הוא היה אומר אל תהי דן יחידי חלק ב' | הרב אמנון יצחק שליט"א

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום

לעילוי נשמת

נשיאה בת ליב,

תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.

לעילוי נשמת משה בן לונה,

ולהבדיל ברכה והצלחה לכל משפחת שטרית.

מתי מתנה בת מזל, תזכה לראות את כל ילדיה נשואים מהרה עם דור ישרים מבורך.

יעקב חיים בן חנה,

תזכה לבנות בית נאמן בישראל מהרה, תוך שבוע הוא רוצה,

בשורש נשמתו לראות דורות ישרים מבורכים.

סיעתא דשמיא, יראת שמיים, שנה תבוא ומתוקה, אשר ועושר, בירה פלוס סוכה, בירושלים.

שמחה ונחת, בריאות שלמה ואיתנה,

ולהתכתב ולחתם בספרן של צדיקים, לחיים טובים ושלום,

ולהמשיך לזכות את הרבים ולתרום לארגון הרצאה שלמה ולגאולה שלמה,

עם הרב שליטי בתוך כלל ישראל, אמן.

בואה שלמה מהרה ליוחי בן,

בן ציון, בתוך שער חולי עמו ישראל,

שהאבנים בכליות יצאו מהן ללא כאב ולא יחזרו יותר לעולם, אמן ואמן.

אמן. אנחנו ממשיכים חלק ב'

אל תהיי דן יחידי שאין דן יחידי אלא אחד.

חסיד יעבץ פירש בדבריו

והוסיף לבער

מה שמסיימת המשנה שאין דן יחידי אלא אחד.

למה היא אמרה?

אין דן יחידי אלא אחד.

את יכולה להגיד אין דן יחידי אלא קדוש ברוך הוא.

למה היא אומרת אלא אחד?

מסביר לנו יעבץ אדם מורכב משניים,

גוף ונשמה,

והם מנוגדים זה לזה,

ולכן הוא לא יכול להימלט מטעות ושגיאה.

אם זה מחמד שהוא מקצר בהשגת האמת,

יש אנשים לא טורחים לבדוק את האמת עד הסוף.

לכן, צדק צדק תרדוף.

צריך בית דין

מומחה

שמדקדק,

שהוא דן דין אמת לאמיתה.

מה זה דין אמת לאמיתה? אמת זה אמת.

כן, אפשר אמת ברובד העליון,

אבל לאמיתה עוד זה לברר את הפרטי פרטים הקטנים, הקטנים, הקטנים,

שלא יישאר שום פיקפוק.

בכל אופן, אז האדם, בגלל שהוא מורכב משניים,

אין באפשרותו להימלט מטעות ושגיאה.

אם זה מחמת קיצורו בהשגת האמת, מה שהסברתי עכשיו.

או משום שהוא נוטה במזגו וטבעו לאחד מבעלי הדין.

יש לו משיכה ככה,

לסנגר על זה דווקא.

מצוי לפעמים,

שני אנשים מתווכחים, ואחד שלישי שומע אותם מתווכחים, והוא שומע, אין לו שום צד עם אף אחד, הוא לא מכיר אף אחד, אבל מיד הוא מרגיש שהוא נוטה יותר לאחד.

לא מצד הטענות,

הוא כבר מרגיש.

ואין, נראה לו יותר ככה, זה ככה מכל מיני סיבות.

למה? כי בטבעו הוא יותר קרוב לזה,

מאשר לזה.

הוא מחמת כן לא יוכל לדון דין לבדו.

לכן, אל תדון יחידי.

אבל אם יש לו שעה,

אז לא מצוי שכולם אותו טבע וידבקו דווקא לאחד או משהו כזה, אם משכו אליו.

אבל הקדוש ברוך הוא יכול לדון יחידי, הוא לא מורכב משניים,

הוא לא מורכב בכלל.

אז אצל הקדוש ברוך הוא אין לו נטיות ואין לו תבעים,

והוא לא נמשך לפה ולא נמשך לשם.

ומילא רק הוא יכול לדון יחידי.

אלא אחד, שהוא אחד ממש,

ולא מורכב.

