הדלקת נר חנוכה בערב שבת – שיעור, זמן וברכה - חלק ב'

 - - - לא מוגה! - - - 

כן אם היא הדליקה מוקדם אותה האישה בשעה 4 וממילה קיבלה עליה שבת ואחרי דקה זה נכבע ממלא היא לא יכולה להחמיר על עצמה ולחזור ולהדליק כיוון שהיא קיבלה על השבת בפעם השנייה גמרנו אז ממילא כבתה אינו זקוק לה כאן בדבר הזה יהיה חומרה דעתה לידי כולה שהיא מחללת את השבת שלה אלא אלא תזעיק את בעלה. הרי הבעל לא חייב לקבל שבת בהדלקת הנר של אשתו. אז אם אחרי דקה הנרות שבת קבעו, תקרא מיד לבעלה, תראה הנר קבע, בוא תבדוק, תראה מה עושים שהבעל ינסה להדליק את זה בפעם השנייה, אבל הנה לכן הממס. כן. את החשמל. כן. כך למדנו בסימן רסג סעי והזהרנו שכדאי לחוש את דעת בית יצחק. ממילא קודם שהחשמל יהיה כבוי תברך תדליק את הנרות שבת ועל סמך הברכה אנחנו מדליקים גם את החשמל כי בעוד שהחשמל דונק זה נקרא תוספת אורה ועל תוספת אורה לפי דעת מרן שמה לא מברכים יש כאן חשש ברכה לבטלה ולכן כעצה טובה לחמוק מהספק עדיף שבאותו רגע החשמל באותו חדר יהיה כבוי רק אחרי שהיא גמרה את הברכה יכולה היא להדליק את החשמל או בעלה או אחד הילדים ידליקו מיד את החשמל. הרי גם אם נאמר שהאישה מקבלת שבת בהדלקת הנרות, לא בברכה אלא בהדלקת הנרות. באיזה נר היא מקבלת שבת? בהדלקת הנר האחרון. אם אתה אומר שהחשמל הוא חלק מהנרות שבת אז דעתה לקבל את השבת בהדלקת החשמל האחרון זה מה שיהיה ולכן גם אם היא רוצה בעצמה להדליק את החשמל היא יכולה אין שום בעיה סימה להדליק את החשמל האחרון זהו וזה גמרה את הכל ואז תתחיל את התפילה שלה י רצון היום יש ברכון מיוחד לנשים שאומרות אחרי הדלקת הנרות מבקשות שיהיה להם בנים תלמיד מדי חכמים זהו גמרה להדליק את החשובה לאחרון ואז היא תתחיל יהי רצון לא רוצה קשב תנאי למדנו שזה מועיל אם זה אחרי ארבע ו10 בתוך החצי שעה אז מועיל התנאי אבל אם היא מדליקה יותר מחצי שעה מדליקה בשעה 4 דעת מרן בהלכות הדלקת הנרות סימן רסג סעיף ד כדברי התס תוספות הראש המרדכי והטור שלא יועיל גם תנאי אלה דברי מרן שם וכך ההלכה למעשה בגלל שזה לא נגיד שזה 30 דקות נכון כך הסברנו כן זה לא רק 10 דקות מפלג המנחה פלג המנחה שעה ורבע אז כל הדקות הראשונות עד החצי שעה בחצי שעה זה נקרא ולכי שמה אתה יכול לעשות תנאי שמה אתה יכול לתמרן אבל בהתחלה לא שלא יכול להתח שות לפני השתיה חמילה ישתחים אתה איזה שיכה מסוימת פתאום שכה לשים את השקע של הפלטה אוהב כן קצת אני תמיד בדליקה חמש דקות לפני השקיעה רוצה לקבל שבת קבוע מתי היא בדליקת הנרות תוך חצי שעה בסדר אפשר כן הרב לפי דעת לפי מה שהרב אמר שניים על פי דעת מרן בזמן שאנחנו מדליקים בכל המח שבת זאת אומרת זה אפילו לא 40 כות מרן זה מתי זה פלגה מנחה בערב שבת זה תגיד לי תגיד לי זמן יש לי שעון מתי זה נכון דקות לארבע