ל"ג בעומר | הרב שמעון משה חי רחמים

 

- - - לא מוגה! - - - 

בר יוחאי, נמשכת אשריך, שמן ששון מחבריך, שמן ששון מחבריך.

אז זה ונצליח היום בסיעתא דשמיא לכבוד יומה דהילולא,

יח באייר, של רבי שמעון בר יוחאי,

התנא האלוקי,

נעסוק בענייני דיומה הקשורים אליו.

המדרש בשיר השירים רבה א' מביא מעשה על אישה אחת מצידן שמקום, שהייתה חיה עם בעלה כעשר שנים.

ולאחר עשר שנות עקרות

חשב הבעל לגרשה היות ולא הביאה לו ילדים לעולם, ואינו יכול להמשיך את זרעו.

וכפי שאומרת המשנה ביבמות פרק ו', משנה ו',

נשא אישה ושעה עימה עשר שנים ולא ילדה, אינו רשאי להיבטל

ממצוות פרו ורבו.

כיוון שכך הלך הבעל יחד עם אשתו אצל התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי,

וביקשו להיפרד

זה מזו.

אמר להם רבי שמעון בר יוחאי, כשם שהתחתנתם זה לזו במאכל ומשתה, כך תיפרדו זה מזו מתוך מאכל ומשתה.

מיד עשו סעודה גדולה של משתה ושמחה והזמינו את קרוביהם וחגגו עד השעות הקטנות של הלילה.

ומה עשתה אותה אישה?

במהלך הלילה המשתה נתנה לבעלה לשתות

יין יתר על המידה עד שהשתכר.

וכתוב ליבו ביין אמר

לפני כל הנוכחים לאשתו,

אשתי,

כל חפץ טוב שיש לי בבית,

תלי אותו ולכי לבית אביך.

ומה עשתה אישה חכמה

לאחר שכולם הלכו והבעל נרדם?

בבית

אמרה האישה למשרתים,

שאו את בעלי והוליכוהו לבית אבי.

ואף היא הלכה לשם,

ובמהלך הלילה פג יינו ונעור משנתו ושאל בפליאה את אשתו,

מה קורה?

היכן אני נמצא?

השיבה בבית אבא.

כשהוא המום מהתשובה שלה, הוא שואל אותה,

מה לי ולבית אביך?

והרי אני זוכר שהתגרשנו.

איי, איי, השיבה לו האישה בחוכמתה,

וכי לא כך אמרת לי בערב,

כל חפץ טוב שיש לי בביתי,

תלי אותו ולכי לבית אביך?

אז דע לך,

כי אין לי חפץ טוב בעולם יותר ממך.

ולכך אותך הבאתי לכאן.

ולמחרת בבוקר נפנו והלכו להם אצל רשבי הקדוש,

וכאשר עמד על חוכמתה של האישה עמד והתפלל עליהם,

וכיוון שכלל הוא כי צדיק גוזר והקדוש ברוך ומקיים, נפקדו הם בפרי בטן.

נשאלת השאלה בפי חז״ל על המעשה הזה, על המדרש הזה בשיר השירים,

מדוע רבי שמעון בר יוחאי לא התפלל כבר בפעם הראשונה

שהגיעו אליו וכי אינו חפץ היה לעשות שלום בית של שני בנים למקום ברוך הוא?

אלא מסבירים רבותינו הקדושים כי לפי הדין באמת לא היו צריכים לילדים ולא היה צריך להיות להם ילדים.

אך כיוון שהם יצאו מגדר הרגיל באהבתם האמיתית זה לזה,

טבע רבי שמעון בר יוחאי שגם הקדוש ברוך הוא יצא מגדר

אהבתו הרגילה לבניו ויעניק להם בנים.

