על הנסים ועל הנפלאות - חנוכה - חלק א'
- - - לא מוגה! - - -
נציבי יום
לעילוי נשמת אמנון בן שלמה מדעי,
מנוחתו עדן,
נציב יום שבעים ושבע, בזכות שאחרי תשובה,
זרע קודש בר קיימה לגאולה, בת אביגיל חיה,
תאומים מהרה, חודש שנה, אמן.
מרינה מלכה פרייב, בת שרה, תזכה לבריאות שלמה ואיתנה,
פרנסה בשפע ותשובה שלמה, אמן.
נעמה חן בת איריס, בריאות הנפש והגוף,
שבדיקות דם תקין יצאו, אנמיה וסחרחורת ייעלמו,
שלום בית ונחת מהילדים, אמן.
אמן.
על הניסים ועל הנפלאות,
חנוכה.
עיקר מלחמת יוון הייתה בשמחתם של ישראל.
כך כתבו גדולי הדורות
בכל זממם ומגמתם
להכניס עצבות רוח בעם ישראל.
וזה רמוס בדברי החכמים,
זיכרונם ברכה,
במדרש על הפסוק
וחושך על פני תהום.
חושך
זו מלכות יוון.
וכן דרשו במדרש
על הפסוק
והנה אימה חשיכה גדולה נופלת עליו.
זו מלכות יוון
שהשיכה את עיניהם של ישראל.
והאור מסמל את השמחה.
החושך
מסמל את העצבות.
בנו חושך נגרש
בידינו אור ואש.
זאת אומרת,
זה מה שהם רצו להחשיך,
שלא ישירו עבדו, עבדו, עבדו.
מבואר בליקוטי מוהרן.
וכל גזירותיהם על עם ישראל להפילם לעצבות,
לייאוש ומרה שחורה.
מפני שידוע היוונים שכוחם הגדול של ישראל נובע משמחתם הגדולה.
בתורה ובמצוות.
לכן כל מגמתם
של היוונים להילחם בשמחה של ישראל.
אפילו כאשר יקיימו ישראל את כל המצוות
ויעסקו בתורה,
שיהיה ללא חיות,
ללא שמחה.
והרי זה העיקר.
כל הזמן אנחנו מכוונים במצוות,
לעשות אותם בשמחה,
כדי שעל ידי כך הם יוכלו לגבור על ישראל ולנצח אותם.
כתב הארי,
זיכרונו לחיי העולם הבא,
עיקר הפגם של היוונים שפגמו בספירת ההוד,
והיא נהפכה לדבה, מהוד לדבה,
בבחינת כל היום דבה ועצובה,
שזה פגם העצבות.
וזו הייתה מגמתם,
לפגום בספירת ההוד.
והחשמונאים תיקנו זאת
על ידי החביבות והשמחה במצוות,
בהודאה לשם שזה תיקון ספירת ההוד.
מה הטעם למלחמה של היוונים בכוח השמחה של ישראל?
הם ראו איך הם מתענגים בתענוגים רוחניים.
לעומת היוונים,
שכל שמחתם הייתה רק מדמיון של תאוות עולם הזה ומהבלי החומר העכור והגוף הנגוף.
לכן, שמחתם של ישראל הראתה לעין כול
את שלטון הנשמה על הגוף
ואת שלטון הרוח על החומר.
משום כך,
השמחה הזו הייתה לצנינים בעיני היוונים,
כי היא הראתה את גודל שפלותם ועוצמת דלותם ועומק פחיתותם
של כל תרבות יוון.
אם אין להם את כל הספורט ואין להם את הכדורעגל ואין להם את הכדורסל,
ואם אין להם את השחייה ואין להם את כל מה שעושים הבעלי חיים,
קפיצה משולשת של קנגורו
ועיה של דגים וקשקושים, אין להם,
איך הם מחכים לאולימפיאדה בלי זה,
מחכים מתי תחרות ומתי
בלי זה אין להם חיות, מה הם יעשו?
ישתו אלכוהול, ישתכרו, ואחר כך יתרמו את הכליון.
שלהם.
הם לא יכלו לסבול את השמחה הזו, שמחה אמיתית שאינה תלויה בחומץ.
לכן הם העצימו את תרבות הגוף
ודימו את עצמם כאור לגויים.
הם אומרים שספורט זה עושה אחדות בעולם,
מחבר את כל העולם והכול והכול והכול.
