מיקס 50 שאלות ותשובות חלק 48
- - - לא מוגה! - - -
ערב, ערב טוב לכם.
אהלן!
כבוד הרב אמנון יצחק,
שאלה איך הצליחו לבנות את הפרמידות במצרים?
אתה שואל אותי בתור ארכיטקט או מהנדס?
לא, הכוונה שהיו בני ישראל ביציאת מצרים.
תראה.
הם לקחו
הם הביאו חול,
שמו קורות עץ עגולות,
שמו על זה אבנים גדולות
וגלגלו את האבנים על גבי קורות העץ העגולות.
שמו משטח ראשון,
בסדר?
אחר כך הרימו חול בשיפוע,
שמו עוד פעם קורות
וגלגלו ושמו משטח שני.
אחר כך הגדילו את השיפוע,
ותמיד הוא היה באותן מעלות,
פשוט התרחקו כל פעם ממחול יותר וגלגלו קומה שלישית, רביעית, חמישית, עד למעלה לשפיץ.
זה כתוב בתנ״ך, באיזה מקום כתוב? לא, זה שאלת אותי.
לא, אבל איפה זה כתוב?
אתה לא שאלת איפה כתוב.
עכשיו אני שואל.
לא כתוב.
לא כתוב?
לא. אולי הקב' ברוך הוא ברא את זה?
כוח עליון.
יכול להיות גם.
זו תשובה שלך.
לא, אני שואל.
אולי איזה כוח עליון? אני שואל אותך, כבוד הרב. מה פירוש? הקב' ברוך הוא הוריד את הפירמידה לבד? הקב' ברוך הוא יכול לעשות נסים
מאוד גדולים.
אז אם הקב' ברוך הוא היה רוצה לעשות נס, הוא היה צריך לשים את הפירמידה הפוך.
על שטח רחב והשפיץ למעלה זה לא נס אם זה היה שפיץ למטה והולך ככה
זה היה נס נו ובחנוכה זה לא נס גדול? בטח זה תלוי בסביבון
תהיה בריא
ערב טוב כבוד הרב ערב טוב אני רציתי לשאול אותך שאלה לגבי העדה של התימנים
אני הייתי עד למצב של אפשר לקרוא לזה מין שנאה כזאת
שבין הבלדים לשאמים וכל הדברים האלה שיש את העניין של האות קוף שהוגים אותה כגימל ורציתי לדעת אם זה נכון אם זה בסדר שקוראים את זה כך
ומשנים בעצם את סדר הקריאה
תראה
יש אומרים גוף
ויש קוף
יא שגער ורוד יא רגרגוד ויש קער ורית' יא רקרקת'
אם שניהם מתכוונים לאותו דבר אין בעיה
אם הם מתכוונים למשהו אחר זו בעיה
אתה טוען שזאת אומרת הם מתכוונים נכון את האמת הם מתכוונים לאותו דבר
בדיוק בתפילה שלהם אבל זה לשנות את האותיות מתוך התורה בעצם לא לא משנה
אם זה כמו אחד אומר רש ואחד אומר וש
הוומנים אומרים וש
והתימנים אומרים רש
אז זה אותה רש
אתה מבין?
אנחנו אומרים תוו
והאשכנזים אומרים סאוו
הם לא יכולים להגיד כמו ת'נק יו וסנק יו
הבנת?
תודה רבה
איך בן אדם שבא מבית דתי אבל
כופים עליו את הדת ואחרי זה הוא מפסיק להאמין באלוהים באיזשהו שלב אז איך אתה יכול להוכיח שיש אלוהים?
אם אדם כופים עליו את הדת והוא מפסיק להאמין באלוקים
אם אחד כופים עליו לשלם מס זה פטנט טוב להגיד
אני עכשיו לא מאמין
אז מה הוא לא חייב מיסים?
מה בגלל שכפו עליו אז הוא לא מאמין? אז מה זה פותר אותו? זה לא אותו דבר. למה?
כי זה מה שאתה צריך לקיים.
כפו או לא כפו יש אלוקים או לא?
אני לא יודעת.
אז זה לא קשור לכפו או לא?
מה זה לא קשור? אתה בא מבית דתי אז אתה צריך בהתחלה לקיים את כל המצוות ולעשות את כל הדברים.
חייב כל בן אדם לקיים הכל אבל זה לא קשור לבית דתי או לא דתי האם יש מציאות של הבורא או אין מציאות של הבורא אם יש. לא הוכיחו לי עדיין.
טוב זה משהו אחר אבל זה לא בגלל כפייה.
זה כן כפייה.
למה? כי לא ידעתי עד עכשיו לא הסבירו לי איך יש אלוהים.
אז זה לא כפו אמרו לך תאמיני
אמרו לך תאמיני יש אלוקים זה הכל. אמרו לי תאמיני ותקיימי תעשי את המצוות תעשי את הכל.
את נסעת פעם לחו״ל?
נסעת.
לאיזה מדינה?
לאנגליה. אנגליה.
את האמנת שיש אנגליה לפני שטסת לא?
כן.
למה האמנת לפני שטסת? היית צריכה קודם לראות את אנגליה אחר כך לטוס.
ראיתי בתמונות.
אה זה מספיק. זה מספיק. הבנתי.
זאת אומרת מה שאת רואה בתמונות את מאמינה.
כן.
יש לי בעיה אני לא יכולה לראות לך את הקדוש ברוך הוא כי הוא לא מופיע בתמונות.
אבל אני אגיד לך
אם אני אוכיח לך שיש אלוקים אז מה?
אז את תורידי את העגיל מהאף ותחזרי בתשובה? אולי. אולי באמת.
באמת. אבל יש בעיה איתך כי את אומרת שאת לא מבינה מה שאני מדבר. חצי לפחות.
הסביר לי יותר טוב. יש לי בעיות של... אני אסביר לך. אני אסביר לך לאט לאט ותנסי להאמין.
האם את בראת את עצמך או שאת נבראת?
נבראתי. נבראת.
ההורים שלך גם נבראו, נכון?
כולם נבראו. כולם נבראו.
ראשון הנבראים היה, נכון?
מי ברא את ראשון הנבראים?
זה מה ששאלתי.
אז את יודעת מי ברא. אני לא יודעת.
צריך להיות מישהו שהוא לא נברא, נכון?
כי אם הוא גם נברא אז נשאל מי ברא אותו, נכון?
הראשון של הנבראים חייב שיהיה לו בורא
וחייב של הבורא לא יהיה בורא
כי אם לבורא יהיה בורא גם הוא נברא נכון?
אז חייב להיות בורא ראשון שברא לנבראים
אז הנה יש בורא אבל איך אני יכולה לדעת שהוא
שמה זה דווקא אלוהים או מישהו אחר לא בינתיים זה לא כלום בינתיים יש בורא
בינתיים יש בורא נקרא לו בורא בסדר
עכשיו הבורא הוא חכם?
אם הוא ברא את כל העולמות הוא חכם, לא?
נכון או לא?
חכם עושה דברים סתם ללא תכלית?
חכם עושה דברים עם תכלית, נכון?
אם את רואה אחת שבונה משהו ויוצא משהו מיוחד,
את מבינה שיש פה חוכמה, נכון?
אם אחד לוקח סתם, משפריץ דברים, עושה עם פלסטלינה, כל מיני דברים, לא יוצא כלום.
זה חכם?
לא. לא.
אז העולם הזה מראה שמי שברא אותו חכם, נכון?
הוא גם לא חיסר כלום. הוא דאג שיהיה מספיק חמצן ויהיה אוכל ויהיה מים ושכולם יוכלו לחיות, נכון?
כמו עשה עונות השנה, שלא נשרף יותר מדי ולא נתקרר יותר מדי. הוא חכם, נכון?
חכם.
עכשיו אם הוא ברא את כל העולם וברא את הברואים בתוך העולם,
אם הוא רוצה משהו מהם כשהוא ברא אותם
הוא צריך להדריך אותם מה הוא רוצה, נכון?
אם הוא לא ידריך אותם, אז מה יצא מכל החוכמה?
אחד קנה תנור ולא מפעיל אותו.
קנה מקרר ולא מפעיל אותו.
בשביל מה הוא קנה את זה?
יש תכלית, לא?
אם הוא ברא אותך
ולא אמר מה הוא רוצה ממך,
אז בשביל מה הוא ברא אותך?
הוא צריך להודיע את זה, נכון?
יש שלוש דרכים שהוא יכול.
אחת זה שהוא יודיע בעצמו
שהוא יבוא ויתגלה ויגיד מה הוא רוצה.
דרך שנייה שהוא יכתוב את זה בדרך כלשהי ויעביר אלינו.
בדרך שלישית שהוא ישלח שליחים להודיע לנו.
בשלוש דקות. כל אחד יכול לבוא בתור שלח ולהגיד יש אלוהים ויש... כן רק
ולכתוב גם כן כן כן אני מסכים אבל בשלוש דרכים הקדוש ברוך הוא
הודיע שהוא נמצא אחד
במעמד הר סיני
שהוא דיבר עם עם ישראל וכל הגויים שהיו נוכחים במעמד
ואמר אנוכי השם אלוקיך שרוצתיך מארץ מצרים
זה אחרי שהוא נתן עשר מכות במצרים שהוכיחו שהוא אלוקים
על ידי שהוא הכה את המצרים ולא את בני ישראל
והכה אותם מכות שמוכיחות שהוא שולט בכל הטבע הוא שולט ביאור במים הוא שולט בחול בעפר בכנים בגוף האדם
בברד באש בחושך באור והוא יכול להכות את הבכורות הוא יודע מי בכור מי לא בכור
זה רק אלוקים יכול לעשות ובבת אחת וברגע אחד לכל המצרים ולא לגעת ביהודי אחד
זה רק כתוב
אף אחד מאתנו לא היה שם ברור שזה כתוב את צודקת
היה נפוליאון
שמעת גם זה רק כתוב נכון
בתעודת זהות שלך כתוב השם של אבא שלך?
כן כן ואם הוא כבר לא יהיה אז מה זה זה רק כתוב?
אני ראיתי אותו
אה את ראית אותו כן אני ראיתי אותו אה
ואם לא ראית אותו נולדת איתו מה?
אז לא היה לך אבא?
היה לי אבל לא ראיתי אותו אני לא יכולה... אותו דבר היה לי אבא אבל לא ראיתי אותו
אבל אני אסביר לך עוד משהו
תגידי לי
את יודעת לזכר מה פסח?
יופי
וחג סוכות לזכר מה?
שבני ישראל ישבו בסוכות נפלא מאוד וחג שבועות שעוד מעט יהיה
חג מתן תורה
שנה שעברה הם היו החגים האלה?
היו
ולפני שנתיים היו?
היו?
היו
לפני שלוש שנים
חמישים שנה.
מתי התחילו?
כל אחד אחרי שקרה.
מתי התחילו החגים? לא מתי כל אחד. מתי התחילו החגים?
מה אמרת? עוד פעם. נזכר.
חג פסח לזכר מה? אני אומרת, כל אחד אחרי המקרה שלו התחילו לחגוג. זאת אומרת? שנה אחרי.
נכון, נפלא, נפלא.
נראה שיש לך הבנה.
זאת אומרת,
חג פסח,
חג פסח,
התחילו מיציאת מצרים.
התחילו מיציאת מצרים.
זאת אומרת הייתה יציאת מצרים.
סוכות זה שישבו אבותינו בסוכות במדבר.
ואם המציאו את זה?
כולם המציאו. לא, מישהו אחד כתב ואמר להם, תקשיבו, ככה וככה וככה. או, אז בואי נבדוק.
נגיד שאני הייתי כותב עכשיו ספר ומחלק אותו לכולם, ספר,
שבו כתוב
אני השם אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מסעודיה והבאתי אתכם לנס ציונה.
ואלה המצוות והחוקים אשר אני מצווה אתכם.
עליכם לעשות כך ולא לעשות כך, לעשות כך ולא לעשות כך, לעשות כך ולא לעשות כך.
אני השם אלוקיכם, אמת, אם תשמעו לי גן עדן, אם לא גיהנום.
יאללה אני מחלק לכולם. אולי יהיו כאלה שיקשיבו לך באמת. ויקיימו את כל המצוות?
כן. שלי?
כן. איך יכול להיות? מה הם אהבלים? מה זה איך יכול להיות?
זה כמו שאנשים... איך יכול להיות אם אני כותב אני השם אלוקיך אשר הוצאתי אותך מסעודיה?
אתם הגעתם מסעודיה?
מחריט כזה מחלק ספרים חרטא על ההתחלה והוא רוצה שיאמינו לו?
איזה מין דבר זה?
אם לא הייתה יציאת מצרים אמיתית,
אם לא הייתה עשרת המכות אמיתי,
אם לא היה כל זה אמיתי,
בן אדם לוקח את הספר ובגלל שהוא מקבל ספר שהוא חרטא,
מתחיל לשמור שבת,
מתחיל לאכול כשר,
מתחיל זה... אתה היית ביציאת מצרים?
אני צריך להיות ביציאת מצרים. אני שואלת.
אתה יצאת ממצרים? אני יצאתי ממצרים. אתה לא יצאת ממצרים. עם אבא שלי ואבא של אבא שלי.
אבא שלי לא היה יוצא ממצרים, אני הייתי עם פרעה עכשיו.
מה הפירוש?
אני שואל אותך שאלה.
עכשיו היה יום העצמאות, נכון?
כמה זמן אנחנו?
חמישים ותשע שנים. חמישים? בת כמה את?
שבע עשרה. שבע עשרה.
היה עצמאות או לא היה עצמאות?
זה לא היה כל כך, לפני כל כך הרבה זמן. סיפורים, סיפורים, תעזבי, סיפורים.
אבל זה לא אותו דבר, זה אלפיים שנה וזה אלפיים שנה.
אלפיים שנה. 59 שנה. לא, זה חמשת אלפים ומשהו שנה. 59 בעוד מאה שמונה עשרה יהיה פי שתיים חמישים ותשע, אז מה נגיד?
לא, לא היה עצמאות, כי זה כבר למעלה ממאה.
לא.
מה שעובר 200 לא היה.
מה שעובר 200 לא היה.
אמריקה אין דבר כזה.
אין דבר כזה, כי עם 300 שנה עצמו. לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא. אל תבלף אותי, עזוב, זה שטויות. אין דבר כזה.
היה קולומבוס?
היה קולומבוס. מאיפה את יודעת שהיה קולומבוס?
למדתי בהיסטוריה. למדתי בספר שקוראים לו היסטוריה.
ומה זה התנ״ך לא היסטוריה?
ושהיסטוריה שמוסכמת על כל העולם?
אז למה זה לא? בגלל שזה מחייב אותך מצוות?
אולי. בטח, לא אולי. בטח.
בגלל שזה חיי מצוות.
אבל מצד שני זה גם נותן גן עדן.
המצוות האלה זה לא עונש.
זה מצוות.
מקבלים שכר, מה לא טוב.
יש בורא, ברא את הברואים,
יש לו רצון. גם בספר היסטוריה מקבלים בסוף.
מה מקבלים? ציון. בגרות.
בגרות.
גם פצעים מקבלים.
אבל מכל מקום
יש הרבה אנשים שיש להם בגרות ומחפשים עבודה.
נכון?
זאת אומרת,
בגרות לא נותנת כלום.
חוץ מזה,
אם תלמדי פעם מה זה גימטריה,
אני יודעת גימטריה. כן, אני יודעת סכום האותיות?
תראי דבר מדהים.
