שיעור מיוחד ליום ו' דחנוכה | הרב שמעון משה חי רחמים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

מה אורסור ישועתי, לכה נאה לשבח.

תיקון בתפילתי, ושם תודה נזבח.

ברוך השם נעשה ונצליח. היום נעסוק בשיעור מיוחד ליום ו'

דחנוכה.

מעשה יהודית, ויהי בימי אליפורני מלך יוון מלך גדול וחזק, והוא כבש מדינות רבות ומלכים חזקים והחריב טירותם

והיכליהם שרף באש.

ובשנת שנים עשר למלכותו שם פניו לעלות ולכבוש ירושלים עיר הקודש וקיבץ

מאה עשרים אלפים שלוחי חרב ותשעים ושתיים אלף בעלי חצים.

ויאמר המלך עליהם הנה עם בני ישראל אשר בירושלים משונים בדתיהם ואת דת המלך אינם עושים

והבות בקרבה ולא ימיש מרחובה תוך ומרמה.

עתה קומו ונקום עליהם למלחמה ולא ייזכר שמשראל עוד.

ויען

המלך אחד אשר היה כבוש תחת ידו במלחמה ויאמר לו חדל לך המלך מאלוקי עולם

אלוקי ישראל אלוקי האלוקים אדוני גיבור מלחמה מושל בגבורות עולם

עיניו בגויים תצפה נעשורים להילחם עם עמו ונחלתו לא יימלט ולא עוד אלא שכל אומות העולם נקראים נוכרים וישראל נקראים עם קרובו ומי ייגש ויערב אל ליבו להילחם עמהם. לך יתבונן במלכים הראשונים שעברו

על שפשטו ידיהם ישראל מעלתה להם כמו פרעה וסנחריב ויתר המלכים

נבול תיפול עתה וכל העם אשר ברגליך ולא תוכל להילחם בישראל אשר מנשרים כלו ומאריות גברו

הלוהי מהגיבורים אשר מעולם אנשי השם

ויהי כי שמו אליפורני המלך את דברי המלך אהוב ויקצוף עליו מאוד וחמתו בערה בו לאמור מי זה ואיזהו אשר מלאו ליבו לומר

כי עם בני ישראל רע ועצו ממני

ואשר כוח בהם לעמוד בפני חיילי הרבים כחול הים

ומי בכל אלוהי ארצות אשר הצילו את ארצם מידי כי יציל השם את ירושלים מידי

ויהי חרא פה מאוד וייצב לייסר את המלך ההוא בשפטים גדולים

כי דיבר שרה על עוצם חילותיו לאמור כי לא יעצרו כוח לפני עם בני ישראל

וייצב המלך לאנשי הצבא לעשרו בנחושתיים ולהוליכו אל מחנה העבריים לירושלים באף ובחימה ובקצף גדול לאמור

ככה יעשה לאיש אשר דיבר טוב על ישראל

קום לך איתם ואהיה בעבדי את ישראל

תפול גם אתה כמוהם כי נפול בני עוולה

וייקחו אותו עבדה ויביאו אותו אל תוך מחנה ישראל פתח שערי ירושלים

וישובו אל אדוניהם והמלך בא ברחובות ירושלים אסור בחבלי ברזל

וימצא שם שרי צבאות ישראל את עוזיהו בן מיכא וכרמי

ויתמעו איש של אחיו וישאלו את פיו ויספר להם את כל אשר קראו

אל כי דיבר טוב על השם ועל ישראל עמו

ואשר ציווה המלך למסור אותו ביד ישראל לאמיתו בחרב באריק חרבו בישראל

ואשר אמר ארדוף

אשיג אריק חרבי תורי שמו ידי וכי רף מערכות אלוקים חיים לאמור מי אלוקי הארצות אשר הציל את ארצו מידי כי יציל השם את ירושלים ויהי כשומעם

שרי ישראל לדברי המלך

רעדך הסתם שם חילקה ילדיו ויבואו אל המקדש וישתחוו להשם בבכי ובצעקה גדולה ומראה לאמור

השם אלוקי ישראל יושב הקרובים אתה הוא האלוקים לבדך על כל ממלכות הארץ אתה עשית את השמיים ואת הארץ הטה השם אוזנך ושמע פקח עיניך וראה ושמע את דברי הליפורני

