הלכות ט' באב | הרב עמנואל טולדנו
תאריך פרסום: 29.07.2019, שעה: 23:16
- - - לא מוגה! - - -
כן,
זה יום תענית,
תשעה באב הוא יום תענית,
להתענות,
לא לאכול ולשתות,
ונוסף לזה הוא יום אבל.
אנחנו רואים בגמרא בתענית דף ל',
תנו רבנן,
כל הדברים האסורים באבל אסורים בתשעה באב.
אסורים
ברחיצה, בשיחה,
בנעילת הסנדל ובתשמיש המיתה,
ואסורים בתלמוד תורה.
זה חמישה דיני אבלות,
זה חמישה דינים באבלות.
אז גם בתשעה באב
זה יום אבלות,
אסור להתרחץ,
אסור לסוך,
ואסור לנעול לסנדל,
אבל יש פה שאלה גדולה.
שואל את זה, אני חושב, אבח בשולחן ערוך
על הטור.
במסכת תענית דף
יא אני חושב,
יש שם ספק בגמרא אם מותר לאבל לרחוץ פניו, ידיו ורגליו בצונן,
ומסקנת הגמרא שאבל יכול לרחוץ פניו, ידיו ורגליו בצונן,
אבל לא לרחוץ כל גופו בצונן או פניו, ידיו ורגליו בחמין.
ככה לך אני מדבר, זאת אומרת,
אפילו אדם שברמינן מת, לא מת,
ועכשיו הוא בתוך השבעה.
אסור לו לרחוץ
כל הגוף בצונן, לעשות מקלחת על כל הגוף,
או אפילו לרחוץ פניו, ידיו ורגליו בחמין אסור,
אבל לרחוץ פניו, ידיו ורגליו בצונן מותר אפילו לאבל גמור.
חושקן אבלות של תשעה ואב,
שזה אבלות ישנה על עורבון בית המקדש,
זה יותר קל, זה מבואר בגמרא בבמות מ״ג שיותר קל אווילות ישנה מאבוילות חדשה.
אז יש להכסות קושייה גדולה.
אמרנו שתשעה באב אסור בהכיל אותייה מדין תענית,
ואסור בחמישה עינויים.
רחיצה, סליחה,
נעילה את הסנדל ודבר אחר, תשביש המיטה, ואסור גם בתלמוד תורה,
זה מדין אבלות.
אבל מצאנו במסכת פסחים דף נד עמוד ב',
כתוב שם
עומר אבו אל-עוזר,
אסור להושיט ידו, אצבעו,
במים בתשעה באב,
להכניס אצבע במים,
במים קרים,
בתשעה באב,
כדרך שאסור להושיט אצבעו ביום כיפו,
במים ביום כיפו.
למה אסור להשיט אצבעו בתשעה באב?
הרי תשעה באב מדין אבלות.
מדין אבלות
יכול לרחוץ פניו וידיו ורגליו, אפילו אבל גמור, יש לו מת,
בתוך שבעה ימים יכול
לרחוץ פניו וידיו ורגליו וצונן. אז למה כאן אפילו אצבע אסור להכניס למים?
אלא כאן כתוב בגמרא הזאת
שמלבד איסור אבלות,
חמישה עינויים מדין אבלות,
יש עוד דין מדין תענית,
יש עוד חמישה עינויים,
כמו ביום כיפור.
ביום כיפור זה לא יום אבל חס ושלום,
להפך זה יום שמחה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו יום שנוכל לכפר את עוונותינו.
זה יום של שמחה, יום כיפור.
ומותר בתלמוד תורה,
כי זה לא אבלות.
אז למה אסור בשאר העינויים?
גם כן יום כיפור אסור להכילה ושתייה ואסור ברחיצה,
בשיחה,
בנעילת הסנדל
ובתשמיש המיטה.
זה לא מדין
אבל חס ושלום, אין אבל ביום כיפור.