בגרות גימטריית תורה
אם את רוצה בגרות באמת צריך ללמוד תורה
זה הבגרות
השאר אפשר באקסטרנית תוך ארבעה חודשים את יכולה לקבל תעודה
לא צריך לבזבז הרבה זמן
אז יש בורא שברא והופיע בהר סיני ואמר אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים
אם זה לא היה זה לא מחייב אותי בכלל
אחר כך זה לא מספיק הוא נתן גם ספר תורה
ובספר התורה הוא אמר מראש
מה יהיה עד סוף הדורות וכל מה שהוא אמר התקיים
יש לקלט את מספר 12 נבואות שהתגשמו תשמעי אני מקריא מהתורה פסוקים שאנחנו חווינו בעשרות שנים האלה
שכתוב בתורה מראש זה כתוב זה לא מוכחק
איך יכול להיות שזה כתוב מי יכול לכתוב מראש מה יהיה בעתיד הוא לא יודע מה יהיה איתו איך הוא יכול להתחייב על העתיד
איך הוא יכול להתחייב על העתיד
הוא שלח נביאים שיודיעו לעם ישראל כך וכך וכך יהיה וכך וכך וכך היה מאיפה יודע הבן אדם
רק מי ששולט בהיסטוריה העתידית גם יכול לקבוע בבירור מה יהיה ולא יהיה ניתן לשנות את מה שהוא אמר
רק מישהו בורא עולם יכול לעשות זאת.
אני יכול להתחייב ולהבטיח לאנשים מה שאני רוצה.
זה בכלל לא מחייב שזה יתקיים.
יכולות לקרות כל כך הרבה מקרים שאני לא אוכל לקיים את מה שאמרתי.
לא בגלל שאני לא רוצה, אני רוצה.
אבל מניעות שלא תלויות בי, כי אני בשר ודם.
אבל בורא עולם כשאומר משהו
אי אפשר שייפול מדברו
ולא נופל.
אז זה אומר
שרק מי שברא את העולם ושולט עליו יכול להתחייב,
וזה מתקיים.
מה את אומרת?
מי חייב אותך על עגיל באב?
ההיסטוריה?
זה מה שמפריע עגיל באב?
לי לא, לך.
לי זה לא מפריע.
לא?
זה לא מפריע לתעטש.
לא, ראיתי אנשים שעף להם
אני לא אגיד לך, יש פסוק אצל שלמה המלך שהוא מדבר על נזם זהב. באף חזיר. אה, את יודעת אם ש... וואי וואי וואי. אבא שלי כל הזמן מדקלם לי את זה, אבל זה מדבר על משהו מכוער, על משהו יפה,
על משהו מכוער.
נכון.
אז זה לא קשור.
אבל את נשמה, נשמה יהודית, נשמה טהורה,
ואת שמה דבר שהוא שייך לגויים, שהגויים שמים את זה באף.
אבל גם לרחל אמנה לא היה נזם. לא, לא היה לה נזם בנוכרה.
היה לה.
היה לה נזמים בידיים,
אבל מכל מקום את צריכה להבין דבר אחד.
הנזם הזה,
הנזם הזה זה בשביל צומי.
כי יש כאלה שהאף שלהם לא מספיק בשביל צומי, אז הם שמים עוד כתובת.
תראה אותי, אתה רואה, אני פה.
נו,
מה את אומרת?
יש בורא לעולם או אין בורא לעולם?
כשאני אמות אני אדע.
זה ברור, אבל זה יהיה מאוחר.
זה יהיה מאוחר.
וואי וואי וואי.
אני אודיע לכם.
אנחנו לא צריכים, אנחנו כבר יודעים מה יהיה שם.
אני יכול גם להגיד לך מה יהיה איתך שם.
אם תמשיכי ככה,
אני יכול גם להסביר לך מה יהיה.
אבל החוכמה היא להכיר את הבורא פה ולא אחר כך. מקודם אמרת שאם אתה רואה מישהו שמחלל שבת, אז אתה צריך להעיר לו. להוכיח אותו. כן.
ועכשיו אתה אומר לי, הייתי אומר לך, אז תגיד, מה יהיה איתי? לא, לא רוצה להפחיד אותך, אז שלא.
אחר כך תגידי, כפייה.
שמעתי כבר את המילה הזאת, התחלתי לפחד.
כי אם את כופים אותך, את אחר כך הופכת הפוך, אז אני לא רוצה.
אבל אם את רוצה, יש דיסק שקוראים לו מבראשית,
שבו יש הוכחות מתחילה ועד סוף,
מהבריאה עד אחרית הימים, כולל אחרי אחרית הימים,
בעולמות הבאים שהם עולם הנ...
שמות גן עדן, גיהנום, ימות משיח, תחיית המתים ועולם הבא
תראי את הדיסק הזה
ותראי אחר כך שאת יודעת ומבינה את הכל
מה את אומרת?
מוכנה לצפות בו?
מוכנה?
בואי נעשה עסק, את תביאי לי את העגיל, אני אביא לך דיסק, יותר גדול
לא, זה מה שאנחנו האחרון?
מה זה האחרון?
מה זה האחרון?
תוכלו לי כולם.
אתה רואה? אמרתי לך שמתחדשים זהח.
אני נותן לך דיסק כזה עם חור.
אמרתי, יש לך קטנצ'יק.
או!
או!
בעזרת השם, שתזכי לשוב בתשובה שלמה.
כן.
כבוד הרב, יש לי בת שאני מאוד אוהב, בת 16, עוד היה יהודית, אתה יודע,
שחלתה במחלה סרטן.
יש לי בקשה ושאלה.
הבקשה זה הברכה שתברך אותה,
והבקשה זה למה, למה היא בת 16 צריכה לחלות במחלה כזאת.
וואו! שאלה מאוד שאלתית.
אבל אני אשאל אותך שאלה על השאלה. אתה יודע, היהודים עונים בשאלות.
אתה שומר תורה ומצוות?
אני משתדל. אבל אתה לא שומר תורה ומצוות.
לא. למה?
הקדוש ברוך הוא נותן חיים.
למה?
הקדוש ברוך הוא נותן חיים. למה?
אם אחד ניגש אליך ונותן לך מתנה פתאום באמצע הרחוב, אתה לא מכיר אותו, הוא נותן לך 500 שקל.
אתה אומר תודה, אבל אתה שואל אותו, למה? למה נתת לי דווקא 500 שקל?
היו פה עוד אנשים, למה נתת לי 500 שקל?
זה מסקרן, למה?
למה הקדוש ברוך הוא נותן לך חיים?
למה הוא נתן לך בת?
למה הוא נותן לך אותה עד גיל 16? ולמה עכשיו הופיע עם החלל? למה?
למה? הכל קשור בלמה הראשון שלי.
הקדוש ברוך הוא נותן חיים
לסיבה אחת לקיים את רצונו בעולם והסברתי את זה פה באריכות.
האדם לא נברא לתוהו אלא נברא לתכלית מסוימת.
והקדוש ברוך הוא דורש מאיתנו
שנקיים את התורה והמצוות.
קיבלנו חיים,
הוא אומר קיבלת אותם,
אבל אני מבקש ממך בקשה תקיים גם את מה שאני מבקש ממך.
היום כל מי שנותן לך משהו דורש בתמורה משהו.
בורא עולם נתן לנו חיים איך יכול להיות שאנחנו לוקחים את החיים ולא שואלים רגע אבל מה התמורה שאתה רוצה ממני?
באדם
מקבל בעצם את החיים
לא שואל למה
חי ועושה מה שהוא רוצה לא מסתכל למעלה לראות מי המטיב ולמה מטיב לו
ביום אחד הקדוש ברוך הוא כשהוא רואה שהוא לא שואל למה
גורם למקרה מסוים ואז המקרה גורם שהבן אדם שואל למה?
למה לי?
למה עכשיו?
למה לא לאחרים?
כשהקדוש ברוך הוא גורם לבן אדם לשאול את הלמה הוא רוצה שהוא באמת יקבל תשובה
במטרה של הקדוש ברוך הוא לקרב את האדם אליו
כי את אשר יאהב השם יוכיח וכאב את בן ירצה
הקדוש ברוך הוא מוכיח
את זה שהוא אוהב
כמו שאבא רוצה את הבן שלו ומוכיח אותו שילך בדרך טובה
כשבן מקבל עונש מאבא זה לא שאבא לא אוהב את הבן הפוך הוא אוהב אותו כל כך שהוא נותן לו עונש בשביל שישאל למה
כשהבן שואל למה אז האבא מסביר לו אתה זוכר שאמרתי לך ככה לא עשית אמרתי לך ככה לא עשית אמרתי לך לא לעשות כך כן עשית אמרתי לך כך וכך וכך וכך לא עשית עכשיו תעמוד בפינה
זאת אומרת הקדוש ברוך הוא
הוא מביא אותך למצב שתשאל למה ותקבל את התשובה.
אני אגיד לך דבר אחד.
כל מה שבאים ייסורים על האדם זה רק על מנת לקרב את האדם לאביו שבשמיים.
אדם שלא מקבל ייסורים או עונש
הוא מרוחק מהשם
והקדוש ברוך הוא לא מתייחס אליו בכלל.
זאת אומרת כשרואים רשעים רשעים גדולים
שמצליחים מאוד מאוד ולא קורה להם כלום
זה צריך להיות מאוד מאוד מדאיג אותם
כי הקדוש ברוך הוא לא אכפת להם בכלל.
לא אכפת לו מהם בכלל.
אדם שהקדוש ברוך הוא מייסר אותו סימן שהקדוש ברוך הוא אכפת לו ממנו.
כמו שאני רואה אותך ואני לא מכיר אותך אתה אדם טוב
ויכול להיות שאתה עוזר גם לבריות
אבל בינך לבין המקום
אתה חסר.
עכשיו לא משנה מה הסיבות, הרקע של הבית, החברה,
הסביבה, המקצוע, המעמד, לא משנה מה.
אבל כל אלה ביחד חברו למסכת חיים כזאת שאתה לא שומר תורה ומצוות.
מסורתי אולי קצת, קצת מהחגים אתה עושה, אולי קידוש, אולי משהו,
אבל זהו.
אם אתה תחליט להשתנות והאישה תחליט להשתנות ואם הבת היא בריאה כרגע במובן שהיא מקבלת, מבינה, שומעת
והתקבל עליה,
אפשר להפוך את הגזרה ולהוכיח שכל זה היה בשביל לקרב אתכם
והמחלה תסור ממנה לחלוטין.
אמן.
השאלה אם אתה מוכן.
שהבת בלצח לי מוכן.
אז בואו נסביר את דברינו בשביל שיהיה ברור.
אם אתה ואשתך והבת
מחליטים
לחזור בתשובה אמיתית,
לקיים תורה ומצוות, לא בגלל הדתיים,
לא בגלל החרדים,
כאילו אתה באוסטרליה עכשיו, אתה יהודי באוסטרליה,
אין שם שום קהילה.
אבל נודע לך פתאום שאתה שייך לעם בני ישראל היהודים,
אלה שקיבלו את התורה.
צאצא של אברהם, יצחק ויעקב
ואתה צריך לקיים תורה ומצוות, מה שכתוב בתורה, ואתה החלטת ללכת על זה.
אם אתה מקבל עליך לקיים את התורה ומצוות עם אשתך והילדה,
אם יש לך בנים, גם הם יהיו מוכנים.
אתה בוודאי מועיל לבתך לצאת
מהמחלה לחלוטין.
שאלה אם אתה מוכן, כן או לא.
אז איך הוא ידע מה לעשות?
אנחנו נלמד אותו, אין שום בעיה.
יש לנו אנשים טובים שיסבירו,
ידריכו מה שצריך, אין שום בעיה. זה לא החסר.
אתה מוכן?
אני מוכן. מוכן אשריך רגע?
אשתך מוכנה?
היא פה?
איפה הגברת?
הגברת כאן?
כן, את גם מוכנה?
לקבל עלייך תורה ומצוות וצניעות, הכל מה שצריך?
בוא תיגש לכאן, ניתן לך ציצית וכיפה, ואת כיסוי ראש,
וניתן ברכה.
מי יודעת פה לקשור מטפחת כמו שצריך? מי יודעת?
אבל לקשור יפה.
בבקשה.
קח
תשים את הציצית עליך, כן?
לא להוריד את החולצה, מעל החולצה.
הפוך, הפוך.
כן.
שים את הכיפה. תן לו לברך.
שאחיינו.
שאחיינו.
וקיימנו.
וקיימנו. והגיענו. הגיענו. לזמן הזה. לזמן הזה.
חזק וברוך.
תכף, תודה.
רגע,
נצעדה רק שנייה.
כן,
כן,
תברכי,
תברכי.
שאחיינו.
שאחיינו.
כן.
נו, שאחיינו וקיימנו וקיימנו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
לזמן הזה. אמן.
תלך לרוב.
מי שבירך אבותינו הקדושים אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה,
בכל הקהילות הקדושות והטהורות הוא יברך את השם הטוב,
יהודית הודיה בת שלי.
השם ישלח לה רפואה שלמה מהרה ויזכה אותה לישועה קרובה ובזכות התשובה תזכה לאריכות ימים מהרה
והמחלה תעבור לאחמד א-ניג'אד.
אמן.
חזק וברוך.
ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.
יש לחבר שלי שאלה, הוא לא פה,
אבל אני אשאל אותך.
אם הקדוש ברוך הוא ברא את הנבראים בשביל להטיב עימם
והוא יודע שאני לא אקיים תורה ומצוות לא ידעתי,
שאני אכנס לגיהינום,
אז למה הוא ברא אותי?
קודם כל יש גלגולים גם שאתה יכול לחזור ולתקן הלאה. דבר שני, גם אם תקבל עונש ילמדו מזה הצדיקים.
אז זה גם כן לימוד.
תודה. Thank you.
יש לי שאלה.
עכשיו מקודם איזה אבא אחד דיבר איתך והוא אמר לך שהילדה שלו חולה,
בסדר?
עכשיו אבא שלי חולה,
והוא חולה ארבעה חודש, והוא גילו לנו את הגידול במוח,
הוא עבר ניתוח,
הכול עבר ברוך השם והכול,
אבל יש לו עדיין את הגידול,
ועכשיו הוא חולה באפילפסיה.
עכשיו כולם אצלנו דתיים.
כולם.
אז ממה זה בא?
גם מי שדתי יכול לקבל עונש.
לדוגמה,
רבי עקיבא היה יותר דתי מכל מה שאנחנו מכירים
והוא קיבל עונש.
רבי מאיר היה צדיק גדול, רבי מאיר בעל הנס, ושני בנים שלו נהרגו בשבת, מתו בשבת אחת.
זאת אומרת, אין שאלה
על אדם שהוא דתי או לא דתי,
כיוון שהקדוש ברוך הוא בוחן לבבות וכליות והוא יודע מה כל אחד עושה בתוך תוכו, לא רק בחוץ.
אנחנו מתפעלים ממעשים בחוץ, חיצוניים,
אבל הקדוש ברוך הוא מעבר לזה גם רואה את הפנימיות של האדם.
יש מצוות כגון לא תשנא את אחיך בלבביך,
זה רק השם רואה.
ועוד לא תקום ולא תיטור, שאמרנו,
ואהבת לרעך כמוך,
ויש מצוות שהן מסורות ללב, ואף אחד מאתנו לא מבחין.
יש לשון הרע, ויש הוצאת דיבה,
ויש שמיעת לשון הרע, ויש הרבה דברים שאדם חושב שבעצם הוא לא עשה שום עוול.
ויש לא תטורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם.
יש הרבה דברים שאדם למעשה לא יכול להבחין אם בן אדם עובר עבירה או לא.
אבל בהצטבר,
הקדוש ברוך הוא בסוף מחליט לנקוט איזשהו צעד כדי לעורר
אותו ואת בני משפחתו לשוב בתשובה
או להתחזק או לחזק אחרים.
בסדר. ולמה
אלוהים לוקח תמיד את החשובים?
קודם כול, יקר בעיני השם המוותה לחסידיו.
מי שחשוב אצל הקדוש ברוך הוא רוצה אותו קרוב אצלו.
לאן הוא לוקח אותו אם הוא לוקח? לגן עדן.
הוא יהיה קרוב אצלו.
אז מה הבעיה?
אם בן אדם הקדימו לו את השכר,
בכמה שנים, זה הפסד?
תנא.
תהיה בריאה.
