כרמיאל - כרמיאל

ערב טוב!

בהנ"ו והעב"י!

הערב לע"נ מנ"ע וכו' ולהצלחת וכו' חבר מועצת העיר סירוקה ליכטנשטיין מסוורי… רפוא"ש מהרה וכו' לע"נ וכו' מנ"ע להצלחה ויראת שמים וכו' הצלחה שלמה חזרה בתשובה וכו' וזיוג הגון וכו'

(04:00)

כן, אנחנו נלמד קצת היום מה היכולות שלנו? מאיפה אנחנו יכולים לקחת משאבים עצומים של חכמה? מי לא רוצה להיות חכם?

חכמה - זה דבר טוב! אבל חכמה צריכה לשמש גם למטרות הנכונות - ולא להיות חכמים להרע!

אז בואו נראה אחד כזה כדוגמא;

"ויאמר משה: ראו קרא השם בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה"

"עובדה בדוקה ומנוסה בכל ההיסטוריה העולמית שכל אלה הגדולים אנשי המעש היצירה והבנין ההנהגה המדינית הקידום הרוחני והתפתחות המעדית כל אלה אנשי השם לכל גדולתם והצלחתם - לא מפאת חכמתם באו להם, אלא בעיקר בגלל עוצם רצונם לחתור ולהגיע עד מחוז חפצם ומטרתם!"

זאת אומרת מה שהביא אותם להיות אנשים גדולי עולם שמוכרים בהנהגה המדינית או בקידום רוחנית התפתחות מדעית אנשי מעשה, יצירה כל אנשי השם האלה הגיעו להצלחות הגדולות ביותר שלהם האלה - לא מפאת החכמה, אלא מעוצם הרצון לחתור ולהגיע עד למחוז חפצם ומטרתם! זאת אומרת דבקות במטרה במסירות נפש עילאית!

או בלשוננו העממית 'עקשנות' או במושגים אחרים 'מוטיבציה' וכן על זה הדרך…

לדוגמא; כל אלה גיבורי הכח מעוררי זיק החירות בקרב החירות להשתחרר מעול הכובש, כמו שאנחנו רואים היום, כל אלה ורובם מפאת חכמתם ותרבותם נמצאו במידה הרבה פחותה מכמה וכמה בני דורם שהצטיינו בחכמתם ויופי רוחם!

אלא, מה גרם לאלה הגיבורים שדווקא הם שירשמו לדורות הבאים לזכרון לכבוד לסמל ולמופת?

המסירות והנכונות להקריב את נפשם לכבוד רעיונם והגות נפשם!

מה שאין כן שאר החכמים שחכמתם לא הועילה להם להגיע לידי התעלות והצלחה כזו.

מישהו מכם זוכר מה גרם לכל המהפכות שמתרחשות כרגע באזורנו?

עליית מחירי הלחם… כן, אז הלחם הוא גיבור? אתם זוכרים איזה גיבור אחד שעשה משהו? מה? כן,

היה אחד ששרף את עצמו והדליק את כל המזרח התיכון!

בכרמל גפרור אחד הדליק 40 אלף דונם! וזה הדליק יבשות!! בן אדם אחד שרף את עצמו - תראו מה נהיה! אבל הוא מסר את עצמו

ואמר: "חיים כאלה שאני לא יכול לפרנס את בני משפחתי" וכו' וכו'

הוא שרף ואחרי זה מצרים שרפו עוד כמה וככה נשרפים הרבה עד עכשיו בגללו !

אבל מכל מקום מה רואים?

רואים שיש אנשים כאלה שהם שוחרי חירות, לא שהם חכמים גדולים, אבל המסירות שלהם הדביקות שלהם הרצון העז שלהם להגיע לאיזה שהיא תכלית - היא מביאה אותם להצלחות גדולות מה שחכמים גדולים אפילו אם היו מתכננים את זה לא היו יודעים איך לעשות!

