מיקס 50 שאלות ותשובות חלק 56

 

- - - לא מוגה! - - - 

מי יודע לנצל 86,400 שניות ביממה כל יום?

יש מישהו שיודע?

מה אתם אומרים?

לא יודעים.

זאת אומרת, קיבלתם מתנה גדולה מהקדוש-ברוך-הוא, קיבלתם חיים,

שחיים אי-אפשר לקנות

ב-86,400 דולר, וגם לא מיליונים וגם לא מיליארדים. חיים זה מתנה שמקבלים מהשם.

אי-אפשר לקנות חיים בכסף.

ואחרי שקיבלתם חיים, שזה העיקר של העיקרים,

אז מה אתם עושים במשך היום?

אפילו לא חושבים על ערכם, ונותנים לזמן להתבזבז,

ובעצם אתם מתים.

כל רגע שעובר אתה מת.

לדוגמה,

כמה אדם חי?

אדם חי רגע,

כי הרגע הקודם מת,

הרגע הבא עוד לא בא,

אז כמה אתה חי רגע?

אם יהיה לך עוד רגע, מה עם הקודם?

מת.

מה עם הבא? עוד לא בא.

אז כמה אתה חי רגע?

אם יהיה לך עוד רגע, מה עם הקודם?

מת.

מה עם הבא? עוד לא בא.

כמה אתה חי רגע?

זאת אומרת, החיים מורכבים מרגע ועוד רגע ועוד רגע.

אם אני עושה משהו

שאני מחיה את הרגע לנצח, כגון תורה או מצוות,

זה קיים לנצח.

הרגע הזה לא מת, הוא חי,

וחי בהם.

כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים,

כי הם חיינו ואורך ימינו.

אבל אם לא ניצלתי את הרגע,

הרגע עבר, מת.

אין לי יותר שימוש ברגע שעבר, הוא לא נוצל, הלך.

אני יושב עשר דקות, בוהה.

נסתכל ככה על האורות.

אני מת עשר דקות.

אין לי מזה שום דבר שיישאר, לא לעולם הזה ולא לעולם הבא.

אז זה מפחיד.

נותנים לבן-אדם כל כך הרבה חיים,

כל כך הרבה חיים,

86,400 שניות,

ובן-אדם לא יודע מה לעשות אתם,

וזורק חיים לפח, כמויות.

אתן לכם דוגמה.

אם אדם לומד תורה או עוסק במצוות

שעה אחת ביום,

שעה אחת ביום,

ו-23 שעות אחרות, לא.

חי, סתם.

אוכל, שותה, נוסע, מבלה, מדבר, מפטפט, קורא.

כשהוא יגיע לעולם הזה,

האמת, יגידו לו, אתה ניצלת שעה ביממה.

23 שעות זרקת לפח.

זאת אומרת,

מתוך 72 שנה שחיית,

ניצלת רק שלוש שנים.

69 שנה זרקת לפח.

זה מפחיד.

זה מפחיד.

בן אדם קיבל אוצר,

לכו לבית-חולים,

תראו מה מבקשים אנשים.

חיים.

לצאת מפה בריאים.

חיים.

כשהיו להם חיים בשפע עשרות שנים,

לא ניצלו, בזבזו.

עכשיו הם רוצים חיים,

עכשיו הם מעריכים חיים, עכשיו הם מבינים מה אפשר לעשות.

למה עכשיו אנחנו לא מבינים?

למה אנחנו לא מנצלים?

למה אנחנו לא יודעים איך לנצל כל רגע? תראו, עשירים.

לא מבזבזים רגע. כל רגע הם חושבים איך לעשות את העסקה הבאה ואיך להרוויח יותר כסף.

לא מבזבזים רגע.

הם יודעים מה אפשר לעשות ברגע.

איך אומרים האמריקנים?

Time is money.

זמן זה כסף.

זה מה שהם מבינים, זמן זה כסף.

אבל זמן זה חיים, זה יותר מכסף.

אפשר לקנות בזה לא רק את העולם הזה,

אלא את העולם הנצחי.

אז איך בן-אדם בעולם הזה מבזבז,

מפסיד

את המתנה הכי גדולה שהיה יכול לקבל עלי אדמות?

עכשיו תסבירו לי אתם

מה יש לכם לומר, ללמד אותי איך אפשר לבזבז כל כך הרבה חיים בלי תוכנית,

בלי תכלית.

בבקשה.

מי יכול לעזור לי להבין

למה אנשים מבזבזים את החיים

מחוסר ידע?

מה זה חוסר ידע? הם לא יודעים שהם חיים?

הם לא יודעים בשביל מה הם חיים.

הם לא יודעים לנצל.

אז עכשיו אתם הייתם צריכים להגיד לי, אנחנו לא הולכים הביתה

עד שתלמד אותנו איך לנצל 86,400 שניות ביממה.

יצר הרעש. אה, אתה מאשים את יצר הרעש שהוא הורג אותך? בסדר, אז יש אשם.

אבל מי מפסיד אתה?

זה כמו אחד,

שואל בפלאפל, תגיד לי, הפלאפל טרי?

אומר לו, כן.

אוכל, נהיה לו כאב בטן.

רץ כל רגע לשירותים.

אומרים לו, מה קרה לך?

הוא אומר, יש לי כאב בטן. מה קרה? אכלתי פלאפל.

מה, אתה לא שואל?

מה, אני בטח שאלתי. הוא אמר לי, זה טרי.

ואתה סובל?

כן, אני סובל.

נו, ומה יש לך להגיד?

אני לא אשם.

זה הוא אשם, הוא הביא לי.

הוא הביא לי את זה.

זה לא היה טרי.

כן, אבל מי סובל?

אתה.

הוא אשם, נכון. אבל מי הולך לשירותים?

אתה.

יצר הרע אשם.

אבל מי מת?

אתה.

אז מה זה אכפת לנו שיש אשם?

תהיה חכם.

אל תשמע לו.

מה אתה שומע לי יצר הרע?

אתה לא יודע שהוא הרע?

למה קוראים לו יצר הרע?

בגלל שהוא טוב?

בגלל שהוא רע.

אבל אם בחרת חבר כזה, אז מה אתה מצפה שיהיה?

כל רגע תלך לשירותים.

כן, מי יש לו עצה מה עושים עם הזמן?

תראו לי אתם לא יודעים מה לענות עוד כשיש לכם חיים.

אחרי שלא יהיו לכם כבר חיים,

וישאלו אתכם מה עשיתם עם החיים, מה תגידו?

תן לו, תן לו מיקרופון. זה יודע מה לעשות.

תן לו.

זה מה שאמרת נכון. חיים את הרגע.

מאחורי רגע הוא מת.

נכון? חיים את הרגע.

זו המלה המדויקת.

כן.

אני אומר, אדם יכול לעבוד, לאכול,

לחיות בעולם הזה.

זו הכוונה.

השאלה היא למה הוא מתכוון כשהוא עושה את הדברים.

כמו שאמרנו קודם, אם הוא הולך לעבודה סתם בשביל לעשות כסף,

פה, פה, כן.

לא אתך דיברתי.

אם הוא הולך לעבודה רק בשביל לעשות כסף להרוויח,

אז הוא באמת מת.

אבל אם עכשיו הוא הולך לעבוד בשביל לעזור לאנשים, הוא נגיד רופא,

והוא הולך בשביל באמת לעזור לאנשים, והוא מתכוון שזה יהיה לשם שמים,

אז גם זה, זה נחשב עבודת השם, זה לא זמן מת.

כמה רופאים אתה מכיר שם לשם שמים? נכון שלא הרבה, אבל השאלה היא מה אני, מה אכפת לי מאחרים?

הבנתי.

מי שהוא רופא לשם שמים,

כמו אבא אומנה, שמביאה הגמרא,

כן,

שהוא היה שם קופה בחוץ ואומר מי שרוצה ישים,

והוא היה שומר על כל כללי הצניעות והכול היה בסדר.

כן, אחד כזה שבאמת מציל יהודים,

זה כן.

אפשר לעשות ככה בכל מקצוע.

אפשר.

מי עושה?

מי חי כך?

יש, פה ושם אנשים כאלה, וצריך, זה מה שאני אומר, שכל אחד, שמעתי. עכשיו שאלתי אותך שאלה, ולמה צריך לעבוד ולא ללמוד, נגיד?

כי צריך גם להתפרנס, אין מה לעשות.

אה,

ואי-אפשר להתפרנס בלי לעבוד?

אני מאמין שאפשר, אבל זה מדרגה באמת של בודדים.

אה,

אז זאת אומרת

אתה לא רוצה להיות מבעלי המדרגה או אתה רוצה?

אני רוצה להיות אני, לא, לא להיות אה...

אני לא...

אני חושב, אם אני מדבר על עצמי עכשיו, אני לא יכול לשבת כל היום בבית-מדרש וללמוד תורה.

שמעתי, ומי אמר לך שאני זה אני?

מה הכוונה? אולי אתה יותר ממה שאני חושב?

כי הייתי בישיבה, למדתי בישיבה, וראיתי שהגיע הזמן שאני רוצה גם ללכת ולעשות משהו, לעסוק במשהו. הבנתי.

למה הגיע הזמן? כאילו יש זמן שמפסיקים והולכים?

לא, זה לא שמפסיקים.

אז למה הגיע הזמן?

בגלל שאתה רוצה גם יותר לבטא את עצמך במשהו שאתה גם עוד משהו שאתה אוהב לעשות.

אה, אז אתה עושה מה שאוהבים ולא דווקא מה שצריכים או חייבים.

לא, גם וגם.

אין גם וגם.

לא, אני לומד תורה ואני עושה מצוות ואני עושה תגמילות חסדים.

אני אוהב לעשות את זה. אני אוהב שוקולד.

אז זה אומר שאני צריך לאכול כל הזמן שוקולד, כי הגיע הזמן שאני צריך לעשות מה שאני אוהב? לא. מה שאני טוען, מה שאני חושב, זה שאם אתה הולך לעבוד,

וגם אם אתה מוריד ממספר שעות לימוד התורה שלך,

אבל הכוונה שלך היא כוונה שאני הולך לעבוד עכשיו לשם שמים. למה אתה צריך ללכת לעבוד לשם שמים אם כבר למדת לשם שמים? לשם שמים פה או לשם שמים שם זה לשם שמים, אז למה צריך להחליף?

כי כתוב בתלמוד תורה עם דרך ארץ, לא לבד. זה למי שלא יכול.

לא כולם יכולים. אתה רואה שלא כולם יכולים. אבל הנה, אתה למדת קודם, רק אמרת שהגיע הזמן.

נכון, כי הגיע הזמן. מי אמר שהגיע הזמן? צלצלו אליך?

זה הרגשה פנימית. או, של מי?

שלך או של יצר הרע שלך? אני חושב ששלי. ששלך? אז לך אין יצר הרע.

מה אמרתי שאין? יש לי יצר רע מספיק לכולם. אז למה הוא לא אמר לך להישאר בישיבה?

אולי אם הייתי נשאר בישיבה, אולי זה היה ממנו, אני לא יודע.

או, אמרת, טוב,

אם יצר הרע אומר לך להישאר בישיבה, זה סימן שזה יצר הרע.

מה הכוונה? ככה אמרת.

אולי אם הייתי נשאר בישיבה, זה הוא אמר לי.

יכול להיות, כי הייתי מרגיש פחות טוב.

בחיים הוא לא יכול להגיד שתישאר בישיבה,

כי זה המקום ששורף אותו.

הרי כתוב,

אם פגשך מנוול זה בדרך,

מושכהו לבית-המדרש.

למה?

כי אם פטיש הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח.

זאת אומרת,

הוא לא יכול לישיבה. אם אתה מכניס אותו לישיבה, הוא מתפוצץ.

ואם כשאני הולך לעבודה אני בעבודה מרגיש שאני מתעלה ומתחזק?

זה סימן שהוא דוחף אותך, הוא רוצה שתעבוד ושתחשוב שאתה לשם שמים.

במה אתה עובד?

מגן דוד אדום.

יפה.

ומה אתה עושה שם?

פרמדיק.

פרמדיק.

ובכמה שעות ביום?

זה משתנה, אבל זה תלוי במשמרות.

ומה עם שישי-שבת?

עובדים.

גם.

גם. ומי אמר לך שמותר?

ביררתי בהלכה, הרב אמר שמותר.

מאיפה אתה יודע, כשאתה יוצא עכשיו עם מגן דוד, אם זה סכנת נפשות ופיקוח נפש?

אתה לא יודע.

אז אסור לך, רק אם תדע.

ברוב המקרים זה מותר. ברוב המקרים מדובר, כן, פיקוח. מה זה ברוב המקרים? מה זה ברוב? זה לא 100% המקרים, אבל... אז מה, אז יוצא שלפעמים אתה יכול לחלל שבת?

לפעמים יכול להיות, אבל... ומותר? מותר?

בשביל הספק אני חושב שכן. מי אמר? אתה לא שאלת פוסק.

שאלתי רב.

לא, רב זה לא פוסק.

אם תשאל פוסק,

תראה שיגיד לך שתימנע מזה.

זה הלשם שמים של יצר הרע.

לא נורא, ככה לומדים.

טוב שבאת להרצאה, עכשיו אתה יודע, ותשאל. אם תרצה טלפון, אני אתן לך טלפון.

הנה, הוא רוצה לשאול גם. תן לו כן.

אני חושב שהוא התכוון.

אפשר?

אם נגיד אני רוצה לעשות מוזיקה, אוקיי?

כן.

אתה אומר שצריך ללמוד?

לא רק ללמוד אמרתי, אבל גם ללמוד.

ואם נגיד אני רוצה לעשות מוזיקה, אם זה, אז... אם אתה כמו דוד המלך למה לא?

ואם לא כמו דוד המלך? או השאלה איזה מוזיקה לאיזה מטרה, עם מי,

איפה ישירו, מי ישיר,

למי. וזה עבודת השם.

תלוי. אם זה כמו דוד המלך אתה רואה,

תהילים בכל העולם.

אוקיי. תודה. תהיה בריא.

תן לו מאחורה.

שלום, כבוד הרב. שלום.

אני רוצה להגיד משהו קטן

לפרמדיק.

הרמב״ם אמר דבר כזה,

אל תצטדק ואתחכם ותשתומם. אז אם הוא עזב את השאלה, לא, אל תצטדק ואל תתחכם.

אל תהיי צדיק הרבה.

למה תשמם?

כן.

לא אל תצטדק, אל תהיי צדיק הרבה, למה תשמם. אותו דבר.

כן, לא בדיוק, כן. בסדר, באוסול.

באוסול.

באורגינל, באורגינל.

ועכשיו גם כשהוא אומר שהוא מחלל שבת כדי ללכת,

אולי כן יציל חיים, כן לא יציל.

למשל, יש לך מצוות תעשה ומצוות לא תעשה.

כן.

היה רב אחד אומר,

למה קיבלת את החיים? כי אם לא היית מקבל את החיים,

אז יש לך מצוות שלא תעשה, כבר עשית אותן,

נכון?

המצוות שאתה אמור לא לעשות אותן,

כבר לא עשית אותן, אז לא חטאת.

אז אמרו לו גם, אם לא היית מקבל את החיים. כן.

אם לא קיבלת את החיים, איך אתה קיימת, לא תעשה.

נו, נכון. לא היית בכלל.

בסדר.

אבל אומר דבר כזה, איך מייחסים למי שאיננו שהוא עשה משהו?

עכשיו אומרים לו, אוקיי,

אם לא היית חי,

אז כבר את המצוות שלא תעשה,

הוא כבר לא עשה, אז הוא לא יעשה את העבירה.

אז אמרו לו, אבל אוקיי,

אם הוא לא חי,

גם את המצוות תעשה,

אז הוא לא עשה,

אז הוא לא יצא כדי חובה.

אותו דבר גם אליו.