כבוד הרב, לפני שאני אשאל את השאלה שלי,
יש לי רק משהו שנקרא כאילו הכרת הטוב.
לפני בערך שנתיים היית בעיר לול,
ואני קראתי באינטרנט שאתה תראה היום כאן, אז הגעתי לכאן.
לפני שנתיים הבאת לי את הציצה.
ומאז אני לא מפסיק לראות אותה, והיום כאילו, כשידעתי שאתה מגיע אז לבשתי אותה במיוחד, אז
יש לי גם שאלה אחת, כאילו ההורים שלי גם לא דתיים, אז התחזקתי רק מההרצאות שלך ואני גם לא יודע בדיוק איפה ללמוד תורה, אז אני כמובן רק נמצא באינטרנט בהרצאות שלך
ו... בן כמה אתה?
תשע עשרה.
אתה מוכן ללכת לישיבה בירושלים?
לא, בגלל שאני, יש לי את העסק של עצמי ואני כרגע לא יכול.
מה העסק שלך?
אני ליצן, אני מופיע בבידור וכאלה.
וזה מצחיק?
כן.
תעשה קטע.
אני יודע יותר להפעיל ילדים וגם מבוגרים, אני עושה כל מיני סטנדאפ.
ואם תצחיק בישיבה זה לא טוב?
זה קשה לי כרגע.
קשה לי בכלל, כאילו, גם לקבוע בגלל העבודה איתים לתורה וכל הדברים, בגלל זה אני נמצא כל הזמן ב... באיזה שעות אתה עומד?
זה כל הזמן כאילו רץ ממקום למקום. עכשיו גם אני מופיע טיפה בטלוויזיה.
אז בכלל שזה יקרה, איך חשב? זה לא מצחיק בכלל, נראה לי.
אם אתה רץ מהבוקר עד הערב? כן.
אנשים צוחקים ואתה רץ.
כן.
תגיד לי משהו, אבל העולם הבא זה לא מצחיק בכלל.
תלוי למי, כאילו.
בטח, למי.
מי שצחיק, זה לא אומר שהוא יצחק.
אבל אתה זכית בעזרת השם לשוב בתשובה לבד, וזה דבר גדול, כי לא כל אחד בגיל שלך. לא לבד, בגלל שראיתי את ההרצאה שלך, אז לקחתי גם את הציצית,
וההורים שלי, כל המשפחה שלי חילונים,
וקמתי כאילו ואמרתי, אני חוזר בתשובה, אז כולם אמרו לי שאני כזה משוגע,
אתה מבין? אז אף אחד לא קיבל את זה בהבנה. היית אומר להם את זה בצחוק.
הם לא הבינו את זה בצחוק.
עכשיו תגיד לי משהו.
אתה, המקצוע שלך הוא לא מפריע, אתה הולך איתו לכל מקום.
אז מה הבעיה שחודש תעשה הפסקה ותלך ללמוד בישיבה
בשביל להכיר את אורח החיים מקרוב? אתה אומר שאתה לא יודע איך ללמוד, אתה לא יודע איך לזה. כן, אבל זה קשה לי מהבחינה הזאתי, כי יש לי חוזים עם כל מיני חברות.
עד מתי?
עד עוד שנה וחצי.
או-הו,
זה בדיחות ארוכות.
ואתה לא יכול להגביל את עצמך שאתה תלמד כל לילה שעתיים נגיד?
אני מנסה ואני עושה את זה דרך המחשב, אבל כאילו מתי שאתה... אז במקום שתשב במחשב,
תשב בשיעור.
זה קשה לי לקבוע את זה, אני לא רוצה...
אתה מבין? אז איך תלמד?
אני לא יודע, זה...
אני רוצה לשאול אותך. איפה אתה גר? בלוד.
בלוד.
ואם יסדרו לך חברותא שילמד איתך בבית נגיד?
אז אני כן מסכים.
אז אתה יכול.
כן.
טוב, תשאיר את הטלפון, תיקח ממנו את עצמו. רק לפני זה, יש לי גם...
אם אפשר, אני הגעתי לכאן גם מלוד,
כי אני במשך שלוש שנים לומד נהיגה,
ועשיתי בערך 400 שיעורים, יותר,
יותר מ-400 שיעורים,
וזה קשה לי.
ורציתי, באתי לכאן לקחת על עצמי משהו,
כמו שאתה עושה בהרצאות, שבן אדם לוקח על עצמו משהו,
ואז אתה מברך אותו?
אבל אחרי זה התחרדתי,
כי שמעתי כאן את הסיפור, אז אני רוצה לקחת משהו לרפואה של אותה נערה.
יפה מאוד.
אז קודם כול,
בהתחלה חשבתי שזו אחת מהבדיחות שאתה מספר כל הערב. לגמרי לא.
אבל 400 שיעורים אתה כמו התלמיד של רבי פרדה,
שלא היה מבין 400 פעם עד שהיו מסבירים לו.
אבל... זה יותר מ-400, בערך זה 500 ומשהו, אני לומד כל יום ככפולות ואני עושה... זה לא יכול להיות שהוא מכשיר אותך בכוונה כי הוא מבין שאתה מרוויח טוב? לא, אני מפחד, אני מפחד, אני נמצא את אותו מורה וכולם אומרים לי זה, אבל יש לי פחד מטסטים.
אני רואה את בקלאץ' ורואה את בטסט ו...
לא יודע, יש לי פחד.
בכסף שאתה בזבזת יכולת לנסוע במוניות כל החיים שלך.
כן.
כל שיעור זה עולה 90 שקל, ועשיתי למעלה מ-500.
שמע, זה בדיחה, בדיחה.
כן, זה קשה לי, כולם צוחקים עליה על זה, וקשה, מה אני יכול לעשות?
ומה יקרה אם תעבור טסט ואחר כך תרעד על הקלאץ'?
לא, אני רואה את זה רק בטסט.
אני מפחד שאני נמצא כרגע במבחן, זה מה שמפחד אותי. אז תגיד להם שלא יגלו לך שזה טסט.
לא, זה לא עושים דברים כאלו, ניסיתי ל... לא יודע, אבל לא עושים דברים כאלו.
תגיד למורה שיפתיע אותך, יגיד שיש לך...
תיאור עם מורה אחר ושלא יגלה לך... אמר שהמורה שלי הכי בא לקראתי במקום 90 שקל, הוא עשה לי את זה 85. כל הכבוד. אחרי 350 שיעורים. זה עוד בדיחה.
לא ממש.
הנה, כולם צוחקים.
אני רואה שגם מצרות אתה צוחק.
כן,
תמיד אני צוחק. תראה, מה שאתה יכול לקחת לרפואת הילדה זה שתלמד שעה אחת כל יום קבוע.
אני רוצה משהו אחר, פשוט אני לא יכול לקחת דבר כזה כי אני לא יכול
להתחייב ואם אני לא אלמד אז אני רוצה שזה משהו שכן אני יכול להתחייב.
רבע שעה אתה יכול ללמוד? כן.
בסדר. תלמד הלכות רבע שעה כל יום. הלכות, מאיזה ספר? קיצור שולחן ערוך.
יש באתר שלנו.
אני לוקח על עצמי ללמוד לרפואת הילדה הזאת. אשריך. רבע שעה. אשריך.
עכשיו,
בשביל שתצליח בטסט,
בשביל שתצליח בטסט ותשלם פחות, יש לי השבוע טסט.
תיקח עליך 100 DVD. מה DVD? כן.
זה עשרה שיעורים.
אני מוכן לקחת 300 DVD. חזק וברוך.
מה השם שלך?
אסף.
אסף בן? ציפורה.
ציפורה, השם יזכה אותך בעזרת השם יתברך להצליח בטסט.
אמן.
תודה, כבוד הרב. תהיה בריא.
שלום.
כבוד הרב, יש לי שאלה.
איך מגיעים לאמונה אמיתית ולשמחה אמיתית?
איך מגיעים לאמונה אמיתית ולשמחה אמיתית
על-ידי התבוננות במעשה השם יתברך,
נפלאות הבריאה
והנהגת השם הם ברורה, לימוד ספרי מוסר,
והתבוננות במה שכתוב בהם,
מגיעים מזה לאהבת השם ולאמונה.
כבוד הרב, אם תוכל גם לברך אותי לזיווג.
שם.
אושרה בציפורה.
אושרה בציפורה, זיווג הגון מהרה.
אמן. אמן. תודה רבה.
אוקיי
דיברת קודם על באופן, אני שומע הרבה הרצאות שלך ואני שומע למה יש עולם
ואם יש בורא לעולם אז בוא באמת נניח
שיש בורא לעולם.
אני שואל שאלה אחרת, לשם מה יש עולם?
כאילו למה הוא יצר את כל המערכת הזאת? הרי זה לא משנה את המהות שלו אם יש או אין, אם יש צדיקים או
נכון אתה שואל שאלה יפה
הייתי אומר אפילו יותר מזה יפהפייה
תודה
עכשיו
הקומפלקס הגדול הזה נוצר
אפילו לאדם אחד בלבד
מה הראיה?
שהקדוש ברוך הוא ברא בעולמו בתחילה רק אדם אחד
היה יכול הקדוש ברוך הוא לברוא ישר על הפתיחה
עשרה מיליארד
אבל הקדוש ברוך הוא ברא אחד כדי שכל אחד יבין שכל העולם כולו על כל הוויותיו
מיועד להיטיב לאדם האחד והוא בלתי תלוי אפילו בחברו
אז תחשוב מה יש בעולם?
את כל מה שתיארתי קודם, גן עדן עלי אדמות
והוא שותל בתוכו אדם אחד יציר כפיו
מה המטרה?
הקדוש ברוך הוא ברא את העולם ואת הבריות כדי להיטיב להם
מה פירוש?
מהיות הקדוש ברוך הוא טוב
טוב מטיב
טוב מטיב
כדי להיטיב
צריך שיהיו מקבלי הטבה
בורא הקדוש ברוך הוא
כן
זה לאו דווקא צריך פה בעולם הזה כן כי אנחנו רגילים למקבלי הטבה ובגלל ש...אבל זה לאו דווקא הוא יכול ליצור חוקים משלו הוא יצר זה החוקים שהוא יצר בשבילנו
בשבילנו אבל אני מדבר עכשיו על בשבילו בשבילו הוא לא צריך כלום בשביל להיטיב הוא לא צריך שום דבר הוא גם יכול לא להיטיב ועדיין
הוא יכול להטיב לא הוא כל יכול הוא יכול לעשות משהו נכון אבל כוח הטוב להטיב
עוד פעם
בהגדרות שאנחנו מכירים
כן בהגדרות שאנחנו מכירים אין לנו יותר מהגדרות שלנו לכן אנחנו מגדירים בהגדרות שלנו גם הוא כשדיבר אלינו כתוב דיברה תורה בלשון בני אדם כי אחרת לא נבין מילה
למשל אם חימאי ידבר איתי בנוסחאות שלו הוא ידבר בנוסחה מסוימת והוא יגיד לי מה זה לחם אני לא יודע
מה לקנות במכולת כי אני לא מבין מה הוא אומר
אבל הוא מגדיר לחם
אז הקדוש ברוך הוא דיבר אלינו
כמו שאנחנו אמורים להבין וממילא הכוחות שהוא נטע בנו שהרי אנחנו בצלם אלוקים
וגם בנו יש את הכוח להיטיב כי הוא נטע לנו בצלם אלוקים הוא נטע לנו כוחות
כאלה שאנחנו איתם פועלים מרגישים אותם וחשים ומבינים מה המושגים האלה טוב
ומהיותו טוב כי אם הוא לא היה טוב לא היה בנו טוב
אז הוא מטיב
שלא יטיב
אתה מדבר על מציאות שהיא לא תהיה מציאות כאילו בלי הטבה אז אין המציאות הטוב
אם הוא רוצה להטיב נכון? כן הוא רוצה להטיב? כן אז זה אומר שיש לו צורך אם יש לו צורך אז הוא מוגבל הוא מוגבל בצורך לא אתה אומר דבר טוב הוא יכול לא להטיב
שלא יעטיב, שיעזוב את ה... שישאר בלי להעטיב. עוד פעם, זה לא צורך.
אתן לך דוגמה, אני נדיב?
אני נדיב? אתה נדיב, כן. שנייה.
אני אראה עני,
אני אתן לו נדבה.
זה לא צורך שלי שיהיה עניים, לדוגמה. זה לא צורך שלי.
אבל הנדיבות שלי, מתי תתבטא?
מתי יוכר שיש לי נדיבות?
מתי שאני אפעל עם המידה הזאת?
מתי פעולת ההטבה יוצאת לפועל? לא מצד צורך.
מתי שיש הטבה.
לא מצד צורך.
במקרה שלנו זה נובע מצורך. לא. שלנו כן.
שלנו כן. אצלו לא.
למה? כי טרם היותנו הוא היה לבדו והוא נצחי.
ואנחנו פה מוגבלים.
בזמן
אז פירושו של דבר שהוא היה גם בלעדינו
אדון עולם אשר מלך
בטרם כל יציר נברא
מלכותו לא תלויה בעם
אצלנו מלך זה תלוי בעם אם העם בחר במלך או לא בחר
אצלו מלכותו היא מלכות אמת
לא המלכה שממליכים
אלא הוא מולך בכל
הוא לא תלוי
כי הוא נצחי
ממילא אף פעם לא היה לו שום הכרח כי אין הכרח שקדם לו
אז לכן אתה צריך להבין
שמהיותו טוב
הוא מטיב ולכן צריך ברואים שיקבלו הטבה
אז לכן לנו נברא העולם הוא לא צריך שום דבר שום דבר הוא לא צריך ברואים הוא לא צריך הוא לא צריך אמרתי שהוא לא צריך ואני חוזר לכן צריך ברואים אבל הוא לא צריך אני משתמש בלשון אתה רוצה שאני אשתמש בלי צריך
לכן יש ברואים.
הוא לא צריך, באמת.
אני ואתה מסכימים אותו דבר. הוא לא צריך, הוא לא מוגבל,
הוא היה תמיד, הוא יהיה תמיד,
לא נהיה אנחנו, הוא כן יהיה,
הוא לא צריך.
סגרנו?
לא צריך. שלוש פעמים? לא צריך.
אני אגיד לך מה, אני לא,
אני גם,
אני בן אדם שמאוד אוהב להתפלפל, אבל אני לא רוצה להתפלפל, אני באמת רוצה להבין,
כי זה בעצם, זה משהו שמפריע לי, זה... שמעתי. אתה מבין למה אני מתכוון? בטח שאני מבין. אם אנחנו עכשיו נתפלפל על זה, אז נכון, אפשר שעות שאתה תגיד ואני אגיד, לא, לא. זה נכון, אתה צודק. שנינו לא מתפלפלים.
אתה רק מתפלפל על המינוח הלשוני שבלעדיו לא נוכל לדבר.
ואתה נתפס למינוח הלשוני שמגדיר את המצב שאתה רוצה לברוח ממנו. אבל אתה מבין למה אני מתכוון. בטח שאני מבין. מה, לא שאלתי כמוך, אתה חושב בתחילת דרכי?
גם אני שאלתי.
זה פשוט גורם לי, כאילו, לאבד משמעות ב...
מה זה משנה אם אני אהיה... בוא נגיד, ואני באמת חס וחלילה נגיד, אלך לגיהינום. אתה יודע מה, בוא נעשה. בוא בוא, עזוב את זה. מה זה משנה? זה לא משנה. בוא בוא, בוא, כלום. לא, לא, לא. שנייה, זה כן משנה. לגביך זה משנה. לא, זה לא משנה. ודאי שלא, זה כן משנה לך.
אבל אני אסביר.
נלך מהסוף להתחלה, בסדר?
כתוב ואתם...
אנחנו עדים שיש בורא לעולם, אתה יודע איך אנחנו עדים?
יש לו צורך, אין לו צורך, תגיד מה שאתה רוצה, בוא נסתכל ככה, אנחנו המציאות,
המציאות הזאת השתלשלה ממנו,
אז מה אכפת לי עכשיו מאיזה צורך או בלי צורך, קודם כל?
