ימי החנוכה - חלק י"א

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום,

בלחש.

אמן.

תגבו,

בן אובה,

בן אובה,

יזכו הוא וכל יצא חרציו לבריאות פרנסה בשפע ובכל הישועות.

אמן.

אמן.

משפחת וילמוט,

יזכו כל הרווקים והרווקות לזיווגים הגונים במהרה.

לעילוי נשמת, אבנר מנצור בן ויקטוריה, מנוחתו עדן.

לעילוי נשמת, אלישע בן יהודית, אדריאל בן ג'נטה, נעמי,

מנוחתם עדן.

ימי החנוכה, יא.

אתמול זכינו ללמוד שמצאו את פח השמן בשאלה גדולה,

שאלה גדולה,

האם,

האם תשוב לשרות שכינה בישראל ויוכלו לחנוך את עבודות המקדש?

השעה

בין הערביים.

רטט

אחז בכהנים.

אחר מספר שנים תודלק שוב מנורת המקדש בעלת שבעת הקנים.

הדלקה ראשונה זו תהיה חנוכת המנורה.

יהודה,

הכהן הגדול, ניגש להדליק את המנורה.

מתח בחלל האוויר.

ותהייה עצומה.

האם תחזור השכינה לשרות בישראל?

האם ימחל השם לעוונות הגדולים שנעשו במשך 180 שנות שלטון מלכות יוון?

האם יחפוץ השם לקרב את אשר התרחקו ממנו כל כך הרבה?

התשובה ניתנה בבוקרו של יום המחרת.

לעיני הכהנים המשתאים

נגלה הנסע עצום.

שבעת הנרות שדלקו במשך כל הלילה לא כילו את השמן בבזיקים.

הם נותרו מלאים כמות שהיו.

טיפה לא חסרה.

אחד הטעמים

בנס פח השמן.

שמחתם גאתה מיום ליום.

הנסע עצום התמיד לחזור שוב

מיום ליום במשך שמונה ימים.

כי זמן הנדרש!

להכנת שמן טהור.

הלהבות רצדו

והעידו

כי השכינה שורה בישראל.

המשמעות

המשמחת הייתה ברורה.

הקדוש ברוך הוא מאותת כי למרות הכל רוצה הוא בקרבתנו ומראה לנו את חיבתו ואהבתו.

כל העם צוהלים

למרות הכל לא עזבנו ושב להשרות שכינתו בינינו.

גדולי הדור התלחשו ביניהם.

בקדושתם העצומה הבחינו במה שאין אנוש אינה יכולה לראות.

הארה עזה של קרבת אלוקים ירדה לעולם.

וזו הארה

שהזוכה בה תטהר נפשו עד אין חקר.

מבועי התורה יפתחו לו ויזכה להתדבק בשכינה הקדושה.

כך הם אמרו.

הזקנים חשפו לעם נבואה עתיקת יומין המסורה בידם.

קיבלנו מאבותינו דור אחר דור.

עד אבי השושלת אהרן הכהן שבטיחו הקדוש ברוך הוא.

כי תגיע העת

ובניו הכהנים

יזכו את כלל ישראל להערות דומות,

להערות המנורה,

השפעות

שלא יפסקו לעולם,

גם בזמן שהבית יהיה אחריהם.

אם אכן הייתה הכוונה לנס

הזה שאנחנו רואים,

הרי שההערה הזאת תימשך לנצח בביתם של כל היהודים שידליקו נרות חנוכה.

ביליונים,

ביליונים של ליטרים, שמן

נדלקים

כל שנה

להמשיך את כוח הנס.

ובשנה הבאה

הם אמרו נוכל לדעת בבירור

במידה ותחזור שוב הערה זו לעיר בעולם.

קבוצת כהנים נרגשים,

רצו אל יהודה הכהן ואמרו אדוננו הכהן הגדול

בניית המזבח

הושלמה

אך עדיין חסר פרט חשוב

אש התמיד.

האיש ירדה מהשמיים בבית ראשון בדמות אריה בתחילת ימי בית שני כדמות כלב הרובץ על המזבח הסתלקה

כאשר תבמאו היוונים את האחד.

