באר שבע - באר שבע

באר שבע 11-9-13
ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח
"ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו". אומר רש"י, בצלמנו זה בדפוס שלנו, כדמותנו זה להבין ולהשכיל. ז"א, אדם נברא בצלם שהקב"ה הכין לו, בדפוס שלנו, וכדמותנו - זה להבין ולהשכיל, האדם דומה לקב"ה בזה שהוא יכול להבין ולהשכיל.
ורבינו ניסים גאון חידש, כל דבר שהשכל מחייב אותו, מחוייב בו האדם כדבר שהוא מצווה מאת ה' יתברך. אז רבינו ניסים אומר שלמעשה, אם השכל מחייב דבר מסויים לא צריך מצוה מן התורה, זה אומר שהאדם מצווה בזה בדיוק כאילו ה' יתברך אמר לו. אם השכל מחייב אז זה כמו שהאדם מצווה מה' יתברך. וזה מחייב כל מי שנקרא בשם אדם, והדבר הראשון, דבר ראשון זה שהשכל עצמו יהיה שהאדם יהיה חושב תמיד ומתחכם. הדרישה מאיתנו בתור אדם, כל מי שנברא כאדם, הדרישה שהשכל מחייב אז צריך לעשות כאילו קיבל ציווי מהקב"ה בתורה, וצריך כל הזמן להיות חושב ומתחכם. לומד מעצמו ולומד מאחרים. איזהו חכם הלומד מכל אדם, מה צריך ללמוד? איך להבין ואיך להשכיל, ולעלות כל יום עליה שכלית, כל יום צריך אדם לעלות ולהתרומם בשכלו, כי זה הדבר הראשון שמחויב האדם, כיון שה' נתן לו מתנה גדולה, והוא חנן את האדם יותר מכל הבריות בעולם, נתן לו שכל, כח החכמה והבינה שאפשר לפתח אותו ולשכלל אותו כל אחד לפי ערכו. אז איך אדם יכול לעזוב את העושר הזה הגדול שקיבל שכל ולהיות עני? אם הוא לא מפתח את שכלו הוא יהיה עני, ואין עני אלא בדעת. אפילו אם אדם יהיה עשיר בממון ואין לו שכל, הוא יאבד את ממונו. אין עני אלא בדע, הדבר הכי גרוע שאדם עני בדעת, אז לכן כיון שקיבלנו מתנה ואנחנו אומרים "אתה חונן לאדם דעת, חוננו מאיתך חכמה בינה ודעת, מבקשים. זו בקשה ראשונה בתפילת שמונה עשרה. אז חייב כל אדם כל יום להשכיל ולהבין ללמוד מאחרים גם, ולעלות ולפתח ולשכלל את שכלו. אז זה דבר ראשון, זה המושכל הראשון שצריך כל אחד מאיתנו לעשות.
הדבר השני, זה לקיים את מה שאתה הבנת, מה שהשכלת. שאדם יקיים מה שהוא מבין. יש דברים שהשכל הכי פשוט מבין אותם, שאדם לא ירצח זה דבר הכי פשוט שכל אחד מבין. יש דברים שצריך קצת התבוננות, מה למשל? שאסור לגזול בני אדם בשביל רווח. לפעמים אנשים גוזלים, ככה מעגלים כל מיני דברים, מחרתתים גם, כל מיני דברים. אז זה דבר שצריך יותר התבונות, כי אומר, מה זה גרושים, זה לא כלום זה, צריך לדעת שזה ודאי אסור כי אין העולם יכול להתקיים אם כל אחד יגנוב ויגזול מחברו. זה לוקח מזה קצת וההוא לוקח מזה קצת וזה קצת, ויבואו לידי קטטה וקטטה תתפתח ולך תדע איפה זה ייגמר. יש דברים שצריכים כבר חשבון ודעת, אבל עדיין לא במידה מרובה כל כך, זה עצם מציאות האדם בעולם, שהאדם צריך לבחון למה הוא פה בעולם. מה חובתו בעולמו, למה הוא נברא. אז שאלה ששאלנו עשרות שנים, אם באנו לעולם בשביל לחיות למה אנחנו מתים? ואם באנו בשביל למות בשביל מה אנחנו חיים? זה דברים שצריכים קצת התבוננות שאדם יבין מה הסיבה שבעצם הוא הושם בעולם הזה, ומה התכלית אם בסוף הוא הולך, את כל מה שהוא אגר ואסף וכנס הוא משאיר לאחרים. אז מה עשית פה? בשביל מה באת? אדם מתפתח, גדל לומד הכל בסוף מת, הופך להיות עפר, מאכל לתולעים, זה יתכן שזה סיבה? אז ודאי שאדם צריך להתבונן בדברים האלה.
צריך גם לראות איך לתקן את המידות, כי הקנאה והתאוה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם, אז בעל שכל צריך להתבונן בזה. כי אדם שכועס מכל דבר אין חייו חיים, ומאיפה נובע הכעס - מהגאוה, אז אם הוא לא יעבוד על מידת הגאוה שלו אז הוא יכול לקבל גם שבץ לב ולמות או לגרום לאנשים אחרים צרות, ואז ממילא שוב פעם יבוא לידי קטטה וכו'. הרי רוב האסונות זה בגלל כעס, וכל מה שקורה בכבישים זה כעס, הוא עקף אותי הוא זה אני אראה לו אני זה, הכל זה סביב זה. וצריך גם אדם לדעת לתקן את המידות, ועוד דבר אם יש לך כבר שכל, אז אתה צריך לדעת מה זה אמונה ומה זה דעות ישרות. ושום בן אדם לא פטור מכל מה שאמרתי עד עכשיו, כל זה חייב כל בן אדם להשיג לבד, גם אם לא יהיה לו מלמד. כל מי שיכונה בשם אדם, חייב להשיג את הדברים האלה.
