חשמונאים - ראש השנה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

על פי שיתממן ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח

והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב יהיה לרפואת רויטל בת אברהם ושמרית בת אברהם, לירון בן חיים,

לרפואת יוסף בן זוהרה,

רפואה שלמה.

ברכה והצלחה לאליה בן אבי זוהר, רוני גדליהו,

איתי בשארי ושאר מארגני הערב החפצים בעילום שמם.

הערב יהיה גם לעילוי נשמת הוראי איכרים

והרב חיים יעקב בן חממה, מנוחה שלמה וזרע חי וקיים לאליהו בן אורה ומרליז בת ברוריה.

בכל שנה אנחנו עושים שני ימים של ראש השנה ואפילו בארץ ישראל

מחמת ספק.

וגם היום, כשאנחנו יודעים, בקביעות החודש,

התקנה קיימת ועומדת.

זה גמרא בראש השנה ל',

וצריך ביאור

איך אנו מתפללים ביום שני של ראש השנה

את כל התפילות

השייכות ליום הדין.

כן, הנה זה יום הדין.

היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם.

בשאר ימים טובים של גלויות

קידשו חכמים את היום בקדושת יום טוב,

בכל דיני יום טוב חלים עליו.

אבל איך שייך גדר של יום הדין דרבנן?

אפשר לקבוע עוד יום דין?

בתורה כתוב יום דין אחד,

וחכמים באו ותיקנו עוד יום דין.

איך אפשר לחזור על אותן תפילות בתקנת רבנן?

אז הזוהר הקדוש מאיר את עינינו בעניין הזה

ואומר,

תנן

ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו

יום ביומו מהי

אלא הנה טרן יומין דראש השנה.

אז הזוהר אומר שהפסוק שאומר שמשפט עמו ישראל דבר יום ביומו

זה שני הימים

של ראש השנה.

ועמי טרניום יומין הוא שואל למה צריך שני ימים?

בגין דה נון טרבה דינא דמתחברן כחדא

אלא זה בגלל שאלה הם שני בתי דינים שמתחברים יחדיו

דינא עילא דאיהו קשיא בדינא טטאה דאיהו רפיא

ותרוויהו משטחרן

זאת אומרת יש שני בתי דין

הם מתחברים כאחד

דין עליון שהוא קשה

מתחבר עם דין תחתון שהוא רפא

ושניהם נמצאים

זוהר פרשת פנחס רל״א

דבר גדול למדנו מהזוהר כאן

שגם דברים שבאו על ידי תקנת חכמים זיכרונם וברכה

משום סיבות ידועות

יש להם טעם פנימי על פי עומק סתרי תורה

וכן

מובא שם בעניין שברים תרועה

שאנו תוקעים מספק

של המשמעות תרועה כתובה בתורה

גם לשניהם יש טעם פנימי

ושם גם אמר

ועלדה לא ידעי הני בבלאי רזדיה בבביה ללוטה

ולא ידעי תרוויהו הצטריחו

אז אומר שם בזוהר

שזה לא סתם מחלוקת מה זה התרועה

אלא הבבליים לא יודעים את הסוד הזה של היבבה והיללוטה

והם לא יודעים ששניהם נצרכים

והזוהר

מבאר שם את הטעם

בכתבי הארי זיכרונו לברכה

מבאר את דברי הזוהר האלה בעניין שני ימים של ראש השנה

והוא אומר כך

גדר יום הראשון

הוא לתקן פנימיות העולמות

שזה סוד הנשמות

יום הראשון גדרו לתקן פנימיות העולמות

שזה סוד הנשמות

יום השני

זה לתקן חיצוניות העולמות

שזה סוד העולמות

והדברים הם עמוקים,

אי אפשר לבאר אותם בכל היקפם,

אך ניתן להאמר

שתי הבחינות בדין

מקבילות הן לשני אופני השגחה ידועים,

השגחה פרטית

והשגחה כללית,

ונבאר אותם בקיצור.

השגחה פרטית

היא מכוונת כלפי העומד בדרגת עובד השם יתברך לשמה.

מה זה השגחה פרטית?

לא כל אדם זוכה להשגחה פרטית.

מי כן זוכה?

היא מכוונת כלפי העומד בדרגת עובד השם יתברך לשמה,

שזה דרגה עליונה ביותר.

שהוא בבחירתו

ובמעשיו

מגלה בעבודתו את כבודו יתברך בעולם.

זאת אומרת הוא,

היהודי הזה,

עובד את השם נשמע,

על ידי הבחירה שלו

ועל ידי המעשים שלו,

הוא מגלה בעבודתו את כבוד השם יתברך בעולם.

ולמה נקראת השגחה פרטית?

מפני שהיא מכוונת כלפי כל איש לפי עבודתו העצמית.

ועל כן זה גם נקרא השגחה אישית.

ההנהגה הזו היא בדקדוק רב לפי מעשיו.

כל רגע הוא מושגח.

כל רגע מתבוננים במעשיו.

בדקדוק רב.

למה?

כדי לתת לו את הכלים הנצרכים לו לעבודתו.

הרי הוא רוצה לגלות את כבודו של השם יתברך

בכל העולם.

אז הוא צריך להיות מושגח בכל רגע

כדי לתת לו כלים הנזקקים והנצרכים לו לעבודתו.

ופעמים גם למנוע ממנו לעת הצורך כלים.

כי לאיש כזה גם מניעה סיוע כדי שיפשפש במעשיו.

למה נטלו ממנו את הכלים?

ועל זה נאמר,

הקדוש ברוך הוא מדקדק עם חסידיו כחוט השערה.

זאת אומרת, נטילת הכלים בזמן מסוים

ולמשך זמן

זה גם סיוע והשגחה אישית

כדי לעורר אותו לפשפש במעשיו,

ועל זה נאמר שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם חסידיו כחוט השערה.

אני רוצה שהשגחה פרטית היא דווקא לעובד השם

לשמה שרוצה לגלות בבחירתו ובמעשיו את כבוד השם יתברך בעולם.

אם אתם מזהים את עצמכם כאנשים האלה,

אתם מושגחים פרטית

ויש עליכם השגחה אישית,

ואין רגע שלא תקבלו כלים לעבודת השם

לפי צורך עבודתכם.

אם לא מקבלים דברים כאלה,

אתם לא נמצאים בקריטריון הזה.

הקריטריון השני זה השגחה כללית.

למי?

מי נכנס בתוך הגדר הזה?

מי שאינו עובד את השם כלל,

או מי שעובד אותו מחמת שגרה בלי הכרה פנימית,

ולכן אין במעשיו כדי לגלות את כבוד השם יתברך באופן ישיר.

זאת אומרת הוא עושה מצוות אנשים מלומדה.

צריך להתפלל, הוא כאן התפלל, צריך ללמוד, הוא לומד, מה שצריך, הכל הוא עושה

אבל בשגרה

הוא לא מכוון בזה לא לשמה ולא לפרסם את כבוד השם בעולם

זה לא משימת חייו

לצאת ידי החובה, לעשות מה שחייבים וזהו

הוא עובד מחמת שגרה בלי הכרה פנימית

ולכן אין במעשיו כדי לגלות את כבוד השם יתברך באופן ישיר

שימו לב שהוא נכלל באותו קריטריון

של מי שאינו עובד השם בכלל

תוכן חייו

אז מה תוכן חייו? בשביל מה הוא חי?

תוכן חייו

הוא במה שעוסק בהכנות הנדרשות לצדיק

תכליתו היא

להיות כלי לצדיק האמיתי ולתקן את העולם

שבו עושה הצדיק את עבודתו

הוא יכול להיות אינסטלטור, הוא יכול להיות נגר

הוא יכול להיות רופא, הוא יכול להיות מורה, הוא יכול להיות כל מיני דברים, דתי, חרדי, הכל, כן

אבל

הוא במישרין או בעקיפין רק כלי לשמש ושלא יחסר

לצדיק האמיתי משהו נזקק לו אפילו בעוד 30, 40, 50, 60 שנה פעם אחת

ולתקן את העולם שבו עושה הצדיק את עבודתו

מה שמגיע לאנשים כאלה בעולם הזה איננו

מכוון לפי מעשיהם הם

כי בזכות עצמם

לא היה להם זכות קיום

ובראש השנה הם היו נחתמים לאלתר למיתה

אלא הם זוכים

כפי צורכי עבודת הצדיק

ונמצא שההשגחה עליהם אינה ישירה

וזאת נקראת ההשגחה הכללית

עכשיו אם אתם מזהים את עצמכם בין אלה

שלא עובדים לפרסם את השם יתברך בכל מעשיהם בכל העולם

ועושים הכל לשמה

מתוך פנימיות

אלא

אתם נכללים בכלל אלה שעושים

מצוות והכול אבל בדרך שגרה

ובזה לא מגלים את כבוד השם

באופן ישיר

אז דעו לכם שאין לכם זכות לחיות

אז למה

אנחנו פה?

