באר שבע 16-1-13
ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח
אדם ביקר בל יבין נמשל כבהמות נדמו. יתכן להיות אצל האדם הון רב, והוא לא יודע כיצד לשמור אותו מלאבדו.
חכמים ז"ל אמרו, לעולם יקדים אדם שלום לחברו ואפילו לגוי, וזו מידת דרך ארץ וזוכה להרבה עולם הבא ע"י זה. ז"א באמירת שלום שאדם מקדים שלום לחברו, הוא זוכה להרבה עולם הבא על זה. וטמון בקדימת שלום אוצרות מלאים טוב. יתכן שאדם לא יקדים שלום לחברו ואפילו ליהודי, נמצא שמאבד הזדמנות קלה לקנות עולם הבא. וזה מה שנאמר בפסוק אדם ביקר - יש אצלו יקר והוא לא יבין כבהמות נדמו. לאדם יש אפשרות וזכות להשיג זכויות למכביר אפילו מאמירת שלום שהוא מקדים לחברו ואפילו לגוי בשוק, ואם הוא לא מקדים הוא מאבד הרבה עולם הבא. ולא רק זה אלא כתוב גזילת העני בבתיכם שזה נקרא גם גזל אם הוא לא נותן שלום למי שהוא רגיל לתת שלום. ז"א, יש באפשרות האדם להשיג זכויות רבות מפעולות קטנות ואם הוא לא עושה אותן הוא מפסיד הרבה הרבה עולם הבא.
הרמב"ן כותב בסוף פרשת בא וזה לשונו: מעת היות עבודה זרה בעולם החלו הדעות להשתבש באמונה, מהם כופרים בעיקר, ומהם מכחישים בידיעתו הפרטית. אז היו כאלה שהיו כופרים לגמרי, שאין כלום, אין בורא חס ושלום, והיו כאלה שאומרים יש, אבל הוא לא משגיח, אין השגחה פרטית. אבל מה קורה, כאשר ירצה האלקים בעדה או ביחיד ויעשה עמהם מופת בשינוי מנהגו של עולם וטבעו יתברר לכל ביטול הדעות האלו. ז"א מתי שהקב"ה עושה נס, אם זה לקבוצה לעדה ואם זה לאדם יחיד, והוא משנה את הטבע בשבילהם, מתברר שהתבטלו הדעות, איזה דעות? אלה שמכחישים בכלל שיש בורא, ואלה שאומרים שהוא לא משגיח. למה התבטלו? אם אין בורא לא יכול להיות נס, כי העולם הוא טבע ולא יכול להיות שאדם שזקוק בדיוק לנס כדי לצאת ממצב טבעי, לא יכול להיות אם אין בורא לעולם, וגם לא יכול להיות שאין השגחה, אחרת איך הוא זכה בדיוק לנס באותו רגע כדי להחלץ? נמצא שמופת בשינוי הטבע שנעשה בין לעדה בין ליחיד, מעיד שיש בורא ל עולם והוא משגיח על הברואים, זה מה שאומר הרמב"ן.
ובעבור כי הקב"ה לא יעשה אות ומופת בכל דור לעיני כל רשע או כופר, יצווה אותנו שנעשה תמיד זכרון לאשר ראו עינינו, ונעתיק את הדברים אל בנינו ובניהם יעבירו לבניהם וכו'. ז"א אבל לא מצוי שבכל דור לעיני כל רשע וכופר שלא מאמין אז הקב"ה יזמין לו אותות ומופתים כדי שיאמין, אז לכן ציוה אותנו הקב"ה לעשות זכרון למה שראו עינינו כגון יציאת מצרים ע"י מזוזה בפתחים, מצות פסח וכו'. אז ז"א, כיון שזה לא נעשה תדיר אז צרי לעשות זכרון. זכר ליציאת מצרים.
אתמול היינו בהרצאה, היה בחור נחמד ששאל שאלה, תשמע אני רוצה לראות אם אתה יכול להוכיח לי שיש בורא לעולם, אני לא מאמין. טוב, אמרתי לו ואתה באמת מבקש אמת ואם אני אוכיח לך זה פה ושם, בבקשה. שאלתי אותו שאלה, תגיד אם יהיה בן אדם מת, מת על הרצפה, עשרים דקות תינוק מת עשרים דקות, אפשר שהוא יקום לתחיה? אמר לי לא. אמרתי לו ואם אני אראה לך דבר כזה מה תגיד שיש אלקים או אין אלקים? אז הוא אמר שמסתבר שכן. הראיתי לו את הסרט חיו יחיה, אחרי שהוא ראה שנולד תינוק ועשרים דקות היה מת, לא דופק לא פעימות לב, סגול כחול, מת. מי קבע? המסמכים הרפואיים, מת עשרים דקות. ואני ביקשתי מהקב"ה שחיו יחיה, וקיבלתי על עצמי תענית של ארבעים יום להצלתו, ואחרי עשרים דקות הוא התעורר. אז מה הוא אמר, אז מה הוא אמר, כן אבל זה עדיין לא מוכיח. אז מה אתה רוצה חביבי? לפי הרפואה ארבע דקות אם המח של הבן אדם מת, תאים לא יכולים להתחדש, אבוד נגמר. ואם היה קורה איזה משהו נגיד שהוא חוזר לעצמו, מחוסר חמצן הוא יהיה אינווליד כל ימי חייו. עשרים דקות זה רק לבית קברות, והוא חי. אבל מי שלא רוצה לקבל את האמת זה לא יעזור, גם אם תראה לו ככה אז הוא אומר הרופאים עשו את זה. אמרתי לו אבל הרופאים קבעו שאי אפשר שייעשה כזה דבר, והאבא של הבן היה אתמול בהרצאה ואמר לו חביבי, הרופאה אמר לו שעשרים וחמש שנה, רופאה, והיא מאושרת שהיא זכתה לראות נס שהקב"ה עושה. היא לא ראתה בימי חייה דבר כזה. אז היא תולה את זה לא בעצמה כרופאה, היא תולה את זה בקב"ה. כן, אבל מי שרוצה להשאר כופר נשאר כופר.
אבל הרמב"ם מדבר לא על כאלה, הוא מדבר על כאלה שמחפשים את האמת רק לא יודעים, חשבו שאין בורא או שלא מאמינים שיש השגחה, ופתאום שרואים דבר כזה, מופת שנעשה לעדה או ליחיד, מיד הם מבינים שיש בורא ויש השגחה.