רואים שבני נח היו בעלי מעלה, והם נתבעו על שגיאות בשכל בחסרון המידות. הם היו גזלנים, כל הארץ מלאה חמס, חמס בן אדם לוקח ממך בכח את מה שהוא רוצה ומשלם, אבל הוא לוקח מה שהוא רוצה, אתה לא רוצה למכור לו והוא לוקח לך כסף אפילו שאתה לא רוצה למכור לו. הם היו גזלנים, איך הם היו גוזלים? בחכמה, לא לוקחים חבילות, באים למי שמוכר פיצוחים ולוקחים ממנו גרעין, פיסטוק, שקד, אגוז, אחד אחד, עושים ג'עלה על חשבונו, ובא עוד אחד ועושה אותו דבר, גרעין, אגוז, שקד, פיסטוק, וככה גומרים לו את הסחורה, בלי לשלם בלי כלום, כי מה זה, זה פחות משוה פרוטה, זה כלום, זה לא גזל, הוא לא לוקח כף. אז בגלל חסרון המידות שהיה להם, הקב"ה מחה אותם מעל פני האדמה.
הנביא אומר, "הוי אשור שבט אפי" ה' אומר בצער, הוי, קריאת שבר, הוי, ישראל הביאו אותי למצב שאני צריך להשתמש באשור, ובסנחריב המלך, שיכה את הבנים שלי. למה אני צריך לעשות את זה? כי הם לא שומעים. אז אומר ה', הוי אשור שבט אפי, כשאני כועס על הבנים אני משתמש איתו להכות אותם, הוא המקל שלי, אשור, האויבים הם המקלות להכות אותנו בגלל שאנחנו לא בסדר. אבל אחרי זה אומר הנביא ישעיה, אפקוד על פרי גודל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו, כי אמר בכח ידי עשיתי, ובחכמתי כי נבונותי. ז"א, אשור אחרי שהוא מכה את ישראל, והוא מכה בכל העולם, אז הוא טוען שזה כוחו ועוצם ידו וחכמתו, היא הביאה אותו לנצחונות, והוא מתגאה על הקב"ה, וה' בסה"כ לקח אותו בשביל להעניש את ישראל, ובמה הוא תולה את זה - בעצמו, אני עשיתי. אז ה' אומר אני אפקוד על פרי גודל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו, כי אומר בכוחי, בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי אני נבון. אז ה' אומר לו אני אשלם לך על זה, אתה חושב שזה ילך לך בחינם? והתורה אומרת לישראל, פן תאכל ושבעת ורם לבבך ושכחת את ה', ואמרת בלבבך כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, וזכרת את ה' אלקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל. התורה מזהירה, ה' אומר תשמע, אני מתכוון לתת לך עושר וכבוד ושדות והכל אני אתן לך, אבל אני מזהיר אותך, מה האזהרה? "פן תאכל ושבעת" אני אתן לך שפע, אבל מה יקרה, "ורם לבבך" אתה תתגאה, אתה תגיד אני, אני, אני עשיתי את הכל, ראית? ראית מה עשיתי? ראית איזה חכמה? ואז אתה תתגאה על הקב"ה ושכחת את ה', זהו. ומה אמרת, אמרת בלבבך, כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, אומר לו הקב"ה תזכור, תזכור, אל תשכח, תזכור את ה' אלקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל, הוא נותן לך כח לעשות חיל.
התרגום אומר יהב לך עצה למקני נכסין, הקב"ה הוא נותן לך עצה לקנות נכסים. יש כאלה שחשובים שהם חכמים, יש להם רעיונות, יש להם דברים, והם לא יודעים שהקב"ה נותן להם את העצה, זה לא מצד עצמם, אתה שומע אנשים אומרים לפעמים, אתה יודע מה, בא לי רעיון, מאיפה זה בא? בא לי רעיון. יש לך ספריה של רעיונות ושלפת עכשיו רעיון משם? מאיפה בא לך הרעיון? ה' הוריד לך רעיון, הוא יכול לתת לך רעיון טוב, והוא יכול לתת לך רעיון רע, תלוי מה אתה שווה. אז אל תסמוך על עצמך יותר מידי "ואל בינתך אל תישען", אל תשען על זה שאתה מבין והבינה שלך היא תביא אותך, לא, "וזכרת את ה' אלקיך כי הוא הנותן לך כח" הוא נותן לך את העצות, הן יכולות להיות כאלה ואחרות.
עכשיו בואו נראה עד איפה זה. עם ישראל זכו להכנס לארץ, ואלה שנכנסו לארץ היו במדרגה גבוהה מאד מאד מאד. דור המדבר נקרא דור דעה, הדור הכי גדול שהיה בעם ישראל מעולם ולא יהיה עוד כמוהו, כך אומר רבי שמעון בר יוחאי. הדור הזה זכו לקבל תורה מפיו של הקב"ה, שאמר להם כולם ושמעו וראו, "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" מפיו של הקב"ה שמעו. ראו ניסים ונפלאות מה שלא ראה שום דור בעולם, עשר מכות במצרים, קריעת ים סוף, אוכלים מן, שותים מבארה של מרים, ענני כבוד, שכינה שורה איתם, מה עוד אפשר לבקש? גן עדן במדבר. והקב"ה השרה שכינתו בתוכם, והדור הזה לא זכו להכנס לארץ ישראל. למה הם לא זכו להכנס לארץ ישראל? בגלל שהיה להם עוונות ספורים. ומה כתוב? כתוב "אשרי הדור שעוונותיו ספורים", כמה היו להם עוונות דור המדבר? עשר. וחלק מהם זה של פרטים, של אנשים פרטיים. עשר, בתוך ארבעים שנה. אנחנו הדור הזה, אין יום שאין לנו