כדי להיות כלים וסיוע לצדיק האמיתי

בן זומא היה עומד

על הר הבית

והיה רואה כל אוכלוסין שבאים

לרגל

והיה מברך להשם יתברך

שברא כל אלה לשמשני

אתם שומעים?

הוא לא מכיר את כולם

אבל כיוון שהוא ידע שהוא צדיק יסוד העולם

הוא ידע שכל אלה בעולם נבראו לשמש אותו במישרין, בעקיפין

זה ישמש את זה וזה את זה עד שזה מגיע אליו

כדי שלא יחסר לו בעולם שום דבר מה שהוא צריך לקיים את רצון הבורא

והרמב״ם משניות לזרעים מסביר שצדיק אמיתי אחד

נקרא צדיק יסוד העולם

עליו עומד העולם

כמו בשביל חנינא בני כל העולם ניזון

וכל העולם משמשים לאותו אחד עד שהקדוש ברוך הוא יכול לתת

לאדם שיהיה עשיר

ויבנה ארמון

ויהיה לו עץ וכותל יפה

שיום אחד יעבור הצדיק בעוד שלושים שנה ויצטרך מחסה

לדקה אחת

תחת העץ או הקיר

של הארמון וימשיך בדרכו

בשביל זה השם נתן לו כסף הרבה ושפע

והרעיון לבנות ארמון פה בדיוק איפה שיעבור

ובשטח כזה גדול והכל

כל זה לפעם אחת שיעבור שם הצדיק ויענה

או מנופי העץ או מהכותל וכו'.

אז אלה למה משאירים אותם?

משאירים אותם

כי בזכות עצמם לא היה להם זכות קיום

אלא זוכים כפי צורכי עבודת הצדיק

ונמצא שההשגחה עליהם אינה ישירה וזו נקראת השגחה כללית

ומי חלקו בין אלה?

כזהו חלקם של אומות העולם הגויים

וגם של אותם מישראל ששמים את עיקר

עסקם בענייני קיום העולם הזה

אלה נמצאים בביזנס קלאס

לא בפרסט קלאס

בביזנס קלאס איפה שעושים עסקים בעולם הזה הם דואגים מאוד

לקיומם החומרי בעולם הזה זה תוכן חייהם

תוכן חייהם לבסס את עצמם

בעולם הזה

לא לבסס את עצמם בעולם הבא

ואת זה יכולים לבדוק כמה שעות אדם משקיע לעולם הבא

וכמה הוא משקיע לעולם הזה קל מאוד לראות את זה

וגם מי נכלל שם?

גם אותם העוסקים בתורה ובמצוות באופן חיצוני מחמת שגרה בלבד

או

כאלה שהם עובדים את השם לא לשמה

ועיין מה שכתב הרמב״ם במורה נבוכים

בחלק ג' יז יח ובהקדמה לפירוש המשניות על אומרם זיכרונו לברכה

אין לו לקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבעה אמות של הלכה

וכן בספורנו בתזריע יג מ'

ממזן אפשר שם להרחיב ולראות

אומנם הנרדמים

אשר לא התעוררו כלל

והם כל בני הגויים

ורוב האומה הישראלית

זולתי יחידי סגולה

הם בלי ספק

תחת הנהגת הטבע כשאר בעלי

חיים

שמעתם?

שבו לכם פה

עם הדומה לחמור

עם אלה הוא נמנה

אז גויים

אלה שעושים כשגרה ולא לשמה

כל אלה נמנים

והם

כל בני העולם הבא כל בני העולם הגויים

ורוב האומה הישראלית

זולתי יחידי סגולה הם בלי ספק

תחת הנהגת הטבע כשאר מיני בעלי החיים

אשר לא תיפול השגחה אלוהית באישיהם

אלא במיניהם בלבד

כי בהם תשלם כוונת הממציא יתברך

מפחיד

מפחיד דנים אותנו כמו בעלי חיים

אם אנחנו לא במדרגה שמפרסמים את כבודו של הקדוש ברוך הוא

בעולם

אף על פי כן גם אלה החיים תחת השגחה כללית הם בעלי בחירה

והם נידונים על הבחירה שלהם בראש השנה

אומנם קיומם הוא בזכות הצדיק שהם כלים עבורו

אבל נידונים הם לברר

אם ראויים הם לזכות זו או לא

אז קודם כל אם הם יחיו זה בזכות שהם יהיו כלים לצדיק באיזשהו אופן

אבל לפני שאם יהיה להם זכות צריך לבדוק בכלל אם הם ראויים

גם לזכות הזאת להיות שמש

בדרך כלשהי

לצדיק האמיתי

אז בוחנים את הבחירה שלהם שהייתה בשנה האחרונה

ואת העבודה שלהם

שהם עבדו את השם

ואחרי זה יחשבנו אם הם גם ראויים בכלל

להישאר להיות

ככלי לצדיק

אבל האדם נידון בזה לא רק מפאת צורכי הצדיק לבד

אלא גם מפאת בחירתו הוא

אם הוא ראוי לזכות לשמש לצדיק לא כל אחד זוכה

אתם רואים

וזה מדהים אותי

יש אנשים יודעים לדוגמה שיש צדיק אמיתי שקוראים לו הרב קנייבסקי

יש אנשים שלא נכנסו אצלו אפילו פעם אחת

זה כמו להיות בדור של החיים

ולעבור בעיר שלו

ולא להיכנס לפניו, לא לבקש את ברכתו,

לא לתת לו איזה סיוע,

לא לעזור באיזה משהו,

לא לתמוך במשהו, שום דבר,

כלום.

זה מראה עד כמה אנשים בעלי חיים.

הם חיים בזכות צדיקים אמיתיים,

והם לא מרגישים בכלל שהם חייבים להם שום דבר ולא כלום.

ויש אפיקורסים גם שאומרים,

מה הם מועילים לי?

הוא לומד לעצמו, מה זה אכפת לי? מה הוא בונה בניינים? מה הוא עושה?

הוא יושב עם ספר וקורא כל היום, מה הוא עושה?

שויטים שבועילום.

נו, זה בעלי חיים ממש.

זה לא צריך אפילו דוגמה.

והנה גדר יום ראשון,

עכשיו אנחנו מבהרים למה יש יומיים. תקשיבו טוב, למה יש יומיים? ראש השנה.

איך חכמים אמרו שיהיה עוד יום אחד דין?

איך יכול להיות יום דין דרבנן? יש דהורייתא.

הנה גדר יום ראשון של ראש השנה,

הוא נקרא דין הקשה.

הוא דין הפנימיות.

דנים את האדם על פי פנימיותו,

האם היא הייתה לשמה כמו שאמרנו?

האם כל מטרת קיומו ועבודתו את השם בבחירתו לפרסם את כבודו יתברך בעולם כולו?

אז זה נקרא דין הקשה,

דין הפנימיות,

וזה דינו של הצדיק עצמו שהוא נמצא תחת השגחה פרטית.

זהו דין העליון שמוזכר בזוהר.

ביום הזה דנים את הצדיקים האמיתיים.

וכן עניין סוד הנשמות שמובא בכתבי הארי,

זיכרונו לברכה,

גדר פנימיותו של האדם.

שזהו גדר פנימיותו של האדם.

זה יום הראשון.

גדר יום שני הוא דינו של הכלי לפי מבט השגחה הכללי.

מי זה הכלי? שאר בני אדם.

ודין זה הוא רפייא,

רפוי,

קל יותר.

כי זכויות מועטות יותר נדרשות כדי לזכות להיות כלי לצדיק,

מאשר לזכות בדין בזכות עצמו.

לצאת זכאי בזכות מעשיך אתה לבד

קשה מאוד. זה רק צדיקים אמיתיים.

זה יחידי סגולה.

אבל,

בשביל לזכות להיות כלי לצדיק נדרשות זכויות

מועטות יותר כדי לזכות להיות כלי לצדיק,

מאשר לזכות בדין בזכות עצמו. זה נקרא דינא תתא דין התחתון,

שהוא דין בבחינת חיצוניות.

כי האדם הזה הוא לא פנימי.

אין העבודה שלו פנימית לשמה, לשם השם.