הקונה, אומר הרמב"ן, הקונה מזוזה בזוז אחד, במחיר סמלי קטן, וקבע אותה בפתח של דלת ונתכוון בענינה, כבר בעצם קביעת המזוזה הוא מודה בחידוש העולם שהקב"ה חידש את עולמו בראו יש מאין, ומודה בידיעת הבורא שהבורא יודע מהשגחתו וגם בנבואה הוא מודה, במשה רבינו בתורה שציוה על זה, והאמין בכל פינות התורה, בעצם קביעת התורה כל זה זכה אדם ששם מזוזה אפילו ששוויה זוז. לפיכך אמרו חכמים ז"ל, הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, שכולן חמודות וחביבות מאד. וכוונת בתי כנסיות לזכות תפילת הרבים זה שיהיה לבני האדם מקום שיתקבצו ויודו לאל שבראם והמציאם, ויפרסמו זה ויאמרו לפניו, בריותיך אנחנו.
אז הרמב"ן לומד מזה, שמה שאמרו חכמים הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של המצוות, אפילו מזוזה שקל מאד לקיים עולה זוז, וקובעים אותה על המזוזה, בזה זכית בהודאה, בחידוש העולם, בהשגחת הבורא ובכל פינות התורה. כל כך הרבה זכויות. אז הוא אומר אל תזלזל בשום מצוה. ולכן הוא אומר תשמעו דבר נפלא, כוונת בתי כנסיות, למה הולכים לבתי כנסת? למה לא מתפללים ביחיד? כל אחד מתפלל בבית, כוונת בתי כנסיות וזכות תפילת הרבים, הרי אל כביר ולא ימאס, כשמתקבצים כולם ביחד ברוב עם הדרת מלך, זה שיהיה לבני אדם מקום שיתקצבו, מה המטרה? ויודו לאל שבראם והמציאם. שבראנו לכבודו והבדילנו מן הטועים. ויפרסמו זה ויאמרו לפניו בריותיך אנחנו. ז"א כל המטרה היא פרסום. ויפרסמו זה, מה יפרסמו? יודו לאל שברא אותם והמציא אותם ויפרסמו את זה, איך מפרסמים? שיש רוב עם, אם תהיה בבית למי תפרסם? אתה לבד, אבל אם מתקבצים בבתי כנסיות, המטרה לפרסם את זה ולומר, בריותיך אנחנו. מודים אנחנו שאתה הבורא ואנחנו הבריות נבראנו על ידך. אז כל ענין אסיפת בני האנשים בבתי כנסת לקיים ענין זה, אומר הרמב"ן.
מבואר מהדברים הקדושים שלו, שמי שקונה מזוזה אחת וקבע אותה בכוונה נכונה, מודה בחידוש העולם בהשגחה ובכל התורה כולה, ואם הוא לא מנצל הזדמנות זו, הרי איבד הזדמנות לזכות להיות מודה לאמונה ולכל התורה, ז"א כמו שאפשר להרויח בזוז אפשר להרויח את כל הטובות היוצאות מזה, בן רגע. הרי איבד הזדמנות לזכות להיות מודה לאמונה ולכל התורה. ויש עוד חידוש בדברי הרמב"ן, שהוא מקיף את כל הבריאה כולה, מה שכתב בכוונה של בתי כנסיות שיהיה מקום שיתקבצו רבים ויפרסמו, שמעתם? פרסום הוא הגורם לערך, בלי פרסום אין ערך, רק ע"י פרסום כמה שהדבר מפורסם ניתן להעריך, ואפילו מה שאדם יודע בעצמו בידיעה ברורה, עדיין זה לא ידיעה ברורה עד שיהיה בפרסום.
מה כתוב בתורה, "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך ואת אותותי אשר שמתי בם וידעתם כי אני ה'" לא וידעו, לא תספר באזני בנך ובן בנך כדי שהם ידעו, אלא וידעתם גם אתה המפרסם בעצמך, הידיעה שלך תושלם ותגדל יותר ויותר מעצם הפרסום שאתה בעצמך עושה. ז"א הערב הזה שהתקבצו פה מאות אנשים, יש פה פרסום לאלוקות לקב"ה, לאמונה, לתוה"ק וכן הלאה. אם זה היה פחות אנשים - פחות פרסום, יותר אנשים - יותר פרסום. עכשיו זה בשידור ישיר לכל העולם, יותר פרסום. עשרות אלפים צופים בנו כרגע, אז זה פרסום לאין שיעור, כל ערב זה אצטדיון. למה? כי זה פרסום, ופרסום צריך בשביל להגדיל תורה ולהאדירה.
היום הייתי בטמבלויזיה בתכנית אצל גיא ואורלי, צלצל אלי אחד ואמר לי תשמע כבוד הרב, אני התכוונתי לבחור במפלגה מסויימת, לא אמר לי איזה אבל אמר לי, הייתי נעול עליה, זה היה ברור לי שאני הפעם בוחר כך וכך, אחרי שראיתי אותך שמה בתכנית החלטתי שאני בוחר בך. שאלתי אותו, מה גרם לך? מה אמרתי שאתה החלטת לבחור? לא דיברתי על המפלגה, שאלו אותי כל מיני שאלות אבל לא על המפלגה כאילו משהו שישכנע. אמר לי לא יודע, ראיתי אותך שמה עם ההופעה איך אתה מדבר, אמרתי אני בוחר לו ואתה יודע מה, אחרי שהחלטתי הרגשתי יותר שלם עם עצמי ממה שהייתי ברור קודם.
עכשיו יש לגיא ואורלי זכות, מה הזכות? כל לחם שירד מחירו לשקל יהיה חסכון ב-4.40 שקל, ארבע שקל וארבעים אגורות, אז זה גמילות חסדים ואם מיליונים יקנו לחמים כל יום, אז יהיה מיליונים של מצוות של גמילות חסדים. ז"א, זה דבר אדיר, וגיא ואורלי זכו אפילו שלא התכוונו. ז"א זה לא פשוט להצביע כח להשפיע, זה לא רק זכויות רוחניות דתיות, זה גם חסד של אמת עם עניים רעבים ללחם, עם אנשים שאין להם ביטוח משלים לסל תרופות מלא, לניתוחים, להשתלות במחיר של עשרים שקלים, ואפשר שזה יהיה בחינם, ודרך אגב מחר אני מאמין שאחת מהרשתות תמכור לחם בשקל, בנתניה כבר מוכרים באחת הצרכניות לחם בשקל, באשדוד יש צרכניה שהורידה את המע"מ לבד על מוצרי יסוד, שר התחבורה כבר העלה את המהירות ל-130, עוד לא הגיע אלי ל-140. ביבי אומר כבר שהבעיה העמדת לפנינו כרגע זה הדיור ונטפל דבר ראשון בדיור, כי אני אמרתי דיור בשלשים אלף דולר, ופיצי אפילו אמרה שהיא תתן לחיילים בשנה הראשונה באוניברסיטה להיות בחינם, אני אמרתי לכל העם אבל היא פיצי אמרה רק בשנה הראשונה לחיילים. אז רואים שפרסום פועל, פרסום עושה.