עוונות, אין יום! והם בארבעים שנה, עשר עוונות. אשרי הדור שעוונותיו ספורים, ולמרות זאת הם לא נכנסו לארץ. אחד מהעוונות שהם לא נכנסו זה שהם שמעו לעשרת המרגלים שהוציאו דיבת הארץ רעה. שניים אומרים שהארץ טובה ואפשר להכנס ולא לפחד, יהושע בינון וכלב בן יפונה, ועשרת המרגלים האחרים אומרים לא להכנס, ארץ אוכלת יושביה. נו, ולמי צריך לשמוע בד"כ, לרוב, לא? והרוב מה אמרו? לא להכנס, כן, אבל שכחו דבר אחד, ה' הבטיח שהארץ טובה, וה' אמר שהתכלית זה להכנס לארץ, אז גם אם יבואו מאה מיליון ויגידו מול אחד, מה שה' אמר זה מה שקובע. אז ממילא צריך לשים לב, זה היה עוון לדוגמא, ובגלל שהם שמעו למרגלים הם לא נכנסו לארץ ומתו במדבר. אז אלה שכן נכנסו לא היה להם שום עוון, אז אם ככה הם בשיא של השיאים, אלה שנכנסו לארץ. ומה מזהיר אותם? מזהיר אותם הקב"ה, פן יאמרו כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, מה הסיבה? למה שיגידו ככה? "פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת ובקרך וצאנך ירביון וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה, בשביל זה יבואו לידי גאוה ושכחת את ה' ותאמר כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. שמעתם את מי מזהירים? את האנשים שחיו בנס ארבעים שנה, אין מכולת לקנות בכסף לחם, כל יום יורד מהשמים, אפשר להגיד כוחי ועוצם ידי? לא. מים מאיפה יש לכם לשתות? ממקום שלא יתכן, מסלע. מוציא מים ארבעים שנה. אפשר להגיד זה כוחי ועוצם ידי? לא. ענני כבוד זה כוחי ועוצם ידי? לא. ה' הביא להם שלו, כוחי ועוצם ידי? לא. אחרי ארבעים שנה, זה כבר נכנסים אלה שהם נקיים מעוון, אומר הקב"ה אבל אני אתן לך שמה בארץ ישראל הרבה עושר, הרבה דברים טובים, נחלה וכרם ושדה והכל, אני אתן לך, אבל אתה, אתה תהיה בעל גאוה ועלול לטעון שזה אתה עשית הכל, ואתה תשכח אותי.
מה אנחנו אומרים ביום כיפור, אשרי אדם שלא ישכח ובן אדם יתאמץ בך, כי אנחנו בעלי גאוה שעלולים לשכוח את ה'. אנחנו לא שווים כלום, אנחנו חיים בחסד הבורא כל רגע, אנחנו חיים על נשימה ועוד נשימה ועוד נשימה. אם תיפסק נשימה אחת בן אדם הלך. "חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא", "חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו, מה זה נשמה באפו - נשימה באפו, אתה סותם לו את האף והוא לא שווה שום דבר. נשימה אחת הוא לא שווה, זהו, סתמת לו את האף - נגמר הסיפור. אבל הנה, יכול בן אדם אחרי כל מה שקיבל, אחרי כל מה שעבר, עוד לתלות את זה בעצמו.
עכשיו בוא ותחשוב, נבוכדנצר מלך בבל, שלט בכל העולם כולו, שלט גם בבעלי חיים, גם בג'ונגל, היה רוכב על אריה ונחש כרוך על צווארו, שולט בכל הבריאה, נבוכדנצר הרשע. ותבע אותו ה' גם כן על גאוה. הוא כבש את כל העולם, היה מרגיז ארץ ומרעיש ממלכות, וקרא לו הכתוב "שם תבל כמדבר", כל תבל בשבילו היתה כמו מדבר, כמוש מדבר כל מי שרוצה דורך והולך שם ועושה מה שהוא רוצה במדבר, כל העולם היה הפקר בשבילו. נו, אחד כזה איך לא יתגאה? איך לא יתגאה? היום אנשים יש להם מאתיים שקל מתגאים, יש לו סיגריות, מלבורו, איך הוא מחשיב את עצמו, קנט ארוך יבבי. אלא אדם הוא, נבוכדנצר, אתה אדם או לא אדם? אתה אדם, אם אתה אדם יש לך שכל? יש לך שכל, אז אפילו אם סיבות רבות יביאו אותך כפי דרך הטבע למידה הנשחתה של תאוה, ואתה עלול לטעות בהשגחה של הכרת ה', אבל בגלל שיש לך שכל אסור לך לטעות, ואם טעית תשלם. אתם יודעים למה הפך אותו ה' בגלל הגאוה הסרוחה שהיה לו? - שבע שנים הפך אותו להיות חית השדה, ואני לא רוצה להגיד לכם מה החיות עשו לו, שבע שנים. הוריד אותו מרום פסגת האנושות להיות השפל שבשפלים בג'ונגל, בין החיות כחיה, והוא בעל דעת, והוא יודע שהוא בשפל המדרגה עכשיו. היה צריך להגביר את שכלו, להכיר את האמת בלי שום הטעיה, בלי שום נטיה לאיזה צד. לכן חובה על כל אדם שיש לו שכל, להכיר כל מידה טובה ומעלה נכונה שצריך להתנהג בה האדם כל ימי חייו.
ואתם יודעים מה, הנה אני אומר דרשה, ועכשיו אני אזכיר לכם משהו שאתם אומרים כל פעם בלי לשים לב. כשאחד עושה משהו לא הגון, מה אומרים לו? אדם עושה משהו לא הגון, מה אומרים לו? תגיד מה קרה לך, יש לך שכל בכלל? יש לך שכל? אתה נורמלי? מה אתה עושה? למה אנחנו מזכירים לו שיש לו שכל? כי השכל מחייב להיות אדם הגון, אדם ישר, עם מידות טובות, השכל מחייב, אפילו אם אין מצוה בתורה והשכל מחייב, צריך לקיים.
