- - - לא מוגה! - - -
נציבי יום,
שמעה בת נעמה,
השם יתמיד בריאותה, תתחזק בנפשו גופה,
תזכה לתיאבון בריא, לא תזדקק למתנות בה סרבתיו,
ותזקין בשיבה טובה עד מאה ועשרים שנה.
איה מושקה בת ליזי לואיזה,
הקדוש ברוך הוא ישלח לה רפואה שלמה,
תעבור את הניתוח בהצלחה,
תהיה בריאה וחזקה,
תגדל,
תתחתן,
שילדיה ילמדו בתלמודי תורה,
שתהיה נחת רוח להוריה בטיפול בה.
לעילוי נשמעת אביך אל בת רבקה,
ושבנה יחזור בתשובה שלמה מהרה.
נתנאל בן שולמית סוליקה,
זיווג הגון מהרה עם אישה צדיקה ויראת שמיים, אמן.
והביא מתחמם כנגד אורן של חכמים.
בספר מילד האבות
מבאר שהמשנה באה לתת עצה לאדם
איך יינצל מאבלי עולם הזה ומן התאוות,
שהם מצננים את האדם מדבקות בשם יתברך.
זאת יעשה כשיסתופף בצלם של החכמים,
שאצלם מצוי אור התורה הדומה לאש,
ועל ידי זה התחמם בתבעירת יקוד האש הרוחני והתדבק בעבודתו, יתברך.
בפרקי דרבי אליעזר
לומדים את העניין מאברהם אבינו, עליו השלום,
שהיה מקרב את העוברים בשבים, מכניס לביתו,
נותן מאכל ומשתה ומלמד אותם אורחות חיים
איך להתנהג בעולם הגשמי.
הרי שעל ידי התקרבות לחכמים מתחמם אדם באור עבודתו יתברך.
התנא פתח מאמר, הם אמרו שלושה דברים.
אמנם דברי ריבי אליעזר נמנו יותר משלושה.
כתב רבנו יונה שאת הדברים האלה לא היה ריבי אליעזר רגיל לומר בכל יום
כמו הדברים שברשע.
את החלק הזה, ומי זהיר בגחלתן שלא תקווה, הוא לא היה רגיל לומר בכל יום.
כיוון שאזהרה זו להיות זהיר בכבוד החכמים,
די להגיד אותה פעם אחת בזמן מרובה, ולא צריך להזכיר אותה תדיר.
והרמב״ם כתב
שאת הדברים שנשנו בסוף המשנה לא אמרם ריבי אליעזר מעצמו,
אלא שמע אותם מאחרים.
ולפי זה, המניין של שלושה מדבר רק על ההתחלה.
עוד באיר רבנו יונה,
משל לאדם החפץ להתחמם מימות החורף
ליד מדורת אש.
אם יתקרב יותר מדי,
ייקבע בשרו מן האש.
אם יתרחק מאוד, לא יצליח להתחמם כלל.
אלא אם רוצה ליהנות מן האש,
עליו להתקרב ולהיזהר.
לא יותר מדי,
כי אז יינזק מן האש.
כדבר הזה צריך לעשות אדם
חפץ לשמוע לקח מן החכמים
ולהתחמם לאורם.
שיעמוד לפניהם באימה ויראה בכובד ראש כראוי.
לא יתנהג בפניהם בקלות ראש,
ולכן
לא יתקרב אליהם יותר ממה שהם מקרבים אותו.
כי אם יתקרב אליהם יותר מדי, יתחייב בעונש גדול.
וזה דייק התנא כשאמר, והביא מתחמם כנגד
אורן של חכמים.
כנגד זה בקירוב, קרוב.
יעמוד סמוך אליהם בהתקרבות.
אבל, והביא זהיר בגחלתן, שלא תיקבע.
אף שהוא מתקרב אל החכמים, לא יותר מדי יכול להיכבוד מאיש שם.
אם יאמר אדם, אני לא צריך לפחד
להתקרב לחכמים.
מה יש?
מה, אני אנהג עם מים בקלות ראש?
הרי הוא יכול לפתות אותם כמו שלוחשים אל הנחש, והוא לא נושך.
לזה אמר לו התנאה, לא.
נשיכתן, נשיכת נחש,
ולחישתן, נחישת שרף.
ככה גרסה ברבינו יונה.
אשר לא ישמע לכל מלחשים.
הרב הקדוש,
המגיד מקוזניץ', זכר צדיק לברכה,
אותו תגן עלינו, אמן.
