נתיבות השלום - חלק ב | הרב אמנון יצחק
- - - אין זו הדרשה! אלא עיקרי הדברים מהספר 'שלום רב' באדיבות הרב המחבר שליט"א - - -
כָּל יִשְׂרָאֵל הֵם נְשָׁמָה אַחַת;
עֵצָה שְׁמִינִית: רַבִּי חַיִּים וִיטָאל זִיעָ"א בְּסִפְרוֹ עֵץ הַדַּעַת טוֹב (פ' קדושים), שׁוֹאֵל עַל הַפָּסוּק "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", לִכְאוֹרָה כֵּיצַד יָכוֹל הָאָדָם לְקַיֵּם מִצְוָה זֹאת וְלֶאֱהֹב אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּמוֹתוֹ מַמָּשׁ?
אֶלָּא מְבָאֵר רַבִּי חַיִּים וִיטָאל שֶׁהַטַּעַם לְמִצְוָה זוֹ הוּא, מִפְּנֵי שֶׁכָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הֵם כְּמוֹ אִילָן אֶחָד גָּדוֹל, וּכְמוֹ שֶׁאָדָם אֶחָד כָּלוּל מֵרָמָ"ח אֵיבָרִים שׁוֹנִים, כָּךְ כָּל יִשְׂרָאֵל הֵם כְּגוּף אֶחָד הַכָּלוּל מֵהַרְבֵּה נְשָׁמוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל בַּיְּרוּשַׁלְמִי. וְעַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם יֵדַע זֹאת, יִזְכֶּה לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת 'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ' וְלֶאֱהֹב אֶת כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כָּמוֹהוּ מַמָּשׁ.
וְזֶה הַפֵּרוּשׁ "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ – כָּמוֹךָ", שֶׁפֵּרוּשׁוֹ תִּתְבּוֹנֵן וְתִרְאֶה שֶׁהוּא כָּמוֹךָ מַמָּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁגּוּפְךָ מְחֻבָּר וְעָשׂוּי מֵאֵיבָרִים רַבִּים, כָּךְ כָּל כְּלַל יִשְׂרָאֵל הֲרֵי הֵם נֶחְשָׁבִים כְּמוֹ נְשָׁמָה אַחַת הַמְחֻלֶּקֶת לְהַרְבֵּה חֲלָקִים. וְלָכֵן עַל יְדֵי שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם בְּכָךְ וְיָבִין זֹאת, יוּכַל לֶאֱהֹב אֶת חֲבֵרוֹ כְּמוֹתוֹ.
וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ בְּרוּחָנִיּוּת;
עֵצָה תְּשִׁיעִית: הַחֲתַם סוֹפֵר זִיעָ"א, מַקְשֶׁה כֵּיצַד הָאָדָם יָכוֹל לֶאֱהֹב אֶת רֵעֵהוּ מַמָּשׁ כְּמוֹתוֹ? וְעוֹד קָשֶׁה, הֲרֵי לִכְאוֹרָה דְּבָרִים אֵלּוּ סוֹתְרִים לְדִבְרֵי חֲזַ"ל (בבא מציעא סב) שֶׁכָּתְבוּ: 'חַיֶּיךָ וְחַיֵּי חֲבֵרְךָ – חַיֶּיךָ קוֹדְמִין'. שֶׁמִּזֶּה מַשְׁמַע שֶׁאֵין הָאָדָם מִצְוָה לֶאֱהֹב אֶת חֲבֵרוֹ כְּמוֹתוֹ?
וּמְתָרֵץ הַחֲתַם סוֹפֵר, שֶׁדִּבְרֵי חֲזַ"ל 'חַיֶּיךָ קוֹדְמִין', הֵם בְּעִנְיְנֵי גַּשְׁמִיּוּת. לְמָשָׁל, כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ כִּכַּר לֶחֶם אֶחָד וְכַד מַיִם אֶחָד, חַיָּיו קוֹדְמִין לְחַיֵּי חֲבֵרוֹ, וְאֵינוֹ מְצֻוֶּה לְהָבִיא אֶת זֶה לְרֵעֵהוּ. אֲבָל בְּעִנְיְנֵי רוּחָנִיּוּת, הָאָדָם מְצֻוֶּה לֶאֱהֹב אֶת רֵעֵהוּ כְּמוֹתוֹ, וְלָכֵן עַל הָאָדָם מֻטֶּלֶת חוֹבָה לְלַמֵּד תּוֹרָה אֶת חֲבֵרוֹ וְזֹאת אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לִכְאוֹרָה מַפְסִיד, כִּי בַּזְּמַן הַזֶּה הָיָה יָכוֹל לְהִתְקַדֵּם וְלִלְמֹד דְּבָרִים אֲחֵרִים. אֲבָל גַּם בְּרוּחָנִיּוּת הָאָדָם מְצֻוֶּה לֶאֱהֹב אֶת רֵעֵהוּ כָּמוֹהוּ וְלֹא יוֹתֵר מִמֶּנּוּ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, וְלָכֵן הָאָדָם מְצֻוֶּה לְלַמֵּד אֶת חֲבֵרוֹ תּוֹרָה, כִּי גַּם הוּא מִתְחַכֵּם כְּשֶׁמְּלַמֵּד אֶת חֲבֵרוֹ, וּכְדִבְרֵי חֲזַ"ל וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם.
אוּלַי הוּא אָחִיךָ מִגִּלְגּוּל קוֹדֵם?
עֵצָה עֲשִׂירִית: הַ"בֵּן אִישׁ חַי" מַקְשֶׁה (דרשות פ' קדושים) עַל הַפָּסוּק "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", כֵּיצַד יָכוֹל אָדָם לֶאֱהֹב אֶת חֲבֵרוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת עַצְמוֹ, הֲרֵי דָּבָר זֶה הוּא כְּנֶגֶד הַטֶּבַע, וְאֵיךְ הַתּוֹרָה תְּצַוֶּה אֶת הָאָדָם לַעֲשׂוֹת דָּבָר כְּנֶגֶד הַטֶּבַע שֶׁלּוֹ? וְעוֹד, הֲרֵי חֲזַ"ל אוֹמְרִים (בבא מציעא סב) 'חַיֶּיךָ קוֹדְמִים לְחַיֵּי חֲבֵרְךָ', וְכָאן אָנוּ רוֹאִים שֶׁחֲזַ"ל לֹא מְצַוִּים אֶת הָאָדָם לִדְאֹג לַחֲבֵרוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא דּוֹאֵג לְעַצְמוֹ, אֶלָּא עָלָיו לִדְאֹג לְעַצְמוֹ לִפְנֵי שֶׁיִּדְאַג לְזוּלָתוֹ?