נגיד עכשיו יושבים אנשים, יכנס בן אדם, ייגש לאחד, יתפוס לו ביד, ואומר לו קום וישב במקומו, מה יגידו פה כולם? מה זה, יש לך שכל זה, מה הוא עושה? מה הוא חסר דעת האיש הזה, מי עושה דבר כזה? איפה כתוב בתורה שאסור להקים בן אדם מהכסא ולשבת במקומו? אין מצוה כזאת. צריך שיהיה כתוב? זה לא צריך להיות כתוב, יש לך שכל, דבר שהשכל מחייב התורה לא צריכה לכתוב. לא צריכה לכתוב. דברים פשוטים.
אז ז"א תדעו לכם, גם אם התורה לא אמרה והשכל מחייב זה כמו שכתוב בתורה בדיוק. וזה לא מחייב רק את היהודים, זה מחייב גם את הגויים, זה מחייב גם את השבטים הכי פראים שיש באפריקה, זה מחייב גם את האסקימוסים ואת האינדיאנים, ואפילו את האנשים הכי מנותקים, כי מי שנברא בצלם אלקים והוא נקרא אדם, הוא קיבל שכל להבין ולהשכיל כמו שאמרנו כדמותנו, וזה מחייב אותו לקיים את הדברים ששכלו מבין ומשיג. יש אחד שפטור, מי שקוראים לו שוטה, שוטה זה חסר דעה לגמרי. חסר דעה הוא פטור, גם בכל חברה מי ששוטה פטור, אבל מי שהוא לא כזה - חייב בכל. שמתם לב שכשהייתם בבית ספר לא לימדו אתכם את החוקים של המדינה? מישהו מכם למד את חוקי המדינה כולם? לא. ופתאום תופסים אותנו שמשהו לא עשינו בסדר, משפט. ואם יאמר אדם, סליחה אדוני השופט, אם זה חשוב היה לדעת את החוקים מן הסתם היו צריכים ללמד אותנו בבית הספר, אם לא - לפחות בתיכון, ואם לא לימדו אותנו, מה אתה רוצה ממנו, מאיפה אני אדע, מה אני עו"ד? מה, אני שופט? אדוני, יש לך שכל? אתה צריך לברר לבד. אי ידיעת החוק אינה פוטרת מהעונש. יש לך שכל תברר לבד. בשביל מה נתנו לך שכל? לקרוא עיתון? לראות טמבלויזיה וזהו? אתה צריך לברר הכל לבד.
הגמרא אומרת בבבא קמא עמוד צ"ב, על הפסוק שאמר הקב"ה לאבימלך, שלקח את שרה אשת אברם, אמר לו הקב"ה, השב אשת האיש כי נביא הוא, שואלת הגמרא, אשתו של נביא צריך להחזיר לו אותה ואשתו של אדם אחר לא צריך להחזיר לו אותה? מה, אפשר לקחת נשים מה שרוצים? למה אומר הפסוק "השב אשת האיש כי נביא הוא", בגלל שהוא נביא צריך להחזיר את אשתו? ואם הוא לא נביא, לא להחזיר את אשתו?
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן, השב אשת האיש מכל מקום, אשת איש אם לקחו - צריך להחזיר אותה בכל מקרה, אבל אתה אמרת לי, אומר הקב"ה, אתה אומר לי, אתה אבימלך אומר לי, הגוי גם צדיק תהרוג, מה רבונו של עולם אתה רוצה להרוג אותי? אני צדיק הרי, מה אני אשם? הלא הוא אמר לי אחותי היא, והיא אמרה אחי הוא, אז מאיפה אני יודע שהיא אשת איש? מה, אתה רוצה להרוג אותי? עונה לו הקב"ה, נביא הוא, הוא נביא, והוא כבר לימד, הוא לימד כבר בעולם, מה הוא לימד הנביא? אכסנאי שבא לעיר, אדם שבא אורח ללון בעיר, על עסקי אכילה ושתיה שואלים אותו או על עסקי אשתו שואלים אותו, אשתך היא? אחותך היא? מי שואל דבר כזה? בן אדם בא לעיר שואלים אותו, אכלת? שתית? אתה רוצה לנוח? בטח אתה עייף מהדרך, מה זה שואלים אותו, תגיד זה אשתך? תגיד זה אחותך? זה דרך ארץ, ששואלים על דבר כזה? זה נביא כבר לימד. מכאן הדין הוא שבן נח, ז"א גוי מאומות העולם, שנהרג, שהיה לו ללמוד ולא למד, ורש"י אומר שהיה לו ללמוד דרך ארץ, ומה שאמר לו הקב"ה נביא הוא - המשמעות היא שאין ממש בדבריך ואתה ראוי לההרג על מה שאתה לקחת את אשתו, אפילו שהוא אמר אחותי והיא אמרה אחי, התחלת לשאול - אחותך? אשתך? איפה דרך ארץ? היית חייב ללמוד דרך ארץ, דרך ארץ לא שואלים שאלות כאלה, שאלת שאלות כאלה לכן נפלת בתשובות האלה, כי הם ידעו שאם אתה שואל אשתך אחותך, אז אתה מתכוון לקחת אותה בכל מקרה, ואז אם היא אשת איש אתה תהרוג אותו, כי איך תקח אותה אם היא אשת איש? אז הוא אומר אחותי היא, אחותי אז היא פנויה, קח אותה, בשביל להציל את עורו. מי גרם לו? אתה גרמת לו. מי שואל שאלות כאלה? היה לך ללמוד דרך ארץ. לא למדת - ראוי אתה לההרג.
רואים לפי הגמרא כי אבימלך היה מחוייב מיתה גם בשעה שהוא באמת האמין לאברהם ולשרה שהי אלא אשת איש, למה? כי הוא עבר על מידת דרך ארץ, ודרך ארץ - כל מי שיש לו שכל צריך שיהיה לו דרך ארץ.
