ארבע מידות בתלמידים: מהר לשמוע ומהר לאבד יצא שכרו בהפסדו | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום, אברהם בן טרוינט,

יעבור בשלום ניתוח מעקפים ובעזרת השם לא יהיו לו יותר סתימות בעורקים, יחלים ומתחזק

גם בתשובה שלמה ויזכה לבנות בית נאמן בישראל מהרה.

ארבע מידות בתלמידים

מהר לשמוע ומהר לאבד

יצא שכרו בהפסדו

קשה לשמוע וקשה לאבד

יצא הפסדו ושכרו

מהר לשמוע וקשה לאבד חכם

קשה לשמוע ומהר לאבד זה חלק רע

אברטנורה אומר

מהר לשמוע

ומהר לאבד פעמיים מהר

מהר לשמוע זה אדם ששומע מהר

אבל גם מאבד מהר

מאחר

שהוא שוכח מה שלומד, ממהר לאבד

מה הנאה יש לו במה שהוא מהר שומע

זאת אומרת שהוא קולט מהר את מה שמלמדים אותו

אבל אם בסוף

צ'יק צ'אק הוא שוכח

נמצא שההפסד שלו

גדול משכרו

ההפסד שהוא מאבד מהר

הוא יותר גדול מהשכר שהוא ממהר לשמוע להבין לקלוט

יש מידה שנייה קשה לשמוע וקשה לאבד

יצא הפסדו בשכרו

זאת אומרת מה שקשה לו עד שהוא מבין

קשה הבנה מה שאנחנו קוראים

זה ההפסד שלו אבל השכר שלו

זה קשה לאבד זאת אומרת הוא זוכר את הדברים ולא מאבד אותם מהר

המידה הזאת

טובה

יש בה יותר יתרון על המידה הנפסדת

הואיל ומה ששמע אחרי הקושי

הוא זוכר ואינו שוכח

מה נפקא מינה?

אתם יודעים מה נפקא מינה?

אומר אברטנורה

אם יש לפנינו שני תלמידים

ואין לנו לספק מזון אלא לאחד מהם

אז נקדים את הקשה לאבד

על המהר לשמוע

נגיד אנחנו צריכים להחזיק עכשיו אחד משני תלמידים

אז מה?

יש לנו כסף רק לאחד

מה נעשה?

נקדים את הקשה לאבד

אפילו אם הוא קשה לשמוע

העיקר שהוא לא מאבד את מה שהוא לומד

אז משקיעים בו

יותר ממי שמהר מבין, מהר שומע

אחר כך כתוב

מהר לשמוע וקשה לאבד

גם הוא שומע מהר, מבין מהר, וגם הוא לא מאבד, זוכר תמיד

קוראים לאחד כזה חכם

קשה לשמוע

ומהר לאבד, וואי וואי וואי,

גם בקושי מבין, וגם אחרי שהבין,

כמו התלמיד של רבי פרדה

עד שהוא מבין ארבע מאות פעם

הוא גם ממהר לאבד

זה חלק רע

לא אומרים רשע

חלק רע

למה?

אי אפשר פה כמו במשניות הקודמות שלמדנו להגיד חסיד ורשע

כי הדבר לא תלוי בבחירה של האדם

זה חסרון בו

מעיקר בריאתו, ככה הוא נולד

הוא נולד

או שהוא קשה לשמוע,

או שהוא מהר לשמוע,

או שהוא קשה

לאבד או שהוא מהר לאבד

אז זה חסרון מצד הבריאה שלו

אז אומרים זה חלק רע

זאת אומרת נפל בחלקו

החלק הרע

שהוא גם

קשה לשמוע, לוקח לו עמוד זמן עד שהוא מבין, וגם תכף ומיד הוא גם מאבד

זה הברטנור

ארבע מידות בתלמידים

מידות אלו אמרנו אינן ביד האדם לקנותן

אומר תשבץ בספרו מגן אבות

אלא הן מתנה מבורא עולם

ועל כן לא אמר בהן נתנה חסיד או רשע

כי אין דברים אלו ביד האדם

אלא הן חסרון

שיש בו מעיקר בריאתו

וכן אומר רבנו יונה

כי בינת האדם

היא מתנה מאת השם יתברך, על כן אין בעניין זה צדקות או רשעות

לא שייך בזה צדיק או רשע

עכשיו, אז מה התועלת להזכיר את המידות הללו?