באר.
מה שחכמים, זיכרונם וברכה, דימו
את התלמידי החכמים לאש,
באש קיים אור השלהבת שרואים בעיניים.
ויש גם גחלים שהן אינן מוערות.
בלעיתים הן צוננות לגמרי.
מפני האפר המכסה את הניצוצות הלוחשים בקרבם.
אמנם, אמנם בקרבן, עדיין בוער את האש.
כדבר הזה,
גם אצל הצדקים.
יש בהם שתי בחינות אלה.
מחד,
יש אצלם את האור הנראה לעיניים,
כאשר הם בוערים באש קודש.
בעת שעוסקים בתורה ובתפילה,
בעבודת הבורא, מתוך שמחת הלב והתלהבות.
אולם גם בעת שהם פוסקים לזמן מה מפעולת העבודה בתורה ומצוות,
עוסקים בצורכי חיי שעה,
עדיין הם בדבקות
בחיי עולמים,
למרות שבחיצוניות זה לא נראה.
אבל בלבבם ממשיכים לבעור.
בעיקוד העבודה,
בקרבם בוערות שלהבות אש קודש המכוסות כמו גחלת המכוסה בהיפך.
הכסיל,
בחסרון ידיעתו זאת,
יבוא ללמוד ממעשה הצדיק,
לעסוק גם בדברים של מה בכך ולדבר דברים בטלים, כי הוא חושב שהוא נוהג כמנהג הצדיק
בשעה שהוא עוסק בענייני העולם הזה, והוא לא יודע.
שזה שלהבד מכוסה.
לפיכך בא תנא לומר,
בהביא מתחמם כנגד אורן של חכמים.
היינו תלמד
מהאדם הצדיק להתנהג כמותו,
לעסוק בתורה, בתפילה, בהתלהבות, באש קודש,
כמו שהאש נראית לעין.
אבל בד בבד גם תהיה זהיר בגחלתן.
מעשה הצדיקים, כשהם עוסקים בענייני העולם הזה, זה כמו גחלת,
עמומה,
כי לעיני בני האדם
נראה שהם לא דבקים בבורא באותה שעה.
אבל תיזהר שלא תיקווה
להיכשל בדבר, ללמוד ממנו,
כי אין בהם חסרון, חס ושלום.
ועל ידי זה תרבה לעסוק
עלילה בענייני העולם הזה,
כי תחשוב שהנה, גם הם עוסקים.
אבל מה בליבם?
איפה מחשבתם תפוסה, אתה יודע?
לכן יזהר בגחלתן. זה כמו גחלת עמומה, אבל היא דולקת בפנים.
ועוד ציים מתנה, ואמר, וכל דבריהם
כגחל אש.
גם שיחת חולין של חכמים צריך לימוד.
ומאמר הגמרא בסוכה כא',
וגם כשאתה רואה שהם עסוקים בדיבורים שנראים כדברים בטלים,
מייחדים בהם ייחודים גדולים ועמוקים.
כמו שהיה אצל הרב הקדוש, מהריד מבלז,
זכר צדיק וברכה,
כשעמד לנסוע מביתו
למרינבד
לצורך מנוחה
בבריאות גופו הטהור,
היה עומד ומדבר עם המשמשים בעניינים הנצרכים לנסיעה,
איזה חפצים לקחת, איזה להשאיר.
ואצל המשמשים זה ערך נחשב כאילו קלות ראש.
הבן שלו, הרב הקדוש רבי אהרון,
זכותו תגן עלינו, אמן,
עמד בזווית הבית,
אחוז בשר אפיו,
שכולו אומר דבקות,
כאשר שאלו אותו המשמשים לפשר הדבר,
אמר להם, אתם סבורים
שאבא שלי מדבר איתכם דברים פשוטים על חפצים גשמיים?
תדעו לכם שכל דבריו מדברים בעניינים של רומו של עולם.
וכן, דברי הרב הקדוש מקוזניץ',
זכר צדיק וברכה,
מובא גם בשם הבעל שם טוב הקדוש,
זכותו תגן עלינו, אמן.
הביא זהיר בגחלתם,
מרמז על הזמנים
שהצדיק מניח על פניו מסווה להסתיר את גדולתו,
ומתנהג כאחד מפשוטי העם,
עד כדי כך שמי שמתבונן בו,
עלול לחשוב כי האדם זה
אדם גס,
ולא ינהג בו כבוד כראוי.