נכון כן ממילא כבר אז זה מי מדליקה הדליקה בחמישה לארבע קיבלה עליה שבת רוצה לא רוצה איך אומרים בערבית רס מןענה קיבלה עליה שבת אין מה לעשות קיבל על השבתזה מנקר לח מנכר ממילא תלוי בה תלוי בה אם היא אמרה אני לא רוצה לקבל, עשתה תנאי כשמנכר עם זה ב420 ממילא אפשר להעיל התנאי למה ב420 ניקח שזה לכבוד שבת כי השמש כבר בראש האילנות השמש כבר נוטה לשכוע כולם רואים שהשבת מתקרבת לא רק שמענו את הספירה של המקווה אלא גם רואים את השמש שלה לשכוע שמה ניקר מוקדם מדי לא ניכר הרב חצי שעה לפני השיעה פה מועיל את עכשיו תי דעת מרן זה עוד חצי שעה לפני השקיעה יש עוד הרבה זמן לפי השקיעה שמרן צ כן אני בא לו את זה מהת של מרן כן שעוד לפי דעת מר וגם עכשיו אז למור כדילה ולמור כדאיתלה לפי רבנותם לפי שיטתו ולגאונים לפי שיטתם איך אתה פוסק הלכה כרבונותם או כהגאונים כהגאונים זהו ענית נכון המנהג דורי דורות כהגאונים ולכן כמו שהליבד בנותם משה ממילה לגיאונים אז החצי שעה של הגאונים מתי זה בע לכן אמרתי את המילים בצורה נכונה לימים הללו כןמעשה שת האור את הור כלומר 40 יום הם עוד הור גדול החו כן לא זה לא משפיע כן אבל החשמל הוא שונה מהשמש. כשאתה מדליק ועדיין יהיש שמש, השמש הזה עוד מעט ישקע. אבל החשמל הזה יהיה דולק עד 11 בלילה. הנרות יכבו לפני החשמל. זה ההבדל. שמה החשמל הזה, החשמל של השמש הוא זמני. ולכן זה לא נקרא תוספת תורה, כי אתה יודע עוד כמה דקות ישקע שמש. ולכן הברכה המצווה נמשכת מיד אחרי השקיעה והכל בסדר. אבל כאן החשמל דולק. לפעמים האדם הזה משאיר את החשמל עד 11. יש כאלה גם אחרי 11 יושבים לומדים תורה. שדיבר שראש השבוע לגבי מנוה אמר שאני למה הם מברכים במקים על חשמות שנייה שנייה בחמל חדש אתה הולך החמל חדש. אני הדתי לגבי הח אתה הולך לקצה השני. אולי ההלכה כמו שטוענים חלק מחכמי דורנו חכמ ציון ועוד כיוון שהחשמל מתחדש בכל רגע אי אפשר לברך עליו להדליק נר של שבת אוצדי חברה אתה הולך לקצה השני אבל כשאנחנו מדברים לגבי ברכה ספק ברכות להקל אז אתה צריך לדעת מה אומרים החולקים ולחשוש לדעתם נכון שהלבד החכם מציון לא יהיה חשש יהיה לו מצד שני כולה יש לו דברים אחרים חומרה מצד שני כולה אבל יש חולקים. אז למה לך להסתבך במחלוקת כשיש לך ספק ברכה? לכן אמרנו עצה פשוטה. באותו רגע שהחשמל יהיה כבוי ואז אניבד כל העלמה הברכה שלה מהודרת למהדרין מן המהדרין. מרן מזהיר אותנו הגמרא בשבת כאמרת שמצוות נר חנוכה מעיקר הדין מספיק נר אחד. אפילו בלילה השמיני מספיק נר אחד. אנחנו מהדרים במקום נר אחד בלילה השמיני מדליקים שמונה נרות. אדם שהיה לו נר אחד בלבד ברך והדליק. עשה על פי הדין. אחרי שברך והדליק אחרי דקה בא מישהו רואה מדליק נר אחד שואל אותו מה זה הלילה שמונה מרות? אומר לו, "אין לי, מה אני אעשה?" אומר