שלא לדבר בביה"כ! - ב | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 31.05.2019, שעה: 17:25
(אין זה התמלול! אלא עיקרי הדברים מהספר 'מצווה ועושה' חלק ב' שחיברו הרב שמואל דוד פריעדמאן שליט"א, פרק יא' עמודים קא-קד)
ג' סוגי שיחה בשעת התפלה
ומדי דברי באיסור החמור של שיחה בשעת התפלה ראוי לדעת כי האיסור של שיחה בתפלה מתחלק לשלשה סוגים לא ראי זה כראי זה כאשר יתבאר.
א איסור שיחה בתפלה מטעם הפסק שיחה באמצע התפלה במקומות שאסור להפסיק אסור מטעם הפסק בתפלה וכאשר יתבאר לקמן בעזהשי"ת עיקרי ההלכות והמקומות שצריך להזהר שלא לדבר בהם מטעם הפסק.
אמנם לא נחיתנא לזה לבאר כל פרטי דיני הפסק בתפלה אימתי האיסור רק לכתחלה והמקומות שאפי' בדיעבד אם הפסיק בהם צריך לחזור ולהתפלל כי רבו סעיפיהם ופרטיהם וראוי לכל אחד ללמוד ולשנן הלכות אלו הנצרכות לכל בר ישראל לדעתם דבר יום ביומו.
ב שיחה במקומות שיש עליו חובת השמיעה יש מקומות שאין איסורן מטעם הפסק אלא מחמת שחלה עליו חובת השמיעה וחיוב עניית אמן.
ג איסור שיחה משום כבוד התפלה וביהכנ"ס.
והחילוק בין ג' סוגי איסור שיחה אלו דבמקום שהאיסור מטעם הפסק אפילו אמירת תיבה א' בלה"ק אסורה כמבואר במשנה ברורה סי' כ"ה ס"ק כ"ט משא"כ במקום שהאיסור משום שצריך לשמוע ולענות אמן.
והחילוק בין ב' סוגי איסור שיחה בתפלה מטעם הפסק ומטעם חובת שמיעה לסוג הג' של כבוד בית הכנסת הוא דב' סוגים הראשונים שייכי במקומות מיוחדים בתפלה דייקא משא"כ איסור שיחה מפני כבוד ביהכנ"ס שייך במשך כל זמן התפלה כולה.
ועתה נבא לבאר את המקומות שאסור לדבר בהם הנכללים בג' סוגים הנ"ל.
בין ברכת אשר יצר לאלקי נשמה
הנה מבואר במשנה ברורה סי' ו' ס"ק י"ב דלכתחלה צריך לסמוך ברכת אלקי נשמה לברכת אשר יצר כדי שתהא ברכה הסמוכה לחברתה מפני שאינה פותחת בברוך וא כ אחר אמירת אשר יצר בבקר קודם שאמר אלקי נשמה הוא מן המקומות שאין לדבר בהם שצריך להסמיכן חדא לחברת.ה
בין ברכת התורה ללימוד
בשו"ע או ח סי' מ"ז ס"ט מבואר דכשמברך ברכת התורה צריך ללמוד אחריו מיד בלי הפסק שהרי הברכה קאי על הלימוד ומשום כך אומרים פי ברכת כהנים וברייתא דאלו דברים מיד אחר ברכות התורה להסמיך הלימוד לברכות התורה ועי' לעיל במצות תלמוד תורה פרק כ"א בדיני ברכות התורה.
בין ברכת הציצית לעטיפה
כשמברך להתעטף בציצית צריך להתעטף מיד אחר הברכה ולא יפסיק בין הברכה לעטיפה ואם הפסיק אחר הברכה קודם שנתעטף יחזור ויברך כדאי' בשו"ע או ח סי' ר"ו ס"ג ובמ"ב שם ס ק יאי"ב עיי"ש.
בין ברכות תפילין להנחתם
בין ברכת להניח תפילין לקשירת התפילין של יד ובין תפילין של יד לתפילין של ראש אם הפסיק צריך לחזור ולברך כדאי' באו"ח סי' כ"ה ס"ט ונתבארו באורך לעיל במצות תפילין פרק וי כל פרטי הדינים בזה.
שלא לעשות הפסק בין אמירת פרשת קרבנות והודו
כתב בעבודת הקדש להחיד"א ז"ל קשר גודל סי' ז' כתב בעבודת הקדש להחיד"א ז"ל קשר גודל סי' ז' אות כ"ד אין להפסיק כ"כ בין אמירת פרשת הקרבנות עד הודו כי בתמיד של שחר היו אומרים מהודו עד ובנביאי אל תרעו ובתמיד של בין הערבים משירו לו כל הארץ עד והלל לד' לכן אין להתעסק ולהפסיק בינתים כמו שנוהגים אמנם הפסק זה אינו מעיקר הדין אלא זהירות וחסידות כמובן.
איסור הפסק בפסוקי דזמרה עד אחר שמו"ע
בשו"ע או"ח סי' נ"א ס"ד איתא מברוך שאמר עד סוף שמונה עשרה צריך ליזהר שלא להפסיק בדבור וכל מקום שאסור להפסיק אפי' בלה"ק אסור כמ"ש במ"ב שם סק"ז וכתב שם המ"ב השח דברים בטלים בין ברוך שאמר להודו לנוסח אשכנז דאומרים הודו אחר ברוך שאמר אפשר צריך לומר שנית ברכת ברוך שאמר דמקרי הפסק מ"ב ס"ק ד' פמ"ג.
וכתב החיד"א בעבודת הקדש מורה באצבע סי' ג' אות ע"ד דכשמתחילין בזמירות יראה להזהר שלא לדבר לגמרי שכל הזמירות לתקן עולמות והיאך יוכל האדם להתעסק בדברים בטלים עיי"ש שכתב בזה ענינים גבוהים ורמים בגודל תהלות קדושת ורוממות פסוקי דזמרה אשר יחרד האדם וילפת לזלזל בהם ביודעו עד היכן הדברים מגיעים.
שלא יפסיק שליח צבור בין תפלת לחש לחזרת הש"ץ
במשנה ברורה סי' קי"א סק"י הביא מה שכתב הפרי מגדים דהש"ץ אינו רשאי להפסיק לאחר שהתפלל בלחש רק לדבר מצוה כגון לענות אמן יהא שמי' רבא וכדומה אבל לדבר הרשות נראה דלא ע"כ.
כיצד יתנהג מי שסיים תפלתו בלחש וממתין לחזרת הש"ץ
כתב הכף החיים בשם גורי האריז"ל מי שגמר תפלתו בלחש והש"ץ לא פתח עדיין להתפלל חטא חמור הוא ליחיד לדבר בין לחש לחזרה וכמו"כ ש"ץ יזהר בזה דהיאך יעשה איסור ואח"כ יבא להיות ש"ץ ולהתפלל חזרה לפני ד' ואינו ירא ממה שנאמר ירמי' י"ב ח' נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה כף החיים סי' נ"ג אות ט"ז.
והנה לפי מה שכתב הרמ"א באו"ח סי' קכ"ג ס"ב דמי שסיים תפלתו קודם לש"ץ אסור לו להחזיר פניו לצבור עד שיסיים הש"ץ תפלתו וכתב הטו"ז שם הטעם דאעפ"י שעדיין עומד במקום שכלו פסיעותיו לא יחזור פניו לצד הצבור כי יגרום בזה ביטול כוונה למתפללים וא"כ מסתברא דקל וחומר שאסור להפסיק בדבור בין תפלת לחש לתפלת הש"ץ אם יש עדיין מי שלא סיים תפלתו דעלול שיתבלבל מחמת שהם שחים.
איסור שיחה בטילה כל זמן שהתפילין בראשו ובזרועו
כתב בשו"ע הרב התניא סי' כ"ח ס"א וז"ל אסור להסיח דעתו מהתפילין כל זמן שהן עליו אפי' רגע אחד ק"ו מציץ מה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת אמרה תורה והיה על מצחו תמיד שלא יסיח דעתו ממנו תפילין שיש בהן אזכרות הרבה עאכו"כ ראה שבת י"ב ע"א ואינו נקרא היסח הדעת אלא כשעומד בשחוק או בקלות ראש וכו' אבל כשעומד ביראה ומתעסק בצרכיו אעפ"י שעוסק במלאכתו ובאומנות ואין דעתו על התפילין ממש אין זה נקרא היסח הדעת שאל"כ איך יכול כל אחד לילך בתפילין כל היום וכו' וסיים שם בשו"ע הרב ומצוה מן המובחר שלא להסיח דעתו מהם כלל זולת בת"ת תפלה ושמונה עשרה עכ"ל.
איסור שיחת חולין בשעת חזרת הש"ץ
איתא בשו"ע סי' קכ"ד ס"ז לא ישיח שיחת חולין בשעה שש"ץ חוזר התפלה ואם שח הוא חוטא וגדול עוונו מנשוא וגוערים בו עכ"ל המחבר.
וכתב המשנה ברורה דאיסור החמור של שיחה בחזרת הש"ץ שייך אפי' אם הוא מכוון בתחלת כל ברכה וסופה לענות אמן.
וכבר הבאנו לעיל מ"ש הא"ר אוי להם לאנשים המשיחים בשעת התפלה כי ראינו כמה בתי כנסיות נחרבו בשביל עון זה.
והנה כמה וכמה דיו נשתפכו וכמה וכמה קולמוסין נשתברו להזהיר ולהתריע ולזעוק על עוון חמור זה וכל גדולי ישראל בהרבה דורות צווחו ככרוכיא והתחננו לפני כלל ישראל שיזהרו באיסור שיחה בשעת התפלה כי נורא הוא ותלו בזה הרבה צרות וגזירות ואסונות ר"ל שאירעו לעמנו השי"ת ירחם על עמו וילמדו תועים בינה.
שלא להביט החוצה מתוך הסידור בחזרת הש"ץ
וכתב השלה"ק ראיתי מהחרדים לדבר ד' שמשימין הסידור אל פניהם בשעת חזרת התפלה ועיניהם ולבם שם שלא יראו החוצה ואז מכוונים בכל מלה ומלה.
למנות משגיחים מיוחדים שימחו באותן השחים בחזרת הש"ץ.
וכתב המשנה ברורה וז"ל ויש למנות אנשים ידועים להשגיח על זה שם ס"ק כ"ז והיינו דהמחבר כתב וגוערים בו במי ששח בחזרת הש"ץ ולכן ראוי למנות אנשים ידועים שישגיחו על זה וימחו באותם השמים כתף סוררת ומשוחחים בחזרת הש"ץ.
המשיח בבהכנ"ס בשעת התפלה אין לו חלק באלקי ישראל
כתב בשו"ע הרב סי' קכ"ד ס"ק י' לא ישיח שיחת חולין בשעה שש"ץ חוזר התפלה וכו' אפי' יש ט' זולתו שכל המשיח בבית הכנסת בשעה שהצבור עסוקין בשבחו של מקום מראה בעצמו שאין לו חלק באלקי ישראל ע"כ ומקור הדברים בזוה"ק פ' תרומה עיי"ש.
איסור לומר הברכות דשמ"ע עם הש"ץ
איתא בשו"ע סי' קכ"ד ס"ד כשש"ץ חוזר התפלה הקהל יש להם לשתוק ולכוון לברכות שמברך החזן ולענות אמן ואם אין תשעה מכוונים לברכותיו קרוב להיות ברכותיו לבטלה לכן כל אדם יעשה עצמו כאילו אין ט' זולתו ויכוין לברכת החזן.
וכתב המשנה ברורה שם ס"ק ט"ז דכאן לא מיירי מאיסור שיחה בשעת תפלת שמ"ע דדין זה מוזכר להלן שם שו"ע סעיף ט' וכאן מיירי בבני אדם שרוצים לומר יחד עם הש"ץ את הברכות דשמונה עשרה אחר שכבר התפללו בלחש ולזאת אמר השו"ע דיש להם לשתוק ולא מיבעי שאסור להם לומר עם השליח צבור כל הברכה דהוי ברכה לבטלה אלא אפילו לומר עמו איזה תיבות מאמצע הברכות ג"כ אין נכון עיי"ש הטעם בשם האליהו רבה והב"ח דיש לחוש שמשום שיגרא דלישנא יוציא ברכה מפיו.
אין להגביה קולו ולזמר עם הש"ץ תיבות השמ"ע
וכתב עוד שם המ"ב דכל שכן המגביהין קולם ומזמרים עם הש"ץ תיבות השמ"ע דהוי כיוהרא ויש לגעור בהם דהוי כקלות ראש עד כאן.
אין לומר תחנונים בשעת חזרת הש"ץ
כבר הבאנו לעיל דאין לומר תחנונים וכן אין להביט בספר בשעת חזרת הש"ץ ואפי' אם מכוון בתחלת וסוף הברכה כדי לענות אמן כהלכתו מ"מ לא יפה הוא עושה כי אם התלמידי חכמים ילמדו בשעת חזרת הש"ץ מהם יראו ע"ה לעשות כמעשיהם ויתירו לעצמם שיחה בטילה ח"ו ונמצא שהם גרמא בניזקין להחטיא את הרבים ר"ל שו"ע הרב סי' קכ"ד סק"ו מג"א שם.
שלא להשיח בין תפלת שמו"ע לנפילת אפים
כתב השו"ע סי' קל"א ס"א אין לדבר בין תפלה לנפילת אפים וכתב הבית יוסף הטעם דע"י שמפסיק בשיחה בין תפלה לנפילת אפים אין תחנתו שמתחנן בנפילת אפים מתקבלת כ"כ וכתב המשנה ברורה שם ס"ק א' ודוקא כשמפסיק ועוסק בדברים אחרים לגמרי אבל שיחה בעלמא לית לן בה עיי"ש.
הש"ץ לא ידבר שיחה בעלמא עד אחר קדיש תתקבל
כתב הפרישה הביאו הפמ"ג בסי' קכ"ג בסופו דהש"ץ אין לו לדבר בשיחה שלא מעניני תפלה עד אחר קדיש תתקבל שאחרי ובא לציון כי הקדיש תתקבל חוזר על כל התפלה מ"ב סי' קכ"ג ס"ק י"ח ופשיטא דבימי שני וחמישי לא יפסיק הש"ץ במשך אמירת נפילת אפים וקה"ת עד אחר קדיש תתקבל ועאכו"כ שיחה בטלה פשיטא דאסור.
שלא לדבר משמ"ע עד אחר עלינו
ובאליהו רבה סי' נ"א סק"ג בשם פסקי תוספות ובאליהו כ' דמתפלת שמונה עשרה עד שמסיימין עלינו אין להשיח כשמתפללין בצבור וסיים הא"ר שם וכל זה בבהכנ"ס עראי אבל בבהכנ"ס קבוע אסור לדבר שיחה בטלה לעולם אפי' שלא בשעת תפלה.
איסור שיחה בשעה שאומרים ויכולו
אסור לדבר בשעה שהצבור אומרים ויכולו בברכת מגן אבות וקדיש שלאחריו בליל שבת קודש שו"ע סי' רס"ח סי"ב והטור שם הביא מספר חסידים מעשה בחסיד אחד שראה לחסיד אחר במותו ופניו מוריקות אמר לו למה פניך מוריקות אמר לו מפני שהייתי מדבר בויכולו בשעה שהיו הצבור אומרים אותו וברכת מגן אבות וביתגדל עיי"ש.
איסור שיחה בבהכנ"ס מטעם כבוד ביהכנ"ס ועיכוב רבים מלעשות מצוה
כל אלו הענינים שהבאנו שיש בהם איסור שיחה בשעת התפלה הם בגדר וסוג ב' האופנים הראשונים דהיינו שהאיסור מטעם הפסקה באמצע התפלה או מטעם שצריך לשתוק ולכוון ולשמוע מהש"ץ.
אבל האופן הג' דהיינו שאסור לדבר משום כבוד התפלה וכבוד ביהכנ"ס אינו מוגבל למקום מסויים וקטע מסויים שבתפלה אלא כל זמן שהצבור מתפללין יש איסור לדבר אפילו אם הוא עצמו כבר התפלל כן כתב הגר"נ געשטעטנער שליט"א במקדש מעט וכן נראה מלשונות הפוסקים והספה"ק שהבאנו לעיל.
ועל אחת כמה וכמה מילתא דפשיטא הוא דכשהוא משוחח בשעת התפלה עם אחרים המתפללים אפי' אם הוא עצמו כבר גמר להתפלל או שהוא שח ומפריע לאחרים המתפללים ששומעים דבריו בודאי איסור גמור הוא שהוא מעכב את אחרים מלעשות מצוה ויש בזה משום לאו דלפני עיור לא תתן מכשול כמו שנתבאר באורך.
שלום וברכה, ב"ה אני בעלת תשובה כבר 22 שנה, בזכות הרב זכינו להתחזק ולבנות בית של תורה!
בס"ד 18.05.2020 (שני, כד' אייר תש"פ) לכבוד הרב החסיד נזר הבראה שליט"א שמי: א. פ. אני מודה להשי"ת כל יום שזכינו אני ובני ביתי לחיות את הרב ולהלך לאורך! ו: 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' ותודה רבה לך שאתה מחכים אותנו. אני מודה לך על האכפתיות ועל החסדים האין סופיים על החנות (קפז') המוצרים והתבלינים ועל הקהילה הקדושה שקיבצת סביבך. יה"ר שהשי"ת ישמור לנו עליך (אמן) כי אתה יותר מאב ומאם ותודה על המסירות נפש, זה שאתה מסלק מאיתנו את החושך בעמל רב ובאהבה רבה בלי לחשוב שניה על עצמך בכלל. הרבה זמן רציתי לכתוב לרב ולא יצא וב"ה שעכשיו הגיע לי הזכות להודות לרב. שאנחנו מרגישים שאתה כמו אברהם אבינו – ע"י שהיה בעל חסד, ויצחק אבינו – במידת הגבורה, ויעקב אבינו – במידת האמת הצרופה, ומשה רבינו רועה נאמן, ודוד המלך – נעים זמירות ישראל, ושלמה המלך בחכמתו, ופנחס במסירות נפש, ושמואל הנביא שמכתת רגלים כל יום, וכל התכונות הללו נמצאות ביחיד אחד ומיוחד לכבוד הדור המיוחד הזה! ועכשיו אתה לא רק הרועה הנאמן של ישראל אלא של כל האנושות כולה וכמו שאנחנו מצפים למשיח במהרה אנחנו מצפין ליום שיודו כולם הרב אמנון יצחק אמת ותורתו אמת והם (...) בדאים. אנחנו שמחים בשמחתך [וכואבים את כאבך בכל מה שעושים לרב, (בתאריך המכתב ב"ה נמסרה הרצאה: הבחירה בידים שלך, בני ברק 18.05.2020 shofar.tv/lectures/1320, וכן שיעור: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ב 18.05.2020 shofar.tv/lessons/12136) ומי יודע אם זה לא כפרה לכלל ישראל] אוהבים אותך אהבת נפש משפחת פ' באר שבע מבקשים ברכה: שאזכה ש... יהיה השמש בצמוד לכבוד הרב שליט"א כמו שיהושע בן נון שימש את משה רבינו ע"ה זיע"א.
'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).
מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
© 2024 כל הזכויות שמורות