זאת חנוכה | הרב שמעון משה חי רחמים

 

- - - לא מוגה! - - - 

השם נעשה ונצליח, שיעור מיוחד

לזאת חנוכה, יום השמיני של חנוכה.

היום השמיני של חנוכה קרוי בספרים הקדושים זאת חנוכה.

לפי שבפשטות הדברים קוראים בו

בקריאת זאת חנוכה במדבר ז'פד.

מעלתו גדולה משאר שבעת הימים שלפניו,

כי הוא שמיני להם, אין שמיני אלא יום נוסף לשבעה.

רבי אהרון מקרלין בספרו בית אהרון כותב שנס

פח השמן היה לכל שמונת הימים ולא פחות מכך.

וכל זה כדי להראות את ייחוד המידות והנרות ליום השמיני שהוא למעלה מן העולם.

ביום הזה נמשכו בו כלי המשכן והמשכן,

ויש בו התרחשות מיוחדת ורמז

לניסים שנעשו מעל הטבע שזה שבע.

וביום הזה נגמר החתימה גם

החל

ראש חודש תשרה מסתיים בימים הללו.

במאמר מרדכי כתב בקונטרס אור הגנוס כי חנוכה וראשי תיבות

נעשה ונגמר חתימה

כל השנה,

והוא

גמר חתימה טובה לכלל ישראל.

ממשיך בספר בית אהרון מקרלין וכותב

עיקר הדלקת הנרות הוא הנר השמיני

שכל המידות כולם נוטים אליו והוא משפיע לכולם,

ובזאת חנוכה מתייחדין ומתעוררין כל השלוש עשרה מידות

של רחמים.

וכשמתעוררים כל הי״ג מחלין דרחמי,

נפתחים להם כל האורות וכל מקורם של רחמים על כלל ישראל.

והווה אומר כי זה יום של השפעה עצומה של רחמים אין סוף.

בספר ישמח ישראל כותב

יום זה נקרא זאת חנוכה לפי שביום הזה נכללים

כלל ימי החנוכה ויכול למשוך בו עוד אורות קדושים ומידות רחמים על כלל ישראל.

וזהו שכתוב מעלין בקודש ולא מורידין,

שבכוח היום הזה להעלות קדושה על כל שאר הימים ולא להורידם חס ושלום.

ובספר משנה שכיר, חלק מועדים, זאת חנוכה כותב כי בזאת חנוכה אנחנו כוללים את כל ההשגות של כל

שמונת הימים.

ועל כן הוא נקרא זאת חנוכה.

על פי מה שמבואר בספרי המהר״ל בנר מצווה חלק ב׳ ענייני חנוכה,

מהו הטעם למצוות המעילה בשמיני לאורות שאנו עומדים

למעלה מן הטבע?

שבעת כוכבי הלכת הם טבע.

המידה השמינית היא למעלה מהם.

ולכן מדליקים בחנוכה שמונה ימים, אפילו שהנס לא היה רק שבעה ימים,

כדי להורות שאנו עומדים

מעל הטבע במידה השמינית,

שאנו רואים את הנס שנעשה לאותו הדור,

ובכך אנחנו יודעים שעיקר חנוכה הוא ביום השמיני, ועל כן הוא קרוי בשם זאת חנוכה,

להורות שהוא העיקר

והוא הגבוה למעלה מכל הגבוהים מן הטבע כולו.

בספר באר הפרשה,

פרשת מקץ זאת חנוכה,

כותב בשם המקובלים

כל יום ויום מימי החנוכה מתעוררת מידה אחרת משבחי הקדוש ברוך הוא שאומרים בברכת יוצר אור

בתפילת שחרית,

פועל גבורות,

עושה חדשות,

בעל מלחמות, זורע צדקות,

מצמיח ישועות, בורא רפואות,

נורא תהילות,

אדון הנפלאות.