אֶלָּא מְבָאֵר הַ"בֵּן אִישׁ חַי" שֶׁזֶּה מִטַּעַם הַגִּלְגּוּלִים, שֶׁהֲרֵי כָּל נִשְׁמוֹת עַם יִשְׂרָאֵל הֲרֵי הֵן מְגֻלְגָּלוֹת, וּכְשֶׁאָדָם שׂוֹנֵא אֶת חֲבֵרוֹ, יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁהוּא שׂוֹנֵא אֶת מִי שֶׁהָיָה בַּגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם אָבִיו אוֹ אָחִיו אוֹ בְּנוֹ, וְכֵיצַד יָכוֹל הָאָדָם לִשְׂנֹא אֶת חֲבֵרוֹ?
וְעַל פִּי זֶה זֶה מְבָאֵר הַ'בֵּן אִישׁ חַי' מַדּוּעַ הַתּוֹרָה מַדְגִּישָׁה בְּפָסוּק זֶה: "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ", וַהֲרֵי כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מְדַבֶּרֶת רַק לְעַם יִשְׂרָאֵל, וְאֵינָהּ מְדַבֶּרֶת לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וּמַדּוּעַ כָּאן מַדְגִּישָׁה הַתּוֹרָה שֶׁהַצִּוּוּי הוּא לְעַם יִשְׂרָאֵל? אֶלָּא זֹאת מִפְּנֵי שֶׁעִנְיַן הַגִּלְגּוּלִים שַׁיָּךְ רַק אֵצֶל עַם יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן הַתּוֹרָה מְצַוָּה עַל הָאָדָם לֶאֱהֹב אֶת כָּל אֶחָד מֵעַם יִשְׂרָאֵל כִּי שֶׁמָּא הוּא נוֹקֵם וְנוֹטֵר שִׂנְאָה לָזֶה שֶׁבְּגִלְגּוּל קוֹדֵם הָיָה אָבִיו אוֹ אָחִיו. וְלָכֵן כָּתוּב 'וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ', וְקוֹרְאִים זֹאת 'עִמֶּךָ', כִּי אוּלַי הוּא הָיָה עִמְּךָ וְאָחִיךָ בַּגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם, וּמִטַּעַם כָּךְ עָלֶיךָ לֶאֱהֹב אוֹתוֹ וְלֹא לִנְקֹם וְלִנְטֹר לוֹ אֵיבָה.
תְּחִלַּת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל – פִרְגּוּן לְזוּלָתוֹ;
עֵצָה אַחַת עֶשְׂרֵה: הָרה"ק רַבִּי שְׁלֹמֹה מִזְּוִעהיל זַצַ"ל שָׁאַל פַּעַם אֶת הָרה"צ רַבִּי אֵלִיָּהוּ רָאטָה זַצַ"ל, מַהוּ הַבֵּאוּר בְּדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה", הֲרֵי אִם זֶה כְּלָל גָּדוֹל, סִימָן שֶׁיֵּשׁ גַּם כְּלָל קָטָן, וּמַהוּ אוֹתוֹ כְּלָל קָטָן? אֶלָּא בֵּאֵר רַבִּי שְׁלֹמֹה מִזְּוִעהיל זַצַ"ל שֶׁהַהֶסְבֵּר לְכָךְ הוּא: שֶׁבַּהַתְחָלָה צָרִיךְ הָאָדָם לְפַרְגֵּן לַשֵּׁנִי וְלֹא לְהִצְטַעֵר כְּשֶׁלְּזוּלָתוֹ טוֹב, וְאַחַר כָּךְ צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְעַלּוֹת יוֹתֵר וְאַף לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ.
לְדֻגְמָא כַּאֲשֶׁר תִּשְׁמַע שֶׁסּוֹחֵר אֶתְרוֹגִים נוֹדָע הִרְוִיחַ הַשָּׁנָה בְּמִסְחַר הָאֶתְרוֹגִים סְכוּם עָתֵק, הַכְּלָל הַקָּטָן הוּא שֶׁעֵינְךָ לֹא תִּהְיֶה צָרָה בִּרְוָחָיו, וְאִלּוּ הַכְּלָל הַגָּדוֹל הוּא שֶׁלֹּא רַק שֶׁלֹּא יִכְאַב לְךָ עַל רְוָחָיו אֶלָּא אַף תִּשְׂמַח בָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ הִרְוַחְתָּ אוֹתָם. וְזֶה פֵּרוּשׁ דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ - זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה".
וּבְהִזְדַּמְּנוּת אַחֶרֶת הִסְבִּיר רַבִּי שְׁלֹמֹה מִזְּוִעהיל לְחָסִיד אַחֵר, וְהִצְבִּיעַ לוֹ עַל דִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ן עַל הַפָּסוּק "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", שֶׁמְּפָרֵשׁ שֶׁבָּאָה הַתּוֹרָה לוֹמַר, שֶׁיִּשְׂמַח בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה לַחֲבֵרוֹ כְּמוֹ שֶׁאָדָם שָׂמֵחַ כְּשֶׁתַּגִּיעַ הַטּוֹבָה אֵלָיו, נַעֲנָה וְאָמַר לְאוֹתוֹ חָסִיד, דִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ן הָאֵלּוּ הֵם כְּבָר מַדְרֵגָה, אֲבָל רֵאשִׁית כֹּל צָרִיךְ הָאָדָם לְפַרְגֵּן לַשֵּׁנִי עַל מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְלִשְׂמֹחַ בְּכָךְ.
תּוֹסֶפֶת הַבְּנִיָּה שֶׁסִּדְּרָה אֶת הַנְּשִׁימָה;
הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם נוֹחַ פַּלֵאי זַצַ"ל שֶׁכִּהֵן כְּמַשְׁגִּיחַ בִּישִׁיבַת חֶבְרוֹן, סָבַל מִמַּחֲלַת הָאַסְטְמָה - שֶׁבִּגְלָלָהּ סָבַל לִפְעָמִים מִקֹּצֶר נְשִׁימָה רח"ל, וְהָיָה צָרִיךְ מִדֵּי פַּעַם לָצֵאת בְּאֶמְצַע הַשִּׁעוּר כְּדֵי לִשְׁאֹף אֲוִיר צַח, כְּשֶׁלְּאַחַר שָׁעָה אֲרֻכָּה הָיָה חוֹזֵר לְתַלְמִידָיו.