כדרכו.

בעת מצוקה

כינס

את אנשיו לעצר תפילה,

להתחנן ולהתפלל לה' יתברך.

תפילתם עלתה השמיימה והתקבלה,

ולעיניהם המשתאות

פרצה אש יוקדת מבין אבני המזבח.

המערכה במקום אחר

אהו פאטר התרוצץ בטרקלינו מלא רגשות נקם.

מות אביו אנטיוחס הקנה לו את המלוכה

וגאוותו הרקיעה שחקים.

אני אנטיוחס השני.

אני אמשיך במה שהתחיל אבי.

לא אתן ליהודים להרים ראש.

תאוות הנקם שפעפעה בליבו לא נתנה לו מנוח.

חיכה להזדמנות נאותה,

וזו לא איחרה לבוא.

היה זה לאחר שמשלחת נכבדים

התייצבה לפני יהודה ואמרו לו, אדוננו הכהן הגדול,

להווה ידוע לך כי היהודים

שנשארו נאמנים לשם ולתורתו סובלים מרורות מהיוונים ומעוזריהם המתייוונים,

והם מבוצרים במצודת החקרא שבעיר התחתונה,

אורבים לעולי הרגל ומזנבים בהם ללא רחמים.

השם יתברך נתן לך עוז תעצומות לסלק את האויבים מארץ הקודש.

אנא,

סיים את המלאכה,

קום והושיע את היהודים הנאמנים מידיהם של בני העבלן.

למחרת הוקפה מצודת החקרא בחיילים של יהודה המכבי.

מחוסר כוח אדם המצור לא היה הרמטי.

הפרצה נוצלה היטב,

ובחסות החשכה הצליחו מספר יוונים לפרוץ את הסגר

ולהיחלץ ממתחם המצודה והגיעו בשארית כוחותיהם אל אאופתר.

אדוננו המלך, זעקו,

עד מתי תשתוק ותבליג למתמרדים בך?

החשמונאים דחקו את רגלינו מאחיזה בארץ ישראל.

השתלטו על כל העמדות האסטרטגיות

ועל בית המקדש.

האם תסכים שגם מצודת החקרא האחיזה האחרונה של היוונים בארץ ישראל תיפול?

עיניו אדמו מכעס

זמן רב חיכיתי להילה להילחם ביהודה ואנשיו ועתה סיפקתם לי זאת

לא אשאיר לחשמונאים כל אחיזה בארץ זו ארמוס אותם תחת פרסות סוסי רבים

ואמחק את חרפת יוון

ידעו

כל באי עולם שאין כמו אאופטר הגדול

אהאופטר היה מעשי מאוד

נשיא הבן דודו

איש מלחמה מנוסה ומצביא גדול

מונה לשר הצבא

80 אלף פרשים מגובים

בשמונים פילים מלומדי מלחמה הועמדו תחת פיקודו

והשמועה פשטה בריכוזי היהודים

פחד אימים נפל על יושבי הארץ

רבים מחיילי יהודה בחרו להסתתר

בהרים וביערות

ולסיעה

התקדם בבטחה

מבלי להיתקל בכל התנגדות

היער הראשון

היעד הראשון של הצבא האימתני היה בעיר ביתר הסמוכה לירושלים

שם התפרסו

ביצירת מצור הדוק

אבני הבליסטראות

התעופפו במסלולי הרס מטווחים היטב

ממוטטים בתים על יושביהם וזורעים פחד ועטה

במקביל ניגחו אלי הברזל הכבדים את שערי העיר ואת חומותיה

השמועות המדאיגות זרמו אל יהודה

העיר עומדת ליפול ביד האויב

ועוד מספר ימים תיכבש.

המשמעות ברורה

גורל היהודים עומד לחרץ באכזריות

התצפיות העלו כי האויב חזק

בוטח בגבורת חייליו

אך לא איש כי יהודה יתיירא מפני בשר ודם

וגורל איכה וטרידו ביותר

המכבים נקראו שוב לדגל

לא רבים נענו

כי הפחד היה מוחשי

המעטים שהגיעו

שאבו עידוד מהמנהיג

היושב

על הארץ

עטוף בטלית

מותר בתפילין ושופך צקון לחשו בדבקות.