אשר חירף מערכות אלוקים חיים ומלך עולם

אמנם

השם החריבו

החריבו מלכי אשור את הגויים ואת ארצם

ינתנו את אלוהיהם באש כי לא אלוהים המקים מעשה דה אדם עץ ואבן ויעבדם

ועתה השם אלוקים הושיעני

נא מידו

שפוך חמתך אל הגויים אשר לא ידעוך כי לא תעזוב הבוטחים בשמחה

וכי תשפיל הגבר אשר יפתח באדם ובגבורת הסוס יפתח

ויהי ככלותו את תפילתו לפני השם

נחמו את המלך ההוא לדבר אל ליבו לאמור אדוני אלוהינו

אלוהי אבותינו אשר הודעת את שמו ואת גבורתו יהיה מגן עזריך

והוא יראיך את מפלת האויב הרע הזה במקום השם אלוהינו את נקמת בני ישראל

ויהי השם עמך ואיתנו תשב בטוב בעיניך ובא עוזיהו

וקבלו וביתו ויעש לו משתה גדול

ואחר כך נתקבצו כל העם והתפללו כל הלילה שועלים עזר מאת השם

והאם במחרת היום הזה וציווה אליפורני לעלות למלחמה עליהם ועם

הרגלים אנשי חיל היו 120 אלפים איש והפרשים 12 אלפים נקבצו יחד בכוח גדול וביד חזקה נגד בני ישראל

וכאשר ראו בני ישראל את ריבוים ישבו על הארץ ויעלו עפר לראש העם

ויצעקו בני ישראל אל השם לעושיעם מיד אויביהם ויקחו את כלי זיניהם וישבו בדרכים הצרים אשר בהם נתיב ההר וישמרו אותם יומם ולילה

ואליפורני בלכתו סביב ההר מצא סילוני מים אשר חוץ לעיר

ויצאו לנטוש לנטוש ולנטוץ ולהעביד ולהרוס אותם

שיהיה רעב מה שנקרא

ויבואו אוכל הצבא אל המלך לאמור לו כי בני ישראל אינם בוטחים לא בחנית ולא בחצים ולא בקשת

אפס הרים הרמים והגבוהים מחזקים אותם

ועתה למען תוכל להם בלי מערכות מלחמה

שום תשים שומרים על מקורי המים לבלתי יוכלו לעלות מים מהם

ותמית אותם בצמא ומבלי רעב ואז ימסרו לך את העיר מפני הצמא

וייטב הדבר בעיני המלך ולפני כל שלישה ויישם מסביב שרי מאות על מקורי המים

ויהי לעשרים יום אחרי סימו משמרה זו נטמעתו המים מהבורות ומהפלגים לכל יושבי ירושלים ויצמרם למים

ויאספו בני ישראל אל עוזיהו כל האנשים והנשים בחורים ונערים יחד כולם פה אחד

לאמור ישפוט אלוקים בעינינו ובעיניך

כי הריאות עלינו מאנת לענות בפני המלך ועל כן ימסור אלוקים אותנו בידיהם

ואין עוזר ונפלנו לעיניהם ברוב הצמאון

ועתה נמסור עצמנו בלב שלם למלך הלא טוב לנו לעבוד השם

והיינו עבדים לאליפורני ממותנו בצמא מהיותנו דרעון לכל בשר בראותנו בנינו ובנותינו מתים לפנינו

ומעידים אנחנו היום את השמיים ואת הארץ ואת אלוקי אבותינו הפוקד עלינו כפי עוונותינו

כי תמסור תכף ומיד את העיר בידך אל האויב ונמות מהרה לפי חרב חיסונים

מוכנים להתחסה

ויהי כשמוע את צעקת בני ישראל קול שרי צבאות ישראל צעקו צעקה גדולה ומרה

ויבכו בכי גדול דוח האלחל ויצעקו אל השם קול גדול לאמר חטאנו עם אבותינו העבינו והירשנו

אלוקים על דמילך אל תחרש ואל תשקוט אל כי הנה אויביך יאמן ומשנאיך נשאו ראש

על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך

אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא ייזכר שם ישראל עוד

אשר אמרו נירשע לנו את נאות אלוקים כי נועצו לביחדיו עלי חברית יכרותו אנא האל

אהבה רחמן

חמול על עמך וירחם על נחלתך

ואל תמסור בני בנתך ביד העמים אשר לא ידעוך

למה יאמרו הגויים אהיה אלוהיהם

וברוב גאון אחד תרוס קמך עשה להם כמדיין כסיסרא כי יבין מנחל קישון נשמודו בעין דואר ידומן לאדמה