פַּעַם אַחַת קִבֵּל הָרַב הֶתְקֵף אַסְטְמָה חָזָק בְּאֶמְצַע הַשִּׁעוּר וְיָצָא לָרְחוֹב כְּדֵי לְחַפֵּשׂ אֲוִיר צַח, וּמִיָּד לְאַחַר דַּקּוֹת סְפוּרוֹת חָזַר לִמְסִירַת הַשִּׁעוּר. בְּסִיּוּם הַשִּׁעוּר שְׁאָלוּהוּ תַּלְמִידָיו כֵּיצַד הָרַב חָזַר בְּפַעַם זוֹ לְאַחַר דַּקּוֹת סְפוּרוֹת בִּלְבַד, הֵשִׁיב לָהֶם הָרַב כַּאֲשֶׁר הָלַכְתִּי בָּרְחוֹב רָאִיתִי שֶׁהַשָּׁכֵן אֲשֶׁר גָּר בִּסְמִיכוּת וְיֵשׁ לוֹ מִשְׁפָּחָה בְּרוּכַת יְלָדִים הִרְחִיב אֶת דִּירָתוֹ, וּבְאוֹתוֹ רֶגַע מֵרֹב שִׂמְחָה שֶׁהָיְתָה לִי מִכָּךְ הִסְתַּדְּרָה לִי נְשִׁימָתִי, וְכָל הַהַתְקָפָה נִרְגְּעָה וְיָכֹלְתִּי לָשׁוּב וְלוֹמַר אֶת הַשִּׁעוּר בַּיְּשִׁיבָה. (עלינו לשבח)
לְהִתְבּוֹנֵן בִּגְדֻלַּת וּמַעֲלַת יִשְׂרָאֵל;
עֵצָה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה: הִנֵּה עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם יִסְתַּכֵּל וְיִתְבּוֹנֵן תָּמִיד בִּגְדֻלַּת וּמַעֲלַת יִשְׂרָאֵל, יִזְכֶּה בְּוַדַּאי לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל בְּכָל לִבּוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ, כִּי כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי הוּא חֵלֶק אֱלוֹקַּ מִמַּעַל מַמָּשׁ, וְהוּא צִנּוֹר לְאוֹר אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁדַּרְכּוֹ שׁוֹפֵעַ וּמַגִּיעַ לָעוֹלָם. וְכֵן כָּל יְהוּדִי הוּא כְּנֶגֶד אוֹת בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרָמָ"ע מִפָּאנוֹ.
וְכֵיוָן שֶׁכָּל הַשֶּׁפַע שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת נִמְשָׁךְ עַל יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, לָכֵן כָּל יְהוּדִי הוּא צִנּוֹר לְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת. וְאִם אָדָם חַס וְשָׁלוֹם שׂוֹנֵא אֵיזֶה יְהוּדִי אוֹ מַקְפִּיד עַל אֵיזֶה יְהוּדִי, הֲרֵי אוֹתוֹ שֶׁפַע שֶׁכְּנֶגֶד הָאוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁל אוֹתוֹ יְהוּדִי, נִסְגָּר לוֹ בֵּין בְּרוּחָנִיּוּת וּבֵין בְּגַשְׁמִיּוּת. אֲבָל עַל יְדֵי אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל הָאָדָם זוֹכֶה לְשֶׁפַע רַב בְּכָל מָה שֶׁהוּא צָרִיךְ בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת.
כָּל יְהוּדִי הוּא חֵלֶק אֱלוֹקַּ מִמַּעַל מַמָּשׁ;
וְכֵן כָּתַב הַ"יִּשְׂמַח יִשְׂרָאֵל" (פרשת בלק), שֶׁהַדֶּרֶךְ לִזְכּוֹת לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל הִיא, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מַאֲמִין שֶׁבַּחֲבֵרוֹ יֵשׁ חֵלֶק אֱלוֹקַּ מִמַּעַל, וְלָכֵן כְּשֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת חֲבֵרוֹ הוּא אוֹהֵב אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּלְהֵפֶךְ כַּאֲשֶׁר הוּא שׂוֹנֵא אֶת חֲבֵרוֹ, הֲרֵי הוּא שׂוֹנֵא אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם.
וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק: "וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ", שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שֶׁהַדֶּרֶךְ לָבוֹא לְאַהֲבָה וּלְרֵעוּת, זֶה עַל יְדֵי "מֶלֶךְ בּוֹ", שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהַמֶּלֶךְ, מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, שָׁרוּי בַּחֲבֵרוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ז): "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים" וְכָתְבוּ עַל כָּךְ חֲזַ"ל, שֶׁכָּל מִי שֶׁנּוֹפֵחַ מִשֶּׁלּוֹ הוּא נוֹפֵחַ, וְכַאֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָפַח נִשְׁמַת חַיִּים בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, הוּא הִכְנִיס בּוֹ חֵלֶק אֱלוֹקַּ מִמַּעַל מַמָּשׁ.
וְעַל פִּי זֶה הוּא מְבָאֵר אֶת דִּבְרֵי חֲזַ"ל (מדרש רבה ויקרא כט ג), עַל הַפָּסוּק (תהילים פט): "אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה" – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁיּוֹדְעִים לְרַצּוֹת אֶת בּוֹרְאָם בִּתְרוּעָה, וְהִנֵּה לִכְאוֹרָה אֵינוֹ מוּבָן, מַדּוּעַ זֶה הַשֶּׁבַח שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד, וַהֲרֵי גַּם אֻמּוֹת הָעוֹלָם יְכוֹלִים לִלְמֹד כֵּיצַד לִתְקֹעַ בְּשׁוֹפָר?
אֶלָּא הַפֵּרוּשׁ בְּכָךְ הוּא, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יוֹדְעִים לְרַצּוֹת אֶת בּוֹרְאָם בִּתְרוּעָה - שֶׁפֵּרוּשָׁהּ בְּאַהֲבָה וְרֵעוּת שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם, וְעַל יְדֵי כָּךְ הֵם מַמְתִּיקִים אֶת כָּל הַדִּינִים מֵעֲלֵיהֶם. וְזֶה שַׁיָּךְ רַק בְּעַם יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חֵלֶק אֱלוֹקַּ מִמַּעַל, וְלֹא בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: "אֵין שָׁלוֹם אָמַר ד' לָרְשָׁעִים". וְלָכֵן פָּסוּק זֶה מְסַיֵּם "ד' בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן", לְרַמֵּז שֶׁהַטַּעַם שֶׁרַק עַל עַם יִשְׂרָאֵל נֶאֱמַר שֶׁהֵם יוֹדְעִים לְרַצּוֹת אֶת בּוֹרְאָם בִּתְרוּעָה, מִפְּנֵי שֶׁרַק לְעַם יִשְׂרָאֵל יֵשׁ אֶת אוֹר פְּנֵי הַשֵּׁם שֶׁהוּא חֵלֶק אֱלוֹקַּ מִמַּעַל, וְעַל יְדֵי זֶה הֵם יְכוֹלִים לִהְיוֹת בְּאַהֲבָה וְאַחְדוּת, וּמִמֵּילָא הֵם זוֹכִים לְהַמְתִּיק אֶת כָּל הַדִּינִים הַקָּשִׁים מֵעֲלֵיהֶם.