וכמו שאני אגיד שיש אחד

שנולד גבוה ואחד נמוך,

אחד נולד כך ואחד,

מה התועלת שאומרים לנו?

אם אין המידות הללו ביד האדם כלל,

מה התועלת בהזכרתם?

על התמיהה הזאת עומד הספורנו ואומר

התנא בא להשמיענו

כי יכול האדם להישמר מהנזק

העלול להיגרם לו ממידות אלו.

יכול אדם להישמר

מהנזק

שעלול להיגרם לו ממידות אלו.

ואם רק יתבונן

ויתמיד בלימודו.

זאת אומרת, אם אתה תקרא שטחי,

אז ברור שהמידות שלך, אם אתה קשה לשמוע,

אתה לא תבין כלום.

אבל אם יתבונן,

וגם יתמיד בלימודו שקידה,

אז זה יועיל לו.

ואם הוא בעל החלק הרע,

הוא קשה לשמוע ומהר לאבד,

הוא צריך להשתדל

כדי להישמר מהנזק העלול להיגרם ממידה זו.

אז זה דורש ממנו השתדלות יתרה מאחרים.

בספר כנסת ישראל

מביא מהבגדי שש

שהוא מתייחס לשאלה

מה טעם ראה הטנא

להזכיר מידות אלו?

מה הטעם שראה הטנא להזכיר את המידות האלו

אם אין הן ביד האדם?

מבאר,

כי אפשר שהטנא בא לדבר על לב התלמידים

שלא יהיה רע בעיניהם על התורה והחוכמה שיש בה חבריהם

יותר מהם,

וכדי שלא ייכנאו בהם.

כי בשעה שהם יודעים כי החוכמה תלויה בתכונות של האדם וככה הוא נולד איתן.

וזה לא שווה בכל אחד.

אבל יחד עם זאת,

עליהם לדעת כי על ידי השקידה וההתמדה

יוכל כל אדם לזכות בתורה ולקנות מה שחסר לו.

זה כבר למדנו מדרשות קודמות,

שלעולם לא התייאש אדם וכו'.

רוב גדולי ישראל היו קשי הבנה בקטנותן,

והפכו להיות גדולי ישראל

ומאורי הדור.

הכל תלוי בשקידה והתמדה

והשקעה אמיתית.

יסוד גדול לומדים דברי התנא,

ובספר אבות על בנים

המובא בספר כנסת ישראל

הוא לומד

שאין התורה כשאר החוכמות.

בשאר החוכמות מי שנולד חכם

או מי שנעשה חכם מכוח התמדתו אשר הוא מצליח.

זאת אומרת,

לא חן הדבר בתורה?

בתורה הקדושה,

אפילו מי שנולד בכלים,

כלים מוכשרים להיות חכם,

וגם

מי שמתמיד בלימודו,

אם אין הוא מתנהג על פי חוקי התורה,

הוא לא יזכה להגיע אל האמת

וגם ישכח את תלמודו.

זאת אומרת, גם מי שנולד עם מתנה גדולה,

שהוא ממש חכם.

הוא מהר לשמוע וקשה לאבד.

וגם אחד שרק יתמיד, יתמיד, יתמיד בלימוד.

אבל אם הוא לא מתנהג על פי חוקי התורה,

הוא לא יזכה להגיע לאמת וגם ישכח תלמודו.

כי אפילו שהוא נולד בטבע, מהר לשמוע.

אבל אם המעשים הרעים

נמצאים איתו, הוא מאבד מה שנותנים לו,

ולא יעלה בידו מהומה.

ראינו שהרבה אנשים, בחורים שהיו בישיבות והיו שפיצים, מה שנקרא,

נשבר להם השפיץ בסוף.

כי יצאו לתרבות רעה.

לעומת זאת,

אם הוא נולד באופן

שטבעו קשה לשמוע,

אבל על ידי מעשיו הטובים,

הוא זכה להיות קשה לאבד.

אז יצא הפסדו,

שהוא קשה לשמוע בשכרו, שהוא כבר קשה לאבד, וזה נשאר אצלו.

ואם הוא מהיר לשמוע

וגם קשה לאבד,

והמצב

הכי טוב,

היינו שהוא מתנהג בקדושה,

זה החלק הטוב.

כלומר, אף על פי

שהינו מכיר בעצמו שיש לו כלים טובים,

בכל זאת הוא גם נזהר מאוד לקיים כל מצוות התורה הקדושה.

זה החלק טוב.