עכשיו, מוכח מכאן שהרמב"ן אומר שיסוד של קנין אמונה הוא רק ע"י פרסום, איך קונים אמונה? בפרסום. ז"א, אם היו פה שלשה אנשים והייתי משכנע אותם להצביע כח להשפיע, עדיין הם היו אולי מסתפקים, אם יש מאה והם משתכנעים כל המאה נותנים חיזוק אחד לשני, חיזוק לא של שלשה, חיזוק של מאה. אם יש מאתיים שלש מאות, זה כבר חיזוק של פרסום של 300, זה כבר לא אותו דבר. ז"א ככל שיתווספו אנשים בפרסום ככה קנין האמונה יהיה יותר גדול. מי אומר? הרמב"ן. ולכן הוא אומר, אפשר לקנות אמונה בקנין גמור, שלא תהיה ידיעה שטחית ומושכל ראשון מה שכולם מבינים פעם ראשונה, אלא אפשר להשיג אמונה שתגיע הידיעה עד ללב. אז לכן צריך מופתים, כי כשאדם מבין בשכל זה לא דומה כמו שהוא רואה את המופת לנגד עיניו. מה לעשות שאנחנו מתפעלים דווקא ע"י החושים, אפילו שהשכל יותר חזק מהחושים, כי מה שאדם משיג בשכל ובסברה ישרה זה יותר חזק מכל מופת. אבל אנחנו מושפעים מהעיניים. אז לכן מופתים מוסיפים תוספת בקנין האמונה, עם כל מופת נוסף מתוסף פרסום יותר, לכן כתוב על הים "ויאמינו בה'", מה זה ויאמינו בה'? הרי כבר האמינו במצרים, "ויאמן העם" אז מה זה עוד פעם ויאמינו, כבר האמינו, כבר היו מאמינים. אומר לא, זה לא דומה, כשנקרע הים עוד פעם זה תוספת באמונה כי הם ראו עוד מופת נוסף על המופתים שראו. מה, לא מספיק עשרת המכות? מספיק, אבל אם יש עוד אחד זה עוד יותר. לכן "ויאמינו בה'". כי בים היו מכות הרבה יותר ממה שהיה במצרים. במצרים ה יו עשר מכות, על הים היו חמישים מכות, למאן דאמר יותר אבל לפחות חמישים, אם כן הפרסום הוא יותר וממילא נתוספה להם אמונה, ועל זה כתוב "ויאמינו בה'" שקנו מדרגות נוספות וחדשות באמונה.
יש מצוה שכולנו מקיימים - מצות נר חנוכה. מה המצוה? להדליק על פתח הבית בחוץ. למה? נר חנוכה הוא זכר לניסים שעשה לנו הקב"ה. ומה אנחנו קובעים בלבנו כשאנחנו עושים את המצוה הזו? קובעים בליבנו שהקב"ה מנהיג את העולם והוא עושה בו כרצונו יתברך, והוא שנתן רבים ביד מעטים, גיבורים ביד חלשים. ועל זה קובעים שמונת ימים חנוכה להודות ולהלל, ובימים האלה קולטים אמונה, קונים אמונה, אז לכן תיקנו לנו חכמים להדליק את זה דווקא בפתח הבית באופן פומבי בפרהסיא כדי שיהיה פרסום, כי כמה שיהיה פרסום יותר גדול האמונה נקנית יותר. כשאתה רואה את כל הרחוב מלא נרות חנוכה אתה מרגיש אחרת ממה שאתה מדליק לבד. ממילא אתה קונה קנין באמונה הרבה יותר גדול.
עכשיו אני רוצה לומר לכם, מה הקביעה הזאת של הפרסום? מה רצו לקבוע בליבנו? שהקב"ה הוא מנהיג בעולמו והוא שולט בעולם והוא קובע מי ינצח את מי, האם הרבים ינצחו את המעטים או המעטים ינצחו את המרובים. האם ההשתדלות קובעת או לא? ההשתדלות לא קובעת. איך אנחנו יודעים? כי מול יוון מעצמה ששלטה בישראל עמד זקן בשם מתתיהו עם חמשת בניו והניס את היוונים מארץ ישראל. זה הגיוני? זה לא הגיוני.
גם בבחירות האלה, זה לא הגיוני. בא בן אדם אחד ומולו עומדים כולם והמנדטים שלו פורחים ואצלהם עומדים, זה הגיוני? זה לא הגיוני, זה מופת. למה? כי הקב"ה יש לו כללים, אחד הכללים זה האלהים יבקש את נרדף, מי שרודפים אחריו אפילו שהוא לא בסדר, אפילו שהוא רשע, האלהים נמצא תמיד עם הנרדף. זה קודם כל. דבר שני, מי שיש לו מצוות של זיכוי הרבים, אפילו אם ינסו לבטל אותו במחי יד אחד, זה לא יעזור, כי אתם יודעים מה כתוב ברבינו בחיי בשער האהבה, מה כתוב שם? כתוב שם שאפילו אם יגיע צדיק למדרגות של מלאך או נביא בתיקון נפשו, בתיקון נפשו, הוא יהיה כמו המלאכים או כמו הנביאים, שלם בעבודת ה', אין, פיקס, לא יגיעו זכויותיו למי שיורה את הרשעים לדרך הישרה. באשר זכויותיו נכפלות בכפלי כפליים בכל הזמנים ובכל העיתים. ז"א תקח את הנביא יחזקאל, תקח את הנביא ירמיה, תקח מלאך מן השמים, לא יכולים להגיע לזכויות של מי שמזכה את הרבים. אין דבר כזה.