וְכֵן כָּתַב הָרה"ק רַבִּי אַבְרָהָם מֵאַבְרִיטְשְׁ זִיעָ"א בַּעַל הַבַּת עַיִן (פרשת עקב), שֶׁהַדֶּרֶךְ לִזְכּוֹת לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, הִיא עַל יְדֵי שֶׁיִּזְכֹּר הָאָדָם תָּמִיד שֶׁכָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הִנָּם בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְכֻלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ.
לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בַּחֲבֵרוֹ;
עֵצָה שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה: כָּתַב בְּלִקּוּטֵימוֹהֲרָ"ן (יז חב) שֶׁאַחַד הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר לְמִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, זֶה לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִרְאוֹת רַק אֶת הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים וְהַנִּפְלָאִים שֶׁיֶּשְׁנָם בְּכָל יְהוּדִי, וְלֹא לְחַפֵּשׂ בּוֹ חֶסְרוֹנוֹת וּפְגָמִים חַס וְשָׁלוֹם.
וְאַף אִם אָדָם רָאָה בַּחֲבֵרוֹ אֵיזֶה פְּגָם וּמוּם, הֲרֵי הוּא צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ גַּם בּוֹ בְּעַצְמוֹ מִכָּךְ. כְּפִי שֶׁבֵּאֵר הַ"בַּעַל שֵׁם טוֹב" אֶת דִּבְרֵי הַמִּשְׁנָה (נגעים), "כָּל הַנְּגָעִים אָדָם רוֹאֶה חוּץ – מִנִּגְעֵי עַצְמוֹ", שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שֶׁכָּל הַפְּגָמִים שֶׁאָדָם רוֹאֶה אֵצֶל חֲבֵרוֹ, סִימָן הוּא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּם קְצָת מִפְּגָם זֶה, כִּי אִם לֹא הָיָה בּוֹ מִדָּבָר זֶה הוּא לֹא הָיָה רוֹאֶה זֹאת אֵצֶל יְהוּדִי אַחֵר.
וְהִסְבִּיר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב (כתר שם טוב), שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁחֲבֵרוֹ הוּא כְּמוֹ מַרְאָה בִּשְׁבִילוֹ, וְאִם הוּא רוֹאֶה חִסָּרוֹן אֵצֶל חֲבֵרוֹ, הֲרֵי שֶׁחִסָּרוֹן זֶה בְּדִיּוּק קַיָּם גַּם אֶצְלוֹ. וּכְשֵׁם שֶׁכַּאֲשֶׁר חַיָּה מִסְתַּכֶּלֶת בַּמַּרְאָה הִיא רוֹאָה חַיָּה כְּמוֹתָהּ, כָּךְ כָּל אָדָם מָה שֶׁהוּא רוֹאֶה בַּחֲבֵרוֹ זֶה מָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ.
וְהוֹסִיף עַל כָּךְ בַּעַל הַ"בְּנֵי יִשָּׂשׂכָר", שֶׁיֵּשׁ לָדַעַת, שֶׁתָּמִיד כַּאֲשֶׁר הוּא רוֹאֶה חִסָּרוֹן אֵצֶל זוּלָתוֹ, מִשָּׁמַיִם הֶרְאוּ לוֹ זֹאת דַּוְקָא בָּעֵת הַזֹּאת, בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְעוֹרֵר לְתַקֵּן זֹאת וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל אוֹתוֹ חֵטְא אוֹ מִדָּה רָעָה וּלְתַקְּנָהּ בִּשְׁלֵמוּת.
וּבָזֶה בֵּאֵר בַּעַל הַ"תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף", אֶת הַפָּסוּק (בראשית ב יח): "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ", שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה שֶׁלֹּא יִהְיֶה הָאָדָם לְבַדּוֹ, כִּי רָצָה שֶׁמִּכָּךְ שֶׁהָאָדָם יִרְאֶה חֶסְרוֹנוֹת וּפְגָמִים אֵצֶל אֲחֵרִים, יִהְיֶה לוֹ סִיּוּעַ וְעֵזֶר לְהָבִין עַל מָה עָלָיו לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה.
וּמוּבָא בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁלִּפְעָמִים אָדָם רוֹאֶה פְּגָם אֵצֶל חֲבֵרוֹ, וְאֶצְלוֹ הַפְּגָם וְהַחִסָּרוֹן הוּא הַרְבֵּה יוֹתֵר גָּדוֹל, וּמָה שֶׁהוּא רוֹאֶה אֵצֶל חֲבֵרוֹ זֶה רַק דָּבָר מוּעָט וְקָטָן, לְעֻמַּת הַחִסָּרוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ.
וְכָתַב עַל כָּךְ הַ"שְּׂפַת אֱמֶת", שֶׁלִּפְעָמִים כַּאֲשֶׁר הָאָדָם רוֹאֶה חִסָּרוֹן אֵצֶל חֲבֵרוֹ, מִשָּׁמַיִם סוֹבְבוּ שֶׁיִּרְאֶה זֹאת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ גָּרַם אֶת כָּל זֶה לַחֲבֵרוֹ. וְזֹאת עַל יְדֵי שֶׁהוּא הִתְרַשֵּׁל בְּאֵיזֶה עִנְיָן, וּבְכָךְ גָּרַם לַחֲבֵרוֹ שֶׁיֶּחְטָא בְּעִנְיָן יוֹתֵר חָמוּר. מִפְּנֵי שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה לָזֶה, וּקְשׁוּרִים אֶחָד בְּנִשְׁמָתוֹ שֶׁל רֵעֵהוּ,
וְלִפְעָמִים כְּשֶׁיְּהוּדִי אֶחָד חוֹטֵא בְּחֵטְא קַל, הוּא גּוֹרֵם לַחֲבֵרוֹ שֶׁיֶּחְטָא בְּחֵטְא יוֹתֵר חָמוּר, וְלָכֵן הֶרְאוּ לוֹ זֹאת מִשָּׁמַיִם בִּשְׁבִיל שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה.
וּבָזֶה פֵּרֵשׁ הַשְּׂפַת אֱמֶת אֶת הַפָּסוּק: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ" אֶת עַצְמְךָ, שֶׁאַתָּה אָשֵׁם בְּחֵטְא זֶה שֶׁחֲבֵרְךָ חָטָא, "וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא" דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא תַּאֲשִׁים אֶת חֲבֵרְךָ, כֵּיוָן שֶׁתָּבִין שֶׁאַתָּה אָשֵׁם בְּחֵטְא זֶה, כִּי עַל יְדֵי שֶׁאַתָּה חָטָאתָ נִכְשַׁל גַּם חֲבֵרְךָ.
