הוא היה אומר כל שחכמתו מרובה ממעשיו - חלק א | הרב אמנון יצחק שליט"א

נציבי יום: 'השם בלחש... רפואת הנפש תצא מהפחדים סחרחורות חוסר ריכוז יעלמו תעבור את ההריון והלידה בקלות חזרה בתשובה שלימה לה ולמשפחתה – אמן! 

תמר בת קזי - רפואה שלימה מהרה!

'הוּא (רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה) הָיָה אוֹמֵר: 'כָּל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו, לְמָה הוּא דּוֹמֶה? לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מְרֻבִּין וְשָׁרָשָׁיו מֻעָטִין, וְהָרוּחַ בָּאָה וְעוֹקְרַתּוּ וְהוֹפְכַתּוּ עַל פָּנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו יז, ו): "וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה, וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבוֹא טוֹב, וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר, אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב". אֲבָל כָּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ, לְמָה הוּא דּוֹמֶה? לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מֻעָטִין וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּין, שֶׁאֲפִלּוּ כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ – אֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם): "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם, וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו, וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא חֹם, וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן, וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג, וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי". (אבות ג, יז)

רש"י: 'כָּל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו' – 'זה אדם לומד הרבה ואינו מקיים והתנא מדמה אותו לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מְרֻבִּין וְשָׁרָשָׁיו מֻעָטִין, וחז"ל אמרו: 'וְלֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר, אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה' (אבות א, יז) נמצא שהשורשים שהם עיקר האילן מרמזים על מעשה המצוות'.

במדרש שמואל ביאר: 'מה שאמר התנא בהמשך: 'כָּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ' מדבר באדם שלומד לשם שמים! חפץ לדעת: מה המצוות שנצטווה? והוא זוכה ש: 'חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת'!! (אבות ג, ט) אך אדם 'שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו' זה מי שאין לימודו אלא לשם יוהרא וגאווה! הכוונה היא; שישבחו אותו הבריות ויחלקו לו כבוד או שיהנוהו מממונם - אז 'אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת'.

בביאור הדבר: לַמה המשיל התנא לימוד האדם לאילן? כתב במדרש שמואל: 'אדם דומה במהותו לאילן, שניהם יונקים מהשורשים! יש רק חילוק נטיעת אדם היא בהיפוך מנטיעת אילן; שרשי אילן - נטועים בארץ , והנוף - נוטה כלפי מעלה לעבר השמים. שורשי האדם - נטועים בשמים, וגופו - מוטל בארץ! אדם נחשב כאילו ראשו ושערותיו קשורים עם השמים ושואבים את השפע העליון שבא לאדם דרך הראש, אח"כ זה מתפשט ברמ"ח אברים ושס"ה גידים שהם דומים לענפים של האילן. מטעם זה ציוונו הבורא: ברמ"ח (248) מצוות עשה ושס"ה (365) מצוות לא תעשה בדיוק! כנגד האברים והגידים ואז יש יניקה מהשורשים לאיברים והגידים, כמו שענפי אילן יונקים מלמטה למעלה מהשורשים לענפים. 

עכשיו מתבארים דברי התנא: מי שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו אין לו כל כך הרבה מצוות בפועל אז היניקה שלו מועטת לפיכך 'אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת' ואם מעשיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ אז מעשי המצוות יונקים הרבה לאברי האדם וחכמתו מִתְקַיֶּמֶת. 

והתנא מביא ראיה מירמיה (יז, ו): "וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה, וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבוֹא טוֹב" 

המדרש שמואל מקשה בשם האברבנאל: 'שלא נזכר בפסוק מאומה מחכמה! ממעשים שמי שמרבה בחכמה – אז הוא כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה אז למה מביא התנא את הפסוק הזה? 

אלא שם מדובר באדם שאינו בוטח בהשי"ת! כמו שכתוב לפני כן בפסוק הקודם (פסוק ה'): "כֹּה אָמַר ה' אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ וּמִן ה' יָסוּר לִבּוֹ" 

אז איך למד התנא מכאן את הגנות של מי שמרבה בחכמה יותר מבמעשים? 

אמנם כתב המדרש שמואל: 'לפי המתבאר שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו אמרנו זה מדובר באדם שמחפש להתגאות! יוהרא!! או שהוא מחפש שאנשים יתנו לו ממון, עכשיו זה מתורץ טוב: כיון שהאדם הזה אָרוּר כי הסיר את בטחונו מהבורא ותולה את יהבו בבשר ודם שהם יהנו אותו ויחלקו לו כבוד, עליו אמר הכתוב: "וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה" הוא דומה לאילן נטוע יחידי במדבר ואין שום אילנות בסמיכותו ועל כן אין לו הגנה מן הרוחות המנשבות 'וְהָרוּחַ בָּאָה וְעוֹקְרַתּוּ וְהוֹפְכַתּוּ עַל פָּנָיו' - ענפיו מְרֻבִּין אבל וְשָׁרָשָׁיו מֻעָטִין! ועל כן אין לו הגנה והוא נעקר!! 