עכשיו מה נוגע לי שאני כאן?
מה אכפת לי, מה היו הסיבות שסבא של סבא של סבא שלי הביא את הבן והנכד והנין ונולדתי?
מה אכפת לי בכלל?
גם איך קוראים לו?
אני פה היום,
אני חי במציאות מסוימת?
המציאות הזאת חלה עליי? מחייבת אותי?
אני צריך להתייחס כרגע לנתונים שבהם אני נמצא.
ולא מעניין אותי מי זה דור שביעי לפניי.
זה לצורך הדוגמה.
אתה נתפס עכשיו,
כאילו אם אני לא אבין מי היה סבא של סבא של סבא שלי בסוף,
לא מעניין אותי בכלל מה חיים.
מה נכי איך שאני רוצה?
זה נקרא בריחה. זה לא חיפוש האמת.
מותר לנו לשאול את מה שאתה שואל,
אבל מותר לנו גם להבין שאם יש לנו בעיות במינוח הלשוני ואנחנו לא מוצאים את המילה הנכונה,
אז זו בעיה שלנו שאנחנו לא יודעים לנסח את הדברים.
אבל כמו שאני ואתה כן מבינים שהוא לא מוגבל
ואין לו צורך,
כיוון שהוא בלתי תלוי
והוא נצחי והוא קיים והוא המציאות הבלעדית,
וכולם מצויים ממציאותו,
ממילא כל מה שאנחנו נסביר זה יהיה מינוחים שנשתדל שיסתדרו אצלנו בראש ונבין אותם.
אנחנו לא באים להסביר את מהותו כי היא בלתי תפיסה אצלנו.
כמו שהנשמה שלי,
אני יכול להבחין שהיא קיימת, אני יכול להרגיש שהיא קיימת,
אני לא יכול רק להגדיר אותה תמיד, אני יכול להגדיר אותה.
אני לא יכול להצביע עליה, דהיינו במינוחים גשמים.
השאלה הזאת מציקה לי. לא, לא, לא. כי אני נולדתי לתוך מציאות של חילונים. שמעתי, לא השאלה מציקה. אז אני אחיה במציאות של חילונים.
עוד פעם,
לא השאלה מציקה לך.
היצר הרע מציק לך ואני אסביר.
אני גם ניסחתי את השאלה הזאת כאילו פשוט... שמעתי, אתה בסדר גמור בניסיון של השאלה. לא, גם כתבתי את זה, אני יכול לנסח?
עזוב את המינוחים. עזוב את המינוחים, אני מבין אותך, אני יכול לשאול במקומך.
הנקודה היא ככה.
שמת לב מה אמרת?
אמרת, רגע, אם אין לי את ההבנה הראשונית הזאת, והיא עדיין לא מסתדרת אצלי,
היות ואני נבראתי למשפחה חילונית,
למה אני צריך להשתנות להיות דתי? כן. שמעתי, כן.
אותו דבר יגיד אחד כמוך ואינטליגנט כמוך.
ויגיד, היות ונולדתי לאבא שיכור, אני אהיה שתיין.
מה שאני אגיד, היות ונולדתי לאבא מסומם, במשפחה מסוממת, אני אהיה ככה.
אבל אתה מקצין את זה עכשיו. רגע, אני לא מקצין, אני אומר בדיוק מה שאמרת.
חילוני זה שיכור ביחס לדתי.
למה?
כי הוא שיכור מתאוות, מהרגשים, מתאוות, לא מעניין אותו בכלל מציאות של אמת ולא.
למה? אין לו חוקים שמכריחים אותו,
לא חוקים של שלטון, אני מדבר.
אין לו חוקים פנימיים שלו שמכריחים אותו.
התאווה מריצה אותו, היא מנהיגה אותו.
הוא אומר, אני ככה נבראתי. אדוני, יש לי טבע כזה, מה אתה רוצה ממני? למה שאני אתנגד לטבע הזה?
אם נבראתי עם טבע כזה, יש סיבת שאני צריך להיות כזה.
אם אני אכזרי,
אז אני צריך להרביץ מכות לכל מי שאני פוגש בדרך.
מה הפירוש? בשביל מה רדנו לשרירים, אם אתה חושב?
שאני אהיה נחנח?
אני הביא אותי להרביץ מכות.
אני אהיה bodyguard.
זהו, בשביל זה אני באתי.
זה לא טיעון.
למה?
כי אתה מדבר על החוקיות שלך, לא כלפי החברה. וברחת לחברה בסוף.
גילית בסוף לאן אתה רוצה להגיע.
אם אתה אומר, לא מעניין אותי מי ברא.
מעניין אותי מה נכון במציאות שבה אני נמצא.
האם יש חוקים אבסולוטיים מוחלטים שמחייבים אותי או לא, אוניברסליים או לא. זה מעניין אותי.
לא מעניין אותי מה השכן אומר, מה דתי אומר ומה חילוני אומר.
מעניין אותי אני כאדם?
האם זו אמת?
האם יש הוכחות לכך? האם אני מחויב? זה הכול.
לא מעניין אותי. אין אנשים. אני על אי בודד.
זה לא שאלת.
אלא אמרת כבר את המסקנה המתבקשת לאור טיעוניך,
שאם ככה אני יכול להישאר חילוני ומה אכפת.
מה שהתכוונתי זה שבשביל, באמת, בשביל לחפש את האמת,
זה בעצם השאלה הזאת, זה חלק מהרבה חיפושים.
שכאילו,
לא כאילו, שבאמת אני מחפש.
השאלה הזאתי זה בעצם שאלת השאלות שבאמת כל רב ששאלתי ממש לא עלה לי משהו ברור וזה משהו שאף פעם לא גרם לי להשתכנע. אז אני מסביר לך עוד פעם, תקשיב טוב למה שאני מסביר.
ובשביל שבאמת אני כן אתקרב וכן אגלה את האמת, אז זאת השאלה שבעצם ככה נתבע, אני לא יודע למה אני שואל את זה, יש הרבה שבאמת חוזרים בתשובה בלי שאלות כאלה.
אני אגיד לך למה אתה שואל את זה.
אני אגיד לך למה אתה שואל את זה.
כי אתה באמת רוצה לדעת ואתה רוצה ידיעה אבסולוטית למה שאתה הולך לעשות.
אבל בוא אני אסביר לך, יש דברים שמכוח ההיקש וההיגיון אפשר להגיע למסקנות,
גם אם לא ניתן להוכיח כל דבר בחוש.
אתה מכיר את המושג אקסיומה, נכון?
אתה לא יכול להוכיח אותה, אתה יכול להראות את מהלכה.
אבל אתה לא יכול להוכיח את הדבר. אתה אומר, זה אקסיומה, נקודה. למה במתמטיקה אנחנו יכולים להתחיל עם אקסיומה כשזה מדע מדויק יחסית
ואנחנו לא יכולים להגיד פה אקסיומה ולהמשיך? למה אנחנו נתקעים?
תאר לך שאחד יבוא ללמוד
להיות דוקטור למתמטיקה והוא אומר, אני לא יכול ללמוד את המקצוע הזה כי אתה מתחיל איתי עם אקסיומה וזה לא מתאים לי.
אני רוצה שהכול יהיה ניתן לבדיקה.
אל תתחיל להתחיל עם אקסיומות.
וזה מה שאתה עושה כרגע על עצמך.
בוא נסכים על... נכון, מתמטיקה זה משהו של תאורטיקה, זה לא משהו ממשי. שמעתי, בואנה. זה משהו שהוא לא ממשי, המתמטיקה. שמעתי.
זה נכון מה שאתה אומר. בדיוק כמו המקרה שלנו.
אבל שם אפשר להתחיל עם אקסיומה.
אפשר בשביל כללי המשחק, אבל... אין ברירה, יש דברים שאין. זה כמו שבכדורגל, אפשר להתחיל עם זה שיש 11 שחקנים,
אבל זה כללי המשחק. עכשיו אני שואל, למה יש כללי משחק? למה בכלל יש משחק? למה יש משחק? אז בואו נסביר.
אחד, שנינו מסכימים שיש בורא?
בשביל הדיון הזה כן. בשביל הדיון, אין ברירה. עכשיו בשביל הדיון, התחלת ככה, נמשיך ככה. בשביל הדיון יש, יש.
אחרי שיש, ברור לנו שהוא לא יכול להיות מוגבל.
למה?
כי אם הוא מוגבל הוא נברא, נכון? מסכים, מסכים. גמרנו.
אז הוא לא מוגבל.
לא נוכל להגיד יותר שהוא מוגבל, נגמר, כי הוא לא מוגבל.
הוא בורא לכל הנבראים, גם זה ברור לנו.
הוא נצחי, גם זה ברור לנו. הוא הכל יכול, גם זה ברור לנו. אם כל זה ברור לנו... לשם מה הוא קיים? רק שנייה, לא לשם מה הוא קיים, לשם מה, תקשיב, לשם מה,
אתה כבר תקעת את עצמך להגיד שיש סיבה מקדימה לו.
שמת לב מה עשית. מה סיבה מקדימה?
אם לשם מה... למה יש בורא לעולם? עוד פעם, למה יש?
זו שאלה על מי שעשה אותו,
ואין מצב כזה.
הבנת מה אתה עושה לעצמך?
אין סיבה מקדימה לו שאתה יכול להגיד לשם מה.
הוא המציאות. אתה מסוגל להבין שיש דבר כזה שקרוי מציאות?
לא, לא מסוגל. אז הנה אני מסביר לך. המציאות היחידה והבלעדית,
האבסולוטית הקיימת,
זה מציאותו של האלוקים.
כל השאר הוא בר חלוף.
אנחנו נבראים ברי חלוף?
כן. כל הנבראים ברי חלוף?
מי שהמציא אותם לעולם, מי שהמציא אותם לעולם
הוא קיים לפניהם?
הוא צריך היה להיות לא נברא?
כן. כי אם הוא היה נברא הוא גם בר חלוף?
זאת אומרת הוא קיים נצחי?
מוכרח. כן. אז קיים נצחי זה מציאות, זו מציאות, זה דבר מצוי, קיים תמידי, נכון?
אז הוא מציאות ואין בלתו.
אחרי שהוא מציאות,
בהבנה שלנו אחרי שהוא מציאות,
הוא יכול להמציא כל נמצא.
ואין זולתו שיכול להמציא שום נמצא.
עד פה ברור? ואם הוא לא מוגבל והוא לא נברא ואין לו צורך ואין מקדים לו ואין כלום,
כל מה שתשאל עליו עוד פעם ועוד פעם אז לשם מה, אז לשם מה, לשם מה,
זה בגלל שלך יש ליקוי בהכרה שיש דבר שעושה לא לסיבה.
לא לסיבה. לא לסיבה. אין סיבה.
לא לסיבה.
סיבה זה כבר דבר שהוא גם תלוי בו.
אז הוא עשה את זה סתם.
לא, אנחנו מסבירים
שכיוון שברור לנו שהוא טוב,
והיות שטוב
זה לא טוב וירטואלי אלא זה טוב במהות
וטוב במהות זה מיטיב כי אין הגדרה של טוב במושגים שלנו טוב בלי להיטיב.
ממה אתה אומר?
כשאתה אומר דבר לח אז אתה נוגע זה לח, יבש, יבש.
טוב זה ההפך מרע,
רע זה ההפך מטוב ככה אנחנו מכירים את ההגדרות שבנינו לנו כן?
אז זה אומר שמהיותו טוב, טוב מיטיב.
איך מיטיבים אם אין מי שמקבל את ההטבה,
אז נבראים ברואים שמקבלים הטבה.
אני לא מקבל את זה.
אין בעיה, אתה יכול להישאר תקוע איפה שאתה רוצה.
אבל אם הבנת... כי אפשר גם בלי ברואים, הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה גם בלי ברואים. אמרתי שאי אפשר, סליחה.
הוא בחר לעשות את זה בדרך אחרת. אמרתי שאי אפשר?
בוודאי שאפשר, הרי לפני שהיינו היה אמרתי. נכון. עוד פעם. אמרתי שהוא מלך בטרם כל יציר נברא, נכון?
וכמה הוא מלך?
נצח.
כמה זה נצח? אין סוף.
אז הוא לא צריך ברואים, נכון?
אבל השאלה שאתה שואל היא עלינו, לא עליו.
אני לא מבין למה יש מערכת כזאת מורכבת עם סבל וטוב ורצון ו...
זה, אני אסביר, זו כבר שאלה אחרת.
אבל אתה צריך להבין,
זו עובדה שהוא היה קיים גם בלעדינו.
עד פה זה ברור?
כן. אם נוצרנו בזמן מסוים, אז לפני הזמן הוא היה קיים לבדו, נכון?
שיכול להיות שהיו דברים אחרים לפני זה. יכול להיות, יכול להיות שלא.
מה זה נוגע אלינו?
לא נוגע אלינו. לא נוגע אלינו.
עכשיו השאלה נשאלת היא עליו ואלינו.
אז אנחנו, אנחנו הנבראים שיכולים להגדיר רק דברים שאנחנו מבינים,
אז אנחנו מגדירים את ההגדרות כפי הבנתנו.
הבנת?
טוב השם לכל ורחמיו על כל מעשיו זה הגדרתו.
טוב השם על כן יורה חטאים בדרך.
הרבה פסוקים בתורה שמסבירים שהוא טוב ומה הוא עושה עם הטובה הזאת.
עכשיו,
כשהקדוש ברוך הוא ברא אותנו, הוא ברא אותנו בשביל לתת לנו את הבחירה.
כדי שנהיה כמה שיותר קרובים אליו במהות שלנו.
היות והוא טוב גמור,
וטוב גמור שרוצה להיטיב,
אז הוא מיטיב במקסימום של ההטבה המתאפשרת לברו, לנברא,
אז הוא ברא אותנו בצלמנו כדמותנו, כן? בצלם.
אז הוא נתן לנו להגיע לדרגת הטוב,
ההטבה הכי גבוהה
שהוא יכול להעניק לברו בהיותו ברו מוגבל.
מה זה טוב?
האם טוב זה מה שאני זוכה בחסד,
שאני עומד ומבקש כמו דל שואל על דלת,
או האם טוב זה שאני זוכה לו מכוח עצמי?
ברור לנו שאנחנו מעדיפים שבזכות עצמנו יהיה לנו,
ולא בזכות אחרים.
את ההסבר הזה אני מכיר.
סליחה שאני... יופי.
אז זאת אומרת... שכאילו נרגיש נעים עם זה שאנחנו מקבלים טוב. אז לכן אתה צריך להבין שבין גן עדן לגיהנום זה ההבדל.
זה ההבדל.
זאת אומרת, כשאדם הולך לגן עדן, פירושו של דבר שהוא זוכה מכוח עצמו.
כשאדם הולך לגיהנום,
זה משהו, זיכה את עצמו. הוא חשב שהוא חכם, הוא ויתר על ההטבה של הקדוש ברוך הוא,
הוא בחר בטוב שהוא החליט שטוב לא, הטוב היחסי לא,
וזה מה שהוא קיבל בעצם בתמורה למה שהוא בחר.
זה מה שהוא קיבל, הוא בחר בזה.
לא ששם אותו בגן עדן, הוא נכנס לשם.
זה כמו שאדם בוחר להיכנס למועדון,
ובמועדון אפוף עשן,
מסריח מאלכוהוליסטים ומוזיקה רועשת והכול,
ואתה נכנס ואתה טמא איך אנשים נורמלים נכנסים למקום כזה,
עם צבעים בעיניים כל הזמן,
אבל הם בחרו להיכנס, ואפילו שילמו כסף, ואפילו נלחמו בשביל להיכנס למקום כזה.
אצלי זה לדוגמה גיהנום,
אצלו זה גן עדן.
ככה הוא מבין.