אחד מהמהפכות שנעשות כרגע, נעשית בעזרת הפייסבוק שזה המכה העולמית! זה הגולם קם על יוצרו! זה, זה כלי משחית שעוד לא יודעים אפילו מה הכוחות שלו, אפשר להדליק את כל העולם בשניה! ברשת החברתית - בשניה! אם נגד מדינה אפשר לעשות את זה נגד אנשים בודדים או נגד ענינים מסויימים וכו' וכו' בשניה! הורסים משפחות, מפרקים הורסים - מדהים! מדהים. רק תנו לאנשים לדבר ולכתוב - ויא חביבי מה הולך פה…!!

אז רואים שיש פה איזה כלי, והכלי הזה הופך קערה על פיה!

אתם יודעים שמספרים כעת שהמלך הסעודי הזמין את 'קוסברג' הבעלים של 'פייסבוק' והציע לו למרות שהשווי הנאמד של 'פייסבוק' זה מליארד $, הציע לו 150 מליארד $! שיתן לו רק את ה'פייסבוק'

למה?

הוא פוחד שהפייסבוק יביא את המהפכה גם אליו הביתה! אז הוא מוכן לקנות את זה ב-150 מליארד $!!

מר כובליצקי!

במקום זה, אז תחלק את ה-150 מליארד $ לעניים אצלך תעשה אותם עשירים ולא יהפכו אותך!! אבל זה הוא לא חושב.

80 מליארד הוא כן מחלק עכשיו, ככה להרגיע, 80 מליארד! אבל עוד 150 מליארד $ יש לך שאתה מוכן לקנות את הכלי משחית הזה! נכון? מה הבעיה לחלק את זה לכולם? ואז יתנו לך לגנוב עוד הרבה שנים.

אבל ככה זה דרכם של אלה שהם טמע'ים הם רוצים לאכול לבד לבד עד שבסוף קמים עליהם ומלאימים להם את הרכוש ומקרקעים אותם שלא יוכלו לזוז, ומה יצא להם בכל עמלם? 30-40 שנה ירדו לטמיון! ועוד מחפשים את ראשם, והם לכלימה ובזיון לדורי דורות! ולדראון לעולם.

"איזהו חכם? הרואה את הנולד"

אבל הטיפשים רואים רק את הרגע.

אבל מכל מקום מה אנחנו רואים?

שלא דוקא החכמה מביאה את האנשים להיות אנשים מפורסמים

מה כן ?

הדביקות, הרצון, המסירות וכו'

מספרים על הסבא מסלבודקא זצ"ל, כשהיה בעוצם תקופת יצירתו ופריחתו ביצירת התורה בישיבה השיטה שלו ודרך לימוד המוסר, יצא לו מוניטין בכל העולם!

המעריצים הרבים היו מביעים את הערצתם: בסוד הצלחתו שהוא גאון מפליא בכוחות הנפש!

והוא היה גוער בהם!

ואומר להם: "לא זה מה שהועיל לי והביאני הלום! לא מפאת החכמה באה לי כל זאת. כל היצירות וההצלחות - הם תוצאות של מסירות נפש! כשבן אדם מוסר נפשו לרעיון, לדבר, לפרוייקט, למשימה - וזה מסירות נפש ממש! - אין דבר כזה שהוא לא יצליח. אם זה בסתם, אם זה בסתם - אז כל שכן אם זה בדרך התורה - שהקב"ה ודאי כל מי שרוצה להגיע למעלות תורניות, או להצלחות רוחניות, הקב"ה מתחייב לתת לו כלים להשיג את המטרות! כי זה רצונו יתברך"

אתם יודעים, אנחנו נחשבים כאילו 'מדינה מתקדמת' אבל באמת אנחנו על הפנים! מקום 50-60 בעולם המודרני בכל מיני ענינים! ו… בהודו מחלקים עכשיו אייפד לכל תלמיד ותלמידה אין יותר תיקים אין יותר מחברות אין כלום כולם עם אייפד שיא הקידמה הכל נמצא ככה בכמה גרמים הולכים וחוזרים הביתה יש לך את הכל טרינד'… והכל בסדר

אם רוצים להשקיע במשהו אז צריך להשקיע כמו שצריך אז תביא השיגים אבל צריך מסירות נפש! לא לחכות לשריפה בשביל לקנות אחר כך פייפר… לא לחכות עד שאין לחם לאנשים והם קמים עליך, לא לחכות למצב שכבר אין מיטות בבתי חולים - אז מחליטים שבתוכנית רב שנתית יתחילו להקצות חצי מליארד… למה לא לראות הכל מראש?