הקב"ה כביכול אומר לו: 'במי תלית ביטחון? בבני אדם בשר ודם – נאוב פרובלם (אין בעיה) תסמוך עליהם אני מסיר השגחתי ממך ותהיה נתון לחסדי הבריות נראה אם הם יצליחו להציל אותך מן הצרות המתרגשות וכאשר יבואו עליך רוחות מנשבות - לא אשמור עליך! וגורלך יהיה תלוי בטבע של העולם והטבע = 'וְהָרוּחַ בָּאָה וְעוֹקְרַתּוּ!' 

אדם 'שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ' - זה אדם שעוסק בתורה לשם שמים! אין לו מטרה בכלל שישבחו אותו הבריות ויחלקו לו כבוד. אדרבה! הרבה אנשים שונאים אותו!! למה? מוכיח אותם. הוא רואה שהם עושים דברים לא כדת – שונאים אותו, ואפילו אם לא אומר להם דבר הם רואים את המעשים הטובים שלו הם מתקנאים בו! ומרגישים שהם ממש רשעים ביחס אליו, קנאתם מתגברת וחפצים ברעתו. אך הוא אינו שת ליבו לכל זה באשר הוא משים בטחונו בקב"ה, יודע: שאין אדם יכול להטיב עמו ולא להרע לו, הכל ברצון השי"ת. 

ועל זה אומר ירמיה (יז, ז): "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ" אח"כ (פסוק ח): "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם, וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו, וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא חֹם" וכו' זה מי 'שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ' ובסיבת בטחונו בהשי"ת הוא מובטח: שהקב"ה ישמור אותו מכל הרוחות שבעולם ולא יעקר ממקומו ולא יארע לו שום רעה ואך טוב וחסד ירדפוהו כי בטח בקונו וביוצרו'.

והנה האברבנאל ביאר את המשנה באופן אחר: הוא אומר: 'החכמה הנזכרת כאן...' 

אייי.. זה בדיוק מה שאנחנו מדברים בתקופה האחרונה!

'החכמה הנזכרת כאן זה על המחקר השכלי שהאדם חוקר בכוח עיונו ועומק מחשבתו, ואֵלו המעשים עולים על מעשי התורה שהאדם מקיים את תרי"ג (613) מצוות ודברי תורה. אמר התנא: האיש הזה שחכמתו ועיונו ושכלו...' 

- 'הוא לא צריך רבנים...' 

מרובה ממעשיו המצוות שמקיים בפועל, היינו; נוטה לדרך המחקר יותר מאשר דרכי התורה, הוא דומה לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מְרֻבִּין – 'פקא פקא פקא...'. וְשָׁרָשָׁיו מֻעָטִין! כיון שהאדם נמשל לעץ השדה ששורשו הוא התורה התקועה בלבו! והענפים הם התכונות שבקרבו וההסתכלויות שמתבונן בהם וכאשר חקירתו השכלית גוברת ורבה על מעשיו התורניים...' 

- מקלל כמו בלעם! וכו' וכו' ומבזה וזה וזה... ורודף! ונוקם ונוטר וכו'... 

'בהכרח לא תתקיים חכמתו, כיון שהעיקר אצלו הוא מה שעולה בדעתו בסברא על פי מה שחקר במוחו!'

באחד האימיילים "הוא" כותב לי: 'שאחד אמר לו, שאם הוא יתרץ את מה שכתוב בהלכות ראש חודש - זה יהיה דבר גדול!' 

אז הוא כותב: 'שהרמב"ם התחבט באיזה משהו והוא לא כיוון בדיוק הרמב"ם למה שזה... - אבל הוא יישב את זה בפשטות!' כן, הוא יישב אז בפשטות... אני אראה לכם את האימיילים.

'והנה! 'וְהָרוּחַ בָּאָה וְעוֹקְרַתּוּ!' היינו; שיבוא אדם אחר עם סברא אחרת ובזה יסתרו ויעקרו דעתו ומחשבתו וְהוֹפְכַתּוּ עַל פָּנָיו כי על כל מסקנא שבא אליה האדם על ידי שכלו - עלולה לבוא טענה אחרת שהיא יותר מיושרת מטענותיו ובכך תתבטל סברתו!'

ומה עוד, ש"הוא" רוצה להכריע בין תנאים ואמוראים וראשונים ואחרונים והוא... בלי שום בעיה! יש לו... 

הוא גם משתדל להגיד על כל דבר: 'יש עשרות פוסקים! עשרות...' לא מונה אף אחד, אומר אחד שתים – 'עשרות פוסקים! עשרות... מאות, מאות ספרים!' הכל הולך בכמויות! אין אצלו בבודדות הכל בכמויות! 

תדעו לכם: כל אלה שאומרים מקורות כל הזמן בעל פה! כן, בעל פה!! הם אומרים מקורות בעל פה – זה רק להרשים את האנשים שיאמינו להם... אבל אם יבדקו כל דבר ודבר לגופו של ענין, יכול להיות שיתברר שבכלל לא הראיה משם! ואין הוכחה מכאן!! ולא שום דבר. יש אפילו פוסקים גדולים שהיה איתם ככה! לא מהראשונים - ח"ו! בדור האחרון שכתבו הרבה דברים ובסוף שום דבר מהמקורות שהם ציינו לא היה שייך לאותו מקום שהם רצו להביא ראיה...