ספר התהילים שבידו נקרא שוב ושוב בדמעות רותחות מתחננות.

רק השם יתברך יכול להושיענו קרא יהודה.

מה כוחנו?

מה גבורתנו?

נקבל על עצמנו תענית?

נעלה אל בית המקדש?

נקריב קורבן ונשפוך תפילה.

נזעק

לשם יתברך שיושיע את אחינו הנצורים

בעיר ביתר.

הזעקות

הדהדו בעזרה.

יענך אדוני ביום צרה,

יסגבך שם אלוהי יעקב

אל לב הרכב

ואל לב הסוסים.

ואנחנו

בשם אדוני אלוהינו נזכיר

המה קרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודדו.

יהודה לא ישלה את עצמו.

סיכויים אפסיים,

ועליו ליידע את האנשים ולאפשר למעוניינים לפרוש.

ידוע לכם

כי בדרך הטבע סיכויי ההצלחה נגד הכוח היווני החמוש היטב ומשופע בחיילים הינו אפסי.

אך אנו מקיימים את מצוות הבורא וכפי שהורני אבי מורי טרם מותו

במלחמת הדת אין מחובתנו לנצח אלא להילחם.

לא מובטחת הצלה ממוות,

לא מובטחת הצלחה בקרבות,

אך בסופו של דבר תיכנע מלכות הרשעה.

האם אתם מסכימים להיכנס למלחמה?

מסכימים אנחנו.

חזקו ונתחזק בעד עם השם

ובעד ערי אלוהינו.

נמות יחד

עימהם

בגבורה ולא נראה ברעה אשר תמצא את עמנו.

באותו רגע

נראה בשמיים חיזיון

נעדר הוד,

דמות איש לבוש בגדי זהב,

רכוב על סוס נוטה רומח לעבר חיל יוון.

משמעות הדבר הייתה ברורה.

מאוששים כיוונו את דרכם לעבר מחנה היוונים בחשאיות מושלמת

ובחסדי

שמיים

לא הבחינו

הסיירים והתצפיתנים בקבוצת הצדיקים המתקרבת

והמחנה השאנן הותקף

בהסתערות פתע

כמו שהחשמל עכשיו נפל.

הלא יאומן אירע והקדוש ברוך הוא

לא זנח

את המתמסרים למען שמו.

פחד אלוהים נפל על יושבי המחנה

וללא ניסיון של התנגדות

נפוצו

חיילי יוון הגיבורים לכל עבר.

המצביא ההמום

ניתנה את סוסו החור ופתח במנוסה מבוהלת

כשהחשמונאים ממלמלים פרקי תודה ומזנבים בצבאו לאורך הדרך.

אתם מתארים לכם מה זה?

אה, קולד כה פתוחה,

קולד מחסלים על הדרך תוך כדי מזמורי תהילה לקדוש ברוך הוא.

11,000 רגלים ו-1,300 פרשים הוכו באותו הקרב

ורק ליסיאה עם שארית צבאו שרדו את המתקפה.

אחוז סרעפים נכנס ליסיאה

לאהולו הצבאי

מחשבות עמוקות טרדו אותו.

ניצחונות החשמונאים אינם טבעיות.

בניגוד לכל היגיון,

המעטים תמיד מנצחים את הרבים, פעם אחר פעם.

לאחר התעמקות הגיע למסקנה הנכונה,

אלוהי ישראל נלחם להם,

איש לא יאכל נגדם.

מי לא מבין שהקדוש ברוך הוא נלחם לנו?

גם עכשיו.

עשרות אלפי טילים,

כמעט אפס הרוגים.

מה זה?

אבל כשהוא רוצה,

עומד בן אדם עם תת מקלע על אוטובוס ועושה הרבה יותר ממה שעשו עשרות אלפי טילים.

מה זה?

השגחה האלוקית ומסרים למבינים.

אז הוא מגיע למסקנה.

אלוהי ישראל נלחם להם, ואיש לא יאכל נגדם.