זה שהוא יוצא עכשיו ביום שבת,

כן להציל חיים או לא להציל חיים,

במידה שהוא הציל,

הוא הרוויח.

כל המציל נפש אחת הציל עולם ומלואו.

אז הוא לא יודע אם כן או לא.

אבל גם זה עבודות גם כן קודש.

מתוק.

אדם

לא מתבקש למסור את נפשו בשביל חברו.

כתוב, חייך קודמין.

ואדם שהולך להציל והוא בעצמו נספה,

התורה לא מתירה לו.

שניים שהולכים עכשיו במדבר.

יש להם ממייה אחת

שתספיק

רק לאחד שיעבור את כל המדבר.

אבל אם ישתו חצי-חצי,

שניהם ימותו.

מה הדין? ששניהם ימותו או מי שהממייה בידו ימשיך אתה, הוא יחיה וחברו ימות?

זה זה.

מה?

אני חושב ששניהם, אין מה לעשות.

זה מה שאמרת לו, זו העצה שלך.

והתורה אומרת, חייך קודמין.

אז מה זה, אני הורג גם אותו?

לא הורג אותו. הוא אין לו מים, לך יש מים, שא.

אתה חי,

אם ההוא ימות או לא ימות, תלוי.

אם אנחנו יודעים שהבן-אדם הזה יכול להיות לפעמים קריאת שווא, לפעמים זה אדם ככה או ככה או ככה,

זה לא פשוט כל כך

שבן-אדם יכול ללכת לכל קריאה וכו'.

לא פשוט.

צריך לשאול פוסק

בשביל לדעת איך ומה ועד כמה הוא חיוני.

בסדר, אבל מישהו צריך לעשות את זה.

אני אמרתי שלא.

יש גויים.

אתה סומך על הגויים?

ועוד איך?

יש לנו דינים שלמים בשולחן ערוך, גוי של שבת?

גוי של שבת זה להדליק את האור. לכל דבר, לכל דבר.

לא להציל את האי האלה, לא להציל יוני נפש עודית. אני לא סומך עליהם.

אתה לא סומך עליהם?

בתי-חולים בבאר-שבע מלאים.

בתי-חולים בכל הארץ מלאים.

אל תגיד את זה לפניהם,

כי בסוף הוא מטפל בך,

ובאמת יכול להיות שלא כדאי לסמוך עליו עכשיו.

קראת מודעות אבל.

לא משנה, אתה צריך להבין.

אני לא אומר שלא מצילים יהודי בשבת,

ודאי שמצילים,

אבל יש בזה דינים וכללים.

ולכן צריך לדעת, לא ללכת באופן כללי ולהגיד.

יש אנשים שחושבים שאם הוא נמצא, נגיד, שוטר,

שוטר,

יש גנב,

אז הוא נוסע עם הידת.

מה, אז מה אם יש גנב?

מותר לחלל שבת בשביל גנב?

אסור.

נתתי דוגמה,

אבל השוטר חושב שגם להציל מגנב זה חשוב,

ולכתוב דוח בשבת, הוא גם חושב חשוב,

כי הוא אומר, אם אני לא אכתוב לו דוח, הוא ייסע מהר, הוא יוכל להרוג מישהו,

אז אני כותב לו דוח.

אז זה חשוב, כי השוטר, מאוד חשוב לו שלא יהיו תאונות.

אז הוא כבר כותב,

הוא כבר עונה לאשתו בטלפון, הוא אומר לה, אל תשאלי, תפסתי אחד, הצלתי חיים.

הצלתי חיים

בשביל להירגע בעבודה. הוא גם שומע מוזיקה.

כי הוא בלחץ, מהפחד שאנשים ידרסו.

אז הוא כל הזמן בלחץ, זה פיקוח נפש, הוא שומע מוזיקה, בטובן.

ואם היה שוטרים, אז הגנבים היו חוגגים.

נכון, הם חוגגים, עם השוטרים הם חוגגים.

ביחד, כולם. ביחד חוגגים.

כל התיקים כמעט של גנבות נסגרים.

אין עניין לציבור.

אבל לא משנה, הנקודה שאני רוצה להבהיר, זה לא פשוט שכל דבר אנחנו חושבים

שכבר אנחנו מצילים את העולם ואת הגלובוס,

וכבר יכולים להפקיע מהתורה את החוקים והמצוות ולומר לה,

חיי אדם חשובים בעינינו יותר מן הכול.

התורה בעצמה אמרה שמותר לחלל יום כיפור בשביל פיקוח נפש.

ודאי.

וחי בהם, ולא שייעמוד בהם.

אבל יש דינים ויש כללים. אם סומרים על הכול, זה מצוין.

הפוך, לפעמים צריך דווקא שתלמיד חכם ייסע בשבת,

ולא אדם פשוט, כי הוא עלול לעשות בדרך דברים שאסור, וחכם יודע,

אבל תלוי, תלוי.

תלוי גם מי מצילים. לא פשוט.

לא פשוט, שלא תחשוב.

לא רוצה לפתוח את הנושא,

אבל לא פשוט.

לכן, צריך לדעת,

יש דינים.

אני מדבר עכשיו כללית, 86,400 שניות של חיים.

איך אתם מצליחים ממחר בבוקר ב-08' לנצל כל שנייה?

אפשר למחזר את זה. איך? אפשר להשלים את זה. תגיד, איך? כל שעה שלומדים ביום שישי?

כן, כן.

זה נחשב ל-1,000 שעות.

נכון.

אז מסביר שאתה לומד

שעתיים, שלוש, ארבע, אם אתה יכול. נכון. זה כבר 4,000. נכון.

אז כל השבוע אתה יכול לחגוג.

נכון.

חשבון יפה, הוא אומר נכון.

אתה למדת 4 שעות מתוך שבת של 24 שעות,

וקיבלת פי 4,000, ומחייבים אותך על 20 השעות האחרות שלא למדת להרוויח פי 1,000,

ואז תשלם יותר ממה שתקבל,

וכל השבוע שחגגת יחגגו עליך.

הבנת?

יופי, יוני.

מי יש לו פתרון ל-86,400 שניות?

נותנים ליהודים כל כך הרבה שכר, כל כך הרבה זכות,

לא יודעים מה לעשות עם זה.

בן-אדם מרוויח בפיס 100 מיליון, לא יודע מה לעשות,

מתאבד,

מתאבד, לרוב כיף,

מתאבד.

זה בתוך העבודה. מה אתה?

ברור. כמה תלמד?

כמה אתה יכול?

תן לו, תן לו, תן לו את המיקרופון, נראה.

נראה, אולי זה ינצל את הזמן.

כמה אתה יכול?

אני?

כן.

אני לא יכול להמשיך, נגיד, סתם דוגמא,

נגיד לשבת בישיבה חמש שעות, ארבע שעות, שש שעות.

ואחרי זה מה תעשה?

לא יודע.

מה אתה לא יודע? נגיד, עכשיו אני עוד מעט מתגייס לזה, אז נתגייס.

נו.

איפשהו אני עושה משהו שאני יכול. בוא נגיד גמרת את הצבא עכשיו, ומה תעשה אחר כך?

מה? תתחיל לעבוד?

כי מה? אני לא יכול ללמוד כל היום. אני אמרתי שאתה יכול, אבל תתחיל לעבוד, נגיד.

נו, כמה תעבוד?

מספיק בשביל שיהיה לי. כמה? שמונה שעות? לא, זה הרבה.

הרבה.

נגיד שש שעות.

מה תעשה עם שמונה עשר שנותרו?

יושן שש שעות כבר, שמונה שעות. יפה.

נותרו עשר.

עשר?

הרבה.

לא ידעת שיש כל כך הרבה חיים ביום, אה?

עוד עשר שעות. עוד שעתיים לעבודה.

ועוד שעתיים לשינה.

עוד שעתיים. אה, תפילות. בטח. מה? אה, תפילות. שעה, יאללה.

עוד קצת תורה.

עוד קצת כמה?

לא יודע. שעה, שעתיים. שעה, שעתיים. אז בסוף, במקום 72 שנה, תגיע צוציק בין שלוש שנים למעלה.

אז זרקת 69 שנה לפח.

בערך, כן. מה, אתה נורמלי?

קיבלת חיים בשביל למות?

אז איך מנצלים? כאילו, אה, זה מה שאני שואל. איך מנצלים?

הנה אשה מאחורה אולי יודעת.

תן, תן לה רגע, רגע, לגברת. שנייה, שנייה.

כן, בירוק, בירוק שמה.

כן.

כבוד הרב, אני חושבת לזכות את הרבים.

כן, איך? בעצם לרדוף אחרי יהודים ולזכות אותם, וככה אתה בעצם מרוויח מצוות.

זה נכון, אבל כמה זמן?

כמה זמן? ללכת נגיד ארבע שעות ביום, חמש שעות ביום. ללכת לרדוף אחרי יהודים, באמת לתת להם את מה שאתה יודע, את המידע.

שמעתי, אז נשאר לך 19 שעות. מה אתה עשית?

ללמוד, ללכת. ללמוד, כמה ללמוד.

נגיד, עוד שעתיים.

יאללה,

יש לנו שבע, נשאר לנו 17. אוי, היא נזכרה במשפחה.

יאללה, משפחה, מה לעשות?

לבשל.

כמה לבשל? לא, לטפל בילדים. שעה. לטפל בילדים, כמה? עוד שעה.

מה עוד?

לבוא להרצאות.

לך להרצאות. עוד שעה.

נשאר לנו 14 שעות.

לקרוא תהילים, להתפלל. לקרוא תהילים, להתפלל עוד שעה.

יאללה, נשאר לנו 16 שעות.

לישון 6 שעות. יאללה, נשאר 10. כבר היא למדה.

לנקות את הבית, לשטוף כלים. לנקות את הבית, לשטוף כלים, עוד שעה.

יאללה.

להרדים את הילדים.

להרדים את הילדים.

עוד חצי שעה.

נשאר לך שמונה וחצי שעות.

את הבעל אתם לא מזכירים בכלל.

לא נכון, את הבעל גם לדאוג לו. מה תדאגי לו?

לדאוג לו, להכין לו אוכל. אמרנו כבר בשעה של קודם.

לדאוג שגם הוא יתפלל, שגם הוא יניח... איך את דואגת?

מזכירה לו?

לא מזכירה לו, הוא יודע לבד. אז בשביל מה צריך אותך? ללמוד איתו ביחד גם על הדעת הזאת. אה, ללמוד איתו ביחד. אז זו אותה שעה שלמדנו קודם. נו, נשאר שמונה וחצי.

ללכת איתו לבית כנסת. אה, ללכת איתו לבית כנסת. יפה. שהוא הולך לגברים. אין בעיה, זה באותה שעה שהתפללתם.

נשאר שמונה וחצי.

זהו, אני לא יודעת. זהו.

אז שמונה וחצי. להרדים גם את הבעל. אה, להרדים את הבעל, הבנתי.

זה בשש שעות שאתם הולכים לישון.

שמונה וחצי שעות,

את לא יודעת מה לעשות, זורקת לפח.

לא, לא זורקת לפח. מה עושה? ללמוד עוד. אה, עוד ללמוד. כן, לראות דיסקים, כל מיני. זה דברים שאני רוצה ללמוד. כמה? כמה ביום? כמה ביום? אני רואה כמה שיותר. אני אישית יכולה להגיד לך שאני גם מזכה את הרבים.

חמש שעות אמרנו. אני מחלקת כל יום ערכות. חמש שעות אמרנו כבר. שכחת, אמרנו.

אז זהו, אין לי עוד מה להגיד. אז נשאר שמונה וחצי, זה רק לפח. שמונה וחצי שעות, אז עובדים.

מה עובדים? עובדים בעבודה.

את עובדת? את לא עובדת. אני עובדת.

מה, שכחת את זה? איך יכולת לשכוח?

טוב, אם את עובדת אז את כמעט ניצלת את הכול.

כן.

אבל,

יהודים יקרים,

אני רוצה אנשים שינצלו את הזמן פול-טיים.

פול-טיים.

הנה, בחור, בוא.

תנו לו להינשא, יינשא, נראה מה הוא יודע.

לפי מה שאני חושב, יש לנו 24 שעות,

שליש תורה,

שליש עבודה ושליש שינה.

שמונה, שמונה, שמונה. נכון. אם אני לומד תורה,

זה שמונה שעות של תורה. נכון. אמרת כבר.

חבל. עוד שמונה שעות של שינה בשביל ללמוד תורה.

אמרת, נכון.

אם אני עובד בתור מחנך, אז זה מצוין. לשמונה שעות של תורה, בשביל התלמידים. בשביל הכסף, כן. לא, לאו דווקא. המורה לא מרוויח כל כך הרבה.

אז זהו, שמונה, שמונה, שמונה, וארבע שעות מסודרות.

יפה.

עכשיו נגיד שהבן-אדם הזה מצא פתרון, צריך להיות מחנך,

צריך לעבוד שמונה שעות, לישון וללמוד.

יפה.

עכשיו אני אשאל אותך שאלה.

יותר מ-24 שעות אתה יכול לעשות?

לא. ב-24 שעות?

רק 24 שעות.

אי-אפשר יותר.

זה מה שאני יודע.

ואם אני אגלה לך פטנט שאפשר לעשות ב-24 שעות

24,000 שנים?

אני אשמח לדעת.

ואם אתה יודע, אתה חושב שאתה עושה?

אני יכול לנסות.

מה יש לנסות?

אם אני אגלה לך, אז תעשה.

מה, אתה לא מוכן להפוך 24 שעות שלך ל-24,000 שנים?

אולי זה לא קל? אני לא יודע. זה קל מאוד.

אז בוא נשמע.

הנה.

אני, לדוגמה, הולך לחלק עכשיו מיליון אנציקלופדיות בחינם,

שבכל אחת יש 400 שעות של תורה.

הוספנו מ-240 עוד ל-400.

זאת אומרת, אנחנו הולכים לחלק עכשיו 400 מיליון שעות של תורה

תוך חודשיים.

שמעת דבר כזה, מה אפשר להספיק?

כן, שמעתי את זה כבר ממך.

וזה בלי, תקשיב, וזה בלי עוד התוצאות.

כמה אנשים יחזרו בתשובה, כמה יקיימו מצוות, כמה יקבלו על מלכות שמים, כמה יזעקו את הרבים.

כל מה שאמרתם, הכול, הכול, הכול, הכול,

בפנים.

וזה גם יכול להביא את הגאולה השלמה לכל מי שזוכה,

ובן העולם הבא.

כל זה אפשר לזכות,

וזה בקטנה.

שים לב, בקטנה. דיסק אורקין.

איווא.

אתה יודע שמחר אנחנו מתחילים בחלוקה של עשרות אלפי דיסקים

של פסח, סדר פסח,

כדי שיהודים ידעו לעשות סדר פסח כהלכתו.

זאת אומרת,

עשרות אלפי סדר פסח,

שכל דיסק יצפו בו כמה אנשים וידעו לקיים את הסדר כהלכה.

תראה מה אפשר בהחלטה אחת, צ'יק צ'אק.

לפני כמה ימים סיימנו מבצע של חלוקה, 200,000 דיסקים,

שכל אחד זה 120 שעות.

אלה שיש לכם בתוך השקית,

זה דיסק של 120 שעות ב-MP3,

הקונו המלחמה על תל אביב.

אז אפשר להפוך 24 שעות

ל-24,000 שנים.

כל שנייה אפשר לעשות,

לא מצווה, לא שתיים, לא חמש,

לא אלף,

מיליונים,

אם בן-אדם יודע להוקיר ולהעריך את הזמן

ואת היכולות שהקדוש-ברוך-הוא חנן אותו.

אתם חושבים שזה פטנט מיוחד?

כל עשיר עושה כך,

רק הוא אוסף כסף במקום מצוות.

אותן יכולות, אותם כוחות,

אותה תבונה שהוא משקיע בשביל לעשות כסף,

אם היה משקיע לעשות מצוות,

היה זוכה באותם סדרי גודל לפחות שהוא הגיע אליהם.