לכן מעורר אותנו התנא, תיזהר בגחלתן.
בשעה שהאש הגדולה לא נראית לעין,
וחבויה כגחלים עמומות,
צריך להיזהר מאוד מאוד בכבודה.
בספר מפי ספרים וסופרים כתב,
זאת צריך לדעת,
אין מקרא יוצא מידי פשוטו.
התנא בא לעורר בדבריו,
חובת אדם להשגיח ולהיזהר הרבה בכבודם של תלמידי חכמים,
ולאהוב את רבנן ותלמידיהון,
חלילה לנהוג קלות ראש ולהתייחס אליהם בדרך ביזיון.
העונש על כך חמור מאוד,
שהרי נשיכתן נשיכת שועל
ולחישתן נחישת שרף.
כמו שאמרו חכמים זיכרונם ברכה,
שבת קף יט,
כל המבזה תלמידי החכמים, אין
לא רפואה למכתו.
לכן צריך למחות באותם חסידים שוטים
הסוברים שרק הרב שלהם הוא צדיק יסוד העולם ואין אחר זולתו.
לכן הם מזלזלים בכבוד צדיקים אחרים,
וחושבים שהם עושים מצווה.
למה? כי הם מכבדים את הרבה שלהם, אבל לא של אחרים.
בסם עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס,
כמו מעשה זמיר שמבקש שכר מדור העיל.
ובעניין הזהירות,
בכבוד החכמים,
מן הראוי להביא את העובדה שהובאה בירושלמי,
ברכות פרק ב' על החזן.
זעירה הקיס דם,
מוכרח לאכול בשר, להחיות את נפשו.
הלך אל האטליז לרכוש בשר.
הקצב לא הכירו,
ולא ידע שהוא איש גדול וקדוש,
ביקש להתלוצץ ממנו,
ואמר לזעירה,
אני לא מוכר לך בשר רק אם אני מכה אותך מכה אחת.
בקיצור, אתה רוצה בשר? תקבל כאפה.
זעירה הסכים.
והקצב יכה הוא ומכר לו בשר.
אמנם זעירה התפלא מאוד על הדבר.
נכנס לבית המדרש, שאל את החכמים,
מה זה המנהג הרע הזה?
מי שרוצה לקנות בשר צריך לקבל מכה מן המוכר?
שלחו לברר אצל הקצב
מה פשר העניין?
כשהגיע אליו השליח, מצא אותו מת.
תמו החכמים על זעירה, למה העניש אותו בעונש חמור כזה?
נשבע להם שלא כעס עליו כלל,
כי היה סבור שזה מנהג בעיר.
וכתב בספר ירקוד מעם לועז,
שמגודל העונש שנענש הקצב,
אף על פי שלא כעס עליו זעירה ולא הקפיד עליו כלל,
לומדים גודל העונש של מי שמלגלגים על החכמים,
ובפרט אם מוסיפים להרע ולשלוח בהם יד.
בספר שארית ישראל ביאר,
לוי מתחמם כנגד אורן של חכמים,
זוהי הוראה
להמון העם
שיתקשרו אל הצדיקים וילמדו מאורחותיהם הקדושים.
ומה שכתוב בבית זעיר בגחלתן,
זה אזהרה לצדיקים,
שהם יהיו נזהרים בנפשות בני ישראל,
שאפילו אם הם בבחינת גחלים עמומות,
שנראה שכבתה מהם הנקודה הפנימית של יראת שמיים, חס ושלום,
עם כל זה ינהיגו אותם בחמלה, בנחת.
כי בכל איש ואיש אשר בשם ישראל יכונן,
שוכן ניצוץ קדוש,
הוא יקר בעיני השם.
ולכן לא יזלזל בו הצדיק.
אז גם אזהרה לצדיקים,
יזהרו בגחלתן של מי?
של ההמון, שהם נראים כאילו
גחלים עמומות, אבל נקודה אמיתית, פנימית,
אש.
יש שם, האש תמיד תוקד על המזבח.
כמו על הייתי בבית המשפט, הייתה שם עורכת דין.
אז היא אומרת לי,
אל תחשוב,
שהחילונים לא מאמינים. אני חילונית,
ואני מאמינה.
כל דבר שיש לי, אני פונה אליה ומדברת אליה, והיא עוזרת לי.
אמרתי לה, את חברה של מיכאל מרבית,
שרת התחבור.
יש גחלת.
רק הכיוון לא טוב.
איי, איי, איי.