לו, "אני אביא לך." רץ מיד הבית, הלך הביא לו עוד שבעה נרות. עכשיו הוא מדליק את כל הנרות לקיים הידור מצווה. השאלה היא, יחזור עוד הפעם יברך או מה שברך קודם מספיק? יש בזה מחלוקת. להלכה לא יברך. הכלל בידינו תמיד, בדברים כאלה, ספק ברכות להקל. דוגמה שנייה דן הברכי יוסף בסימן רע שמה כתוב כך יין שנשאר פתוח בלי פקק נשאר ארבעה חמישה ימים האלכה שיש ביין הולך כשהבקבוק נשאר פתוח כל האלכהול מתנדף ממילא הטעם של היין הזה נהיה חלש מאוד זה נקרא בלשון חכמים יין מגולה לכתחילה אסור לקדש או להבדיל על יין כזה. אתה רוצה לעשות מצווה, אתה רוצה לקדש, תביא יין הכי טוב. מה אתה מביא יין כזה? סוג ב', סוג ג'. לכן לכתחילה אסור לקדש על דבר כזה. כשאין אדם ברירה, אין לו דבר אחר. הוא בא לבית, איך אומרים? זה מה יש? תודה רבה. אחרי שגמר את הקידוש, מקדש השבת הכל, בא אחד השכנים, הנה בקבוק סגור, קח תקדש. אבל הוא כבר גמר את הקידוש, הוא כבר שתה מהין. האם רשאי עוד הפעם לחזור לברך או לא? גם בזה יש את המחלוקת. ההלכה היא שלא יחזור. יש דוגמה אחת יוצאת מן הכלל בבית המקדש. בבית המקדש צריך להביא בהמה שמנה לקורבן. כל חלב להשם. כך נאמר שם. האדם הזה ביום שבת לא היה לו בהמה שמנה. לקח בהמה רזה, שחט כדי להכין אותה לקורבן. עדיין לא הקריב, רק שחט. מיד אחרי ששחט, בא כהן וצועק לו, "הנה, הבאתי כבש שמן." בזה. הגמרא אומרת במנחות סד אומרים לו שחות והבה שמנה. למרות שהוא כבר חילל את השבת על הראשונה, שמה בקדושת הגוף זה לעיכובה יותר. ולכן אתה אומר לו, מיד אתה חזר עוד הפעם ותשחט את הכבש השני כדי להביא קורבן שמן ולא יביאו את הרזה. שם. זה הדבר היחיד היצא מן הכלל. דברים אחרים אדם יכול להדר מהרגע הראשון אתה מהדר זה טוב. אם ברגע הראשון לא היה לך את זה כבר עשית את המצווה. מה שהיה היה ואין לו אפשרות לחזור ולעשות עוד הפעם לברך שוב דווקא מנה עוד בספר ארץ צבי של הגאון רבי צבי רומר אומר כך ברכתי את הברכות בבוקר אשר קדישנו במצוותיו וציונו על דברי תורה אמרתי אותם רק בלב במחשבה לא אמרתי בפה וציוונו על דברי תורה אחרי שגמרתי נותן בן התורה נסגרתי הרהור לו כדיבור דמה אומר הרב לא מבעיה לדעת התוספות בשיעתם שירהור לו כדיבור דמה חייב לחזור עוד הפעם בפה ולומר את כל ברכות התורה אלא גם הלייב דרמבם והשמה כשאירהור כדיבור דמה אבל גם הם מודעים שהארהור לא כל כך טוב הערהור זה סוג ב' לכן יחזור עוד הפעם ויאמר בפה שוב את ברכות התורה כדי שיקיים את המצווה כהלכתה כמו בבית המקדש שאומרים לו שחות והשמינה הוא הדין גם פה זה החידוש של הרולקים איך ההלכה ספק ברכות להקל אם האדם הזה אומר אני רוצה לצאת ידי חובה לבדקולעלמה יש לו שני דרכים הדרך הראשונה העצה הראשונה היא כך ישב ליד הדלת נכנס איזה אדם שעדיין לא ברך את ברכות השחר