'וכפי שאנו רואים בעינינו אצל הפילוסופים והמחקרים אשר אחד מהם בונה מגדל ומייסד שיטה שלימה! ובא השני וסותרו במחי יד!! ונמצאו דברי הראשון בטלים ומבוטלים כחרס הנשבר!'

אבל למה אנחנו צריכים ללכת עד לשם? 

אם בן אדם אומר: 'שאם לא שוחטים ובודקים הסכין כל עוף אחד –אחד –אחד אחד - זה נבלות וטרפות!' 

לא יאומן כי יסופר!! איך אפשר להגיד דבר כזה שזה נבלות וטרפות!? 

וככה הוא מפרסם לאנשים: "להזהר! לא לאכול!! רק ממקום ששוחטים ובודקים סכין כל עוף ועוף ".

כתוב (יורה דעה הלכות שחיטה סימן יח' סעיף יא'): 'הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמוֹת רַבּוֹת אוֹ עוֹפוֹת הַרְבֵּה, צָרִיךְ לִבְדֹּק בֵּין כָּל אֶחָד וְאֶחָד. שֶׁאִם לֹא עָשָׂה כֵּן וּבָדַק בָּאַחֲרוֹנָה, וְנִמְצֵאת סַכִּין פְּגוּמָה; הֲרֵי הַכֹּל סְפֵק נְבֵלוֹת!'

אז קודם כל זה לא נבלות וטרפות! למה אתה משקר את הציבור?! או שאתה שקרן! או שאתה בור ועם הארץ!! לא יודע לקרוא! מה, אתה לא יודע לקרוא?! מה כתוב? 

כתוב: צָרִיךְ לִבְדֹּק בֵּין כָּל אֶחָד וְאֶחָד. שֶׁאִם לֹא עָשָׂה כֵּן וּבָדַק בָּאַחֲרוֹנָה, וְנִמְצֵאת סַכִּין פְּגוּמָה... וְנִמְצֵאת סַכִּין פְּגוּמָה - הֲרֵי הַכֹּל סְפֵק נְבֵלוֹת!' ואם לא נמצא פגומה? - הכל כשר! 

ולא רק זה, איך מתיר מר"ן הבית יוסף: 'שֶׁאִם לֹא עָשָׂה כֵּן וּבָדַק בָּאַחֲרוֹנָה' – מה פירוש? איך הוא יכול לא לעשות כן? אם מר"ן פסק: 'אחד-אחד' אז צריך לעשות אחד-אחד! איך זה 'שֶׁאִם לֹא עָשָׂה כֵּן'?! ורק אם הוא ימצא שהסכין פְּגוּמָה - אז זה יהיה סְפֵק נבלה?! אז מה זה אומר? 

תשמעו עכשיו. ה'שפתי כהן' (הש"ך): 'כן משמע גם כן מדברי המחבר והרמב"ם והרי"ף שכתבו'. 

מה כתבו? 

צָרִיךְ לִבְדֹּק בֵּין כָּל אֶחָד וְאֶחָד. שֶׁאִם לֹא עָשָׂה כֵּן וּבָדַק בָּאַחֲרוֹנָה, וְנִמְצֵאת סַכִּין פְּגוּמָה; הֲרֵי הַכֹּל סְפֵק נְבֵלוֹת! וַאֲפִלּוּ הָרִאשׁוֹנָה' 

אומר הרמ"א: 'וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהַכְנִיס עַצְמוֹ לְסָפֵק זֶה אֵין צָרִיךְ לִבְדֹּק סַכִּין בֵּין שְׁחִיטָה לִשְׁחִיטָה!' 

אֶה! הרמ"א – אבל זה הרמ"א זה לא מר"ן? הרמ"א אומר 'וּמִי שֶׁרוֹצֶה'?

אז כקודם כל הרמ"א בכלל לא פוחד שיש פה משהו שהוא נבלה או טרפה או איזה איסור, בכלל לא! 

ועל זה אומר הש"ך: 'וּמִי שֶׁרוֹצֶה' - כך משמע גם מדברי המחבר!' - גם מר"ן סובר כך: שמי שרוצה – לא חייב לבדוק אחרי כל עוף, לא רק מר"ן אומר וגם הרמב"ם וגם הרי"ף שכתבו שאם לא נעשה, 'משמע דווקא מהאי טעמא צָרִיךְ לִבְדֹּק בֵּין כָּל אֶחָד וְאֶחָד כמו שמובא בתרומת הדשן וכן הוא הלכה בכלבו ובסמ"ג ושאר פוסקים וכן פסק המהרש"ל וכן נראה מוכח בהדיא מדברי הרי"ף והרא"ש'.

אז זאת אומרת אפשר לעשות כך.

ומה ממשיך מר"ן? כן, אז להכניס את עצמו לספק אם הוא רוצה - יכול ואין צריך...