אבל אוהב כסף לא יסבע כסף

ואוהב מצוות לא יסבע מצוות.

השאלה לאן אדם מכוון את עצמו, מה הוא רוצה.

אם אדם מסתפק

בלעשות את המינימום של מה שהוא חושב שהוא יכול, מסוגל ורוצה ואוהב,

אז הוא יצא מפה חסר.

הוא יצא מפה חסר, כי היכולות שלנו הן אדירות.

כל יהודי פה הוא בן של מלך.

כל יהודייה היא בת של מלך.

אנחנו בני מלכים.

בנים אתם לשם אלוקיכם

אשר בחר בנו מכל העמים.

בתוך שש מיליארד בני אדם בחר הקדוש ברוך הוא ב-13 מיליון יהודים שנמצאים כרגע בעולם,

מפורסמים.

אתם יודעים מה זה שהקדוש ברוך הוא בחר בכם?

לא בחר בקלינטון,

לא בוש,

לא אובמה,

לא מרקל,

לא ברלסקוני,

לא אף אחד.

אתם, בחר בכם בבאר-שבע,

אחד,

אחד,

אחת,

אחת,

בחר, בחר עם פינצטה,

הוציא אתכם מתוך השש מיליארד ואמר, אתה הבן שלי,

אתה הבת שלי,

תכבדו את עצמכם,

אתם ממלכת כהנים וגוי קדוש.

תעשו משהו עם עצמכם.

את כל היכולות אני נותן לכם.

נצלו את הכוחות שנתתי לכם, ואין לי הגבלה.

כרטיס אשראי פתוח,

כמה זכויות שאתם רוצים,

אני גם אעזור ואתמוך ואעודד ואסייע.

נו,

מי קם ואומר לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, אני שלך,

חיי שלך,

כולי לך,

ומה שאתה רוצה אני עושה בשבילך.

נו, מי מוכן?

אתה מוכן?

מה אתה תעשה מהיום?

תן לו את המיקרופון עוד פעם.

מה עוד?

כמה?

קודם היינו בשש. כמה עכשיו?

שש? הלוואי.

בעזרת השם,

אם אני אלך יותר לשיעורי תורה הבאה,

אז כאילו, אלך בישיבו של הרב בצרי,

ילמד שם יותר, בעזרת השם.

ואחרי זה מה? סדר בבית.

ואחרי זה מה?

לאט-לאט נתקדם, בעזרת השם. לאט-לאט, בינתיים אתה זורק חיים לפח.

אה? בינתיים אתה זורק חיים לפח.

לא חבל 60,000 דולר לזרוק היום

על סמך זה שיש מחר?

לא, אני, בלי נדר, אני אתחיל באמת ללמוד יותר,

ואם הייתי יכול גם הייתי נכנס לישיבה. אם היית יכול? אתה יודע איזה כוחות יש לך?

אמרת שאתה הולך לצבא.

כן, אני לא יודע. אז אם אתה הולך לצבא,

אז סומכים עליך שאתה יכול לפרק את כל ה'חיזבאללה' לבד.

אמן.

מה זה, נותנים לך נשק, מכניסים אותך לטנק, אומרים לך, תפציץ,

ואתה חושב שאין לך כוח והצבא סומך עליך?

אתה שומר על המולדת, שומר על העם.

אני לא יודע אם אני יכול גם להסתדר בישיבה.

כאילו, הקטע של ללמוד הרבה,

אז אתה לא מוכן למסור את נפשך לשלום. לא, מוכן. אה, אתה מוכן.

מוכן ללמוד.

באמת, מוכן. אני שואל שאלה.

יש שלוש מצוות בתורה, כתוב ייהרג ואל יעבור.

אם יגידו לך, תהרוג את חברך, אם לא, נהרוג אותך.

הגויים אומרים לו,

אם לא נהרוג אותך, אתה הורג אותו? אתה נהרג.

נהרג.

אם אומרים לך

תחיה עם אשת איש

אם לא נהרוג אותך,

נהרג.

תעבוד עבודה זרה אם לא נהרוג אותך,

נהרג.

ואם אומרים לך תיכנס לישיבה ותחיה,

מה אתה אומר? נהרג?

נכנע. אה, נכנע, נכנע.

נכנע.

נכנע.

תן לו, תן לו, עכשיו הוא, נראה אותו.

תן לו.

כן, מה אתה אומר עכשיו?

אמרת לו שלוש מצוות, נכון? בל ייהרג.

נכון, ייהרג ולא יעבור.

ייהרג ולא יעבור.

כן. אחר כך אמרת לו את הרביעי, אבל.

אמרתי לו, הרביעי, אם יגידו לו עכשיו תיכנס לישיבה, הוא נהרג או לא נהרג?

אז ייכנס לישיבה, יישב, יגמור לשבת, יצא. ויהרג?

כי למה?

בן-אדם, אמרנו שהוא לא מנצל את החיים, הוא הורג אותם.

הוא הורג אותם. הוא ממית את עצמו. הזמן הלך. רגע, אבל אם כולם יהיו בישיבה, נו. אני אמרתי שכולם יהיו. לא, רובם.

נו. אבל יש דברים שצריכים לעשות.

מה צריך לעשות?

מי בשל, מי נקה, מי ישמור, מי שוטרים.

אני אגיד, עוד פעם, שוטרים.

אתה שוטר? אתה שוטר. הדברה. אז אני אסביר לך.

תקשיב.

קודם כול, כל הגויים יכולים לעשות את כל העבודות.

מי שגר באמריקה זה לא המדינה שלו.

יהודי גר באמריקה. יש שם דוקטורים גויים,

יש שם בנקים גויים, הכול גויים.

הוא יכול רק

ליהנות מכל מה שהם עשו,

רכבות, אוטובוסים שלהם, טוסים שלהם, הכול. מה הבעיה?

מה, הוא לא יכול ליהנות מכל מה שהגויים עושים?

מה הבעיה?

גוי יכול להיות דוקטור, אבל גוי לא יכול להיות תלמיד חכם.

תלמיד חכם יכול להיות רק יהודי.

אוקיי, אבל אתה לא חי באמריקה, אתה חי בישראל.

מה הקשר?

יש פה כמה דברים, תפעל את המדינה.

מי מתפעל?

עובדים, לא משנה מי. מה הם עובדים? עובדים זרים, איילנדים. עבדו, מה אכפת לך? תהיה אתה, תרוויח את החיים שלך.

זה כמו שאתה אומר, יש הרבה אנשים עשירים. מי יהיה עני?

מי יהיה עני? אני רוצה להיות עניים. אתה יכול להיות עשיר.

תהיה אתה עשיר, מה אכפת לך שיש עניים?

עני איך הקודמים, אתה צריך גם לדאוג להם.

לדאוג?

הבנתי.

ומה אכפת לך שידאגו אחרים?

כמה תרמת היום לעניים?

לכמה דה-פסחא? כן. 900 שקל. יפה.

ומחר כמה תתרום?

בוא נאמר ככה, לא יודע. תרמתי כבר שבוע. עוד פעם תרום. זהו, נגמר.

קמה דה-פסחא, אתה תחכה עד עכשיו, עד שנה הבאה. לא, עד חודש הבא. עד חודש הבא. ובינתיים מה יעשו העניים?

מישהו אחר ידאג להם.

מישהו אחר ידאג להם?

אומרים בתורה תיאסר, נכון?

כן. יפה. הבאתי קצת יותר ממאסר.

מי צריך לאסר? מי שיש לו מאיפה לאסר. מי שאין לו, לא חייב.

גם. לא חייב.

גם, זה גם כמצווה.

אם יש לך שקל תעשר.

אם יש לך, אם לא אתה פטור. מי שאין לו ראש פטור מהתפילין.

אבל לכולם יש ראש, תודה לאללה. נכון, ולא לכולם יש כסף. ואם יש כסף צריך עשר, אז מה, אז תעשר?

אין לך עד שיהיה לו שקל פחות בכיסא. מה שקל תיתן?

אבל אתה לא חייב לתת ממאה מיליון.

לא נותנים, בסדר, תחול בשבת.

חודש הבא, תלונן. מאה אחוז, אבל בינתיים מה עם החיים?

86,400 שניות.

לתת 900 שקל לוקח דקה.

תן את 84,000 השקל ותראי מה אני אעשה אתם. איזה שקל? חיים יש לך. חיים!

מה אתה עושה עם 86,400 שניות של חיים?

האמת היא שיש כמה דברים שאין מה לעשות.

תצליח לעבוד.

אמרנו. יפה, כי נגזר עליך זה. בזעת הפיך תאכל לחם. כן, זה קללה, זה לא מצווה.

בסדר, אבל אין ברירה.

יש ברירה, יש ברירה. זה האדם הראשון חטא. יש ברירה. הרי אם כולם יישבו בישיבה, נכון? נכון. אז מה יהיה? כמו שהיה בזמן שלמה המלך, ישבו בישיבה, ויהיה כסף וזהב, מתגוללים ברחובות.

אבל קח וחשבון שבתקופת שלמה המלך 70 שנה לא היתה מלחמה, והיתה התקופה הכי טובה שהיתה. זה כשלומדים, כשלומדים, זו התוצאה.

היה גם בצדקיהו.

חזקיהו, חזקיהו. כן.

אותו דבר, למדו, וכל האויבים מתו לבד.

נכון. גם עכשיו תעשה.

גם עכשיו תעשה. כולם ילמדו וימותו כל הגויים לבד.

יש חיים ולא יודעים איך להתפטר מהם.

יא חביבי.

יא חביבי.

נו. כבוד הרב, אני לא מבין. עכשיו אתה אומר שצריך ללמוד תורה, נכון? גם. אבל איך אני יכול לבטל את עצמי מהעולם פה?

אתה לא מבטל. למה? יש משפחה. מאיפה הילדים יאכלו?

מה זה מאיפה הם יאכלו? מאיפה המשפחה?

אשאל אותך שאלה.

אדם שיש לו משפחה

והוא נפטר,

הילדים שלו מתים אחריו?

אבל יש לי משפחה.

אני שואל, אדם שנפטר,

המשפחה שלו תמשיך לאכול או לא?

תלוי.

מה זה תלוי?

אתה שמעת שאף משפחה מת וכל הילדים מתו אחריו?

לא מתו, אבל אין אופן מתקיים.

אז איך הם חיים?

הילדים הולכים לעבוד.

בסדר, שיעבדו. מה זה עניין לך?

אתה תלך ללמוד.

רגע, אבל ילדים קטנים.

אני הבאתי משפחה, נכון? אני צריך לדאוג לזה. אדם שהוא אבא והיו לו שבעה ילדים קטנים,

שנה עד גיל שבע, הוא נפטר. הם יאכלו או ימותו?

הם ילכו לעבוד.

בגיל שבע?

כן, בגיל שבע, אין מה לעשות. ובגיל שנתיים גם?

אה? וגם? לא, אבל תראה מה קורה. אז אלה ילדים שנזרקים ו... תענה לשאלה,

אם אבא נפטר,

יחיו הילדים או ימותו? יחיו.

אז זאת אומרת, הוא לא מפרנס.

לא, הוא לא מפרנס.

לא, אז אני שואל אותך, למה תלכו והם יגנבו והם יעשו כל הזמן? מה עניינך מה יעשו? אבל אתה יכול ללמוד.

אבל למה אני? הוא רוצה לדכות גם את הילדים שלי, זה משפחה, זה שנים. עוד פעם, אבל אתה רואה שהם יכולים ל...

לחיות מלעדיך.

אבל לא לחיות מוסרי.

למה אתה קובע?

אם אתה תהיה צדיק ותהיה רב ותהיה ראש ישיבה ותהיה ראש הקהל,

אני נתתי לילדים האלה חיים. יש רב לבאר שבע?

יש. הוא חי?

חי. חי טוב.

מה הבעיה?

הילדים שלו ברחוב?

גונבים? רוצחים? מה? ילדים?

כמו כל הילדים.

מה הבעיה?

מה?

יש אחד על כל העיר, אבל יש רב שכונה, ויש רב של בית מדרש, ויש רב בית הכנסת,

ויש רב עם השכנים, יש כל מיני רבנים.

כבוד הרב, כבוד הרב. שאלה, שאלה. אבל כמה רב שבאר שבע מקבל, אתה יודע? יותר ממך. נו, בסדר.

אז כדאי להיות רב.

אתה יודע, גם אי-אפשר לפטר אותו. כל החיים יקבל משכורת.

נו, בטח, הלוואי. בסדר. נו, אז תהיה רב. אבל לא כל רב מקבל כמה הוא, באחד לכמה.

מה זה אחד לכמה? כמה רבנים כבר יש של העיירות?

לא צריך להיות של עיר. אתה יכול להיות רב גם בלי עיר.

וכמה כל רבן מתחיל לקבל? איך המשפחה יחיו אבל? תגיד, איך הם יחיו?

אתה שמעת עכשיו שהילדים של הרבנים מתו כולם?

אה?

נו, מתו. בסדר, בסדר. אז מה, אבל הילדים הלכו לבית פוטומים יותר טוב? הרבנים לא מביאים אוכל הביתה?

שואל, הרבנים לא מביאים אוכל הביתה?

מביאים.

אז מה הבעיה? תהיה רב. אבל יש אנשים שעובדים גם. אמרתי שלא עובדים?

אמרתי לא לעבוד?

שאלתי מה עושים עם 86,400 שניות. אתה תגיע לעולם העליון ותגיד להם, ריבונו של עולם, עבדתי.

עבדתי בשביל הילדים.

עבדתי ולמדתי. מאה אחוז. הילדים יגדלו,

יגידו, אבא שלנו עבד, גם אנחנו עובדים. בשביל מי אתם עובדים? בשביל הילדים.

הילדים שלהם יגדלו,

שאלו אותם מה אתם עושים? עובדים, כמו אבא וסבא.

למה? בשביל הילדים.

ואני שואל, מי זה הילדים שכולם עובדים בשבילם?

ומה עם ההורים?

מה עם ההורים? ההורים לא צריכים משהו לעשות.

אבל אם אתה לא תעבוד,

כן. ואני גם מכיר סיפור אחד אישי, שבן-אדם שהיה בישיבה, בישיבה, בישיבה, לאשתו רדיו לא היה כסף. טוב מאוד. אוי ואבוי, מה היה כסף לרדיו?

היו עושים עבירות, שומעים תוכניות אסורות.

אבל מה טוב בזה? היה לה כלום במקרר, כלום. זה יותר טוב. במקרר כי הם אכלו. מה אתה חושב? הם אוכלים? לא נשאר.

מה חשבת? תראה, אם אין להם כלום, לא מחזיקים מקרר. אם יש מקרר, סימן שמחזיקים. אחרת שבה יש מקרר.

רוב הרבנים מרוויחים מצדקה, כאילו, כשהם מקבלים, נגיד, לשופר יש צדקה שתורמים. נכון. ככה אתה יכול לפרנס את כל

האנציקלופדיות שאתם מביאים, כל הדברים. נכון. ברגע שכל היהודים ילמדו תורה, לא יעבדו. כן. מאיפה יהיה כל הכסף של התרומה? רוב התורמים זה אברכים.

למה? רוב התורמים זה אברכים.

למה הם צריכים?

בגלל שהם יודעים שצריך לתת מעשר.

והם מקפידים לתת מעשר. מאיפה הם מביאים את המעשר הזה? מביאים להם.

מי מביא להם?

יהודים. אלה שתורמים להם. יהודים, נכון. יהודים שרוצים לזכות בתורה שלהם.

בדיוק, אבל אתה אומר שכל היהודים... מי מממן את האוניברסיטאות?

תורמים מחוץ-לארץ.

מי בונה להם את האוניברסיטאות?

תורמים מחוץ-לארץ.

מי בונה את הישיבות?