שיתמו נדיבנו כעורב וכזאב

וכזבח וסלמונה כל נסיכם

וכאשר כללו הצעקות והבכי קם עוזיהו ועיניו זולגות טמאות ויאמר עליהם חזקו ויאמץ לבבכם אחראי

ונקבה חסד מאדוני עוד חמישה ימים אולי ישוב חרון אף השם

וייתן כבוד לשמו ואם אחרי חמישה ימים לא יושיע השם לנו נעשה כאשר דיברתם

ומתינו חמישה ימים

והי כי שמוע את הדברים הללו יהודית האלמנה בת בארי

בשלטי גיבורים כתוב שהיא הייתה בת יוחנן

כהן גדול

שהאכילתו תבשיל של גבינה, ככה מופיע שם

וברן כתוב בשם המדרש

דבתו של יוחנן האכילה לראש האויבים גבינה ולשחרורתו וחתכה את ראשו וברכה זה שני גרסאות מי הייתה יהודית הזאת

האם היא הייתה בתו של יוחנן כהן גדול

או שהיא הייתה

נקראת יהודי בת בארי

והיא הייתה יראת השם מאוד ותעש לה יהודית בעליות ביתה חדר להתפלל בו ותשב שם עם נערותיה והיא הייתה אשת יפעת תואר מאוד

ותהי יהודית נושאת חן בעיני כל רואיה כי הייתה יראת השם

והיהי כאשר שמע כדבר עוזיהו למסור העיר אחר חמישה ימים

שלחה לקרוע כהנים חברי וכרמי ויבואו אליה ותאמר עליהם

מה זה הדבר

אשר חשב עוזיהו לעשות למסור את העיר בעד האויב אם לא יבוא ישועתנו תוך חמישה ימים

וכי אתם ניסיתם את השם?

לא זו הדרך לקבל חסד המקום רק להעיר חרון אף השם

האפס לנצח חסדו?

כי שמתם גבול לחסדו ורחמיו לשום לכם יום כפי בחירתכם? יום חירות?

חלילה לסור מאחורי אדוני.

חסדי אדוני כי לא תמו כי לא אכלו רחמיו טוב ויחיל ודומם לתשועת אדוני.

כי לעולם יזנח אדוני כי אם הוגה וארחם ברובו חסדיו.

רגע ידבר על הגוי ועל הממלכה וניחם על הרעב ועתה

לכו ונשובה אל השם כערך אפיים ונשאלה ממנו סליחה וכפרה

על זה העוון בבכי וצום ואל אלוהינו.

כי ירבה לסלוח. ועץ הראה אל יעקב ממנה יבשע וכאשר נבהלנו נפשנו מפני זדונם

כנגילה ונשמחה בישועתו.

כי לא הרשענו כאבותינו אשר עזבוהו ויקטירו לאלוהים אחרים.

ועל כן נמסרו לחרב ולשביל לחרפה ולכלימה באצוניהם ואנחנו לא נדע אל אחר זולת

אלוקינו אין עוד מלבדו והוא ידרוש דמנו מיד קמנו למען כבוד שמו.

ועתה אחי אתם הכהנים להשם ונפש כל עמו ישראל תלויים בכם.

חזקו ויאמץ לבבכם ולב כל ישראל לאמור עליהם כי עוונותינו הובאו בניסיון לנסות אותם אם באמת אהבו את השם אלוהיכם.

אם לאו.

ואתם תאמרו עליהם כי אברהם אבינו עמד בניסיונו של מקום עשרה ניסיונות נמדסה בה.

והשם אוהבו וכן יצחק ויעקב ומשה ושאר האבות נמצאו נאמנים לפני הקדוש ברוך הוא מייסרנו.

ולמות ולמוות לא נתננו בעבור שמו הגדול והנורא.

ויאמרו אליה עוזיהו והכהנים צדק עולים רפיך.

ותאמר להם יהודית אנוכי אתפלל להשם בעבורכם

ואתם העתירו אל השם בעתי להקים את עצתי אשר חשבתי לעשות.

לנקום נקמת בני ישראל מאת היוונים ולכן לעת ערב תעמדו בשער העיר

ואצא אני ושפחתי עמי בלילה ואתם אל תחקרו ממני אנה אני בא.

אל תשאלו שאלות.

אפס כי תמיד תהיה תחנוניכם בפיכם אל השם אלוקי ישראל לפקוד את עמו

בעבור כבוד שמו.