וכל החיצוניות בטלה והוא משתמש בה רק כסיוע וכלים לעבודת הבורא. הפוך הוא מחשיב את הכלים, את החיצוניות ואת כל הפנימיות שלו הוא משקיע בעולם הזה.

זה נקרא דינא תתא דין בבחינת החיצוניות

שזה תיקון העולם עבור עבודת הצדיק

סוד העולמות כדברי הארי זיכרונו לברכה.

על האנשים האלה אומר

הרמב״ם

לולא המשתגעים האלה העולם היה חרב.

אז צריכים אותם בתור כלים.

אם לא היו המשתגעים האלה

שמעמידים את העולם ודואגים לעולם העולם היה חרב.

אז משאירים אותם רק בגלל השיגעון הזה.

אבל בתנאי שהוא יהיה כלי לצדיק.

גם בעבודה החיצונית

של תורה ומצוות שלא לשמן

יש שתי בחינות.

יש מי שעיקר שאיפתו,

באמת עיקר שאיפתו זה לשמה.

אבל הוא משתמש בלא לשמה כסיוע להקל מעליו את מלחמת היצר.

קשה לו

לעבוד כל הזמן לשמה.

אז מדי פעם

הוא עושה לא לשמה כדי לשמור על הלשמה, שלא יפסיד הכל.

וככה הוא נלחם עם מצרו.

בזה נמצאת שלא לשמה מסובבת ומסובבת מהלשמה ותעת שליטתה.

אז עדיין המטרה העיקרית שלו זה באמת לשמה,

ומדי פעם הוא צריך ככה אוורור מה שנקרא כדי לשמור על הלשמה.

ויש שעיקר שאיפתו היא בלא לשמה, הפוך.

הוא עזב אותי לשמה, לא לשמה,

זה לא העיקר אצלו.

אבל יש לו נקודה לשמה, יש לו.

אבל לא היא שמדריכה אותו כל הזמן.

אבל היא תוכל בסוף בסוף להביא אותו לשמה.

למסקנה,

בזמן הבית הראשון,

עדיין היו הלבבות של ישראל בגדלותם.

עיקר שאיפתם

הייתה לשמה, כל היהודים,

עיקר עבודת הלב שלהם

הייתה לשמה, זו הייתה השאיפה.

וכיוון שגם החיצוניות שלהם הייתה בטלה לגבי הפנימיות,

אז היה בהם הדין הפרטי.

דין פרטי.

והם היו נידונים בהשגחה פרטית,

כמו צדיקים ששואפים לחוות השם נשמע ועובדים.

והדין על היותו כלי לשאר בני אדם

היה תפל אז.

למה? כי רובא דרובא דישראל הם היו נשמע.

אז הם נידונו כצדיקים.

לכן היה רק ראש השנה יום אחד כעיקר הדין.

בזמן בית ראשון

ראש השנה היה יום אחד.

למה?

בגלל שאנשים היו בדרגות הגבוהות האלה כמו מי שנידון ביום הראשון.

ואם לפעמים קרה איזה שנה

שירדו ממדרגתם

ונטו לחיצוניות,

מה היה קורה אז?

תקשיבו טוב.

סיבבו מן השמיים

שיאחרו העדים לבוא

לקדש את החודש,

ואז מספק תמיד עושים יומיים,

ואז היו להם שני ימים ראש השנה כדי שביום השני ידונו אותם ככלים לצדיקים.

כי ביום הראשון הם לא יכולים להיות נידונים והרובה דרובה ירדו ממדרגתם.

אז איך ידונו?

ליום הראשון הם לא יכולים להיכנס, הם לא נכללים שם.

אז מה, יאבדו אותם?

אז מן השמיים יש עצה עוד יום.

ביום השני זה דינא רפיא.

בדינא רפיא זכויות לא חייבות להיות כל כך כמו של הצדיקים,

ואז הם ידונו ככלים לצדיקים.

לכן היה יומיים.

גם בבית שני,

אפילו שלא שרתה בו שכינה כמו בבית ראשון,

מכל מקום בדרך כלל גברה הפנימיות, בדרך כלל גברה הפנימיות על החיצוניות.

למה? כי הם ראו את קדושת בית המקדש,

וראו את הניסים,

וראו לשון של זהורית,

ולכן, עדיין היה יום אחד.

אבל לאחר החורבן, בעוונותינו הרבים,

גברה החיצוניות על המעשים,

ועל כן תיקנו לנו חכמים, זיכרונם לברכה,

יום שני של ראש השנה באופן קבוע.

הרי שיש לנו שני דיני שמיים נפרדים,

בשני הימים.

ביום הראשון דנים את האדם

על דרגת פנימיותו,

האם הוא זוכה בדין

במבט ההשגחה הפרטית,

ואז הוא יוצא זכאי בדין.

ובחסדי שמיים

הוסיפו לנו עוד בחינה אחרת בדין,

דין הרפוי,

שאם לא זכינו חס ושלום בדין הראשון,

אולי נזכה בדין של יום שני ככלים לצדיק. שמעתם?

יא חביבי.

זה סוד גדול שהזוהר הקדוש

מגלה לנו.

מביא את זה המכתב מאליהו בחלק ב' עמוד 74. תחזרו על זה שוב, אבל זה מפחיד.

יש אנשים שיכולים לבוא ביום הראשון להיות בטוחים שהם יוצאים כמו מלך

שהם בעלי זכויות

שעומדים בכוח הזרוע, בזכויות שלהם ועוברים וצולחים

כמה יש כאלה? יחידי סגולה

כל השאר עוברים ליום השני

וביום השני עכשיו בודקים את הבחירה איך הייתה בכלל ואיך היא השנה, מה היו שאיפותיו וכולי

ואז בודקים אם יש לו זכות בכלל להיות משמש לצדיק באיזשהו אופן

אז ישאירו אותו, אם לא

אולי פעם אחרת.

אז זה לא פשוט רבותיי,

לא פשוט.

ועכשיו כבר לא נשאר הרבה זמן,

לא נשאר, די, מחר,

מחר,

ראש השנה.

מי שניצל את חודש אלול

ועשה חשבון נפש ותיקן את המעשים והתחרט וקיבל קבלות.

אה, אשריו, הוא יהיה מהראשונים ביום השני.

למה? הוא תפס תור.

הוא תפס תור, הוא היה מהראשונים.

תופסים תור.

כמו מעלות בית מירון,

תופסים תור. מי שמגיע הראשון עומד בתור, זהו. מי שבא ביום האחרון, אה, יש לך מיליונים לפניך.

מיליונים. אתה יודע איזה מספר אתה?

חמש מיליון, שבע מאות.

יבא ביי.

נו,

ואז חרון אף של הקדוש ברוך הוא כבר מכל אלה שעברו.

יא, חבית חבית, מה הולך להיות?

ואם בן אדם בא ברגע האחרון גם בראש השנה ועדיין לא החליט אם הוא עושה תשובה כדי להתחייב, כדי לקבל על עצמי,

מה, אני אתחייב סתם ואחר כך אני לא אקיים?

לא, אני לא...

איזה טיפש מטופש. יום הדין אתה יכול למחוק הכול.

קבל תשובה שאתה מוחק. לא רוצה שום עבר.

לא רוצה גשמיות. לא רוצה כלום. רוצה רק כלים לעבודת הבורא.

תן לי ארגז כלים ואני רוצה לעבוד את הבורא.

מהבוקר עד הלילה

רק עבודת הבורא.

תורה, מצוות, חסדים.

רק.

כל הזמן.

כל הזמן. כל הזמן. כל הזמן. כל הזמן. עבד השם.

מה זה תמליכוני עליכם

שאני מלך עליכם?

אם הוא מלך, אז מה אנחנו עבדים?

אז מה זה העבד? העבד לוקח חופש? בכלל לא בעל בית המדרש. איזה עבד זה?

בכלל לא נכנס לבית המדרש. איזה עבד זה? לא בעל העבודה?

לא עובד את השם? כלום.

הולך לעבודתו שלו, הולך לו לטייל.

יש לו כל מיני סידורים, יש לו מזנונים לתקן, ספריות, עניינים. כל יום יש לו משהו חדש.

אז מה יהיה, אתם חושבים?

ככה אומרים את ראש השנה.

אז אם אדם חושב שיש לו ראייה,

אם אדם חושב שיש לו ראייה משנה שעברה שהוא נשאר, מלפני שנתיים, לפני שלוש,

אז אני רוצה לספר לכם סיפור שהתחדש לי בתקופה האחרונה.