טוב,
מכל מקום, אז אנחנו את החלק הזה למדנו עכשיו,
וצריך לראות איך להתחמם,
לא לסרב,
לא להתקרר,
כנגד,
כנגד,
ולשמור על הכבוד, לא לזלזל,
ולא לייחס רק למי שהרב שלך, או הרבה שלך,
שרק הוא הצדיק, וכל השאר זה לא.
כל עניין לגופו צריך להיבדק, כל דבר צריך להתייחס,
וכולי.
וגם, אם רואים אותם בזמן
שהם עסוקים בענייני העולם הזה,
אז חושבים שזה כמו כולם, זה לא כמו כולם.
איפה הראש מונח? כמו שכתוב באבות הקדושים,
שאפילו בעסקם ומסחרם היו דבוקים בקדוש ברוך הוא. לכן כתוב באברהם אבינו,
הוא בא בימים מלאים,
בפני הקדוש ברוך הוא זקן, הוא בא בימים.
בימים מלאים פירושו שלא יחסל לו רגע מעבודת השם. רגע.
רגע.
זה אומר שזה נקרא כמו גחלת עמומה, חושבים שזה, אין פה כלום, זה,
אם תגעח,
צריך להיזהר, זה רק עמום מהעפר, אבל זה דלוק.
דלוק.
באים רק עושים מהבהבים ככה, בשנייה יוצא שלהבת.
צריך להיזהר, וגם מזהירים אותנו
שצריך להיזהר גם בגחלת העמומה שיש בכל יהודי. גם הוא, יש לו משהו שמה דולק בפנים.
צריך רק להבעיר,
כמו שהיה עושה אברהם אבינו,
להכניס אותם אליו, מאכיל ומשקה, וככה מניף עליהם לאט-לאט עד שהם נדלקים,
ויאללה, משחרר אותם,
ובעזרת השם ככה הוא עשה את כולם מאמינים.
ראשון המאמינים
נקרא אברהם אבינו,
שהאמין בשם מדעתו.
בגיל שלוש כבר הכיר את בוראו,
קבח הבורא.
אנחנו צאצאים שלו, אתם יודעים.
איי, איי, איי, איי, איי.
אנחנו הצאצאים שלו.
איי, איי, איי, איי.
איי, איי, איי, איי.
פעם אחת
אל צדיק
התקרב אליו יותר מדי,
וביקש ממנו ברכה, וזה אמר לו,
אתה יודע שיש לנו קרבת משפחה,
וזה וזה וזה.
אז הוא אמר לו,
לא כל כך קרובה.
ולא ברך אותו.
אז הוא הלך למישהו, ואמר לו, למה הרב לא רצה לברך אותי?
אמרתי לו שיש לנו קרבת ברכה, קרבת משפחה, וזה.
אז הוא אמר לו,
עצה.
תעמוד לידו בזמן שהוא מתחיל תפילת שמונה עשרה.
אז הוא עמד לידו, והוא אמר,
אלוקי אברהם,
אלוקי יצחק,
אלוקי יעקב.
אמר לו, הם לא בקרבה רחוקה,
קרובה, הם בקרבה רחוקה, יעני. זה בזמן, לפני אלפי שנים.
ואז שהוא גמר את התפילה,
אז הוא השתכנע,
כאילו, אמר לו,
אפילו אם יש מרחק,
אז ראוי לברך.
סיפרו את זה לגריז, מבריסק, אז הוא אמר שזה לא.
האבות הקדושים זה קרבה מאוד.
זה לא מרחק של אלפי שנים.
זה ממש.
אנחנו צריכים לחיות אותם ממש כאילו פה, אבא ואמא, כולם, האבות והאימהות, לידינו, הכול.
אין ריחוק כזה של אלפי שנים.
אימו אותם.
היה אדם לומר, מתי יהיו מעשיי כמעשי אבותיי? זה צריך להיות נגד חיניו של האדם כל רגע.
אז צריך להתקרב, לשמור מרחק ולדעת איך להתנהג, וזה ש... למה ההמשך זה אחר כך נשיכתן,
נשיכת שועל ועקיצתן,
עקיצת עקרה ולחישתן,
לחישת שרף,
בכל דבריהם כגחני אש.
הכול יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם.
הכול יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם.
הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל והכל יאמרו
אין קדוש כשם
הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו
אין קדוש כשם ברוכים תהיו
שבוע טוב
הרי אני מכוון לקיים מצוות חכמים.