חבל להילחם, להיכשל שוב ושוב.

יותר חכם

לכרות עם יהודה ברית שלום.

והגיע למסקנה תפניתית.

קבוצת יוונים נצפתה

הקרבה למחנה מנפנפים בידיהם לשלום

אחרי נקיטת אמצעי זהירות

הכניסו אותם אל יהודה

תוך השתחוויה עמוקה

הוציאו מחריתם איגרת קלף גלולה חתומה בחותם שעבה.

אדוננו לשיאה שר הצבא ביקש למסור ישירות לידך איגרת זו.

תוכן האיגרת הפתיע מאוד.

בשם

אאופתר מלך יוון

אנו מבקשים לכרות עמך ברית שלום.

היננו מתחייבים

שלא לפלוש לגבולות ישראל ולאפשר לכל יהודי לקיים את מצוות דתו.

יהודה נוטל את האיגרת

מהורהר

אבינותי מדבריך

כי

אתה מבקש שלום וברית.

הנני מודיעך אשר אנוכי כורת ברית עמך היום

אם תקיים את נדרךך

יהיה שלומנו שלום.

לא לאורך זמן

הזכין אאופתר לשמור את בריתו

כמו החמאס,

רק להתעצם.

לאחר תקופת המתנה והתחמשות

הצליח לשקם את חילו ולעצימו באופן מרשים.

כעת מנה צבאו חיינים רבים כחול הים כולל

122 פילים יודעי מלחמה.

זה ה-F-35 של פעם.

נוכח צבא העצום

גבה ליבו

ושוב השתעשע במחשבות נקם

להביס את החשמונאים ולטול לעצמו שליטה על הארץ.

תוך הפרה בוטה

של כתב הברית

נתן אות למלחמה.

הצבא בעל מזימות הרשע החל לנוע במהירות לעבר הרי יהודה ושוב בחרו בעיר ביתר

כיעד הראשון להתקפה וכיבוש.

הייתה זו עץ צרה נוראה.

יהודה קרא בשנית לאנשיו.

עצרת, תשובה ותפילה

נמשכו עד הלילה.

ובחסות החשיכה הגיחו קומץ החשמונאים.

במהירות פרצו תוך מחנה האויב מכים לימינם.

ומשמאלה.

בניגוד למצופה נוצרה אנדרלמוסיה רבתי.

הצבא מאומן להגיב לכל תרחיש קרבי איבד עשתונותם מול קבוצה כה קטנה מצוידת בנשק דל.

ממש כמו שעשו הנוח'בה לצבא המעצמתי

במזרח התיכון.

המפקדים המבולבלים

נתנו פקודות בלתי נכונות בעליל.

הכאוס היה מוחלט.

תוך זמן קצר

הוצעו ארצה ארבעת אלפים אנשי מלחמה על ידי קומץ אברכים.

קציני הצבא שהוזעקו למקום

תלו את המבולקה בגין חשיכה סוררת.

זה אחרי תחקיר כמובן.

עם עלות השחר

הצליחו לערוך את הגדודים

בתבנית קרבית מסודרת.

תוכניתם הייתה מושלמת.

בראש המערך שוגרו הפילים מטילי האימה.

מעל גבם התנשאו הצריחים מאוישי צלפים,

רובה קשת.

סביב כל פיל נערכו 500 פרשים ו-1,000 רגלים.

אין חיל בעולם

שיכול לעמוד מול מכונות מלחמה כאלה.

השמונאים הביטו בסקרנות.

בחיות האיטיות העושות את דרכן בבטחה

ורומסות לרסיסים את כל הנקרה בדרכן.

פעם, פעם, פעם, פעם, וואי, וואי, וואי.

בין מאות הפילים נצפה פיל חריג,

ענק,

מקושד בקפידה,

מאויש לוחם,

עטוי שריון זהב.

המסקנה השגויה הייתה בלתי נמנעת.

הרכוב על הפיל המלכותי

אינו אלא המלך, אהו פאטר בכבודו ועצמו.

והיה צורך לפעול במהירות.