לאור הסרטונים שמפיץ דאעש,

דאעש מפיץ סרטונים

שהוא מביא עיתונאים

שהעיתונאים נותנים מוסר.

מוסר הם נותנים לאובמבה

ונותנים מוסר לאירופה ולצרפת ולכולם.

והם אומרים להם, תדעו, אתם עושים טעות שאתם נלחמים בדאעש

במדינה האסלאמית, תדעו לכם שאתם עושים טעות.

למה בגללכם הורגים אותנו ויהרגו אותנו ויהרגו אתכם

ולא תוכלו לעולם לנצח את דאעש,

המדינה האסלאמית תשלוט בעולם וכולי וכולי וכולי.

והם אומרים את זה בשלווה,

עם בגד כתום

על הברכיים,

רגועים,

לא יאומן כי יסופר, כאילו זה סרט,

הצגה.

ואחרי זה השד עומד לידו בשחור,

עם סכין,

מנפנף,

מאיים,

אומר עכשיו אני הולך לשחוט אותו, בגללך אובמבה,

והוא אפילו לא מסתכל, יואו יואו הוא הולך לשחוט אותי או משהו,

לא מראה סימני פחד, שלו,

רגוע,

לא נראה מסומם,

צלול.

אחרי שהוא גומר את הטקסט,

תופס לו פה את הסנטר, מרים,

לוקח את הסכין ושוחט אותו,

והוא לא עושה כלום.

איך זה יכול להיות?

מה זה, זה אנושי?

מה זה, היפנוזה?

איך זה עובד?

אתם יודעים מה הפטנט?

הנה, תסתכלו, אחד מהם, ראיתם על המסך?

תראה להם,

תראה להם, הנה, אין גרם,

אין גרם.

לא רואים?

אה, רק אני רואה?

כל הכבוד.

לא רואים?

מה זה, חיסכון בחשמל?

בכל אופן,

אתם יודעים מה ההסבר?

הם פשוט לקחו את העיתונאי,

כל עיתונאי,

והם עושים איתו חזרות

עשרות פעמים.

אומרים לו, זה הטקסט, תלמד אותו קודם בעל פה.

הוא לומד.

תגיד ככה.

לא ככה.

ככה.

ככה. שב על הברכיים.

ככה.

דבר למצלמה.

אל תזוז.

אל תסתכל. תהיה רגוע.

תהיה שלם.

יש צלמים עליו. יש הכול.

הוא רואה

חזרות הצגה.

רואים עכשיו?

כן?

יושב, אתם רואים? רגוע, מדבר, הכול כרגיל.

ואחרי זה מדבר השד השחור.

תראה הלאה.

לא, אני, תקפיץ לשד השחור ישר.

אתם רואים?

אחר כך השד השחור מאיים על אובמבה, ואומר ככה וככה וככה וככה.

אין?

ואחרי זה הוא ניגש לעיתונאי,

תופס לו את הראש, וההוא רגוע, תשימו לב, הוא לא זז,

לא זז שום דבר, שוחט אותו.

איך זה יכול להיות?

איך זה יכול להיות?

אתם רואים? שמתם לב שהוא לא זז?

הנה, תראו, הוא ניגש אליו.

מספיק, אנחנו לא ממשיכים.

ההוא עושה ככה והוא טרררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר

אבל הפעם

שוחטים אותו ממש.

כל שנה

יצר הרע, דעש.

הוא אומר לנו, לך, לך לבית הכנסת, לך.

תגיד, וידע כל פעול כי אתה פעל טוב, יבין כל יצור כי אתה יצר טוב. תחזור על הפסוקים.

תגיד, נמליךך מלך,

תגיד, זוכרנו לחיים, מלך חפץ בחיים,

למענך אלוהים חיים. תגיד, תגיד, כל הטקסטים.

אם אתה יכול להשמיע גם קול קצת בוכה, זה מועיל מאוד.

הארי אמר, זה מועיל מאוד. תעשה,

תעשה, תעשה קולות.

יופי, אם אתה לא יכול לבכות ממש, אז תעשה קולות.

כן?

והבן אדם ככה, כל שנה, כל שנה,

עושה איתו יצר הרע חזרות.

ושנה אחת הוא שוחט אותו.

הוא חשב, מה אתה רוצה? אני כבר ארבעים שנה עושה חזרות. לא קרה כלום.

כן, רק השנה זה השעיטה, אתה לא יודע. הוא לא אומר לך, הוא לא אומר.

כמה הלכו השנה?

אלה שלא חשבו שילכו. הלכו.

הלכו.

אנשים נפטרו השנה, אתם יודעים?

שמתם לב?

אבל בראש השנה,

אם היית שואל אותו, השנה אתה מת או לא?

אתה השתגעת? אתה יודע בן כמה אני?

תראה מה זה, יש חטיארים היום מגיעים לגיל 90, מגיעים לגיל זה. מה קרה לך? אני אלך? אני בגיל כזה?

אני בריא אולם.

והוא לא יודע מה מכין לו הסוטן.

זה מדאעש.

עומד לו עם הסכין ומשחיז לו אותה אחר כך.

ככה. אז אל יסמוך אדם שבראש השנה הולכים אחרי התפילה

לתפוח המתוק.

צריך לקחת בחשבון, אפשר שזה הפעם האחרונה.

וגם אם אתה נידון,

אתה לא נידון להישאר בגלל שאתה זכאי,

בגלל שאתה תהיה כלי לצדיק, ואם לא,

אז אתה נידון כרשע שנותנים לו לאכול את בשרו,

הכוונה את שכרו בעולם הזה,

כדי לשלם לו עונשו מלא לעולם הבא.

אז מי שלא עובר,

כמו שאומרים,

ביום הראשון,

שידע

כל מה שהוא חי זה לא בזכות עצמו,

זה או שהוא רשע שמוגדר רשע שמקבל שכר בעולם הזה כדין הרשעים,

לכן הוא יצא זכאי בדין,

לא בגלל שהוא זכאי באמת,

או שהוא יהיה כלי לצדיק בדרך כזאת או אחרת,

או בסיבה שהיא

על אומה שהשם חפץ להשאירו ולא בזכות עצמו אלא נגיד בגלל שמשפחתו לא מגיע להם העונש שהוא ייפטר השנה כי יהיה להם צער שלא מגיע להם והם עדיין לא הקדישו את הסאה כדי שהם יצטערו מפטירתו של פלוני אלמוני אז יכול להיות שהוא נשאר לא בשבילו בשביל אחרים שלא יצטערו

עד שהם יהיו ראויים לצער

אתם מבינים?

זאת אומרת אדם חי

לא בזכות אלא בחסד

וזה איום ונורא וזה לא מבינים האנשים שזה רובה דה עלמא, רובה

ורובה דה ישראל חוץ מחידי סגולה

למי שיש שאלות בבקשה

ויברך את המערים וייקרא באמת. ערב טוב לרב. ערב טוב. המקרה של רבי אלעזר ובנו שיצאו מהמערה

היה בתקופה שהרב דיבר עליה קודם

כל מקום שהם נתנו את עיניהם נשרף

תקפדה משמיים

אחר כך חצב את כל ואמרה מה לכם מחריבים את עולמי

זאת אומרת באיזשהו מקום השקיעים משמיים שהעולם צריך להתקיים בצורה הזאת אחרת הוא יחרב

זאת אומרת זה מתכונת אלוקית כי הקדוש ברוך הוא יוכל לבלוט את העולם אחרת

שכמו במדבר

ירד לנו מל משמיים

מי שילמד תורה יחיה מי שלא ללמד תורה יבוט

זה היה במדבר ללמד הסתגלות

איך צריך לחיות באמת

ואיך יכול הקדוש ברוך הוא לאפשר

שככה יחיו

מציאות נצחית שאדם כן יכול לחיות במצב שירד לו מן

כל הזמן

על זה אמרו חכמים לא ניתנה תורה אלא לאוכליה מן

מי היום לומד תורה?

מישהו אוכל מן מה זה מן? זה כמות קטנה

קטנה תפרן כמו שאומרים כמות קטנה אברך הוא אוכל כמות קטנה

וזה יורד לו מהשמיים הוא לא עובד בשביל זה

זה בא לו מהשמיים פעם מפה פעם משם פעם מפה פעם משם הוא לא יודע מאיפה זה יבוא אבל זה בא מהשמיים זה ברור שהוא בא מהשמיים כי הוא לא עשה שום השתדלות

וזה מספיק לו כדי להתקיים כמו שהספיק להם למרות שהם אכלו עומר לגולגולת כמות קטנה

וזה הספיק להם

רק כאלה יכולים ללמוד תורה

מי שלא מפקיר הכל בשביל ללמוד תורה הוא לא יכול להיות מאוכלי המן

אני אחזק קצת את השאלה שלי. בבקשה.