מספר ענף עץ אבות הביא מעשה.

דיין

לא דן יחידי, ובזכות זה ניצל מטעות.

המעשה היה

גדול אחד,

אב בדין,

צירף שני תלמידים שלו לדון.

שני עשירים מופלגים

באו להתדיין.

אחד מהם, התובע,

שטבע את העשיר השני,

רצה לתת שוחד לרב, אבל הוא ידע, הרב לא ייקח, אולי יגער בו גם, וזה יפדח עוד כמו שאומרים.

אז הוא חשב עצות, איך הוא יעשה שהוא ישחד אותו.

והגיע הרגע שהרב, נגמר לו טבק.

אמר לו, משמש שלו, לך תקנה לי טבק.

המשמש.

בא ללכת, ושאל אותו, לאן אתה הולך?

אמר לו, לקנות לרב טבק.

אמר לו, אני יכול אני ללכת.

אמר לו, שנייה, כן, תלם.

הלך.

קנה לו טבק והכניס לו מפנים שלוש מטבעות זהב.

טוב,

התחיל הדיון,

והרב אומר משהו,

ושני התלמידים חולקים עליו.

אומרים לו,

הוא החליט לדחות את הדין למחר.

איך יכול להיות שאני לא מכוון למה ששני תלמידים שלי אומרים? כאילו, מה הולך פה?

טוב, תוך כדי שהוא מחיין, גמר את הטבק. פתאום, שלושה מטבעות, שלוש מטבעות עוד.

אה, עכשיו אני מ...

למחרת

המשיך הדיון,

החזיר

לעשיר לטובע את הכסף,

ואז אחרי שהוא השתחרר מזה, כמובן שנתן לו בראש,

ואחרי זה

התיישר לו הכול וראה איך התלמידים שלו צודקים. פשוט, הם לא קיבלו שוחד.

והוא קיבל שוחד, אז זה הייתה את הדין. לכן, אל תדון יחידי.

אז זה יכול להציל עוד פעם ממצבים כאלה.

ויש מצבים כאלה שאתה לא יכול לדעת.

כשאתה יחידי,

אתה לא יכול לדעת.

היה מעשה עם הרב הקדוש, בעל אוהב ישראל מאבטא,

זכר צדיק לברכה,

זכותו תגן עלינו, אמן.

באו אליו שניים בסכסוך,

ואחד מהם,

ערמומי,

הלך למעיל שלו שהיה תלוי בצד,

ודחף לשם הכסף.

הרב לא ידע, לא ראה, לא הרגיש.

מעיל תלוי.

אבל שלא.

בעת שדנו את הדין, מרגיש הרב

שדעתו נוטה לטובת האדם הזה,

מה שהוא לא רגיל בדיני תורה אחרים שהוא עשה, שפתאום יהיה לו הטיה לכיוון מישהו.

ולכן, הפסיק

את הדין

ואמר שהוא לא דן.

כי הוא הבין שמשהו פה מוזר. לא יכול להיות שאני נוטה כבר מההתחלה לכיוון מסוים. עוד לא שמעתי את כל הצדדים עד הסוף. אני כבר נוטה?

לא הסכים לדון.

אחרי כמה ימים הוא מצא את המטבעות בכיס.

ואז הוא הבין

שזה מה שגרם.

ואמר הרב הקדוש, צור הוא כמה גדול כוח השוחד לעוות את הדין.

אפילו שלא היה דעתי מנתינת השוחד,

וכיוון שהכניסו אותו לרשותי,

כבר נשתחדה דעתי ונתתה לפסוק לנותן השוחד.

אז אל תהיה דן יחידי.

לשחד שלושה זה קצת יותר מסובך, לא כל אחד תולה את המעיל, יש כאלה לא משיבותו.

זה יהיה בעיה.

בקיצור,

רואים כמה סיבות לא לדון יחידי, חוץ מאלה שלמדנו אתמול.

בספר לבבות

פיאר את המשנה באופן אחר.

טענה מזהיר את הדיין

לא לשמוע טענת בעל דין אחד שלא בפני רעהו.