והבהירה היה לכך מדבריה של חנה אשת אלקנה שאמרה חנה אני מתפללת לקדוש ברוך הוא שייתן לי פרי בטן ואינו נותן לי

כי היא ידעה שלא מגיע לה

והיא אמרה ריבונו של עולם אני אסתר וכבר נאמר בפרשת סוטה שהיא אישה כשרה שנסתרה מבעלה

ולא עשתה עבירה ובעלה קינא לה וכולי בא אל הכהן

ונותן לה לשתות מהמרים המרים עם שם השם המפורש ופרשת סוטה והכל

ואז הקדוש ברוך הוא הופך

את היוצרות והאישה הזאת תתעבר וכולי. אמרה חנה גם אני אסתר ריבונו של עולם מפניך אף על פי שאני יודעת בדין שלא מגיע לי וממילא אתה תצטרך להפוך סדרי עולם.

אך ברגע שהיא שומעת מבעלה לא אנוכי טוב לך,

מעשרה בנים היא הבינה שיש פה אהבה מעבר לאהבה הטבעית

ולכן היא מבקשת מהקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם שדד את מערכות הטבע בעבורי

ולכן היא זוכה לבן ששקול כנגד משה ואהרון.

משה ואהרון אומר דוד המלך בכהניו ושמואל

דהיינו בנה של חנה ואלקנה בקוראי שמו.

מזה למד

נשביע הקדוש את העניין הזה ונתפלל על אותו הזוג וממילא זכו ונפקדו.

כך מופיע המעשה הזה במדרש רבה, פרק א',

על שיר השירים.

כידוע בפי כל שביום שחל בו ל״ג בעומר באותה שנה יחול בו גם פורים וכן להפך ביום שחל בו פורים יחול בו ל״ג בעומר.

זה נקרא

תחת הקיצור פלג חי.

דהיינו ביום שיחול בו י״ח באייר

יהיה גם

ל״ג בעומר ואז זה רמז גם לאותו יום שיחול בו פורים.

שואלים המפרשים מה הקשר בין פורים לבין ל״ג בעומר

וכי יש איזה מכנה משותף בין רבי שמעון בר יוחאי לבין פורים.

אנחנו יודעים שיש מכנה משותף בין רבי עקיבא למשה,

לרבי שמעון בר יוחאי.

וחוץ מזה, מה אפשר להשיג בל״ג בעומר שאי אפשר להשיג

בפורים

או שאפשר

שדימו את זה חכמים.

אלא מוריי ורבותיי, אנחנו צריכים לדעת, ל״ג בעומר זה הכנה האמיתית שלנו בימים של ההכנה ובפרט ביום י״ח באייר לקראת חג מתן תורה.

הטור בסימן

תכח בהלכות ראש חודש מביא סימן לקביעת המועדים

באותיות של אדבש.

וכך הוא,

אט דהיינו ביום הראשון שיחול בו פסח ביום זה גם ת׳ יחול תשעה באב

וסימנך על מצות ומרורים יאכלוהו.

מצות הכוונה לפסח ומרורים הכוונה לתשעה באב.

בש ב׳ וש׳ ב׳ ביום שחל יום ב׳

לפסח יחול בו ש׳ שזה חג השבועות.

ג׳ ג׳ ר׳ ביום שיחול היום השלישי של פסח ר׳ יחול בו ראש השנה.

ד׳ ביום שחל יום הרביעי לפסח

קריאת התורה כן של פסח

אז יחול גם ק׳ שזה שמחת תורה.

דהיינו קריאת התורה ק׳.

ה׳ צ׳ ביום שיחול ה׳

של פסח אז יחול בו צ׳ שזה צום יום הכיפורים.

ו׳ פ׳ ביום שחל יום ו׳ דה פסח זה כיום פורים שעבר.

יוצא שפלג ח׳ והיינו פורים ל׳ ביום שחל פורים

יהיה ל׳ בעומר שזה י׳ח באייר כפי שאנחנו יודעים.

ובאמת לכאורה אין קשר בשני המועדים הללו של פורים

לבין ל׳ בעומר.

מרן כף החיים סופר כותב בסימן ת׳ צ׳ ג׳ עוד כ׳ו בשם שער הכוונות הנזכר

שהשמחה היא משום שבאותו יום שמח רבי עקיבא את חמשת תלמידיו

והם רבי שמעון בר יוחאי שהיה אחד מתלמידיו

הגדולים שנותרו.