זאת אומרת, המסקנה של הגמרא שם בסוף זה שזו דרך,

הרי מצד אחד אנחנו רואים שבשמיים שומעים לרבי שמעון ובנו,

ונשרף כל מקום שהם נותנים את עיניו, מצד שני הבת קורן עוצרת אותם ומחזירה אותם למעלה לעוד שנה.

ואז מסקנת הגמרא היא, חז'ל אומרים שם, זה דרך לרבים, זה דרך ליחיד.

זה מה שדיברנו.

כן.

אבל לא, השאלה היא כזו, איפה הבחירה שלנו נמצאת שם?

אתה תחליט להיות בצד של רבי שמעון שאמר

שאדם לא צריך לעמול

ומלאכתו תיעשה על ידי אחרים,

או כריבי שפועל

הנהג בהן דרך ארץ,

שאתה תלמד וגם תעבוד.

הרבה עשו כריבי שמעון ולא עלתה בידם,

אבל מעט כן עלתה בידם. אלה היחידי סגולה.

אז זאת מתקנת עולמית לנצח, זה לא אותו מבחירה שלנו, תמיד יהיה,

תלוי, הנה העובדה שאמרנו שבזמן הבית

היה יום אחד.

זאת אומרת רוב ישראל עבדו את השם לשמה.

נשמה.

גם אם יצאו למלאכה כמו שהרמב״ם אומר, שאדם צריך ללמוד תשע שעות ושלוש שעות לעבוד,

זה למי שאין לו מה לאכול,

אז גם זה לשמה אם הוא מתכוון כל הזמן לחזור לתורה וללמוד תורה, והעיקר זה התורה ולשמה,

ולעשות למען השם.

זה נקרא לשמה.

אבל אם בן אדם מחשיב את העולם הזה והתורה היא זניחה, היא טפל,

והעיסוק שלו עיקר,

זה לא לשמה.

זאת אומרת הביא ממעט בעסק ועסוק בתורה, היא העיקר.

אם הוא לא עושה כן, זה בחירה לכל דור, כל אחד כמו שרוצה.

לכן גם בבית ראשון, אם קרה ששנה אחת מסיבה הייתה ירידה,

אז השם דאג שהשליחים זה ויהיה שני ימים.

היום אנחנו על הפנים. אתה רואה שכולם רודפים אחרי החומר.

מה מדברים כולם? חומר, חומר, חומר.

זאת הבעיה.

לכן אנחנו נראים ככה.

אז לכן יש שני ימים,

והאדם ידע שהוא ביום השני ודאי.

תודה רבה רב, שנה טובה.

גם לכם.

תן לו פה שורה ראשונה.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

אני הייתי אמור לקרוא את השאלה בעל פה, אבל

הכי טוב מעניין. הרבה זמן אני מחזיק אותה.

אומרים שכל יהודי צריך שיהיה לו רב.

מדוע צריך את זה?

יש כל כך הרבה ספרים לכל נושא,

ואני יכול למצוא את התשובות העצמי.

נושאים כמו חינוך, שלום בית, יש אפילו ספרים כמה זמן ללמוד, גמרא, הלכה וקבלה.

אם כן, אין צורך ברב.

ואם כן צריך,

עד איזה גיל,

והאם כל העולם צריכים,

אפילו תלמידי חכמים, כמו שמספרים שהגאון מווינה היה לו רב,

האם באמת היה צריך לגאון מוינה מוכיח?

שאלתי בתמימות, כבוד הרב מסלמה,

לחדד את השאלה?

כמו שנאמר לך, תדע אבי.

ובכן,

עשה לך רב

והסתלק מן הספק.

אם אדם לא עושה לו רב אמיתי וצדיק,

אז יש לו ערב רב,

או רב שקוראים לו יא סורורא.

זה הרב שלו.

אבל צריך למצוא צדיק אמיתי.

זאת אומרת, כזה שלא מזלזל במצוות, כזה שלא משקר, כזה שאומר אמת, כזה שהוא דוגמה אישית, כזה שהוא קושט את עצמו לפני שקושט אחרים.

אדם שתוכו, כברו,

קשה למצוא כאלה, אבל יש.

צריך לחפש.

מי שזכה להיות ליד צדיק אמיתי לאורך זמן, שנים והכול, ושואל על פיו כל דבר, זה נקרא שימוש תלמיד חכם.

ואדם כזה לא ייפול ולא ייכשל.

כי עם ישראל תמיד צריכים להיות תלויים בגדולים.

אבל בגדולים אמיתיים.

לפני כמה ימים דיברנו בנושא הזה והזכרתי

את מורי וריבי הרב שפירא, זכר צדיק וקדוש לברכה.

כשהייתי סמוך

לשולחנו למעלה מ-20 שנה,

וזה הבדל עצום עצום מה שאתה שומע מהבריות או מרבנים

או מכתבים כאלה ואחרים,

כשאתה נמצא ליד תלמיד חכם עצום, ולפעמים גם מה שאתה חשבת שידעת,

בהערה קטנה שהוא נותן לך, אתה מבין שאתה בכלל לא בכיוון.

כי קשה לאדם להבחין.

הרי כתוב צדיקים ילכו בם ופושעים ייכשלו בם. איך יכול להיות שבאותו בם

אלה צדיקים ואלה פושעים?

איך יכול להיות?

כי מי שמפרש, מפרש מצד יצרו.

הוא מחפש למצוא בתורה צדקה למה שהוא רוצה.

הוא לא מחפש את האמת.

הוא לא מתבטל לאמת.

הוא לא מוכן לשמוע רב כי הוא יודע מה הוא יגיד לו.

הוא יודע מה הוא יגיד לו. הוא לא רוצה לשמוע. הוא לא רוצה לשאול. למה אני צריך לשאול?

אני יודע מה הוא יגיד לי. מה אתה חושב שאני לא יודע מה הוא יגיד לי?

אני צריך בשביל זה אותו? אבל אני יודע מה שאני עושה. אני יודע מה שאני עושה.

זה רמאי ושקרן.

זה בן אדם שלא רוצה לדעת דעת תורה. זה רוצה דעתו שלו שהיא לא שלו.

שהיא של יצרו.

כי יצרו נמסך בדמו.

הוא מכוון אותו. זה ליבו אומר לו,

אבל לא כמו החזון איש ליבי אומר לי,

זה ליבו של רשע אומר לו.

רשעים מסורים ביד ליבם.

ואז הבן אדם הזה נכשל ומכשיל,

כי הוא לא סמוך על שולחן של תלמידי חכמים אמיתיים.

אז לכן חובה

עד כל גיל.

אתם יודעים, הייתי בא אני בשאלות לרב קנייבסקי,

היה אומר לי,

תלך אצל הרב אלישיב.

זאת אומרת, הוא אפילו לא היה רוצה או חושב שראוי

שהוא יגיד תשובה בזה, בשעה שיש יותר גדול ממנו בדור,

והוא מפנה אליו.

הוא מספיק גדול גדול גדול להגיד שהוא

בכל נושא.

הרי אם לא יהיה הרב אלישיב ולא יהיה עוד מי שאני לא רוצה להזכיר שחס ושלום לא יקרה משהו,

אז מה יהיה? הוא לא יענה, לא יהיה לו למי לשלוח.

הוא כן יענה.

למה הוא לא עונה עכשיו?

כי יש יותר גדול.

זאת אומרת, גם הם,

גם הרב אלישיב,

כשהיה רוצה בדברים מהותיים, ציבוריים,

כלליים או כאלה ואחרים,

היה שומע דעה גם

מהרב שטיינמן,

מהרב אוירבך היה שולח לשמוע,

היה שולח לכמה גדולים לשמוע מהם.

זאת אומרת, אל תהיי דן יחידי.

אז אדם זה עד כל גיל,

ובפרט אם אדם לא הגיע לגדר של תלמיד חכם שהעידו עליו גדולים שהוא תלמיד חכם

ושניתן לסמוך עליו,

אז ודאי וודאי שהוא צריך להיות סמוך,

על שולחנם.

עכשיו, אלה שלומדים בישיבות,

אז יש להם, נגיד, את הראשי הישיבות שלהם,

תלמידי חכמים כאלה, או שמכוונים אותם לכאלה או אחרים.