הגמרא ביומא אומרת, כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, זה משנה. משנה אומרת, משנה אומרת, משנה אומרת, התנאים אומרים, כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, שמעתם? אז איך אפשר להגיד שהוא רשע והוא כזה וכזה וכזה? המשנה אומרת, מול מה שאתה אומר המשנה אומרת שכל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו. והמשנה לא אומרת כמה מזכה, אבל מזכה הרבים. רבים זה גם שתיים, עשר ודאי, מאה זה יותר, אלף זה הרבה יותר. עשרת אלפים זה המון. מאה אלף זה לא יאומן. ומיליון בעלי תשובה כמה זה, קצת? אז כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו זה בגמרא ביומא, איזה עמוד? פז.
מכל מקום, כל פרסום שנעשה בפרהסיא עושה קידוש ה'. שלשים וחמש שנה אני נוסע מכפר לעיר, ממושב לעיירה, ומדבר ומדבר שעות על שעות ונוסע שעות על שעות, ומכנס מאות ואלפים ועשרות אלפים, כמה פרסום לאמונה עשינו בעם ישראל ובעולם כולו, כמה פרסום לאמונה. כמה הכנסנו בליבות בני האדם את האמונה, אפילו אם לא חזרו בתשובה, יש כיפות שקופות שמאמינים באלקים ומקיימים מספר מצוות, לא הכל, אבל הם מאמינים, ומכח מה? מכח הפרסום של האמונה שהפצנו בעם ישראל. 24 מיליון קלטות וידאו ודיסקים, שום מפלגה לא השקיעה שקל בזה. ועשינו הכל לבד. והיום בן רגע הכל ירד לטמיון בעיניהם, כאילו לא היה שום דבר, וקוראים קריאות להרוג אותי נפש. ראיתם בכניסה כמה אנשי יס"מ יש? ראיתם כמה משטרה? כי איימו עלי כמה פעמים ברצח. על מה? שאני רוצה גם כן להגדיל תורה ולהאדירה ולהחזיר עטרה ליושנה. אתה לא! רק אנחנו! אחד קופץ להציל טובע, השני רוצה לקפוץ הוא אומר אתה לא! רק אני מציל! מה ההפסד אם גם אני אקפוץ? ומה יקרה אם לא תצליח להציל ואני יהיה לי יד? כשהולכים עם חסקה להציל טובע הולכים עם אחד או הולכים שתיים? הולכים שתיים, כתוב טובים השתיים מן האחד. בש"ס, אפילו שלשה טובים משניים. נחזור לזה עוד מעט.
וכן מצינו במסכת מגילה שמבטלים תלמוד תורה לקרוא את המגילה, מבטלים תלמוד תורה, תלמוד תורה שכל העולם קיים עליו מבטלים תלמוד תורה לקרוא מגילה. ומבואר בפוסקים שאפילו חבורה שלומדים ביחד, עשרים שלשים חמישים מאה לומדים ביחד, מבטלים את הלימוד ללכת לבית הכנסת לשמוע מגילה, למה בבית הכנסת? שיגידו הם לבד. כי בבית הכנסת יש רוב עם וממילא הפרסום יותר. כי אם יש מאתיים יכול להיות מאתיים חמישים, 300, 500 זה יותר. וממילא יש פרסום יותר והמטרה שיהיה בפרסום. שמקרא מגילה משום פרסום הנס, לזכור את הניסים שנעשו לנו בימי מרדכי ואסתר. ולכן כל שיש פרסום יותר מצוה מן המובחר. עד כדי שמבטלים תלמוד תורה. ומבטלים תלמוד תורה בשביל המצוה הזו שהיסוד הוא אמונה נקנית בפרסום. איך אנחנו יוצאים מבית הכנסת אחרי קריאת מגילה, ההורים והילדים והנכדים, איזה הרגשה יש בלב כשרואים רוב עם, ואם יקראו מגילה בעשרה בקושי, זה לא משאיר רושם על הלב. כשהולכים לבית כנסת מלא וגדוש, זה אחרת, אתה קונה אמונה מחדש וברמה הרבה יותר גבוהה.
כל שומר תומ"צ יודע שיש בורא עולם, כל שומר תומ"צ יודע שהקב"ה מנהיג את העולם, כל שומר תומ"צ יודע ששום דבר לא נעשה בלי ציווי ובלי רצונו יתברך, אז אני לא מבין, אם אנחנו מאמינים אז בראש השנה כבר נקבע כמה מנדטים יהיה לכח להשפיע, וכמה מנדטים יהיה לש"ס, אז אם תעשה הפגנה או לא תעשה הפגנה, אם תזרוק רימון גז או לא תזרוק רימון גז, אם תצעק ותקלל או תברך ותשפיע, לא תשנה כהוא זה ממה שנגזר בראש השנה. אז למה כולם פועלים? פועלים רק מסיבה אחת - שיהיה לנו זכויות בתוצאות שיהיו. למה ש"ס הולכים וקורעים את כל מה שכח להשפיע שמים, מה הם חושבים שהם יבטלו את המנדטים שכתובים בשמים? טעות. למה אנחנו לא קורעים? כי אנחנו מאמינים.
מכל מקום צריך להבין, כל מי שיודע שיש בורא לעולם זה ברור לו שהוא מנהיג ושום דבר לא נעשה בלי ציוויו ורצונו. וידוע שהצדיקים פועלים הרבה ענינים למעלה מדרך הטבע, כמו הגאון בזמנו, כמו החפץ חיים בזמנו, ונשאלת השאלה מדוע האמונה רפויה בידינו? אלא משום שיש רוח כפירה בעולם, וממילא חסר לנו הפרסום ובלי פרסום אין האמונה נקבעת בעומק הלב ומזה צומח הרפיון באמונה.
עכשיו תקשיבו, אני פרסמתי את האלקים במשך 35 שנה, מה שלא עשה שום בן אדם אלפיים שנה, ואני לא סיימתי את התפקיד בעזהי"ת. אבל מה קרה עכשיו? שבאה מפלגת ש"ס והרסה את כל הפרסום של האמונה באלקים ושצריכים להיות כנועים לתורה ולמצוותיה, ושדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, ובמקום לשבת ולדבר מה אתה עושה, למה אתה עושה, בא נעשה, בא נראה, פתחו במלחמת עולם, שהגיעה לקטסטרופות שזה כתם שחור בעולם היהודי שנחקק ולא ימחה לעולם, מי שיקרא את מה שקרה בעוד עשר שנים עשרים שנה, לא יאמין שביהדות היה דבר כזה. לא יאמין. וזה מראה על חוסר אמונה, כי אם היתה אמונה לא היה צריך להגיע לזה. אני ממשיך ואני אחזור.