מנין לאבימלך ללמוד דרך ארץ? אצלם נהגו לשאול שאלות כאלה, ככה מנהג המקום, שואלים שאלות כאלה, לא יעזור לך, השכל מחייב שלא שואלים אפילו שכך מנהג המקום, ודבר שני - נביא כבר פרסם את ההלכה הזאת ברבים, ולכן אם הזהירו על זה חייב מיתה. כי דבר שהשכל מחייב יש עליו דין של הלכה מן התורה.
מה שיצא לנו ממה שלמדנו כרגע רבותי, שאין פטור לשום בן אדם בעולם מעצם היותו אדם, לומר סליחה לא ידעתי, חובה עליך לברר ולדעת, מה זה לא ידעתי? תברר, אתה פה בעולם? למה הגעת? מה המטרה? לאן אתה הולך? איך צריך להתנהג? הכל אתה צריך ללמוד לבד. למה אתה צריך ללמוד לבד? כי נתנו לך את הכלי המפואר שקוראים לו שכל, והמתנה הזאת היא בצלמנו כדמותנו, הקב"ה ברא אותך כדמותו עם שכל להבין ולהשכיל. לא נתנו לך את הכלי הזה להיות סתום, אלא נתנו לך לעלות ולהתפתח איתו כל הזמן. ואם אתה לא משתמש בו אין עני יותר גדול ממך, ולא יהיה לאדם פתחון פה לומר לא ידעתי, סליחה, ההורים שלי חילונים, לא לימדו אותי, למדתי בבית ספר כזה, המורה לא לימדה, קשקושים. קשקושים. זה מתחיל בפרשת בראשית על הפתיחה של התורה כבר היא מלמדת אותנו, ה' ברא אותנו במדרגה גבוהה ביותר יותר מהמלאכים. ה' אמר למלאכים שהאדם שנברא אדם הראשון חכמתו מרובה משלכם, למלאכים אין שכל כמו שלנו, אבל צריך להשתמש איתו, יש כאלה שאצלם השכל בנפטלין, הם לא משתמשים איתו. מה שהם למדו בבית ספר בקושי הם זוכרים משהו וזה הכל, יותר מזה הם לא מנסים להשכיל ולא להבין ולא לדעת ולא כלום, כל השאר הם מקבלים נתונים מרדיו מטמבלויזיה מעיתונים ומשמועות ברחוב, לא יושבים ללמוד ולא לברר ולא להשכיל ולא להבין ולא להפנים ולא לקיים ולא שום דבר, מחפשים להתפטר כמה שיותר, כמה שפחות לדעת יותר טוב. וזה לא נכון כי זה מחייב, מחייב, נתנו לך כלי שאיתו אתה צריך להשתמש.
נו, אז אני מקווה שמהיום תתחילו להשתמש עם השכל. זה מתנה גדולה מאד. אתם יודעים, אני ביקשתי מגברים שיסיימו את הש"ס תוך שנה שבעה דפים, ברוך ה' יש הרבה יהודים שסיימו את הש"ס. הם חשבו שאין להם שכל, הם לא יכלו לעשות את זה, וסיימו. יש כאלה שנה- שנה וחצי אבל סיימו. ביקשתי מנשים שיקראו את התנ"ך כל יום רבע שעה עשרים דקות חצי שעה, המון נשים סיימו את התנ"ך קראו את כל התנ"ך, השתמשו בשכל, השתמשו בשכל. מה הפסידו? שהיום הן יותר חכמות? שהן למדו יותר? שהן יודעות סוף סוף מה כתוב בתנ"ך שלנו? מה, לקרוא עיתונים ובטעונים וכל מיני מגזינים וקשקושים, זה מה שבא האדם? ולדעת את האמת, למה הוא פה, לאן הוא שייך, לאיזה עם, מי האלקים שלו, מה מגיע לו לקבל, מה אסור לו לעשות, מה כדאי לו לעשות, מה ירויח, מה עלול להפסיד, לא כדאי לבן אדם לדעת? אם אתה לא לומד על עצמך אז על מי תלמד? מה אכפת לך מאובמבה מרוחני מדג'תי, מה אכפת לך? מה אתך, אתה יודע? פרופסורים יושבים ללמוד על חידקים, שלשים שנה מחקר על חידק ועל עצמו לא יודע כלום. והוא מקבל תואר פרופסור. אדם קיבל שכל, תדע מה אתה עושה פה, מי אתה, מה מעלתך. אתה יודע בכלל שאתה הבן של הקב"ה? אתה הולך ברחוב כמו הבן של הקב"ה? איפה הוא זוכר את זה בכלל? הוא יוד עמה זה אומר? התורה מעידה עליך, בנים אתם לה' אלקיכם, מה זה אומר לך? כלום. אבא שלך הכי חזק, הכי גיבור, הכי חכם, הכי עשיר, הכי הכי הכי, עולם ומלואו שלו, יכול לתת לך הכל? ברגע. אתה לא יודע אפילו איך לפנות אליו ואיך לשכנע אותו, אבא, אבא, אבא, לדבר איתו, כלום. ואח"כ מחפש אצל השכנים, אפשר לקבל עגבניה? היה יכול לתת לך שוק. אבל מה, הבן אדם מסכן, יש לו שכל והוא לא משתמש איתו. אפשר להפוך עולם עם השכל, עולם ומלואו. אבל בן אדם מצטמצם, מצטמצם, זהו, מספר הידיעות שהוא קנה, זהו, הוא לא אוהב להעמיס על עצמו יותר מידי. תקרא ספר, לא, אין לי כח, תראה כמה זה ספר עבה, אני לא יכול. אתה רואה אנשים רואים ספר, פותחים אותו ככה, עוד קבוצה של דפים, זהו, הם כבר הבינו את הכל, שלום. מה עושים עם השכל? חבל, בזבוז! אפשר להשיג איתו הכל. לא משתמשים.
אז אני מקווה שמהיום בעזרת ה', מבראשית, עכשיו התחלנו מבראשית, כשתתחילו להשתמש עם השכל, וכשתעלו מעלה מעלה, מעלה מעלה, מעלה מעלה, ותתקרבו עוד עוד לקב"ה ותכירו אותו עוד עוד עוד, והוא יתן לכם וישפיע עליכם והוא יתן עוד ויתן עוד ויתן עוד, אווווווו כמה הוא רוצה לתת, רק שהבנים יבקשו הוא יתן.
למי שיש שאלות בבקשה.