ובסנהדרין בדף פ״ו בפרק אלו הן הנחנקין

מובא כי סתם משנה כרבי מאיר,

סתם ברייתא כרבי נתן וכולי הוא אליבא דרבי עקיבא. והמשותף

בין משה רבנו לבין רבי עקיבא ולבין רבי שמעון בר יוחאי זה הסוד הבא.

משה רבנו הוא אבי אבות התורה שבכתב.

רבי עקיבא הוא אבי אבות התורה שבעל פה.

רבי שמעון בר יוחאי הוא אבי אבות תורת הסוד.

עוד בתקופתו של רבי שמעון בר יוחאי עסקו כבר בחוכמת הקבלה,

אבל אף אחד לא העז לכבות אותה לנחלת

רבים אלא דור אחרי דור.

וביום ל״ג בעומר,

זהו יום פטירתו של רבי שמעון,

אסף רבי שמעון שבעה מתלמידיו, ואלו הם רבי אלעזר בנו,

רבי אבא שהיה הוא הסופר,

רבי יהודה, רבי יוסי, רבי חייא ורבי יצחק.

והסביר להם רבי שמעון כי אין ברצונו להיכנס לעולם הבא כשהוא בוש ונכלם.

ולכן הוא עומד לגלות להם את חוכמתה של הקבלה,

חוכמת הזוהר, חוכמת הסוד,

שעד עכשיו הייתה גנוזה בליבו ולא

הוא עלתה על הכתב.

ועל כן התיר ביום הזה לרבי אבא לכתוב את כל תורת הסוד.

וכך מובא באידרא זוטא,

וכך

אסדרנה לכו רבי אבא יכתוב

ורבי אלעזר ברי יעלה ושאר חברייה ירחשון בליבהו.

הביאור לכך,

כך אסדר לפניכם

שאדבר רבי אבא יכתוב רבי אלעזר ישנן והשאר ישננו בשקט בליבם ימלמלו.

וביום פורים

זכינו לקבל את התורה מחדש,

כפי שאומרת הגמרא בשבת דף פח עמוד ב'.

הדור

קיבלוה, רמז לכך, כן, הדור קיבלוה בימי אחשורוש.

וכדברי הפסוק, ויתייצבו בתחתית ההר.

אמר אבי אבדימי, זה לשון הגמרא בר חמא בר חסא, מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם הר כגיגית.

ואמר להם, אם אתם מקבלים תורה מוטה ואם לאו,

שם תהא קבורתכם.

אמר אבי אחא בר יעקב, מכאן מודעה רבה לאורייתא,

שחזרו וקיבלו את התורה בכפייה,

כמו שאומרים.

אמר רבה, ואף על פי כן הדור קיבלוה בימי אחשורוש, דכתיב באסתר ט' קיימו וקיבלו היהודים.

מה קיימו ומה קיבלו?

את מה שכבר קיבלו, דהיינו, את התורה הקדושה.

אם כן, יוצא אפוא הקשר בין פורים ללאג בעומר,

שבשני הימים הללו עם ישראל קיבל את התורה, וזה חג

מיוחד לתורה שבעל פה.

ומה שאפשר להשיג בפורים, שמעלתו כיום הכיפורים, כפי שסוברים חכמינו זיכרונם לברכה,

פורים כפורים,

פחות במעלתו מפורים, ניתן להשיג אף בלאג בעומר,

והכל על פי ההכנה שאנחנו נכין.

הגאון מווילנה ביאר ביאור נפלא ורמז רמז ללאג בעומר לחובתה של השמחה.

וכן כתב

רבנו בעל אבני יששכר על השמחה ביום ל״ג בעומר.

וישנם רמזים וחובה לשמחה ביום ל״ג בעומר,

כי ל״ג בעומר הוא יום שמחה ורמוז לכך בתורה הקדושה.

בפרשת מצורע

כתוב בשלושת הפסוקים מפסוק י״ג עד פסוק ט״ו,

סך הכל ארבעים ותשעה מילים.

הזוהר הקדוש רומז לכך שהם כנגד ארבעים ותשעה ימי ספירת העומר,

בהם אנחנו סופרים ומתקנים בכל יום ויום מידה.