ויאמר אליה עוזיהו לכי לשלום ואלוקי ישראל ייתן את שאלתך אשר שאלת מעמו

ויהי השם עמך לנקום אותנו מאויבינו אמן.

ויהודית נכנסה בחדר ותלבש שק ואפר ותעל אפר על ראשה ותשתחה ואל השם ותשפור את נפשה בצורם ובכיוב ותפילה לפני השם וכה אמרה בתפילתה השם אלוקי שמעון אבי אשר שמת בידו החרב להתנקם מאנוכים אשר טימאו וגילו את ערוות דינה אחותם

ונתת את נשיהם בשבי ואת בנותיהם וכל שאלם לבוז ביד עבדיך אשר כינו את קנאתך פקדני נא השם אלוהי קרוב רחסדיך

כי כל דרכיך צדק ומשפטיך תאמר רבה באבד תנא את מחנה האויב הרע הזה

אשר חרף מערכות אלוקים חיים כאשר ראית את מחנה מצרים ברודפם חמושים אחרי ישראל עמך ונחלתך אשר בטחו במרכבותיהם ובסוסיהם וברוב חילם והשקפת על מחניהם והבהלת אותם במחשכים

תאומות יחס יומו ירדו במצולות כמו אבן מים אדירים

כמוהם יהיו גם אלה השם אלוקי הבוטחים על חילם ברכב ובפרשים ובחציו ובקשת והמתעללים בחניתותיהם

ולא ידעו ולא יבנו כי אתה השם אלוקינו איש מלחמות יאיר קנא אף יצריח על איביו יתגבר

חשוף זרוע גבורתך כבראשונה ושבור באש גבורתך אל הגויים אשר לא ידעוך והממלכות אשר בשמך לא קרעו

אשר אמרון נרשה לנו את נאות אלוקים לבוא במקדש ולטמא

את היכל קודשך ולנתק קרן מזבחיך

אנה השם עשה למענך אם לא למעננו חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה

ולצר הצורר הזה הרע הזה אליפורני המלך

קדמה פניו אכירהו וילקד בפח עיניו לאהוב אותי

ותחלהו בחולי החשק בי

ותן בנפשי חוזק למעושו

ובידי כוח ואל להשמידו יפלו במחמוריו רשעים יחד אנוכי עד אעבור

ויהיה זה זכר לשמך הגדול כי תמסור אותו השם אלוקי ביד אישה

ועתה השם לא בגבורות הסוס תחפץ ומלכות זדול לעולם שנאתה שבעת עניים אתה תשמע

צעקת הדל תקשיב את אושיה וחונני ושמע תפילתי ושבתי האזינה ואל דמעתי אל תחרש

ותן דבר בפי ועצה בלבבי לקיים בית מקדשך

למען ידעו כל הגויים

כי אתה אלוקים חיים ומלך עולם ואין זולתך אלוקים זה התפילה

ויהי ככלות יהודית להתפלל אל השם את כל התפילה והטחינה הזאת ותקו מן המקום אשר השתחווה שם על ההשם

ומכרו על ברכיה וכפיה פרושות השמים ותקרע אל שפחתה ותבוא אל היכל ביתה

ותשר בגדי אלמנותה והשק מעליה ותרחץ את גופה ומשכה עצמה בשמן המור

ותקלע את כלעות שערותיה ותשם כתר על ראשה ותלבש בגדים יקרים

מוזהבים ותכשיטים חריטים וסהרונים וחגילים וטבעות

וחיפה עצמה בכל תמרוכי הנשים וכל דבר קישוטיה

והשם נתן לה זי ויופי הרבה למצוא חן בעיני כל רועיה

ותיתן יהודית באדם אתה שפחתה את נוד החלב וחמת יין וצלוחית שמן וקמח ולחם וגבינה

ותלך לה

וכאשר בא אל שערי העיר מצאה את עזיה ואת הכהניה מקווים אותה שמה ותעבור לפניהם ויאמרו לה

ויאמרו לכו לשלום ואלוקנו ייתן חן וחסד בעיני כל רועיך

ויתן לך כלבביך וכל עצתך ימלא לטובה ויתעלל עלייך ירושלים עיר הקודש ותהי שמך בכלל החסידים ובמספר הצדיקים ויענו כל העם אשר שם אמן

ותצאי יהודית מן העיר

ההיא ועמתה והיא כאשר ירדו מן ההר בעת עלות השחר פגעו בה שומרי אליפורני

המלך ויתפסו אותה לאמור מאין בת ואנה תלכי

ואתה אומר להם יהודית מבנות העבריים אנוכי ואברח באחווה מאיתם כי ידעתי כי ימסרו ביתכם