תורמים מחוץ-לארץ.

מי מממן את הסטודנטים?

הממשלה ותורמים מחוץ-לארץ.

מי מממן את האברכים?

תורמים מחוץ-לארץ.

נו, כל מה שאתה אומר נכון, אבל ברגע שכל התורמים,

כולם יהודים, ילמדו תורה, איפה יהיה הכסף?

כולם לומדים תורה.

בדיוק כמו הדוקטורים והפרופסורים. הם למדו ושילמו עבור זה שהם ילמדו,

ומימנו אותם,

והם למדו וקיבלו תואר ומרוויחים בסוף מהתואר.

אברכים למדו, ויהיו אברכים, ואחר כך רבנים,

והתפרנסו בכבוד.

ויש שוחטים, ויש מוהלים, ויש עוד הרבה תפקידים.

חסר.

אוקיי. תהיה בריא.

רגע, עכשיו, אם אני לא לומד בישיבה,

אבל אני שומר על כיבוד הוואים. אני מלמד את הילד שהיא תורה. זה מצוות.

כן. זה לא על זה. אז מה, אני לומד את הילד? זה טוב מאוד, זו מצווה אחת. זה טוב, אז אני כן אנצל את הזמן. אני יכול לנצל את הזמן. כמה? כמה זמן?

אני אלמד תורה? כמה, כמה?

שעתיים ביום. נפלא. מה עם 22?

נכון. אני אלמד את הילדים שלי כל היום, זה לא משנה. כל היום תלמד אותנו? לא, כן, אני למד את המצווה. כמה, כמה? כמה זמן תלמד? כמה זמן תלמד? כמה זמן? זה תלוי. בטח תלוי. כמה זמן?

שעתיים?

שעתיים תלמד אותו. עוד שעתיים. אשריך אתה מגדולי האבות החשובים.

יאללה, ארבע שעות. עוף עוד 20. איפה כיבוד הוואים?

מה זה אומר?

ללכת ותבקר את אמא שלי.

כמה זמן? כמה זמן אתה מבקר? שעתיים, שלוש. כל יום? כל יום? כל יום. זה כבר הטרדת אמא.

כל יום, שעתיים, שלוש.

למה, מה קרה? בשביל מה היא גידלה אותך? תשאר אצלם? אתה ביצים?

רגע, ולעבוד על המידות. זה כל היום עבודה. טוב מאוד, תעבוד.

כמה אתה עובד?

אה? כל היום יש לי מהבוקר ירד עלייך. כמה? איך? איך אתה עובד? תגיד לי. איך? תורם צדקה, לא מת.

כמה אתה תורם? שנייה, מוסרים את הכסף, וזהו. מה עוד?

זה ככה זה, ככה זה, ככה זה, ככה עוברים החיים.

איך אתה אומר, רגע מת, כאילו, לא יכול לעשות בו יותר. אין לך?

סימן שאתה לא יודע לתכנן את החיים.

יש אפשרות בכל רגע בחיים,

תחשוב איך לעבור את הרגע וללמוד תורה.

יגיע מצב בחיים,

אני אגיע לרגעים האחרונים.

ברגעים האחרונים אני אגיע למסקנה שצריך ללמוד תורה.

ואני אלמד תורה. נכון.

קודם כול, תוכנית יפה מאוד,

ואם לא תגיע לרגעים האחרונים, אז היו לך תוכניות יפות, ואתה מת, הן תוכניות.

התוכניות היו לתורה, אבל.

מאה אחוז, אבל למה לתכנן כל כך הרבה זמן, אם אפשר להתחיל כבר?

בסדר, זה גם אפשר מההתחלה, אבל אני אומר שזה לא,

זה אחד שלא נחשב לחטא, כי הוא חייתי את החיים. מה, תוכנית?

יש לי ספרייה מאחורי.

יש לי תוכנית לקחת ספר.

אז הספר שואל אותי, נו, קח אותי. אני אומר לו, חכה, יש לי תוכנית, זה עוד לא בר-ביצוע.

עוד פעם הוא שואל אותי, מה איתי?

אני אומר לו, יש לי תוכנית, חכה עד מחר, בינתיים נשרוף זמן בשביל שנוכל לתכנן תוכניות

עד שביום האחרון בעוד 70 שנה אני אמשוך אותך מהספרייה,

ואז ניצלתי את הזמן בתוכניות.

זה התוכנית?

כן.

זה מחכה לך גיהנום, חבל על הזמן, מלא ספרים,

ויכריחו אותך ללמוד עזבן ענג.

הרב,

רבי נתן ברסלב בליקוטי ההלכות,

הוא כותב על העניין של הרצון,

נדבר על זה המון, על הרצון של הבן-אדם,

והוא כותב את זה בפירוש שבשמים מסתכלים על הבן-אדם איפה שהרצון שלו להיות. נכון.

איפה שאתה רוצה להיות, שם אתה נמצא בשמים. מסכים. מסכים. אתה רצית לצאת לעבודה.

אני רציתי לצאת לעבודה, ואני רוצה גם להיות באמונה גדולה, בדבקות ובזכות. הכול מצוין, אבל השאלה, מה עם ניצול הזמן?

רוצה זה טוב.

אני רוצה להיות חכם, לא לומד מלה.

רוצה להיות חכם, קח ספר, לא לומד,

לא אוהב ללמוד, אבל רוצה להיות חכם.

שם הרצון השני, להיות חכם, לא עושה כלום.

רוצה לעבוד,

אבל אוהב לישון.

רוצה לעבוד, צועק, רוצה,

הופך סטאנט,

מתקסה יושב,

רוצה, מחליף עוד צד, מתקסה, רוצה. נכון, ורבי נתן כותב שאם הרצון שלך הזה הוא באמת אמיתי, אוי, אם הוא אמיתי, לא, הייתי יושד, הייתי כבר עושה.

יש אנשים שהם אנוסים לדבר. איזה אנוסים, מה אתה אנוס? מה?

יש אנשים שאנוסים לעשן, יש אנשים שאנוסים לכל מיני דברים. מה, מה?

מה, מה, מה? בן-אדם עכשיו יצא מאלכוהול 20 שנה, עכשיו מתחילה המלה מאלכוהול. כן. הוא יכול בשנייה עכשיו להפסיק זה או בן-אדם אחר לגמרי?

קודם כול בעיקרון כן,

אבל לא כל אחד יכול, בגלל שהוא באמת לא רוצה להיגמל.

באמת כן,

באמת כן.

אם יגידו לו,

אם אתה נוגע עכשיו בבקבוק, יורים לך בראש,

כי יש איסור במדינה, אנחנו בסעודיה,

בסעודיה אסור לשתות אלכוהול,

אם תיגע, מורידים לך את הראש. הוא לא ייגע.

הוא לא ייגע. אפילו שהוא מסטול, הוא לא ייגע.

הוא לא ייגע.

למה הסטיין גאה אחרונה?

כל זמן שאתה לא מרגיש שזה ככה,

אז אתה אומר, אבל אני, מה אני אעשה? לאט-לאט אני אצא מזה. אתה לא שומע הרבה אנשים אומרים פה, לאט-לאט.

למה?

הם רוצים להרוויח בינתיים את הטעם של קודם.

זו הבעיה.

או שהם יודעים שאם ילכו מהר הם יפלו חזק.

יכול להיות.

גם יכול להיות.

אבל עדיף לנסות מאשר להגיד מראש

לא כדאי לנסות כי אני איפול. וממשיכים עם אלכוהול. זה לא שלא כדאי לנסות,

זה ללכת דרגה-דרגה, להתקדם מדרגה-מדרגה, לא לקפוץ ממנו. הכול זה מלים. יש אנשים בני 70, עוד הולכים לאט-לאט מדרגה-מדרגה. ויש אנשים שקפצו ארבע קומות ואז נחתו 20. גם טוב, אבל לפחות בשמים לא יתבעו אותם על הניסיון.

מי אמר? אולי הם לא ניתנו את הזמן, אז הם נחתו 20. אני אגיד

יש אנשים שניסו ונפלו. אמר לי אחד בשבוע שעבר,

אמר לי, תשמע, יש אנשים שמרוב תורה השתגעו.

אז אני לא רוצה ללמוד יותר מדי להשתגע.

אמרתי לו, הלוואי שתמות משיגעון.

אם תלמד תורה ותשתגע מרוב תורה ותמות,

אתה תקבל גן-עדן שרק דוגמתו.

רבי יוחנן השתגע.

למה הוא השתגע?

כי מת ריש לקיש, החברותא שלו.

נו, אז הוא איבד את העולם הבא,

הוא הרביע אותו בגדול, כי בלי תורה הוא לא יכול.

וחכמים לא התפללו שיבריא,

התפללו שימות,

כי אם היו מבריאים אותו הוא היה משתגע עוד פעם, כי בלי תורה הוא לא יכול.

זה נכון, אבל יש משפט שאומר, ריבוי השמן גורם לכיבוי הנר.

כשבן-אדם עושה יותר מפני מה שהוא יכול, זה מחבל לו את הנר. מלים יפות,

אבל צריך לקחת את זה במידה ובמשקל אמיתיים, אמיתי. אני מסכים אתך. ברור שבן-אדם חייב להיות במשקל.

רק בססמאות,

זה הגורם שיצר הרע יודע להשתמש בו הכי הרבה. לא, זה לא ססמאות, זה באמת, אני אמרתי לך שזה לא נכון. זה נכון מה שאתה אומר,

אבל לא כל אחד יכול להשתמש עם זה. יש כאלה שהיצר הרע משתמש עם זה.

הבנת מה אני אומר? אני מבין מה אתה אומר, אבל אם בן-אדם הולך לפי זה ולפי הדרכה שהוא מקבל מהרב שלו,

כן. אז זאת הדרך שהוא הולך. הוא לא הולך על-פי שרירות ליבו, הוא הולך על-פי הדרכה. עכשיו אני שואל אותו ואת הרב שלו,

איך מנצלים 86,400 שניות?

שיגיד לו הרב שלו.

כנראה שאין רצפט אחד שמתאים לכולם. נכון, אני מסכים. אבל איך מנצלים?

בסוף אני רוצה שתרוויח את כל ה-86,400.

כי אם לא תרוויח ואם לא תצליח,

הפסדת אתה את החיים שלך בידיים. לא חבל?

ברור שזה חבל. אז לכן אני פה.

שלא יהיה חבל. אנחנו שמחים שאתה פה. תודה.

אז אני רוצה שתרוויחו.

מה העצה שלכם? נו.

אתה כבר דיברת מספיק.

תשובה אמיתית?

תן לו עוד צ'אנס פעם שלישית. נראה אם הוא יצליח להתגבר על השאלה.

כן. תן לו. תנו לו. כן.

זו שאלה שעדי אמר את זה. הוא מתבייש להגיד.

נגיד סתם, אתה מביא למישהו ציצי,

אתה מחזיר מישהו בתשובה, אז כל שניה שהוא הולך, זו מצווה בשבילך. אז כאילו אתה מנצל את כל השניות ש... את כל החיים שלך אתה מנצל. כי אתה הבאת לו ציצי, אתה הבאת לו דיסט.

אז כאילו אתה מחזיר אותו בתשובה. כל מצווה שהוא עושה זה כאילו אתה עושה.

כל מה שאמרת זה נכון.

כל יהודי שאני מחזיר או אתה מחזיר בתשובה,

זה אומר שכל החיים שלו וכל הצאצאים שלו וכל הדורות שעמדו ממנו זה שלי.

זה נכון,

ואין שכר יותר גדול מזה בכל העולמות.

זה נכון.

אבל אם אני יכול לעשות אחד,

נגמר. אני יכול לעשות עוד אחד,

ועוד אחד,

ועוד אחד, ועוד אחד,

ועוד מיליון, ועוד שתיים, ועוד שלוש,

עד שכל העם יחזור בתשובה.

זאת אומרת, גם ישאלו אותנו כמה אתה עשית,

כמה השתדלת, כמה ניצלת את הזמן,

כמה פיתחת את

כמה האפשרויות, כמה הגדלת אותן, כמה העצמת אותן,

כמה הלאה, הלאה, הלאה, לא רוצים שתעצור, תמשיך!

אבל גם בישיבה אתה לא יכול לעשות את זה. אתה יכול, אתה לא יכול מצאת כאלה. אתה יכול, אתה יכול ללמוד,

אתה יכול ללמד, אתה יכול לכתוב,

אתה יכול להפיץ את הכתיבה שלך,

אתה יכול למד אחרים לכתוב, אתה יכול לעודד אותם לכתוב, אתה יכול,

וככה אתה מתחיל להגדיל ולהגדיל עוד אחרים, אחרים, אחרים, אחרים.

גם בנושא הזה,

בכל נושא ונושא אפשר ביהדות להגדיל ולהגדיל ולהגדיל ולהגדיל ולהגדיל לאין שיעור.

אבל רוב בני-האדם מסתפקים.

אני עושה, מנצל את ה-24 שעות שלי, הלוואי, הלוואי,

וזהו,

דלת אמות שלי, ומספיק.

שאלה טובה ללמוד, כאילו, כמו שאתה, עוד פעם אתה אומר קשה? אני יודע ש... אתה יודע מה? בואו אני אענה לכם תשובה.

אתם,

אפילו אם תהיו בגן-עדן, זה יהיה לכם גיהנום.

אתה יודע למה?

כי אם שש שעות אתה לא יכול ללמוד, כשתהיה שם נצח ורק לומדים, מה אתה עושה?

זה יהיה גיהנום. אז איך אני מביא את עצמי למצב שאני יכול ללמוד יותר משש שעות? יותר, יותר. או, או,

קודם כול, שלא תחשוב שיש בחוץ

ושאתה מפסיד משהו.

אם תדע שאין בחוץ ולא מפסידים כלום,

ויש רק את זה,

ואתה מחובר לקדוש-ברוך-הוא, והוא אוהב אותך על זה,

והוא ייתן לך על זה כל מה שתבקש,

רק עניין של זמן, תמתין קצת,

אתה תראה שאתה תהיה מאושר עלי אדמות ולא תרצה לעזוב את בית-המדרש לעולמים.

אתה צודק, נכון. אבל נגיד עכשיו אני רואה, נגיד,

הרבה מפחדים לעבור לישיבה בקטע של הכסף. נגיד, בן-אדם לא יהיה,

כאילו, הוא לא מת בישיבה. שמעת בחור ישיבה שמת מרעב?

לא מתקרב, אבל הוא חי בצמצום, כאילו. עוד פעם, צמצום, יש גם מיליון וחצי מצומצמים חילונים שאין להם עבודה,

למרות שהם מבקשים.

מיליון וחצי מצומצמים, אז מה?

הם מחפשים עבודה ואין, אז מה?

והם מתו? גם לא.

נכון,

יש חיים בצמצום, נכון,

אבל זו גזירת הבורש, תדע,

כי אפילו אתה משתדל ומשתדל לא תמיד מצליחים.

גם יש אנשים שמרוויחים ומפסידים הכול.

אז זה לא אומר, גם אם תרוויח שזה יישאר.

ויש כאלה שמרוויחים ושודדים אותם.

ויש כאלה שנשרף להם.

יש נאבד.

יש אלף ואחת סיבי-סיבות, ויש שמבזבזים את הכסף על תרופות.

ויש אלף ואחת סיבות

למה בן-אדם יהיה לו או לא יהיה לו, וזה לא תלוי אם יש לו או אין לו.

רוטשילד מת בכספת מרעב.

נסגרה עליו הכספת,

ליד הכסף, לבנים של זהב, הוא מת.

נסגרה הדלת, הוא מת מרעב.

האדם העשיר בעולם

מת מרעב והיה לו מלא כסף.

אז איך אתה משנה, נגיד,

לבן-אדם אין כסף, אז מה הוא עושה?

אם זו גזירה, אפשר לשנות אותה איך שהוא...