זה מדין עינוי.
יש חמישה עינויים, הוסיפו את זה במסכת יומי,
בפרק יום הכיפורים,
לומדים מפסוקים,
תוספת עינויים על הצום של יום כיפור.
מלבד לא לאכול ולשתות
מטענים עוד
מהתענוגים האחרים,
מהתענוג של הרחיצה, מהתענוג של השיחה,
של נעילת הסנדל.
מטענים עינויים נוספים בשביל...
מדין תענית, לא מדין אבלות.
אז לכן,
גם בתשעה באב אפילו להושיט אצבעו במים אסור.
למה?
כי יש גם דין עינוי.
לא כמו שלכאורה אמרתי,
זה יום תענית
ויום אבל.
עמישה עינויים זה מצד האבלות.
לא ככה, זה לא רק מצד אבלות.
יש שני איסורים, אדם
שילבש נעליים בתשעה באב
עובר על שני איסורים,
על איסור דין אבלות,
אתה צריך להתאבל מטה, הולך עם נעליים
ומלבק דין אבלות
מצד,
מצד
דין עינוי.
הרי אתה, זה כמו יום כיפור.
צריך
חמישה עינויים.
אז אמרתי פעם בדרסה אצל בעלי בתים,
תראו דבר פלא,
אם אדם יאכל ביום תשעה באב, עבר על איסור תענית.
לא עבר על איסור אבלות.
וכי אבל אסור באכילה או שתייה?
אבר מותר באכילה או שתייה.
אפילו בבשר ויין מותר, אז התימנים אוכלים בשר ויין.
זה רק מנהגים.
מן הדין
אבל מותר לאכול
באבלותו.
רק למה לא אוכלים בתשעה באב? מדין עינוי.
זה לא מדין אבלות.
אבל למה לא לובשים נעליים?
יש שני איסורים.
איסור מצד אבלות.
אתה אבל, איך אתה לובש נעליים?
וחוץ מזה, מדין עינוי.
חמישה עינויים.
חז'ל,
הוסיפו בת ענית.
לא רק לא לאכול ולשתות.
צריך גם להוסיף עוד ארבעה עינויים מהתענוגים האחרים.
זו תוספת במצוות עינויים.
אז בתשעה באב
זה גם יום עינוי,
תענית והמישרה עינויים.
זה רואים מרב אל-עוזר.
אסור אפילו להרשיט אצבעו במים.
מדינב אל מותר לרחש פניו ודמור רגליים.
רק זה מדין, לא מדין אבלות,
מדין עינוי.
מדין עינוי אפילו לא שתצבעו עשו.
לכן
אמרתי לבעלי בתים,
מי שהולך עם נעליים עובר יותר חמור ממי שאוכל.
מי שאוכל
עובר על איסור תענית,
אבל זה לא עובר על איסור אבלות,
כי אבל מותר באכילה.
לאכול זה לא סתירה לאבלות.
גם אבל צריך לאכול ואוכל.
אבל אם הוא לובש נעליים הוא גם לא, לא, לא, הוא עובר על אבלות
וגם עובר על עינוי
לפי שצריך
חמישה עינויים.
ביום כיפור זה לא יום אבלות כלל,
זה רק יום עינוי,
ואסור בחמישה עינויים.
וגם בתשעה באב אסור בחמישה עינויים מצד עינוי ומצד אבלות.
אז מי שלובש נעליים עובר שני איסורים,
יותר חמור ממי שאוכל.
ככה יוצא.
עכשיו הסתפקתי ספק.
תמיד היה לי הספק הזה.
שנים רבות.
ידוע,
הרמב״ן עליו השלום אומר שחולה,
חולה שאין בו סכנה,
פטור מנתענית.
חולה פטור מנתענית בתשעה באב.
מביא ראיה מן הגמרא.
דרש רבה במחוזה.
עוברות ומניקות
מטענות ומשלימות
בתשעה באב
כדרך שמשלימות ביום כיפור.