ולכן חשבתי לאמור אליכן היה לפני שער אליפורני לגלות סודות עם היהודים ולהורות לאנשי הצבא את הדרך

אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשוני ללכוד את העיר לתפסה

ולא יפל ממחנה אליפורני אחד עד אחד

וכאשר שמעו את דבריה האנשים שתפסוה הביטו את תוארה ויופייה

והאמה ראו כן תמה ומינוע ממרותיה במועצות ודעת

ואמרו אליה ברוך טעמך כי חילץ נפשך ממוות

וככמת בעצתך לבוא אל אדוננו

ותדעי באמת כי בעומדך לפניו יטב לך

ותמצאי חן וחסד בעיניו ויביאו אותה למלך

ומיד כאשר באת לפניו וישא המלך את עיניו

וירא את יופיה וזיו הדרה בערה בו אש החשק והטבה ויחלה המלך נחול יחשק

וכל שרה ועבדה פרטיים יושבים לפני המלך אמרו מי אשר ימאס עם העבריים אשר יש להם נשים יפות כאלו

מה אתם אומרים לכל היהודיות מכוערות תראו איזה יפה היא

ומי אשר לא יילחם עמם בעבור הנשים הללו

וכאשר ראתה יהודית את המלך יושב על כיסא מלכותו

השתחווה לו אפיים ארצה כביכול כן

ויקימו עבדי המלך כי כן מצוות אדוניהם אז אמר לה המלך תגילי ותשמחי בלבביך ואל תראי

כי לא אחפוץ במוט כל אשר יחפוץ לעבדני

ולא הייתי מרים חרבי וחנית על עמך אם לא מעשוני

ועתה תאמרי לי נא לי על מה נסת וברחת מעימהם ותבחרי לבוא אלינו

ואתה אומר לו יהודית אנחנו חטאנו לפני השם אלוקינו

ולכן דיבר ביד הנביאים אל העם לייסר אותם על עוונם ועל כל בני ישראל פחדו ממך

כי חטאו לפני השם אלוהיכם אלוהים

וכבד הרעב בהם

והנה נחשבנו כמתים מפני הצימאון

עד אשר הסכימו לשחוט את הצאן ולשתות את הדם שלהם

וחשבו להמיר את הקודשים אשר ציווה השם אלוהים משמירתם ושלא ייהנו מהמה

ובחיתים וביין ובשמן ואם יעשו זאת המה יעבדו ואתה תעמון

וכאשר ידעתי זאת אני אמתיך נסתי מאיתם

ושלכני אלוקיהם להגיד לך

ואולם אנוכי יהודית אמתיך עובדת את השם אלוקי גם אתה בהיותי אצלך

אשר על כן אנוכי אצא שלוש פעמים ביום ואתפלל לפני השם אלוקי

ואתנפל לפני אלוקי והוא יגיד לי מתי ישלם כפעולם וכרומא על עליהם

ואבוא ואגיד לך

ואייבורך בכל חוצות ירושלים

ויהיו כל עדת בני ישראל כצאן אשר אין להם רועה ולא אחרץ כלב לשונו נגדך

כי כל זה נאמר לי במראות האלוקים

ולמען חרון אף השם שולחתי להגיד לך כל זה ויטב הדבר בעיני המלך ובעיני כל עבדיו

ויראו האנשים ויטמאו בראות חוכמתה כי רבה היא

ויאמרו ישל רעהו אין האישה מושכלת כזאת בכל הארץ

ביופי בחן ובשכל ויאמר לה המלך

היטיב אלוקים עמך אשר שלחך

לפני למען תמסור את עמך בידינו ובעבור דברייך הטובים אם כה יעשה לי אלוקייך

אלוקייך אלוקייך

אני מתגייר

ואת תהיי ראשונה במלכות

ואי שומעך בכל הארץ, פרסם אותך

ויצב המלך להביא אותה בבית נכותו ויצב לאכילה מעל שולחנו

ואת אומר לו יהודית לא תאכל עמתך לאכול מאשר ציווית לתת לי, פן יקרא הני אסון

אבל אוכל מאשר הבאתי עמי

ויאמר לה המלך ואם יחסר לך כל אשר הבאת

ואם יחסר לך את אשר הבאת לך אמרך מה נעשה לך?