השאלה: למה? למה??

אומר הש"ך: 'דרך עצה טובה! לִבְדֹּק בֵּין כָּל אֶחָד וְאֶחָד ולא מחובה!! וכן דעת הרבה פוסקים!!!' 

למה לעשות את זה? – 'דרך עצה טובה?' 

מה קרה פה? אתם ידעים מה קרה? למה? 

משום שנגיד באים עכשיו לשחוט 'כפרות' ויש לחץ! אז אם הוא יתחיל אחרי כל אחד לבדוק סכין ועוד פעם - זה לוקח זמן לבדוק את הסכין!

זה לא כמו שבודקים אלה היום בתעשיתי.... אז צריך שתים עשרה (12) בדיקות! - היום ירדו לשש (6)!! אבל צריך 12 בדיקות - לוקח זמן, לאט-לאט! בהרגש!! וצריך 'באובנתא דליבא!' לאט-לאט אז יש תור! אתם ראים כמה יש פה (בני ברק) תור ב'כפרות' שעושים... אז מה עושים? שוחטים כמה, אחרי ששוחטים כמה הוא בודק את הסכין, ואז אם נמצא שהסכין פוגמה אז אנחנו אומרים: 'שיש פה ספק! או טרפה ממש!' בסדר. 

רגע, אז למה אומר: 'בֵּין כָּל אֶחָד וְאֶחָד?' כי יש בעיה! יכול להיות שהאנשים לא ימתינו עד הבדיקה וילכו הביתה! ואז כשהוא בדק את הסכין ונמצאה שהיא פגומה – אז אנשים כבר הלכו הביתה עם העוף והעוף טרף! אז לכן צריך להמתין שיהיו האנשים לידו ויעשה ככה. 

ויש עוד דיון: אם הוא עשה את זה מדעתו ולא בהסכמת הבן אדם שבא עם העוף, אז במקרה ותמצא הסכין פגומה הוא צריך לפסול את כולם ואז נגרם הפסד! כי יכול להיות שהיא נפגמה בראשונה, יכול להיות ברביעית יכול להיות בשמינית, אז יש אנשים שיפסידו את העוף! למה שהם יפסידו בגלל שהוא התעצל או משהו כזה?! 

אם זה היה בהסכמת האנשים – בסדר. 

ויש מי שאומר: שגם אם הוא בדק באופן כזה, הוא לא חייב להם כסף! 

עכשיו תקשיבו יותר מזה! אם בן אדם אחרי השחיטה שחט שבע מאות (700)! ולא בדק עדיין סכין ואחר כך נאבדה הסכין - מה הדין? כולם כשרים! למה? יש להם 'חזקה' של הבדיקה הראשונה שהוא בדק! שמעתם? אפילו אם הוא שבר את הסכין בכוונה! שמעתם דבר כזה? 

ו"הוא" אומר: 'אם לא בדקת פעם אחת – נבלות וטרפות!!' 

או ש"הוא" שקרן במזיד! בשביל לפגוע ולהרוס ולחבל ולהזיק, או שהוא בור ועם הארץ! איך אפשר להגיד דבר כזה שכל הפוסקים אומרים ככה?! 

ופה מביא הבאר היטב: 'שבין שחיטה לשחיטה לבדוק – אינו אלא זריזות בעלמא!' זה רק לענין זריזות בעלמא 'ואם הכניס עצמו בספק – ודאי שפטור מלשלם!' 

שמעתם? 

אח"כ מביא המשבצות זהב: 'אם ירצה שלא לבדוק – הרשות בידו!' 

אז הוא שואל אחרי זה: 'ואם שוחט לאחרים, מאחר שעובר על דברי חז"ל...' זה כותב דברי הלבוש (סימן יא') לא הבנתי שכתב: 'אם ירצה שלא לבדוק - הרשות בידו' וכתב אחרי זה: 'ואם שוחט לאחרים מאחר שעובר על דברי חז"ל, הוא שואל: מה העבירה על דברי חז"ל יש כאן? אולי דהכי קאמר, כיון שחז"ל עצה טובה נתנו! ושוחט לאחרים וודאי אין לו רשות לעשות להם היזק!' 

וזה נקרא: 'שהוא עובר על דברי חכמים!' 

למה? הוא גרם להם היזק! חכמים נתנו עיצה: לבדוק אחרי כל אחד - שלא תזיק להם!! שלא יהיה להם הפסד ממון!!! אבל אין שום איסור בדבר זה.

והשפתי דעת אומר: שהש"ך אומר (באות יו'): 'ובפרט שוחטי הקהל ביום ה'', זאת אומרת יש ימים שבהם יש הרבה שחיטות ואי אפשר לבדוק אחד אחרי השני. 

בקיצור, יש פה הרבה דברים! ובוא נראה מה עוד כתבו. 

כל הענין הוא שיש פה 'בל תשחית' לשאר בהמות! בהמות מדובר, או שיבואו לאכול הראשונים קודם בדיקת הסכין כמו שאמרנו, ויש 2 טעמים להצריך בדיקה בין כל אחד-ואחד משום 'בל תשחית'. 