רק מה,
שכשאדם יבין מה זה גן עדן באמת, כשהוא יהיה בגיהנום,
זה יהיה העונש שלו. כשהוא יבין מה הפסיד,
זה יהיה העונש שלו.
אבל מי עשה את זה? הוא לעצמו, לא ששם.
בחר לו את הרע.
הוא בחר את הרע.
הוא ויתר על הטוב.
יש אחד אומר, אני לא רוצה את הטובות שלך שתיתן לי אלפיים דולר לחודש ואני אעבוד אצלך שמונה שעות. אני לא רוצה את הטובות שלך. אני הולך לים, אני נהנה, שוכב ליד הגלים, שומע, ובסוף החודש
הוא תפרן, אין לו מה לאכול,
ועכשיו הוא יבין, אתה מבין, מה זה להיות? זה מקובל, זה גם מגיע לו ויגיע לי אם באמת אני אעשה את זה. נכון.
אז לכן למה אתה אומר אני מעדיף להיות חילוני
כי נבראתי בקהל חילוני? לא אמרתי שאני מעדיף להיות חילוני, אמרתי שכדי לחקור את האמת,
ואם אני לא מקבל, אתה אומר, אם אני לא מקבל תשובה ובעצם נתבע בי שאלות כאלה, שגם הרבה פעמים אני לא יכול להגדיר אפילו, אני לא יכול לקבל תשובות מוגדרות. לא, לא נתבע בך כלום, יצר רעש שלך, או בדיוק כמו של היהודי הקודם ששם ציצית,
רק אני אסביר לך איפה הטעות שאתה מטעה את עצמך ולא באשמתך.
הטעות היא כאן.
בצד שלך שאתה נמצא חילוני, ביררת את האמת למה נבראת והכל שאתה מתעקש להישאר שם בינתיים עד שתדע את האמת בצד הדתי?
ביררתי.
נו, ומה האמת שם? אין, אין תשובות. אז למה אתה שם?
אנחנו לפחות טוענים... כי אני לא יודע אם התשובה פה נכונה,
יכול להיות שאין תשובה לאף אחד. אבל אנחנו לפחות טוענים שהאמת אצלנו.
אנחנו לפחות טוענים.
אבל בינתיים אני יכול לגרום להרבה סבל לסביבה שלי. לא, לא, אתה לא תגרום שום דבר.
אני שואל, סליחה, איך מגיעים לאולם כך וכך?
נהג מונית אחד אומר, סע ישר ושמאלה.
והשני אומר לי, לא יודע.
אז אני אומר, אתה יודע מה, יש לי פה שתי תשובות חלוקות, אני לא יודע מי צודק, אני נשאר פה.
איזה מין דבר זה?
לא, אני לא נשאר, אני ממשיך בדרך שלי. הדרך שלי... הדרך שלך זה לשאול שאלות. בינתיים, איך שנולדתי, ככה אני חי חילוני. הדרך שלך... עוד פעם. אני לא הולך נגד הטבע שלי. הדרך שלך זה לשאול שאלות.
מה אתה עושה? אתה ממשיך. אתה שואל עוד נהג מונית. איך הולכים?
הוא אומר לך ככה וככה. הוא אומר, אה, זה כבר אמר משהו אחר.
אמר ישר ושמאלה, וזה אומר לי שמאלה וימינה.
אז מה עושים? לא, כי אתה שכחת כבר שהתקדמת והחלפת רחובות, ובאמת כבר הכיוון נשתנה מאיפה שאתה נמצא.
ואתה ממשיך ושואל את כל הרבנים,
ואף אחד לא ענה לך תשובה שמספקת אותך, כי כל פעם אתה נמצא כבר בתחנה אחרת.
ומה אתה רוצה שיענו לך?
אם אתה כל הזמן רוצה לשאול ולקבל רק תשובה אחת, והתשובה שתסתבר לך,
אין דבר כזה כי אתה לא יודע את התשובה.
אז כיוון שאתה לא יודע אתה צריך להבין שאתה לא יודע,
ואתה תצטרך לסמוך על מי שיודע.
אני לא יכול. רגע, אין ברירה, בחיים זה ככה, אני לא יכול. לסמוך, זאת אומרת אני עכשיו צריך ללכת על עיוור. מה זה על עיוור? אתה, יש לך כאב. אני לא מסופק מזה, אני לא עושה את זה בלב שלם, כי אם אני אעשה את זה. שמעתי, שמעתי, גם אני לא.
יש לך כאב בבטן, אתה הולך לרופא.
הרופא אומר לך, אתה צריך לעבור ניתוח.
אתה הולך לשני,
הוא אומר, אתה צריך לקחת כדורים כאלה וכאלה. אתה הולך לשלישי, הוא אומר לך ככה, מה אתה עושה?
זו באמת שאלה, אם זה משהו רציני. אבל ככה אתה עושה כל החיים ובסוף הוא מחליף. אם זה משהו רציני, איזה שאלה?
אז הפוך, אם מישהו מפחיד אותך יותר ואומר שהסכנה שלך גדולה והשני מרגיע אותך לגמרי,
על מי תסמוך, על זה שמרגיע או על זה שמפחיד?
זה שמרגיעה יכול לקבור אותך,
זה שמפחיד יכול להציל אותך. יכול להיות שזה שמפחיד יכול לקבור אותי, שאני סתם מסתגף. אז תלך לשלישי. אז תלך ל-3, אז תעשה סיטי, תעשה MRI, תעשה משהו.
אבל אתה לא יכול להגיד בגלל שהוא אמר לי ככה, אז אני מעדיף אותו.
אדם חכם מוריד ומפחיד סיכונים.
מה עושה רופא? אתה חושב שהוא מומחה? זה חיפוש הזה, לוקח לי זמן. אני לא, בינתיים לא מתקדם. לא, ואני אגיד לך מה אתה מפסיד בינתיים.
אם אתה היית בינתיים עושה מצוות גם,
אז היית בינתיים צובר לך זכויות. אם בסוף זה יהיה חרטא, לא הפסדת.
אז אני משתדל, מה שאני יכול, אבל אני לא עכשיו אהיה חרדי.
אני לא צריך להיות חרדי, תהיה שומר תורה ומצוות. אז אני הולך לבית כנסת ביום שישי. אל תהיה חרדי, שומר תורה ומצוות.
כן, ואם תלך לבית כנסת, מה זה גרוע ממועדון?
מה יש? סליחה?
מה, בית כנסת זה גרוע ממועדון? לא, אז אני הולך ביום שישי, זה מה שאני יכול. אני לא... אתה יכול גם ביום שבת. כדי ללכת נגד הטבע שלי, אני צריך להאמין במה שאני עושה. לא, לא חייבים להאמין.
אני לא מאמין במס הכנסה, בפרט לאור הפרשיות האחרונות,
ואף על פי כן אני משלם מיסים.
לא מאמין בהם בכלום.
אבל מה, אני אסתכן?
אני לא אסתכן.
אני לוקח, אתה מבין,
את הכי בטוח.
אלה לפחות אומרים...
עכשיו מי זה אלה? אתה מסתכל כאילו החרדים זה איזה קבוצה של אנשים פה שנמצאים בארץ. אתה שכחת כנראה דבר אחד,
שעד לפני כמה דורות כולם היו ככה.
חילונים זה עוף מוזר חדש.
כל העם הזה היה דתי.
זאת אומרת,
עם ישראל קיבל תורה ביחד, כולם ביחד ראו אותו דבר, המשיכו,
העבירו דור אחרי דור,
וכן הלאה... תמיד היו כופרים לשם, תמיד.
יהודים. בטח, יש יצר רע.
אבל את השרשרת הזאת שעברה במשך כל הדורות,
את החגים האלה שכל שנה עושים זכר למה שהיה וכולי וכולי,
זה אם תשמור או לא תשמור, זו המציאות של העם היהודי.
אז ממילא ודאי שאלה שמובילים את זה לאורך כל הזמן, זו האמת.
והמתחדשים הם לא האמת,
כי הם לא היו קודם.
אז אם הם לא היו קודם,
אז איפה יכולה להיות אצלהם האמת?
אתה מבין את הרעיון?
אתה מבין את הרעיון?
חומר למחשבה. תודה, אני מודה לך, אני מודה לך.
עכשיו, היות ואתה כל פעם... אתה צריך לעכל את זה. אני מסכים, אני מסכים. עם בגדי לבן אפשר לעכל את זה יותר טוב.
אבל אני מסכים.
תשמע רגע.
מה דעתך ללכת לשישי שבת לישיבה,
לטעום מקרוב
את הדברים ולברר אותם על השולחן, כמו שאומרים, על שולחן שבת?
עשיתי את זה כבר.
איפה?
זה לא היה שבת, אני עשיתי כיפור בישיבה.
כיפור אין זמן אפילו לדבר איתך, כולם עסוקים בדין שלהם. אחרי התחילה הבאנימית. אבל שישי שבת, שם אוכלים,
שותים, שרים,
יש זמן לדבר, לשוחח.
כן, אני יכול לעשות דבר כזה.
אתה מוכן?
רציתי ללכת לסמינר, אבל עדיין לא... עוד יותר טוב. נו, אז מה הבעיה? אתה רוצה שאני אתפור לך את העניין?
לא, אני לא צריך לאטרח אותך. אני יכול... אתה יודע להסתדר.
אני יכול למצוא את זה, אבל זה איכשהו תמיד לא יוצא לי.
יוצא לי ללכת. מה לקצר על העומד עליך חופשי?
אי אי אי אי. אבל בוא נגיד אחרי הסמינר זה לא יספק אותי, אז מה אני עושה? איך אתה קובע שלא יספק אותך? בוא נגיד וכן. אתה יודע מה, אני הולך איתך על נוסחה. אם אתה חכם,
נראה עכשיו. אז אתה אומר שזה בינתיים מה שאני צריך. לא, אני הולך איתך על נוסחה.
תגיד לי מה אתה אומר, בסדר?
בוא ניקח שאתה כופר.
אתה לא כזה, אבל בוא ניקח עכשיו לצורך הדוגמה שאתה כופר גמור.
אתה לא מאמין בכלל ואתה לא עושה טובות לאף אחד.
לא מאמין, הכל שטויות, בסדר? אם את חמישים אחוז, חמישים אחוז? נכון. מה אתה אומר על זה? מי צודק? אני או אתה?
מי צודק? כן. אז יש לי תשובה לזה. בבקשה, אני אשמח מאוד.
אם עכשיו, אתה אומר לי דבר, אתה אומר לי דבר אחד שהוא מאוד נכון.
ומצד שני, אני יכול לדבר עם מישהו...
לקחתי אותו, הכופף. נגיד פרופסור חילוני.
הפרופסור החילוני הכופף. והוא בא ואומר לי, תשמע,
עזוב אותך שטויות, זה הכל חומר. נכון. הכל חומר.
הכל חומר. אוקיי. הנה דוגמה. אז ממה אני יכול להפסיד?
כן. אני עכשיו יכול לגרום,
אם אני אחזור בתשובה, זה יכול לגרום לערעור בכל הסביבה שלי. יואו, יואו, יואו. ולא רק זה, אתה ממש כמו פצצה. ולא רק זה, אני מסגב את עצמי סתם כל השנים. שמעתי. אם זה באמת לא נכון. שמעתי. אם לא קורה, סתם אני מסווה. שמעתי.
במקום לגרום, לגרום לעצמי לחיות טבעי. שמעתי. עכשיו אני אסביר לכולם מה אתה אומר.
יש לו חבר פרופסור גדול, חילוני, אשכנזי, מצפון תל אביב.
הנה הוא פה.
הוא אומר, הכל זה גשמי, הכל זה חומר, אין כלום. שלום. זהו.
יש פה אדם דתי, חרדי,
שומר תורה ומצוות, מדקדק, קלה כבחמורה, מאמין.
רק מאמין אני אומר. לא יודע כלום. רק מאמין.
זה כופר, זה מאמין.
זה אומר שהוא צודק מאה אחוז, וזה אומר שהוא צודק מאה אחוז.
שניים.
מה האמת?
אחת.
או שזה צודק, או שזה צודק. או שאף אחד גם לא צודק.
לא, אין דבר כזה.
כי השאלה היא האם יש המשך אחרי העולם הזה, או אין המשך אחרי העולם הזה.
זו השאלה.
נכון?
או שיש המשך, או שאין המשך, נכון? יופי.
זה אומר אין המשך, זה אומר יש המשך.
די.
רק אחד צודק, אי אפשר ששניהם צודקים,
אי אפשר ששניהם לא צודקים.
אם זה צודק הפרופסור,
אם הוא צודק כשהוא ימות מה יקרה לו?
הוא יהפוך להיות חול, עפר,
והוא הלך לאבדון, נאבד מן העולם כלא היה.
זה אם הוא צודק.
אם הוא צודק,
כשהדתי הזה ימות יקרה לו בדיוק כמוהו. למה? כי הוא צודק.
אם הוא צודק, הוא צודק לכולם.
אז אם הוא צודק, גם החרדי יהיה עפר, הלך לאבדון.
בדקנו את הסיכוי של הבן אדם הזה שאמר שאין כלום.
עכשיו נבדוק את זה.
אם זה צודק,
ברגע שהוא נפטר, יש המשך,
והוא הולך לגן עדן.
הוא, לפי האמונה שלו, קיים את התורה והמצוות,
ומגיע לו, לפי האמונה שלו, שכר,
והוא הולך לגן עדן.
אם הוא צודק,
אז הוא גם צודק לגבי הפרופסור.
ואז מה קורה? הפרופסור מת,
והוא הולך לגיהינום.
בדקנו את זה אם הוא צודק,
ובדקנו את זה אם הוא צודק.
עכשיו נעשה סיכום.
אם הפרופסור צודק,
הוא הולך לאבדון כלום.
ואם הוא לא צודק,
הוא הולך לגיהינום מכל מקום. אם הוא צודק, הוא הולך לאבדון, אבל לפחות בינתיים הוא הרוויח חיים של סגפן. אני אסביר. אני אעשה את ההבדל, אני אעשה את ההפרש.
אז הוא הולך או לאבדון או לגיהינום. בכל מקרה הלך עליו.
אם זה צודק... אז מה קורה בין לבין? בינתיים הוא חי. רגע, חכה, אני אסביר.
אם זה צודק,
אז הוא הולך לגן עדן, ואם הוא לא צודק, הוא הלך לאבדון.
אבל זה לפחות יש לו חמישים אחוז סיכוי שהוא ימשיך ולגן עדן.
וזה יש לו אפס סיכוי בכל מקרה.
אפס.
כשיש אפס סיכויים מול...
חמישים אחוז סיכוי, מה כדאי?
ודאי שחמישים אחוז סיכוי, רגע.
אבל אז אתה אומר, רגע, רגע.
אם הפרופסור צודק ואין המשך,
הוא הרוויח שבעים שנה שהוא היה פנאן כמו פרופסור.
והחרדי הפסיד כי הוא היה דתי. אז הוא אוהב את לייצר הפרופסור. רגע, רגע, לא, שמע.
והוא הפסיד, החרדי,
כי הוא לא נהנה, כמו הפרופסור.
בוא נגיד שאפילו זה נכון,
שבאמת להיות חרדי זה עינויים שאין כמוהם,
ופרופסוריות זה גן עדן.
בוא נגיד.
זה אם יש שבעים שנה, שמונים שנה, תשעים שנה.
אבל אחרי זה זה נגמר.
אבל אם יש המשך,
זה הולך לנצח, לגן עדן,
זה הולך לנצח,
לגיהנום.
ומה ההבדל בין שבעים שנה לנצח?
מה כדאי להסתכן?
מה כדאי?
אם אחד אומר שהערב אני נותן מיליון דולר,
מישהו עושה הרגע עוד.
זה רק כאילו.
האפצ'י מקבל מיליון דולר.
השקעה טובה או לא?
אנשים מחפשים טבק, דוחפים באף, זה.
מה לא עושים בשביל לעשות האפצ'י?
מה ההשקעה? אתה עושה,
האפצ'י,
מיליון דולר.