ותאמר יהודית חי נפשך אדוני שלא יחסר לי עד אשר יקים השם את דברו אשר חשבתי לעשות

ותשאל עוד עת בואה

עוד בעת בואה אל האוהל רשות לצאת בלילה ובעלות עמוד השחר

חוץ למחנה להתפלל להשם אלוקים שלושה ימים

ויצב את אנשיו להניחה

ולעשות כל חפצה

ולצאת ולבוא ולהתפלל לפני השם אלוקיה

ותצא בכל לילה מחוץ למחנה לטבול את גופה תוך בריכת המים

ובעלותה מלטבול שפכה את נפשה בבכי והנקה לפני השם אלוקי ישראל

ליישד את דרכה בישועת עמה

ובאה אל האוהל בתהרה ותאכל בסעודת הערב

כל יום צמה

שלושה ימים

והיה ביום השלישי ויעש המלך משתה גדול לכל שרה ועבדה ויאמר אל שריסו שומר הפלגשים לאמור לך נראה אם תוכל לפתות ולרצות את יהודית הזאת שאבוא אליה

ואז באה שריס אל יהודית ויאמר לה אל תבושי

ואל תקלמי לבוא אל אדוני ואולי ייטב לך לאכול ולשתות עמו

ותאמר לו יהודית מי אנוכי אשר אמנע מאדוני כל אשר יחפוץ אדוני המלך הוא טוב לי כל ימי חיי

ותיקח ותלבש בגדי תפארת ותבוא ותעמוד לפניו

ויהי כראות המלך את יופייה תכף הוכה

ונחלה מאהבתו אותה

ויאמר המלך הכליר לחמך בשמחה ושתי בלב טוב יינך כי מצאת חן בעיניי

ותאמר לו יהודית אשתה אדוני כי שמח ליבי ויגל כבודי

היום שמחה רבה מכל ימי חיי ותשב ותאכל ותפתח את נוד החלב ותשת

וגם את המלך השקעת

וישמח ויגל המלך אימה מאוד וישתה יין הרבה מאוד ממה ששתה כל ימי חייו

ויהי אחר כך הלכו כל עבדי המלך איש איש אל מקומו

ויסגור סריס המלך את דלתי האוהל אשר שם יהודית עם המלך

וילך לו ויהודית לבדה באוהל ואליפורני המלך במיטתו ישן כמת

ותאמר יהודית אלא מתה לעמוד בחוץ לשמור לפני האוהל

ותעמוד יהודית לפני המיטה ותתפלל בדמעות רק שפתיה נעות וקולה לא יישמע

וכה אמרה בתפילתה חזקני השם אלוקי ישראל והנקמה את נקמת עבדיך לישראל

לחזק ברכי שערי ירושלים עיר מקדשך

סומכני כאמרתך ואל תבישני מסברי בחוזק חוזך

וככלותה להתפלל קרבה אל העמוד אשר בראש מיטתו ושלפה חרבו של אליפורני

עצמו אשר היה תלוי בעמוד

ובשולפה את החרב תפסה אותו משערות ראשו ותאמר חזקני הנה השם אלוקים והכתה פעמיים

על צווארו וחתכה את ראשו דאעש

ותשלח את המטע

ותיקח את כל כלי מלחמתו אשר היו תלויים בעמודים

והכתה את כל גופו מכף רגל ועד ראש

אין בו מתום אין מקום של שירה פנוי

פצע וחבורה ומכה טריעה ותבוא ותיתן ראש אליפורני ביד שפחתה לשים אותו באמתחתה

ותצאנה שתיהם יחדיו כמנהגן להתפלל

מי חושד בהם

ותעברנה את כל המחנות ואין פוצה פה ואין מצפצף עליהן

כי כן ציווה עליהם המלך

ובסובבן את העמק באו בשערי העיר

ותקרא יהודית את שומרי החומות

מרחוק בקול ששון וקול שמחה פיתחו שערים

כי עמנו אל אשר עשה הישועה הגדולה הזאת לישראל ויהי כאשר שמעו את קולה אנשי העיר ויקראו מיד את כהניה

ויאספו כולם מגדול ועד קטן יצאו לקראתה בשמחה בשירים בהלל ולהודות להשם

והדליקו נרות בכל חוצות ירושלים בחצריהם

ובתיראותם יתרו כולם בבגדים חמודים וכלי איכר אבנים טובות ומרגליות לכבוד לכבוד ולתפארת