האם יש מתנדב קל רגליים ואמיץ אשר יועיל למוטט את הפיל על רוחבו?

אלעזר,

אחיו הצעיר של יהודה, נעמד לפניו בהרכנת ראש,

מוכן לקבל כל הוראה.

בן עומר,

נעץ יהודה בצעיר העומד מולו מבט חושש.

אלעזר הבין את הלבטים

על דאגה אחי,

יודע אני את הקשיים,

וער לסכנה גדולה.

אף תחזקה עלי מצוות אבינו למסור את הנפש

עבור עמדת הדת

אמורנה לי את הנדרש

ואבצע זאת מיד

גם במחיר חיי

תוך מבט הערכה אוהב

החווה יהודה על הפיל הענק

הרמז היה ברור

לאלעזר לא היה צורך יותר מכך

בניטור נמרי

זינק לעבר החיילים החסונים המקיפים את החיה

תעוזתו קוממה את הגדוד

להיענות מהירה

חרבותיהם נשלפו בתנועה התקפית

אך הבחור היה זריז מהם

בטרם הצליח אין מי מהם להפעיל את חרבו

כבר ננעצה בו החרב המהירה כברק

הלוחמים הוטחו ארצה אחד אחד

הנותרים הסיקו שעדיף להימלט מטבח חרבו ופינו את המקום בבעתה

כעת נסללה דרך הישר אל הפיל הענק

בקלילות של איילה דילג

והתמקם תחת הקרס של הפיל

הייתה זו טעות טראגית

הנער האמיץ לא הכיר את טבעה של החיה הכבדה

סבור היה כי לאחר הכרעתה תתמוטט על צידה

כדרך החיות הנהרגות

ויצא משם ללא פגע

בתנועה זריזה קרע את קריסה

אך בניגוד לציפייה לא נטה פיל על צידו

מאה בנשפכים ארצה הטביעו את הצעיר בן קרבהם

תוך תרועת גביעה

קרעה חיה מוחצת את אשר תחתיה במלוא משקלה

אך השמונאים צפו במחזה מרחוק בין יכולת להושיעו

ליבם שתת מעוגמת נפש על הצעיר עדין הנפש וירא השמיים אהוב הבריות

אשר מצא את מותו למען הצלת אחיו

אך למרות הטרגדיה הקשה המשיכו במלחמתם בחירוף נפש

הקרב היה קשה

היוונים לא נכנעו במהרה

אך חרב החשמונאים הבהבה שוב באופן ניסי כל כך

בסופו של יום נספו

800 קצינים יוונים ושרים בדרג בכיר

מלבד חיילים רבים נוספים שהוצאו ארצה

עם רדת החשיכה

ניתק המגע בין הצבאות הלוחמים

וכדרכם, ניצלו החשמונאים את ההפוגה הקלה לתפילה והודיה לקדוש ברוך הוא.

והכל נבע מלב טהור.

התחינה הייתה מושלמת,

התפילה התקבלה בשמיים כבר באותו לילה.

התרחש המהפך המפתיע.

המוח המאומן של המצביא היווני

הגר רעיונות מגוונים להמשך המערכה,

והתוכנית שרקה נראתה מוצלחת להפליג.

שרי הצבא תמכו בקבינט בפה מלא,

הפעם ודאי ננצח.

אך שלושת האלמונים שצצו בחשאי באישון הלילה

גרמו לשינוי גמור בתוכניות.

בשעתת פרסות הגיחו מבעד לחשכה,

ללא היסוס התקרבו לקסקרטין,

לקסקרטין

הצבאי,

נבלמים בעל כורחם לפני המחסום הכבד.

הזקיפים

שננערו מרבצם בחרבות שלופות

שלחו הבעה מאיימת.

הפרשים החזירו מבט יהיר,

הרימו את המחסום ופנו את הדרך,

פקד המנהיג.

החיילים הקשוחים לא התרשמו מקולו הסמכותי,

קצין המשמרת הגיח,

מספר מילים שנלחשו באוזנה פעלו מיד,

ועתה קרקר הקצין סביב האלמונים בכבוד יתר.