אלה שיוצאים מהישיבות,

אז הם יודעים פחות או יותר מי גדול מי לא, וכשיש להם בעיות באמת, הולכים.

אלה שהם קטנים,

כגון בעלי תשובה שרק התחילו ולא יודעים כלום,

וחושבים שיודעים הכול,

צריכים להיות רב שסמוך.

תראו, לפעמים בהרצאות שואלים אותי שאלה או משהו,

אני לא עונה.

אני אתן טלפון של פוסק ותשאלו.

אחד, אני לא רוצה לפסוק בנושאים מסוימים כלל.

ודבר שני,

אני רוצה שהבן אדם יתחיל להיות מקושר לטלפון שנתתי לו,

וכל שאלה שיש לו יצלצל לאותו רב.

ואז ממילא, בכל עניין, הוא יראה שהוא נושע.

הוא יודע על הרגע כל דבר,

וזה דבר חשוב מאוד מאוד מאוד.

כל דבר לשאול.

כל דבר לשאול.

אתם יודעים כמה אנשים שולחים לי בסמס

כל פעם שאלות שאלות?

אני אראה לכם דוגמה עכשיו שהייתה היום.

היא לא התחילה היום, אבל היום.

לדוגמה, זה לא הנושא של פסיקה,

אבל זה בנושא של חולי.

חולי.

מה זה חולי?

הנה אני אומר לכם, כרגע זה התחיל ביום ד',

איזה יום אנחנו?

אנחנו ביום ג',

אז זה משבוע שעבר,

בתשיעי לשביעי.

סליחה, טעיתי, זה לא התאריך.

ביום א', ב-21.90.

יום א',

הרב,

סבתא שלי לא נושמת בכוחות עצמה.

מה לעשות?

מה לקבל על עצמי?

אני שואל, היא דתייה?

לא.

שתקבל עליה מייד תשובה שלמה וכיסוי ראש.

ותלמד למענה שעה משניות.

אני לומד כבר כחודש.

עכשיו אני קורא תהילים.

אני לא יודע אם היא בהכרה.

לא מכניסים אותי בפנים.

אחרי זה הוא כותב לי, אשתי נסעה להביא כיסוי ראש.

אני אגיד לרופאים שישימו עליה.

בהצלחה, אני עונה לו.

הוא מדווח לי. היא מורדמת,

מונשמת כרגע.

עוד מעט יהיה אפשר להיכנס.

יש דרך שאפשר לעשות וידוי?

אני כותב לו, תקריא לה באוזניה.

היא לא מבינה עברית, ואני לא יודע איך מתרגמים ברוסית.

האם וידוי כללי ברוסית מועיל?

כן, אני עונה.

הוא מדווח.

שמנו לה כיסוי ראש.

אמרתי לה שהרב בירך אותה וביקש שתבקש סליחה על כל הדברים הרעים שעשתה,

ושהכול יהיה בסדר.

היו לה נשימות עצמיות כשדיברתי איתה, ודמעות.

גם עם נכדה אחרת היו לה דמעות.

מעניין שאם בתה,

אימא שלי, ובנה, היא לא הזיזה את הראש

ולא הגיבה.

אשתי קיבלה על עצמה כיסוי ראש לרפואת סבתא שלי.

הרב יברך אותה שהיא תתמיד בזה וזה יועיל.

אני עונה לו אמן.

יום ב',

עבר יום, הוא כותב לי.

שלום הרב.

המצב כמו שהיה.

אמא שלי ואחותי קיבלו על עצמם ליטול ידיים בבוקר ולשים בגדים על פי ההלכה,

ימין ושמאל.

אני אדבר עם אחותי שתתחיל להגיד ברכות השחר ושמע ישראל כל בוקר.

הרב יכול לברך אותם שהתקיים עליהם המאמר מצווה גוררת מצווה?

אני עונה, בירכתי.

תודה הרב.

האם הרב יכול לשאול בבית הכנסת? אולי מישהו יכול לקבל עליו ללמוד שתי הלכות לרפואתה?

אני עונה, איני נמצא שם.

שלום, הרב. זה ב-1330 כבר.

המצב קצת התייצב.

הורידו טיפה את המינון של ההנשמה בהחזקת לחץ דם.

אומרים שכנראה זיהום בדם.

מחכים לתשובות מבדיקת דם.

יש עוד משהו שאנחנו יכולים לעשות?

אני לא הולך לעבודה.

לומד לרפואתה.

אני שואל, היא בהכרה?

לא קיבלתי תשובה.

יום ג'

שלום, הרב.

הפחיתו את רמת הטשטוש.

סבתא בהכרה עדיין מונשמת.

50% על ידי מכונה בלחץ דם מיוצב על ידי מכונות ותרופות.

השם יעזור שהשיפור ימשיך.

אחותי קיבלה על עצמה להגיד ברכות השחר

ושמע ישראל.

בת דודה ודודה קיבלו על עצמה להדלקת נרות שבת.

בעזרת השם אני רוצה לבקש מדוד שלי שישים ציצית.

אני עונה לו

חן חן.

מחר בעזרת השם יש שיעור לפני או אחרי הנץ.

אחרי.

והוא כותב לי עכשיו בשעה 12.59 ביום ג'.

מתי זה?

היום.

ברוך השם, תמיכת מכונת נשימה ירדה ל-35%.

ברוך השם, בת דודה חילונית

לגמרי קיבלה על עצמה ללכת

עם מכנסיים סגורים ולא חצאיות.

זה לא יאומן הרב.

אני מצטער

אם אני מפריע לרב עם ההודעות,

אבל אני חייב להתחלק עם מישהו קרוב.

אני כותב לו בהצלחה הלאה.

הוא כותב לי באחת ושתי דקות.

סיפרתי לה ניסים שקרו לרב.

היא התלהבה.

בהמשך אני אשלח לה סרטונים ביוטיוב.

הרב יברך אותה על התעללות רוחנית

וזיווג ראוי.

לנה בת סבתא לנה.

אני כותב לו ברכתיה.

בשעה שבע

בחמישים היום לפני שאני בא לכאן.

ברוך השם, ניתקו את מכונת הנשמה.

רק מסכה לעזר נשימה.

היא כבר מדברת

והיא אמרה שהיא כבר בעצמה התחילה להאמין שיש אלוהים בשמיים.

אמרתי לה שתעשץ לי שבתות

והיא הסכימה.

אני כותב לו אשריך.

אתה רואה?

שלושה ימים.

בן אדם.

זה נקרא הנשמה מרחוק.

כשעושים את המצוות,

כשיודעים מה להדריך, יודעים מה לעשות ועושים.

בן אדם עזב את העבודה,

יושב ליד הסבתא.

כל הסביבה, סבתא חילונית,

כל הסביבה חילונים גמורים.

הוא בן אדם יחידי רוסי שהחליט לחזור בתשובה מקלטות.

והבן אדם הזה מקפיד, שאומר קלה כבחמורה,

לומד ארבע שעות.

באוטובוס שהוא נוסע לעבודה הוא לומד.

כל הזמן הוא מנצל.

הוריד את העבודה משמונה לשבע, עכשיו הוא עובד לשש וחצי.

כל הזמן הוא רוצה להשתפר. זה נקרא עבודה לשמה.

והבן אדם הזה כל הזמן בקשר.

כל שאלה איזה ספר, מה ללמוד, איך לקחת,

מה לעשות,

איך לקנות, מאיפה לקנות, מה מותר, מה עשו,

כל שאלה.

אז הבן אדם הזה לא ישגה.

הוא הולך בדרך

ושומרים עליו.

ככה צריך להיות כל אחד.

קשר עם רב קבוע,

קבוע אבל צדיק ואמיתי שהוא דוגמה אמיתית.

לא שקרן,

לא זייפן,

עובד לשמה,

הוא באמת ירא שמיים.

אדם כזה

להידבק איתו וללמוד ממעשיו.

אבל אם רואים אותו מזלזל במצוות,

או יוצא שקר מפיו,

או הוא נמשך אחרי החומר וכל מה שמעניין אותו זה כבוד וכל מיני דברים,

הרחק מעליו.

פשטאיסט.

תודה.

תהיה בריא.

כן,

שאלה נוספת, בבקשה.

אם שמעתי לך נושא עיניי עם כל מה שאתה מדבר בשבועיים האחרונים בחזרה בתשובה. מפחיד, נכון?

מאוד.

כן?

אני לא אפסיקה לבכות בכל השבועיים האלה בגללכם. אהיה שטרייח, הלוואי עליי. זה נורא מלחיץ.