הגאון מווילנה,

זכותו תגן עלינו אמן,

אומר שהמילה מועד שכתובה שם היא הכוונה לל״ג,

רמז לל״ג בעומר שהוא יום שמחה.

והבני יששכר, זכותו תגן עלינו אמן כתב,

נתעמת לנו מאנשי אמת אשר השמחה על ציון הרשבי הקדוש היא שלא כדרך הטבע,

שנאמר במשלו י״ג ט״, אור צדיקים, אשמח.

ל״ג בעומר,

נאמר עליו

בשיר הנפלא שחיברו וישתו הצדיק רבי שמעון לביא,

שהיה מלחין ומשורר להבדיל מאומות העולם,

ורשעי עם ישראל המלחינים שירי עגבים,

שירים טמאים המשפיעים על הנפשות בטומאה,

זכה רבי שמעון לביא,

ששמו חקוק בשיר הקדוש בר יוחאי,

שהשבת האחרונה,

זכינו שבת שקודם ל״ג בעומר,

לשורר את השיר הנפלא הזה, ויש בטעם,

ובפרט,

כפי שכתבו רבותינו המקובלים, שהשתדל אדם בכל ליל שבת לשורר את השיר הזה, בר יוחאי.

וראה זה פלא,

במילים, באחד מן הבתים, כתוב את הדברים הבאים.

בר יוחאי

ולשדה תפוחים עלית ללקוט בו מרקחים סוד תורה קצים ופרחים נעשה אדם נאמר בעבורך.

שואלים רבותינו הקדושים,

במה התכוון המשורר רבי שמעון לביא,

שאמר את דברי הכתוב, נעשה אדם, נאמר בעבורך.

וכי הקדוש ברוך הוא התכוון על רבי שמעון בר יוחאי עוד בזמן בריאת העולם,

שאמר למלאכים בענווה יתרה נעשה אדם בצלמנו וכולי?

האדמו״ר ממישקוליץ מבאר כך,

על פי הגמרא בעירובין דף יג עמוד ב׳

שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל.

הללו אומרים נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא,

והללו אומרים נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא.

לאחר

שתי שנים ומחצה נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא.

המארש״ע על מסכת מכות דף כג עמוד א',

מבאר את הלשון נמנו וגמרו באופן הבא.

נמנו וגמרו הכוונה למנו וספרו. נמנו, מנו,

וגמרו, ספרו. את מה הם מנו וספרו?

את התרי״ג מצוות.

ומצאו שמצוות עשה הן רמח ומצוות לא תעשה הן שסה.

ומה יותר?

האם מצוות תעשה או מצוות לא תעשה?

ידוע לכל כי מצוות לא תעשה מרובים הם על מצוות עשה.

והיות ומרובים הם על מצוות עשה, קרוב לוודאי שאדם ייכשל חס ושלום ויעבור על מצוות התורה יותר מאשר תהיה לו זכות לקיימם.

ועל כן,

בעת מחלוקתם במשך שנתיים ומחצה בין בית שמאי לבית הלל הגיעו למסקנה ונמנו וגמרו שנוח לו לאדם שלא נברא כדי שלא יעבור על מצוות התורה.

אמנם רבי שמעון בר יוחאי במסכת סוכה, דף מה עמוד ב',

אמר,

יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין.

אם כן יוצא אפור שנוח לו לאדם שנברא, כי אפילו אם חלילה ייכשל ויעבור על מצווה אחת

ממצוות התורה,

יש לו את רבי שמעון, שכדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק, שיכול לפטור אותו מן הדין בשמיים אחרי מאה עשרים.

ולפי זה מפרש האדמו״ר

את דברי הפיוט, נעשה אדם,

שאמר הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת,

אמר הקדוש ברוך הוא, בראתי את האדם אף על פי שלכאורה נוח לו,

כמו שנמנו וגמרו שלא נברא יותר משנברא.

כי קרוב לוודאי שיעבור על מצוות התורה יותר מאשר לקיימן.

אבל עם כל זאת בראתי את האדם ואמרתי נעשה אדם,

למה זה?