אל תהיה דן יחידי, הכוונה, אל תהיה דן

כשבא לפניך בעל דין יחידי.

ואתה תשמע אותו לפני שהגיע השני.

אלא צריך לשמוע את שניהם כאחד.

וכתב על הטורים,

פרשת משפטי,

על הפסוק, ואלה המשפטים אשר טסים לפניהם,

אלה המשפטים אשר טסים, טסים,

תשמע,

שניהם יחד מדברים.

טסים.

תשמע, שניהם יחד מדברים.

וכן משמע הכתוב, שמוע בין אחיכם, בין,

שהם נמצאים שניהם.

לטעם הדבר מבאר המדרש

על פי מאמר הכתוב במשלי צדיק הראשון בריבו.

ראינו שטבע האדם הוא שטענות הצד הראשון ששומע

מתקבלים יותר בליבו ונחשבים אצלו כאמת.

אחר כך יקשה לו מאוד לשנות דעתו אל הצד השני,

ועל כן אם ישמע דברי בעל דין אחד כשאין השני אומר דעתו,

יקבעו דבריו בליבו, ובעת שידון בדבר

יטע את הדין לטובתו.

לפי צריך לשמוע את שני דברי בעלי הדין אחד כשהוא בפני השני.

שאדם יכול לסתור את דברי הראשון שאומר מיד.

לא שהתקבעו הדברים כבר אצלו כאמת.

וסיים הלבבות,

זה שאמר התנאה על תעידן יחידי,

ראינו שאם יבוא אדם יחיד לפני הדיין ויובל להרצות לפניו את הטענות,

אני רוצה רק להגיד לרב לפני שהוא יבוא, שתדע שזה ככה וכך,

כן?

לא ישמע את דבריו עד שיבוא בעל דין שני,

משום שאין דן יחידי

אלא אחד. הקב' ברוך הוא יכול לשמוע רק צד אחד,

הוא לא צריך לשמוע את הצד השני.

למה?

כמאמר הכתוב,

שמוע אשמע צעקתו.

אחד צועק.

והשם אומר, שמוע אשמע צעקתו.

ועוד פסוק, והיה כי יצעק אליי ושמעתי.

אני שומע גם אחד שצועק.

אין לי בעיה, אין לי הטיה,

אין לי נטייה,

אין לי כלום.

אני גם יודע, לפני שהוא יצעק, אני יודע הכול.

אבל רק אני יכול לעשות את זה.

אף אחד לא יכול לעשות את זה.

אתמול כתב איזו תגובה,

מי שנבהל מהשם הנחש.

היא לא השם שחנשה,

זה אותיות נחש.

אבל ידוע שהרב מאיר מזוז

קרא לחכם שלום כהן חושך.

שאלו אותו, איך אתה אומר חושך?

אני לא אומר לבזות אותו, אני אומר רק אתה חכם שלום כהן חושך.

וגם היה גרע,

גרע, זה הגאון רבי עובדיה,

זה הגרע.

זה לשון לא טוב, זה כאילו גרוע, גרוע, גרע.

נו, אז מה הוא אמר, מה זה, איך קוראים לי ככה?

ולאן הוא הלך?

הלך שישעיהו נקרא חן,

ואני פוגע בישעיה הנביא, כשאני אומר ככה.

לאן הוא הלך? הוא נהיה כמו הגאון השני,

שאמר שאם קוראים לו ילד, פוגעים במרים הנביאה, כי היא הייתה בת שלוש נביאה.

אז איך אתה פוגע בי?

הרי אני בן ה-26, היא הייתה בת שלוש, היא כבר יכולה להיות נביאה. אז אני בן ה-26, מי אני?

איזה צמד חמד אלי, החבר'ה האלה.

משהו מדהים.

אז בין הדברים שמה הוא כתב,

שאני לא,

לא בצדק תשפוט עמיתך, לא שמעתי אותו בכלל, ולא, מה זה לא שמעתי? אתה מוקלט.

אתה מוקלט, אמרת שכל מי שלא אומר מה שאתם אומרים, שהעולם פיתה והכול, כופרים, אפיקורסים,

וזה, וצריך להוכיח אותם, ולרדוף אחריהם, להגיד את הכול.