ידיעת הסיסמה הסודית

מהווה אסמכתה ברורה על חשיבות האומר.

בעול המלכותי ציפו זה מקווה לקצין המודיעין הבכיר,

שדיבר בקול חרישי,

מתאמץ להעביר את המידע קשה בזהירות.

האפוטרופוס שלך לשעבר

פוליפוס בוגד בך

ומסית את העם למרוד בך.

עיני אאופטר התכווצו.

במה תגובת העם?

מתארגנת הפיכה צבאית.

כת מורדים זוממת לכרות את ראשך.

ולהמליך את פוליפוס תחתיך.

ממש כמו היום.

נאופתר נותר פעור פה.

על המלך לפעול במהירות.

הזהירו אותו כולם.

לבעד לפתח האוהל נשמעה איפשה רמה.

משלחת רמת דרך הגיעה מרומא,

גם היא עם דיווח קשה.

הסנאט מינה מצביא חדש לרומי.

דמיטריוס שמו,

והשאיפה שלו להצדיק את מינויו ולקצור תהילה בשדה הקרב.

הוא כבר גייס אלפי חיילים,

ולאחר סדרת אימונים מפרכים הצליח לגבש אותם לצבא עוצמתי.

אהופתר התקשה לעכל את משמעות הבשורה.

ובכן,

כל החיל הזה שם את פעמיו מאיטליה לעבר יוון.

אין לי איש ספק בדבר מטרותיו.

המלך

נאחז בסרעפים וננסה לכלכל את צעדיו.

הזמן אינו עומד לצדנו.

האיצו בו.

העניין דוחק.

אסור להתמהמה.

הבשורות הקשות נפלו על אהופתר כהלמוד פקטישים.

שתיהן דרשו פתרון מיידי.

תהיה שטות גמורה מצידי להמשיך את המלחמה עם המכבים.

איננו יכולים לעמוד בשלוש חזיתות. עליי לקבל החלטה גורלית.

זאת אומרת,

גם

מנהיג המורדים בסוריה עכשיו לא יכול להילחם נגד ישראל כל כך מהר.

הוא צריך לשקול.

ג'אולאני, ג'אולאני.

זה נזרק מפה עם משפחתו ב-67' מן הגולן, לכן הוא נקרא ג'אולאני.

צריך להחליט.

או שהוא נכנס למערכה או ש...

אות האזעקה נשמע ברמה. דמויות חשודות חסרי פשר קרבו למחנה.

התצפיתנים העבירו דיווח שוטף. שלוש דמויות קרבות והולכות. לבושים מדי צבא יוון. אינם נושאים נשק. היזהרו מלכודת. תפסו עמדות.

החיילים היהודים הסתתרו בנסיכים,

מוכנים לקדם את פני הרעה.

אנו מטמינים מערב, חפו עלינו.

הדמויות הלכו וקרבו לשער בידיהם דגלון כניעה.

השמונאים לא נטלו סיכון.

חורמת האויב הייתה על שם דבר.

תחת משמר כבד הובילו את הזרים אל האוהל המרכזי והושבו בירכתי העולם.

העם הביטו בדמותו של יהודה אינם יכולים לגרוע עיניהם

מהארת הקדושה האופפת את האיש הפלאי עטוף הטלית ועטור הטפלין.

למרות הסקרנות הרבה שעוררו האורחים הבלתי קרואים, לא הקדיש להם זמן,

כי תפילת השחר עדיפה

על פני החקירה המיידית של האנשים.

בעל כורחם צפו במהלך התפילה היהודי,

וההשתוממות גברה בראותם כאיש המדובר ביותר במזרח התיכון, גיבור המלחמה עשוי ללא חת, מרכין ראשו בהכנעה גמורה לפני בוראו.

בהתפעלות אין קץ, האזינו גם לשיעור שנמסר לאחר התפילה,

הגם שלא הבינו דבר מתוכן הדברים,

לא יכלו שלא נתפעם הנחשף לעיניהם,

מעולם לא שמעו על עם המדקדק כל כך במערכת החוקים המשפטית.