וְהוֹסִיף הַשְּׂפַת אֱמֶת, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה, וְזֹאת עַל יְדֵי שֶׁיָּבִין שֶׁמָּה שֶׁרָאָה אֵצֶל חֲבֵרוֹ, סִימָן הוּא לוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ גַּם לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל כָּךְ, עַל יְדֵי כָּךְ יִגְרֹם שֶׁגַּם חֲבֵרוֹ יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל הַחֵטְא שֶׁהוּא עָשָׂה.
וְכָתַב עַל כָּךְ הָרה"ק מִקּוּמַרְנָא זִיעָ"א, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לְהַקְשׁוֹת, מַדּוּעַ אִם רָאִיתִי זֹאת אֵצֶל הַזּוּלָת, חַיָּב חִסָּרוֹן זֶה לִהְיוֹת גַּם אֶצְלִי, הֲרֵי יִתָּכֵן שֶׁאֵצֶל חֲבֵרִי קַיָּם חִסָּרוֹן זֶה, וְאִלּוּ אֶצְלִי אֵינוֹ קַיָּם?
אֶלָּא הַבֵּאוּר לְכָךְ הוּא כֵּיוָן שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁבְּוַדַּאי כָּל מָה שֶׁרוֹאֶה הָאָדָם, זֶה בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מִלְמַעְלָה, וְאִם הֶרְאוּ זֹאת דַּוְקָא לִי, אֲנִי צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁזֶּה בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מְדֻקְדֶּקֶת לְרַמֵּז לִי שֶׁעָלַי לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשַׂי וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה עַל דָּבָר זֶה שֶׁרָאִיתִי אֵצֶל זוּלָתִי, כִּי הוּא בְּוַדַּאי קַיָּם גַּם אֶצְלִי, כִּי אִם לֹא הָיָה גַּם לִי דָּבָר זֶה, בְּוַדַּאי לֹא הָיוּ נוֹתְנִים לִי מִשָּׁמַיִם לִרְאוֹת זֹאת.
הַבַּעַל שֵׁם טוֹב שָׁלַח אֶת תַּלְמִידָיו לִשְׁבּוֹת אֵצֶל כַּפְרִי פָּשׁוּט;
מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה עִם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, שֶׁשָּׁלַח אֶת תַּלְמִידָיו לִשְׁבּוֹת אֵצֶל אֵיזֶה יְהוּדִי פָּשׁוּט. עָקְבוּ הַתַּלְמִידִים אַחֲרֵי הַכַּפְרִי בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשַּׁבָּת, וְנוֹכְחוּ לִרְאוֹת שֶׁהוּא יְהוּדִי פָּשׁוּט לַחֲלוּטִין בְּכָל דְּרָכָיו וְהַנְהָגוֹתָיו, וְלֹא הֵבִינוּ הַתַּלְמִידִים מַדּוּעַ שָׁלַח אוֹתָם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב אֵלָיו.
וְהִנֵּה בְּאֶמְצַע הַשַּׁבָּת רָאוּ הַתַּלְמִידִים מֵהַחַלּוֹן אֶת הַשָּׁכֵן מְחַלֵּל שַׁבָּת רַחֲמָנָא לִצְלַן. וּכְשֶׁשְּׁאָלוֹ אֶת הַכַּפְרִי הֵיאַךְ אַתָּה דָּר כָּאן בְּמָקוֹם שֶׁמְּחַלְּלִים שַׁבָּת? הֵשִׁיב לָהֶם הַיְּהוּדִי בִּתְמִימוּת, הַאֲמִינוּ לִי שֶׁאֲנִי גָּר כָּאן שָׁנִים אֲרֻכּוֹת וּמֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי זֹאת! הֵבִינוּ הַתַּלְמִידִים אֶת הַמּוּסָר הַשְׂכֵּל שֶׁרָצָה לְלַמְּדָם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, שֶׁעַל הָאָדָם לֹא לְהִסְתַּכֵּל עַל מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים, וְלִבְלִי לִרְאוֹת אֶת חֶסְרוֹנוֹתֵיהֶם כְּלָל.
עַיִן טוֹבָה;
וְכֵן כָּתַב הַ"יִּשְׂמַח יִשְׂרָאֵל", שֶׁהַדֶּרֶךְ לִזְכּוֹת לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל הִיא, עַל יְדֵי שֶׁתָּמִיד יִסְתַּכֵּל עַל חֲבֵרוֹ בְּעַיִן טוֹבָה וְיִרְאֶה תָּמִיד בְּמַעֲלוֹת חֲבֵרוֹ וְלֹא בְּחֶסְרוֹנוֹ. וְאַף אִם יִרְאֶה הָאָדָם אֵיזֶה חִסָּרוֹן בַּחֲבֵרוֹ, יַחֲשֹׁב בְּעַצְמוֹ שֶׁגַּם הוּא אֵינֶנּוּ מֻשְׁלָם בְּכָל הַמַּעֲלוֹת, וְגַם בּוֹ יֶשְׁנָם הַרְבֵּה חֶסְרוֹנוֹת. וְעַל יְדֵי שֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ בְּהִסְתַּכְּלוּת זֹאת, יִזְכֶּה לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל. וּמְסַיֵּם הַ"יִּשְׂמַח יִשְׂרָאֵל" שֶׁעַל יְדֵי שֶׁרוֹאִים תָּמִיד טוֹב בְּעַם יִשְׂרָאֵל, זוֹכִים לִרְאוֹת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה.
וְכֵן כּוֹתֵב מוֹהַרְנָ"ת (ליקוטי הלכות נזיקין ד), שֶׁעִקַּר הָעֵצָה לִזְכּוֹת לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל הִיא, עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם נִזְהָר מְאֹד לֹא לְהִסְתַּכֵּל עַל הָרַע שֶׁיֵּשׁ בַּחֲבֵרוֹ. אֶלָּא יִסְתַּכֵּל תָּמִיד רַק עַל הַטּוֹב שֶׁבּוֹ, וְאַף אִם נִדְמֶה לוֹ שֶׁרָעָתוֹ רַבָּה, לֹא יִסְתַּכֵּל עַל כָּךְ כְּלָל, אֶלָּא יְחַפֵּשׂ וְיִמְצָא בּוֹ אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְיִסְתַּכֵּל עַל כָּךְ, וְעַל יְדֵי כָּךְ בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל.