מה זה?

אמרת את זה עליי, ועל כל אחד שלא אומר שהעולם פיתה.

שכחת?

ועוד דברים שאמרת.

עוד לא פתחנו את זה, אבל

יהיה רציני, אל תמכור.

וגם, מביא איזה מעשה שהוא בא יום אחד, ואשתי שהייתה חולה,

אז הוא בא עם מוריס והביא תרופה, וכו' וכו'.

נכון, היה מעשה, מה אתה רוצה להראות בזה? מוריס שאל אותי אם אני מסכים בכלל שתעלה אליי.

אני אמרתי שאני מסכים, כן, שהוא יעלה.

ואז עלית ואמרת דברי שבח, והכול, וזה, וזה, כמו שאתה אומר, אני אוהב אותו, וזה,

בסדר, נו, אז מה?

ולמה מוריס הביא את התרופה? בשבילה? בשביל שאני אפרסם את התרופה, בשביל שהוא ימכור אחר כך תרופות כנגד ה...

אז לא נכסות מזה, כאילו אתה כבר באת להושיע את הרבנית,

ואתה ממש...

עברתם בדרך אחרי שמכרתם את התרופה במקום אחר. עברתם דרכי, איך הם עושים, מטמבים סיפורים, מסכנים, אנשים שומעים אותם, לא יודעים בכלל מה האמת, מה כלום זה פה שם.

והם מסבכים אותם, מטמבין, שאחר כך יחשבו דברים לא טובים,

ויפסידו להם את העולם הבא.

טוב, זה בקטנה רק ככה, אני ראיתי את זה ככה,

מצחיק אותי כל פעם התגובות שלהם,

לא יאמרתי שככה.

במדרש שמואל

ביאר את המשנה כי התנא נתכוון להזהיר את הדיין,

כי אף אם הוא דן יחידי,

ולא שום צירוף של דיינים אחרים,

צריך שידע שהשכינה נמצאת אצלו,

והקב' ברוך הוא עומד עליו ורואה במעשיו אם הוא מטה את הדין.

אל תחשוב שאתה דן יחידי, אתה לא יחידי.

בקרב אלוהים ישפוט,

הקב' ברוך הוא נמצא.

כלומר,

אתה לא לבד,

כי אין דן יחידי אלא אחד.

רק הקב' ברוך הוא דן

לבדו את הבריות.

אבל דיינים,

בשר ודם, הם לא דנים אף פעם לבד.

תמיד השם בסמיכות עליהם וצופה במעשיהם.

האם הם נוטים מדרך הישר?

ואם ידונו את הדין כראוי, יוציאו משפט

בלי להטות

לאחד מן הצדדים.

האדמו״ר בעל אמרי חיים מוויז'ניץ,

זכר צדיק ברכה,

סיפר

שפעם אחת הרב הקדוש,

בעל אוהב ישראל מאפטה, זכותו תגן עלינו אמן,

ישב בחדרו,

פתאום נכנס המשמש בקודש שחיוך רחב פרוס על שפתיו.

שאל אותו, מה קרה?

למה אתה מחייך?

אז הוא אמר לו, הרבנית יושבת בחוץ וקוראת פרקי אבות,

ובגלל שהיא לא רואה ואין לה את המשקפיים,

הם קוראים לזה בתי עיניים,

לא היה לה,

באותיות קטנות,

אז היא טעתה בקריאה,

במקום להגיד, אל תהיי דן יחידי,

היא אמרה, אל תהיי דן יהודי.

אז הרב הקדוש אמר, היא צודקת,

אי אפשר לדון יהודי.

רק הקדוש ברוך הוא אחד יכול לדון יהודי.

בשר ודם לא יכול לדון יהודי.

למה?

השם רואה כליות בלב.

אנחנו יכולים לראות מה יש בליבו של כל בן אדם?

אנחנו שומעים מה הוא מדבר, זה הכול.

אבל מה יש לו בלב? אנחנו לא יודעים.

הבורא עולם יכול לדון יהודי.

הוא אומר במשנה,

כתוב, אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו.