רבי חנני אומר,
השם אומר,
אוסון,
כל זה מלכות זה כל ישראל.
דפיקו חרבנו עם תור ומסווד, שנה אמור אדונאו וסלמאנסית גוייקו.
שלום כבוד הרב, נשלח סרטון של אדם שאינו מוכר, המסביר בקצרה ותוקף בחריפות את התנהלות מועצת הרבנות, בטענה שהיא גורמת להכשלת הציבור בענייני נבלות וטריפות. אמנם הדברים ידועים לרבים, אך ייתכן שהצפייה בסרטון תועיל גם לכמה תמימים שעדיין אינם מודעים למציאות, ותפתח את עיניהם (לקליפ "אתה מוריד לנו את האמונה ברבנים" shofar.tv/videos/10084).
הקנאות הטהורה והכנה של כבוד הרב שליט"א כלפי ה' יתברך נדירה ומייצגת את אהבתו וביטולו המוחלט להשי"ת. כבוד הרב מהווה דוגמה למחויבות מוחלטת לתורה ולקיום מצוות, ופועל אך ורק לשם שמים, ביושר ובאומץ. תודה להשי"ת שזוכים לראות דרך זו בפועל. שבת שלום ומבורך (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זה וסגולת "עבדו" אלו סגולות שממש עובדות חזק... ניסיתי את הסגולה הזאת לא רק על פרנסה אלא על עוד דברים ועובד ממש טוב. תודה כבוד הרב על הסגולות שאתה נותן לנו, על החיזוקים בתשובה, על כל שעה ושעה שאתה זמין עבורנו, יה"ר שהשי"ת יברך אותך בכל הברכות הכתובות בתורה (אמן) אתה כמשה רבנו של הדור שלנו!
בוקר טוב. ב"ה ראיון מרתק ומעשיר – כל מילה של הרב נאמרת בקפידה, בקול מדוד ובדיוק. ניכר שליטה ברוח, התנהגות מרתקת ודקויות שמלמדות רבות, מעבר לדברי התורה המיוחדים והנדירים שמועברים. נוכחותו של הרב בדורנו מהווה מקור חיזוק, ברכה והשראה, במיוחד בזמנים מאתגרים. תודה על ההקשבה, ההכלה, הברכות והעצות – הכל נאמר מתוך לב טהור ומסירות אמיתית. שבת שלום (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זכינו בכבוד הרב, תלמיד חכם מופלג, סיני ועוקר הרים "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, כה) יראת השמים, הטהרה והעמידה על האמת ניכרות בכל דבריו. זכותו תגן על כל עם ישראל, אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV). יהי רצון שהשי"ת יברך את כל העוסקים עמו בהפצת תורה ואמונה, בכל ברכות התורה. שבת שלום וחג שמח.
בסיום הראיון אמר המראיין: „אני לא התחנפתי אליך.” דווקא משפט זה הדגיש את ייחודיות הדברים שנאמרו: "אצלי אתה לא מצטרף למניין... זה שולחן ערוך ...!" הרב בחר לומר את האמת בבהירות וביושר, ללא התחנפות וללא ויתור, מתוך נאמנות מוחלטת להלכה ולדרך התורה. גם כאשר הדברים אינם קלים לשמיעה – הם נאמרים בכבוד, בצלילות ובאחריות. ראיון שממחיש כיצד אמירת אמת נקייה משאירה רושם עמוק ויוצרת כבוד אמיתי (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר, ב"ה עכשיו זכיתי לצפות בראיון, לראות לא רק לשמוע וכל רגע התמוגגתי ושמחתי באיזה רב זכינו לדבוק כמה חוכמה ושנינות. קןדם כל אין מתאים יותר מכבודו להביאו לערוץ שהמראיין כינה אותו ״קול האמת״ אכן רבנו הוא הוא קול האמת שאפשר להשתמש בדמות רבנו כלוגו ״האמת״ שנשמע 40 שנה + ויישמע לנצח אמן. לא צריך להיות מומחה בשפת גוף להבחין איך הרב יושב נינוח בשילוב ידיים שנשאל שאלות והתשובות נשלפות במהירות, שנינות, חינניות בחדות מיוחדת במינה בחיוך ובחן שהשי"ת חננו… מצא חן בעיני ה׳. רק איש אמת כרבנו יושב נינוח ורגוע… כי רק איש אמת שמדבר מהלב שפיו וליבו שוים יושב רגוע מחייך ושולף תשובות חדות כמו תער... זה אחת הסיבות מיני רבות שגרמו לי