הרי לנו שהיום השמיני

זאת חנוכה

הוא יום

שנשפע מהמידה של אדון הנפלאות,

ובכוח היום הזה להשפיע נפלאות גדולות ועצומות וניסים גדולים,

כי הוא מעל הטבע כולו.

הרב הקדוש מבובוב, זכותו תגן עלינו אמן, אומר על הפסוק בתהילים,

מאת אדוני הייתה זאת,

היא נפלט בעינינו.

היום השמיני רמוז בפסוק הזה, מאת אדוני הייתה זאת.

היום השמיני שקרוי זאת חנוכה הוא מאת השם,

והוא מוכן לפעול עד כדי כך שהיא נפלט בעינינו.

יש דברים נפלאים גדולים ועצומים

שאנחנו רואים שיכולים למשש אותם בידיים,

לראות את ההנהגה הניסית הנשפעת ביום הזה,

הקדוש זאת חנוכה.

בספר בית אהרון מקרלין כתב

באמת נראה אשר הכל הוא בשמיני, מילה בשמיני,

חג הסוכות שמיני עצרת.

כדעית במדרש, עצרו לי יום אחד, אומר הקדוש ברוך הוא,

כי אז הוא שלמות כל הייחודים שנעשה בזה החודש,

ונגמר בשמיני עצרת.

ובחנוכה

אנחנו מדליקים שמונה נרות.

ולדעתי, כותב הרב, יכול להיות שנר השמיני של חנוכה הוא באותה בחינה עצמה של שמיני עצרת, ולכן אומרים הצדיקים,

בחנוכה זהו גמר החתימה.

וכשנעשה ייחודים,

אז ניקרא הדר

שאנחנו מחזירים ומשפיעים חיות

לבורא ברוך הוא ולזה העולם כולו.

ובספר שמי שמואל כתב,

כי אין זה,

וזה לשון

לא כל שמיני הוא כוח כלול מהשבעה שלפניו.

וכמו שכותב הרמב״ן בשמיני עצרת,

ויש לומר שיום שמיני זה באשר הוא כוח כולל מהשבעה שלפניו.

והוא נעשה.

אמצעי להמשיך מהשבעה לכל ימות השנה.

וכמו שבשמיני עצרת

יש בו מיוחדות,

כך שמיני של חנוכה

יש בו מיוחדות, ועל כן הוא נקרא זאת חנוכה.

בספר אמרי מנחם כתב

בשם הספר הקדוש הרוקח בהלכות חנוכה,

סימן רכה,

שמונת ימי החנוכה הם כנגד שמונת ימי הסוכות,

ולפי זה היום השמיני של חנוכה הוא כנגד שמיני עצרת,

שאז באים

בפני הקדוש ברוך הוא בהתבטלות גמורה,

ומי שיושב עם המלך ונוטל אותו לבדו,

שהיא ההתבטלות הגדולה ביותר,

מרגיש שאין שום מציאות זולת מציאותו של הקדוש ברוך הוא,

ונוטל אותו לבדו, על ידי זה כל מה שהוא שואל,

הקדוש ברוך הוא נותן לו.

ממילא כל המקטרגים בטלים לגמרי ממנו, ואין מי שיקטרג,

כי הוא נמצא אך ורק ובקדש המריחו.

וממילא יכול האדם להיוושע בכל מי לדמי תו בבני

חיה ומזוני.

אספת אמת מגור זכותו תגן עלינו אמן כתב שזאת חנוכה גם הוא כשמיני עצרת.

ואמרו חזל על פי מה שמובא ברשי ויקרא כג ל״ו ונקרא עצרת

כי עצרתי אתכם אצלי כמלך שזימן את בניו לסעודה

לכך וכך ימים.

וכיוון שהגיע זמנן להיפטר אמר בניי בבקשה עקבו

עמי עוד יום אחד קשה עלי פרידתכם.

ובפרשת אמור הסמוכה

הסמיכה התורה את חג הסוכות לציווי הדלקת המנורה.

כתיב בת רבי ייקחו אליך שמן זית זך כתית למאור.