כי נאמר בעבורך, בגלל רבי שמעון,

בזכות רבי שמעון,

שעתיד לומר יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין,

על כן אמרתי את המילים הללו למלאכים,

נעשה אדם,

נאמר בעבורך.

ובאמת, מה ראה לנכון המחבר לומר נעשה אדם, נאמר בעבורך? וכי הקדוש ברוך הוא נתכוון אל רבי שמעון באותו זמן, כמו שתירצנו מקודם?

הרי היו עוד הרבה צדיקים גדולים, האבות הקדושים, משה רבנו, אהרון הכהן,

נביאים לדרגותיהם עד לצדיקים,

ואפילו בדורנו שאף אחד לא זכה לאמרה הזאת או לבית הזה שעליו משוררים נעשה אדם, נאמר בעבורך, כמו שייסד רבי שמעון לביא על רבי שמעון בר יוחאי.

המדרש תלפיות,

כך אומר רבי יעקב,

מפשוורסק זצל,

כי כתוב במדרש תלפיות שבשעת בריאת האדם היה קטרוג מן המלאכים.

לא רצו שייברא האדם, הם הבינו שאם ייברא האדם, אז תינתן לו התורה הקדושה.

והם רצו שהתורה תישאר להם,

כפי שאומרת הגמרא בשבת פט עמוד א',

על הפסוק בתהילים חב,

תנא הודיך על השמיים.

ולכן הם לא חפצו שהתורה תרד לבני אדם.

ואם כן, מובן שהרצון לתורה אין הוא בפשטות התורה, שהרי אינם יכולים לקיים את

המעלות שבה,

אלא הם רצו לקבל את הפנימיות של התורה ואת סודותיה של התורה.

כך חפצו ונתאבו להם המלאכים.

אבל הקדוש ברוך הוא אמר, נעשה אדם ולא אעשה אדם,

כי הוא רצה בכך לפייס את המלאכים שלא רצו בבריאת האדם, על כן הוא נמלך עימהם כדי לפייסם ואמר להם, נעשה אדם.

והרי הסודות הללו נתגלו בעיקר על ידי רבי שמעון בר יוחאי,

ומפני סודות התורה הוצרח הקדוש ברוך הוא לפייס את המלאכים.

ועל כן עכשיו יובנו דברי השיר, הבית,

שיסדו רבי שמעון לוי,

בר יוחאי ולשדה תפוחים,

עלית ללכוד בו מרכחים.

זה הכוונה למשה רבנו שעלה,

וניצוץ נשמתו זה רבי שמעון בר יוחאי, לשדה תפוחים לשמיים.

עלית ללכוד בו מרכחים את כל הדברים הנפלאים שבתורה הקדושה, סודות התורה.

ולכן סוד תורה כציצים ופרחים שהראש ברוך הוא שיבח ופיאר את הר סיני בשעת מתן תורה,

ומעט קודם לכן.

ולכן עליו נאמר, נעשה אדם, נאמר בעבורך.

כי כל מה שהקדוש ברוך הוא היה צריך לפייס את המלאכים ולומר להם, נעשה אדם,

זה רק בזכותו של רבי שמעון,

שהוא זה שזכה והוריד את כל הסודות של התורה הנפלאים והנוראים.

וכפי שאמרנו, כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק.

ייתן הקדוש ברוך הוא ויעזור שזכות התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי ביום זה,

ל״ג בעומר תעמוד לנו ולזרענו ולזרע זרענו עד עולם,

ונזכה בקרוב ממש לגאולה השלמה ובא לציון גואל במהרה בימינו אמן ואמן.

אל תשכחו להדליק נר לכבוד רבי שמעון בר יוחאי ובכל אופן גם תזכרו

לשמוח ביום ההילולה,

ללמוד מקטעי הזוהר ולשיר את שני השירים הקדושים, האחד בר יוחאי,

שיסדו רבי שמעון לביא,

והשני ואמרתם כל אחי שיסדו גאון עוזנו ותפארדנו,

מראנה בן ישחי הקדוש,

זכותם תגן עלינו ועל כל ישראל אמן ואמן.