ש. .... יש איזה תכונה שהיא מאפיינת את העם היהודי לאורך כל הדרך, והנדודים במדבר, התכונה הזאת של הבכיינות והקוטריות והכפיות טובה שזה בעצם בניגוד לשכל הישר, והקב"ה שונא את התכונה הזאת וזה יותר גרוע בשבילו מאשר שפיכות דמים וגילוי ערות, עד כמה שאני יודעת, כי לפחות אם אדם לא מעריך את הטובה שעושים לו אז שלא יחזיר רעה תחת טובה, וזאת תכונה דומיננטית שרואים וזו תופעה שכיחה בקרב החברה, וזה לא דבר חדש, זה דבר שקרה כבר לאורך כל הנדודים במדבר.

הרב: כפיות טובה אכן זו מידה רעה וגרועה.

ש. עכשיו, אני רציתי לשאול אותך שאלה כי אתה לא חייב לענות עליה

הרב: תמיד את אומרת לי את זה אותו דבר,

ש. אתה הזכרת את הענין של נבוכדנצר מלך בבל, שהוא בעצם התגלגל בחית השדה ועברו עליו כל הטרגדיות וכל התלאות, בעצם אפילו בתפילה של יום הכיפורים אנחנו מזכירים את זה שיש גלגולים בדומם, בצומח, בחי ובחי מדבר, והרבה אנשים, במיוחד בחברה שלנו, שוכחים שיש את הגלגולים בבעלי חיים וממש מתאכזרים לבעלי חיים, שלא נדע מה עושה עיריית באר שבע נגד בעלי חיים, שזה מכונת השמדה סיסטמתית, לא מבוקרת, אכזרית, ברוטלית, ונדליסטית, כל מה שאפשר לחשוב, וכל פעם ממציאים רעלים חדשים, ה' ירחם. עכשיו אני זוכרת מקרה מאד מאד מעניין שדוקא הדת שלנו כל כך רחמנית כלפי בעלי חיים, אני רק אזכיר את רבי יהודה הנשיא שהיה גדול בתקופתו, בתקופת בית שני, ואני זוכרת שבמסכת בבא מציעא דף פ', מדובר על רבי יהודה הנשיא שהלך עם תלמידיו לסעודת מצוה, ובא עגל רך בשנים שברח מהשוחט, מהסכין, והתחבא תחת כנף מעילו, ורבי יהודה הנשיא דוקא לא ריחם עליו, והוא אמר לך לכך נוצרת לשחיטה, ואז היה עליו קטרוג בשמים והחליטו לייסר אותו במכאובי שיניים קשים והוא עבר יסורים איומים, 13 שנות יסורים שכל הרופאים בתקופת הבית השני לא הצליחו לרפאו, ובסוף החליטו לעשות לו נסיון נוסף ושלחו לו, העוזרת מצאה בחצר שלשת בני כרכושתא, מי שלא יודע מה זה - זה חולדות קטנות בלי האמא, ורצתה לטאטא אותם ואח"כ היא אמרה אני אשאל את רבי יהודה הנשיא, והיא שאלה אותו, אז הוא אמר לה, הניחי להם שלאימם לא יהיה צער אם תגרשי אותם, ואז הוסר הקטרוג בשמים ואני, גדול הדור שהיה אז רבי חייא הופיע, רבי אליהו הנביא הופיע אליו בדמות רבי חייא ושאל אותו, ממה אתה סובל, והוא אמר משיניו, והוא נגע בשיניו והוא קם והתרפא מחליו, ואז הוא הכריז, בגלל מעשה באו ובגלל מעשה הלכו. המקרה הזה מספיק כדי ללמד אותנו שאסור להתאכזר לבעלי חיים. נשאלת פה השאלה, למה דוקא אנשים, יש גם מהסקטור הדתי שמזמרים מזמורים כמו דבורים וגם כן באותו זמן, ואפילו בשבתות הולכים ושמים רעל, לא שוכחים להרעיל גם, ואני לא רוצה כאן לנקוב במקרים פרטיים שראיתי ונרתמתי לפעולת הצלה, אבל הרשויות, מה נעשה שהרשויות לא יתאכזרו כל כך, הם מקבלים משכורות עתק להרוג ולחסל ולהשמיד, ואח"כ מתפלאים שקמים אנשים כמו סדאם חוסיין ואנשים כמו אסאד שרוצים גם כן לזרוק רעלים כימיים. זה דבר נוראי, אי אפשר לתקן את זה בכלל.

הרב: בקיצור, צער בעלי חיים זה דאורייתא, וכנראה הם יגיעו בגלגול של בעלי חיים אח"כ.

ש. זה מה שיהיה.

הרב: או שאלה שהגיעו עכשיו כמו בעלי חיים הם היו כאלה שטיפלו בבעלי חיים אותו דב.ר

ש. ועוד דבר אחד, שבספר שירת דבורה מצויין שכל בעל חיים אומר פרק שירה בפני בורא עולם, ואם אנחנו הולכים ומחסלים בעל חיים אז זה פחות בעל חיים שמשבח את הקב"ה. אם יש לך חולדה תביא חתול ואז אם החתול הורג את החולדה אז הוא אומר את השירה שלו ואת השירה של החולדה. אבל אם אנשים הולכים וגורמים סבל, ורק אני פה אזכיר שהמציאו רעלים כאלה שפוגעים ומשפיעים על בעל חיים אחרי חמישה ימים הוא רק מתחיל, כל המערכת שלו מתפרקת מבפנים, זה פשוט נורא, וכל ההפגנות שארגנו וכל זה לא עוזר. הרבה אנשים פנו אלי לברך אותך על זה שאתה מסרך את דרכך לבוא ממקום רחוק ולהאדיר תורה ברבים, ושאתה איש אשכולות ואנחנו ממש מודים לך על זה. והלואי והיינו זוכרים שיהיה לנו ראש עירייה כמוך, כמובן אם אתה רוצה להיות. תודה רבה לך בכל זאת.

הרב: תהיו בריאים תודה. כן, מישהו פה רצה להצביע, כן הנה פה שורה ראשונה.

ש. ערב טוב כבוד הרב, מה שלומך?

הרב: ערב טוב

ש. לפני שנה נתת לי לגרוס את כל הש"ס ואני סיימתי יום שבת את מסכת בבא קמא ואני עוד שלשה ספרים מסיים את כל הש"ס בעזרת ה' בזכותך

הרב: אשריך.

ש. ורציתי רק להגיד שלא הבנתי עד כמה שיש שמה דברים עצומים ומופלאים פשוט שאי אפשר לתאר אותם במילים, כל שנה אנחנו נוסעים עם הרב נחום לקברי צדיקים לסליחות, ופשוט זה ריגש אותי מאד שכל התנאים שביקרנו בקברים שלהם מצויינים בתוך הספרים האלה, וזה פשוט נתן לי איזה כוחות חזקים מאד מאד בתוך הגוף שלי, ובעזרת ה' אני אסיים את זה ובלי נדר אני אמשיך הלאה את מה שכבודו יתן לי להמשיך

הרב: סוף סוף הכרת אותם

ש. כן, רציתי רק להוסיף כמה דברים, לפני שנה נתת שיעור באולמי ארגמן על תחיית המתים, וראינו סרטון של הבחור הזה עם התינוק שהצלת את התינוק שלו וכו' וכו', וסיפרתי גם את הסיפור שלי שהוא נמצא כרגע ביוטיוב אצלך בסרטון, שנפטר לי ילד בחדר לידה ואח"כ התהפכתי עם האוטו וכו' וכו' ונולדה לי ילדה בשמחת תורה, ונולד לי בן לפני חמישה חדשים שאתה נתת ברכה לאשה, שתירפא מהאסטמה, אסטמה מאד מאד קשה, באמת האשה הבראתה מהאסטמה ולפני כמה חדשים עוד פעם חזרו כל הצרות של האסטמה, אסטמה קשה ביותר, הייתי רוצה לדעת אם כבודו לקחת עלי עוד משהו שירפא אותה, מה לעשות, איך לעשות

הרב: היא לומדת שערי תשובה?

ש. היא שומרת שבת

הרב: תגיד לה שהיא תלמד שערי תשובה של רבינו יונה כל יום חצי שעה שלשה חדשים רצוף.

ש. ובעזרת ה' הכל יסתדר?

הרב: אני אברך עכשיו והציבור יענה אמן. מה שמה?

ש. ענת בת ג'ורג'ט

הרב: ה' ירפא אותה ברפואה שלמה ובפרט ממחלת האסטמה.

