סמא דחיי - חלק ז | הרב אמנון יצחק

נציב יום: מיכאל בנימין בן חיה - יזכה להיות מרוכז בלימוד התורה, בחשק רב, ידבר שוטף ובדרך ארץ לעשות נחת רוח להקב"ה ולהוריו אמן ואמן.

'סמא דחיי' חלק ז'.

נחזור על כמה כללים ב'לשון הרע' שהזכרנו בשיעורים האחרונים כדי שיהיה מרוכז.

אסור לספר לשון הרע אפילו על אמת גמורה, ואם התערב בדבריו דברי שקר - זה יותר חמור! ונכלל בכלל 'מוציא שם רע'.

איסור לשון הרע בין בפניו בין שלא בפניו של מי שמדברים עליו, ואפילו אם חברו עומד עליו ומפציר בו לספר לו, גם כן אסור. 

אפילו אם לא קיבלו השומעים את דבריו של מספר לשון הרע - גם כן אסור. 

עוד יותר, אפילו אם הוא משער מתחילה שלא יקבלו דבריו - גם כן אסור וצריך כפרה. 

ואם יוכרח לאבד פרנסתו אם לא יספר - גם כן אסור, ומחויב ליתן כל מה שיש לו ולא לעבור ככל שאר הלאווין שבתורה שמוסר אדם כל ממונו ולא עובר על לאו אחד דאורייתא. 

ואפילו אם רק סיפר במקרה בעלמא - עבר על לשון הרע, אבל אם הרגיל בעוון זה בתמידות כמו אלו שרגילים תמיד לישב ולספר: 'ענין פלוני ופלוני, וכך וכך מעשה פלוני ואבותם...' וכדומה, - עונשן הרבה יותר גדול ונקראים: 'בעלי לשון הרע' ונפרעים מהם בעולם הזה ואין להם חלק לעולם הבא!

איסור לשון הרע - הוא אפילו בדרך שחוק וקלות ראש, גם אם אדם מספר בקלות ראש, אסור מן התורה. 

איסור לשון הרע אסור אפילו ביחידי וברור לו שלא יתגלה למדובר עליו - גם כן אסור מן התורה. ולא עוד אלא גם כן יש עליו: 'ארור' "אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר" (דברים כז כד) 

איסור לשון הרע זה אפילו ברמז שחברו מבין מהרמז גנות על חברו. 

גם במכתב אסור מן התורה איסור לשון הרע. ידוע שאמרו חכמים על הפסוק: "כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ" (בראשית מט ו) אפשר באף להרוג בן אדם! 

- 'מה אתה אומר על פלוני?' 

- 'מממ...' 

הורגים אותו; אין פרנסה! לא מתחברים אליו, לא משתדכים איתו, לא כלום, מממ... עם האף הרגו אותו "כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ". 

אפילו מתוך הגנות שמגנה את חברו, הוא גם כן מגנה את עצמו, ואפילו הקדים להתרעם על עצמו בגנות הזה - גם אסור, 

והוא לא יכול להגיד: 'מה לשון הרע? אני אומר על עצמי גם כן, מה? מה...' 

אין דבר כזה. 

ואיסור סיפור לשון הרע זה אפילו על עם הארץ, וכל שכן על 'תלמיד חכם' - שעוונו גדול הרבה יותר! כמו שמאריך ה'חפץ חיים' בהלכות לשון הרע (כלל ח' הלכה ד') ושמה תראו את חומר הדברים, וגם כתב שמה מהו הגדר של תלמיד חכם.

אם כן זה תמצית, תשננו, תזכרו ותפעלו בהתאם, הכי טוב: "הַאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן" (תהלים נח ב) – 'מה תהיה אומנותו של אדם? יעשה עצמו אילם! תְּדַבֵּרוּן - רק בדברי תורה!' זה ההצלה הכי גדולה!! או שתשבחו את ה': 'הַכֹּל יוֹדוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּה''.

'רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: 'רָצָה הקב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו מב, כא): "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר" (מכות ג טז).