למה קוראים לו 'ראש ממשלה'? שלכאורה הוא ה'ראש' וראש צריך לחשוב! בשביל מה יש ראש? להיות בתרדמת? שהידים יזיזו אותו? "קום קום! קום קום" יד ימין ויד שמאל מפלגת הימין ומפלגת השמאל והוא במרכז מהנהן בראש…

"אמנם עם התגברות מסירות הנפש הולך ומתגבר בלב האדם גם מעיין החכמה וההבנה"

שימו לב! כמה שהאדם מגביר את מסירות הנפש שלו גם מעיין החכמה וההבנה מתגבר אצלו בהתאם

זאת אומרת הוא מקבל סיוע מן השמים להגיע לתכלית שהוא חפץ בה

"אבל ראשית החכמה ותנאי קיומה: הם הנכונות ומסירות הנפש!

והחכמה היא לא אב אלא תולדה, לא החכמה מביאה את ההצלחות, אלא היא תולדה של המסירות נפש, שהמסירות נפש מביאה בעקבותיה חכמה; כיצד לבצע את מה שרוצים.

וכן כל יחיד ויחיד במדרגתו העצמית, מי שזוכה לחכמה ולהשראת התבונה ולהצלחה אין המובן שהעליות הרוחניות נבנו לו בגלל החכמה שהוענקה לו מתחילה"

אז זה לא בגלל שאתה יש לך איקיו I.Q. יותר גבוה,

"אלא החכמה ניתנה לו בתור תשלום ושכר טוב על עמלו ומסירות נפשו לכבוד השם יתברך"

אז ראינו מפה: לא להתיאש!

חבר'ה!

גם אם אדם לא ניחון בחכמה מרובה, אם יש לו כוונה טובה ורצינית ונכונות ומסירות נפש - הקב"ה ימלא אותו בחכמה!

"כל חכם לב בכם יבואו ויעשו ואמלא! בלב כל חכם לב" חכמה!

אז השם אומר בעצם הבטחה: כל מי שהלב שלו כבר חכם, דהיינו השאיפות שלו באמת הם לעשות בחכמה את רצון הבורא הוא ימלא אותו חכמה!

מה לא טוב?

יש לכם שיטה איך לקבל חכמה!

יש עוד צד שזוכים לו גם, וזה בא מצד האבות שלו; מצד התולדה שלו:

אם האבות שלך הם זכו אחרי הרבה עמל ומידות ומסירות נפש, אז זכות האבות יכולה לסייע לבנים גם כן.

הנה, במקרה שלנו כתוב: "קרא השם בשם בצלאל בן אורי בן חור"

נשאלת השאלה: מה ראה להזכיר את חור? למה הגיע עד חור?

אלא, בשעה שביקשו ישראל לעבוד עבודה זרה, נתן את נפשו על הקב"ה - ולא הניחם!

הם רצו שהוא יעשה להם את העגל והוא לא הסכים - והרגוהו! אז הוא מסר את נפשו על הקב"ה ולא הניח להם - עמדו והרגוהו!

אמר לו הקב"ה: "חייך! שאני פורע לך; כל בנים היוצאים ממך אני מגדלם עם שם טוב בעולם!"

שנאמר: "ראו קרא השם בצלאל בן אורי בן חור וימלא אותו רוח אלקים"

אז הוא זכה לרוח אלקים בזכות סבו.

זאת אומרת רואים מפה שזכות האבות מסייעת גם לבנים והנכדים!

"ולא זה בלבד, אלא כל מי שהתעסק במלאכת המשכן נתן בו הקב"ה חכמה בינה ודעת.