שואל הרמב״ן, הרי עוברות ומניקות
הן בריאות, הן לא חולות.
אישה בהיריון אז היא חולה?
אישה, זה קצת יותר, היא צריכה
לאכול גם בשלה העובר, אבל
היא לא חולה.
אם חולה חיה ותשעה באב,
היה לו לומר לרבא חולה חיה ותשעה באב,
וקל וחומר עוברות ומניקות.
רק עוברות ומניקות, משמע דווקא הן שהן לא חולות.
אבל חולה לא גזרו בו רבנן כלל.
חולה לא חייב לצום.
וכך נפסק בשלוען ערוך.
חולה,
אדם יש לו חום 38, 38 וחצי,
הוא כבר צריך,
הוא לא יכול להסתובב.
הוא צריך לנוח בבית.
זה נקרא חולה שנפל למשכב
פטור מנתענית.
אפילו רק 38 חום וחצי ודאי הוא צריך להסתובב. אולי
יש כאלה שגם ב-37 וחצי כבר מטושטשים.
אבל לא נדבר 39 חום.
אז מי שחולה שם בוסה קונה פטור מנתענית.
להתענות הוא לא חייב,
כי הוא חולה.
ביום כיפור הוא חייב.
רק אם יש בו סקונה.
אז פיקוח הנפש דוחה.
אבל בתשעה באב
לגמרי לא גזרו בו רבנן.
לגמרי לא גזרו בו רבנן.
אז הסתפקתי,
כיוון שחולה לא חייב באיסור אכילה ושתייה,
האם יש לו איסור חמישה עינויים מדין תענית?
לכאורה, תשמע, זו שאלה יפה, אני שואל.
לכאורה החמישה עינויים
זה באו בתור תוספת לתענית העיקרית.
עיקר הצום זה אכילה ושתייה.
אדם, לצום, לצום, להתענות, לא לאכול.
הוסיפו חז״ל עוד
עינויים
מהתענוגים האחרים.
מנעילת הסנדל, מרכיצה, סליחה.
הוסיפו רבנן עוד עינויים, אבל זה רק בתור תוספת.
אבל אם חולה מותר לו לאכול,
אז הוא פטור מעצם, מעיקר התענית.
יכול להיות שאין לו חמישה עינויים מדין תענית.
יהיה לו חמישה עינויים, רק מדין אבלות.
מדין אבלות הוא חייב.
גם חולה חייב,
אסור לו בחמישה, אסור לו לבש נעליים. זה טוב.
שלא יתקרר, אני מדבר
בהופעה, ילבשו נעלי בית
גם בבית, אבל אסור לו לבוש נעליי
ואסור לו להתרחץ
מדין אבלות
אבל אני שואל האם גם מדין עינוי
אסור לו
אפשר לומר מתי
עמנואל אתה שומע?
מתי רבנן אמרו איסור
חמשת עינויים מדין עינוי
בתור תוספת לעיקר הצום,
עיקר הצום הוא אכילה ושתייה,
תוסיף גם לו להתענות משאר העינויים
אבל מי שהוא פטור מלצום הוא חולה,
הרי אמרנו לא גזרו בו רבנן, לא חייב להתענות,
אז לא נוכל לומר אבל מכל מקום חמישה עינויים תתענה.
יש לומר זה רק בתור תוספת, בתור שיפוץ
לתענית
אבל מי שלא חייב בעיקר הצום
לא חייב גם
מהי נפקא מינא, אבל בין קום מצד אבלות הוא חייב.
נפקא מינא אם מותר לחולה לרחוץ פניו ידיו ורקריו בצונן
מדין אבלות, הרי אין איסור.
אבל מותר לו לרחוץ פניו ידיו ורקריו בצונן, אפילו אבל בתוך שבעה.
ומדין עינוי, אז זה תלוי בשאלה
האם שייך לומר שחייבים בעינוי,
חמשת מן העינויים גם למי שלא חייב בעיקר הצום?
למי שחייב בעיקר הצום מוסיפו לו רבנן,
שגם
לשאר העינויים.
אבל מי שלא חייב בעיקר הצום,
אפשר לומר, לא חייבו אותו רבנן בכלל בשאר העינויים.
זה הספק שלי כבר מהרבה שנים,
ולא נפשט לי הספק.
נפקא מינא אם חולה יכול לרחוץ פניו ידיו ורגליו בצונן.
אם נגיד
רק מדין אבלות הוא חייב
חמשת עינויים,
אז אבל הרי מותר לרעוץ פניו וכן זה.
אבל אם נגיד זה גם מדין עינוי,
אז לכאורה הנביא ראיה מן הגמרא שאמרו אסור להושיט ידו,
אצבעו במים,
כמו ביום כיפור.
הגמרון מדברת שהוא לא חולה,
הוא חייב לצום,
אז גם צריך
לקרר את האצבע,
לא להרטיב אצבעו במים.
אבל אם הוא חולה שמותר לו לא לאכול,
אז לא מסתבר, אבל חמישה עינויים אתה חייב.
כי העינויים זה בתור תוספת,
זה בתור תוספת
לעיקר עצום.
אבל מי שלא חייבי עיקר עצום,
את ההיסטור של הדברים כתב הרב מבריסקי,
שיש
שני דינים ותישא באב.
דין תענית ודין עינוי.
יכול להיות שיש גם חמישה עינויים
במי שלא חולה.
אדם לא חולה,
הוא צריך לצום בחמשת עינויים,
ומצד עינוי, כמו יום כיפור,
זה הוכחנו מהגמרא בדף נ״ד במסכת פסחים,
אמר רב אלעוזר, אסור להושיט אצבעו במים,
כדרך שאסור להשיט אצבעו ביום כיפור.
מצד עינוי, כמו יום כיפור.
וגם מצד אבלות.
הוא חייב שני דברים, גם מצד אבלות.
אבל אם הוא חולה, זה הסתפק.
מכיוון שהוא פטור מעיקר רצון,
אולי לא חייבו אותו רבנון בשאר העינויים מדין עינוי.
למה? כי העינויים מדין עינוי זה שיפוץ
של הצום. הצורה של הצום,
אל תתענה רק מאכילה ושתייה,
תתענה גם מתענוגים אחרים.
אבל מי שלא יפטור מעיקר הצום, אז הוא ישמור את העינויים,
אפילו שהוא אוכל. זה לא נראה.
אבל קשה להכריע לבד.
לא פשטנו את הספק.
עכשיו אסביר משהו מדין סעודה מפסקת.
במשנה כתוב
שקט
לא יאכל אדם שני תפשידים
ולא יאכל בשר ולא ישתה יין
ויש להתפלא הרי סודה מפסקת זה ביום ח' אב
בערב תשעה ואב אוכלים סודה מפסקת
למה יש דינים בשמונה אב ועוד לא נחרב את המקדש?
שרפת המקדש הייתה ביום ט'
למה שיהיו דינים כאלה?
אז כתוב באמת בגמרא
למה אסור לאכול בשר
ולשתות יין בצודה מפסקת
שלא יהיה שולחנך מלא ושולחן רבך חסר
שולחן רבך זה הקדוש ברוך הוא
היה לו בית המקדש, היו מקריבים קורבנות כל יום
ומנחות ונצחים
ועכשיו חסר, לא בשר, לא קורבן
ולא נצחים
ולא יין
לכן שלא יהיה שולחן רבך חסר ושולחנך מלא
אבל זה פלא, אבל ביום ח' לא נשרף המקדש
המקדש נשרף ביום ט'.