והפרי מגדים הביא גם: 'לכך נראה לי ואם אי אפשר כל כך ע"י טורח גדול יש לצדד להקל בבדיקה שלאחר השחיטה'.

זאת אומרת פעם, כשמדבר מר"ן (השו"ע) לא היה תעשייתי לא היה 'ליין' לא היה דבר כזה שיכולים לשחוט במהירות כזו אחד אחרי השני ומגיש לך הערבי ואתה תולה את זה וזה עובר בליין וכו' - לא היה דבר כזה! כל אחד היה לו כפר היה לו איזה מישהו פה זה ושם, והיו באים כל אחד עם התרנגול שלו באים לא היה מכירות שמישהו מייצר תרנגולים שוחט ומחכים שיבוא מישהו לקנות – אין דבר כזה! כל אחד בא עם תרנגול והולך לשוחט והשוחט שוחט, אז אם זה ככה אז עושים בדיקה אחד אחרי השני, כי מה הבעיה? כמה בא בן אדם, שוחט אחד נגיד הוא שוחט שנים! כל יום היו הולכים, אני זוכר סבא שלי (ז"ל) היה הולך לשחוט אצל השוחט מורי סייאני והיה בא אליו והיה יוצא אליו מחוץ לבית הכנסת ומוציא את הסכין ומוציא את הנוצות ו.. תיק' שוחט ואחרי זה בודק ושלום, זהו אם היתה עוד אשה אחת עומדת גם כן זהו.

היום - שוחטים מליונים! יכולים לבדוק אחד-אחד?! יצא עשרות אלפים או מאות אלפים וזהו, לא יהיה מה לאכול, אז ודאי שאם יש אפשרות לעשות באחד אחד כשאין לחץ ואין כלום, פה אתה רואה ביום חמישי - זה בלחץ! לפני ראש השנה, לפני יום כיפור כשיש 'כפרות' כשיש.. - 'לכתחילה' איי... 

יש פה הרבה מקורות, אבל אני אגיד עוד משהו מכף החיים כן ספרדי! שלא יגידו: 'ש"ך, ט"ז – זה שכנזים', כף החיים אומר: 'מיהו, בעופות - אין מנהגנו לבדוק בין אחד לאחד!' שמעתם? ספרדי, פוסק גדול! כף החיים אומר: 'שאין מנהגנו לבדוק בין אחד לאחד! ובחול שאין הזמן בהול אנחנו בודקים אחר עופות שביד שליח אחד' אם בא שליח אחד עם כמה עופות בודקים זה ביום חול, 'ובערב שבת שהזמן בהול, או ביום חמישי וביום שישי בחורף - אין בודקין בין כל אחד ואחד! אלא אחר ששוחט הרבה!! יבדוק וכל שכן בערב יום הכיפורים שהזמן בהול הרבה ולא יש פנאי'. אז לא בודקים אלא אחרי הרבה. אבל בבהמות בודקים בין אחד לאחד בכל זמן! בהמות – זה הפסד גדול!! צריך לבדוק, זה אלפי שקלים כל בהמה. 'ורוצה לומר: בעוף שעורו רך מקילין בעת הצורך לבדוק אחר כמה עופות, אבל לא כן בבהמה יש לה עור עבה והסכין יכולה להפגם' אז לכן הנה פסק הלכה של כף החיים! 

למה אתה משקר את הציבור?! למה אתה מונע מהם (לאכול כשר! ולהצילם מאכילת) שיאכלו נבלות וטרפות?! למה?! למה? תחליט: אתה 'בוּר' או שקרן! תגיד... כל זה 'נעלם'?! אתה יודע מאות ספרים ומאות... ועוד עשרות פסקים 'ועוד ועוד ועוד...' וזה הלכה הכי פשוטה! והכי קלה!! ואתה קורא לעצמך: 'הגאון' הגאון, אומרים לך: 'הגאון' ואתה אפילו לא נעלב! 

לי הוא כתב: 'אני לא תלמיד חכם והלוואי ואזכה...'

אבל כבר קוראים לו: 'הגאון' והוא אין לו בעיה עם זה... 

וכף החיים מביא גם את הש"ך (בסימן קטן יח'): 'כתב בשם כמה פוסקים להתיר אפילו לכתחילה כדברי מור"ם (הרמ"א) ודלא כהב"ח!' והוא אומר: 'וכתב כן דעת השו"ע ודלא כהב"ח!! נמצא דבר זה בפלוגתא שניא ועל כן אין לעשות כן לכתחילה' - אם יש אפשרות כמובן, 'אלא בעת הצורך, ואפילו בעת הצורך לא נהגו אלא בעופות! ולא בבהמה'. ועוד הוא מוסיף: 'שהזמן בהול נוהגין להקל בעופות דאין בודקין הסכין אחר כל אחד ואחד, אבל צריך לעמוד כולם אצל השוחט עד שיבדוק הסכין האחרונה שלא ילכו יתפזרו' ואח"כ אם יתברר שהיא פגומה - הם יאכלו איסור. 

אבל כף החיים אומר: 'בעופות אין מנהגנו לבדוק בין אחד לאחד!' אז מה, הוא אכל נבלות וטרפות?! ומאכיל?! והוא פוסק ככה?! ואי! ואי!! 