ש. אמן. רציתי רק להוסיף עוד משהו, לפני חודש וחצי יש שידור ברדיו של הרב דוד

הרב: בן זמרי

ש. מירושלים, יש לו שידור, ווי בר ששת

הרב: אה, זה מישהו אחר

ש. בקיצור, סיפרתי לו שיש לי עליות ירידות וכו' וכו' והוא אמר לי מה השם, הוא הוסיף לי שם, נתן לי את השם יונתן, השם שלי הוא יגאל, הוא הוסיף לי את השם יהונתן, רציתי לשאול את כבודו אם השם הזה טוב, אני לקחתי עלי אברך למשך שנה לממן אותו, ואני כבר מתחיל עם זה, אבל אני לא רואה שיפור עם השם הזה, לא רואה שום דבר, אני תקוע איפה שאני תקוע. דיברתי איתך גם לפני שבעה שמונה חדשים על בעיות שהיו לי בעבודה וכמעט חצי שנה היה לי קשה מאד למצוא מקום עבודה, אמרת לי לחזור לאותו מקום עבודה ולהסתדר, ורציתי רק לשאול אותך שאלה שמאד חשובה לי ומציקה לי מאד מאד, אני עוסק כמעט 33 שנה בתחום, אני מסרק כלות, ספר נשים, ספר כלות, אם עלי לעזוב את המקצוע הזה מיידית אני עוזב אותו מיידית, תן לי ברכה שאני אמצא עבודה שלא יהיה בה מגע של נ שים אני אקבל אותה בשמחה.

הרב: אמן. אתה עוזב מיד וה' ימציא לך פרנסה אחרת בשפע.

ש. תודה רבה כבוד הרב

הרב: ויונתן זה מיותר

ש. אז לבטל את השם הזה?

הרב: איתן זה יפה מאד. תהיה בריא.

ש. אוקי, ואני רוצה עוד ציצית להתחזק ממך שוב פעם, נתת לי אחד שניים, אני אקח ממך אחד שוב פעם.

הרב: תהיה בריא.
כן, שאלה, תן לו לבחור שמה.

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. אני גר בתפרח, דיברתי עם הרב לפני חמישה - ששה חדשים לגבי כולל, הרב אמר לי תלמד חצי יום, יוצא מזה רק דברים טובים ברוך ה'. עכשיו אני בתהליך של לעזוב את העבודה ולהכנס לחצי משרה, אפשר להגיד, את מרבית היום משקיע בתורה ברוך ה'. רציתי רק אם הרב יוכל לברך אותנו שנצליח בדרך הזאת.

הרב: מה השם?

ש. משה בן אסתר

הרב: תעלה ותצליח ותפרח.

ש. אמן. הרב, עוד דבר אחד קטן. הרב שמלמד אותי בתפרח הוא צדיק עצום והוא ת"ח גדול מאד, אבל אין לו ילדים בכלל, עכשיו רציתי

הרב: כמה שנים?

ש. אני לא יודע, באמת שלא יודע, אבל לא יקצר מה' שום דבר. אני מבקש לקבל על עצמי איזה משהו ובעזרת ה'

הרב: לא, תגיד לו שיפנה אלינו, בסדר? ליונתן צוברי במשרד שופר

ש. לא נראה לי שהוא ירצה, הרב, הוא יותר מידי, זה ענין מאד רגיש

הרב: לא הבנתי, לרופאים הולכים?

ש. אני לא יודע.

הרב: אם זה חשוב לו אז שיפנה.

ש. אין משהו שאני יכול לקבל על עצמי בשביל זה?

הרב: לא. כן, שאלה נוספת. תן ליהודי לידך שמה. כן.

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב

ש. רציתי לשאול, יש אומרים שבדורנו, כאילו בדורנו, יש שאלה אחרת, האם בדורנו שזה דור חלש, מותר להוכיח אנשים אם יש רב בית כנסת והוא לא מוכיח.

הרב: קודם כל חובת הוכחה לא פשה מן העולם והיא חובה, מצוה מן התורה - הוכח תוכיח את עמיתך. לדוגמא, המדבר בשעת התפילה או בשעת קדיש, כתוב שגוערים בו, ועוונו גדול מנשוא, לא כתוב גוער בו, ואף אחד לא אומר שיש שני רבנים בבית כנסת, נכון? אז גוערים בו פירושו של דבר, שכל מי שנמצא ושומע צריך לגעור בו. אז לא צריך לצעוק ישר, רק עושים שששששש שששששש ואם לא, וצריך ללכת גם לרב, להגיד לו כבוד הרב, נעשה פה חילול ה', מדברים פה בשעת התפילה, מפריעים, מדברים בענינים שהם לא שייכים לקדושת בית הכנסת, וצריך לטפל בענין, ואם לא, אם הרב לא נמוחה בעצמו, כתוב במקום שיש חילול ה' לא חולקים לכבוד לרב.

ש. ואם אף אחד לא מוכיח כולל הרב, כולם נתפסים באותו עוון או שרק אותו אדם שמפריע?

הרב: לא, אם אנשים צריכים למחות והם לא מוחים הם נתפסים בעצמם.

ש. תודה רבה.

הרב: כן, תן לו שמה לבחור בכחול.

ש. שלום כבוד הרב

הרב: וברכה

ש. ככה, יש פה איזה בחור שיושב והוא כבר מעל גיל ארבעים והוא עדיין לא נשוי והוא כן חוזר בתשובה חזק, הבחור מתבייש לקום לדבר, אז אם תוכל לתת לו ברכה לעתיד, הוא מוכן לקחת על עצמו משהו כמובן,

הרב: לפי הכיפה הוא לא הולך עם כיפה קבוע.

ש. הוא הולך עם כיפה קבוע, כן

הרב: לא הולך עם כיפה קבוע.

ש. קבוע, קבוע כבוד הרב.

הרב: אז אני מסתכל על מישהו אחר

ש. לא לא זה

הרב: אה, זה אתה. ומה אתה אומר שמה? שמה הבעיה?

ש. הוא מעל גיל ארבעים והוא עדיין לא התחתן והוא מבקש את הברכה של הרב.

הרב: הבנתי, אתה לומד כל יום?

ש. משתדל

הרב: שעתיים ביום, יש לך?

ש. שעה כבודו

הרב: תעשה שעתיים בתענית דיבור שלשה חדשים רצוף, שעתיים רצופות. מה השם?

ש. אשרי בן מלכה

הרב: ימצא זיווגו הראוי לו מהרה.

ש. כבוד הרב, גם יש פה איזה בחור, אם אפשר בבקשה להביא לו ציצית?

הרב: זה מי שחשבתי קודם.

ש. כן

הרב: כן, בבקשה. בהצלחה.
כן, אצל הנשים פה, תן לגברת.

ש. שלום כבוד הרב

הרב: שלום

ש. אני כבר שמונה שנים אני ובעלי בתשובה בזכותך, אנחנו מאד מאד מכבדים אותך ומודים לך על הדרך של התשובה שעשינו איתך, אני קצת מתרגשת, כי אמא שלי אחרי ארוע מוחי מאד מאד קשה, כבר עוד מעט שנתיים, והאמת שבאתי לפה היום כדי שתתן לה ברכה, כי החלום שלי זה שהיא תקום ותחזור להיות כמו פעם.