ומי נתפרסם מכולם?

בצלאל נתפרסם בשמו!

וכל השבח הזה בזכות מי?

שבט יהודה,

ומהיכן זכה לכל החכמה הזאת?

בזכות מרים

"ויעש להם בתים"

למי?

ליוכבד ומרים שהיו "המילדות העבריות" במצרים שלא נשמעו לפרעה להרוג את הילדים, אז הם מסרו את נפשם בגלל היראת שמים שהיתה להן "ותראינה המילדות את האלהים"

ומה זכו?

שהשם עשה להם בתים.

מה היו הבתים?

בתי כהונה ובתי מלכות.

אז יוכבד שהיתה האמא, ומרים בתה.

יוכבד מה זכתה?

זכתה שהבן שלה אהרון יהיה כהן, ומשה הבן שלה יהיה מלך!

ומרים מה זכתה?

שהיא נטלה חכמה שהעמידה את בצלאל!

אז רואים שהקב"ה פורע לכל אדם שמוסר נפשו! שום דבר לא הולך בחינם, ואפילו חור שמת במסירות נפשו - זכה שנכדו יעמיד את המשכן!

הרי שהישג החכמה לא בא כתוצאה מהתעסקות במלאכת המשכן, וביתר שאת נשתכללה אצלו החכמה עקב מסירות נפשו של אבותיו, מרים זקנתו שמסרה נפשה על הצלת ילדי ישראל מידי פרעה, חור זקנו שמסר נפשו ממש בכדי להציל את ישראל מחטא של עבודה זרה, והוא בצלאל חכמתו גברה והלכה תוך מעשה המשכן. עד שהתורה מעידה עליו שהגיעה חכמתו למעלת "רוח אלקים" וזוהי החכמה האמיתית שנתגלגלה לו בעשיית כלים מתאימים להשראת שכינה.

לא נשכח: שאף אחד מהם לא למד את המלאכות שהיו במשכן, והם היו מסובכות ביותר!

אלא הקב"ה נתן בהם רוח לדעת לעשות במלאכה.

"אם כן, אל נטעה לומר שסתם החכמה היא הגורמת להצלחה ולגדולה"

אלא שמתאוננים מידי פעם ואומרים: "מה אני יעשה שאני לא חוננתי בחכמה? מה אני יעשה? לא נולדתי חכם! אם הייתי נולד חכם - היית רואה תוצאות אחרות…"

 - לא נכון! גם אם לא נולדת חכם, אם תשאף לחכמה, אם תשאף לעשיה - הקב"ה ישלים לך כל מה שאתה צריך!

זה תקוה גדולה לכל יהודי ויהודיה!!

זאת אומרת אין יאוש!!! שאדם נתקע במצב שהוא נמצא בו, אין דבר כזה! אין דבר כזה.

"המסירות נפש והנכונות להקרבה עצמית הן המהוות הבסיס של החכמה הן הגורמות להצלחה ולגדולה ואין החכמה נקנית ונרכשת כאיזה מתנה מופשטת גרידא, המעשה והפעולה ספוגת אהבת ויראת השם הם המאצילים והממשיכים את כושר החכמה והתבונה על האדם"

בואו נראה דוגמא אחת שהיא מפליאה!

כתוב ביציאת מצרים: "אז ישיר משה ובני ישראל"

רש"י מפרש: "עלה בליבו שישיר"

מה זה "עלה בליבו שישיר"?

צריך לומר שמן השמים העירו עליהם רוח שירה ונבואה והם שרו!"

כל ישראל שרו לא כמו מקהלה שמכינים אותה חודש לפני ויש תוים ויש… שיר ומלודיה ומסדרים את הכל… לא! בלי… כולם בבת אחת שרו אותם מילים!

"ובכן מהי ההדגשה של "אז ישיר" מה זה "אז ישיר"? איזה גדלות מיוחדת מתבלטת כאן באמירת השירה? הרי ששמו בפיהם את השירה והם שרו! אז מה יש פה התפעלות?

