עד לרצפה

במחשש שלא ייפרמו החוטים,

מה אמרו לו?

תעשה מכפלת.

אם אתה עושה מכפלת, זה שומר שלא ייפרמו.

הוא לא עשה והכול נפרד.

אם אתה לא עושה מכפלת

למה שלמטה,

אז הכול נפרד, בסוף לא תעשה שום דבר.

אז גם מצוות קלות,

שאתה צריך לעשות אותן ברגליים, ברגליים.

שואלים, למה הקדוש ברוך הוא לא עתיד לבוא, ייתן לצדיקים כנפיים כמו למלאכים?

למה עכשיו לא נותן לנו כנפיים?

אז מסבירים, אם יהיה כנפיים לבן אדם, יוכל לרוץ מהר לחברה.

אז נתנו לנו רגליים,

שיהיה לו קשה, זה טרחה ללכת, ללכת, ללכת.

וגם שיש זכות,

שעם הרגליים אתה הולך

לבית הכנסת, שכר פסיעות,

כל פסיעה ופסיעה, מה מגיע לך? זה לא יאומן כי יסופר.

אז אנשים הגיעו לפה,

ובאו ברגליים חלק, או חלק מהדרך פה לכניסה, גם כן זה עניין גדול.

ואלה שהגיעו עד לפה, לשורה הראשונה, זה עוד יותר שכר,

כי הם הלכו עוד כמה פסיעות.

אלה שאחרון נתקעו מאחורה.

אז גם מי שזריז מקבל שכר על הזריזות.

עכשיו תשמעו מה השכר.

בואו תראו מה גויים קיבלו

על פסיעות. אני אקצר.

אתם יודעים את רוב הדברים, אבל אני אקצר.

אז ככה, בשביל ארבע פסיעות,

שליווה פרעה לאברהם אבינו.

ביציו עליו פרעה אנשים נשתעבדו

הבנים של אברהם אבינו ארבע מאות שנה אצל פרעה.

כשפרעה לקח את שרה,

שהייתה יפת תואר,

והקדוש ברוך הוא ניגע אותם בכל מיני תחלואים וסתם להם את הנקבים.

אז אחרי שהקדוש ברוך הוא בדבר שרה ריפא אותם,

פרעה ליווה את אברהם אבינו ארבע פסיעות.

על כל פסיעה הוא קיבל עם שלם, עם ישראל,

שיהיו משעובדים מאה שנה אצלו.

על כל פסיעה לכבוד הצדיק,

שהוא הלך לכבודו של הצדיק,

קיבל מאה שנה, ארבע מאות שנה,

על ארבע פסיעות.

אחר כך עוג.

עוג רץ לבשר לאברהם שלוט נשבע בשבי.

הוא התכוון לרעה רשע הזה,

הוא רצה שלוט, הוא ידע שהוא קנאי, ילך להילחם,

לשחרר את לוט,

והוא צריך להילחם עם ארבעה מלכים.

מיליונים.

בטוח הוא ימות,

ואז הוא ייקח את שרה.

זו התוכנית.

אבל היות והוא רץ,

רץ,

בשביל לבשר לו,

הוא רץ מהתלהבות לקחת את שרה, כן? אבל הוא רץ.

ובסוף אברהם הציל את לוט.

מי יצא מלוט?

מלך המשיח.

רות המואבייה,

דוד המלך,

ומלך המשיח.

אז השם פרע לו, שילם לו.

הוא חי יותר משמונה מאות שנה.

מהמבול

הוא נשאר

עד שמשה רבנו הרג אותו.

אבל תראו איזה שכר הוא קיבל כשהכוונות שלו מושחתות.

אבל יצא מזה משהו טוב. תראו איך הקדוש ברוך הוא,

מה שטוב, טוב, מה שלא טוב,

לא טוב.

על זה מקבלים שכר.

לא מערבבים.

שכר מצווה מצווה, שכר עבירה עבירה.

אז רואים כמה מקבלים שכר.

עכשיו מספרת הגמרא גם על ישעיה הנביא שבא לחזקיהו המלך

ואמר לו, אתה צריך למות,

כי לא עסקת בפריה ורבייה.

והוא התפלל לשם

והוסיפו לו חמש עשרה שנה.

עכשיו, מה קרה?

בגלל שהוא נטרפא מהחולי,

עד אז לא היה מי שמתרפא מחולי. מי שחלם, מת.

אין להתרפא.

הוא הראשון שהתרפא מחולי.

השם עשה...

הנס

והאריך את היום בעשר שעות.

מרודח בלעדן, שהיה מלך בבל,

היה רגיל ללכת לישון בשלוש שעות של היום,

בתשע בבוקר,

עד שלוש אחרי הצהריים.

הוא רגיל לקום בשלוש אחרי הצהריים, עשר שעות אחורה,

הוא אומר, מה קרה לי עכשיו הנס?

מה קרה, לא הערתם אותי?

אמרו לו, לא, היה נס.

האלוהים של חזקיה עשה נס והאריך את היום בגלל שהוא ריפא אותו מהחולי.

אמר, אם ככה,

צריך לכתוב מכתב מהר.

מכתב

לחזקיה המלך.

היה שם מישהו שכתב לכבוד חזקיה המלך,

לכבוד העיר ירושלים,

לכבוד האלוהים הגדול.