רק אם אתה מחובר לשם, רק הוא יכול לתת לך דרך עבודה, בלי עבודה,

בכל דרך שרק תחלום,

הוא יודע פטנטים יותר טוב ממך.

רבי עקיבא העמיד ישיבה עם 24,000 תלמידים. אתה יודע מה זה לפרנס 24,000 תלמידים,

ילדים, כאילו שלא, שלא, לא ילדים קטנים,

לפרנס, אתה יודע איזה אחריות?

זה לא שבעה ילדים.

והשם העשיר אותו שש פעמים בימי חייו.

ואיך הוא התחיל?

אני מרוט שלא היה לו לתת לאשתו שמיכה,

כרית.

הם ישנו על קש והתכסו עם קש.

אז אם ככה, אז אני רגע. השם העשיר אותו שש פעמים.

יש לו בעיה לקדוש ברוך הוא?

אין לו בעיה.

אבל אתה צריך להיות

עבד השם. אם תהיה עבד של מלך,

לא תחסר. מה שיש למלך יהיה לך, כי מי שהוא עבדו של מלך,

כל מה שיש למלך, יש לעבד שלו.

אז אם ככה, אז אני נכנס לאישיות בלי מלך.

או! עכשיו התחלת לדבר!

עכשיו התחלת לדבר! אבל אז כאילו, מה אני עושה עם הצבא?

אני עכשיו לא... קודם כול, אל תחשוב על כלום. כנס.

אחרי שתכנס הקדוש-ברוך-הוא ייתן לך את העצות, האנשים המתאימים, והכול יהיה בסדר.

קודם כול, כנס לבית השם.

זהו, כי יש לי כבר תאריך, תאריך גיוס. עד התאריך אתה יכול ללמוד לפחות, ואחר כך השם נותן עצות.

זה אפשר ברכה.

בטח.

אם תגיד שאני רוצה להידבק בשם יתברך ולעשות רצונו,

השם יזכה אותך שהבקשה הזאת תתקיים בך. אמן.

אמן.

למה אתם ככה מצמצמים?

אמן חזק. תגידו אמן חזק.

אמן. מגיע לו יהודי עד שהגיע להחלטה.

אתה עוד תספר לי אחר כך כמה ההחלטה הזאת היתה חכמה.

תודה.

אבל רק לאהוב את השם, לאהוב אותו, כי אתה בן של מלך.

בן של מלך.

תן לו.

מי עוד? כבוד הרב.

כן.

איפה? הנה, פה. כן. יש לו שאלה. פה. כן.

בגמרא

יש רבי שמעון בר יוחאי ורבי ישמעאל.

נכן. הרבה עשו

כרבי שמעון ולא עלתה בידם. אבל מעט עשו וכן עלתה בידם. בדיוק.

וגם רבי יוחנן הסנדלר הוא היה סנדלר. ארוחיים הקדוש

הוא היה צרף.

נכון. אתה מבין? אז הגדולים האלה שילבו תורה ועבודה, ואנחנו לא נשלב תורה ועבודה. אנחנו כולם נלמד מי אנחנו ומי.

קודם כול, בדורות שלא היתה שום פרנסה בשום דרך טבעית,

אז לא סומכים על הנס.

אבל בדור כזה, שמשופע בהרבה כסף, בהרבה תורמים, בהרבה אנשים שמעריכים ומוקירים תורה,

אז ודאי שאפשר בקלות.

להסתדר בדרך הזאת.

לא, אבל אם אתה כולנו לומד תורה, זה כאילו אתה סומך על הנס.

לא. אתה לא בטוח שתקבל את הכסף. אתה לא בטוח.

אני בטוח שהקדוש-ברוך-הוא לא מפקיר אדם אחד שמתקרב אליו.

אתה סומך על הנס?

לא.

בדור הזה אין שום בעיה.

אבל רבי יוחנן סנדלר היה יותר קרוב ממני. אמרנו, היו דורות שלא היתה פרנסה בדרך טבעית.

אז גם הם היו סומכים על הקדוש-ברוך-הוא שנותן להם. נכון.

יכול אדם לסמוך ויכול אדם לא לסמוך. היו כאלה שסמכו, כמו רבי שמעון,

ועלתה בידם, והיו הרבה שלא יכלו לסמוך, אפילו בדורותיהם,

ולכן לא עלתה בידם.

אנחנו צריכים לשלב תורה ועבודה. אני אמרתי שלא. מותר, אבל אם אתה רוצה להרוויח 86,400,

תחפש את הדרך להרוויח אותם.

אבל גם הקדוש-ברוך-הוא נותן לך פריקדון,

את הילדים שלך, שתשמור עליהם טוב ותגדל אותם יפה.

נכון. זו פרנסה טובה. זה לא שתבוא ותזרוק אותם בלי כסף. כתוב בגמרא, כמו שאתה משתמש, שמי שרוצה להיות תלמיד חכם

צריך להיות אכזרי על בניו כעורב.

תקרא את הפירוש שם, אני לא רוצה להפחיד.

בסדר, אבל אני לא יכול להיות אכזרי על הבנים שלי כמו עורב עם הילדים שלי. אז אתה לא תהיה תלמיד חכם. אין מה לעשות. אז אתה תהיה, אמה-ארץ. בסדר, גם זה מעלה.

בסדר, אין מה לעשות.

אין מה לעשות. יש מה לעשות.

עדיף להיותם מארץ וגדל את הילדים שלך בכבוד. בן זומא לא התחתן בשביל שהוא היה חושק בתורה כל כך.

אבל לפי דעתי עדיף להיותם מארץ וגדל את הילדים שלך בכבוד מאשר להיות תלמיד חכם וגדל אותם בעוני ובדוחק.

יכול להיות שאתה צודק,

אבל אתה צריך לדעת

שאם היית בוטח בשם, היית לומד את שער הביטחון של רבנו בח יהיה בחובת הלבבות,

ואני ממליץ לך להיכנס לאתר שופר.net ולשמוע שם

את ההרצאות שלי בעניין הזה אתה תשתנה לחלוטין.

אני השתנאתי מזה.

אני הייתי שבע שנים עני מרוד,

עני מרוד שלא היה לי מה לאכול.

הילדים שלי הוציאו אותם מהגן ורצו למסור אותם לסעד,

בגלל שהיו להם בהרות בפנים מחוסר תזונה,

ולא הפסקתי ללמוד

ולזכות את הרבים,

והקדוש-ברוך-הוא עזר.

אבל אי-אפשר להסתכל על הילדים שלך ככה, שאין להם כסף. הסתכלתי עליהם בלי שום בעיה.

אז כל בן-אדם זה איכשהו, אני לא יודע, לפי דעתי. או, כל בן-אדם, איכשהו, אתה צודק, איכשהו רוצה להיות.

אני החלטתי שאני רוצה להיות עם ביטחון בשם,

ולא לפחד,

ולהאמין שהקדוש-ברוך-הוא הוא זן ומפרנס, כמו שאני אומר בברכת המזון כל היום,

הזן את העולם כולו בטובו, בחן, בחסד,

ברווח וברחמים רבים, נותן לחם לכל בשר,

כי לעולם חסדו וטובו הגדול לא יחסר לנו לחם.

אני מאמין בזה במאה אחוז.

בסדר, אבל נגיד אתה למדת כולם תורה,

אז עלה בידך כמו רבי שמעון ברוך-הואי,

אבל רבים לא עלה בידם.

נכון, כי צריך, אם רובנו נלמד תורה,

אז רובנו לא יעלה בידנו.

צריך, מי אמר?

אם יהיה לך ביטחון,

יעלה בידך, אם לא יהיה לך ביטחון אז אתה תרוץ מהר לעבודה. אבל בתקופת הגמרא רבים לא עלה בידם. אז מה יש? הנה העובדה שבדורות האלה יש רבים. יש 64,000 אברכים בישראל שמתפרנסים מקסימום 2,500 שקל לחודש עם משפחה.

64,000. אבל זה לא טוב, זה לא כסף בקושי, זה כלום. שמעת? להם זה טוב וזה עולם הזה ועולם הבא.

הגמרא אמרה,

פת במלח תאכל ומים במשורה תשתף ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה תעמל.

אם אתה עושה כן, אשריך בעולם הזה כבר

וטוב לך לעולם הבא. אבל גם אומרים, בלי לחם אין תורה.

נכון.

וכתוב גם אם אין תורה אין לחם.

נו, אז צריך לשלב ביניהם, זה מה שאני אומר. מאה אחוז, אני אביא לך קמח, שב תלמד.

רציני, קמח זה קמח, זה לא יותר מקמח, זה לא עוגות ולא שום דבר.

קמח.

לא, צריך לעבוד ולהשתלב לתורה, זה לא אומר ככה. אתה אומר, בסדר. ככה המשפט אומר. ככה המשפט אומר. רבי שמעון בר יוחאי לא אומר ככה.

אבל רבים לא הצליחו בדרכו. נכון.

ולאיזה ציון הולכים בעיקר?

מרבי שמעון בר יוחאי.

לא הבנתי את המשפט האחרון. אחרי אלפיים שנה, למי הולכים, למרות שהוא נפטר?

לרבי שמעון בר יוחאי.

נו, ומה זה קשור? זה כי הוא היה צדיק.

אז הוא הצליח, אבל הרוב לא הצליחו. אז למה אנחנו לא הולכים? מי אמר שאתה לא יכול להיות כמוהו? יש לך שאיפה?

אם יהיה לך, יש לך סיכוי. אם אין לך, לא תהיה.

בסדר, אבל יש לי סיכוי. אבל הרוב שלי לא אצליח.

מי אמר?

מי אמר?

כי רבים לא הצליחו.

אז מה הקשר?

המעטים הצליחו. תהיה עם המעטים.

אז אם נגיד כל הקהל הזה יבוא וינסה להיות מהמעטים.

פה, פה. הרוב לא הצליחו.

גם אנחנו לא נצליח. אולי קצת יצליחו עם הקהל הזה. ומה זה אולי קצת? אז קצת, זה גם טוב.

אז אנחנו נראה שם. אולי תהיה מה קצת. אז השנים ידפקו. מה, לא יהיה להם קשר? מה אכפת לך מאחרים? שהם ילכו אחר כך לעבוד, אבל אתה בינתיים תהיה רבי שמעון, יהיה לנו אחד מבאר-שבע.

אתה מת לעבוד, אה? מה, זה כיף להיות עצמאי שיש לך כיף. בטח, קבל צ'ק בסוף החודש וזה, ללכת, לנסוע, לחזור, זה כן. שיש לך עצמאי לבזבוזים. איווה, בזבוזים, זהו. קיבלת חיים, מבזבז אותם, נכון? לא, גם ללמוד תורה. גם, ודאי. תורה זה משהו כזה, כמו כסף קטן. לא, לא. טוב שיהיה כזה, איזה מדליון פה ככה על הצוואר, מגן-דוד, כאילו, אני לומד תורה כזה.

שיהיה לי קצת, למה לא? שלא ישאלו אותי, אני אגיד, אני לא למדתי.

אני לא אומר שאני רוצה לעבוד בשביל לחיות. אני רוצה שתהיה לי עבודה, שאני אחיה בכבוד, ואז יהיה לי ראש פתוח לתורה. מי אמר שלא? תלמד תורה ואתה תהיה רב, זה לא טוב?

אבל מי אמר שאני אהיה רב?

מי אמר שכשתלמד יהיה משהו בכלל? מי אמר שכשתעבוד יהיה לך?

יהיה לי כסף, כי אני עובד. מי אמר? יש אנשים שלא משלמים להם גם.

אז תלך לעבודה בטוחה, תשלם. יש דבר כזה? כן. איך מפעלים סוגרים? איך הכלכלה נפלה בארצות-הברית? איך בנקים פשטו רגל?

אז אחרי זה צריך לעבוד במקום אחר. אה, מקום אחר, הבנתי.

כאלה שתאבדו אחרי פשיטת רגל.

מה אני אעשה להם? גם אני מאעשה להם.

אם אני רוצה ללמוד תורה זה יהיה העיקר שלי, אבל אני חייב לעבוד.

אז אני אעבוד, אבל יחשוב כל הזמן ללמוד תורה.

פה, פה. מתי יהיה פה? אז אני חושב שכל הזמן אני לומד תורה.

אם אני עובד, אבל כל הראשון שלי זה לימוד תורה של אחרי העבודה.

נו. אז זה כאילו כל היום למדתי תורה.

אה, הבנתי.

אז אתה ממש, מה אתה עובד, למשל?

אני לא עובד.

אתה לא עובד.

אני דואג בשביל כללי, בכללי בשביל כולם.

אה, אתה דואג לכולם, הבנתי. אתה יושב-ראש המועצה הדתית, אני מבין.

תגיד לי, ו... אני לא עומד. איך אני אעבוד?

הבנתי.

קודם כול, אני רוצה לראות אם אתם באמת רציניים.

אז אני רוצה לעשות לכם עכשיו מבחן אמיתי, תקשיבו טוב.

הבנתי שאתם לא יכולים ללמוד כל היום, ולא שמונה שעות, ולא שש שעות,

ואולי אפילו לא שעתיים.

אבל מי מוכן מכם ללמוד פעם בשבוע או פעמיים בשבוע עם חברותא שעה? מי מוכן שירים את היד?

או, הנה, תן להם טפסים,

אנחנו רושמים אתכם, ואני מסדר בלי נדר, שתהיה לכם חברותא שילמד אתכם בחינם.

גם נשים שרוצות ללמוד,

מסדרים להן, נשים שילמדו אתן בקיאות.

תן מוזיקה לחבר'ה,

שימלאו. לפחות שבבאר-שבע יהיו יהודים שיגיעו לעולם האמת, ויש להם

שיעור קבוע, בעזרת השם. חברותא, תאספו את הטפסים. רב אמנון, יש את העניין הזה

שאני משרת בצבא שמונה שעות

בפרק היום,

ואני עובד עם הרבה אנשים.

עכשיו יוצא לי לדבר אתם על דברי תורה ודברים שאני לומד במהלך השבת.

אז זה לא מחדש לי שום דבר,

אבל אני מחדש להם.

מה אתה רוצה להגיד?

אני מנסה לנצל את הזמן של העבודה ללמד אחרים. זה מצוין. זה לא זמן מת. בואי נגיד ככה. הכי חשוב, שלא ימות הזמן.

זה לא הזמן מת,

אנחנו מתים אם לא מנצלים את הזמן.

תזכה למצוות, תמשיך ותעשה. שלום, כבודו.

רציתי לשאול,

יש משפט שאומר

שדרך ארץ קודמת לתורה. לא.

יש משפט שאומר שדרך ארץ קדמה לתורה.

אוקיי.

מה זה אומר? זה אומר ש-26 דורות לפני שניתנה התורה לעם ישראל קדמה דרך ארץ.

מהי דרך ארץ?

דרך ארץ זה מה שאדם מתנהג, כמו שאנחנו יודעים. בדרך ארץ

יש בכל העולם מוסכמה מה זה דרך ארץ, איך מתנהגים,

איך לא מתחצפים,

מי נכנס,

מי מדבר בפני מי, מתי וכו'.

המשפט הזה נכון להיום גם? תמיד הוא נכון.

תמיד דרך ארץ חייבת להיות.

אז אם אני אתנהג כדרך ארץ,

אני לא אמצע.

זה לפני התורה, אבל אתה לא תזכה לתורה, ואז זה בעיה.

אבל זה אומר שאני עדיין לא מנצל את כל השניות שאמרת מקודם. ודאי שלא. דרך ארץ זה חיוב פשוט לכל בן אדם בר דעת.

זה כמו להיות בן אדם. זה כמו להיות בן אדם. תהיה בן אדם. שאומרים לך תהיה בן אדם?

זו הכוונה.

אז זה בעצם העובדה שאני בן אדם. אז אני לא מבזבז את הזמן הזה. אתה כן מבזבז, כי בן אדם צריך ללמוד תורה ולעסוק במצוותיה.