אז איך חושבים בחג ואוכלים ועושים חגיגה וסעודה?

קודם כל, אם תגיעי עם בכי זה טוב מאוד,

אבל את גם צריכה לשמוח.

איך? על מה אתבוכה?

מחרדת הדין.

מיראה לפני השם יתברך. זה צריך.

זה העבודה. הכנעה

כל שנה שהיא ראשה בתחילתה מתעשרת בסופה.

אם בהתחלה אדם מרגיש רעש ועני... אין לו סיכוי למעשה, אין לו סיכוי. רק רגע.

אם את שמעת שבועיים, גם נתתי הרבה עצות איך להצליח,

נעבור את הדין. נכון? שמעת כמה, לא?

אבל על מה שמחים ביום הדין?

שאנחנו מוזמנים להכתרה של מלך

מלכי המלכים למלך.

שתמליכוני עליכם.

יש לנו את הזכות להיות בחגיגה הגדולה שממליכים את המלך.

אנחנו מוכנים להיכנס תחת עול מלכותו.

אז זו שמחה גדולה.

אתם יודעים שמלך, באותו יום שמכתירים אותו,

הוא עושה הנחות.

למה?

בגלל שהוא שמח. עכשיו

העם רוצה בו, ממליך אותו, מקבל עול מלכותו.

אבל זה אם באמת זרקנו את השרצים.

לא כמו מי שבא למקווה עם עכבר ונכנס למקווה.

צריך לזרוק את העכברים קודם

ולהיכנס למקווה.

אם אתה בא ליום הדין,

זרקת את החטאים,

החלטת שאתה משנה כיוון.

עלית על המסלול, כמו שנתתי דוגמה.

בן אדם אפילו עוד לא הספיק לעשות את כל התשובה.

לא התחרט על הכל עדיין, אבל הוא מתחרט חרטה כללית גמורה.

הוא משנה כיוון בכל,

אפילו אם הוא עוד לא הספיק את כל מה שצריך

לפי כל הגדרים והעיקרים שמביא רבנו יונה עשרים במספר.

אבל זה כמו אדם שעלה על טיסה לארצות הברית.

הוא כבר במטוס.

אפילו שהמטוס עוד לא המריא,

הוא כבר לא נחשב בארץ ישראל.

הוא כבר באמריקה.

למה?

כי הוא כבר עלה על המטוס, סגרו את הדלתות,

וזהו, זה ימריא.

בראש השנה זה ממריא.

גמרנו.

הוא כבר בדרך לאמריקה.

ככה התשובה. אם עלית על דרך התשובה והחלטת לשנות לפי מה שאת הבנת,

את תהיי צדיקה אמיתית אמיתית.

למה צריך לעשות עבירות?

למה לא לעשות מצוות?

בואו נחשוב.

למה לעשות עבירות?

אין רווח מהן, רק עונש.

למה לא לעשות מצוות?

הרי מקבלים עליהן שכר. למה להפסיד שכר?

מי לא אוהב את עצמו?

מי לא רוצה שכר?

אז הקצר הלאה דאעש הזה מצליח לפתות אותנו, לשחוט אותנו,

ועושה איתנו חזרות?

מה פתאום אנחנו משתפים איתו פעולה?

מה מסובך כאילו? אני לא מבין מה מסובך.

מה הבעיה לרתום את כל החיים למטרה שבשבילה באנו?

לא באנו למטרה אחרת,

בשביל זה באנו.

תראו טיפשים, בונים, בונים, בונים.

עזריאלי, בנו מגדלים מכל הצבעים.

עגולים, רבעים,

משולשים.

שלמה סיקס פיזר מכוניות בכל העולם. מתו באותו שבוע.

מה הם לקחו?

מפרשת שיניים?

כלום.

למי השאירו?

לאחרים.

בשביל מה עבדו?

לא בשבילם.

אז אתם ודאי אתם רוצים להתעשירים כמותם, נכון?

נו, ומה?

עכשיו ידונו אותם על כל שקל שהם לא ניצלו אותו לקודש,

כי השם נתן להם עושר אדיר

שיכולו לפרנס את כל עולם התורה.

לא עשיתם? תיטבעו על כל שקל.

עשיתם לכבודכם ולא לכבודי.

נתתי לכם ולקחתם לעצמכם.

בא בן אדם,

כל מהותו לפרסם את כבודו יתברך בכל מה דאפשר.

מה זה מסובך?

לא מסובך.

ומה הבושה שאמרת?

בושה. אז אמרנו שכנגד הבושה אדם יקבל ייסורים

וימחקת בושה. ואיזה ייסורים? של חסדים.

לא צריך לחכות לייסורים. איך אני אדע שזה מספיק?

את, את עושה, לבד. אני עושה, אבל איך אני חושב שזה מספיק? אל תסתפקי, אל תסתפקי. תוסיפי עוד, עוד, תמיד, עוד. מה אכפת לך?

מה אכפת לך? תקבלי על זה שכר.

כל ייסורים שאני מקבלת עלייך לחסד,

לטרוח,

להכיר את הבורא לאחרים, לעשות כל מיני פעולות,

לפרסם דיסקים, שיעורים,

לפתוח שיעורים, לעשות הכול, להפיץ חומרי הסברה.

כל מה שאת יכולה לעשות, שיעורי בית, לעשות ככה, להביא, לקחת בנות,

למדרשיות, לשכנע, לזה.

לעמוד ברחובות, כמו שאומרים, לא ברחוב ממש, אבל כמו שאומרים, לעמוד ברחובות,

להכריז, יש אלוקים בשמים.

זה טרעה,

זה ייסורים.

הייסורים האלה מתקזזים מסך הייסורים שצריכים להיות על האדם שנקבעים לו בראש השנה,

ואז הוא מוריד אותם.

במה? במה שהוא מסוגל, הוא יקבל שכר.

לא טוב?

נפלא.

זה מה שאמר דוד המלך.

אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי,

ושבתי בבית השם לאורך ימים.

אז אם כבר צריך לרדוף אותי ייסורים,

שיהיו של טוב וחסד.

כן, שיבלבלו לי את המוח אנשים.

כן,

שישלחו לי אסמסים כל היום, ואני צריך לענות.

כן, תעשה זה, תיקח זה, תקנה זה, תלך שם. תעשה ככה כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן. כל הזמן ישאלו אותך, מה, מה אתה אומר? מה לעשות? מה לעשות? כל הזמן תהיה פנוי לציבור. תעשה כן, כן.

ככה תעשה.

זה נקרא שמה של הקדוש ברוך הוא. מה עשה אברהם אבינו?

כל היום בשביל הקדוש ברוך הוא.

עומד ומכריז בכל מקום, יש אלוקים, יש אלוקים, יש אלוקים, יש אלוקים.

פתח מלונות, פתח אוהלים, פתח הכל, האכיל לשכה, הכל בשביל שיגידו בוא, ברוך השם,

ברוך אמר החם, זהו.

אתם יודעים כמה כסף הוא שם על זה?

היה מאכיל לשונות בחרדל בשביל שיגידו ברכה.

זה נקרא שבן אדם רוצה שכבוד שמיים יתפרסם בעולם.

אבל אם בן אדם דואג רק לעצמו שיהיה לו ויהיה לו, ובעולם הזה, ובעולם הזה, ובעולם הזה,

בסדר,

אז יהיה לך בעולם הזה עד שאתה תיפטר,

יישאר לאחרים, ואתה תלך,

כי במגלי עובר זה יד הירדן.

הבנת?

כן. זהו.

שאלה נוספת פה ליהודים.

שלום הרב. ברוכה. קודם כל, אם אפשר שהרב יברך את האישה הזאתי.

איזה זאתי?

את דבורה בת רינה.

כן.

שדיברה כרגע, כן. שהקדוש ברוך הוא שימשיך לתת לה כוחות להמשיך את מה שהיא עושה.

אתה אחיה?

לא. דומה לה, כן. דומה לבעלה. דבורה בת?

בת רינה. רינה, השם ייתן לה כוחות

להרבות בעשייה,

לזכות את הרבים ולזכות בעצמה.

אמן.

אני הרב אמר כאילו שצריך

לא כאילו. אני לא מדבר בכאילו.

אני אומר, לא בכאילו.

שצריך לעשות, כל אדם צריך לעשות לו רב.

לעניין כיסוי ראש או פאה, יש בזה,

יש גדולים שאומרים שצריך לעשות עם רק פאה ויש אנשים גדולים שאומרים שממש לא.

כן. כאילו, איך צריך להתנהג עם זה? למי... תראה, אני היה לי רב אשכנזי

ואצלהם הולכים עם פאה?