הביאור הוא ככה
הביאור של דיני סעודה מפסקת הוא
בגלל שלמה אוכלים
אדם אוכל
שתי סעודות ביום
אני גם היום בצרפת
ראיתי אנשים בבוקר
הם אוכלים חתיכת עוגה או חתיכת
מזונות עם כוס קפה וזהו
זה האוכל של הבוקר
אבל בשתיים עשרה אוכלים ארוחת צהריים
ובערב אוכלים ארוחת ערב
שתי ארוחות ביום זה עיקר המאכל של האדם גם הריב מביא ככה הריב, כל הבשר מביא, שתי ארוחות זה מה שאוכלים בני אדם
עכשיו
מה שבצרדה מפסקת
אוכלים אוכלים לפני התענית
אבל למה אתה אוכל עכשיו?
במקום הסעודה של הערב
וחוץ מזה כל האוכל
למה אדם אוכל?
שיהיה לו כוח לעתיד
לא על העבר, בגלל רעב
אנחנו עושים אוכל בגלל שהוא רעב
אבל האמת הוא
האוכל זה בשביל לקבל
כוח בעתיד.
אז כל סעודה מפסקת היא במקום סעודת הלילה, בשישי רק כוח ללילה.
זה נקרא סעודת תשעה באב.
אז אתה רק מקדים אותה,
זה בעצם הסעודה של תשעה באב.
אתה מקדים אותה לפני כן בכלל איסור תענית.
לכן הסעודה הזאת יש לה דין שלא יהיה בה שתי תבשילין,
לא יאכל בה בשר ויין,
שלא יהיה שולחן רבך,
כי זה סעודת תשעה באב, נשרף הבית.
התחיל להצטרף, אבל זה בתר התחלה הולכים
ונגמר בעשיר יין.
לכן
יודעים שסעודה מפסקת.
זו סעודה של תשעה באב.
לכן נסביר עוד דין.
אם למשל אחד
אני וחברי אוכלים בשעה שלוש
ארבע הצהריים,
ערב תשעה באב,
אבל הוא רוצה לאכול עוד אכילה לפני השקיעה.
אני לא רוצה, אני מספיק לאוכל הזה.
אז אני צריך להתנהג דין סעודה מפסקת?
והוא לא.
כי הוא הרי יאכל עוד אכילה.
אז האכילה היא האכילה של הלילה
במקום הלילה.
לכן יש לה דין.
אבל האכילה של הצהריים זה לא בשביל הלילה. אתה רואה, הוא אוכל עכשיו ורוצה עוד פעם לאכול אחרי זה, אז זה היסוד,
מה שאנחנו חוזרים.
שכל הדין עם שסעודה מפסקת,
כי היא נקראת סעודת תשעה באב.
משנברורה מביא שצריך לו, בשעה שאוכלים סעודה מפסקת
בשם ירושלמי,
לומר דא היא סעודתה דתשעה באב.
למה כל הדינים האלה של סעודה מפסקת,
בכלל שהיא סעודה במקום הלילה זה סעודה של תשעה באב.
אתה אוכל, מקדים את הסעודה.
הסעודה של תשעה באב זה הדין שלה.
עכשיו,
לכן אסור בצר או יין, כי זה סעודה של תשעה,
ובתשיעי נשרף המקדש.
לכן שלו יש שולחנך מלא ושולחן רבך חסר.
עכשיו, אם אחד חולה,
פטור מנצום,
אמרנו מקודם בשם הרמב״ן,
לא גזרו רבנה כלל על חולה.
עכשיו, אם זה חל במוצאי שבת תשעה באב,
או תשעה או תשעה בשבת ונדחה,
עכשיו הוא בא, הוא צריך, אם הוא בא לאכול הוא צריך לעשות את הבדלה.
אז מה יעשה הבדלה?
אני אמרתי שאסור לעשות הבדלה על היין,
רק על מיץ ענבים.
כי אתם יודעים, בשולדה מפסקת מותר מיץ ענבים, מן הדין.
מן הדין, לא מן המנהג.