ויביאו את יהודית אל תוך העיר בשמחה גדולה כי חשבו לבלתי רעות פניה

עוד

ויסובבו הכל ישראל סביב, היו בטוחים שהיא לא תחזור

סובבו אותה בכל הערים

ותעל יהודית במקום גבוה ותהס כל העם, שקט ויעס העם

עמדו ולא ענו עוד

ואז ענתה יהודית בקולה קולה קול עוז לאמור הללו ירושלים

את השם הללו אלוקייך ציון

כי חיזק ברכי שעריך ברך בנייך בקרבך הללו את השם אלוקינו

הללו בגבורותיו הללו קרוב גודלו אשר לא עזב

חסדו ועמיתו למייחלים לחסדו ועשה חסד ביד שפחתו

וימכור השם ביד אישה שפחתו

לשונא ועוכר ישראל בלילה הזה

והוציאה מאמתחתה את ראש האויב צורר היהודים אליפורניה הרשע

ועתה חי חי השם כי שמרני מלאך אדוני בצאתי מכאן

וביושבי שמה ובשובי הנה ולא נטמאתי

והביאני השם אלוקיכם אליכם בשמחה ובישועה והמליץ נפשי בישועתו הודו לאדוני כי טוב

כי לעולם חסדו

וכל ישראל השתחוו להשם מפיים ארצה ואמרו אליה ברוך השם אשר בידך השפיל אויבינו המחרף והמגדף

מערכות אלוקים כל גויים סבבונו בשם השם כי עמילם

דחו עוד איך איתנו לנפול ואדוני עזרנו כי לא בזה ולא שקצנו את עני ולא הסתיר פניו ממנו ושבו אליו שמיע

ועוזיהו נשיא ישראל אמר ברוכה עד להשם העליון מכל הנשים מנשים באוהל תבורך

ברוך השם אשר ברא את השמים ואת הארץ ואשר הצליח את דרכך להביא את ראש מלך אויבינו צורר היהודים והגדיל היום את שמך ולא ימוש זכר תהילתך מפי כל האנשים אשר יזכרו את חסדי השם לעולם

לכן מזכירים אותה כל הזמן מחנוכה

כי לא חמלת על נפשך בעת צרה ויגון עמך ויענו כל העם אמן ואמן

ויקראו אל המלך אשר היה עומד בבית עוזיה אשר דיבר טוב על ישראל המלך הגוי

ותאמר לו יהודית השם אלוקי אשר הודעת שמו וגבורתו ואמרתי כי הוא ינקום נקמתנו מאויבינו הנה הוא יתברך שבר ראש כל הרשעים בלילה הזה בידי

ולמען תדע כי כן

הנה ראש אליפורני אשר בזדונו ובעזות

ליבו מאס את אלוקי ישראל ויסתום אותך להורגך. לאמור,

כאשר נקה עם ישראל מוכה תיפול ביניהם וחרבי יעבור בך.

וכאשר המלך החסיד ההוא את ראש אליפורני ויפול על פניו ארצה.

ויאמר כן יאבדו כל אויביך אדוני.

ויפול על רגל יהודית וישתחווה לה.

ויאמר ברוכה את מאלוקייך בכל אוהלי יעקב כי כל עם ועם אשר ישמע את שמעך

יעללו עלייך

את שם השם אלוקי ישראל.

ותאמר יהודית אל כל העם שימעו נא לי אחי ועמי ותלו את הראש על זה על ראש חומותינו.

והיה כאשר יזרח השמש ולקחתם כל אחד מכם כלי

זיניכם

ותצאו בתרועת המלחמה ואל תרדו למטה אפס כי תקעתם ותריעו.

ובכן שומרי החומה ילכו אל שר חילם לעוררו למלחמה.

וכאשר יבואו השרים באוהל אליפורני וימצאו אותו מגולל בדמו,

תיפול עליהם מטה ופחד.

ובראותכם אותם בורחים רדפו מהר אחריהם בכל זה כי השם ייתן אותם תחת רגליכם וכן עשו בני ישראל.

וכאשר יאיר להם היום תלו על ראש החומות את ראש האויב הצורר.

ויקח כל איש ואיש אשר כלי מלחמתו בידו ויצאו ותקעו ויריעו תרועה גדולה.

וכאשר ראו כן שומרי החומות באו באוהל מלכם אליפורני והשמיעו קול גדול בפתח אוהל אליפורני.

עשו קול מרעשים כדי להעיר אותו. אין קול ואין עונה.

וכאשר באו השרים השלישים, היותר מכובדים, אמרו לשרים, שים לועט להתמהמה.