שבעים שנה,
שבעים שנה,
מול נצח, זה אפילו לא ה-ה- של האפצ'י,
ביחס של מה שאתה הולך לקבל.
אז מי טיפש להפסיד את הסיכוי הזה?
וזה אם החרדי חי גיהנום פה והוא גן עדן.
אבל אנחנו החרדים,
יש לנו איכות חיים יותר טובה משל החילונים.
הרבה יותר טובה.
הרבה יותר עשירה.
הרבה, כל שבוע יש לנו סוף שבוע.
יש לנו שבת מנוחה.
יש לנו חגים,
יש לנו אוכל כשר,
יש לנו תענוג,
יש לנו כיבוד אב ואם, יש לנו ילדים שמכבדים אותנו,
יש לנו כל כך הרבה דברים שאין לצערנו לחילונים.
מה לעשות?
יש הרבה יותר קשיים.
איזה קשיים?
מה?
מה?
שיש לנו זקן ואנחנו לא מתגלחים כל יום?
זה לא העניין הזה,
זה שעכשיו אני נולדתי ככה ואני צריך ללכת נגד משהו שאני נולדתי בעצם.
אני פשוט הולך נגד משהו שאני נולדתי במקום להמשיך לחיות רגיל. אבל אני, אני גם הייתי חילוני מתוק, אני לא הלכתי נגד.
אני פשוט שיפרתי את עצמי, אם טעיתי אז מה אני חייב להמשיך?
אחד רוצה לנסוע לאילת, בסדר?
פתאום הוא מגלה שהוא בדרך לצפת.
מה הוא אומר? כבר התרגלתי, אני בדרך לצפת.
אבל אני עדיין לא יודע אם אני, לאן אני נוסע. ברור, הרי בצד שלך אתה אומר שאתה לא יודע שזה אמת,
כי אין אמת בצד שלך, רק אתה אומר בינתיים, למה אני אעבור? אם הייתי יודע, אני מזמן הייתי כבר עושה יותר. ברור, לכן אני אומר לך, אבל לפחות אומרים לך, זה לא הכיוון נאלט.
אבל אם אומרים לך כבר, זה לא הכיוון נאלט,
אז אין טעם להמשיך לכיוון הזה.
אז אם החלפתי כיוון, החלפתי,
טוב, בסדר, אני לא, גם לא רוצה לגזול את הזמן.
אבל מה יותר טוב? מה יותר טוב? אם זה לא הכיוון,
כל זווית אחרת שתשנה כבר משפרת את המצב שלך, נכון?
אבל אני מסתובב בסוף סביב עצמי.
אם תישאר במקום.
אבל אם תלך לאן שאני הולך, אתה תגיע אליי.
ואם תגיע אליי,
זה אחרי בדיקה של 3,300 שנה שבדקו משה רבנו, אהרן הכהן,
יהושע בן נון,
הנביאים,
הצדיקים,
האמוראים,
התנאים, כולם, עד כל הדורות, הרמב״ם ורש״י והרמב״ן,
כולם בדקו וכולם עמדו במבחן האמת מול אומות העולם, מול חכמיהם ואנחנו פה והם אינם.
אז מי צודק?
החילונים המודרניים?
אלה שהחליטו לחקות את הגויים?
אז שוב, אני חוזר לשאלה. בוא נגיד שבאמת אתה צודק, אז בעצם למה יש את זה? וזה גם עדיין לא קיבלתי תשובה. לא צריך.
לא צריך, לא צריך, לא צריך.
עזוב את השאלה הזאת, קודם תתפתח ואחר כך.
כשתתפתח תראה שלא תהיה לך את השאלה בכלל.
השאלה הזאת היא לא השאלה שלך,
היא שאלת היצר,
היא שאלת היצר שחכמים כבר אמרו מראש.
מה שלמעלה ממך,
אל תסתכל, אל תתבונן, כי זה מופיע. למה נבראתי עם שאלות כאלה, עם מה שלמעלה ממני? לא הבנת, לא הבנת.
גם לי יש את השאלות האלה,
אני במקרה מבין אותן,
יש לי תשובה עליהן לגבי עצמי,
לכן שיניתי כיוון,
אבל לא כל אחד חייב, למה לא כל מוחה סביל דל, לא כל אחד סובל.
התממין שלו כל דבר תממין, תממין.
לא, אני פשוט רואה שיש כאלה שבאים ומדברים איתך, ואתה אומר להם משהו פשוט והם כבר מסכימים ואפילו שמים. נכון. ואני לא מסוגל, אני צריך כאילו ממש לקבל תשובות עד הפרט האחרון. ודאי, כי יצר הרע מפנק אותך עד הסוף,
עד הטיפה האחרונה הוא ישהה אותך אצלו.
אתה יודע מתי יברחו לך השאלות?
כשכבר תעשית צעד קדימה,
וכשתעשית צעד קדימה,
כבר לא יצטרך לשאול אותך שאלה, כי אתה תגיד לו, אני בפנים,
אני בפנים.
אז הוא כבר לא יטריד אותך עם השאלה, כי כבר עשית צעד. כל השאלה זה בשביל שלא תעשה את הצעד.
ואם עשית אותו, תראה שהשאלה הזאת נהיית טיפשית בעיניך, כי היא לא מעכבת ולא כלום.
ואני מוכן לתת לך את האפשרות לעשות את הצעד הזה קדימה.
תשים ציצית,
תשים עליך, תגיד לי יצר הרעת שמע חביבי.
יש לי שאלה, אבל היא לא מפריעה לי להתקדם.
אוקיי, אני אשים ציצית, הרי אני לא אלך עם זה באמת.
כאילו, כי זה לא יהיה בלב שלם. אין בעיה. אז מה יהיה בזה טעם? אני אגיד לך, אני משלם מיסים בלי לב שלם.
אבל אף אחד לא יכול להגיד שלא משלם.
אני הרי לא אלך עם זה, אני חוץ מעכשיו שאני אשים, זה לא יהיה עליי. כי אם זה לא יהיה בלב שלם, אני בסוף לא אשים את זה גם.
זו הכוונה. רגע, כל מה שאתה לובש זה הכל בלב שלם.
בסדר, אבל זה, אין לי הכרח לשים את זה. נכון, אבל זה לפחות מצווה. לפחות מבחינתי. אבל זה לפחות מצווה.
מה אכפת לך שתהיה לך מצווה?
אז, כי אני לא... אתה מבין באיזה מצב אני נמצא. בטח, אני מבין. אז אוקיי, אז יומיים אני אהיה עם זה, ואחרי זה פתאום אני עוד פעם אתחיל לחשוב.
אז למה? מה הטעם? לעשות הצגה לעצמי? לא, לא, זה לא הצגה, הרווחת יומיים.
הרווחת יומיים.
יש הרבה אנשים שהולכים למכון כושר וחושבים שהם ייצאו את הרזן, ואחרי יומיים הם עוזבים.
אז לפחות הם למדו איזה תרגילים עושים. נו, מה, לא טוב?
לא, בזבוז זמן. בזבוז זמן, אבל הרבה דברים עשית בחיים ולא המשכת עד תום, נכון? אז למה עשית אותם מההתחלה? לא נכון, בעניין הזה אני מאוד עקבי, בעניין של החיפוש.
בחיפוש אתה עקבי? כן, אני שומע הרצאות. אז סיכמנו שאתה לפחות שני דברים, תזכור אותם טוב.
אתה נמצא במקום הלא נכון והבטוח שהוא לא נכון, כי אין בו תשובות ואף אחד לא מתיימר לתת ואתה עדיין תקוע שם.
ודבר שני, בסיכויים שהצבתי מול הפרופסור והחרדי,
אתה רק מפסידם.
איך אתה עם שני אלה מסתדר עכשיו, בינתיים?
לא יודע.
לא יודע? אני יודע.
יש לך יצר רע כמו כולם,
אחד הוא תוקע פה והשני הוא תוקע שם.
ואותך הוא תקע שם. ואני אומר לך שהדרך לצאת ממנו מהניסיון של עשרות אלפים
שאני הלבשתי עליהם ציצית, שהם השתחררו ממנו, פשוט מאוד.
ואפילו אם תכניע אותו לשעתיים, גם טוב.
תתחיל להתרגל להכניע אותו, בינתיים הוא מכניע אותך.
הוא תוקע אותך באותו מקום, אתה מבין מה הוא עושה לך?
תראה, אני אעשה את זה עכשיו רק בגלל שכמה שאני כאילו...
מה השם שלך? מה השם שלך? יואב.
יואב, אמרת לי קודם שאתה הולך ביום שישי לבית כנסת, נכון? כן.
למה לזה הסכמת?
כי זה עושה לי טוב.
מי אמר לך שזה לא עושה לך טוב?
טוב, בסדר, חבל על הזמן שלך. ברוך הבא!
שייח יאנו, תודה לברך, ברוך.
ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה. אמן.
רגע,
רגע, רגע הוא מבקש ברכה להיפטר מיצר הרע אתם תצעקו אמן.
מי שברך אבותינו הקדושים אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות הוא יברך את השם הטוב
יואב בן שרה
יואב בן שרה השם יזכה אותו לחזור בתשובה שלמה אמיתית עם כל התשובות ויחזיר בתשובה אחרים ויכה את יצרו
מכה חזקה ונמרצת אמן
כן, שאלה.
כבוד הרב, אני ברוך השם כמה חודשים בפנים, ארבעה חודשים.
12 שנה הייתי בלי כיסוי ראש ורגיל ככה מכנסיים.
לפני שנתיים נולד לי בן אחרי שלוש בנות.
הילד הזה לא עשה שום דבר עד גיל שנה.
הוא שכב ככה ולא עשה שום דבר.
נוירולוגים, פיזיותרפיה, הכל.
בילינו יפה במרפאות.
שום דבר לא עזר.
עד שכיסיתי את הראש והוא התחיל, ברוך השם, להתהפך, לסחול.
אור בעיניים הוא קיבל.
היום הוא בן שנתיים וחודש, הוא עוד לא הולך.
הוא לא מדבר.
ואני רוצה להמשיך הלאה, בעזרת השם.
אני צריכה כיוון.
את שומרת שבת טהרה וכשרות? שומרת. בעלך מה עושה?
בעלי בעזרת השם.
חפיבדנית. מין לאומי דתי כזה.
ככה הוא גדל, זה מה שהוא מכיר. הבנתי.
בואי נמשיך איתך מה שנקרא. חצי שעה מוסר ספר שערי תשובה של רבנו יונה במשך שלושה חודשים רצוף.
בסדר? מה שם הבן?
אלעד שלמה.
אלעד שלמה בן?
מרים.
מרים, השם ירפא אותו ברפואה שלמה בכל איבריו וגידיו, אמן.
בתוך שאר חולי הומו ישראל, מהרה. אמן.
שלום כבוד הרב. שלום.
אני,
תודה לאל, מכיר בבורא עולם ויודע מי זה בורא עולם.
אני לפני כמה זמן עשיתי לילד בדיקה וגילו לו גידול בראש.
והילד הזה כולו לתורה, מכשנולד.
בית ספר דתי והכול.
ולמה זה צריך להיות לו?
אתה שומר תורה או מצוות? אני שומר תורה, ואני הולך כל יום לשיעור תורה, אפילו שתיים.
אתה שומר שבת? אני שומר שבת, הכל כמו שצריך. קומפלט? קומפלט מאה אחוז. יש לך אתם פלוויזיה בבית? אז וחלילה. אין לך אתם פלוויזיה? לא לי.
אין לי בצלון. אז למי? לאשתך? לא. אני אסביר לך, כבוד הרב.
יש טלוויזיה של הילד, שאולי פעם ב...
איזה ילד?
ילד הגדול.
הבנתי.
הוא הילד שלך?
ילד שלי, אבל אני לא רואה בשום אופן טלוויזיה. שמעתי. הוא הילד שלך? הוא הילד שלי. בטלוויזיה שלך?
טלוויזיה לא שלי.
הוא קנה? הוא קנה.
הוא קנה? הוא קנה. החדר שלך?
אני בכלל סילקתי את הטלוויזיה שלי. החדר שלך? כן.
אתה יכול להגיד לו להוציא את זה מהבית?
אולי כן. מה זה אולי הבית שלך? אני אציג את זה.
תגיד לו שאני לא רוצה שיהיה בבית הזה.
שזכות הזאת תעמוד לילד שלנו.
אמן.
מה השם של הילד החולה?
דניאל חיים בן רות.
דניאל חיים בן רות,
השם ירפא אותו ברפואה שלמה מהרה. אמן.
וייקח את הגידול וישימו אותו באף של אחמד דניג'אד. אמן, אמן, אמן, אמן, אמן.
כבוד הרב, רציתי לו יום בדיקה ומחכים לתשובה.
יהיה רצון שיהיו בשורות טובות, אבל הערב אתה דואג לפיזור חלקיקי אתם בטלוויזיה מהבית.
לא, אל השם.
בסדר? בסדר. בנועם, לא לריב. רק מה, זכותך שבבית שלך לא יהיה מה שאתה לא חפץ.
בסדר.
בבקשה.
כן, בבקשה, שאלתך. כבוד הרב,
אני עכשיו מתחילה לחזור בתשובה קצת.
ההורים קצת לא מקבלים.
אני גם רוצה שתברך שהם יזכו לקבל וגם קצת לחזור בתשובה.
וגם שאלה קטנה.
כשאני מתפללת ביום שישי בבית כנסת, אומרים להתפלל לאלוהים. עכשיו, אני לא מבינה בדיוק מה זה אלוהים, וכשאומרים לי, השכינה שורה על בן אדם, אני גם לא מבינה מה זה שכינה.
להתפלל לאלוהים זה למי שברא אותנו.
וזה בורא עולם, אנחנו לא צריכים להכיר אותו, אין לו חזות שאנחנו צריכים להכיר אותו,
אבל הוא הכוח המחיה אותנו והמקיים את כל העולמות כולן.
אז אנחנו פונים אליו.
עכשיו, שכינה
זה השראת רוחניות מה' יתברך,
ששורה על בני אדם לפי מדרגתם,
ואז הם זוכים לרוח טהרה, לקדושה,
להשגה, לכל מיני דברים ומעלות רוחניות כאלה ואחרות, ואפילו לרוח הקודש, ויכולים להגיע גם לנבואה.
זה הכוונה לרוח כמו לצל?
זה בערך... לא במושגים פיזיים,
אבל במושגים, כמו שאת אומרת,
אדם יש לו שכל הרבה או שכל פחות,
זאת אומרת, יש לו אינטליגנציה גבוהה או לא אינטליגנציה,
זה לא מושגים פיזיים.
אותו דבר, יש מושגים רוחניים, שזה נקרא השראת שכינה.
והשראת השכינה הזאת היא במושגים
רוחניים ששורים על האדם בזכות מעשיו.
ואז יש לו סיוע מן השמיים יותר גדול,
יש לו הרבה יכולויות מאדם רגיל.
אוקיי, וכשאמרו שמשה,
אלוהים התגלה למשה והוא זכה לראות אותו.
אלוקים, תשתדלו.
אז מה הכוונה? כאילו הוא ראה אותו? הוא ראה את השכינה?
אין אפשרות לראות את השם אמרנו כי אין לו חזות.
חזות זה דבר מוגבל.
אז מה הוא בעצם ראה?
מה שראה הוא ראה התגלות אלוקית כלשהי שהיא מסר כמו שאת לדוגמה רואה בחלום
דבר שהוא נראה כאילו מוחשי
אבל הוא לא נמצא במציאות
רק את חוזה בדבר מסוים
שהוא פרי הדמיון שלך במקרה של חלום
או שיש כאלה אפילו זוכים להשגות אמיתיות שהן מציאות
אבל בדרך של חלום
בנבואה זה הרבה יותר חזק
ומה שהוא ראה הוא ראה את הבנת עצם הדברים שהקדוש ברוך הוא רצה להנביע עליו.
אוקיי, תודה רבה.