כתוב באחרית הימים מה שאנחנו מכוונים כל הזמן "יתגדל ויתקדש שמיה רבה" אנחנו מחכים מתי יגדל ויתקדש שמו של הקב"ה הגדול, כמו שכתוב באחרית הימים "והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גויים רבים וידעו כי אני ה'", ז"א באחרית הימים אחרי גוג ומגוג מה תהיה התוצאה, התוצאה שיגדל שמו ויתקדש שמו של הקב"ה וייוודע לעיני גויים רבים. מה אכפת לנו אם הגויים ידעו או לא ידעו, רבים או מעטים, העיקר אנחנו יודעים, מה אכפת לנו אם הם ידעו? אלא בלי פרסום אין האמונה קנויה בלב בקנין גמור, לכן צריך שיתגדל ויתקדש שמו של הקב"ה לעיני כל הגויים, ושלא יישאר מקום פנוי בכל העולם שלא יקרא בשם ה', ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד, "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד" באותה שעה האמונה גם אצלנו תהיה חזקה וקנויה בליבנו יותר. לכן אנחנו מבקשים בימים נוראים, "וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה". מה אכפת לנו אם יהיה איזה גוי באיים שהוא לא יאמר ה' אלקי ישראל מלך? אלא גם אם יהיה אחד חסר באמונה זה יחסיר לנו משהו גם כן באמונה. כי תראו כמה שאתה מאמין, אם יעמוד לפניך כופר, כמו שהיום עמד לידי כופר, הייתי בטמבלויזיה בעוד תכנית, ושמו לי ככה בלא מכוון, ז"א בלי להודיעני, אמרו לי שאני נמצא לבד, פתאום שמו לידי כופר בשם ידען, ושמו אותו לידי ורצו שנתעמת, אז אנחנו סגרנו שלא, אני מדבר לבד הוא ידבר אח"כ לבד, סוכם. אבל כמו שאמרנו תשקורת זה תשקורת, אז התחילו לשאול אותי ושאלו אותי למה אתה לא מוכן לדבר איתו? אמרתי סוכם שאני אבוא ואדבר לבד, התכוננתי לבד ולא התכוננתי לדבר איתו. טוב, התחילו לשאול אותי שאלות, פתאום מפנים לו שאלה עלי, והשייגץ הזה פתח את לועו הסרוח והחל להגיד סדרת קללות, עלי, המזל שאני כבר רגיל מהתקופה האחרונה, אז זה כבר לא הזיז לי בכלל, והמצלמה עושה עלי פוקוס לראות אם אני עצבני, מפחד, משהו, ואני יושב ככה רגוע מסתכל ככה ומבשל לו תשובה. ואחרי שהוא סיים, יש את זה כבר, ליעד? ואני מבשל לו תשובה, מה אתה אומר על מה שאמר היהודי הזה, אמרתי להם על ספק יהודי. ואח"כ עניתי מה שעניתי, ואח"כ הוא אמר עלי עוד סדרה של קללות והשמצות, ואז נתנו לי עוד תגובה, ואז אמרתי האיש הזה הוא מגלומן שהורשע בבית המשפט כשהוא חדר לבתי כנסת ושם חומר מסיונרי בהיכל של ספר תורה, והוא אמר לשופט שהוא יותר גדול מהרמב"ם. ההוא נהיה חיוור מאיפה שלפתי לו את זה שהוא הורשע, ומה אמר עליו השופט, וסיימו את התכנית, אתם יודעים מה הוא עשה? רגע, אבל אמרו לי שאני אדבר על המצע שלי, למה לא נותנים לי לדבר על המצע שלי? והוא התחיל לבכות, התחיל לבכות כמו ילד קטן שלקחו לו סוכרייה, והחבר'ה שלי צילמו אותו בוכה. ואנחנו נראה את זה מחר בעזרת ה' יתברך אצלנו באתר, אותו בוכה לא קיבלתי עדיין, זה אצל האיש שלנו ואי אפשר להעביר את הקובץ, זה כבד, אתם יודעים הסרטה זה קצת כבד לשלוח, אבל בא נראה אם כבר זה עלה. אבל בינתיים רואים איך הקב"ה משגיח בעולמו, לא הייתי מוכן, למה כי בן אדם כזה אתה צריך להתכונן, הרי זה כופר, ועכשיו רוצים להעמיד אותך מול כופר בהפתעה, אבל בטמבלויזיה כשהם נוטים לצד שלו, לא שלי, למה הם עשו את החיבור? הרי לא סוכם, הם רצו להקטין אותי, אבל מה יצא, הקב"ה היה בעזרי ושם לי דברים, מרוב שהוא קילל היה לי זמן לתכנן מה להגיד.
ובכן רבותי רואים מפה שהכל מושגח ורואים שאפילו בגוג ומגוג חשוב לקב"ה שידעו כל הברואים ממש, לא בשבילם, בשבילנו, בשבילנו שהאמונה תהיה אצלנו קנויה במאה אחוז, כי אם יבוא אחד ויקרר אותך, פתאום יגיד לך דברים הפוכים ויזלזל, אתה אוטומטית מקבל קרירות קצת בלב, קרירות בלב. וזה החשש. לכן אסור לשמוע אפיקורסים, כי אם אתה שומע אותם אתה מצטנן באמונה, אפילו שאתה חזק, אפילו שאתה יודע אפילו שאתה מבין, מאמין ויודע ואתה שכלתני, אבל זה קירור באמונה. לכן צריך שכל העולם יכירו וידעו כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון. אז אם כן מה אנחנו רואים? לפי הרמב"ם בתי הכנסת הם מקום קיבוץ רבים שיפרסמו ויאמרו בריותיך אנחנו, וקנין האמונה היא ע"י פרסום, ומפה לומדים שצריך להזהר להתפלל בציבור, כי איפה קונים אמונה? דוקא בציבור ולא ביחיד. אז לכן למדנו מפה שיעור באמונה שהאמונה נקנית דווקא בפרסום. אז כמה שהדברים יותר מפורסמים ככה הדברים מתפשטים יותר ונקבעים בתוך ליבותינו.