בסקרנות מעולה בתימהון הביטו בפני שומעי לקחו,

מקשיבים בריכוז רב,

כשרק רמזים קלים מסגירים את המתחולל בקרבם.

קיבוץ העיניים העיד על קושיות מתעוררות,

פקים מתי המצח של חשיבה מעמיקה,

והזדהרות הפנים בעת שהתיישב העניין.

קולות, התנצחויות והסברים, קושיה נזרקת, מרכתי העולם, מעמידת השיעור בפני התמוטטות יסודותיו,

תשובת הרב, קרב עין, תופת רצות, לחקר האמת,

בסיום השיעור בפנים קורנות.

הזרים לטשו עיניים בפליאת אין-קץ,

הרצאות ושיעורים פומביים לא זרים להם, ברומא.

רבות שמעו מפילוסופיה יוון ומדענים,

אך מחזה כזה לא ראו מעולם.

נשגב מבינתם איך יכולים להתעלם ממערכת המלחמה שבשער

ומתרכזים לחלוטין בהבנת סברות דקיקות של התורה המופלאה.

החיזיון הנפלא הזה הכניס בקרבן תובנה חדשה ביחסם לדת היהודית,

וחשו כלפי יהודה ואנשיו יראת כבוד גוברת.

במלוא ההכנעה שטחו את ההצעה המבטיחה של אי או פאטר להפסיק את מעשי האיבה

והנכוננות לכריתת ברית שלום. עוד פעם,

חמאס חוזר עוד פעם.

ההצעה כללה מחויבות גמורה לא לבוא עוד לרעה בגבול ישראל

והימנעות חד משמעית מרדיפת היהודים עודותם.

לשמע תגובת יהודה גברה הערכה שלהם עשרות מונים.

בניגוד לשרי צבאות מצליחים,

יהודה לא שש לתהילות של מלחמה

ולא לקבל כבוד.

נגד עיניו עומדת רק מטרה אחת, העמדת הדת.

עקר אותם היטב

בדבר נכונות לסייע בהאופתר להימנע מגזרות רוחניות.

לאחר שקיבל תשובות משביעות רצון,

הביעה נכונות לעקרונות השלום.

משלחת היוונים ששוגרה למחרת נשאה עימה אוצרות זהב

שהורמו כתרומה לבית המקדש.

הפעם זה לא היה מקטר.

המלך אהופתר ביקש להודיע כי בקרוב תראו את התייחסותו החיובית לדת ישראל.

אנשי הצבא שהקיפו את ביתו של הכהן המתייוון

לא הותירו מקום לספקות.

בשם המלך אהופתר, תהה אלינו,

פקדו.

מנאלאוס השתולל מזער,

הוא היה מתייוון אמיתי בדבקות עיוורת, סגד לאלוהי יוון,

והוא לא מבין למה מגיע לו הביזיון הזה.

החיילים לא שעו ללהגו,

בעודם מגחכים על האומלד שמכר את דתו בעד בצע כסף וכבוד, עזבו אותו באזיקי נחושת כבדים

ויציבו לפני אהופתר.

מנאלאוס

קרא על ברכיו, אדוני המלך,

פתח בשיטת ההגנה הטובה

שהיא המתקפה.

נאמנותי לחוקי יוון ודתם אינה מוטלת בספק.

הן אני מהראשונים שקיבלתי את דת יוון.

אני שפיתיתי יהודים רבים להמיר את דתם.

מדוע השפילוני החיילים

וכפתוני כבוגד נאלח?

מה אני פלדשטיין?

הסלר.

הלא אני הוא אשר הצעתי לאביך אנטיוחס לכבוש את ירושלים.

גם אותך הדרכתי בפרטי מהלך זה.

אספתי בפניכם את שמות אנשי החושך

שלא אהבו לקבל את דת יוון הנאורה,

משופעת האלינים.

אני לא מבין.

במה נאשמתי?

מתריס

כאדם המעונה על לא עוול בכפיו.

האופתר נעץ בו מבט קרקע קרח

ולחש לי איתו כבוררת מילותיו בקפידה

והדברים הקפיאו דמו של מנלאוס.

הינך נאשם בהסתת מלכות יוון נגד היהודים.