תהיי בריאה בהצלחה ושעורייך יזכו לשוב בתשובה שלמה.
אמן.
שלום, כבוד הרב. שלום.
אז בעצם השאלה שלי קצת פחות עמוקה ממה שאוהב שאל.
אני מאמינה, אני לא דתייה, אבי דתי מאוד.
ואני שואלת,
מה זה בעצם דתי ומה זה אדם מקיים מצוות ואיזה מצוות אנחנו צריכים למלא ולמה דווקא את המצוות
שאומרים שצריך למלא, כמו,
ואני מדברת אולי על נשים אפילו ספציפית, כי זה משהו שקצת יותר מציק לי,
שמחמירים יותר,
אם זה כיסוי ראש, אם זה כיסוי גוף מלא, ולהסתכל על החרדיות זה
גם משהו שאני לא יכולה להבין. ויש עוד כמה דוגמאות שאני לא אפרט עכשיו, אבל
למה זה קיים כל זה? ולמה אי אפשר להיות בן אדם אמיתי ונכון וטוב ולהאמין,
ולא לקיים את כל המצוות האלה? מצוות, כן? אני לא יודעת למה כל דבר קטן שאנחנו עושים בעצם יש לו איזושהי השפעה על...
עכשיו אמרת להוציא את הטלוויזיה מהבית.
אני מאמינה שאתה יודע לחלוטין על מה אתה מדבר, אבל
האם הטלוויזיה הזו היא הגורם
למה שקרה?
לא, לא, בכלל לא, תכף.
אחד,
מה זה דתי? דתי זה אדם חוקי,
אדם ששומר חוק.
דת
זה חוק.
כתוב במגילת אסתר,
ודתיהם שונות.
גם מס זה חוק.
נכון.
וחוקיהם שונים.
אדם דתי זה אדם שומר חוק.
הוא קיים את הדת או לא קיים את דת המלך,
את חוק המלך.
אדם דתי זה אדם שהוא מוגדר כשומר את חוקי התורה.
עכשיו יש חוקים בתורה שלא אנחנו קבענו ולא אנשים, ולא אנחנו קבענו מה אישה תלבש ומה לא, הקדוש ברוך הוא קבע.
והוא נתן את התורה.
והוא קבע את החוקים, מה הוא רוצה שהברואים שלו יעשו.
כמו שחברה זכאית
לקבוע את חוקיה,
וכמו שוועד הבית יכול לקבוע חוקים בבניין,
וכמו שיש מסגרות כאלה ואחרות כמו צבא, משטרה,
שקובעים חוקים מסוימים,
ויש חוקי תעבורה, ויש כל מיני חוקים.
והחוקים האלה באים למצב את האנשים בדפוסי התנהגות מסוימים.
וזה לטובתם של הציבור, אפילו אם חלק לא מסכימים.
אז לכן
הקדוש ברוך הוא קבע חוקים שהם הכי טובים לקיום האנושות.
הכי טובים.
אבל הם לא כתובים שחור על לבן. הם כתובים שחור על לבן. זה פרשנויות של בית... לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא.
עכשיו,
הקדוש ברוך הוא נתן את התורה שבכתב ותורה שבעל פה.
שתי התורות האלה זה תורה אחת.
יש כללים, כן?
בצהל נתנו כללים.
אבל אין את פירוט,
כל פרטי הפרטים של הכלל.
אבל מישהו, אדם שנמצא בצבא,
מבין שהכלל אומר,
את כל הדברים הבאים.
זה התורה שבעל פה של הכלל.
נכון?
כשאומרים לך עצור זה עצור, אז אומרים מילה אחת עצור. לא מסבירים לך עכשיו בעצור למה לעצור.
רגע, כי זה יכול לגרום לתאונות וזה יכול לגרום ככה. לא, לא מסבירים. כולם מבינים.
מבינים.
זה נקרא תורה שבעל פה של הכלל הכתוב.
כל מה שעשו את חוקי התורה,
עבורה זה לאפשר ניידות של אנשים ממקום למקום, ללא פגיעה של עצמם באחרים.
זה מה שכלול פה, נכון?
ויש מאות תברורים שבאים להסביר איך ההתנהגות במקום זה, בכביש צר, בחד סטרי, דו סטרי,
חניה, כל הדברים האלה זה אותו דבר סביב אותו דבר,
נכון?
גם בדפוסי ההתנהגות של בני אדם, הקדוש ברוך הוא אמר
כמה דברים.
את שואלת דוגמה על כיסוי ראש,
על צניעות שאישה תלך וכו' וכו', נכון?
אנחנו יודעים את ההשלכות
של נשים שהולכות שלא בצניעות
כלפי הגברים, לא כלפי עצמם. מה ההשלכות?
באמת? אני חושב שאם יש פה אנשים מהיישוב, הם יודעים מה ההבדל בין אישה שהיא חשופה לאישה שאינה חשופה. סליחה, אז אישה צריכה כביכול לגרום לגבר,
כן?
לא ללכת אחרי היצר הרעש שלו?
למה הוא לא יכול להחזיק את עצמו? לא, מה פתאום? מה פתאום? גבר יכול ללכת בכלל בלי בגדים ולהסתובב, ואומר, מי אמר לך להסתכל?
מה קרה לך? מה את מסתכלת?
והוא ילך ככה, הוא יעלה לאוטובוס, מישהו ייתן לו?
מה זה, אני צריך לדאוג ליצר הרעש שלכם? הוא יגיד לנהג, תסלח לי אדוני, אל תסתכל.
מה, אני דואג ליצר רעש שלך? אם יש לך יצר רעש, תסתדר איתו. אני לא בא לי לבוא עם בגדים היום.
נו, בסדר. לא אישה, גבר, גבר.
זה ישר לאבו כביר.
ישר.
אבל הוא יגיד לשופט, לשופט התורן, מה קרה לך?
אני ככה נבראתי, לא נבראתי עם בגדים.
הלבישו אותי אחר כך, לא בא לי על זה.
זה הגיוני?
זה לא עונה לי על השאלה. רגע, אבל זה לא הגיוני, נכון?
עכשיו יש רמות מסוימות,
שהרמות האלה יכולות לגרום בעיות, ויש רמות שלא.
אם אישה צנועה, הסיכוי מוקטן.
ככל שהיא אוספת את עצמה, הסיכוי גדל. מה לעשות, ככה זה.
זהו. הסיכוי גדל. אני מפחד מכם, בקיצור.
זאת אומרת, אם אני לא אסגור את עצמי עד לכאן, יש סיכוי סביר שלא יקרה לי כלום.
יותר סיכוי שלא. למה?
כי בדרך כלל יצר העם מתעורר כשהוא רואה משהו.
לדוגמה, גנב.
אם הוא רואה חנות שאין אף אחד,
זה קורה לו יותר ממה שהוא רואה חמישה אנשים עומדים בדלת.
החנות נעולה. מה? וכשהחנות נעולה, הוא לא פורץ אותה?
גם. יש כאלה שבאמת לא מעניין אותם אם אדם מכוסה או לא מכוסה,
והוא סדרתי אפילו, נכון? יש כאלה... נכון, אבל זה לקוי בו עד כדי... הוא לא נורמל.
הוא לא בנורמל.
אבל מדברים על הנורמל שלא נעשה מהם חוץ לנורמל, אני מבינה?
אנחנו לא צריכים...
הם קוראים לזה פרצה הכורת לגנב.
לא צריך להשאיר פרצה, זה לא אומר שלא יהיו גנבים,
אבל לא צריך לעזור להם.
זו הנקודה, והנקודה היא הגיונית, פשוטה,
כל אחד מבין את זה.
אבל מה?
כשאנחנו מתנגדים לחוקים
ולמסגרות ולכפייה כאילו של דברים עלינו, אז אנחנו מחפשים איפה זה מפריע לנו,
ואנחנו מבליטים, הנה זה לא מובן לי מה זה פה, שם.
זו הנקודה.
אז לכן את צריכה להבין,
אף אחד לא המציא שום דבר, אף אחד לא רוצה להמציא שום דבר.
הרמב״ם אומר, דיה לתורה מה שאסרה עלינו. לא צריך להוסיף עוד איסורים.
מה שהיא אסרה עלינו, אנחנו מסתפקים במה שהיא אסרה.
דיה לתורה מה שאסרה עלינו.
בכל דבר קטן יש איסור, ולפעמים גם אין משמעות לאיסורים. גם בחיים שלנו יש הרבה איסורים. את יודעת מה זה? כל הדרך שנסעתי פה, את יודעת כמה איסורים ראיתי?
כל התמרורים אמרו לי מה לעשות. רציתי הפוך? אמרו לי לא.
זה איסורים. את יכולה לעלות במדרגות ולשיר בקול רם בשעה 12 בלילה?
לא.
יש דציבלים שאסור, אין.
יכולים לתבוע אותך, יזמינו משטרה.
וכן הלאה. אני רוצה לעשות עכשיו מוזיקה, אפלה, רוצה להביא חבר'ה, מה יש?
עד שיש לי חבר'ה, סוף סוף,
מה, אני לא יכול להפעיל קצת את ה...
אומרים השכנים לא?
חבר'ה, תיקח אותם לאן שאתה רוצה. לא פה, לא פה. כל אחד אוסר עליי. כל נוכחות של אדם אוסרת עליי.
עכשיו יש פה אחד, יעשה אפשי על השני ככה, פששש, וואלה.
זה כבר לפגוע בבן אדם אחרון. לא, זה נפלט לו.
מה, הוא תכנן את זה כשהוא בא?
עכשיו זה יתחדש לו. אין בעיה, אפשר לסלוח על דבר כזה. אבל הוא לא יסלח לו, הוא הרטיב אותו. הוא לא יסלח לו.
את כן. כן, הייתי סולחת. אני מאמין.
אתה לא מאמין? אני מאמין. בוא תנסה.
אני באמת אמין. אה, אוקיי. סליחה, אני.
אבל אני שואלת אם אין דברים אחרים שניתן לעשות, שיחשבו כמצווה או כמשהו שיחשב לזכותי בעצם,
שהוא לא בהכרח כיסוי ראש, אם אני מתחטאת אותו. הרבה דברים יכולים להיות לזכותך בלי שום בעיה, אין שום בעיה, יהיה לך זכויות הרבה, אבל את לא יכולה לדלג על כמה חוקים,
מה שאת מעדיפה לא לקיים. אין דבר כזה.
כמו שאני לא יכול לדלג על חוקי המדינה, מה שאני רוצה.
אני לא יכול לדלג עליהם. יש דברים שאני באמת לא אוהב אותם. הייתי מעדיף שלא יהיו.
ועוד בפרט שאני יודע שהאילוצים לחוקים האלה היו מפלגתיים כאלה או אחרים, ומטעמים פוליטיים כאלה ואחרים,
או מטעמים של, אני לא יודע,
קשקושים בשביל להשיג אחר כך איזה קולות של בוחרים. אבל יש לך חלופות. אתה יכול, לדוגמה, ללכת למקום אחר? אני לא יכול אבל להתנגד. כן, לקום למקום אחר זה ודאי.
אבל מה לעשות שאדם הולך לכל מקום והוא נשאר אדם,
ובכל חברה יש את החוקים שלה.
נכון, יש במקומות מסוימים שיש מתירנות יתר ויש במקומות פחות,
אבל זה חוקי אדם.
מחוקי השם את לא יכולה להימנט,
כי את ברואה שלא. אבל למה להישאר כאן?
מישהו אמר לך להישאר כאן?
כן.
אני אמרתי לך להישאר כאן? כן.
למה אין יהודים שנמצאים באמריקה? אין יהודים באוסטרליה? אני לא מדברת על המדינה הזו. אני עושה איזושהי הקבלה עכשיו לדת בעצם.
נו, את יכולה ללכת. שבין דת לחילוניות. ולמה להישאר, למה בכלל להיכנס לדת ולא להישאר בחילוניות בזמן הזה? מה פירוש להיכנס לדת? אין דבר כזה להיכנס לדת. מעצם היותך יהודייה דתית.
ראינו את היהודי הפלוני אלמניהו. הוא היה דתי מוויז'ניץ והוא הפך להיות לא דתי. נו, אז הנה הוא נולד. אבל לא הבנתי, מי שנולד יהודי הוא דתי.
כל יהודי שהוא נולד, הוא שייך לדת היהודית
והוא צריך לקיים תורה ומצוות. הוא יכול לפרוק על תורה ומצוות.
לא שזה מותר, הוא יכול.
אבל מעצם היותו יהודי, יהודי,
זה יהודי שיש לו לאום יהודי,
שזה מחייב דת היהדות. למה?
כי העם הזה הפך להיות יהודי מעצם קבלת התורה.
בלי זה לא היה העם הזה.
העם הזה התאחד סביב התורה, נוצר כעם
להיותו שומר תורו ומצוות.
אז אי אפשר להימלט מזה.
אפשר להימלט מזה, זה מה שאני אומר. אפשר לקבל עונש גם.
השאלה היא למה,
טוב, אני חוזרת לשאלה הראשונה בעצם, של למה לבחור דווקא בזה.
והאמת שזה נכנס ככה לדיון של יואב, אז זה לא...
ניסיתי גם לנסות אולי להבין.
אין פה מה לבחור, אין פה מה לנסות.
אתה צריכה להבין דבר אחד, יש אמת ויש שקר.
אפשר לבחור גם בשקר אם רוצים, אבל האמת היא אמת, מתישאר אמת, בין אם האדם יכחיש אותה.
זה לא יעזור.
בסופו של דבר ניפטר מן העולם? נצטרך לעמוד מול המציאות שתתגלה עלינו?
ואז מה תגידי?
זהו, אין תשובה. יש רק תשובה אחת, התשובה.
השאלה היא אם
באמת זו התשובה.
אם יש לך תשובה אחרת, חלופה אמיתית? יש לי תשובה, להישאר. חלופה אמיתית אבל, עם אמת.
לא חלופה נוחה,
חלופה עם אמת.
למה? אני בוחרת להיות בן אדם טוב, אני בוחרת לעזור לאנשים אחרים. אין שום בעיה, אבל זה לא חלופה למה שאת מחויבת.
את יכולה להיות אדם טוב, אבל לקיים גם את מה שאת מחויבת.
אוקיי.
אתה גם ציינת שלדתי יש באמת, בסוף השבוע יש לו סוף שבוע.
לאישה יש סוף שבוע, לאישה נשואה עם חמישה ילדים, יש סוף שבוע?
עוד איך. איזה סוף שבוע יש לה? אני חי עם אישה שיש לנו שמונה ילדים בשמחן אחדים, ואנחנו חיים על הכיפאק, וזה סוף שבוע שלנו מנוחה. איזה אוכל? להכין את האוכל, לנקות את הבית, לאכיל את הילדים. כל הילדים האלה, שמים יד, סלטים, אוכל, פיתות, טעינה. מי מנקה אחר כך?
מי מנקה? כל אחד בתורו. בשביל מה יש הרבה ילדים?
יש טוב.
אולי אצלך? אבל אם זה זוג נשוי, אז פעם הוא פעמי, פעם הוא פעמי.
אנחנו חכמים, הבאנו כמה, וכולם סמים יד. זה לא הולך ככה. אין פעם הוא פעמי, זה לא בכל המשפחות ככה. בטח שלא, יש רק היא, היא, היא. נכון. נכון. אז לכן מביאים הרבה ילדים,
מחנכים אותם לשיתוף ועזרה וכולי.
אז עושים חלוקה, פעם את, פעם אתה, פעם הוא, פעם הם.
איזה כיף, בשנייה מנקים את כל השולחן, בשנייה עושים כלים, בשנייה הכל, הכל בשניות.
בקלות.
לא ציפיתי, האמת, אחרי שאני אשאל את השאלה,
לצאת מכאן ולהתחיל לעשות תרייג מצוות והכול. זה ברור, את גם לא יכולה, ואת גם לא חייבת.
כי אישה חייבת בפחות הרבה מהגבר.
כן, כמה יתחשבו בכם.