עכשיו לענינינו. היות ואנחנו כבר קרובים לבחירות ונותרו ימים ספורים, אז בואו תשמעו מה אנחנו הספקנו לעשות ומתכוונים לעשות.
קודם כל אנחנו מתכוונים לשנות הרבה דברים בתוך הממשלה, חוץ מהעם, להכניס מושג חדש שקוראים לו חסכון. תמיד הרגילו אותנו לחסוך, הבזבזנים הגדולים זה המדינה. משרדי הממשלה, המשרדים הציבוריים, שמה זה הבזבוז הכי גדול, מקבלים תקציב וצריכים לסיים אותו, אם לא תחזיר אותו בחזרה, אז כולם מבזבזים. אין מצב שישאר עודף, תמיד מבזבזים, והפוך, יוצרים גרעונות. למה? כי המדינה תכסה. אני רוצה ללמד את המדינה חסכון, מה פירוש? מה הם לא יודעים לחסוך הם צריכים אותי? לא. הם יודעים גם לחסוך אם הם רוצים, אבל המדינה עד ה יום חיה על קומבינה, שיהיה הרבה כסף, שיהיה אפשר לעשות מזה הרבה רווחים. לדוגמא הצעתי, כל משרד שקיבל תקציב של מיליונים, מיליונים או עשרות או מאות או מיליארדים, כל משרד שיחסוך מהתקציב, כפי האחוזים שהוא חסך יועלו המשכורות של החוסכים, אז ישתלם למי? לחוסכים, כי יעלה לו במשכורת אלף אלפיים שקל לחודש, המדינה לא תבזבז משאבים, ואנחנו לא נכסה את החובות.
דבר שני, בצבא יש 180 אלף חיילים סדירים ועוד מילואימניקים שעושים מילואים אבל אני לא מתחשב בהם כרגע, שימו לב, 180 אלף חייל כפול שלש ארוחות זה 540 אלף ארוחות ביום. שישים אחוז מהאוכל נאכל ארבעים אחוז נזרק, שזה כ-200 אלף מנות. למה זורקים? כי מחר יש חדש. מה ישאירו? זה לא כמו בבית שומרים את הסיר למחר, לא שומרים, זורקים, מחר אספקה טריה. אבל בסירים נשאר גולש ושניצלים ופירה ועוד הרבה סוגי מאכלים, אפשר להחזיר את זה עם המשאיות בחזרה ולחלק לעניים, למסכנים, ליתומים, לאלמנות. אבל לצבא יש תירוץ למה לא, למה לא? יכול להיות שע"י שיחזירו את האוכל הוא יתקלקל ויהיה קלקול קיבה ויתבעו את הצבא. נכון, זה לא יפה. אז מה ההצעה שלי היא פשוטה, אני לוקח אחריות. אני אעשה עמותה, אעשה ביטוח לכל מקולקלי הקיבה, ואם יהיה להם בועות הביטוח ישלם. אבל יאכלו מאתיים אלף!
אותו דבר, זורקים אלפי טונות, עשרות אלפי טונות של פירות וירקות, עודפים, למה? שלא ירד המחיר. אז למה לא נותנים לעניים? אותו דבר, אני מוכן אותה עמותה עם הביטוח ונחלק לאלה שמחפשים ומחטטים בפחים, ואלה שהולכים לשווקים בסוף היום אחרי שמשליכים את מה שנותר עד שיבוא הטרקטור ויאסוף ואוספים משם. לא מצוה? לא זכות? לא ברכה לאלה שנ תנו? מה רע? המחיר לא ירד, אנשים אכלו, במקום שישליכו לים והדגים יאכלו. לא חושבים על זה. למה? מה אכפת לנו, מה אכפת לנו, מיליון שמונה מאות עניים ועוד תשע מאות רעבים ילדים, מה אכפת לנו, קיבלנו את הקולות שלהם, מספיק עכשיו ארבע שנים, נעשה את הסיסמאות, נשים תמונות גדולות יפות, נשקיע עשרים שלשים מיליון בקמפיין והם יאכלו אותה עוד פעם, כי מה, יש להם ברירה, הרי רק ביבי יציל אותנו מאיראן, ורק פיצי תציל אותנו מהמו"מ, ורק מופז יאיים עלינו כל ה יום, ורק, ההצגה חוזרת וממשיכה, כבר בובה של המדינה יותר טוב.
אנחנו רוצים לתת אפשרות לכל אחד, שילך ללמוד באוניברסיטה בלי הגבלות בלי הפרעות. אז לכן אנחנו דורשים, כמו בעולם, ביטול הפסיכומטרי, שתיים, להכנס לאוניברסיטה בלי מבחנים, ושנה ראשונה חינם. אם לשנה השניה לא עברת במבחנים, אז תלך הביתה מותק, אתה לא רציני, נתנו לך הזדמנות, לא הכנת את עצמך, אבל אם אנחנו מצליחים בזה אנחנו חוסכים הרבה בפשיעה שעולה המון כסף, כי אנשים מלומדים בדרך כלל לא הולכים לפשיעה שאנחנו רואים ברחובות, יש צווארון לבן, אבל לא הפשיעה הזאת שעולה לנו מיליארדים. דבר שני, יהיה תעשיה, יהיה היי טק, יהיה מוחות, אנשים אינטליגנטים, מדינה אינטליגנטית זה טוב. טוב, זה לאלה שרוצים ללכת לאוניברסיטה, ומה עם אלה שרוצים ללמוד בכולל ולא רוצים ללכת, אז מה שאנחנו מציעים זה כך, שמי שיתמיד וימשיך לאורך שנים ללמוד בכולל לא יקבל במקסימום תואר בי אם אי אם, אלא יקבל גם דוקטור ופרופסור. ואז מעמדו ושכרו יושווה לאנשי האקדמיה. כי מי אמר שפרופסור ישלו שכל יותר מתלמיד חכם? בא נשים אותם אחד מול השני שיתמודדו בנושא ששניהם לא יודעים אותו, נראה מי יותר חריף ויותר מבין וקולט יותר מהר. אבל המדינה דאגה להגיד מי תמיד למעלה ומי תמיד למטה, והם אומרים תמיד שוויון, אז בואו נעשה שוויון.