בשביל מה אתה יהודי?

קודם כול, להיות בן אדם.

אבל בן אדם זה גם גוי. בעצם היותך אדם, אתה בן אדם. אם אתה לא מתנהג כמו חיה או מתנהג שלא בדרך ארץ או לא בצלם אלוקים,

אז אתה בן אדם. כל הכבוד לך שאתה בן אדם. יפה מאוד שאתה נושם, חי, אוכל, ישן.

תודה.

אבל עכשיו, מה אתה עושה עם עצמך?

בשביל זה ניתנה התורה.

תודה. תהיה בריא.

כן, בצהוב. כבוד הראש, שלום. שלום, שלום.

רציתי לשאול על המשפחה שלי במלחמת מגוג ומגוג, מה יהיה אתם, כי הם חילונים ואני דתייה.

תראי, מי שחילוני זה בעיה,

אין לו הרבה זכויות שיגנו עליו.

והזכויות שלי לא יכולות להגן עליהם? אם את כזאת צדיקה שחולה על גונן, יכול להיות שכן.

אני לא חושבת שאני כזאת צדיקה בשביל להגן. אז יש בעיה למשפחה.

אז לא כדאי שיסמכו עלייך.

מה אני יכולה לעשות?

להחזיר אותם בתשובה.

תביא להם אנציקלופדיה ופופו.

כן.

וחוץ מזה, דברים חיזוקים בבית, משהו,

להתחיל מדברים קטנים.

צריך לעשות מה שצריך לעשות וצריך לעבוד על זה.

אנציקלופדיה, את יודעת מה זה?

כמה זה עולה?

מאה שקלים.

אין עלייך.

לא נורא, אני אתן לך מתנה.

תן לה מתנה.

העיקר שהמשפחה תחזור בתשובה.

היו.

כן.

לפני יומיים ככה היית בהרצאה בבאר-שבע?

נכון.

ודיברת שם על איך לא לבזבז את היום. נכון.

אז כאילו אמרת שבנים צריכים להיות בישיבה וכולם ללמוד תורה.

לא.

אמרתי לנצל את היום כל הזמן בתורה ומצוות.

לא אמרתי רק ישיבה ולא רק זה. אבל תורה ומצוות, כן.

בסדר. אז איך כאילו בנות מנצלות את זה?

או,

אם הן עושות את מה שהקדוש ברוך הוא רוצה, דהיינו,

מקיימות את התורה והמצוות שהן חייבות,

הולכות בצניעות,

בונות בתים נאמנים, מגדלות ילדים, מחנכות אותם כמו שצריך,

דואגות לשלום בית תמיד.

בכל עת ובכל רגע הן קיימות מצוות בלי סוף, מאפשרות לילדים ללמוד בתלמוד תורה,

לבעל ללמוד תורה, לקיים מצוות.

כל רגע הן שותפות עם הבעל והילדים בלי הפסקה.

כן, אבל אני בת עשרה, כאילו לא... היום את שואלת? כן. ללכת בצניעות קודם כול,

להתפלל תפילה אחת לפחות ביום, אם יש לך זמן שלוש,

לברך על כל דבר שאוכלים ושותים,

ללמוד הלכות של צליחה.

לדעת, בשביל לקיים אותם, לעשות חסדים וכן הלאה, לא לעבור עבירות.

והרי שאת מקיימת תורה ומצוות כל הזמן.

אוקיי, ועוד משהו?

איך אני, כאילו,

כיבוד הורים וכל זה, נגיד לא קיבדתי עד היום, אז איך אני מסתכנת את זה בשבילך? פשוט מה, הולכת להורים, אומרת סליחה על מה שלא קיבדתי אתכם עד היום, מתחרטת על העבר,

מהיום אני אשתדל לקיים מצוות כיבוד הורים כראוי.

לא אפגע בכם, חלילה, אעזור ואתמוך ואעשה כל מה שיש לאל ידי בשביל שתהיו מרוצים ממני,

גאים ומתכבדים בי.

אם את לא זוכרת מה אמרתי, בשידור חוזר.

אפשר איזה ברכה? שאני אפתח בכיבוד הורים? ודאי.

שם ושם האמא.

לינוי בת יפה.

לינוי בת יפה, תזכי לכבד את האמא ובזה תזכי לאריכות ימים, כהבטחת התורה.

תודה.

שלום.

יש לי שאלה קצת שונה.

אומרים שיש בני אדם, כאילו, כל אדם נולד עם בחירה, נכון?

כן. כשאדם נולד והוא, יש לו משיכה לטוב או ללא טוב, נכון? כן.

עכשיו, מה עם אותם אנשים שכשהם נולדים,

המון אנשים אין להם משיכה לכל מיני נטיות? בוא נגיד,

הבנתי את השאלה.

גם מי שנולד עם נטיות לא טבעיות, מה שנקרא,

הכול נמצא בבחירתו אם הוא רוצה לתקן את עצמו. אין בן-אדם שלא נברא עם נטייה מסוימת למשהו.

אחד חמדת הממון, אחד גאווה, אחד תאווה.

כולם, יש להם נטיות.

לא כולם פלס אותו דבר ביצירה.

וכולם צריכים לאזן את עצמם לפי התורה.

התורה אומרת מה הדרך הנכונה והמותרת,

וכולם צריכים לעמוד להגיע אליה.

איך מגיעים? על-ידי לימוד מוסר ורצון עצמי גדול.

אבל אי-אפשר שבן-אדם יגיד שהוא לא יכול.

ושאלה אותי

אשה לא מזמן בנושא זה בדיוק.

ואמרתי לה שהתורה, אם היא אומרת

שיש נטייה אסורה שהעונש עליה כרת,

משמע שהתורה לא תעניש

מי שלא יכול להתגבר על הנטייה.

התורה לא תבקש מהאדם לא לנשום ולחיות.

אי-אפשר דבר כזה.

התורה אומרת שאסורה נטייה מסוימת,

אז היא אסורה, פירושו אפשר להתגבר, כי אחרת לא תאסור התורה.

עכשיו, אנשים לא רוצים לתקן את עצמם בגלל שהם נהנים מנטייה.

ואז ממילא הם מתרצים, אני לא יכול,

אני לא יכולה.

אין דבר כזה.

על כן,

אני ראיתי סרט שהראו לי

שבן-אדם שאין לו ידיים בכלל,

בכלל, בכלל,

אוכל עם הרגליים, מסתרק עם הרגליים, מצחצע שיניים עם הרגליים,

מגרד את האוזן עם הרגליים,

הכל הוא עושה עם שתי רגליים בלי ידיים.

הראו לי סרט של בן אדם

שאין לו לא ידיים ולא רגליים.

זה רק ריבוע כזה עם ראש, מה אפשר לעשות עם זה?

והוא הולך

ומדדה על הגן

איירחיים, הוא שוחה בבריכה

עם תנועות כמו דג.

מדהים.

אתם רואים בן אדם חי כמעט נורמלי,

באיך אומרים חפצים? עם השיניים.

זאת אומרת,

זה שיא ההגבלה,

ועם רצון הוא חי.

הוא לא במוזיאון שמו אותו, הוא חי בדירה לבד.

זאת אומרת, אדם, אם ירצה נטייה, זה לא מגבלה, זה לא מום.

זה לא מום מולד, זה לא חסר,

זה רק נטייה.

אם אני נוטה מהאוטו ימינה, אם אני אחליט להתאמץ,

אז אני אהפוך אותו שמאלה.

אבל אם אני אניח לזה,

אז אני אלך ואתדרדר ימינה.

הבנת?

כן. ובעניין השכר על העבודה,

כשאדם שנולד עם נטייה למשהו מסוים,

ואדם נוסף שנולד עם חוסר נטייה לדבר הזה,

על זה נתתי דרשה בבאר-שבע באריכות,

שאלה שהם מוגבלים, לדוגמה, בתפיסה, בלימוד,

הקדוש-ברוך-הוא אומר, אתם שלומדים תורה זה כאילו שפכתם לפני את דמכם וחלבכם.

אלה שנולדו מחוננים, לא נאמר עליהם דבר כזה.

הפוך, הדרישה מהם הרבה יותר גבוהה,

בחסר שלהם טומן בחובו עונש גדול,

כי הם קיבלו את זה מתנה.

אבל אדם שאין לו את זה, והוא מתאמץ לכבוד השם יתברך,

הקדוש-ברוך-הוא אומר את מה שאמרתי.

זאת אומרת, לעולם לא מפסידים אצל הקדוש-ברוך-הוא גם אלה שאין. אלה, את רואה, העניים שתרמו, לא ראית פה עשיר, נכון?

עניים שתרמו, אין להם מיליונים.

אנשים שעובדים במשכורת, ויש כאלה שגם לא במשכורת אברכים,

אלה זכו והעשירים לא זוכים.

למה?

אלה נקרא שהם שפכו את דמם וחלבם לקדוש-ברוך-הוא.

זה עולה קורבן הכי טוב אצל הקדוש-ברוך-הוא.

מנחת עני אצל הקדוש-ברוך-הוא זה לא מנחה,

זה כאילו הוא נתן את נפשו לקדוש-ברוך-הוא.

זה מסירות נפש.

מה שהם תרמו היום

זה מסירות נפש, זה עקידת יצחק.

תודה.

תהיי בריאה.

שלום כבוד הרב.

שלום.

אנחנו הגענו לפני שנה וחצי, אני ואשתי.

מחוץ-לארץ?

כן. אני ממקסיקו, היא מוונצואלה.

אני רציתי לשאול את הרב ככה בפומבי,

מה דת הרב אלה שעדיין גרים שם?

וחיים שם אנשים דתיים, אפילו חרדים.

הטענה שלהם,

כנראה,

זה שהפרנסה שלהם שם,

וגם מקיימים שם תורה ומצוות,

שולחים את הבנים שלהם לתלמוד תורה,

אבל כנראה לא רוצים להגיע לארץ, לא רוצים לעשות עלייה,

לא יודע, כנראה שהם מפחדים.

איפה אפשר לתת את הגבול בין לסמוך על הנס ואת הביטחון,

שאם יעלו לארץ יהיה להם טוב?

אם הם יכולים לתת גם תשובה לזה. תראה, אם יהיה טוב או לא יהיה טוב זה לא קנה מידה.

טוב זה דבר יחסי.

מה נכון יותר?

נכון יותר להיות במקום שמשה רבנו התאווה להיות פה בכל מצב.

אם משה רבנו שלו, היה חסר לו כלום ברוחניות.

הוא היה מלך בכיפה.

הוא היה מלאך.

ובכל אופן רצה להיכנס לארץ ישראל.

אז יש להבין שארץ ישראל זה לא דבר פשוט, זה לא מקום לעבודה.

העבודה הרוחנית בארץ ישראל היא בשונה מחוץ לארץ.

אבירה דארץ ישראל מחכים.

ודבר נוסף,

כל מי שנמצא בחוץ-לארץ דומה כמי שאין לו אלוה.

כל התפילות שלו עוברות דרך שרי מעלה של הגויים,

ורק אלה שבארץ ישראל,

כל הדר בארץ ישראל

דומה כמי שיש לו אלוה.

זאת אומרת,

אדם שנמצא פה בארץ ישראל,

מקום שהקדוש-ברוך-הוא בחר

מכל מבחר היקום,

ארץ סגולה וחמדה,

שאין כדוגמתה.

ואתה רואה איך אומות העולם עכשיו עומדות על הרגליים האחוריות

וטוענים על ירושלים שהיא שלהם,

ושלא ניגע בירושלים,

כי היא שייכת לנוצרים ולמוסלמים, אתה שומע?

ואנחנו לא תובעים אפילו את ארץ ישראל כמו שצריך לתבוע,

אז זה בושה וקלון בשבילנו.

בפרנסה,

הקדוש-ברוך-הוא מפרנס את הנמלים בישראל כמו הנמלים בוונצואלה ומקסיקו,

והנמלים אצלנו אוכלות בדיוק כמו שם.

רק עינק סיל בקצה הארץ.

הוא חושב שמשם תבוא הישועה יותר.

זה רק ניסיון,

ניסיון שמטעה אותו.

אבל המזונות קצובים בכל מקום,

ומה שקצבו, קצבו.

ובדרך שאדם רוצה ללכת,

באנו לכין אותו.

מי שרוצה לטעות, נותנים לו לטעות

ולחשוב שהפרנסה נמצאת שם.

אני למדתי את זה על בשרי.

אמרו שיש עשירים בחוץ-לארץ.

לא מצאתי כאלה.

אבל מצאתי עניים בארץ-ישראל,

שיותר עשירים מהעשירים היותר גדולים.

ואין לך הערב הזאת דוגמה,

אנשים מעוטי יכולת שמבקשים ברכה לפרנסה

תורמים אלף דולר.

אתה מבין?

הקורבן

של מנחת עני חשוב אצל הקדוש ברוך הוא כאילו הוא עוקד את נפשו לפני הקדוש ברוך הוא,

מוסר את נפשו.

העשיר שבא עם שור,

שבא עם שא,

זה לא מחשיב מה שהוא נותן כמו את הלב שלו.

אני מוכן לתת

התמין את המעט שבמעט מהפת שלו בלהקריב קורבן.

מנחה הוא מביא, מנחה.

אתה יודע מה זה מנחה? ביד הוא מביא.

ועם זה הוא עולה לירושלים ואצל הקדוש ברוך הוא זה כאילו הקריב את חלבו ואת דמו.

אתה רוצה שאני אוכיח לך שהעניים יותר עשירים מהעשירים?

אני מוכן לתת אלף דולר שאין לו שום אפשרות.

אין לו אפשרויות ממש. חלק מאלה שעלו לפה,

האפשרויות שלהם מאוד מעוטות.

הם מוכנים להוריד מהפת שלהם

בשביל לתת.

כמה אתה מכיר עשירים?

לא תמצא אחת בעולם מהעשירים שיהיה מוכן לעשות מה שהם עושים.

אם נגיד עכשיו

בן אדם משתכר

4,000 שקל

והוא צריך לתת עכשיו 400 שקל,

בשבילו זה המון.

זה על חשבון האוכל,

נכון?

אז ימעט לו קצת באוכל, נכון? הוא יצטמצם.

תראה לי עשיר שמרוויח 10 מיליון בחודש.

שהוא יהיה מוכן לתת

10 מיליון תרומה כל חודש

ולהישאר עם 3,600 שקל בסוף החודש.

אתה מכיר עשיר כזה?

הוא מוכן לתת את ה-10 מיליון שהוא מרוויח בחודש. אתה שומע?

ולהישאר עם 3,600 שקל כי 400 הוא גם נתן בשביל מניה.

אתה יודע מה ההבדל?

שזה לא דומה בכלל, לדוגמה.

לא. למה זה לא דומה?

כי העשיר בעוד חודש יקבל עוד 10 מיליון,

וזה יקבל רק עוד 4,000 שקל,

והוא ייתן עוד 400, כי הוא יתחייב בעשרה תשלומים.

תראה לי אחד שיהיה מוכן מהעשירים להיות עשרה חודשים כמוהו בשביל לתת לקנות עולם הבא.

אין דבר כזה.

זה לא עשירים בכלל,

זה עניים בדעת.

עניים בדעת.

השם נתן להם אפשרויות להפוך את העולם,

והם לא עושים.

אני תפרן,

תפרן לעומת העשירים האלה, תפרן שבתפרנים.

השם נתן להם.

אבל אני הולך לגייס

מהכי עניים בעולם בשביל לבנות את בית המקדש לקדוש ברוך הוא ושעם ישראל ייגאל סוף סוף.

והם בכיס הקטן שלהם היו יכולים להביא את הגאולה כמה פעמים אם היו עושים מה שאני עשיתי בשלושים ושתיים שנה.

הם היו עושים את זה בכמה דקות.

אבל אין להם לב כזה.

יש להם לב שהם חושבים על עצמם

ולהישאר עשירים

עם כבוד של עשירים.