והשמחה האמיתית והרוחנית
הראתה להם
שהם כמו קוף בפני בני אדם.
כל אחד מעם ישראל שעוסק בתורה ושומר מצוות שמח שמחה עצומה.
צריכים היו לראות איך נכנסתי היום לתפילה,
והחבר'ה שלומדים בקנישתא, איזה אור על הפנים בלימוד.
רואים ישר חיוכים וזה.
פשששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש
בעשר ממנו יגון ואנחה. זה הסמ״מ והל״מ יו״גון ואנחה.
לכן ידעו היוונים
ששמחת ישראל משפילה ומכניעה אותם.
לכן מזימתם הייתה בתחילה לבטל
כל דבר שמשפיע שמחה לישראל,
ובזה יבטלו את כוחם וישלטו עליהם.
מבאר המהר״ל הקדוש
שזה הטעם שאמרו היוונים לעם ישראל, כתבו לכם על קרן השור,
שאין לכם חלק באלוהי ישראל.
למה על קרן השור?
שזה מרמז את חטא העגל
שהיה שור.
ורצו היוונים להזכיר לעם ישראל כל הזמן את העגל,
ולהראות להם שהם חוטאים,
והמהות שלהם היא חטא,
להפיל אותם לייאוש ועצבות ולמראה שחורה.
מה, על ידי זה לשלוט עליהם?
ורצו להזכיר להם גם את חטא מכירת יוסף, שהוא נמשל לשור,
שנאמר בכל שורו,
הדר לו,
ולעורר את חטא מכירת יוסף.
בזה יעכירו את רוחם של ישראל ויפגעו בשמחתם.
כתב המהרשה בתענית
כ״ח.
כיוון שהיוונים רצו לבטל ולהשבית את השמחה מישראל,
גזרו שתי גזרות על עם ישראל ראשונה,
שלא יביאו חצים למערכה לירושלים לעבודות בית המקדש.
שנייה,
לא להביא ביקורים לבית המקדש,
כי שתי המצוות האלה קיימו מתוך שמחה מיוחדת.
הגמרא בתענית כ״ח,
אותו יום שהיו ישראל מביאים בו עצים למערכה, היו עושים אותו יום טוב,
והקריבו בו קורבנות רבים
מרוב שמחתם במצווה גדולה זו.
ומצוות הביקורים,
עשו אותה בשמחה גדולה מאוד.
היו מצפים בזהב את קרני השור,
ושמים עליהם את הביקורים,
ומעטרים את ראשו בכהן עטרה מעצה זית.
שרים ומנגנים בחלילים
עד הכניסה לירושלים עם הביקורים.
ובכניסה יוצאים כל תושבי ירושלים, כולל בעלי מלאכה.
היו שמחים עימהם במצוות הביקורים בשמחה גדולה.
לכן רצו היוונים קודם כל לבטל להם את שתי מצוות השמחה הגדולות האלה.
כך אומר המרשה.
כתבו חכמים זיכרונם לברכה שהיוונים רצו לטמא את השמנים בבית המקדש
כדי לבטל את הדלקת המנורה בבית המקדש.
מה הטעם שרצו בזה כל כך?
כי בהדלקת המנורה עם ישראל ראו את החביבות הגדולה שיש להם לפני השם יתברך.
בכך שהנר המערבי היה דולק בקביעות
ולא היה קווי לעולם.
ועל ידו ידעו שהקדוש ברוך הוא מאשרי שכינתו בישראל.
זו הייתה השמחה הגדולה מאוד של ישראל.
והיוונים רצו לבטל זאת
ולכן
גזרו עליהם.
כתב
רבי נתן
בהלקו תודעה ואב שעיקר מלחמתם של היוונים
הייתה בשמחה של ישראל.
ולכן רצו לבטל את עבודת בית המקדש שנקרא משוש כל הארץ.
שם מקור שמחתן של ישראל.
כמו שאומרת הגמרא בירושלמי, מי שנכנס לבית המקדש עצוב, יוצא שמח.
וכן כתבו בתענית,
ביום שמחת ליבו זה בניין בית המקדש.
שם היו מדליקים את המנורה ומקטירים את הקטורת,
ושניהם משמחים את ישראל,
ונמשכת השמחה לכל עם ישראל,
ככתוב במשלי, שמן וקטורת ישמח לב,
ומבואר בזוהר הקדוש,
על פי סודם של דברים.