כי יש בן אדם שחושב שהוא כבר

מאנדאו אמר,

ואז הוא מזלזל במצוות.

אבל אם הוא גם

מקפיד על הכל, זה החלק טוב.

אך מי שקשה לשמוע בטבעו,

אין לו קליטה מהירה,

וגם מעשיו אינם ראויים,

זהו חלק רע.

שעמל ויגע על הריק,

ויש לו גם גיהנום בעולם הזה וגם בעולם הבא.

וגם בעולם הזה רע לו.

בעל אבות דרבי אל-עזאר,

החתן של בעל נתיבות המשפט, אומר,

כי המשנה לא נאמרה רק על הלימוד לבד,

אלא אף על אדם ששומע

איזו מידה טובה,

או שומע איזה מעשה טוב,

ובשעה שהוא שומע,

הוא נהנה ולומד מכך.

העיקר הוא שלא יאבד את הדבר,

אלא יעשה הדבר עליו רושם על כל פנים לזמן מה.

זאת אומרת,

שומע,

נהנה,

אבל העיקר

לא לאבד את הדבר,

אלא שיעשה עליו רושם הדבר לזמן מה.

כמו שאומר הנביא,

קחו עמכם דברים ושובו אל אדוני.

היינו שלא יישארו הדברים בגדר שמיעה בעלמא,

שאינה עושה רושם על השומע.

כי אז

אין הוא מרוויח מאומא משמיעתו זו.

מאחר ואמרנו את הדברים האלה,

אני ממש לא יכול להתאפק.

ואני אחזור על הדברים שאמרתי עכשיו.

תזכרו מה שאני אומר ותפיצו לרבים.

עוד פעם,

כחו עמכם דברים

ושובו אל אדוני.

שלא יישארו הדברים בגדר שמיעה בלבד,

שהיא לא עושה רושם על השומע.

אני מבקש, הדברים שאני אומר עכשיו,

לא יהיו בגדר שמיעה בעלמא.

שלא תעשה רושם על השומע.

כי אז הוא לא ירוויח מאומא משמיעתו, זה יעלה לו ביוקר.

יעלה לו ביוקר.

אני מחזיק לפניי

מסמך של האו״ם

New World Order,

UN Agenda,

21 until 2030. זאת אומרת,

תוכנית

של האו״ם,

בין השנים

2021 עד 2030. עם סמל של האו״ם,

וזה לא קונספירציה,

אלא זה דברים שכתובים

במסמך של האו״ם.

אני אומר לכם ישר את התרגום.

סדר עולמי חדש של האו״ם,

בין השנים

2021 עד 2030.

לא תאמינו מה שתשמעו.

תתכוננו.

קחו אוויר, תנשמו,

ואל תתייאשו,

כי יש אלוהים למעלה.

דבר ראשון,

בין השנים האלה

תהיה ממשלה עולמית אחת.

מטבע עולמי

חסר מזומנים.

בנק מרכזי עולמי.

צבא עולמי אחד.

סוף הריבונות הלאומית.

סוף כל הריבונות הלאומית.

סוף כל הרכוש בבעלות פרטית.

סוף התא משפחתי.

סילוק אוכלוסין.

שליטה בגידול האוכלוסייה וצפיפות האוכלוסייה.

חובה מרובה בחיסונים.

הכנסה בסיסית אוניברסלית.

הכוונה משכורת צנע.

השתלת מיקרו-צ'יפ לרכישה נסיעות מעקב ובקרה.

יישום מערכת אשראי חברתית עולמית,

כמו שיש לסין.

טריליוני מועמדים

המחוברים למערכת הניטור G5. הממשלה תגדל את הילדים.

בתי ספר ואוניברסיטאות בבעלות ממשלתית.

סוף התחבורה פרטית.

בעלות על המכוניות.

כל העסקים יהיו בבעלות הממשלה, התאגיד.

הגבלה

על מה שלא חיוני בטיסות.

בני אדם

ירוכזו באזורי התיישבות אנושית.

ערים.

סוף ההשקיה.

סיום המשק הפרטי.

החי והמרעה.

סוף הבתים המשפחתיים.

שימוש מוגבל בקרקע המשרתת צרכים אנושיים.

איסור של תרופות טבעיות

שאינן סינתטיות

ורפואה נוטורופתית.

בסוף דלק מאובנים.

עד כאן המסמך.

מי שמבין,

אנחנו נתגעגע לפרעה.

בוקר טוב.

עד כאן המשק הפרטי.