בהצתת מלחמות

שגרמו לשפך דם מיותר.

הדברים הנחרצים

לא השאירו מקום להצטדקויות.

פן אליהו סבין, קלטה אליו הרעה.

הנני מבקש חנינה מאוד מעלתו, הקיסר.

האופטר הביט בו בבוז.

הבוגד בדתו ובעמו אינו ראוי לחמלה.

כנראה שזה יהיה הפסק של הנשיא.

כידוני החיילים

נשלפו מול המתייוון,

הבוגד יומד בקמוניה חלילה.

נשבעה הכרזה.

וואי וואי וואי.

תאמת המילים קמוניה חלילה,

מצמרר כל שומע.

מיתת חנק משונה הכוללת השלכת הנידון ממגדל גבוה לתוך ערימת אפר, תכוחה, טובענית,

משניקת נשימה.

מנאלאוס הביט אל התהום, אליה הוא אמור לזרק.

ערימת אפר, קורבנות המקדש.

אותם קורבנות שהוא זלזל בהם במשך עשר שנות השתלטותו על הכהונה הגדולה,

בצירוף אותם היוונים להם הוא החניף.

הם אשר יביאו אל מותו המר מידע

כנגד מידע.

לא היה לו זמן רב להרהר בדבר, הדרך אצה לתליין.

בדחיפה עזה הטיל אותו ארצה ישר אל דשן הקורבנות התחוח.

גרגירי האפר חדרו לתוך פיו לאותו פה שמילל ללא הרף דברי גנאי על הקורבנות.

מחניקים את נחירי אפו,

שנהגו להתענג מניחוח קורבנות החזיר.

מיתת החנק המשונה השמורה למזלזלים בכבוד המלך

ניתנה למי שזלזל בכבוד מלכו של עולם.

האו פאטר

שב עם צבאו למקדוניה.

זה כמובן היה קורבן

להוכיח את הנאמנות של הברית החדשה של השלום

עם יהודה,

להראות לו שהם רציניים והכול, היה צריך להביא קורבן.

מי מביאים את הבוגדים

שהם

הסיתו את יוון להילחם נגד החשמונאים?

אתם מבינים מה קורה לבוגדים בסוף?

זהו.

האו פאטר שב עם צבאו למקדוניה,

ועם יציאתה מסתיים שלטון היוונים בארץ לחלוטין.

כמה שותפים שלהם, היהודים המתייוונים, נדחקו מכל עמדות המפתח?

בקיצור, הקפלניסטים הפסידו.

וברית השלום הביאה רוגע זמני,

הארץ שקטה ממלחמות,

יהודה ניצל את ההפוגה להגביר את חיזוק העם והשבתם אל התורה,

עבודת המקדש התחדשה במלוא עוזה,

השמחה חזרה לירושלים ובני עמה.

כל התורה שב להדהד בבתי מדרשות,

נצחי כתמיד.

עם ישראל מתרונן, חוזר אל אמונת אבותיו.

החיה השלישית,

שניבא דניאל,

הנמר היווני,

שניצח את הדוב הפרסי,

סיים את תפקידו.

אבל עכשיו הגיע תור החיה הרביעית,

שהיא המסוכנת יותר מכולם,

ועם חיות כאלה לא מתעסקים לפני שבת,

לכן נשאיר את זה ליום ראשון, בעזרת השם.

הכל ידוך, והכל יש שם חוכה,

והכל יאמרו, והכל יאמרו, אין קדוש כאשר.

הכל ידוך, והכל יש שם חוכה,

והכל יאמרו, והכל יאמרו, אין קדוש כאשר.

הכל ידוך,

והכל יששם בחוכה,

והכל והכל והכל יאמרו, אין קדוש כאשר.

הכל ידעוך והכל ישב וירוחך והכל והכל והכל יאמרו

הקדוש השם ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שומרי שבת וכל עונג שבת ישמחו במלאכותך

שומרי שומרי שבת וקוראי עונג שבת ענג מקדשי מקדשי מקדשי מקדשי מקדשי שבילי שבת שמות שונות

הריני מחמם