התחשבו בנו או הקלו עלינו מעצם הנחיתות?
זו שאלה מצוינת. לא, מה פתאום? מעצם החשיבות.
מעצם החשיבות. ודאי.
ודאי. אני לא יודעת, אני לא... את לא יודעת שיש אנשים שפטורים מצה״ל בגלל החשיבות שלהם?
לדוגמה, שחקן כדורגל הוא כל כך חשוב במדינה, שפוטרים אותו, בפרט אם הוא שחקן מצטיין.
אז מה נקרא, בגלל שהוא נחות?
בגלל שהוא חשוב? בלי כדורגל איך המדינה יכולה להסתדר?
אבל אצלך זה לא ככה.
בגלל שהאישה שרים לה בערב שבת, אשת חיל מי ימצא?
ורחוק מפנינים מכרע,
בטח בה לבעלה ושאלה לו. הוי, יחסר.
ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי את מבינה?
תראי לי אצל החילונים שהאישה שרה לגבר.
אחלה גבר, אה... אין דבר כזה.
אין דבר כזה.
אבל אצל החילונים, לא...
אני לא מכירה...
אני לא יודעת, זה לא הכרח ולא באמת קיים בכל בית.
לא גילוני ולא דתי. אצלנו?
כן. החרדים, בטח. מה זה, מפנגים את האישה לשבת?
וואי וואי וואי, קונים פרחים,
עושים זה, עוזרים, הולכים להביא קניות, סלים מלאים.
מה זה? אישה מלכה אצלנו בשבת.
היא טרחה כל השבוע, הכינה כל שבת,
זה הפינוק.
אימא, את יודעת מה זה המילה אימא בבית יהודי?
אי-מא.
זה לא סתם...
היי, מום!
אפשר להגיד גם היי, אימא.
היי, אימא. זה לא בהכרח, כאילו. היי, אימא. היי, אימא. כמו...
Hello mother, זה ממש יכול להישמע, ממש...
אז תלוי איך אתה מציג את זה באמת. נכון, נכון, נכון.
תנסי לשמור שבת כמו שהיהודים שומרים בבית ששומר תורה ומצוות. תשתתפי פעם בדבר כזה, תראי עולם ומלואו.
וכשתהיי בבית שהוא עם הרבה ילדים,
תהיי בהלם.
איזה סדר, איזה משטר.
הכול ביופי, בהבנה, משהו אדיר.
יש בתים עם שני ילדים, שלושה, שהופכים את הכול, קופצים מקומה לקומה,
שם הפתוח הזה, תשתיק את הזה, תשקע אותי, די, תסגור את הזה.
ביי, תבמה.
אצלנו אין הרמוניה, הכול הרמוניה.
אשם.
תודה.
תהיי בריאה.
רציתי לשאול דבר כזה,
אני כאילו מאמין והכול, אין לי שום ספק.
יום שישי אני יושב בקידוש, בבית,
כל המשפחה, והכי לא מאמין בכלל. בכלל, אין.
הוא, כאילו, מה שלא הגיוני, לא נראה לו,
וזה לא הגיוני בשבילו.
מה לא הגיוני? לא הגיוני שיש הקדוש ברוך הוא ושהים נפתח ושלא, כל הדברים האלה, אתה יודע.
מה שלא הגיוני, לא נשמע לו, והוא לא מאמין בזה.
טוב, כל יום שישי בקידוש, ויכוחים, ויכוחים, ויכוחים, ויכוחים, וכל פעם הוא מדבר איתי ואני, טוב, אין לזה סוף.
יש לי עצה.
נו.
תגיד לו, אנחנו בקידוש לא מתווכחים, באבדלה רק.
בקיצור, הוא השאל אותי שאלה כזאת בקידוש.
כל קידוש יוצא, אני יוצא מזה ככה,
אני אומר לו, אתה צריך לשבת אחד על אחד עם הרב אמנון יצחק,
תראה מי ייצא מזה צודק.
קיצור, הוא שאל אותי דבר כזה. תראה, אתה אומר הקדוש ברוך הוא, כל כך חזק, מה שהוא רוצה הוא יכול לעשות
בלי להתאמץ בכלל, בלי כלום. בסדר. האם הוא יכול לברוא אבן?
לא, לא ככה. הוא אומר לי דבר כזה.
אפשר עוד מלא להניח שהוא ברא ביום הראשון את הזה, וביום השני את הזה, וביום השני את הזה, אבל אם הוא כל כך, כל כך, כל כך חזק,
למה עוד צריך לנוח ביום שבת?
איזה מותק, איזה שאלה.
איזה שאלה, אני אומר לך.
זו שאלה חכמה, עוד לא שמעתי כזה.
חבל שהוא לא בא, הייתי מכתיר אותו כגדול השואלים בדור.
עכשיו בוא שתבין, אתה יודע איך הקדוש ברוך הוא ברא את העולם?
מה אתה חושב שהוא עשה שרירים מתנפח ככה ככה וברא?
ברור שלא.
ויאמר השם יהי אור
ויאמר השם ייקבע המים אל מקום אחד ותראה היבשה ויאמר השם תוצא הארץ דשא ויאמר השם
מה הוא עשה? אמר
בעשרה מאמרות
ברא הקדוש ברוך הוא שמיים בארץ וכל אשר בהם, בעשרה מאמרות.
זה קשה להגיד?
ביאמר יהי אור, יהי אור, יהי, יהי, יהי, זה קשה להגיד? זה צריך כוח? לא. צריך לנוח מזה? לא.
לא צריך, נכון? לא.
אלא מה הקדוש ברוך הוא? ברא ביום השביעי דבר חדש,
ברא מנוחה.
הבנת?
הוא לא נח
אלא ברא מנוחה.
זה שהקדוש ברוך הוא הראה לנו שהוא נח בשבת.
ממה הוא שבת? שביתה. אתה יודע מה זה שביתה?
שבת זה לשון שביתה.
הוא שבת ממלאכה. מה הייתה מלאכה?
מלאכת הדיבור.
שאפילו דיבור צריך לשבות בשבת ולא לדבר דברי חול אלא דברי קודש. למה? יש ששת ימי המעשה שעושים מלאכה, עובדים, עושים מה שרוצים.
יש יום אחד רוחני שבו נחים מנוחת הנפש ומתקשרים
עם המחשבה לבורא עולם וזוכרים מי ברא את העולם,
מי נתן לנו את כל ימות השבוע,
מי נותן לנו את כל הטוב שלפנינו ומשבחים ומודים להשם יתברך ושרים ומשוררים ונחים מנוחת הנפש.
הבנת?
אני הבנתי. אז השם ברא לנו מנוחה.
ויש לי עוד שאלה אליך.
אנחנו העם הנבחר,
וכאילו אנחנו קיבלנו את כל המצוות והכל,
והאמת של התורה שלנו זה אמת.
למה הקדוש ברוך הוא ברא אותנו כל כך קצת וכל כך שונאים מסביבנו?
למה הוא לא שלא ברא אותנו כל כך הרבה?
כי אנחנו כאילו האמת, אנחנו זה הורגנה. למה לא אותנו הרבה והם קצת?
אתה שואל את זה בתור העם הנבחר או בתור מי אתה שואל? בתור העם הנבחר.
הבנתי. למה אנחנו קצת ולמה כולם שונאים אותנו ולמה...
הוא נבחר להיות ראש הממשלה, קוראים לו אולמרט
והוא שואל את השאלה שלך, למה רק אני נבחרתי לבד? אם אנחנו העם הנבחר, למה רק אני לבד?
לכן אני מפנה את מקומי וביבי יעלה במקומי, למה אני הנבחר לבד?
שמעת פעם מישהו שקיבל פרס או גביע אומר למה אני לבד?
לא. אנחנו העם הנבחר בגלל שאחרים לא נבחרו.
למה הם לא נבחרו כבר אמרנו?
כיוון שאנחנו בחרנו בשם
כיוון שבחרנו בשם, הוא בחר בנו.
השאר לא רצו לקבל את התורה.
ולמה הם שונאים אותנו? בגלל שקיבלנו את הפרס,
אתה מכיר מישהו שמקבל פרס וכולם אוהבים אותו?
אתה מכיר מישהו שהרוויח בפיס וכולם אוהבים אותו?
כולם מקנאים בו ושונאים אותו, למה הוא קנה מכונית חדשה ככה?
הבנת למה לא אוהבים אותנו? כן, הבנתי. מהקינה?
יש עוד שאלה להבדלה?
לא, תודה. תהיה בריא מותק. קציצית יש לך, נכון? יש, כן, בטח. אשריך מסודר.
כבודו, אנחנו מאשדוד, כל הצוות פה.
אנחנו פספסנו את ההרצאה שלך, אז הגענו לפה.
אז ככה, כבר בעלי חלה לפני שבעה חודשים, או קצת יותר,
במחלה שהיא נדירה.
זאת אומרת,
הוא קיבל טיפולים,
הוא קודם כל לא החליט לספר להורים שום דבר, כי היינו גרים שם. הוא פה, הוא פה. כן, הנה הוא פה. מי זה הוא?
כן.
הוא לא רצה לצייר את ההורים שלו, כי היינו גרים שם,
והוא אמר, אני לא אספר. כל התקופה הזו, השבעה חודשים, הסתרנו את זה מהם.
המשפחה תמכה.
היינו צריכים, סיימנו את כל הטיפולים, כל מה שקרה,
הלכנו להחלמה בבית.
הוא לא החלים, פשוט המצב שלו הלך ונהיה אחורה.
עשינו מיפוי עצמות, וזה עבר לכל הגוף.
למרות שאמרו שאין סיכוי שזה עובר וכלום.
אני פונה אליך שתחזק אותו,
כי אנחנו צריכים לעבור טיפולים מאוד קשים.
ואת מוכנה לחזק אותו גם? אני גם מוכנה. כל מה שדרוש וצריך,
אני מוכנה לעשות למענו.
שיבריא.
אתם שומרים תורה ומצוות?
אנחנו אחרי שזה קרה התחלנו גם המשפחה התחזקה אבל לא ממש אנחנו לא צריכים להתחזק בעזרת השם לא להתחזק צריכים לחזור בתשובה ממש
שמירת תורה ומצוות קומפלט אוקיי אין חילוניות כלל
שבת כשרות טהרה תפילות כיסוי ראש צניעות
הוא אותו דבר שבת תפילות תלמוד תורה מה שהוא יכול כרגע במצבו
הכל אתם שומרי תורה ומצוות מאה אחוז לא עושים פשרות בזה כיוון
שאם אתם עושים פשרות אתם מתפשרים על הבריאות מה שנקרא
אתם צריכים לסגור את המעגל פירושו של דבר שלא יהיה קטרוג עליו
כל קטרוג כל זמן שלפרקליטות יש אפשרות לתבוע אותו אז הם יתבעו אותו ויש פרקליטים למעלה שהם נגד
והם הצליחו בינתיים להשיג משהו
אפשר לבטל את התיק אם כל ההוכחות
לא יהיו קיימות אי אפשר להגיד עליו יותר שהוא עושה זה והוא לא בסדר והוא עושה זה
אי אפשר להגיד שאת לא בסדר ואת לא עושה ולא עושה אי אפשר להגיד אם אי אפשר להגיד אז זה לא האנשים שדיברנו עליהם
עכשיו זה נוגע אלייך גם כי גם את בצער הזה וכמו שאמרת אנחנו צריכים לעבור טיפולים
אז אם אתם מוכנים אני אתן ברכה בעזרת השם יתברך
ונראה גם אם יש פה יהודים שמוכנים להצטרף,
לקבל עליהם משהו לרפואת אליהו בן אביבה.
חביבה.
את מוכנה ודאי לשים כבר כיסוי ראש, נכון?
כן. בבקשה.
בואי נתחיל.
מישהי תעזור לה?
יש מישהי שתעזור לה לשים?
אתה יש לך ציצית ועוד לא שמת אותה. שים, זו הגנה גדולה.
לא צריך להתפשט, מה על הבגדים?
מה על הבגדים?
שיברך שאחיינו גם.
כן, יפה מאוד, יפה מאוד, כן. רודו, זה זאת אומרת כל יום או... בטח. לא, אני פשוט בשישי שבת שהייתי מגדילה. התחלת, התחלת, ועכשיו ממשיכים, זהו. עכשיו הדתייה גמרנו, הצדיקה, נגמר, זהו.
שרק תברך ושהוא יבריא לי בבקשה שלהם. אני אברך אותו ברכה מכל הלב. אמן. קודם כל תברכי שהחיינו. ברוך אתה. ברוך אתה.
אדום.
אדוני. אלו. אלוהינו מלך העולם. שהחיינו. שהחיינו וכי... קיימנו. והגיענו לזמן הזה. אמן.
תביא לו, תביא לו, תביא לו.
וברך שהחיינו?
בסדר, רק רגע.
מי מוכן גם לקבל עליו מצוות לרפואתו?
מה אתה מוכן?
אתה מוכן ללמוד שעתיים ביום תורה לרפואתו במשך חודש?
כן?
מוכן, אשריך. מי עוד מוכן?
או, או, מה את מוכנה?
מה שאני אגיד.
לא להגזים.
הבנתי.
את שומרת שבת?
אז בואי ניקח את השבת, כמו שאומרים, וננוח, ונלמד, ונחכים, ונתפלל השם ונשיר.
מוכנה?
שבת הקרובה?
מוכנה?
אשריך. הנה, שבת.
תעזר השם. מי עוד?
כן, גברת?
תהילים של שבת קודש, אשריך. מי עוד? כן?
את אותו דבר, אשריך.
שיר השירים, ארבעים יום, אשריך.
כן?
שומר שבת, אשריך.
שמירת שבת?
שמירת שבת, אשריך לחיון המבט.
כל המשפחה מוכנה לשמור שבת לרפואתו? כן. מוכנה? אשריכם, אשריכם.
מי עוד?
מי עוד מוכן, כן?
נשמת קול חי כל שבת לרפואתו. חזק וברוך. כן?
שמירת שבת, אשריך. אשריך. אשריך. אשריך. אשריך. אשריך. איזה זכויות.
כן?
מה?
אלכות לשון הרע. אשריך. לחיי העולם הבא.
אלכות לשון הרע. עוד. גם הבחורצ'יק הקטן הזה נחמד.
ספר תהילים כל השבת.
שתי הלכות כל יום לרפואתו, מי עוד?
מי עוד?
תהילים של שבת כל שבת לרפואתו, חזק וברוך.
שתי הלכות כל יום לרפואתו, מי עוד?
כן?
לגייס ארבעים נשים שיפרישו חלה לרפואתו, חזק וברוך, מי עוד?
כן?
עשרים פרקי תהילים בכותל המערבי, חזק וברוך,
כל זה לרפואת, אליהו בן חביבה, אליהו בן חביבה, 200 דיסקים
לחלוקה חינם, להחזיר יהודים בתשובה, תרומת דוד בן איבון לרפואה שלמה והצלחה, חזק וברוך, מי עוד?
רפי מה? איפה רפי? עוד 200? לא 200. שיהיה 500. עוד 200 אני. חזק וברוך.
300 דיסקים בעזרת השם לרפואתו,
זה ודאי מחזיר כמה יהודים בתשובה,
זכות שאין דומה לה,
כן.
שבת?
אשריכם לחיי העולם הבא, עוד שבת לרפואתו.
מי עוד רוצה? רוצה?
קריאת מגילה. כולם קוראים, שתהיה בריא.
קריאת מגילה בפורים, חזק וברוך, זה יומיים, בערב ובבוקר.
כן, מה השם?
מי שבירך רבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה, וכל הקהילות הקדושות והטהורות,
עם כל הזכויות של כל היהודים הטובים, שיצטרפו פה, שיהיו לו זכויות.
אליהו בן חביבה,
השם יזכה אותו לרפואה שלמה לכל האיברים והגידים,
ויעתיק את המחלה לאוזניים של אחמדינג'אד.
אמן. מהרה, אמן.
תודה רבה.