וּמוֹסִיף מוֹהַרְנָ"ת (הלכות שומר שכר ב), שֶׁעַל הָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל עַל חֲבֵרוֹ בְּעַיִן טוֹבָה, וְזֹאת עַל יְדֵי שֶׁיֵּדַע שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהוּא חָפֵץ בְּכָל מְאוֹדוֹ לַעֲבֹד אֶת בּוֹרְאוֹ, כָּךְ אַף חֲבֵרוֹ רוֹצֶה בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲבֹד אֶת קוֹנוֹ, כִּי בְּכָל יְהוּדִי יֶשְׁנוֹ חֵלֶק אֱלוֹקַּ מִמַּעַל אֲשֶׁר מִכֹּחוֹ הוּא חָפֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק בְּכָל עֵת לַעֲשׂוֹת רְצוֹן יוֹצְרוֹ, וְכַמּוּבָא בְּליקו"מ (מ"ט) שֶׁאוֹר לַהֲבִיּוּתוֹ שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הוּא בּוֹעֵר מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית לִתְשׁוּקָתוֹ, וְכָל עֲבוֹדָתוֹ הִיא לְצַמְצֵם אֶת הִתְלַהֲבוּתוֹ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה עֲבוֹדָתוֹ אֶת ה' בִּבְחִינַת רִבּוּי אוֹר הַגּוֹרֵם לְכִבּוּי הַנֵּר, וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר יִסְתַּכֵּל הָאָדָם עַל חֲבֵרוֹ בְּעַיִן טוֹבָה וְיַאֲמִין שֶׁכָּל יְהוּדִי רוֹצֶה בְּכָל מְאוֹדוֹ וּרְצוֹנוֹ לַעֲבֹד אֶת בּוֹרְאוֹ, וְזֹאת עַל פִּי דַּרְכּוֹ וְשִׁיטָתוֹ אֲשֶׁר קִבֵּל מֵרַבּוֹתָיו וּמוֹרֵי דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ, אַף אִם הִיא שׁוֹנָה בְּתַכְלִית הַהֵפֶךְ מִדַּרְכּוֹ שֶׁלּוֹ, עַל יְדֵי כָּךְ בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחְדוּת וְשָׁלוֹם עִם כָּל יִשְׂרָאֵל.
סִפֵּר לִי יְהוּדִי יָקָר, שֶׁבִּצְעִירוּתוֹ חָשׁ קְשָׁיִים גְּדוֹלִים בַּעֲבוֹדַת ה' וְאַף שֶׁנִּסָּה בְּכָל כֹּחוֹ לְהַתְמִיד בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה וַעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה הִרְגִּישׁ שֶׁשַּׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה נְעוּלִים בְּפָנָיו כַּאֲשֶׁר קְשָׁיִים מִקְּשָׁיִים שׁוֹנִים נֶעֶרְמוּ בְּכָל עֵת בְּפָנָיו, וְשָׁאַל שְׁנַיִם מִגְּדוֹלֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר בַּמֶּה עָלָיו לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כְּדֵי שֶׁיָּסוּרוּ מִמֶּנּוּ כָּל הַקְּשָׁיִים וְהַמְּנִיעוֹת וְשֶׁיִּזְכֶּה שֶׁשַּׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה יִפָּתְחוּ בְּפָנָיו, וּשְׁנֵיהֶם עָנוּ לוֹ פֶּה אֶחָד בְּאוֹתוֹ לָשׁוֹן: שֶׁעָלָיו לְהִסְתַּכֵּל בְּעַיִן טוֹבָה עַל כָּל יְהוּדִי וְלָדַעַת שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהוּא חָפֵץ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם אַף כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי חָפֵץ בְּכָךְ, וְאִם הוּא יִסְתַּכֵּל בְּעַיִן טוֹבָה עַל כָּל יְהוּדִי יִזְכֶּה שֶׁיִּפָּתְחוּ בְּפָנָיו שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה וְיִזְכֶּה לַעֲלוֹת וּלְהִתְעַלּוֹת בֶּאֱמֶת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם לְלֹא מַפְרִיעַ וּמְעַכֵּב, כִּי זֶה הַשַּׁעַר וְהַפֶּתַח לְכָל עֲלִיָּתוֹ וְהִתְקַדְּמוּתוֹ הָרוּחָנִית שֶׁל הָאָדָם, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה הָאָדָם שֶׁיִּפָּתְחוּ בְּפָנָיו שַׁעֲרֵי אוֹרָה וְיִרְאֶה בְּרָכָה בַּעֲמָלוֹ.
הַשִּׂמְחָה מְבִיאָה אַחְדוּת;
עֵצָה אַרְבַּע עֶשְׂרֵה: עֵצָה נִפְלָאָה לִזְכּוֹת לְאַחְדוּת הִיא מִדַּת הַשִּׂמְחָה, שֶׁהִיא מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר הַמִּדּוֹת (עצבות ג): "עַל יְדֵי הַצַּעַר וְהָעַצְבוּת בָּא מְרִיבָה בָּעוֹלָם, וְעַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה בָּא שָׁלוֹם בָּעוֹלָם".
וְזֶה מִשְּׁנֵי טְעָמִים, הָאֶחָד עַל פִּי הַנִּגְלֶה וְהַשֵּׁנִי עַל פִּי סוֹדָם שֶׁל דְּבָרִים.
טַעַם רִאשׁוֹן, הִנֵּה יָדוּעַ שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם שָׁרוּי בְּשִׂמְחָה, לִבּוֹ פָּתוּחַ לְכָל אָדָם, וְהוּא מִתְעַלֵּם מִכָּל מִינֵי מַחְלוֹקוֹת וְקַטְנוּנִיּוּת, וַהֲרֵי הוּא מְקַבֵּל אֶת כָּל אָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב "בַּעַל הַתַּנְיָא", שֶׁהַסִּימָן שֶׁהָאָדָם בֶּאֱמֶת שָׁרוּי בְּשִׂמְחָה, זֶה כַּאֲשֶׁר הוּא אוֹהֵב כָּל אֶחָד, וַאֲפִלּוּ אֶת שׂוֹנְאָיו, כִּי עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה מִתְרַחֵב וְנִפְתָּח לִבּוֹ לֶאֱהֹב כָּל אֶחָד, וְאֵינוֹ מַבְדִּיל בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ.