נניח אתה נמצא בסתמר ושתיבלך אז אדם נכנס אתה אומר לו אני רוצה שתברך בשבילי את ברכות התורה הוא יאמר בכל רעם יוציא אותך ואם לא אצל הספרדים אין את הדוגמה הזו כי אנחנו מברכים בבית את כל ברכות השחר וגם את ברכות התורה אז אין מי שיברך בשבילו בבית הכנסת אז יכוון באהבת עולם אם זה בשחרית או בערבית יצא בזה ידי חובה אם זה שני וחמישי ושבת יכול בעצמו לעלות אחר כך לספר תורה אבל הלא וכי יכוון באהבת עולם אי אפשר לפסוק הלכה בדברים אחרים חוץ מקורבנות אי אפשר לפסוק הלכה כזו לחזור שוב אלא בדעבד אולי הרהור כדיבור דמה ונמצא שיצא ידי חובה מה שחזור עוד הפעם ויאמר בפה כל זה יהיה חלילה כברכה לבטלה לא כי הוא לא הקריב את הראשון רק שחט עדיין לא הקריב כן אם באמת הקריב גמרנו מה שהיה היה כל מה שאנחנו אומרים במקרה שהאדם הזה רק שחט ועדיין לא הקריב. אם הקריב אמרנו בזה מה שהיה היה הפסיד ואין לו אפשרות באותו יום להקריב שמנה. בדרך כלל החנוקיה מחולקת לשמונה מכלים אבל לפעמים משום מה הכל מכל אחד. אלא שהמכל הזה מחולק למעלה שמונה פטילות. בזה בחיי גוונה יכול לצאת בידי חובה לא חשוב לי מה יש למטה מכל אחד או שמונה למעלה יש שמונה פטילות זה עולה לו לשמונה נרות למרות שהשמן המכל למטה מחובר כאחד מסתכלים למעלה כך הוא הדין גם לגבי נר שעווה גם שמה יהיה לו שעווה שטנס אחד בין פתילה לפתילה יש יותר מ-2 סנטימטר רואים כל פתילה לבד למרות שהבסיס שעבה למטה היא אחת זה לא חשוב לנו מה יש למטה אלא גם בזה יוצא ידי חובה בלכתחילה לכתחילה לכתחילה יותר טוב שיהיה ישר לא לקנות חנוקיה עגולה חנוקיה עגולה זה דבר שלפעמים אפילו בדיעבד אולי לא יוצא כי מרחוק רואים את זה כלפיד אחד ולא רואים את החנוקיה הזו בצורה מסודרת ח כבוד דרה יעלה רעב אין מדליקים נר חנוכה קודם שתשקע אח עם סוף שקיעתה לא מאחרים ולא מקדימים ויש מי שאומר שאם הוא טרוד יכול להקדים מפלג המנחה ולמעלה ובלבד שיתן בה שמן עד שתכלה רגל מן השוק הגמרא בשבת כאמרת לנו את הזמן של הדלקת נאר חנוכה. הגמרא אומרת את הדברים, הרמב"ם וכל הפוסקים מעתיקים את זה שחייבים להדליק בתחילת הלילה. מתי זה תחילת הלילה? אם סוף שקיעתה. זה הלשון של הרמב"ם ומרן מעתיק את הלשון הזה פה. מה זה סוף שקיעתה? הסבירו הבח באר הטב ואמר מרדכי ושאר האחרונים שהכוונה היא צאת הכוכבים. אבל הגרע בהסבר דברי הרמב"ם ומרן הוא לא נוקד כך אלא הוא מסביר סוף שקיעתה הכוונה ממש השקיעה גלגל השמש לוקח לו שלוש ארבע דקות עד שהוא מתכסה לגמרי אז לא בתחילת השקיעה כשהוא מתחיל לרדת אלא שהגלגל מתכסה לחלוטין נניח בימים האלה זה 4:40 זה הזמן של השקיעה ועל פי זה נוהגים חלק מהחנו האשכנזים שהולכים בעקבות הגרה תלמידי הרם בבריסק אתה רואה אותם 4 כבר הם מדליקים אבל הדברים לא מוסכמים רוב הפוסקים נקטו לא רק