הבנת?

ואני מוכן לבוא,

להתחנן, לבקש,

לפעמים גם להתבזות,

אבל בשביל לבנות את בית המקדש,

אבן ועוד אבן ועוד אבן ועוד אבן,

עד שהקדוש ברוך הוא יבוא לירושלים.

אם יש לה רק שאלה בראש שהקדמתי.

מי שכבר עשה עלייה

וקבע דיור בארץ,

ומציעים לו ללכת לשליחות לחוץ-לארץ כמורה, כמנהל,

לשנתיים-שלוש,

הולך לרב קניאבסקי ושואל שאלה.

וזהו, בברכה, שיהיה לנו הצלחה.

השם יזכה אתכם ליישוב טוב בארצנו הקדושה, בקלות.

אמן.

תהיה בריא. ערב טוב, הרב.

הרב, יש לי בעיה רפואית,

עכשיו אני כאילו בת 17,

יש לי בעיה רפואית שאני כבר עשר שנים אתה,

שיש לי בעיה של פצעים,

וכשיוצאים לי פצעים, כאילו כל שבוע בכל הפה,

שזה מקשה עלי לאכול ומקשה עלי לדבר.

אני חזרתי בתשובה לפני שנה ושלושה חודשים, משהו כזה,

וברוך השם, האמת היא שזה אפילו עוד יותר מתגבר. לא שחס ושלום יש לי שאלות על הקדוש ברוך הוא, זה שלום, כאילו, איסורים מחפרים אפילו.

אבל אם הרב יוכל לברך אותי, לתת לי אפילו משהו, קודם כול זה מעודד אותי שזה מתגבר,

כי זה כמו במצרים.

כשהקדוש ברוך הוא רצה להוציא את ישראל ממצרים יותר מהר,

אז הוא העמיס עליהם יותר עבודה,

כי ככה התקצר הזמן.

אז אם זה בא יותר, מקצרים את הזמן, שזה יישאר.

אז עכשיו תקבלי על עצמך ללמוד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה כל יום במשך שלושה חודשים רצוף.

בדבר נוסף,

תישמרי מלשון הרע

גם שלושה חודשים רצוף.

לא שאחר כך מותר,

אבל שלושה חודשים האלה,

תקפידי לא לדבר לשון הרע.

אדוני היושב-ראש, אני באמת משתדלת ללמוד גם הלכות של לשון הרע ומשתדלת גם ללמד הלכות של לשון הרע, ומשתדלת כאילו לדבר. ברוך השם. אז שני דברים, כן?

שלושה חודשים,

ללמוד חצי שעה שערי תשובה.

ולא לדבר לשון הרע בשום אופן.

את יכולה לבחור את הארץ? בטח. שם?

אתי הדס.

אתי או אסתר?

אתי הדס.

אתי הדס.

בת מסודי ניקול דודי.

בת מסודי ניקול דודי.

השם יזכה אותך לרפואה שלמה מהרה. אמן.

תודה רבה.

לא שומעים כן. בנושא הביזיונות.

אם אני הייתי רוצה לנסות להביא את זה למצב הזה,

אם הייתי חשה פגיעה או כאב, משהו,

נכפלת מבפנים במקום לשמוח,

אז זה מה שעדיין יש לי גאווה?

ודאי.

אם אדם מרגיש

שזה מבזה אותו,

ברור,

והוא מתבייש בזה,

אז פירושו של דבר שהוא עדיין צריך לתקן את זה.

כל תלמידינו בהרדוק היו מרגילים אותם להתבזות.

והבאנו את הדוגמה הידועה והמפורסמת,

שהיו נכנסים לבית מרקחת וממקשים מסמרים מספר 10,

ואז זורקים אותם כמשוגעים.

והם היו נהנים מזה. למה?

כי הם מצליחים להתמודד מול הגאווה,

כי היא ההרס והחורבן של האדם.

אדם יכול לעבוד כל ימי חייו,

כמו שאמרתי.

כל התורה תהיה בכיס, וכל המצוות הוא יעשה.

אבל אם הוא בעל גאווה, השם מואס בו.

תועבה הוא בעיני השם.

כי אין לאדם באמת במה להתגאות.

הרי כל מה שיש לך, אם יש לך משהו, זה מהשם.

אז אין לך שום דבר. זה כמו אחד שמצטלם ליד רכב בארצות הברית ושולח תמונות כאילו זה שלו.

אבל זה לא שלו. הוא סתם עומד בחניון ומצטלם.

זה שלך?

לא שלך.

אז מה אתה זה? החוכמה לא שלך, הדעת לא שלך.

כלום. לכן אנחנו אומרים ישר על הפתיחה.

אתה חונן לאדם דעת,

חונן ומתיך חוכמה בינה ודעת.

כי אין לנו דעת.

אנחנו אפילו מבקשים, השם שפתיי תפתח.

אם הוא לא יפתח, איך אני אדבר?

יש אילמים או אין?

יש.

אנחנו ברוך השם נתן לנו לדבר.

אבל יש כאלה שהם אילמים.

מי שם אילם? וכי מי יעשו אילם? אומר הפסוק.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא, הוא מחליט מי כן.

לך אין כלום שלך בזכות עצמך.

כלום.

כלום.

הכל הכל שייך לקדוש ברוך הוא.

תן לו משלו שאתה ושלך שלו.

ומידך נתנו לך.

אין לנו כלום.

אז גם אם זכינו לקצת משהו שלמדנו,

זה בגלל שהוא נתן לנו את האפשרות בכלל.

ואם אנחנו גם זוכרים, זה גם מתנה שהוא נתן לנו.

כל דבר זה רק שייך לו.

לכן אנחנו כל בוקר שרים

הכל ידוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל ידוך

אין לך דאש קשה. אני אשאר, מה אתה מכניס עוד דעה?

כן.

כבוד הרב.

כן. אז איך אפשר אבל להרגיש את תחושת הביטוי והשגלול במעמד של קרית שמונה עצמית?

יש שאומרים שצריך להתדכן לראות את עצמך בשמיים. רק תראי מה הגובה שלך. מה הגובה שלך? 1.68 ויורד. יפה.

ומה הגובה של הקדוש ברוך הוא?

אז מה את בעצם, אפילו לא נמלה, נכון?

אם את רואה נמלה, את יכולה להחשיב אותה כאילו משהו?

את רואה הרבה נמלים. איך את מתייחסת אליהם?

אני יותר קטנה. את הפוך, יותר קטנה.

כן. ביחס לשם,

אפס אפסים זה גם משהו.

אנחנו אפס. אמר משה רבנו ואנחנו מה?

מה?

מה?

נו תגידי מה?

הוא שואל אותך מה?

השאלה היא כאילו, כי אני לא מחפשת באיזשהו מקום כשאני מרגישה.

שמעתי.

לא מרגישה גדול. אבל אני רוצה להבין באמת מה זה. הבנתי. אני רוצה להבין באמת. הנה, הסברתי.

כלום, אנחנו עומדים לפניו שאין לנו כלום.

אם לא ייתן לנו חוכמה, אם לא ייתן לנו אפשרות לעשות תשובה,

לא ייתן לנו רפואה, לא ייתן לנו ברכה,

לא ייתן... כל מה שאנחנו מבקשים שם, שזה תמצית מרוכזת של כל הבקשות,

אם אין לנו את זה שהוא נותן ואנחנו לא מכירים ומוקירים שהוא נותן לנו את זה,

אנחנו בעלי גאווה שרק נסבול מזה נפסיד את הכל

אין כמעט אחד שלא

אין מי שלא יעבוד על זה אין דבר כזה הרי מאז שהוא קטן מרגילים אותו איזה חכם איזה מתוק איזה צדיק איזה זה כל הזמן אומרים מנפחים את הבן אדם כמו בלון

אבל בסוף זה מתפוצץ

כי האדם הוא אפס אפסים

הכל זה רק מתנה מהשם יתברך.

שאלה ראשונה, מה זה לפחד מהשם?

את יכולה להתארץ על ההרווחות שלך.

לפחד אני אתן לך דוגמה פשוטה ללכת לבית חולים פעם בחודש

ולראות מי שוכב שם ועל מה ולהבין

שבכל רגע נתון שאדם נמצא מחוץ לבית חולים זה ניסי ניסים בחנינה

שלא מגיע לאף אחד בעצם אם יבדקו כל אחד אפילו אבות הקדושים לא היו יכולים לעמוד בדין אם היה מדקדק איתם הקדוש ברוך הוא עד תום

אף אחד לא עומד

אז

כל רגע יכול להתרחש מה שקורה לאלה שהגיעו לבית חולים כל רגע יכול להתרחש

ובינתיים ברוך השם הקדוש ברוך הוא שומר אז את צריכה לפחד

כי טעות קטנה או הטיה במשקל יכולה לשנות את המאזן

צריך לפחד

תמיד זה השאלה האחרונה לגמרי

נו את רוצה אני יכול לבזות אותך עכשיו

בסדמנון, תודה רבה

אמות-אמות, אהלן,

קודם כל הקורונה קצת קרבה בינינו, אני ואתה.

כן, ברוך השם. שמעתי אותך המון המון המון. והשאלה האחרונה, האחרונה, לפני האחרונה.

כן. למדתי פה.

קודם כל יש כמה רבנים שאמרו

גם אם זה יהרוג עשר מיליון איש להתחסן זה דין מצווה גם אם תהיו נכים זה בסדר זה חלק מהזה

וזה עניין אותי מה אתה יודע מה אני חושב על זה כן אני יודע כשאמרתי מה אני חושב על זה אז היו כאלה שאומרים נכון זה והיו כאלה שאומרים רגע זה רבנים עכשיו אני אמרתי אני מצטער אבל רבנים בשבילי זה אנשים מדהימים עם מצוות

אלה לא רבנים כאילו זה היה שלי אז אני מעניין אותי באמת לשמוע אותך

אתה אומר שאם אחד ממאה ימותו זה בסדר אז תאכלו לו שאחד זה יהיה ממשפחתו נראה אם הוא יסכים

ושאלה אחרונה באמת אחרונה כן מה אתה אומר שנעשה סרטון קומי ביחד עם מסר

קומי כן עם מסר אני עושה סרטונים על הנושא

מה אתם אומרים קהל לא שומעים אתכם מה

חשבתי שמחתי עליכם שתרימו לי אז תעשה איתך מה אתה צריך הנה דיברתי איתך מספיק לא אני מאמין בכוח שלך גם בתוכו אני עשיתי כבר מעל מאה אחד איתך אני עשיתי מעל ארבע מאות איי נכון

יפה יפה נכנסתי לדד אנד אוהב אותך תודה כן

שלום כבוד הרב תודה רבה על ההרצאה יש לי שאלה לגבי הפרק הראשון

אתה אמרת שאם יש יהודי שהוא הגרוע שבפושעים הוא עדיף על

הטוב בגויים

אז השאלה שלי בעצם איך זה יכול להיות נגיד יש מקרה שבו הפושע רוצח אונס על כל אחד מעשרת הדברות הוא עבר

והגוי הוא עוזר לחלש תורם טוב להורים שלו

גם במקרה הזה היהודי טוב מהגוי בכל מקרה יהודי תמיד טוב מגוי לא משנה המעשים שלו שמעתי עכשיו אני אסביר לך לדוגמה

כל הנוצרים הם עובדי עבודה זרה

אז הם עוברים על אחת משבע מצוות בני נוח שהם חייבים על זה מיתה

אז קודם כל כל המאמינים

בצלב

הם עובדי עבודה זרה

אז גמרנו

זה יהיה הכי טוב לא טוב אבל עובד עבודה זרה זה כמו יהודי

תיקח יהודי הכי צדיק עם דוגמה היה לנו יהודי יקר קראו לו יוחנן כהן גדול 80 שנה הוא נכנס לבית המקדש דבר שלא היה בעולם

ויצא משם חי ובסוף

הוא יצא לתרבות רעה קרא ספרים חיצוניים וזהו

הוא לא עבד עבודה זרה ממש

וזהו איבד את הכל

אז אחד שעובד עבודה זרה זה

עכשיו כל אלה עובדים עבודה זרה שונה כן לא כולם לצלב אבל אתה יודע שם יש להם כל מיני תרבויות שהן לא שייכות אתה מבין

לשבע מצוות בני נוח

ומי שלא מקיים שבע מצוות בני נוח

אז הוא אבוד יש לו רק את העולם הזה אין לו עולם הבא

זאת אומרת עכשיו אם יהודי יש לו הכרה והוא מאמין בשם בכל

אפילו פושעי ישראל הכי גדולים

שיש על זה יוסף משיטה ועוד כמה דוגמאות שעשו דברים איומים ונוראים

בסוף חזרו בתשובה

זאת אומרת

נסרו אותם אפילו בשביל שיעשו עוד פעם איזה עבירה ולא הסכימו מנסרים אותם ולא התרעמו

זאת אומרת אתה רואה שיהודי זה חומר גלם שונה לחלוטין

מנשה היה מלך ישראל

מהגרועים ביותר לא היה יותר גרוע ממנו ובסוף הוא חזר בתשובה

והוא ראש ישיבה היום בעולם האמת של כל הבעלי תשובה

וזה בן אדם שהכניס צלם בהיכל וחי עם אימא שלו ועשה דברים איומים ונוראים

לא ייאמן מה שהוא עשה

ועם כל זה אתה רואה ברגע שזה יהודי זה יהודי

ברגע האחרון פתאום

היה פעם מקרה שמטוס

אלעל כמדומני זה היה

התרסק עם 250 ומשהו נוסעים וכולי

והוציאו את הקופסה השחורה ושמעו את כל ההתרחשות מה אומר הטייס עד הרגע האחרון

ופה בארץ השמיטו את הקטע האחרון

שהשמיעו אותו בחוץ לארץ

הוא אמר שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד

טייס חילוני

כנראה מהצפונבונים

וברגע האחרון שהוא יודע שזהו זה הסוף מה יוצא לו מהפה

שמע ישראל השם אלוקינו השם ענו

יהודי זה חומר גלם אחר לא בחר הקדוש ברוך הוא בעם ישראל סתם

הרי אנחנו לא מרובים מכל העמים אנחנו העם הכי קטן

הוא בחר באיכות לא בכמות

יש לו סינים יש לו הודים יש לו זה לא

הוא בחר בעם ישראל אין עם חכם ונבון כעם הזה

זהו

לצערנו הרב העולם

לא השכיל ולא הבין הציעו להם את התורה הם לא רצו

עם ישראל קיבל את התורה וזכה

תודה

תגן אליי הלא עונש של הרב נהיה מורידה

כן

האדם הוא שדיבר פה ומתייחס בצורה עוד פעם תורידי את המסכה

מה? תורידי את המסכה מה זה? אני שמה את המסכה מסיבה אחרת אבל אה בסדר טוב

בלי שום קשר לנגיף כי אני לא מאמינה לא במסכות ולא במסכות אוקיי

רציתי רק להגיד שהבחור הזה ייחס בביקורתיות לרבנים

ובצדק התגלגל אליי בהקראי היום

אלון של הרב שניר גואטה שנקרא מראש הוא לא רב מה קוראים לו?

הרב סמיר, לא רב. אוקיי, ויש שם עוד איזה אדם.

כן.

אתם חייבים לשמוע את זה.

הלכות מתוך ספרו של הרב דוד שלום נקי.

אני מרגישה כי יש פה הרבה אנשים שחוזרים בתשובה,

והוא כותב ככה

אדם שנמצא בשלבים של חזרה בתשובה וקשה לו מאוד להפסיק מהעישון בשבת.

מותר לייעץ לו שבמקום לעשן עשרים סיגריות בשבת,

יפחית עשר סיגריות עד שיתרגל לעשן רק עשר סיגריות בשבת,

ולאחר מכן יאמרו לו שיפחית עד חמש סיגריות עד שיפסיק לעשן בשבת לגמרי.