מובא בספרים שלכם,
מזמור,
שיר,
חנוכת,
הבית,
ראשי תיבות שמחה.
כי כל מלחמתם של היוונים הייתה במידת השמחה
של עם ישראל.
זה הטעם שהיוונים רצו לבטל שלוש מצוות,
שבת,
חודש,
ומילה שהן מסמלות שמחה גדולה וחדווה
להשבית את שמחתם.
כתב על הדברי שמואל,
זכר צדיק וקדוש ברכה,
שבת,
חודש,
מילה,
ראשי תיבות שמח,
כי עיקר המגמה להילחם בשמחה.
שבת קודש היא שמחתם של ישראל,
ככתוב בספרי בעלותך.
וביום שמחתכם
אלו השבתות,
וגם בתפילות של שבת,
ישמחו במלאכותך שומרה,
שומרה,
שומרה שבת, ובו
ישנם מלאכים מיוחדים
הממונים לשמח כל אחד מעם ישראל,
כמו שכתב הזוהר הקדוש, פרשת ויקר.
קידוש החודש,
היוונים רצו לבטל את מצוות קידוש החודש,
כי על ידו קובעים ישראל את כל זמני המועדים
ואת הימים הטובים.
ואלה הימים של שמחה של ישראל,
ומצווים לשמוח שנאמר, ושמחת בחגיך.
וזה מקור השמחה לכל השנה כולה.
בחגים יורדת שמחה ממרום,
נמשכת שמחה לעם ישראל לכל השנה כולה.
ורצו היוונים לבטל מישראל את החגים והמועדים,
להשבית שמחה מישראל.
וברית מילה,
אחת המצוות החביבות ביותר על עם ישראל.
מצוות מילה,
קיבלו עם ישראל עליהם בשמחה גדולה, ועדיין מקיימים אותה בשמחה גדולה.
והגמרא במגילת טוז אומרת, וששון זו מילה,
והיא מושכת שמחה על כל המשתתפים,
עד שאפילו במקום שמתפלל,
מוהל,
סנדק או אבי הבן,
לא אומרים את החנות
לגודל השמחה והיום טוב שיש להם,
שזה משפיע על כל הקהל כולו, לא אומרים את החנות.
על פי סוד הדברים, מצוות המילה מגלה את השמחה של האדם.
מסירים את העורלה שהיא מסמלת את כל הקליפות,
וזה מסיר מהאדם את העורלה הרוחנית,
עורלת הלב,
שממנה יש עצבות לאדם במשך ימי חייו.
לכן על ידי מצוות ברית מילה נמשכת שמחה גדולה על האדם במשך ימי חייו.
וזאת רצו היוונים לבטל,
לבטל את שורש שמחתם.
כמו כן,
בשלוש מצוות אלו מתגלית מעלתם ותפארתם וגדולתם של עם ישראל על כל האומות.
כי עם ישראל שמחים אפילו כאשר לא הולך להם כרצונם.
ביודעם שכל מה שעביד קודשבריך הוא עביד לטב.
ובזה קינאו
היוונים.
בשבת קודש,
על פי המזלות,
שולט כוכב שבטאי,
שהוא מפיל
את יושבי העולם הזה לעצבות.
ואף על פי כן,
ביום הזה אין ישראל נופלים לעצבות ומרה שחורה, חס ושלום,
כי ישראל מעל המזל,
והם מרבים בו בסעודות ושמחים בו בשמחה גדולה, נכון?
יעבור.
ולכן בשבת
מתגלה את מעלתם של ישראל בכל העולמות כולם,
וה' יתברך מתפאר בהם.
כמו שדרשו חכמים על הפסוק בשיר השירים,
שחורה אני ונבע,
שחורה אני בימות החול ונבע בשבת.
כי בשבת מתגלה שרק בשביל עם ישראל נברא העולם.
ולכן,
היהודי הרחוק ביותר חייב לשמור שבת,
והגוי,
הטוב ביותר, אסור לו לשמור שבת.
ואם הוא ישמור שבת, הוא חייב מיתה.
ברית מילה,
מצוות הברית,
ניתוח ללא הרדמה,
עורכים לפעוט.
בן שמונה ימים,
ורואים שהיהודי הרחוק ביותר מלט בנו בשמחה גדולה ועורך סעודה לחבריו וקרוביו
לגודל שמחתו במצווה היקרה הזו.