"אלא הענין להבליט את גודל מסירות נפשם של ישראל שהיו נושאים בחובם במשך שנות עבודתם שהיו שומרים על גרעיני הקדושה והטהרה הפנימיים תוך שבתם בתוך אומה שפלה ואכזרית!

ואחרי כל הנסיונות והעינויים נשארו בתוקף על מעמדם שלא שינו את לבושם את לשונם את שמם ואז פתאום! כל הגעגועים העמוקים פרצו החוצה בצורת 'שירת הים' לא פתאומית היתה השירה הזו, קדמו לה מהלכי נפש עזים ומרוממים שבגלל נסיבות שונות היו שקועים ולעת מצוא עלו שוב על הלב"

להבדיל לאין שיעור!

הנה אנחנו רואים את כל אלה שהם עושים מהפכות לדוגמא; בלוב או במצרים, הם צועקים יממות על יממות שירים וקריאות בלי הפסקה!

תחשבו שאתם צריכים לצעוק בלי הפסקה… וכולם… ואווו… איזה רעש!

מאיפה זה בא להם?

הדיכוי וההשפלה והעניות והכל היה צבור צבור צבור צבור בתוך הלב! משוקע בפנים - לא היתה להם הזדמנות לפרוץ החוצה להתפרץ להביע את מה שיש להם, ברגע שזה השתחרר עם הפייסבוק… יא חביבי! קריאות צעקות בלי הפסקה! חודש! חודשיים! בלי הפסקה…

מאיפה זה?

זה היה! אבל זה היה בפנים, זה היה בפנים שנים על גבי שנים עינוי השפלה עניות כל הזמן ויום אחד זה מתפרץ!

להבדיל לאין שיעור!

עם ישראל את כל השירה שהיה להם לקב"ה הם הוציאו בבת אחת! "אז ישיר" - "עלה בליבו לשיר" וכל עם ישראל הפכו להיות נביאים ושרו שירה אחת ביחד!

זאת אומרת המסירות נפש שהיתה להם במשך שנות העבודה הקדושה והטהרה הפנימיים הם כל כך רצו לעבוד את השם אבל השפילו אותם המצרים עינו אותם שיעבדו אותם לא נתנו להם לעבוד את השם הרחיקו אותם מעבודת השם נתנו להם עבודה זרה אבל הם לא שינו את לשונם מלבושם לא את שמם שמרו שמרו שמרו שמרו כל מה שיכלו! ברגע שהשתחררו - הכל השתחרר!

ואז הזעקה מתוך הלב: "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת" לא פתאומית היתה השירה! קדמו לה מהלכי נפש עזים ומרוממים שבגלל נסיבות שונות נשתקעו לעת מצוא ועלו שוב על הלב!

אותו דבר כאן בפרשה שלנו אנחנו רואים:

כתוב בשם הרמב"ן: "ויביאו כל איש אשר נשאו ליבו לקרבה אל המלאכה"

מה זה "נשאו ליבו לקרבה אל המלאכה"?

הוא אומר: "לא היה בהן אחד שלמד את המלאכות האלה ממלמד"

כי הם לא למדו במצרים ללמוד מלאכות המשכן,

"או מישהו שיאמן את ידם"

צריך לאמן את הידים גם, יש לך ידים טכניות? אתה יש לך… מה עשו? תבן!

"אבל מצא בטבעו שידע לעשות כן"

שאלו: מי מוכן? מי חושב שיכול?

קפצו! מי שנשאו ליבו!

מה הוא הרגיש?

הוא הרגיש שבטבעו הוא ידע לעשות כן.

"ויגבה לבו בדרכי השם לבוא לפני משה לאמר לו: "אני אעשה כל אשר אדוני דובר"

שמעתם?

מה שתגיד לי אני עושה!