לדבוק ברבנו כשפגשתי לראשונה ביוטיוב… שעונה בשלוף 40 שנה לאלפי שואלים שמפתיעים בשאלות והתקלות לכאורה, נסיונות שווא להתקלות יותר נכון… …ולא שהרב יודע את השאלות מראש ומסוננים גם עבורו מראש בפתקים חחח חחח ב"ה הרב עומד אמיץ חזק ובלי פחד מול כל שאלה שתשאל כי אמת יש אחת!!! המראיין סיכם את זה ב 4 מילים, כששאל את רבנו על ספייקס (ספק) והרב ענה ״ספק זה עמלק״ - ״אי אפשר להתמודד איתך״ ב-4. המילים האלה המראייין סיכם את עוצמתו של הרב את החוכמה והבינה והשכל החד והחריף שהשי"ת חננו... שאף אחד לא יכל ולא יכול ולא יוכל על רבינו "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב). אלפי מיליוני סרטונים של שו״ת ביוטיוב יעידו על כך שכל מי שניסה לקנטר, להפיל, לבלבל, לעצבן, לנסות להוציא מריכוז וכו' וכו' את רבנו לא צלח והשואל חזר הביתה עם זנב בין הרגליים… רק יחידי סגולה מצליחים בכך... יה"ר ברכת ה׳ עליך תמיד תהיה ..ותמיד תמשיך להיות ״וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה״ (ירמיה טו, יט) קול השי"ת מדבר מגרונך... תודה לכבודו על כל הפרשנות והניתוחים על טראמפ וכו׳ שבזכותו ובזכות פרשנותו מצליחה להבין מה קורה בעולם, מי נגד מי. כל ראיון כזה גורם לשמןח יותר להפנים יותר לעכל יותר (לא מובן מאליו אף פעם) זכות נפלה בחלקנו שאנחנו דבקים בך, בדרכך, בשעורייך בכל! יהי רצון שנזכה תמיד לדבוק באיש יקר וחשוב לעם ישראל בכלל ולנו בפרט... המושיע הפרטי שלנו, שנשתל מלמעלה עבורנו כדברי הגדולים שמעידים על רבנו! וכמו שהרב אמר פעם לבחור בשו״ת שאמר לרב ״איפה אנחנו ואיפה אתה הרב בעולמות העליונים, פה אנחנו זוכים איך שהוא...' והרב ענה; ״אבל יש עצה מי שיידבק בי יש לו חלק ממה שאקבל שם״ יהי רצון שנקבל ולו פיסה... שהשי״ת תמיד אוהב אותך! ותמיד תמצא חן בעיני השי"ת ...חן חן תמצא, חן חן מצא! תודה על שעה ורבע של ראיון של אושר! ישר כוח ועלה והצלח ביתר שאת ועוז אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב שליט"א. חזק ואמץ!!! השאלה של המראיין על קורח והשוואתו לשואה השאירה אותו בהלם עם התשובה של כבוד הרב על התיקון של 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא! יה"ר שהמראיין יחזור בתשובה. אשרינו שזכינו שיש לנו רבי כזה! (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה סיימתי לצפות בראיון כולו – ראיון מרגש, מעשיר ומעורר לב. ניכרת הבנה רחבה ועמוקה בכל נושא שהוצג, ותשובות בהירות ונוגעות, הנאמרות מתוך יישוב הדעת ואמונה פשוטה. דברי הרב בביאור שיטתו של רבי יואל מסאטמר זצ״ל בסוגיית הציונות נאמרו בעומק ובאחריות, מתוך נאמנות לדרך התורה. במיוחד בלטה האמירה הברורה כי כל הנהגת השי"ת מדויקת ומכוונת, ודברים אלו נאמרו בכזו בהירות עד שהם מסירים ספק ומחזקים את האמונה. לאורך הראיון ניכרת הנהגה של סבלנות, אהבת ישראל וברכה – כדוגמת הנהגתו של משה רבנו ע״ה, שבירך את העם גם מתוך קושי. למרות אתגרים ומניעות, הרב ממשיך במסירות להאיר את עיני הציבור ולהרבות חיזוק ואמונה. זכות גדולה לעם ישראל שזוכה להנהגה כזו (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר ב"ה עוד ראיון מעלף חד ברור ואמיתי וכל מי שזוכה לראיין אותך פשוט זכה תודה לרב היקר שמראה לציבור את הדרך הישרה והבטוחה (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).