כתב

השפת אמת,

ולמקומו לא תגיע אף פעם.

כתוב, אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו. ואפשר להגיע למקומו, אי אפשר להגיע למקומו.

למה?

לעולם לא תגיע למדרגה שלו.

לעולם

אין הדעות שוות,

לא תוכל להבין את דעתו.

אתה לא יודע את הסיטואציות שהוא חי בהן,

את הלחצים שיש עליו,

מה שעובר עליו,

את החינוך שהוא קיבל.

מורכב.

יהודי זה דבר מורכב.

אתה לא יכול לשקול ממש

את כל הדברים.

כמו שנגיד בבית משפט, יש נסיבות מקלות.

אז בודקים.

כן, הוא ככה, וקרה לו ככה, וזה בעקבות ככה,

וככה, וככה, וככה.

זה ממש ידוע, אבל מי שלא יודע פנימיותו של אדם, הוא יכול לדעת.

אנחנו מבינים למה בן אדם התאבד?

בן אדם היה בשיא פריחתו, פתאום התאבד.

קצין בצפון ירה בעצמו התאבד. כל אחד יכול להבין למה.

שלושה רופאים בבית חולים התאבדו. מה קרה להם?

מה?

אנחנו לא יכולים להבין בדיוק כל דבר ודבר.

זאת אומרת,

אי אפשר לדון רק על פי מעשים חיצוניים.

כי החלק הטוב ששרוי בפנימיות, אדם לא רואה.

ואם כן, אי אפשר לשאוף טוב ולדונו.

לכן הוא אמר, היא צודקת.

אל תהיי דן יהודי.

אין יכולת לאדם,

ואפשר לתת על זה רמל.

מה הרמל?

אם היה לה משקפיים, היא הייתה רואה.

אבל בלי משקפיים, היא אמרה את האמת. למה? אם משקפיים רואים את החיצוניות, רק את המילים.

אז אומרים את המילים, זה מה שכתוב. כתוב, זה, זה.

כשאין משקפיים, לא רואים את המילים, אומרים את האמת.

למה?

היא לא ראתה חיצוניות.

אז היא קלעה בו לפנימיות,

שבאמת אי אפשר לדון יהודי.

אז לכן,

אלה שממהרים לדון את כולם שהם אפיקורסים, בגלל שהם לא פיתות גם כן,

אז זה בעיה.

לא דנים ככה.

צריך לברר בזה, ובפרט אנשים שבכלל לא רוצים להיכנס לזה.

מה אתם חייבים אותם להיכנס לזה?

מה אתם חייבים אותם שהם ייכנסו לזה?

שמענו את הרב חיים קנייבסקי.

האם השמש מקיפה

את כדור הארץ, או כדור הארץ מקיף?

אמר, מה זה מעניין אותנו בכלל?

אנחנו צריכים ללמוד משניות, לקיים מצוות, ללמוד הלכות.

איפה הגעת? אתה מסתובב שם?

איפה הגעת? אתה עוד פה בקרקע, לא יודע איך להגיע הביתה.

אתה כבר מסתובב שם?

אז זה בעיה.

בכל אופן, אנחנו שמחים כי השבת הגיעה.

ישמחו במלאכותך שומרי, שומרי, שומרי, שומרי שמר, בקורא עונג שבת.

ישמחו במלאכותך שומרי, שומרי, שומרי, שומרי שמר, בקורא עונג שבת.

עם מקדשא,

מקדשא, מקדשא שביעי שבת.

עם מקדשא, מקדשא, מקדשא שביעי שבת.

ישמחו במלאכותך.

ישמחו במלאכותך, שום ושום ושום ושום וכך, ויורחו לגבד.

עם מקדשא,

מקדשא,

מקדשא שביעי שבת.

מקדשא,

מקדשא,

מקדשא שביעי שבת.

הרי אני מכוון קיים בצוות חכמים.

רבי חנניה בראשי אומר,

נשוא הקדש ובראשו הקדש ישראל,

שיכוח רבו לנו תורו ומסוול.

שנאם אמר אדונו בסמן סבגו יגדיל תורו.