מי רוצה פה לפנות מטוס F35? שיעלה לכאן! מי יעלה? קורקניט אתה לא יודע לבנות… אתה רוצה לבנות F35 ?! אפילו שם עוד לא יודעים איך לקרוא לו בעברית…

הנה אני ממליץ להם בחינם, למרות שהם משלמים, שיקראו לו: "רחף…"

רחף, אתה לא יודע מה זה רחף? … בטח מרחף באויר!

"אבל, מצא בטבעו שידע לעשות כן ויגבה לבו בדרכי השם לבוא לפני משה לאמר לו: "אני אעשה כל אשר אדוני דובר"

"רואים אנחנו בעליל עד כמה הרצון האמיץ והתשוקה העמוקה להתאהב לפני הקב"ה"

להיות נאהבים אצל הקב"ה

"מקנה לאדם את החכמה ואת ההסתגלות להתאמן במלאכת מחשבת, כי לא מדדו ושקלו את ידיעותיהם אם הם ראויים למלאכות המסובכות והעדינות האלה, מה שברור: הם היו אחוזים בשלהבת יה בוערת בליבותיהם לכבוד קונם! ובכח הרצון הזה זכו לחכמה שנתגלתה להם ממסתורי ליבותיהם"

ובואו תראו "כמה הקב"ה חיבב את המלאכה הזו, עד שכמה פעמים הוכפלו מעשיהם של אלה החכמים בתורה, ונזכרו כל פרטי המלאכה! והקב"ה משתעשע ומתענג מכל גילוי שבמעשיהם!

משל למה?

אחז"ל: למלך ששלח את בנו לבית הספר, כשבא,

שאל: "הבן שלי שתה הבן שלי נח? הבן שלי הלך לבית הספר הבן שלי חזר מבית הספר?"

כל הזמן דואג לבן שלו, מה הבן שלי עושה כל רגע!

ככה הקב"ה בתורה: סיפר כל רגע ורגע מה עשו במלאכת המשכן, לפירטי פרטים!

למה?

מרוב העונג שהיה לקב"ה שהיה משתעשע במעשיהם של אלה שנשאם ליבם לבוא אל המלאכה ולעשותה.

וגם להרבות את שכרם, ככל שהוא מספר בהם ומשבח אותם ככה ירבה שכרם.

ועל זה אחז"ל: "יפה שיחתן של עבדי אבות - יותר מתורתן של בנים!"

זאת אומרת הפרשיות האלה כל כך מרובות בפרטים, שאפשר היה להכניס כל כך הרבה דינים והלכות של התורה, ולפעמים אומרים את זה ברמז! ופה פרשיות שלימות שלימות רק סיפור!

למה?

כי זה חשוב אצל הקב"ה מאוד מאוד - נדבת הל שלהם ומה שנשאם ליבם!

עכשיו משהו לנשים:

בואו תראו כמה הנשים היו חשובות בזמן צאת ישראל ממצרים ולפני ואחרי!

"בזכות נשים צדקניות - נגאלו ישראל ממצרים, ובזכותן אנחנו עתידין להגאל" בעז"ה!

"כמה חשובה לפני הקב"ה מחשבה טהורה ומסירות נפש! אפשר לראות מהענין של "כיור הנחושת" שבו מטהרים הכהנים לפני העבודה במשכן או במקדש.

ממה עשו אותו?

ממראות הצובאות

מה זה המראות הצובאות?

מראה!

אתם יודעים מה זה מראה?

מראה שאשה מתייפה.

ומזה עשו את כל הכיור!

"בנות ישראל היו בידן מראות שרואות בהן כשהן מתקשטות, וכשביקשו תרומה למשכן, הן לא מנעו את עצמן מלהביא לנדבת המשכן גם את המראות שלהן. ומשה רבינו היה מואס בהן, במראות, - מפני שעשוים ליצר הרע!

אמר לו הקב"ה: "קבל אותן, כי חביבין הן מן הכל! שעל ידיהן העמידו הנשים צבאות רבות במצרים"

כשהיו בעליהן יגעים בעבודת פרך, היו מוליכות להם מאכל ומשתה, ומאכילות אותן, ומוליכות המראות, וכל אחת רואה את עצמה עם בעלה במראה, ומשדלתו בדברים לומר לו: "אני נאה ממך" וכך היו מתרבים!"