בדרך רמז מביא בעל הרוקח ברש הלכות חנוכה

שלכן נקבעו שמונת ימי החנוכה דיומי עד חג הסוכות שאפו שמונת ימים.

אמור

ומעתה שזאת חנוכה דומה לשמיני עצרת.

ואם אמרו על שמיני עצרת בזוהר הקדוש חלק ג' תל״ב עמוד א',

ובהאור חדוותה לא משתככה במלכה אלא ישראל בלכודיו. דהיינו באותה שעה, באותה שמחה,

לא נמצא אצל המלך כי אם בני ישראל בעצמם.

אז מאן דיאתי במלכה ונתה לבלכודי כל מה דבא אשאיל ואייב ליהם.

אז מי שיושב לבדו עם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ומבקש ממנו,

בוודאי ובוודאי שהוא מקבל.

ואף על זה היום נאמרכם כל מה דבא

שייל וייבלה, זאת חנוכה.

בספר בני בנימין כתב

בשם הרב הצדיק, רבי צבי אלימלך מדינוב,

שאמר בשם הצדיקים אשר מראש חודש אלולת חנוכה מאירה ברקיע כי אין תבנית יד פשוטה

לקבל את אותם בעלי התשובה אשר מאיזו סיבה

ניתחו מלשוב בעשרת ימי התשובה,

ומתקבל את תשובתם עד חנוכה.

וסיים רב דוביד מדינוב,

זכותו תגן עלינו אמן,

שלדעתו אין היד עוברת עד וזאת חנוכה.

ולכן, לפי עניות דעתי, כותב הרב,

מצאתי רמז לכך מהכתוב בישעיהו כז ט, בזאת

יכופר עוון.

דהיינו, בזאת חנוכה,

שאנחנו קוראים זאת חנוכת המזבח,

אז היא

זמן לכפרת עוונותיו של האדם ולחתימה מעולה

לכל השנה.

האביר יעקב!

בספר, סליחה, אביר יעקב, של רבי ישראל מירוז'ין.

סליחה, כותב בשם רבי ישראל מירוז'ין.

מה שצדיקים יכולים לפעול מהשם יתברך בראש השונה,

וביום הכיפורים יכול יהודי פשוט לפעול מהשם יתברך בזאת חנוכה.

ועל כן היום הזה מעלתו גדולה.

בזאת חנוכה זה עת רצון להתפלל.

רבי אלעזר מיליזנסק,

בנו של רבי אלימלך מיליזנסק,

כתב שיש ארבעה זמנים בשנה

שהם עת רצון להתפלל.

האחד, בסעודת מלווה מלכה, מוצא שבת.

האחר, ביום האחרון של פסח.

השלישי, ביום שמיני עצרת.

והרביעי, ביום זאת חנוכה.

ולכן, כל אותם הימים

יש מסוגלות מיוחדת להתפלל ולבקש על נפשנו.

ואם אדם ינצל את היום הזה, זאת חנוכה,

הוא היום האחרון של חנוכה,

בוודאי ובוודאי שזהו זמן עבורו להיוושע

בחולמי לדמי טעם.

והזכרנו את אותם הדברים בשיעורים הקודמים,

מה בכוחו להשיג במצוות

כל שמונת ימי החנוכה,

הדנקת הנרות וכו',

כוח התפילות והבקשות,

ובפרט בימים הללו.

וביום הזה גם מסוגלות גדולה לפקידת עקרים ועקרות, כי אין ראש השנה.

ולכן, נקרא היום הזה, זאת

חנוכה.

בכוונתו

של היום הזה,

כל היוּד גימל מחלין דרחמא,

מי נוצר עד ונקה, שהוא מזל עליון ומזל תחתון.

ובכוחו להשפיע ולמשוך שפע חיים ומזונות,

לאו בזכות הטליה מילתא, אלא במזליה טל המילתא.