נהגו אפילו מיץ ענבים לא סוטיף
בשבוע שאלבות תשעה באב.
אבל מצד ההלכה,
לפי שמה זה, שלא יהיה שולחן רבך מלא בשולחן הסרט.
דברים שמקריבים לקדוש ברוך הוא.
ועכשיו הם בטלו.
לכן זה אוסר אותך שגם אתה לא,
שולחן
רבך חסר ושולחנך מלא.
אבל דברים ביין,
נצחים זה רק ביין.
נצח שיכר.
צריך נצח המשכר, יין המשכר,
לא אומץ ענבים.
צריך יין שתשש.
יש בו אלכוהול.
צריך נצח שיכרנו.
אז לכן המיס ענבים מותר במדינה בשרדה מפסקת,
רק מצד המנהג.
עכשיו,
אם הוא אוכל בתשעה באב,
הוא צריך לעשות הבדלה.
אם הוא יעשה על היין,
הרי היין אסור לשתות.
לפי זה שלו יהיה שולחן רבך חסר ושולחנך מלא. ביום תשעה באב לשתות יין?
אתה, בית המקדש ערב, אין נס אחי.
אתה תשתה יין?
אז לכאורה,
על מה יעשה
קידוש?
יעשה הבדלה?
על מיס ענבים.
כי אם יעשה על יין,
הרי זה אסור לשתות יין.
ואיך הוא ישתה? מה תגיד?
בשביל מצוות הבדלה מרן מתיר לשתות.
זה בסבוע עשה בו תשעה באב,
שכל האיסור הוא מנהג.
אז במקום מצווה לא נהגו.
אבל כאן שהאיסור לשתות יין בתשעה באב זה מן הדין,
כי ביום תשעה באב לא שותים יין,
לא אוכלים בשר.
אז לכן אני אומר לא לעשות עם היין.
אבל על פי שיש כאלה, יש רבנים גדולים שהתירו לעשות על היין ממש.
אבל מה שאני אומר,
אני הבאתי גמרא בדף למד עמוד ב',
הגמרא אומרת
כל האוכל בשר
ושותה יין בתשעה באב,
עליו הפסוק אומר,
ותהי עוונותם
על עצמאותם
אך העבירה הזאת
יחקוקה בעצמות.
ככה אם היא יחקוקה רק בבשר
אדם כשהוא נפטר
הבשר נהיה עפר
ונמחק העבירה גם.
אבל אם היא חקוקה בעצמות
ותהי עוונותם על עצמאותם.
אז כתוב,
כל האוכל בשר ושותה יין בתשעה באב כמה שונותם,
בדף לומד עמוד ב',
ולא זוכה ורואה בשמחתה.
בעניין ירושלים.
שוער רשי, רשי היה קשה לו.
מה זה אוכל בשר ושותה יין?
בתשעה באב לא אוכלים.
אז רשי יכול לפרש עם החולה.
כשגם חולה אסור לו לאכול בשר ולשותה יין,
משום שלא יהיה רבך חסה,
שוען רבך חסה ושוען מלא.
רשי לא פרש ככה.
רשי פירש
האוכל בתשעה באב, הכוונה במסעודה מפסקת.
אבל אילולא דיבר רשי היה טוב מאוד לפרש
אכל בתשעה באב או חולה,
ואכל בתשעה באב.
אבל אסור לו לאכול בשר ויין, למה?
וגם שני תמשינים, כי זה סעודה של תשעה באב.
יש לה אותו דין של מסעודה מפסקת.
לא אוכלים בתשעה באב,
לא בשר ולא יין ולא שני תבשנים.
רבי חנן אמנה הקשה אומר, רצה הקדוש ברוך הוא זכות את ישראל,
ולפיכך חירבה להם את הרומץ הזאת.
שנאמר אדוני חמץ ומען צדקו, ירדי תרבד.
אני רואה שהתחילו ל...
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.