מה פירוש?

הנשים עונו כמו הגברים, לגברים נתנו מלאכת נשים, לנשים מלאכת גברים, סוף היום - כולם סחוטים מרוחים!

מה עושות הנשים ?

הם במקום אחר הגברים, והנשים במקום אחר.

מה עשו?

היו הולכות מוליכות לבעלים שלהם מאכל ומשתה ומאכילות אותם ונוטלות את המראה עוד, ומתייפות לפניהם ואומרות 'מי נאה יותר…' וההמשך ברור.

והרב האבן עזרא ז"ל שם אומר: "טעם "הצובאות"

למה קראו להם "המראות הצובאות"?

אז פה שמענו טעם אחד: שהם עשו צבאות צבאות! כי הם הולידו הרבה!! כל אשה ילדה 6 בכרס אחד! כל אשה ילדה 6 ולדות בכרס אחד!

אז אם זה היה בימינו, היו מקבלים כנראה מ'אופרה' 250 מליון $!

אבל, שמה לא צריך, הקב"ה פרנס אותם וזן אותם! ולא היתה להם בעיה.

מכל מקום, "בכל בוקר, משפט הנשים להתיפות" אומר האבן עזרא.

"במראות נחושת או זכוכית לתקן את הפארים שעל ראשיהן"

הם היו הולכות עם כיסוי ראש, אז הן מתקנות את הכובעים שלהם והכיסויי ראש.

"והן היו בישראל נשים עובדות השם היו שם, שסרו מתאות זה העולם, ונתנו את המראות שלהן נדבה, כי אין להן צורך עוד להתייפות, רק באות יום יום אל פתח אוהל מועד; להתפלל ולשמוע את דבר המצוות".

אז הם ויתרו על המראות! מי צריך מראות? יש משכן, שכינה בפנים! מה מענין אותי בכלל היופי? באה לשם לשמוע את דברי המצוות, ולהתפלל.

"המראות הללו היו צרופות מחשבה טהורה של מסירות נפש הגבוה ביותר! עינויי השעבוד אינם מועילים לחדוות הנפש, חיי עבדות ומכאובים גופניים דוחפים את האדם ליאוש ! אדם במצב כזה אדיש וקר לכל שמחה טבעית. הדיכאון והקרירות גוברים עליו,

אמנם איש המוסר יודע להתחזק ולהתגבר אפילו בעת דיכאונו, ולהעמיד פנים שוחקות ומקרינות תקוות להשם על כל סביביו"

זה איש מוסר!

"מאיר פניו לכל אחד, ובודאי שעוד ידאג לחזק ולשמח את בני משפחתו, וזוהי גדלות מאוד נעלה בעניני אמונה ובטחון!"

אתם שומעים?

"והנה הנשים, שעמדו במדרגה מוסרית רמה הנ"ל, הלא הגורל שלהן היה כגורל בעליהן, והיו משעבדים בהם המצרים! בודאי שהסבל שלהם גדול פי 7 מייסורי בעליהן! ודווקא הם העמידו צבאות! וצבאות בישראל!"

אתם מבינים מה זה?

אשה הולכת לבעלה להרות, ולא מפסיקים לה את העבודה בגלל שהיא בהריון, משעבדים אותה עם ההריון!

והיא מוכנה להרות, ולהמשיך להשתעבד - ולהעמיד צבאות צבאות של ישראל!

והגזירה שהיתה "פן ירבה" - הפכה להיות בזכותן "כן ירבה"; כל מה שחשש פרעה שירבו ישראל, הנשים גרמו שיתרבו ישראל!

"ודוקא הן העמידו צבאות ישראל!

וכן שיבחו חז"ל ואמרו: "בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור - נגאלו ישראל ממצרים!"

אז המראות שמשו לנשים כלי שרת לחזק בבעליהן את האמונה הגדולה, המראות האלה שיקפו את המחשבה הפנימית המזוככת של אלה הצדקניות!