בספר אמרי נועם כתב, מה שהצדיקים אומרים,

אשר עת מוכשרת למשוך פרנסה טובה לישראל היא בזאת חנוכה.

מצינו זאת בפסוק.

אחר כל שבע עמידות לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת

והנצח וההוד ככל בשיים בארץ לך ה' הממלכה

והמתנשא לכל הראש והעושר והכבוד מלפניך ואתה מושל בכל.

הרי לנו שאחר שבעת הימים הללו,

בבחינת היום השמיני נמשוך עושר וכבוד.

ולכן אנחנו ממשיכים ביום השמיני, עשירות ופרנסה.

וזהו בגדר של ואתה מושל בכל, שזה עולה,

שמן זית זך

ורומז על היום השמיני של חנוכה,

שממשיכים את העושר ואת הכבוד על ידי הדלקת נרות

המנורה בשמן זית זך ביום האחרון של חנוכה,

שבו נגמרים כל ההמשכות הטובות

לבנים ולפרנסה, ועל כן זה נקרא זאת חנוכה וזאת חנוכה,

כי זה עולה בגימטרייה, בנים, פרנסה.

וזהו מה שכתב דוד המלך בתהילים, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.

זה גם בגימטרייה זאת חנוכה.

בספר עטרת ישועה כתב להדליק

אם זאת חנוכה עולה בגימטרייה רפואה שלמה עם הכולל.

וזהו כי על ידי ברכת להדליק עם סיום ימי החנוכה, שהוא נקרא זאת חנוכה,

בכוחה למשוך רפואה שלמה.

רבי אברהם מדרמדסק

כתב

שיום זה מסוגל לעורר את הגאולה השלימה.

זאת חנוכה

חנוכת המזבח ביום הימשך אותו הימשך מלשון משיח בן דוד,

שהוא זמן

לעורר גם מסוגלות

להחיש גאולתנו ביום זה.

אחרים נתנו על כך רמז משיח,

הוא ראשי תיבות מ' מדליקין, ש' שמונת,

י' ימי ח' חנוכה.

הוא בא ללמד אותנו שבימי החנוכה יש ניצוץ מאורו של מלך המשיח,

וזמנים אלו מסוגלים ונשגבים ביותר.

וכפי שאמרו גדולי הדורות, רמז

בלשון הכתוב בתהילים קלב יז, ערכתי נר למשיחי.

דהיינו שעל ידי ההדלקה אנחנו מסוגלים למהר את

ולקרב את ביאתו של מלך המשיח,

וחס ושלום אל לאדם שתיפול עליו תרצה.

דהימה גדולה ועמוקה חרירה.

האדמו״ר הזקן מקרלין בספרו בית אהרון כתב

מהו שתכלה רגל מצוותם משתשכח אמרת שתכלה רגל מן השוק

שתכלה רגל מן השוק אזי יהיה בית משיח צדקנו.

דהיינו ועמדו רגליו ביום ההוא פסוק בזכריה

ביום ההוא על הר הזיתים הווה עובר שעל ידי נרות חנוכה יש לנו כוח לכלות את הרגלים

ההרגל

ובכך אנחנו מכלים את הרגלים ומקרבים את

מלך המשיח שיעמדו רגליו

על הר הזיתים בגאולה השלמה במהרה בימינו אמן.

ובכוח

עליית שלישי

של קריאת זאת חנוכה ביום השמיני של חנוכה כתבו בספרים הקדמונים

מי שיקנה ביום האחרון של חנוכה את העלייה של וזאת חנוכה

שמובא בזה סך נדבת נשיאי ישראל לתרומת המשכן

זוכה בברכת שמיים עד כדי שהוא וזרעו אחריו

יתרבם עמונם ורכושם כדי להספיק לזקוקים לכך כל צורכיהם מעתה ועד עולם.

שלמו לי אחר כך.