דבר נוסף בענין המדיני. אנחנו מאמצים את ועדת המאחזים של השופט אדמונד לוי, שהשהות שלנו ביהודה ושומרון, כל שנקבעה ונעשתה ברשות המדינה במקומות שנמצאים, ריכוזי אוכלוסיה יהודים היא מותרת על פי החוק הבינלאומי ואינה סותרת להם. ממילא כל מי שנמצא שם יישאר שם. במידה ויהיה שלום, אנחנו מצווים, וקראת לשלום, במידה ויהיה שלום נשב ונראה אם החבר'ה רציניים מהצד השני כמו שאנחנו רואים כבר עשרות שנים הם לא רציניים, אבל אם הם רציניים אנחנו נבקש תקופה של צינון חמש שנים, שחיים בתנאים של שלום בינתיים באותו מקום, בוא נראה. והיה אם נכון הדבר, אז נשב ונחליט ונסכים מה אנחנו עושים כדי שנוכל לחיות בדו קיום. אבל כמו שאני מכיר את החבר'ה, אין שמה מי שיכול בכלל להחליט בשביל השני, כי מה שאבו מאזן אומר הניה אומר עליו כופר. מי אתה שתחליט? ארץ ישראל שלך? זה שלנו! לכן הם אומרים פחות מ-48 אנחנו בכלל לא מדברים, והג'יהאד האיסלאמי ואל קעידה מה יגידו? שאם לא תשחו בים אין מה לדבר, כי מר ספידס הוא היה שחיין לאומי הוא קיבל שבע מדליות זהב, הוא יכול ללמד אתכם לשחות מהר ולהגיע לקפריסין, כי אנחנו לא נ יתן לכם פה להשאר. אז עם מי מדברים בעצם? אבל יש לי שאלה לאבו מאזן, היות ואני לא מתמצא בגאוגרפיה כל כך, אני לא מצאתי בספרים בחמישים שנה האחרונות איפה מוקמה מדינת פלשתין, לא ראיתי במפות, ומה היה עיר הבירה שלה, מי היה ראש העיר של ראש הבירה שלה, מי היה ראש המדינה שלה, הנשיא שלה, מי היו השרים, מי היה הפרלמנט, איפה הפרוטוקולים, מה שמות הרחובות שהיו בפלשתין? לא היתה מדינה כזאת מעולם זה המצאה ב-67 של ערפאת וחבריו בשביל להגיד זכות השיבה. איך תשוב למקום שהוא לא שלך? אז אני אומר זה שלי. איך זה נהיה שלך? קוראים לזה פלשתין זה שלי. אבל פלשתין זה היוונים קראו לזה מזמן לפני אלפי שנים, פלשתינה. אבל זה בכלל לא היה פלשתינים כאלה, זה היה נוצרים ג'ינג'יים שבאו מאירופה, הפלישתים של פעם, אבל מה לעשות, במדינת ישראל דילגו כנראה גם הם על ההיסטוריה ואף אחד לא אומר את הטענות האלה, בא נדבר לענין, אז אם יש על מה לדבר בבקשה, ואם לא חרבודרב. למה, הבא להורגך השכם להרגו.
אבל יש לנו בעיה, כי הערים פה נקראות בשמות שמזמינות טילים, באר שבע זה שם שממש מזמין טילים, בפרט גראדים, זה שם מושך גראדים, נתיבות שדרות אשדוד מושכים גראדים. אז יש לי הצעה. אתם רוצים לשמוע מהי? אתה יכול להראות להם בבקשה מה ההצעה שלי? יש לי הצעה. 15 שניות הצעה. תראו הצעה לא חלמו בממשלה שיש כזה בן אדם שיכול להביא הצעות ב-15 שניות שיפתרו אתכל הבעיות בארץ, בבקשה.
נתיבות תקרא לונדון, שדרות תקרא פריז, כשיירו טילים עליהם נוכל להגיד הפציצו את לונדון.
הרב: אמרתי לכם, באר שבע מזמינה טילים, תראו מה זה, שלש פעמים טיל לא נותן לסרט להמשיך. בקיצור הפרנציפ הוא, אם משנים את הערים שמות שלהם, הכותרות בעיתונים בארץ ובחו"ל מה יהיו? הפתיחה של התשדירים כן, החדשות, שיהיו בעולם, מה יהיה? יגידו וושינגטון הופצצה, מישהו יכול להגיד שאנחנו לא נגיב אחרי שוושינגטון הופצצה? מה ההבדל בין וושינגטון שם לפה? שם יש אזרחים פה יש אזרחים, שם אסור להרוג אזרחים גם פה אסור, אבל אתם התרגלתם כבר, אשדוד, באר שבע זה שמות שהולכים עם טילים ביחד, אחרת לא מזהים את הערים האלה. איך הם קיבלו פרסום? בזכות הטילים. עכשיו צריך לעשות הפוך, לעשות הגנה זה יותר טוב, הפטנט שלי יותר טוב מכיפת ברזל, הוא לא עולה כסף, זה רק מחליפים שלטים, כמה זה יעלה לצבוע אותם מחדש? כלום. ואחרי זה הכותרות בעיתונים וחבל על הזמן, הכל מסודר. ואז אפשר להכנס בפנים עד התוצאה שרצינו ביציאה, וחוזרים אנחנו עם הוי ולא הם. אנחנו יוצאים והם רוקדים עלינו עושים לנו ככה, אשאדה בזבזנו מיליאדים בסוף הם עושים ככה? צבא שלם, מעצמה אזורית, ולא יכול לגמור מבצע. הראשון נקרא עופרת יצוקה, כל העופרת נמסה מאז, וזה ענן רוח שחלף. עכשיו מה, נחכה לסיבוב הבא, הם יתחמשו עוד, יהיה להם כימי, אולי גם ביולוגי, ויהיה להם טילים כבר נגד מטוסים, והמזל"טים כבר יעבירו להם החיזבאללה וככה וככה, ועכשיו לך חפש לך מחדש, ויתבנקרו לנו למטה, בשביל מה? כשהיה להם עשרים אלף לחיזבאללה כבר יכלנו לגמור את הסיפור, היום מאה שישים אלף ועוד לא התחלנו את הסיפור, מה מחכים, שיהיה להם לב נתיבות חכמה 320 אלף? אמרו ברגע שהם יזיזו את הכימי תוקפים, הזיזו כבר, כבר הפציצו עם הכימי, לא עושים. מה אמרה ארה"ב אותו דבר, עשתה? שום דבר.