וזה "הגאון" בעל "הסברות" מר "פיתה"... 

ובזה יבוא גם הראיה שהביא התנא לדבריו מפסוקים המדברים על ביטחון בהשי"ת כי לפי פירוש זה ודאי הם שייכים לענינינו כיון שהאדם העושה עיקר ממחקר השכלי והוא בוטח בחקירתו ושכלו הרי הוא מסיר את ליבו מה' ומהדרך התורנית אשר ציוונו הבורא ועל כן הוא דומה לערער בָּעֲרָבָה הוא העץ הגדל יחידי בַּמִּדְבָּר! 

הוא 'לא צריך רבנים' אין מי שיורה לו שום הוראה!... 

אמר לו אחד השוחטים שלנו בודקי הסכינים אמר לו: 'אני רואה שאתה אלא מבין! תביא לי את הרב שלך ואני אסביר לו שהוא יסביר לך' 

אז הוא אמר לו: 'אין לי רב! ואני לא צריך רב!!' לא צריך בכלל יש לו ספרים מה שכתוב הוא יודע להגיד מה שכתוב. 

נו, הוא מבין? הוא מבין מה שכתוב?! - הלכה הכי פשוטה! הכי ברורה!! איך אפשר להגיד ככה?! 

והוא מוקלט! שהוא אומר: 'חייבים להזהיר את הציבור! כי אם אתם לא שוחטים ובודקים אחרי כל עוף - זה ענין של נבלות וטרפות!' 

והוא אומר 'הרב אמר לי לפני שלוש (3) שנים: 'שסומכים על הרמ"א!' ככה הוא אומר, 

רגע! רגע!! אז 3 שנים סתמת את הפה וידעת שזה נו"ט! ולא דיברת עד שהגעת לסוגית ה"פיתה"?! ובגלל שאני לא הולך איתך עם ה"פיתות" אז החלטת: כאילו להגיד ולגלות לציבור שזה אזהרה חמורה! 'אם אתם לא אוכלים אחרי כל בדיקה של עוף? - נבלות וטרפות!' 

אז הוא קיבל מכתב תביעה עכשיו חמישים אלף (50,000) שקל ככה יש לו עוד כמה ימים יש לו לשלם, ואם לא - יש לו מאה וחמישים אלף (150,000) שקל! .... - 'עז פנים לגיהנם!' (ראה הרצאה...) 

מה זה? מה זה?! 3 שנים אתה אומר שאתה יודע אנחנו סומכים על הרמ"א - ושתקת?! נתת לאנשים ככה לאכול נו"ט?! אחרי "הפיתה" אז אתה כבר: 'די! די!! אם לא הולכים איתי לא מסכימים שאני הגאון היחידי עלי אדמות שמה שאני אומר חייבים לקבל? - גמרנו!' 

והזהרתי אותו, הזהרתי אותו: 'תזהר! אל תכנס לענין הזה ולריב על שטויות! ודברים שלא נוגעים לשום מצוה שאדם צריך לקיים! רק מחלוקת וסכסוכים יהיו והכל! אני לא נכנס לסוגיא לא עומד בצד של אחד לא מענין אותי מה אתם מדברים לא קורא ולא יודע ולא מענין אותי, אתה תשא בתוצאות!' 

לא, הוא לא רוצה, הוא רוצה להעמיד את עצמו, הוא יכתוב ספר שלם!! להוכיח שהעולם "פיתה"... '

 הוא דומה ל עַרְעָר בָּעֲרָבָה הוא העץ היחידי הגדל בַּמִּדְבָּר דהיינו; שלא יהיה לו על מי לסמוך! לא יהיה לו על מי לסמוך!! ועליו נאמר: "וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבוֹא טוֹב" (ירמיה יז, ו) אדם זה לא יסמוך על האמת הנבואית והתורנית שהיא הטוב באמת, אלא על סברות כרסיות שיש במוחו להגיד כך וכך... 

הוא בעצמו אומר: 'שהגר"א אומר: 'לאחוז בארבע כנפות הארץ' ("לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ" (איוב לח, יג) אז זה ראיה: שהיא שטוחה!' 

לא! זה גם ראיה שהיא מרובעת! אם זה 'בארבע כנפות הארץ' אז למה אתה לוקח את זה רק לשטיחות ולא לוקח את זה לארבע מרובע?! 

הוא מחליט!... 

והוא אומר בעצמו: שיש שמבינים את הגר"א אחרת! אבל הוא המבין כמובן והוא דוחה את כל ההבנות של האחרים רק הוא! יש לו עשרות-עשרות פוסקים שכולם אמרו כמוהו... - לא יאומן כי יסופר! 

אני עוד לא נכנסתי לטפל בסוגיא הזו שלו, אבל רק ככה 'מלמעלה' כמו שאומרים מלמעלה! לא יאומן כי יסופר! 