וְטַעַם שֵׁנִי הוּא עַל פִּי סוֹדָם שֶׁל דְּבָרִים, עַל פִּי מָה שֶׁכָּתַב רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב (ליקוטי מוהר"ן) שֶׁהָעַצְבוּת נוֹבַעַת מֵהַגּוּף הֶעָכוּר, אֲשֶׁר הוּא מְעֹרָב מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, וְהַשִּׂמְחָה נוֹבַעַת מֵהַנְּשָׁמָה, אֲשֶׁר הִיא חֵלֶק אֱלוֹקַּ מִמַּעַל.
וְהִנֵּה אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֶשְׁנָם תָּמִיד שִׂמְחָה וְחֶדְוָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (ברכות ג) עַל הַפָּסוּק "עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמוֹ". וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר אָדָם שָׁרוּי בְּשִׂמְחָה, מְאִירָה בּוֹ הֶאָרַת הַנְּשָׁמָה, וּכְשֶׁנִּשְׁמָתוֹ שֶׁל הָאָדָם מְאִירָה בּוֹ, אֵין אֶצְלוֹ הֶבְדֵּל בֵּין יְהוּדִי אֶחָד לִיהוּדִי אַחֵר, כִּי מִצַּד הַנְּשָׁמוֹת כָּל יִשְׂרָאֵל מְאֻחָדִים תָּמִיד, מִפְּנֵי שֶׁכָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּשָׁרְשָׁן הֵן נְשָׁמָה אַחַת גְּדוֹלָה, וְכָל הַפֵּרוּד הוּא רַק מִצַּד הִתְחַלְּקוּת הַגּוּפוֹת. וְלָכֵן כְּפִי מָה שֶׁהָאָדָם שָׂמֵחַ אֲשֶׁר עַל יְדֵי כָּךְ מְאִירָה בּוֹ הֶאָרַת הַנְּשָׁמָה, כָּךְ הוּא מִתְאַחֵד עִם כָּל יִשְׂרָאֵל בְּשָׁרְשָׁם.
וְזֶה מְבֹאָר הֵיטֵב עַל פִּי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, הַמְגַלֶּה שֶׁעַל יְדֵי הָעַצְבוּת הָאָדָם נֶאֱחָז בְּצָרַעַת עוֹר הַנָּחָשׁ. וְהַנָּחָשׁ 'שָׁרִי בְּפֵרוּדָא', שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שֶׁהַנָּחָשׁ הוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁעָשָׂה מַחֲלֹקֶת, וְכָל עִנְיָנוֹ הוּא רַק לַעֲשׂוֹת פֵּרוּד וּמַחְלֹקֶת. וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר זֻהֲמַת הַגּוּף שֶׁל הָאָדָם שׁוֹלֶטֶת בּוֹ עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם שָׁרוּי בְּעַצְבוּת, הוּא נוֹתֵן בְּכָךְ שְׁלִיטָה לְזֻהֲמַת הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, שֶׁכָּל עִנְיָנוֹ הוּא מַחֲלֹקֶת, וְעַל יְדֵי כָּךְ הוּא בָּא לְפֵרוּד וּמַחְלֹקֶת בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ. אֲבָל עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם שָׁרוּי בְּשִׂמְחָה, הוּא נִצָּל מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ, וְעַל יְדֵי כָּךְ הֲרֵי הוּא תָּמִיד בְּאַהֲבָה וְאַחְדוּת עִם כֻּלָּם.
הוּא לֹא הַשָּׁלִיחַ שֶׁלִּי;
עֵצָה חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה: כְּשֶׁאָדָם מְבַקֵּשׁ אֵיזוֹ טוֹבָה מֵחֲבֵרוֹ, וַחֲבֵרוֹ מְסָרֵב לַעֲשׂוֹת לוֹ טוֹבָה זֹאת - עָלָיו לָדַעַת שֶׁבְּדָבָר זֶה חֲבֵרוֹ אֵינוֹ הַשָּׁלִיחַ מֵאֵת הַשֵּׁם לַעֲשׂוֹת לוֹ אֶת הַטּוֹבָה הַזֹּאת, וְאַל לוֹ לִכְעֹס וּלְהִתְרַעֵם עַל חֲבֵרוֹ עַל כָּךְ.
וְהֶחָפֵץ חַיִּים כָּתַב עַל כָּךְ מָשָׁל נִפְלָא.
מָשָׁל לָאֶחָד שֶׁהָיָה מְחַפֵּשׂ אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁשְּׁמוֹ רְאוּבֵן, וְשָׁאַל אֶת הָאֲנָשִׁים הֵיכָן נִמְצָא רְאוּבֵן, וְעָנוּ לוֹ שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי יֶשְׁנָהּ קְבוּצַת אֲנָשִׁים, אוּלַי רְאוּבֵן נִמְצָא בֵּינֵיהֶם. הוּא הָלַךְ לְאוֹתוֹ מָקוֹם לְחַפֵּשׂ אֶת חֲבֵרוֹ רְאוּבֵן וְלֹא מְצָאוֹ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם - הַאִם יַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ לִכְעֹס וּלְהַקְפִּיד עַל הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּמְצָאִים שָׁם מַדּוּעַ קוֹרְאִים לָהֶם שִׁמְעוֹן אוֹ לֵוִי וְאֵין קוֹרְאִים לָהֶם רְאוּבֵן?
וְכָךְ הוּא בְּדָבָר זֶה. שֶׁאֵין לָאָדָם לִכְעֹס וּלְהַקְפִּיד עַל מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהֵיטִיב עִמּוֹ, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא רָצָה שֶׁטּוֹבָה זֹאת תַּעֲבֹר דַּרְכּוֹ, אֶלָּא עָלָיו לָלֶכֶת לְאָדָם אַחֵר וּלְבַקֵּשׁ אֶת הַטּוֹבָה מִמִּי שֶׁנִּגְזַר עָלָיו בַּשָּׁמַיִם שֶׁהוּא יֵיטִיב עִמּוֹ. וּכְשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ זֹאת בִּידִיעָה בְּרוּרָה, בְּוַדַּאי לֹא יָבוֹא לִנְקֹם וְלִנְטֹר לְשׁוּם אָדָם, כִּי יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל כְּבָר נִגְזַר בַּשָּׁמַיִם.
קִנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ – הַדֶּרֶךְ לְהִתְמוֹדֵד עִם הַקִּנְאָה;
עֵצָה שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה: כָּתַב הֶחָפֵץ חַיִּים בְּחִבּוּרוֹ עַל אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁאִם יִתְבּוֹנֵן הָאָדָם, יִרְאֶה שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל הַסִּבּוֹת הַגּוֹרְמוֹת לְשִׂנְאַת חִנָּם בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ – אֵין בָּהֶן כָּל מַמָּשׁ.