יודעים שכואב מעט לתינוק ובוכה קצת,
אבל לטובתו
עושים סעודה גדולה ושמחים בה.
קידוש החודש,
מתגלה מעלתם של ישראל יותר מכל,
כי ישראל קובעים את כל המועדים.
רואים שלפי דעתם של ישראל נקבע מתי יהיו החגים והמועדים,
והם גם קובעים מה יקרה במרום.
בזה מתגלה את מעלתם של ישראל.
ובימים האלה עשה הקדוש ברוך הוא ניסים ונפלאות עצומים לעם ישראל.
אפילו כשישראל היו שרויים בשפל המדרגה.
משום כך במועדי ישראל מתגלה את חיבתם של ישראל לפני המקום,
שכל מה שהראה להם
בכל קורותיהם ובכל ימי חייהם היה רק לטובתם.
מתחיל בחג הפסח,
שבו מתגלה שכל השעבוד במצרים היה לזכך אותם לקבל את התורה בחג השבועות.
בחג הסוכות, זכר לענני כבוד,
שראו שאפילו אחרי חטא העגל,
שחשבו שהם נזופים לפני המקום בגלל חטאם,
בכל זאת נתן להם הקדוש ברוך הוא ענני כבוד ללוותם בדרך במדבר.
יישר להם
את הדרכים,
גיהץ להם את הבגדים,
הסתיר אותם מכל האויבים,
והראה להם
שהוא איתם
בכל מצב, בכל מקום.
לכן,
היוונים רצו לבטל את החגים ומועדי ישראל שבהם מתגלה מעלתם ותפארתם.
מצוות קידוש החודש,
שנעשית על פי הלבנה, מלמדת את מעלת ישראל הנמשלים ללבנה.
השלאט הקדוש אומר שהטעם
שעם ישראל משולים ללבנה הוא מפני שעם ישראל מאירים דווקא בתוך החושך.
כמו שהלבנה מאירה מתוך החושך,
ככה ישראל מאירים מתוך החושך.
מתי גדולתם ניכרת? בשעת צרה.
רחמנא ניצלן.
כמו שהלבנה אורה גדול ניכר דווקא בלילה,
ישראל יודעים שאפילו בעת צרתם הכל לטובתם.
לכן הם שמחים.
בכל מצב.
הזכרנו בהרצאות האחרונות
שהאסון הגדול
שהיה המחדל
של הצבא והאמן והכול, שהוא לא כל כך מחדל כמו שהסברנו ברמזים,
גרם אסון נורא, אסון נורא שלא היה מזמן השואה.
אבל מה קרה אחרי זה?
נישת חמוס,
נישת חיזבאללה,
ונישת סוריה,
וזה רק הנישתים הראשונים,
יהיו עוד בדרך.
כמו כן בלבנה,
רואים שדווקא בראש חודש,
כאשר הלבנה נמצאת בתכלית המיעוט,
קטנה ביותר,
מתחיל אורה להפציע ולהאיר.
כך גם ישראל יודעים.
דווקא מתוך החושך מתגלה האור הגדול ומתוך הצרה שהם שרויים בה, הם זוכים לבשה.
לכן הם שרויים תמיד בשמחה גדולה.
רצו להשכיח את התורה, היוונים,
ולבטל את עם ישראל מתלמוד תורה,
כי עסק
התורה משמח מאוד את היהודים,
כי פיקודי השם ישרים משמחי לב.
זאת אומרת, כל מטרתם הייתה
לבטל את השמחה מעם ישראל.
אנחנו בקטע הזה נשמח,
ומחר נשמח להמשיך,
בעזרת השם.
עבדו, עבדו, עבדו, עבדו את השם בשמחה. עבדו, עבדו, עבדו, עבדו את השם בשמחה.
בואו לפניו ולפניו, בירננה, בואו לפניו ובירננה,
בואו לפניו,
בירננה, עבדו.
נראה, בואו לפניו ונאביך, בואו לפניו, להרננה.
מחר חנוכה.
ישתבח הבורא.
עם השמחה של מחר, שנלמד,
ניכנס לחנוכה ונראה להם, ליוונים ולמתייוונים,
שאנחנו עם הנצח,
שמחים בכל מה שהקדוש ברוך הוא
מנחיל לנו ומנחית עלינו הכל הכל לטובה.