מצד שני אומר התנא: 'אֲבָל כָּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ' (אבות ג, יז) מי שעושה עיקר מן התורה וקיומה וחכמתו וחקירתו העצמית טפלים אליה לא נכנס בכלל לכל זה – 'לְמָה הוּא דּוֹמֶה? לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מֻעָטִין' - ואין לו עשרות פוסקים על כל דבר וכל מיני דפים ועמודים... אבל 'וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּין, שֶׁאֲפִלּוּ כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ – אֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ!' 

מליון בעלי תשובה! 

כמה יש לו? כמה יש לו בעלי תשובה?! 

הוא ביקש ממני: 'לפתוח ישיבה, אם אני מסכים שאלה שלא יכלו להחזיק מעמד פה שהוא יפתח להם ישיבה?'

אמרתי לו: 'בכבוד! בכבוד!!' 

פתח ישיבה, אחרי כמה ימים הוא כותב לי: 'שברוך ה'! ברוך ה' יושבים לומדים וזה...' 

אחרי כמה זמן - ברחו לו כולם! לא נשאר אף אחד!! "הגאון" לא הצליח לשכנע אותם ב"חכמתו" להשאר אצלו, ברחו! לא נשאר אחד!! אז לא הצליח לעשות אחד?! אחד?! לא יכול! 

והוא היקל עליהם 'רק תורה! רק תורה! רק תורה! אין כמו התורה רק תורה!' 

נו, בסדר, ומה, נו-נו התורה שלך השפיעה עליהם? לא! 

ולפי שאמרנו יתבאר ש: 'הָרוּחוֹת' הללו רומזות לסברות ודעות המתחכמים המחזיקים בדעות כוזבות שאינן יכולים להזיזו מאמונתו, באות רוחות של כאלה ורוצות להזיז את זה 'שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ' ולא יכולים להזיז אותו מאמונתו! כי הוא מושרש בתורה והוא לא נסמך על מחשבות וסברות דקות שעלו במצודתו ובחקירת שכלו, אדם כזה בטחונו שלם בהשי"ת! ומשים אמונתו בהשי"ת ובתורתו ולא במחשבות בשר ודם שהמה הבל! ואמר הכתוב עליו: "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם" (ירמיה יז, ו) רמז לנבואה! "וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו" ["עַל פַּלְגֵי מָיִם" (תהלים א, ג) זאת אומרת הוא תמיד לא יחסר ממימי התורה, שורשי אמונתו נטועים בחזקה על התורה והנביאים והוא "וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא חֹם" לא ירא משריפה - שזה טענות האפיקורסים וסברותיהם הכוזבות! למה? כי שורשיו איתנים ועל כן מאמונת ה' הטהורה לא יסור! 

לא נכנס! פילוסופיה, להגיד, אסטרולוגיה, אסטרונומיה, איך הגעתם ל"חלל"?! עוד פה אתם לא יודעים להתהלך! אתם כבר נמצאים שמה ובעולמות העליונים: 'וגם כתוב בזוהר וגם בקבלה וגם ההוא אומר...' ועושה רושם כאילו הוא יודע את כל הקבלה ואת הכל... - לא יאומן כי יספור! מה היוהרא והגאווה עושים לבן אדם...! 

והוא כותב לחי במפורש: 'בגלל שהם מרגיזים אותו ומעצבנים אותו ופוגעים בו - הוא לא ישתוק! הוא לא ישתוק!!' 

אז הם עשו 'כנס' אמרנו באחד האולמות הוא ביקש 'למחות' בבן אדם אחד שהוא אמר על אחד מה.. ה... הראשונים אמר עליו: 'שהוא פרוטסטנטי!' 

אמר.. בוא נגיד שהוא אמר? נגיד שהוא אמר.. זה חמור? כן! אתה מצווה את כל ישראל בארץ ובגולה: 'למחות בו!' יותר מהפגנה שאמר 'ברק'... יותר!!! 

אבל זה שישב לידך... זה שישב לידך... אמר: 'שחכמים זכרונם לברכה - שיקרו! וצריך להוסיף ספרים שלהם מהבית!!' - אתה לא מוחה בו?! 

לא! הוא לא, הוא מלמד עליו זכות: 'הוא לא יודע לדבר, הוא לא ידע להסביר את עצמו נכון' 

ההוא, ב'ריתחא דאוריתא' אמר לך שההוא פרוטסטנטי, נגיד שהוא אמר, נגיד שהוא אמר.. אבל הוא אמר עם ידיעה ברורה שהוא נוצרי פרוטסטנטי?! או מעצבים הוא אמר ופלט? - על זה עוד אתה יכול להגיד: 'תשמע בריתחא - יכול אדם לפלוט שטויות!' 

אבל בן אדם שאומר בהגיון צלול וברור: 'חכמים שיקרו! וצריך להוציא ספרים מהבית!! ויתבררו דברים...'

ועליו אתה מלמד זכות: 'שהוא לא יודע לדבר' 

תגיד: 'גם זה לא יודע לדבר?!' – לא, זה אני יוציא את כל עם ישראל נגדו! למה? כי הוא פגע בו! הוא 'בר פלוגתא' שלו כי ההוא אומר: "עיגול" וזה אומר: "פיתה" והם רבים כל הזמן וזה מביא ראיות וזה מביא סברות וזה וכו' וכו' וכו' ובשביל זה: 'נוקם ונוטר כנחש!!' 