הבחינה על טהרת מחשבתן של הנשים!

מתי נתגלתה?

שימו לב יהודים!

מתי נתגלתה?

בשעת החירות!

כשעם ישראל יצאו כבר בני חורין ממצרים, והיתה כבר התגלות השכינה והניסים הגדולים שראו, אחרי שהם אוכלים את המן וכל מיני תענוגות במדבר, במצב כזה נוטות הנשים להתייפות ולהתקשט!

והנה, דוקא לעת כזו פרשו מכל התענוגות ובחרו בחיי רוח של תפילה ומצוות, והבחינה הזאת עוד העידה על טהרת מחשבתן הקודמת כשהיו שרויות בצער מפני קושי השיעבוד, והיו מתקשטות לפני בעליהן: שכל כונתן היתה לשם שמים מתוך רוממות מאוד נעלה!"

ואז הם באו לתת את המראות: כי אין לנו צורך ביפוי!

מתי?

שזה עת השמחה הכי גדולה, שכבר יש את הכל! יש את החירות, ויש מן, ויש תענוגות, ויש שכינה ויש הכל, אז עכשיו לפחות תתייפי?

- לא! לא צריכה את זה, קח את המראה נדבה למשכן יותר חשוב!

אמר הקב"ה למשה: "קח מהן! שזה חביב לפני מן הכל!"

"איזה מתנה צרופת אהבה! איזה ויתור - בשביל הקב"ה!

מכל המאמר הזה אנחנו לומדים לקח ומבינים: שכל עצם מעלת החכמה כשהיא באה ממסירות נפש והרצון האדיר והטהור להתקדש ולהטהר במעשים טובים.

ולא בעשירות של חכמה מופשטת סתם נבנית מדריגה רוחנית אמיתית, כי אם רק על ידי מוכנות ונכונות מתמדת לבצע מעשים טהורים ומכוונים לכבוד השם יתברך!

ומי יתן, וכולנו נזכה לזה - אמן כן יהי רצון!

זאת אומרת יהודים יקרים!

מפה למדנו, שגם מי שחושב שהוא טיפש - חכם גדול הוא יכול להיות! אם יחליט שהוא מוסר את נפשו לעשות את רצון השם יתברך, ויש לו תכלית מעולה ונעלה, הקב"ה ימלא את משאלות ליבו לטובה! וימלא אותו בחכמה.

היה שוה לפה בשביל זה!

אז מי שעוד מרגיש שהוא חסר ועוד לא מיצה את כוחותיו ויש לו עוד מקום בגולגולת למלא עוד קצת - אז הנה יש לכם 'קחו פרוייקט' בעבודת השם כל שהוא, ותחליטו שזה המטרה שלכם, שמנו אותה.

ואפילו שאין לכם את הכישורים והידע והיכולת, אבל אם "נשאו ליבו לעשות במלאכה" אפילו שהוא לא יודע מה צריך לעשות

 - צא לדרך!

ומשמה הקב"ה כבר יוביל אותך!

אבל תראה שאתה מוכן. תראה שאתה מוכן.

הרי רוב הדברים, רוב הדברים, הם קודם שאדם אומר: "אתה יודע מה? יש לי רעיון! בוא נעשה משהו, ככה וככה…"

נו, וכשהוא אומר את הרעיון יש לו כבר את הפרטים? אין כלום! יש לו רעיון, אחר כך הוא מתחיל לחשוב: איך יגיע למימוש הרעיון?

אז צריך להתחיל עם הרעיון. ומאיפה באה החכמה לעשות אותו? לא היתה לו קודם, אם היתה לו קודם, היה אומר ישר את הפרטים איך מגיעים לרעיון, לא היה לו קודם! אז מאיפה נהיה לו אחר כך?

הוא שלמדנו!

תמסור את הנפש, תלך על תכלית מסוימת, סמן מטרה, תתקדם - והקב"ה ימלא את הענין!

יפה או לא יפה?

לא הבנתם אותי, אבל לא נורא…