ובכל זמן שיקיימו רצון הבורא יתברך

ויזכו לשפע

בנים

זכרים ומזון הרוויחה שלא ייפסקו כדבר שנאמר במלאכי ג' י'

והריקות יילחם ברכה עד בלי די

ועל כן ישתדל כל אדם לקנות העלייה הזאת

לא פחות מארבעה עשר זהובים מי שירוויח תזכרו

מי גילה לכם את כוח הסגולה הזאת בשם הקדמונים.

ובכוח אמירת פרשת המנורה סגולה להבנת התורה ביום זאת חנוכה בעליית שלישי

אנחנו קוראים בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה כותב על זה רבי צבי אלימלך מדינוב

בעל הבני סוכור

בספרו איגרא דה פירקה רמז קע״ב וזה לשונו ונראה לי בסגולה

שכשהאדם אינו מבין איזה דבר בתורה יאמר פרשת המנורה עד פרשת בעלותך את הנרות ויאירו עיניו המסכים ויבין.

יא באביי.

ביום הזה נהגו להרבות בסעודה מפני שהיא גומרה של מצווה.

בקרלין, חסידות קרלין, נהגו

לשתות לחיים.

זה לא סתם לחיים אלא לחיים עם אלכוהול,

סוכר, רום,

יין שרף,

רנפין.

וזה סוג של משקה חם כזה.

ואומרים שהוא ראשי תיבות של פדע ומרדת שחת.

פמש.

ראשי תיבות פמש.

ומברכים איש את רעהו באהבה ובחיבה בשנה טובה,

שמחה ומאושרת להינצל

מכל ירידות שחת שבעולם הן ברוחניות והן בגשמיות.

בכוח שריפת הפתילות נהגו האדמו״רים לשרוף את הפתילות.

מה הסגולה בכך?

סגולה להינצל מכל אויבים וליסטים ומקדרגים בזאת השנה.

איתא במדרש תנחומא,

פרשת נשוא כט נער חנוכה שהותיר בה שמן ביום השמיני עושה לו מדורה בפני עצמו.

למה?

כיוון שהוקצה למצווה אסור להשתמש ממנו.

וממשיך המדרש ולא יאמר אדם איני מקיים מצוות זקנים מועיל ואין לו מן התורה.

אמר להם הקדוש ברוך הוא בניי אינתן רשאין לומר כך אלא כל מה שגוזרים עליכם תהיו מקיימין.

שנאמר ועשית על פי התורה אשר ירוך.

שגם אני מסכים לדבריהם שנאמר ותגזור עומר ויקום לך

ועל דרכיך נוגע אור פסוק באיוב כב כח

ועל כן נוהגים לשרוף מותר השמן והפתילות בזאת חנוכה.

ובשעת השרפה היה אומר הרבי מקרלין שישרף כל הרע של היהודים.

היה אומר את זה ביידיש.

כתב בספר ערך נפשנו מערכת חטאות ג' סגולה להינצל מכל אויבים ומקטריגים וליסטים בשנה הזאת.

לשמור בכל לילה את הפתילות של נרות חנוכה לאחר שקבעו.

ובלילה האחרון לאחר שקבעו הפתילות

ייקח את כל הפתילות של כל שמונת הימים וישרפי ממשר השמן הנשאר.

בספר דרך השידוך

עוד כפי כתב שיתפלל ביום השמיני שהוא בחודש טבת על הזיווג

כי בחודש הזה הוא חודש המסוגל לזיווג הגון.

ועוד סגולה לזיווג הגון מובא בשם הקדמונים בספרים הקדושים.

בזאת חנוכה ייקח את השמן שנשאר והפתילות השרופות והישנות,

ישים בקערה אחת וידליק את הפתילות

וכל הרוצה להתחתן יעבור ויעבור על הקערה שבע פעמים.

ובכל פעם שעובר על הקערה יבקש מאיתו יתברך שיזמן לו

את בת זוגתו וזוהי סגולה נפלאה.