הִנֵּה הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן הַגּוֹרֵם לְשִׂנְאַת חִנָּם, הוּא הַקִּנְאָה שֶׁהָאָדָם מְקַנֵּא בַּחֲבֵרוֹ בְּכָל מִינֵי דְּבָרִים שֶׁחֲנָנוֹ הַשֵּׁם, אִם בְּעֹשֶׁר שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹ בְּכָבוֹד שֶׁחֲבֵרוֹ מְכֻבָּד יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, אוֹ שֶׁמְּקַנֵּא בְּמַעֲלוֹתָיו וּמִדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁבִּזְכוּתָן הִתְפַּרְסֵם לִתְהִלָּה בְּפִי הַכֹּל. וְהִנֵּה כְּשֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם יִרְאֶה שֶׁכָּל הַסִּבּוֹת הָאֵלּוּ בְּשֶׁקֶר יְסוֹדָן.
כִּי אִם הוּא מְקַנֵּא בָּעֲשִׁירוּת שֶׁיֵּשׁ לַחֲבֵרוֹ,- הִנֵּה יָדוּעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לְאָדָם עֲשִׁירוּת מִשְּׁנֵי טְעָמִים, אוֹ מִשּׁוּם שֶׁגָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִדּוֹת טוֹבוֹת, וְלָכֵן בָּעֹשֶׁר שֶׁיִּתֵּן לוֹ ד' יִתְבָּרַךְ הוּא יַעֲשֶׂה הַרְבֵּה צְדָקוֹת עִם עֲנִיִּים וּמָרֵי נֶפֶשׁ, וְהוּא כְּמוֹ גִּזְבָּר עַל הַכֶּסֶף שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִפְקִיד בְּיָדוֹ בִּשְׁבִיל הָעֲנִיִּים, וְזֶה עֹשֶׁר לְטוֹבָתוֹ שֶׁל הָאָדָם.
וְלִפְעָמִים הָעֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ,- כְּלוֹמַר שֶׁאָדָם זֶה מָלֵא חֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת, אֲבָל בִּגְלַל שֶׁעָשָׂה כַּמָּה מִצְווֹת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁלֵּם לוֹ שְׂכַר מִצְווֹתָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּדֵי לְטָרְדוֹ מִן הָעוֹלָם הַבָּא. וְזֶה נִקְרָא 'עֹשֶׁר הַשָּׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ'. וּכְשֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם יִרְאֶה כִּי אֵין לוֹ מָה לְקַנֵּא בַּחֲבֵרוֹ, כִּי אִם מְקַנֵּא בּוֹ בִּגְלַל שֶׁהוּא עָשִׁיר, הֲרֵי הוּא רוֹאֶה שֶׁהוּא לֹא זָכָה לְכָךְ, וְזֶה סִימָן שֶׁבְּוַדַּאי הוּא לֹא הָיָה מִתְנַהֵג עִם כַּסְפּוֹ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ בְּעִנְיְנֵי צְדָקָה וְחֶסֶד עִם הָעֲנִיִּים. וְאִם זֶה בָּאֹפֶן הַשֵּׁנִי, הֲרֵי אֵיךְ יְקַנֵּא בַּחֲבֵרוֹ כְּשֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא אוֹכֵל אֶת הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה הַחוֹלֵף וְעוֹבֵר.
וְלִפְעָמִים הָאָדָם מְקַנֵּא בַּחֲבֵרוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹתֵר מְכֻבָּד מִמֶּנּוּ,- וְהָאָדָם צָרִיךְ לָדַעַת כִּי אִם נָתְנוּ לַחֲבֵרוֹ כָּבוֹד מִשָּׁמַיִם, בְּוַדַּאי הוּא זַכַּאי לַכָּבוֹד הַזֶּה בְּיֹשֶׁר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד", וְאִם הוּא לֹא הָיָה נִכְבָּד בְּעֵינֵי הַמָּקוֹם, הוּא לֹא הָיָה נִכְבָּד בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת.
וְלִפְעָמִים הָאָדָם מְקַנֵּא בַּחֲבֵרוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲלוֹת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת,- וְהִנֵּה זוֹ בְּוַדַּאי שְׁטוּת גְּדוֹלָה לְקַנֵּא בְּכָךְ, כִּי מָה אָשֵׁם חֲבֵרוֹ אִם הַשֵּׁם חָנַן אוֹתוֹ בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת? וּבְוַדַּאי הוּא זָכָה לְכָךְ מִן הַשָּׁמַיִם. וְלָכֵן אֵין שׁוּם סִבָּה לִשְׂנֹא אֶת חֲבֵרוֹ. עַד כָּאן דְּבָרָיו הַנִּפְלָאִים שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים.
עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת – הַדֶּרֶךְ לְאַחְדוּת;
עֵצָה שְׁבַע עֶשְׂרֵה: כָּתַב הַחִידָ"א זִיעָ"א, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁאָדָם מִתְנַהֵג בַּעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, הוּא זוֹכֶה לֶאֱהֹב אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וְלִרְאוֹת בְּמַעֲלָתָם וּבְשִׁבְחָם תָּמִיד, כִּי עַל יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲנָוָה הוּא רוֹאֶה תָּמִיד אֶת הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁל עַצְמוֹ וְאֶת הַמַּעֲלוֹת שֶׁל חֲבֵרוֹ.
וְכָתַב הַחִידָ"א שֶׁלָּכֵן חֲזַ"ל (עירובין נד) דָּרְשׁוּ עַל הַפָּסוּק "מִמִּדְבָּר מַתָּנָה" – שֶׁכָּל מִי שֶׁשָּׂם עַצְמוֹ כְּמִדְבָּר לָדוּשׁ, זוֹכֶה שֶׁהַתּוֹרָה נִתֶּנֶת לוֹ בְּמַתָּנָה, כִּי עַל יְדֵי עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּמִדְבָּר, הוּא זוֹכֶה לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, וְעַל יְדֵי אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל הוּא זוֹכֶה לְתוֹרָה.
וְלָכֵן לִפְנֵי שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל בָּנוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן, הֵם נָתְנוּ מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, כִּי רַק עַל יְדֵי שֶׁאָדָם זוֹכֵר שֶׁהוּא חֵצִי וְרַק בְּיַחַד עִם חֲבֵרוֹ הוּא יִהְיֶה שֶׁקֶל שָׁלֵם – זוֹכֶה הָאָדָם לַעֲנָוָה. וְלָכֵן קָדְמָה נְתִינַת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל לְבִנְיַן הַמִּשְׁכָּן, כִּי עַל יָדָהּ הֵם זָכוּ לַעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, וְעַל יְדֵי כָּךְ הֵם זָכוּ לְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל וְזָכוּ לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה וּלְבִנְיַן הַמִּשְׁכָּן.