הגיע נבוכדנצר,

שהוא היה הסופר

של

מלך בבל,

שאל, מה כתבתם?

הראו לו.

אמר, מי כותב דבר כזה?

אם האלוהים הוא הגדול,

צריך לכתוב אותו ראשון.

אז הוא שינה, לכבוד האלוהים הגדול, לכבוד חזקיה המלך, לכבוד העיר ירושלים.

ופסע ארבע פסיעות בשביל לתפוס את הסופר ההוא שכתב,

בא גבריה המלאך, עצר אותו.

אז כתוב שהיה ארבע פסיעות,

ובמדרש כתוב שלוש פסיעות.

איך זה מסתדר?

זה לא, לא השתנה. הוא עשה שלוש מלאות,

ובא לעשות את הרביעית,

ואז הוא עצר אותו.

מה הוא זכה? ל-70 שנה מלכות על כל העולם.

הוא ובנו ובן בנו.

מרודח בלאדן ובלשצר.

ומה זה החצי פסיעה שהוא עשה?

זה הנינה שלו.

בשתי.

ואם לא היה עוצר,

והיא הייתה לא מתה,

היא הייתה ממשיכה,

אז המן היה יכול להוציא את הביצוע להרוג את כל היהודים.

לכן עצר אותו גבריאל.

אבל שלוש פסיעות.

הוא לא חזר בתשובה,

הוא לא התגייר,

הוא נשאר רשע מרושע,

ולמרות זאת,

רק בגלל שהוא כיבד את הקדוש ברוך הוא והקדים אותו?

אז תבינו מפה מה זה להקדים את הקדוש ברוך הוא להתחלה, שאתה זוכה בתפילה לישועתך קיוויתי השם וכן הלאה, עד שאתה מביא את שם השם להתחלה.

תבינו.

ואז מה קרה?

הוא פסע את הפסיעות האלה 70 שנה מלכות על כל העולם כולו.

הוא היה צריך לקבל בעצם

שכר בעולם הבא, אבל בגלל שהוא היה רשע גדול, גדול, גדול,

הקדוש ברוך הוא פרע לו בעולם הזה.

הוא השליט אותו,

השליט אותו גם על החיות.

הוא היה רוכב על אריה ונחש כרוך עליו.

כל העולם רעד ממנו, אפילו כשהוא הגיע לגיהנום,

אנשים ברחו.

לא, לא, לא אצלנו, לא אצלנו.

לא אצלנו.

זה שכר על פסיעות.

שמעתם? על פסיעות.

עכשיו,

יהודים שבאים לשמוע דרשה,

יהודים שהולכים לבית הכנסת,

כמה שכר מגיע להם? אם לגויים כאלה,

שלא התכוונו לשם שמיים,

מגיע להם כזה דבר בעולם הזה?

מה מגיע ליהודי שעושה צעד ועוד צעד?

יש מצווה ללכת, יש שני בתי כנסת.

בעיר, ילך לרחוק.

אז את אומרת, למה? כי הוא מקבל שכר פסיעות.

לכן, כל בן אדם מאיתנו צריך להעריך

את ההזדמנות

שהשם נותן לנו בעולם הזה, הוריד אותנו לפה,

בשביל שנצבור זכויות

ונתפרנס בהם לנצח נצחים בקרבתו.

אל תפספסו את זה.

תעשו את הכול בשמחה.

כל אישה שטורחת לכבוד שבת,

כל גבר שהולך להביא לה את הקניות ורץ מפה לשם ושם,

לא לרטון,

להיות שמח,

רק בשמחה לשיר.

עבדו, עבדו, עבדו, עבדו, את השם בשמחה.

עבדו, עבדו,

את השם בשמחה.

בואו לפניו, לפניו בירננה.

תודה רבה

עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה בואו

לפניו בירננה בואו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה בואו

בוא, לפניו ביר נגבו, לפניו ביר נגבו, לפניו ביר נגבו, לפניו ביר נגבו, לפניו ביר נגבו, לפניו ביר נגבו, לפניו ביר נגבו, לפניו ביר נגבו, לפניו ביר נגבו, לפניו ביר נגבו, לפניו ביר נגבו, לפניו ביר נגבו, לפניו ביר נגבו, לפניו ביר נגבו, לפניו ביר נגבו, לפניו ביר נגבו, לפניו ביר נגבו, לפניו ביר נגבו, לפניו ביר נגבו, לפניו ביר נגבו, לפניו ביר נגבו, לפניו ביר נגבו,

את השם בשמחה.

איבדו, איבדו, איבדו, איבדו, את השם בשמחה.

בואו לפניו, לפניו ביר נאנה. בואו לפניו ביר נאנה.

בואו לפניו, לפניו ביר נאנה. בואו לפניו ביר נאנה.

עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה בואו לפניו לפנה בירננה בואו לפניו בירננה בואו לפניו לפנה בירננה בואו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה

איבדו, איבדו, איבדו, איבדו את השם בשמחה.

איבדו, איבדו, איבדו, איבדו את השם בשמחה.

בואו לפניו, לפניו בירננה, בואו לפניו בירננה.

בואו לפניו, לפניו בירננה. בואו לפניו בירננה.

איבדו, איבדו, איבדו, איבדו את השם בשמחה.

איבדו, איבדו, איבדו את השם בשמחה.

אז בואו נפנה.