אז לכן צריכים לדעת רבותי, יש מה לשנות, ביבי צריך גם כח להשפיע, דהיינו שידחפו אותו ויתנו לו כח באמת לעשות מה שצריך במקרים מסוימים לעשות, לא כל דבר, אבל מה שצריך. אבל בן אדם צריך שיהיה לו גיבוי, אם אין לו גיבוי הוא לא יכול לבצע, למה זה מחליש, בקבינט היה תמיד חלק רוצים לצאת לאיראן חלק לא רוצים, חלק ככה חלק ככה, חלק ככה חלק ככה, אם אין החלטה ברורה ויודעים לקראת מה, לא עומדים בזה, וההשפעה אתם שמתם לב, כל אלה שהיו בכירים בבטחון הלכו לעיתונאים וחברו איתם ביחד והחלישו אותו, ואמרו לו לא ומה פתאום והוא יסכן והוא יעשה וככה וככה וככה וככה, וככה וככה וככה, ובפנים נתרועעו כולם ואין שדרה. אתה רוצה לעשות, אין בעיה, תעשה, אם אתה יודע שאתה יכול לבצע את זה על הצד הטוב ביותר ולהפחית סיכונים, זה המצב היותר טוב, בבקשה. אבל לי יש הצעה לביבי שלא צריך אפילו לתקוף באיראן. יש לי פטנט חסכוני. אני הכל הולך אצלי בחסכון. לא צריך מאות מטוסים ולא צריך התקפות ותדלוקים באויר ונסיונות ואימונים והכל וזה, כמה אופנועים, יש שני אנשים שמה מיותרים, וגומרים את הסיפור וחוזרים, והמבין יבין. ובזה נגמר כל הסיפור, למה להשקיע כל כך הרבה, אני לא מבין, בשביל מה?
בקיצור, יש עצות נפלאות, יש לי עצות חבל לכם על הזמן, אבל מה, צריך לשבת לדבר. אתם יודעים, כשאני אמרתי מה יקרה אם יבואו מיליון, מיליון ערבים ויבואו לגדר מה נעשה? פה במדינה לא התכוננו להתרחשות כזאת, הערבים למדו ממני ובאו לגדר, ולקחו את מה שאני אומר, שמו על זה תרגום בערבית, שמו שיר דבמבמבמבמב והזרימו את האנשים בגבול סוריה שהיה. ישראל לא ידעה איך להגיב, בגלל זה היה פדיחות ביום הראשון. בהרצאה צחקתי ואמרתי מה צרי לעשות, ביום השני כבר עשו מה שאמרתי.
מה היה, אמרתי מה צה"ל שכח שיש לו את הצעקה? דבר שני באיזה אומה מישהו עובר את הגדר ולא יורים בו? איפה נשמע דבר כזה? בן אדם עובר את הגבול יורים בו, מה אתה רוצה להיות יפיוף מה על חשבון בטחון ישראל? אם אתה תעבור לצד השני יירו בך. ועוד כמה דוגמאות שנתתי להם, אבל בסך הכללי, יש מי ששומע, אבל לא מודים, כמו כל אלה ששינו כבר במצע שלהם כמה דברים בעקבות מה שאני אומר. עוקבים אחרי רבותי, שומעים אותי, עכשיו יצטרכו לשמוע אותי כל יום, למה? עם שתי ספרות בכנסת יחביבי. צריך לקפוץ מתכנית טמבלויזיה אחת לשניה ולהסביר, למה אתה רוצה לחם בשקל? כי התורה מחייבת שיהודי לא יהיה רעב, ולא רק יהודי גם גוי, גם גר שלא יהיה רעב, לכן יש מצוות לקט שכחה פאה, מעשרות שמיטה, נסביר להם קודם כל דברי תורה שיבינו ואח"כ לחם בשקל. כל דבר יקבל הסבר על פי התורה, סוף סוף ילמדו. אז ז"א החשיפה תהיה כל כך גדולה לאין שיעור.
עכשיו, זה מוכן? עוד לא. אני רוצה להגיד לכם דבר אחד יהודים יקרים, אני באמת באמת כשיצאתי למהלך הזה לקח לי הרבה מאד להחליט למרות שהרב שטינמן אמר לי אם יש כח מצוה להציל, אבל התלבטתי מאד כי ידעתי שאני אצטרך להיות שטיח שידרכו עליו. האמת שחשבתי שיצאו נגדי גם האשכנזים, אבל הקב"ה עזר ורק הספרדים. אבל ידעתי שאני הולך לקראת מהלך כזה כי הבנתי שהם לא יוותרו, אבל אחד מהשיקולים מעבר למה שאני מסוגל לשנות זה היה עצם החשיפה לכלל הציבור בארץ ובעולם שיצטרכו לשמוע אותי כל יום מה אני אומר. וזה דבר חשוב מאד, משום שככה יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון, יש לך דבר יותר גדול מזה? הרי למדנו עכשיו שהפרסום הגדול הוא מקנה את האמונה יותר ויותר. אז אם עד היום ציירו אותי בציורים שחורים, הנה היום נכנסתי לטמבלויזיה בשעה שלש וחצי, והמראיין אומר לי תגיד לי למה כשאני רואה אותך על המסך אתה נראה אחרת, ועכשיו שאני רואה אותך אתה אחרת, אמרתי לו כי שמה אתם ציירתם אותי מסית, מדיח, מסיונר, אבל כשאתה רואה אז אתה רואה אותי. אז הוא אומר, ומי אתה באמת? אמרתי לו אמנון יצחק. זה הכל. אין פה יותר מזה. אבל כשמציירים אותי בציורים כאלה, אז בודאי שיש רתיעה.
אתם יודעים אחרי התכנית של אמנון נגד אמנון כמה אנשים ראו אותה? קרוב לשתיים וחצי מיליון! ומה אנשים אומרים? בטח שמעתם, לא? אנשים מבסוטים, אפילו שהוא עשה כמה קיצוצים שמה בנושא של בן גור גור והשואה ועם הרב עובדיה שהוא ליבה קצת ככה חתך כמה קטעים, שהראינו, אתה הראית להם כבר את ההשלמות? אז אני אראה לכם את ההשלמות תיכף. אבל מכל מקום, עם כל זה בכלל הציבור זה עבר פנטסטי עד שכתבו עליו בעיתון הארץ, אמנון יצחק נתן נוק אאוט לאמנון לוי.
כן, אפשר לראות? מה אפשר לראות? תראה את אמנון לוי הקיצורים. אבל תעבור ישר רק לרב עובדיה, מה שהיה הקטע של הרב עובדיה בשביל שנראה אח"כ את הקטע הזה של היום.