אם זה 'נוקם ונטר כנחש' - זה שישב לידך מתחיל עם אותיות נח"ש – חן ש-אולוב, חןש-אולוב 3 אותיות ראשונות: "נחש!" אז אם אתה 'נוקם ונוטר כבר כנחש' תסתכל מצד הזה שלך, מצד שמאל ישב בן אדם שאמר על חז"ל!!! 

וה'בית דין' של סופר אמרו: 'אוי ואבוי! באמת הוא אמר דברים חמורים!! והכל וזה וכו' וצריך לחזור בו וכו' וכו''

כן, והוא חזר בו? - לא חזר בו! לא חזר!! 

אמרו: 'זה דברים חמורים!' - יש הקלטה!! שאומרים: 'שהוא אמר דברים חמורים!' נו, אז למה אתה לא מוחה בו? בוא, תגיד לכולם: 'תמחו בשניהם!' נגיד, בסדר? מה זה? 

הא.. זה יש לו כמה תלמידים והתלמידים האלה אתה רוצה להרוויח אותם ואתה נהיית "הרב הגאון" שלו והוא דואג לפרסם אותך ולהגיד: "הגאון שאומר לי בסתר ובגלוי... והוא נתן לי מקורות והוא עוזר לי, והוא זה...' - איי.. איי... יפה! 

וכל אלה שישבו שמה ב'כנס' היו עם בגדים; חליפות ומגבעות כמו שהולכים 'בני תורה' - הוא בא צבעוני! כמעט פרחוני עם כיפה בלי כובע!! בלי כלום! והוא לא... - הוא יהיה כמו "החלבן", החלבן היה הולך עם "בגדים פשוטים" בסוף התברר מי זה היה החלבן ומה היו מעשיו... - רח"ל! אבל, לא יאומן כי יסופר! 

איך??! מה?! מי אתה?! בן 26 - עוד לא יצאת מהביצה, אתה תלחם?! ואתה תעשה?! ומלחמות! 'ולא מכיר באף אחד! ולא מענין אותי אף אחד! יש לי א-לקים! זהו'

 ולי אין א-לקים?! ולו אין!? רק לך יש?! לא, יש לו "מיוחד" משלו, פרטי, הוא... הוא, מה שהוא יגיד – צריכים לקבל! אם לא – הוא נלחם עד הסוף להעמיד את האמת!" - שמעתם דבר כזה פעם? 

אני אומר לכם קמצוץ מההתכתבויות, אם תראו את זה איך הוא איים עלי! – יא באב ביי.. אז תבינו מה זה איך בן אדם יכול להיות - ואי ואי ואי: 'אני אחשוף את הכל! אחשוף את הכל!!'... הוא כאילו "הגן" עלי כאילו הוא "דאג" לי בגלל שאני אמרתי: 'שהעולם כדור!' אז הוא דאג לי, אוי ואבוי הוא דאג לי... מישהו ביקש ממך שתדאג לי?! אני יודע מה אני אומר ועל מה אני מסתמך ומה זה וכל השאר, אתה יכול כל החיים שלך לנבור איפה שאתה רוצה ולהגיד מה שאתה רוצה – זה לא מזיז שום דבר, אני לא ביקשתי ממך: 'שתדאג לי!' 

אומר: 'שהוא אוהב אותי!' גם – 'אוהב אותי מאוד!' 

וכשאמרתי לו: 'יותר אל תדבר איתי! ואל תכתוב לי!! ולא כלום' הוא המשיך! החצוף!! המשיך ואח"כ הוא כותב: 'אני אוהב אותך! ובכיתי בלילה.. ובכיתי...!' ואח"כ הוא מאיים עלי!! והוא גם אומר לאיזה אישה פה: 'שיש לו עלי הרבה! ואני אין לי עליו כלום!' 

זאת אומרת כל מה שאמרתי עליו עכשיו - זה כלום! אין לי עליו כלום, מדבריך, ממעשיך, לא צריך הרבה, לא צריך לחפש עליך, אם אני אחפש עליך – אוי ואבוי! אוי ואבוי!! אל תשכח שאני יודע גם מה היה איתך בהתחלה לפני ה.... כן? אתה זוכר מה היה הסיפור שבאת לבכות אצלי וזה וזה... 

אבל אתה רוצה להמשיך בדרך שלך של השגעון? - תמשיך! 

אבל יש גם 'דרך תשובה!' אם תרצה לעשות תשובה ותרד מהשטויות שלך מהמלחמות שלך מהחילול השם שאתה עושה ומרבה מחלוקת בישראל - הקב"ה מקבל את השבים. 

אבל אם לא תרצה, הרבה אנשים מאלה שאתה נחלק עליהם - ילחמו בך! לא חבל לך!? כל החיים שלך תהיה במלחמות!? חבל! תהיה חכם - ותבין!... 

'הריני מכווין לקיים מצוות חכמים: 'רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: 'רָצָה הקב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו מב, כא): "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר"' (מכות ג, טז):