ולמרות שהוא אחז שצריך ללכת עם פאות,

אז אני מדריך ללכת רק עם כיסוי ראש.

וזאת למה?

כיוון שמנהג יהדות ספרד ותימן זה ללכת

עם כיסוי ראש.

אז לא.

גם אם אתה נמצא אצל רב מסוים, הדינים לא משתנים בעדות.

אם העדות, אצלהם המנהג הוא ככה,

מימים ימימה לא משנים מנהגים

ואורחות חיים.

הבנת?

אז זה לא צריך להיות סתירה.

כן.

בבקשה יש לי שאלה בקשה לטיפ קטן אם אפשר יש איזה אמרה שאומרת

עשה כאילו לבטל את הרצון שלך בשביל שהקדוש ברוך הוא יעשה רצונך כרצונו כדי שיעשה רצונך כן

מה הטיפ של הרב לדבר הזה על מנת כאילו לא לעשות את זה בצורה כזאת שכאילו

זה השלב הראשון רק יש שלב יותר חשוב אז בוא נתחיל בשלב הראשון בשלב הראשון

זה לך יש רצון ולקדוש ברוך הוא יש רצון

עשה רצונך כרצונו

כמו שאתה רוצה לעשות את הרצון שלך

ואתה דואג שיעשה רצונך ואתה שואף שיקוים רצונך

ככה תדאג לעשות את רצונו

אז אתה עדיין בעל רצון

אבל אתה לא יורד מהרצון שלו

השלב הבא זה בטל רצונך מפני רצונו

שאני אין לי שום רצון

רק לעשות רצונך חפצתי

ואז מה יקרה? הוא יבטל את רצון אחרים מפני רצונך

כל מה שתרצה מאחרים יקוים

אוקיי, אני פשוט אדבר על ה... יש איזה משהו פסיכולוגי כזה בראש שכאילו

כשאתה אומר את זה לעצמך אז כאילו אתה... זה כאילו לא לשמה

זה נכון זה לא השלב שעדיין נשמע

הבטל זה הלשמה

זה נשמע כאילו הבטל זה מגיע כבר אוטומטית

זה אם אתה הולך בכיוון של זה כן זה מתוך שלא לשמה בא לשמה

אתה עדיין משאיר בהתחלה אצלך את הרצון

אתה לא מבטל אותו לגמרי זה הלא לשמה עדיין אבל אתה בדרך ללשמה אתה צריך להגיע לבטל

אני מבין שהבטל זה משהו שכאילו בסופו של דבר מגיע מה שנקרא מלמעלה לא זה מגיע מצליחה מלמטה? כן כי אם הצלחת לעשות את כל רצון השם אז מה אתה צריך את הרצון שלך הרי מה שהוא רוצה בשבילך זה יותר טוב ממה שאתה רוצה לעצמך ואם אני מגיע לדרגה הזאת שאני בעצם רוצה יש לי רצון שלי אבל הרצון שלי זה הרצון של הקדוש ברוך הוא לא אם הרצון שלך סותר לקדוש ברוך הוא אנחנו לא מדברים על זה

כי אז אתה לא תעשה את רצונו

מדובר שאתה לא סותר את רצונו אבל יש לך רצונו נגיד

אתה יש לך תאווה לבשר סתם דוגמה

אין איסור לאכול בשר אבל אתה רוצה לאכול הרבה בשר

אתה רוצה לשתות הרבה בירות אתה רוצה זה יש לך רצון שלך

זה לא בדיוק מתאים לקדוש ברוך הוא אבל זה לא מתנגד לגמרי

יש מצוות קדושים תהיו שאתה צריך להיות

קדש עצמך במותר לך

אבל אתה אומר אני עוד לא בדרגה הזאת, אני לא עושה עבירה לגמרי אבל אני עדיין לא לפי יש מאן דאמר שאתה נקרא אפיקורוס אם אתה הולך אחרי התאוות שלך

אבל בכל אופן בוא נגיד שעדיין יש לך איזה רצון

אבל יום אחד אתה אומר

הסתדרתי עם כל הרצונות של השם, אני מקיים אותם, עכשיו מה נשאר לי? בירות, בשר, זה, בשביל זה אני אפסיד את הבטל

בטל רצונך מפני רצונו בשביל בירה

בירה יעקב ביני לבין השם שאני יכול להיות ואתם הדבקים בשם אלוקיכם

במקום להיות דבק בבירה או דבק ברצפה אחרי הבירה

של מה?

יותר טוב אתה מבין כבר להיות דבק בשם

תהיה בריא תודה רבה שנה טובה ומתוקה גם לכם

עוד שאלה? עוד פעם? בבקשה

יש כאן מישהו שצריך ברכה

כן? והוא די מתרגש, זה אותו אחד שדיבר קודם

הייתי רוצה שהוא יבקש את זה הוא ולא אני

אבל הוא לא רוצה, הוא מתרגש, תגידי עד לא נורא חשוב שהוא יבקש את הברכה הזאת אז תגידי עד, נו

קח, נותנים לך עוד פעם

טוב אז אם היא כבר ביקשה אז באמת... מה זה היא ביקשה? אתה ביקשת קודם בשבילה אז היא מחזירה לך

אז קודם לפני בשבילי שבאמת אני צריך

הרב יברך את בעלה את אהרון בין... עוד פעם התחלת עכשיו הוא ייתן לי עוד פעם את המיקרופון להעביר אליך הוא צריך לתת לה כוחות והיא נותנת לו זה אהרון בן כרמלה

אהרון בן כרמלה יזכה לראות אותך עם זקן כמוהו

השם ייתן לו כל מילה דמיטב אמן אבל אני רוצה שיהיה לך זקן כמוהו בעזרת השם יאללה הנה לשנה החדשה יש לנו כבר איזה קבלה טובה

מה אתה צריך? איזה ברכה?

איזה ברכה? את כל הברכות זה הכל

אין שום בעיה השם יברך אותך בכלל הברכות הכתובות בתורה במשנה ובגמרא ובזוהר הקדוש

וגם הילדה הקטנה עוד היה רחל בת עדנה שתחזור הביתה תשוב לביתה מהרה בלי שום סיכונים

ואלונה בצר החיה גם רפואה שלמה אלונה בצר החיה בריאות שלמה ואיתנה ורפואה שלמה

אמן

תהיה בריא

שאלה אחרונה רבותיי הערב יש הכתרת נדרים יש סליחות

גם אצלנו בבית מדרש קהילות פאנס

שתיים עשרה בלילה

כן תן פה לאח ולבעל

מה?

ערב טוב כבוד הרב קודם כל שתהיה שנה טובה וחתימה טובה לכולנו

בעזרת השם אמן שאלה בנושא חסדים וקירוב לבבות

ובעזרת השם כוח להחזיר אנשים בתשובה

איפה הגבול?

אין גבול לא אני

הגבול בנושא ש...

בין תורה לגמילות חסדים לא

בין זה שרוצים לקרב חילונים לחזור בתשובה

ואתה נאלץ לחשוף גם את המשפחה

ואת הילדים

ובאיזשהו שלב זה גורם איזשהו סיכון

לא בהסכמת האישה אפשר בלי הסכמת האישה שואלים חכם הלאה ובנושא ילדים?

מה פירוש? אותו דבר

בהסכמת האישה

אם היא יכולה לנהל את הבית והכל בסדר הנה מה טוב אם היא לא יכולה

ואתה חושב שאתה יכול להציל וכרגע זה בעיה

רמת הסיכון תתברר אצל החכם

והוא יחליט

אני לדוגמה

גם היה לי מצב כזה שהייתי צריך לשאול

והרבנית

אמרה שצריכים אותי גם בבית

אז שאלנו את הרב שפירא והוא אמר לה לא

הוא לא שייך לך הוא שייך לציבור

זהו

ומה בנושאים להזמין אנשים הביתה?

גם רב חכם

למה? כי יש סיכון

נכון אז צריך לשאול חכם

וגם שואלים את האישה קודם אם זה מפריע או לא ואחרי זה שואלים את החכם

חכם גדול כן

תודה כבוד הרב תהיה בריא

אז אני מודה לכם

אני מאחל לכם כתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים

תזכרו את הסרטון של דאעש אני מקווה שזה לא עלינו

ובכל אופן

אפשר לחזור בתשובה עדיין עדיין אפשר לחזור בתשובה להתחרט על העבר לקבל לעתיד לעלות למטוס ולהמריא

כל טוב לכם שנה טובה תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה