ובא לציון גואל - חלק מב | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

נציבי יום

שעלום בן קסיה,

רפואת הנפש והגוף,

השתחרר מבית הכלא לביתו,

נזכה לתשובה שלמה,

יבנה בית נאמן בישראל,

בברכה, בריאות והצלחה

לו ולמשפחתו ברוחניות ובגשמיות מהרה, אמן.

בלחש.

תשובה שלמה בדרך האמת,

יאכל קשה רק מכפז, הוא והילדים,

יעסוק בתורה ובגמילות חסדים,

יהיה מחובר רק לאנשי אמת,

ויזכה לרפואה שלמה בגוף ובנפש מהרה, אמן.

ובא לציון גואל חלק מ״ב,

תחיית המתים,

במדרש אותיות רבי עקיבא,

אות ט',

כתוב ט'?

אל תקרא ט',

אלא ט',

מהו ט'?

זה טיטו של עולם הבא,

שהצדיקים מציצין הימנו כיתות כיתות כעשבי השדה,

בכמה לבושין,

שריחן הולך

מסוף העולם ועד סופו כריח גן עדן,

שנאמר

ויציצו מעיר כעשב הארץ.

אין עיר,

אלא ירושלים,

שנאמר, העיר אשר בחרתי בה.

וכאן אתה למד,

שאין הקדוש ברוך הוא מחיה מתים,

אלא בארץ ישראל,

שנאמר, כה אמר האל אדוני בורא השמיים בנותיהם,

רוקע הארץ בצאצאיה,

ואומר, ונתתי צבי בארץ חיים.

ומהו ארץ חיים?

וכי יש ארץ חיים ויש ארץ מתים,

אלא זו ארץ ישראל שנקראת ארץ החיים,

שמתיה חיים תחילה לעולם הבא.

אם כן,

צדיקים שבחוצה לארץ,

כגון משה ואהרון,

ושאר כל הצדיקים שבארבע פינות הארץ,

האיך חיינו והיינו עולם הבא.

אלא מלמד

שבשעת חיית המתים,

הקדוש ברוך הוא ירד משמי שמיים העליונים

וישב על כיסאו בירושלים,

שנאמר בעת ההיא, קראו לירושלים כיסא אדוני,

וקורא להם הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת,

ואומר להם,

בניי,

לא בראתי אתכם

אלא לשעה זו,

כדי שתעשו לי קורת רוח.

משיבים מלאכי השרת ואומרים לפניו,

ריבונו של עולם,

היננו לעמוד לפניך בכל דבר שאתה רוצה.

משיב הקדוש ברוך הוא ואומר להם,

לכו ושוטטו בארבע רוחות העולם

והגביהו

את ארבע כנפות הארץ,

ועשו מחילות-מחילות בקרקע

לכל צדיק וצדיק שבחוצה לארץ,

עד ארץ ישראל.

והביאו לי

כל צדיק וצדיק.

פלוני בן פלוני חסיד,

פלוני בן פלוני חכם,

פלוני בן פלוני שמסרו עצמם על קדושת שמי בכל יום ביום,

כדי שלא יצטערו ויבואו לארץ ישראל,

בה אני מחיה אותם.

מיד הולכים כל מלאך ומלאך,

בכל שרף ושרף,

בכל שר ושר,

בכל גדוד וגדוד,

ומשוטטים בארבע רוחות העולם,

ומגביהין ארבע כנפות הארץ,

ומנערים רשעים ממנה,

שנאמר לאחוז בכנפות הארץ,

והן נערו רשעים ממנה,

ועושים מחילות-מחילות בקרקע בשביל כל צדיק וצדיק

שבחוצה לארץ,

ומביאין אותן בתוך מחילות לארץ ישראל אצל הקדוש ברוך הוא לירושלים,

ועומד הקדוש ברוך הוא בעצמו ומחיה אותן ומעמידן על רגליהן.

כיצד הקדוש ברוך הוא מחיה את המתים לעתיד לבוא לעולם הבא?

מלמד

שנוטה לקדוש ברוך הוא שופר גדול בידו,

שהוא אלף אמה באמתו של הקדוש ברוך הוא. וואי וואי וואי וואי וואי ותוקע בו,

וקולו הולך מסוף העולם ועד סופו.

בתקיעה הראשונה העולם כולו רועש,

בתקיעה השנייה העפר מתפורר,

בתקיעה השלישית

עצמותיהן מתקבצין.

בתקיעה הרביעית

אבריהם מתחממים.

בתקיעה החמישית

עורותיהם מתרקמים.

בתקיעה השישית

רוחות ונשמות מתכנסים לגופיהן.

בתקיעה השביעית

חיין ועומדין על רגליהן בלבושיהן,

שנאמר בזכריה ט'

אדוני צבאות יגן עליהם.

מי שראה את הסרטון שעשינו באנימציית חיית המתים,

יכול להבין מה אמרנו פה.

ונתתי להם בביתי ובחומותיי יד והשם טוב.

עוד במדרש אותיות דרבי עקיבא על האות יוד.

קודם זה היה ט',

עכשיו זה יוד.

אל תקרא יוד.

אלא יד.

מלמד שזהו יד ושם טוב,

שעתיד הקדוש ברוך הוא ליתן להם לצדיקים לעולם הבא בירושלים ובבית המקדש,

שנאמר

ונתתי להם בביתי ובחומותיי

יד ושם טוב,

שם עולם אתן לו אשר לא יכרת.

ואין ביתי

אלא בית המקדש,

שנאמר כי ביתי בית תפילה.

ואין חומותיי

אלא ירושלים,

שנאמר על חומותייך ירושלים.

ואין יד

אלא מנות,

שנאמר חמש ידות.

זה כשנתן יוסף לאחיו.

ומהו יד?

מלמד שעתיד הקדוש ברוך הוא לכרות לכל הצדיקים בשמן,

ונותן להם כוס של סם חיים בידם,

כדי שיהיו חיים וקיימים לעולמים.

ומהו שם?

מלמד שעתיד הקדוש ברוך הוא לגלות שם המפורש לכל הצדיקים לעולם הבא,

שנבראים בו

שמיים החדשים וארץ החדשה,

כדי שיהיו יכולים כולם לברות עולם חדש,

שנאמר שם עולם.

הם השם בוראים עולם.

ונאמר להלן זה שמי לעולם.

מה להלן שם המפורש?

אף כאן שם המפורש.

דבר אחר,

שם עולם אתן לו,

שלא ייפסק שמו מן העולם, הכוונה כל צדיק וצדיק,

שכשם ששמיים חדשים

בארץ חדשה קיימים לעולמי עולמים,

כך עתיד להיות שמם של הצדיקים חיים וקיימים לעולם,

שם זרעם

וזרע זרעם

שיעמדו לעולם,

שנאמר,

כי כאשר השמיים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפניי,

נאום אדוני,

כן יעמוד זרעכם בשמכם.

דבר אחר,

שם עולם

מלמד ש-340 עולמים עתיד הקדוש ברוך הוא להנחיל

לכל צדיק וצדיק לעולם הבא.

שכן שם בגימטריה 340. דבר אחר,

נאמר בראש הפסוק, ונתתי להם בביתי ובחומותיי,

ובסוף נאמר, אתן לו.

אם נאמר אתן לו,

למה נאמר ונתתי להם?

ואם נאמר ונתתי להם,

למה נאמר אתן לו?

מלמד שלכל הצדיקים כולן

נותן הקדוש ברוך הוא יד

וחלק שכר טוב

ושם ותהילה ושבח ומלכות

לעולם הבא.

ולמשיח בן דוד נותן

יד

וחלק שכר טוב

ושם עולם

ותהילה וגדולה

ושבח

כתר כלול,

קדושה ומלכות

כנגד כל הצדיקים כולם לעולם הבא.

יד

זה כוס של חיים שמשקהו הקדוש ברוך הוא למשיח ולצדיקים לעתיד לבוא.

חלק שכר טוב

זה שלוש מאות וארבעים עולמות שכל צדיק וצדיק נוטל בחלקו,

כל אחד ואחד לפי שכר מעשיו

לעולם הבא.

שם עולם

זה שם המפורש שהעולם הבא נברא בו.

תהילה וגדולה

זה אור מאירת העיניים

שהם מסתכלים בהם מסוף העולם ועד סופו בסקירה אחת.

שבח

זה קומה זקופה כאדם הראשון.

כתר כלול

זה ארגבנין טוב שהמלכים משתמשים בהם.

קדושה

שקוראים בהם מלאכי השרת קדוש,

קדוש, קדוש וברוך.

שקוראים לפני הקדוש ברוך הוא בשמיים ממעל בעולם הזה.

ככה יקראו לצדיקים.

ומלכות,

שכל הנכשל בהם בצדיקים

משתמש לעולם הבא

במלוכה וכבוד,

ברכות וממשלה כדוד מלך ישראל.

זאת אומרת, הנכשל בהם בצדיקים הכוונה אפילו החלש בצדיקים.

ככתוב בזכריות ב'

והיה נכשל בהם ביום ההוא

כדוד ובית דוד,

כאלוהים,

כמלאך ה' לפניהם.

ואור נגה סביב סביב להם לכל צדיק וצדיק לעולם הבא,

ושכינה עמהם בכבוד בכל מקום.

כאב שהוא יושב על כיסא הכבוד,

כמלך שש ושמח בשמחת בניו ובנותיו,

שנאמר,

ואני אהיה לנאום ה'

חומת אש סביב,

ולכבוד

אהיה בתוכה.

ואמר,

רוני ושמחי בציון,

כי הנני בא,

ושכנתי בתוכך.

ועכשיו, תיאור הסעודה של הצדיקים לעתיד לבוא.

במדרש האותיות רבי עקיבא,

על האות כף,

למדנו ט',

למדנו יוד,

עכשיו כף.

כף

זה כף שבועה.

כף

שהוא מכה זו על זו,

בשמחה רבה בסעודה של הצדיקים לעולם הבא,

ועומד ומרקד לפניהם בסעודה, כביכול, לקדוש ברוך הוא.

וכל צדיק וצדיק

מהלכת עמו שכינה בריבו רבבות מלאכי השרת,

ועמודי ברק סביב להן,

וניצוצין של זוהר

מוקפת להן,

בזיקוקי זיו,

מבהיקים את פניהם,

בזיקי אור מקרין את עפעפיהם,

ורוחות

מתכנסים לפניהם,

בעננים

מזילים לנגד פניהם,

בהרים מרקדים לפניהם,

ועל אותה שעה אמר ישעיה כף,

אדוני רמה ידך.

מהו רמה ידך?

מלמד שעתיד ישעיה לומר לפני הקדוש ברוך הוא

בסעודה של צדיקים בגן עדן,

בשעה שהוא מרקד לפניהם.

ריבונו של עולם,

רמה ידך.

לא יבואו רשעים

ויראו בטובתן של צדיקים,

משיב הקדוש ברוך הוא ואומר,

ישעיה בני יבואו ויראו בשמחתם ובטובתם,

וילבשו בושה וכלימה,

יחזו ויבושו קנאת עם.

משיב ישעיה ואומר לפניו,

ריבונו של עולם, לא יבואו ולא יראו.

אומר הקדוש ברוך הוא, מי מכריע בינינו

שנעשה כדברו?

משיב ישעיה ואומר לפניו, ריבונו של עולם,

תבוא כנסת ישראל הגדולה ותכריע בינינו ונעשה.

מיד קורא הקדוש ברוך הוא

לשר הפנים ואומר,

עבדי,

לך ותביא אליי כנסת ישראל כדי שתכריע בינינו.

מיד הולך

ומביא כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא ולפני ישעיה.

וכיוון שרואה כנסת ישראל, כיוון שרואה כנסת ישראל את הקדוש ברוך הוא,

אומרת לפניו,

ריבונו של עולם,

למה קראת אותנו?

משיב הקדוש ברוך הוא ואומר לה,

ביתי,

מפני שאני אומר,

יבואו רשעים

ויראו בטובתן של צדיקים.

משיבה כנסת ישראל,

יראו ויבושו,

שנאמר, ותרא אויבתי ותכסה הבושה.

באותה שעה

באים רשעים לפתח גן עדן,

ועומדים להסתכל בטובתן של צדיקים.

כל אחד ואחד כפי כבודו,

בלבוש מלכות,

ובכתר מלכות,

ובעדים מרגליות של מלכים.

וכל אחד ואחד יושב כמלך

על כיסא של זהב.

ולפני כל אחד ואחד,

שולחן של מרגליות,

וביד כל אחד ואחד,

כוס של זהב מרוקם באבנים טובות ומרגליות,

שהוא מלא סם חיים.

וכל מעדני גן עדן

מונחים לפניהם על השולחן.

ולפני כל אחד ואחד,

עומדים מלאכי השרת,

לשמשן.

וקרני הדר על ראשיהם.

בזיקים וברקים

יוצאים מפניהם.

וזיו פניהם

הולך מסוף העולם ועד סופו כזיו החמה,

שנאמר,

ואוהביו כצאת השמש בגבורתו.

בשמיים

ושמי השמיים

פותחים דלתותיהם וממטירים עליהם

טללי בושם של אפרסמון טהור,

שריחו

הולך מסוף העולם ועד סופו.

ואלף אלפים מלאכי השרת

עומדים לפניהם

ואוחזים בידיהם כינורות

ונבלים ומצלתיים

מכל כלי שיר,

ומרננים לפניהם בסעודה.

והקדוש ברוך הוא עומד בעצמו ומרקד בסעודה,

בחמה ולבנה, בכוכבים ומזלות,

מימינו, מסמאלו,

ומרקדים לפניהם עמו.

וכיוון שהרשעים רואים

כל אותה גדולה

ומלכות

וכל אותה תפארת בכבוד,

מגביהין את קומתן מאה אמה בהיכל

מפני כבודם של צדיקים להסתכל בהם.

ויהיו שואלים עליהם לומר,

מי אלו

שכל אותו הכבוד

וכל אותה גדולה עשה להם הקדוש ברוך הוא,

משיבים מלאכי השרת ואומרים לפניהם?

הללו,

עמו של הקדוש ברוך הוא,

שעסקו בתורתו,

ובמצוותיו,

בהביאם לגן עדן,

ליתן שכר טוב וחלק טוב.

מיד נופלים רשעים על פניהם

ופותחים את פיהם

בשבחו של הקדוש ברוך הוא ושל צדיקים ואומרים,

אשרי העם שככה לו,

אשרי העם שאדוני אלוהיו.

עד כאן

מאותיות דריבי עקיבא.

בילקוט

אמר רבי אחא

כל הברכות

והנחמות

שראו הנביאים,

לא לחינם הרשה להם הקדוש ברוך הוא לפרסמן,

אלא

כדי שיגעו ישראל בתורה ויקבלו שכר.

שמא תאמר

את הכל ראו?

תלמוד לומר.

עין לא ראתה אלוהים זולתיך יעשה למחכה לו.

זאת אומרת, שום עין של נביא הכי גדול,

אפילו לא משה רבנו.

עין לא ראתה

את גודל השכר האמיתי שעתידים לקבל,

חוץ ממך, זולתיך השם.

אבל מתי יראו? למחכה לו.

נחכה ונראה.

רבי אומר,

סעודה ראו.

הנביאים ראו רק את הסעודה.

אבל מתן שכר לא ראו. כל מה שתיארנו זה רק הסעודה.

אבל זה לא השכר.

מאיפה אנחנו יודעים? עין לא ראתה, כתוב.

רבי שמואל בר נחמני אמר, זה עדן

שלא שלטה בו עין ברייה.

את השכר שמקבלים בעדן, שום נביא לא ראה.

איתה בפסיקתא,

אמר רבי בנימין בר לוי,

עתידין תחומי ירושלים להיות מלאים אבנים טובות ומרגליות.

בכל ישראל באים ונוטלים חפציהם מהם.

אתה צריך קצת כסף?

עולה לירושלים, לוקח אבנים טובות וחוזר בחזרה.

בכל ישראל באים ונוטלים חפציהם מהם.

לפי שישראל בעולם הזה מתחמים באבנים ובצרורות.

היום כל גינה,

מתחמים אותה עם אבנים,

עם כל מיני צרורות, חילוקי אבנים.

יש כאלה שמכניסים את זה בתוך גדר,

יש עושים קוצים, שיחים.

אבל לעתיד לבוא,

מתחמים באבנים טובות ומרגליות.

ככה יהיה.

ככתוב, בכל גבולך

לאבני חפץ.

אמר רבי לוי, עתידין תחומי ירושלים להיות מלאים.

18 מיל על 12 מיל אבנים טובות ומרגליות.

18 על 12 קילומטר.

מלא אבנים טובות ומרגליות.

לפי שבעולם הזה,

אם אדם חייב לחברו, מה אומר לו?

בוא נלך לדון בבית דין.

פעמים הדיין עושה שלום ביניהם.

לפעמים לא מצליח לעשות של אמת.

כתוב ליתר תן אפיאן נפקין מרציין.

אף פעם לא יוצאים שניים מרוצים.

אחד חייב ואחד זכאי.

איך יצאו שניהם מרוצים?

אבל לעתיד לבוא,

אדם חייב לחברו.

אומר לו, נלך ונדון אצל מלך המשיח בירושלים.

כיוון שמגיעים לתחומי ירושלים,

מוצאים אותם מלאים אבנים טובות

ומרגליות,

ואז הוא לוקח מהם ולא צריך ללכת לדון.

נגמר החוב.

שלום.

אז שם גבולך שלום, אומר הפסוק.

הגבולות שבירושלים ישימו שלום, כי אתה בא לגבול. כל הגבול מלא אבנים טובות, לא כאב ונתרעות.

מעשה אדיהו ורבי יהושע בן לוי.

גם חומות ירושלים ואבניה

יהיו מאבנים יקרות מאוד, הנקראים כדכוד,

באבני אקדח.

בשביל שיהיה לנו קצת מושג, פעם שלחתי בקבוצות

איזה מוסלמי אחד מקטאר.

עשה את כל המדרגות שלו יהלומים,

עשה את האוטו שלו זהב ושם עליו יהלומים,

ויש לו שם, ראו כמה לבנים,

אין סוף לבנים של זהב,

ואפילו בקבר שלו הכל מזהב, עשה שם דירה למטה עם מיטה וזה,

והכול.

משהו מדהים, אתה רואה עשירות שאתה לא יכול לעכל.

זה רק בן אדם אחד שיש לו קצת.

כל ירושלים ככה.

למה נתנו לטמבל הזה את כל זה?

שאין לנו מושג, שראינו בעיניים איך זה נראה.

כל המדרגות שהוא עולה בבית,

הכל מלא יהלומים, לא קטנים, גדולים.

מישהו ראה את זה? שלחתי.

כן?

תשלח להם, שיראו.

אז כתוב, ושמתי כדחוד שמשותייך ושעריך לאבני אקדח.

באמרו חכמים,

ושמתי כדחוד.

רבי יהושע בן נביא אמר כד חודה.

רבי יהושע בן נביא קם עם אליהו זכור לטוב,

ואמר לו, לאליהו הנביא,

לית מרי מחמא לי הדין כד חודא?

האם אני לא אוכל לראות את האבנים האלה שנקרעים כדחוד?

אמר לו, אין, אני אדאג שאתה תראה.

והראה לו על ידי נס.

איך היה הנס?

מעשה בספינה שהייתה מפרסת בים הגדול,

והייתה כולה עובדי כוכבים,

והיה בה תינוק יהודי,

ובא עליה סער גדול בים.

נגלה אליהו זכור לטוב על אותו תינוק,

אמר לו, לך בשליחותי, אני מתרגם מארמית,

לך בשליחותי לרבי יהושע בן נביא בלוד,

ותראה לו את אבני הקדחוד האלה שאני מוסר בידך,

ואני מציל את הספינה בזכותך.

אמר לו התינוק,

רבי יהושע גדול הדור הוא,

הוא לא יאמין לי.

ובא ילד, אומר לו,

בוא אני אראה לך אבני קדחון.

אמר לו, ענבתן גדול הוא,

ויאמין לך.

אבל כשתראה אותו,

לא תראה לו את האבנים לפני בני אדם,

אלא תיקח אותו למערה רחוקה מלוד,

שלוש קילומטר,

ושם תראה לו אותם.

מיד נעשה נס,

ויצא מן האונייה בשלום.

הלך אותו תינוק,

ומצא את רבי יהושע בן נביא בישיבה הגדולה של לוד.

אמר לו, אדוני,

יש לי משהו לומר לך.

קם רבי יהושע בן נביא,

תראו מה זה ענווה

לרבי יהושע בן נביא, הולך אחרי תינוק,

שלוש קילומטר,

ולא אומר לו, מה אתה רוצה?

בלי שאלות.

הגיעו למערה,

אמר לו, אדוני,

אלה הם אבני הקדחון,

ואיך שהראה לו אותם, הבהיקה כל לוד מאורן.

והשליך אותם לארץ בגנזן.

אז הוא ביקש מאליהו שיראה לו אותם,

ואליהו דאג להראות לו.

ידוע שרבי יהושע בן נביא היה כל פעם,

כל יום,

היה אליהו נביא באצלו.

אז פעם הוא ביקש ממנו בקשה כזאת, סידר לו את הבקשה.

אז תארו לכם שרק הראה לו כמה אבנים,

זה העיר את כל לוד

בסביבותיה.

מה יהיה שכל ירושלים תהיה ככה?

איזה אור, אור מציון,

יא ביי.

ועם ישראל יהיו אז מאושרים מכל הגויים.

מה זה מאושרים מכל הגויים?

כל הגויים יאשרו אותנו.

שנאמר, ואישרו אתכם כל הגויים.

הוא מובא במדרש ילמדנו.

עתידים ישראל להתקלס מן האומות.

זאת אומרת, ישבחו את ישראל.

אמר רבי שמעון בן חלפתא,

כשהמטרונה מתקלסת מאוהביה ומשכניה, אין לה כבוד.

אם אישה חשובה,

משבחים אותה,

האוהבים והשכנים, זה לא כבוד.

אלא כשמתקלסת מצרותיה,

זה כבודה.

אם השונאים

משבחים אותה,

וואי, וואי, וואי, זה נקרא כבוד.

וכן הוא אומר, ברוך תהיה מכל העמים.

כל העמים יברכו את עם ישראל.

כל השונאים שלנו,

כולם יברכו. ברוך תהיה ממי? מכל העמים.

וכן הוא אומר, ראו הה בנות ויאשרו הה.

מי זה בנות?

כל אומות העולם.

כי עתה בעת הגלות

בין עובדי הכוכבים,

הזמן הזה נדמה לנו ללילה.

כמו שנאמר, שומר מה מלילה,

שומר מה מליל.

ואמרו חכמים, זיכרונם רכה,

דעת הגאולה,

שיתגלה כבוד השם,

ככתוב ונגלה כבוד השם,

אז יהיו מכירים כל עובדי כוכבים

את מעלת האומה הישראלית

וירצו להתדבק בהם.

שנאמר,

ובאו עשרה אנשים

מכל לשונות הגויים

והחזיקו

בכנף איש יהודי לאמור,

נלכה עמכם,

כי שמענו אלוהים עמכם.

כל אחד שיש לו ציצית,

אלפיים שמונה מאות עבדים יהיו לו.

יבואו ויבקשו, תלמד אותנו, תלמד אותנו מצוות שנעשה, וזה וזה,

וישרתו אותו וכו'.

ועמדו זרים ורעו רצונכם,

ובני ניכר עיקריכם.

כל זה מעט ונמעט ממה שמעוטד

למי שעושה את רצון הבורא,

מקיים תורה ומצוות.

מה יש להגיד על זה?

הכל יודוך והכל ישבחוך,

והכל יאמרו והכל יאמרו אל קדוש כאשר.

הכל יודוך והכל ישבחוך,

והכל והכל יאמרו והכל יאמרו עין קדוש כאשר ישמחו במלאכותך שמרי שמרי שמרי שבת בקור עונג שבת.

ישמחו במלאכותך שמרי שמרי שמרי שמרי שבת בקור עונג שבת.

עם מקדשי, מקדשי, מקדשי, מקדשי שווה שבח

עם מקדשי, מקדשי, מקדשי שווה שבח

ושמחת בימיך

והיית אך שמח ושמחת

בימיך והיית אך שמח ושמח וימיך

והיית אך שמח ושמחת בימיך והיית אך שמח.

יש במה לשמוח

אחרי דברים נפלאים כאלה.

איך אתה לא שמח שנבראת לעם היהודי?

בן של הקדוש ברוך הוא,

עם סגולה.

את כל העולמות הוא ברא בשבילנו לתת לנו.

ומה שאנחנו רואים בכל העולמות היום זה אפס אפסים.

אפס אפסים לעומת מה שמעוטד לנו בעולם הזה עוד בימות המשיח,

ולאחר מכן לעולם הבא לנצח נצחים.

כדאי להשקיע.

70-80 שנה לעומת נצח נצחים זה כלום.

צ'יק צ'אק זה עובר,

ומה שאתה אוסף זה מה שתקבל.

מי שטרח בערב שבת

יאכל בשבת לפי מה שטרח.

תאסוף הרבה, יהיה לך הרבה,

תאסוף מעט, יהיה לך מעט, חבד, חבד.

הבלי העולם הזה זה גורניש מיד גורניש לעומת מה ששמענו, נכון?

רק להיות במסיבתם של הצדיקים.

יא באביי,

תראו מה זה.

אפילו מגביהים את הרשעים מאה, מה שיוכלו לראות

מה קורה עם הצדיקים,

ואחרי זה חוזרים לעפרם. בושה וחרפה.

איזה ביזיון, יא באביי.

כדאי להתאמץ.

תודה רבי חנניהו ברגע שאומר.