וכן ראיתי בספר אם למקרא

לרבי אליהו בן עמוזג,

זיכרונו לחיי העולם הבא שבשעה ששורפים את כל הפתילות יחד

יעברו הרווק או הרווקה על הפתילות כשהאש נמוכה שבע פעמים

וזוהי סגולה לחתונה באותה השנה.

כך כתב בספר רבי הסגולות,

עמוד 218. בספר קיווה מועד כתב,

ושמעת היא סגולה מאת הזקנים שהיא סגולה בדוקה ללידה קלה לקחת את פתילות החנוכה שהדליקו בהם את החנוכה ולפני הלידה לעבירם בתוך פחית ולעבור מעליהם בזהירות ולומר פרק תהילים

והוא סגולה ללידה קלה בדוק.

והאדם הסובל משושנה ברגל, זה נקרא רויז,

כתב בספר שיח

שרפי קודש, חנוכה

א' שסט בשם הרב הקדוש מנדל מיקוץק,

זכותו תגן עלינו אמן,

סגולה לשושנה,

רחמנא ליצלן,

לקחת את השמן הנותר בקנקן מנרות החנוכה ולמשוך על גבי השושנה ברגל.

ואמר לכך רמז, ומנותר קנקנים,

לא בכוסיות, ומנותר קנקנים,

כן, בקנקן נעשה נס לשושנים,

ודווקא מן הקנקן השמן הנותר.

כי אם אדם רוצה להשתמש בשמן שבנרות עצמם,

הוא צריך לעשות תנאי לפני כן,

שהוא רוצה להשתמש בזה.

ובחולין, אחרי החצי שעה, מה שיישאר, הוא יוכל להשתמש.

אבל אם לא עשה תנאי, הוא לא יכול. לכן הסגולה היא מהקנקן,

מה שהוא מכין, את השיעור שאמרנו, שיהיה לו שמן

להדלקה לכל שמונת ימי החנוכה, ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים.

וכן כתב הגאון הקדוש,

רבי מאיר מפרמיש לן,

זכותו תגן עלינו שפעם בא יהודי אליו לבקש רפואה לאשתו שקיבלה שושנה ברגל.

שאל אותו הרבי, נשאר לכם שמן של נרות חנוכה להדליק?

משנה שעברה,

שאל אותו היהודי, מה שייך, כבוד הרב, שמן לשושנה?

אמר לו, כתוב, במעוז צור ישועתי בפי יות הקדוש ומנותר קנקנים,

נעשה נס לשושנים. לך הביתה!

שים קצת שמן שנשאר מחנוכה לשושנה, והרפואה תבוא מזה.

וכתב בספר אוסרילה גפן, עמוד יח,

סגולה לאסיר הפחד למרוח על המצח מהשמן

של הפתילות, בתנאי, כמו שאמרנו, שיתנה שנותר הכוסיות יוכל להשתמש בו,

ולא בשעת ההדלקה.

וכן סגולה להיפקד לקרוא תפילת חנאה,

שמואל א' א' א',

ויהי איש אחד עד וירם קרן משיחו, וכן לסוך עצמן מהשמן

הנותר בנרות.

וסגולה להינצל מהרגת דם,

כמו שהזכרנו, בשם

האריז על הקדוש, בסידור רבי שבתאי, בזה הלשון והפתילות יניח את חנוכת המזבח, זאת חנוכה, ולאחר שדולק ליל שמיני ייקח כל הפתילות יחדיו,

וידליקם עם שער שמן זית שנשאר,

וסגולתו להינצל מהרגת דם, בעזרת השם. עד כאן לשונו.

ולאדם שזקוק לישועה, סגולה לקחת מהאפר

שנותר מהשריפה

של הפתילים,

לפזר מעט מהאפר על הבצק,

ולתת לאדם שזקוק לישועה לאכול ממנה,

כך כתב בספר תאיר נרי, עמוד 47, ובספר נוהג בחוכמה,

עמוד סא.

ברוכים תהיו להשם מרצון שיתקבלו תפילותינו לרצון,

ובזאת יכופר עוון אמן ואמן.