אולם יש להקפיד שלא לומר לו שבמקום עשרים סיגריות יעשן רק עשר,

מפני שנשמע מזה כאילו אנחנו מאשרים ומסכימים לו שימשיך לעשן עשר סיגריות בשבת,

ולכן יש להדגיש ולומר לו שיפחית עשר סיגריות וגם לא יכווה את הסיגריה לאחר העישון.

מה דעתך הרב על זה? שיטת זמיר.

אז זמיר אומר להשאיר נר נשמה בשביל לחסוך את ההדלקה כל פעם במצית

ולהדליק מה נר נשמה, מה זה שיטת זמיר, ידוע. עכשיו, בקשר להרצאה שדיברת, דיברת על בעלי גאווה וכל זה. כן.

הזכרת הרבה את הרב, את הרב אליהו הגאון מווילנא.

עם כל הכבוד שאתה משבח ומעלל אותו שהוא מלאך,

אבל אנחנו יודעים

לדאבון לב

שהוא לא היה טלית שיקול התכלת.

חס ושלום. הוא הגיע למצב, חס ושלום. לא, לא. חס ושלום. הוא הכניס את דמם של החסידים. הלו. הלו. יש קונטרסים שלמים על כך. הלו. תסגור.

זה. לא, אבל עכשיו. לא, לא, לא, לא.

נגמר.

נגמר.

נגמר.

נגמר.

נגמר.

אני מוחה בך על מה שאמרת.

מוחה בך מאוד,

ותיזהרי בלשונך, ולא יעזור לך גם מסכה אחר כך.

אז אני סיימתי. אני מודה לכם מאוד.

תודה רבה על שהקשבתם, ותודה על שהשתתפתם.

שלום, כבוד הרב.

לפני השאלה שלי אני רוצה להגיד לך שאני אוהב אותך מאוד.

תודה.

אוקיי, והחזרת אותי בתשובה, ואני בטוח לגמרי שאתה הרב.

רציתי לשאול אותך,

נגיד ויש זוג שהתרתן לא בהפרדה,

אחרי שנתיים הזוג הזה חזר בתשובה,

עכשיו הוא לא יודע מה לעשות לגבי החתונה שלו שהיה.

האם יש צריך לעשות משהו בכלל? חתונה מחדש, אתה חושב?

לא.

צריכים לעשות תשובה על זה,

ורבנו יונה מסביר בשוערי תשובה כיצד עושים תשובה.

אוקיי, תודה רבה. ואם אפשר, ברכה לתינוקת שחולה.

שמע? לאבא טהרון.

לאבא טהרון.

רפואה שלמה בתוך שער חולה עמו ישראל מהרה.

שלום, ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. יש לי שלוש שאלות. תודה רבה על השיעור המחכים.

תודה. ושלוש שאלות שיש לי לגבי מה שאמרת.

קודם כל לגבי הביזיונות והכול זה מאוד מאוד חכם.

למדנו הערב.

יש לי שאלה לגבי מידת אמת.

מן הסתם הזכרת את רבי עקיבא שבתקופה שהוא היה קצת פחות מכיר ופחות מרוסן אז הוא אמר את מה שאמר וכולי עדיין אני בטוח שמניח מעריך

שהיה בזה איזה מין איזושהי מידת אמת מאוד מאוד מאוד מעניינת מאוד אמיצה

שהיא קצת פשוטה כזאת לפני שהוא חזר בתשובה ונהיה רב גדול אבל לגבי זה אני רוצה לשאול האם כבוד הרב מבין את השאלה שלי לגבי מה הגבול פה בביזיונות וכולי וכל הנושא הזה

לגבי מידת אמת זאת אומרת כמובן שעדיף להיות המדענה וכמה שיותר שפר רוח וכולי אבל זו שאלה ראשונה

אז אני אגיד לך אני ביזו אותי מאז הבחירות

עד היום זה ככה אבל ביזו אותי במשך שנתיים עם מכתבים וקראו עליי דברים ונאצה וקראו מודעות

ואפילו בשבת ואמרו עליי עלילות ממה שאתה רוצה ושנתיים שתקתי לגמרי לא הגבתי כלום

בסוף אתה אומר מידת האמת

כיוון שהתרגלו כבר שאומרים עליי ככה וזה כאילו יכול להיות נכון כמו שאומר בעל החינוך אז התריתי בהם בהרצאה בירושלים ואמרתי מהיום אני לא שותק בגלל שכתוב שתלמיד חכם אם מבזים אותו והוא לא נושך ונוטר כנחש אז הוא לא תלמיד חכם וגם יכולים להאמין וזה גם מרחיק אנשים

וכולי אז אמרתי אני אענה ואז התחלתי לאט בקצת ככה להקטין אותם

משם מלא קיצרתי להם במקום זה קראתי לו רובי במקום זה דודי במקום זה ככה כבוד הרב רגע ומה הכי מדהים הכי מדהים

שהם נפגעו מזה אתה שומע שהם נפגעו אותי שחטו ברחובה של העיר

וזה לא פוגע כמובן זה בסדר ככה צריך אבל אם אני מקטין אותם קצת

יש עכשיו לדוגמה אני אמרתי באחת ההרצאות

שאנחנו טובעים אחד בשם דוד אביטן

ואבא שלו שהם פרסמו עליי סרטים מתברר

שבאותו טלפון וכולי היה את הפייסבוק של האבא

שהבן כבר האשים אותו שזה דרך הפייסבוק שהיה בטלפון שלו והיה פתוח

וכולי אז פרסמנו שאנחנו פשוט מאוד טובעים אותו וזהו לא יותר פשוט

אתה יודע מה הוא עשה פנה לבית המשפט ביקש לבטל את המשפט כי אני מפרסם עליו את הדברים לא הבנתי

אני פרסמתי אמת

ואתה משתולל שזה פוגע בך הוא שלוש שנים פרסם עליי שאני רוצח

ואנס ודברים איומים ונוראים

זה בסדר

אז לפי זה כמה הוא צריך לשלם

אם המפרסם דבר אמת זה גורם לו כזה נזק שאוי באבוי צריך לבטל את המשפט

כמה אני צריך לקבל על שלוש שנים על כל פרסום ופרסום

אז זה רואים שאנשים

לא נורמלי.

בהמשך לשאלה הראשונה זה בעצם שאלה ממשיכה כבוד הרב הזכיר רבנים אנשי ציבור וכולי כל מיני דברים שאנחנו מכירים בחיים שלנו ביום יום לצערנו קורה שיש גם עניין גם שמענו לא פעם על מקרים של אנשים שניצלו את הכוח שלהם פה ושם וזה קורה לצערנו לכל מיני תמותה זה קורה כמו וולדר

לא יודע לא לא לא אני לא נכנס לזה עכשיו כבוד הרב אני שואל שאלה כללית לנושאים האלה פחות יש לי שאלה כללית

מה לגבי רובוטיקה כבוד הרב אני שואל שאלה אני אסביר לך אבל את השאלה של כבוד הרב שנייה רק וממחילה מכבודך אולי תוציא את המסכה שאני אכיר אותך נושא של רובוטיקה

אם אנחנו נעשה את כל המדרגות שדיברת עליהן הערב כבוד הרב יש בזה לעניות דעתי איזשהו חשש לרובוטיקה שעלולה להיות מנוצלת על ידי חוגים כאלה ואנשים כאלה ואחרים כמוני כמוך שמעתי לא לא אז מזה יש לי חשש קצת

וזה קורה לפעמים לא לא אם שמת לב כשאני אמרתי אמרתי אל תענקסיל כי יבלטו ענקסיל כי יבלטו

שלמה המלך אומר אם זה בדברי תורה מישהו יוצא על התורה מבזה את התורה עושה דברים נגד התורה אנחנו לא שותקים

אבל אם זה בן אדם לחברו מה צריך לעשות מלחמת העולם על דברים שהוא אמר אמר לך טיפש אמר חמור אמר שאתה ככה אמר ככה

מותר לך לתבוע אותו מותר לך זה מותר לך זה בשביל להפסיק אותו כי אם הוא ממשיך אתה לא חייב לספוג כל הזמן הרי אמרנו שהחינוך אומר

שאתה לא חייב לבלום אתה לא אבן

אבל אם אתה רוצה

סליחה לקנות מדרגה אתה יכול אם זה דבר שלא מזיק רק עלבונות ודברים כאלה אז יאללה

אבל אם זה דברים שהם מזיקים ופוגעים בך במשפחה וגורם לזה ומוציאים כבר את הילדים שלך מבית ספר ואומרים ככה

אתה לא חייב לסבול את זה זה לא אמרו אמרו רק במקום שאתה יכול אין יותר נזק ממה שהוא כבר אמר ועשה

זהו

שאלה אחרונה כבוד הרב בלי מסך לבקשה נושא שקשור לאהבת ישראל שזה נושא נצרך בימינו אני חושב מאוד

אז אני מקווה שאני ככה לא משחק על הגבולות קצת

שלום בין החכמים לא שמעתי נושא של אני אומר לזכותו של מי שידוע כראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל

דבר יפה שאולי כדאי שכולם ישמעו מפי הרב שמואל בירנבוים

פה בנתניה דבר מעניין ששאלו את אותו יהודי שאלו אותו פעם

יש לו כמה זכויות אתה יודע אבל שאלו אותו פעם שאלה מה היום המאושר בחייו ואני חייב לומר את זה ככה

מתוך הכרת תודה מסוימת למי שבכל זאת עשה וטרח כפי שהבין

ומה שלא הבין מה שכן הבין לא משנה אבל הוא אמר דבר יפה שהיום המאושר בחייו

היה יום שחרור ירושלים ולפני זה שאלו אותו מה היום המאושר בחייו

הוא אמר שהיום המאושר בחייו היה יום עלייתו ארצה

אז גם

כשהוא היה בחוץ לעניינים הפוליטיים כשהוא כבר היה רחוק בנגב אז הוא הניצוץ היהודי אפשר לומר לזכותו שהוא התרגש מיום ירושלים כי הוא הרגיש את הנשמה היהודית שלו אולי קצת

עולה אני מציע לך לראות את הסרט אבל כבוד הרב אני רק אומר את זה אני יודע שכולנו עושים טעויות ובמדינה שלנו לצערנו היו הרבה טעויות

אבל בכל זאת אולי קצת ככה טיפה לפרגן לו את הדבר הזה

מציע לך לראות את הסרט הרצל והציונות ואז אתה תבין בדיוק

איך הוא ויתר על מיליון יהודים הרב קוק הספיד אותו בכל זאת לא משנה בסדר תודה רבה

בעברי הייתי תלמיד ישיבה אבל עם השנים

הייתי עם הגילים זרקתי הכל אני רק רוצה לבקש ממך משהו אחד וזהו כן הבאתי איתי את הזוג הגילים האלה שמתי פה בכיס

כן אני רוצה שאתה תזרוק לי עוד

תודה

פעם דרנדרה פעם דרנדרה פעם תברך אותי כי אני אחרי אבל בגלל שאיבדתי צוותא שלי רק נתנה ביום שבת ה... השם יזכה אותך לתשובה שלמה ותחזור לאיתן התורה באהבה והשבת תשמור עליך יותר ממה שתשמור עליה זכיתי

להיות לידך ולא לבחוץ את ידך

בבקשה תהיה בריא

כל טוב

הרב אמר שגם אם יש כאילו

מבזים אותי בדבר שאין בי אז אני עדיין צריך לקבל את הביזיון

ואני מכיר כאילו גמרא בברכות שאומרת שאם מישהו מאשים אותי בדבר שאין בי אז אני צריך להגיד לו את זה

ולא לשתוק על זה

פה מדברים על המעלות של הביזיונות אתה לא חייב בכל מצב להבליג אבל אם אתה מבליג יש לך את המעלות האלה

נגיד

אם מאשימים אותך שאתה גנב

אתה צריך להגיב להגיד שאתה לא גנבת כי אם תשתוק יגידו הודאה

זה השתיקה

ממילא עלולים לחשוד אותך

אבל אתה רואה לדוגמה שהשדה חמד

שהאשימו אותו בדבר איום ונורא בעלילה של עריות שלא היה ולא נברא

והוא שתק

הוא היה צריך לענות

הוא היה צריך לענות כי כל העתיד הרוחני שלו תלוי בזה

ובכל אופן הוא שתק וראית מה הוא זכה

קבלת הביזיונות זה מעלות

יש מקרים אנחנו למדנו בשיעורים הקודמים שהחינוך אומר

שאדם לא ביקשו ממנו התורה לא ביקשה שהוא יהיה אבן ושלא יגיב ושלא ירגיש

התורה לא מבקשת דבר שזה לא בכוחו של אדם.

אבל אם בן אדם מסוגל ומבין את המעלות האלה שהוא יכול להרוויח,

אז לא כדאי לו?

ודאי שכדאי לו. שמעת עכשיו

26 מעלות שאתה קונה על ידי הדבר הזה.

אז אם לא מאשימים אותך בדבר שהוא מהסוג הזה שחלילה יחשבו עליך כך וכך,

אז אתה זכותך כמובן להגיב.

אבל אם יגידו לך שאתה טיפש נגיד,

או שאתה לא מבין את הסוגיה,

או שאתה זה, נו בסדר אז מה קרה?

אז אתה לא מבין, כן מבין. אז פה אתה כן מבין, שם אתה לא מבין, מה זה משנה?

וכבר עזרו לך ואמרו שאתה לא מבין,

ואתה בלמת,

מה העולם עומד בזכותך, לא טוב לך, לא יותר שווה ממה שתגיד שאתה כן מבין.

כן, לא, במצב כזה כן. מה?

כן, אסכים. תודה.

ואם יהיה, נגיד, חילול השם?

לא, בחילול השם לא. כי מסדה חמד זה לא היה חילול השם. היה חילול השם, אבל כבר נאמר,

וכבר דנו אותו, וכבר שפטו אותו,

ולא שמעו אותו.

מה יעזור?

מה יעזור? צריך לנסות, לא? אבל יש אישה שבאה ואומרת, הוא עשה לי כך וכך.

זה היה ערבי, כאילו.

ערבייה, אז מה זה ערבייה?

לא ימינו לה ולא לא.

לא הבנתי, אבל עכשיו אתה שומע מה היא אומרת. היא אומרת ככה, ובני אדם ככה זה. אתה מכיר את השסניקים?

שמעת על כאלה?

אז מה הם עשו לי?

בלי לשמוע כלום, בלי שום דבר, יצאו נגדי, אמרו עליי,

והכל והכל והכל, ושתקתי שנתיים.

והיה לי את כל הסיבות לענות, נכון?

ולא עניתי.

זהו.

זכיתי, אמרתי, מי שיקבל ממני ברכות באותו זמן,

כל הברכות פוגעות.

למה? מי שמבזים אותו והוא נותן ברכות, כל הברכות פוגעות.

לא טוב?

טוב מאוד.

תודה רבה. תהיה בריא.

ערב טוב. ערב טוב.

יש לי שאלה לגבי עבודה.

אם מותר לנשים לעבוד עם בני מיעוטים

שהמנהל מעביד בני מיעוטים ויש במקום נשים

לא טוב שנשים יעבדו במחיצת גברים בכלל.

אוקיי, תודה. אפשר ברכה? כן, בהצלחה במקום העבודה החדש.

הרב, רציתי לשאול, דיברת עכשיו על דרעי.

כן. האם זה בסדר להתפלל בבית כנסת שהוא על שמו אבל כל

האנשים כבר לא כל כך קשורים אליו.

יש בית כנסת על שמו ממש?

כן, בלוד.

אבל יש פוסטר שלך עליו.

כן, איך קוראים ל... שאגת אריה?

שאגת אריה זה לא הוא.

אה, אוקיי. זה לא קשור אליו. לא, זה שאגה של אורי זוהר.

אה, ברוך השם. זה בסדר. אז אני במקום טוב. טוב, כן.