הרב: היא שומרת מצוות?

ש. היא לא בהכרה, ז"א היא לא מזהה אנשים, לא מדברת

הרב: אבל היא היתה שומרת מצוות?

ש. לא. היא לא ידעה את הדרך של הדת, כשאני חזרתי בתשובה היא גם קשה לה לקבל את זה

הרב: היא לא בהכרה את אומרת

ש. לא, היא רואה כאילו, מסתכלת מביטה הכל, אבל היא לא מדברת, היא לא

הרב: תכסי לה את השערות עם מטפחת

ש. אפףשר מכבוד הרב, כיסוי ראש מבורך שלך?

הרב: בבקשה.

ש. ועוד משהו כבוד הרב, בעלי נמצא פה בקהל, הוא עומד שם עם הבת שלי שאתה ברכת לפני שנתיים, זו הבת שנולדה מהברכה שלך, ויש לה גם בעיה, יש לה אסטמת עור שהרופאים לא מצליחים לרפאות, ז"א שהיא לא עוברת לה, זה מלווה בגירודים, בפריחות בכל הגוף.

הרב: שמעתי, עכשיו תשמעי שני דברים, אחד מה השם של האמא?

ש. שרה בת לאה

הרב: ה' יזכה אותה בעזרת ה' יתברך לקום ממיטת חליה לחיים טובים ולשלום בזכות הכיסוי ראש. לגבי הבת שלך, צריך לנסוע למשך חודש לשווייץ, לעיר שנקראת דבוס, ושמה עצם השהות במשך חודש מרפאת אסטמה של עור.

ש. אוקי, ואיך עושים את כל התהליך הזה?

הרב: פונים למשרד נסיעות , קונים כרטיס לדווס, שוכרים שמה מקום לשהות, וכן על זה הדרך.

ש. אוקי.

הרב: אם את רוצה טלפון, אני אוכל לעזור לך במי שעשה ככה שיש לו ילדה כזאת, אני פגשתי אותו שמה, היו שמה שמונה משפחות וברוך ה' זה עזר להם.

ש. בסדר גמור, אני אשמח לקבל את הטלפון

הרב: אז תקח טלפון שלה בבקשה,

ש. ועוד משהו הרב, בעלי נמצא כאן גם בקהל, השם שלו זה דוד, הוא עומד עם הילדה שלי, אני רוצה שתברך אותו, הוא מאד מאד אוהב אותך, ואני רוצה שתברך אותו שהוא יזכה להיות צדיק גדול ולהיות בישיבה, אני לא, אני בן אדם שחיה בפשטות, אני רוצה שהוא יזכה ללמוד בישיבה ויזכה להיות צדיק גדול.

הרב: חזק וברוך. מה השם?

ש. דוד בן רותי

הרב: יזכה להיות צדיק גדול ואמיתי.

ש. אמן. תודה רבה כבוד הרב.

הרב: תהיי בריאה. כן. תן לבחור פה.

ש. ערב טוב הרב

הרב: ערב טוב

ש. יש לי שאלה, שמעתי ממך שכתוב בספר חובת הלבבות, אם אדם לא בוטח בקב"ה פחות או יותר מה שאני זוכר אני אומר, אז הקב"ה מסיר את השגחתו ממנו

הרב: ומניח אותו ביד מי שבטח עליו.

ש. נכון, הרב יכול

הרב: לפרט

ש. כן, קצת.

הרב: צריך שיהיה לאדם בטחון גמור לקב"ה כעבד שבוטח באדון והוא בטוח שהאדון יתן לו אכילה ושתיה ולינה וכל מחסורו, ככה העבד צריך להרגיש כלפי האדון וככה אנחנו צריכים להרגיש כלפי אדון העולם, ואם אנחנו לא סומכים על הקב"ה וסומכים על אדם שזה נקרא זולתו, ז"א אנחנו טיפשים, כי אם יש לנו את השיבר הראשי ואנחנו סומכים על ברז קטן שמקבל את המים מהשיבור הראשי, אז זה טפשות. זה גם פוגע. אתה צריך לבטוח במי שזן אותך, אותו, אותם, אותנו, ולא לסמוך על אלה שניזונים ממנו. אז לכן אדם שעושה כן עליו אמר ירמיה הנביא, שתיים רעות עשה עמי, מה רעות? שהם חוצבים בורות בורות נשברים אשר לא יכילו המים. אז לכן אדם צריך לדעת, בוטחים בקב"ה במאה אחוז, ו"הבוטח בה' חסד יסובבנו", ו"ברוך הגבר אשר יבטח בה'". אבל "ארור האיש אשר ישים בשר זרועו", שהוא בוטח בעצמו ובכוחו או באחרים.

ש. הרב, איך יכול אבל להיות מציאות כזאת שכביכול הקב"ה אין לו השגחה על מישהו?

הרב: מה פירוש אין לו השגחה? מסיר השגחתו, לא שאין לו השגחה, מסיר השגחתו לדאוג לו, לא שהוא לא יודע מה קורה איתו. אתה פשוט לא מושגח על ידו לתת לך את מה שאתה צריך, אתה מסתדר לבד. מה הוא צריך להתערב? אתה סומך על ההוא ועל ההוא ועל ההוא, אומר אתה מסתדר - תסתדר. אמא משגיחה על ילד, נכון? כי הילד תלוי בה, אבל אם הוא נהיה בן 18 והוא כבר הולך, אמא שלו תמשיך לדאוג לו? הוא כבר עובד, מתפרנס, הוא לא צריך את אמא, הוא לא מבקש מאמא, לא כלום. הבנת?

ש. אפשר בבקשה ברכה הרב?

הרב: תזכה לעלות במעלות התורה בריאות והצלחה.

ש. תודה.

הרב: שאלה אחרונה, כן, הגברת שם, נו.

ש. לא שומעים.... יש לו כאבי ברכיים

הרב: רגליו ירוצו לבתי כנסיות ובתי מדרשות ובעזרת ה' יתרפא.
אני מודה לקהל הקדוש, בהצלחה גדולה, ה' יברך אתכם בכל מילי דמיטב, שיהיה לכם כל טוב, תשתמשו בשכל, לא לשכוח, אפשר לעלות איתו מעלה מעלה ובעזרת ה' שיהיה לכם סיעתא דשמיא במעשי ידיכם אמן.