לכו וראו את המלך כי יצאו העכברים מאחוריהם ופוטרו אותנו למלחמה.

ואז דחק ונכנס סריס המלך שומר הפילגשים באוהל אליפורני ויעמוד לפני כלאמית הטוב ויספוק כפיו.

אולי הוא ישן ויקץ.

הדין היום חוסה.

כי חשב כי עודנו ישן עם יהודית.

וכאשר לא הרגיש דבר קרב אל המיטה ויסר את הקלעים וירא את גוף אליפורני מושלך ארצה ומגולל בדמו וראשו איננו.

ויצעק צעקה גדולה בבכי ויקרע בגדיו ויבוא באוהל יהודית ולא מצאה.

ויצא החוצה אליו ויאמר עליהם אישה אחת עברית עשתה רעה גדולה הזאת.

והנה אדוננו המלך מת מושלך ארצה ומגולל בדמו וראשו איננו.

וכאשר שמעו כן שרי החיל קרעו כולם את בגדיהם ויפול אימה וחשיכה גדולה. מה נעשה עכשיו אמרו?

ואל תהי צעקה גדולה ומרה במחנותם. וכאשר שמעו כל החיל כי נהרג ומת גיבורם יצא מהם כל עציו ויברחו כולם מפני הפחד והיראה אלא אם מלפחד בורחים.

ובבורחם מלפני העיוורים הרודפים אותם אחריהם חמושים.

ועזבו את כל רכושם ונסו במשעול הכרמים ובנתיבות הערים. וכאשר ראו כן בני ישראל ירדו מן הערים וירדפו אחריהם בתרועות חצוצרות ובקול שופר חזק מאוד. היו מכים את כל הנמצאים מכה גדולה

ומכת חרב וירדפום עד החורבה.

ויתר העם ירדו אל מחנה האויב וישללו את כל שללם.

ושלל הרבה מאוד אין מספר בצאן ובבקר וברכב ובסוס ובכל מטלטלי העולם.

וכולם,

כל עם ישראל,

נתעשרו מגדול ועד קטן משלליהם.

וכזמן שלושים יום לא נשלם שללם אשר שללו בני ישראל. יותר משלושים הם אספו.

רק כל עושר אליפורני וכל רכושו ניתן ליהודית.

זהב וכסף ומרגליות ואבני איכר אשר לו הכל ניתן לה מאת העם.

מתנה.

ואז המלך אשר בבית עוזיה אשר דיבר טוב על ישראל וראותו הנס אשר עשה ה' אלוקי ישראל עזב

מעבוד את האלילים והתגייר,

והאמין בה ה' וימול בשר עורלתו.

הוא בא לחסות תחת כנפי השכינה ובכל ילידי ביתו עד היום הזה.

וכל עדת ישראל ששים ושמחים עם יהודית.

ותצאנה כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות.

והיו אומרות הודו לה' כי טוב

כי לעולם חסדו.

את יהודית אם בישראל את תהילת ירושלים.

את שמחת ישראל את כבוד עמנו.

כי עשית בכוח חזק ואמץ ליבך ויד ה' הייתה עמך לחזק אותך.

ומבורכת תהיי לעולם ויען כל העם. אמן ואמן.

והזקנים עם הנערים.

שמחו ויאלצו במצלתיים ובנבלים. ותשר יהודית השירה הזאת לה' ותאמר הללו את ה' בתוף.

שירו לה' במחול שירו לו שיר חדש.

הודו וקראו בשמו השם איש מלחמה השם שמו השם אלוקים גדול עטה ונורא בכוח ואין דומה לך.

כל הבריות יודוך ויעבדוך ה' כל מעשיך כי אמרת ותהי.

ושלחת את רוחך ונבראו הערים והיסודות ירעשו וכדונג נמסו מלפני גבורותיך.

ימינך ה' נדרי בכוח ימינך ה' צירת זויב. מי כמוך באילים ה' מי כמוך נדר בקודש נורא תהילות עושה פלא.

ויהי אחרי התשועה הגדולה הזאת כאשר נטהרו כל ישראל העלו כולם עולות וזבחים ונדרים.

יהודית הקדישה את כל שללה לבית האלוקים.

ויעשו עם יהודית שמחה זאת הישועה שלושה חודשים.

וכל ימי חייה לו קם מזיק על ישראל ותשקוט הארץ אחרי מותה שנים רבות

ולכל בני ישראל היה אור במושבותיו.

ברוכים תהיו להשם וחנוכה שמח.