בהסבר דברי מרן אלא גם בהסבר דברי הגרא שגם הגאון מוילנה גם הוא סובר שסוף שקיעתה הכוונה היא צאת הכוכבים מן לנו אותו לשון מופיע לא רק כאן אלא גם ביורי דעה הלכות נילה בסימן רסו ושם מפורש שהכוונה היא צד הכוכבים יש ספר אחד מצאצא של הגרא הרב משה שטרנבו הוא סגן הנשיא כן של אבא דעת הוא במועדים מוזמנים בספרו דן בקטע הזה והוא מעיר שביורי דעה כתוב כתוב אחרת לא רק ביורי דעה הוא מביא עדויות של גדולי תורה שהתפללו בבית מדרשו של הגרא והעידו ששם היו מדליקים בצד בצד הכוכבים אז אם יש לך עדות כזו אין אחרי העדות הזו כלום כנראה שיש חכמים אחרים שסברו אחרת אז גם אם נאמר שהגרע אומר כמונו צד הכוכבים אבל יש חכמים אחרים שחולקים ולכן אותם הברסקאים עושים כמו אותם החכמים האחרים אבל לנו אין אפקמינה ברור שלדידן הכוונה היא סוף שקיעתה צת הכוכבים כך אנחנו נוהגים שרק בצאת הכוכבים אנחנו מדליקים את נרות החנוכה ולא קודם לכן כמו שמרן מדגיש לא מאחרים ולא מקדימים חוץ מיום שישי יום שישי חייבים להדליק את הנרות חנוכה מוקדם מי יעיז להדליק בצת הכוכבים בחמישה לחמש יבוא לידי סקילה יבוא לידי איסור דאורייתא אינה ואמנה שם בוודאי אתה צריך להקדים תבוא בארבעה תברך ותדליק שמה ליבה דקולע עלמה זה בסדר כיוון שהגיע זמן פלג המנחה הליבה דכולעלמה בערב שבת מברכים ומדליקים אז השאלה היא רק בערב שבת ניתן לעשות כן אבל בשאר הימים לא מרן אומר את ההלכה בלשון כזו ויש מי שאומר שאם הוא טרוד יכול להקדים מפלג המנחה ולמעלה ובלבד שיתן בשמן עד שתכלה רגל מן השוק אז מרן מזכיר את דברי אורחות חיים ורבי יצחק אבואב בלשון יש מי שאומר שלא רק בערב שבת אלא אם האדם הזה אנוס כל השבוע יש לו היתר להדליק בבע לארבע 10ה לארבע הגיע פלג המנחה יכול כבר אז לברך ולהדליק על נרות החנוכה השאלה היא הרי הדבר לא מוזכן ויש מחלוקת הרמב"ם לא נוקט כך כשמרן אומר את זה בלשון יש מי שאומר מרן עצמו סובר כך כי אין במשמעות של הסתם דברים הפוכים או שנדייק מהמילים לא מאחרים ולא מקדימים לא מקדימים שאפילו פלג המנחה אסור זה הוויכוח שיש בין גדולי האחרונים בדעת דעת מרן הגאון חידה בברכי יוסף בהתחלה אמר שדעת מרן אסור להדליק מפלג המנחה כך הוא כותב בספרו ברכי יוסף והרבה אחרונים כך כתבו אבל משנה אחרונה יש לו ספר על מסכת אב דרבי נתן שם הספר כיסא רחמים בספרו כיסא רחמים הרב חוזר בו והרב מפרש לו דעת מרן יש מי שאומר וכך מרן מן עצמו סותם גם דעת מרן כך מה שכתוב קודם לא מקדימים הכוונה אל תקדים להדליק בשעה א ש בצהריים אפילו אם הוא ישים הרבה שמן הוא מדליק בשעה אחת והוא שם כל כך הרבה שמן זה ידלוק עד 10 בלילה אפילו אחי ההדלקה עושה מצווה בצהריים מי רואה את ההדלקה שרגה בתערה מי מענה ולכן זה אפס על זה מרן מתכוון לא מקדימים אבל אם זה רבע לארבע ארבע פלג המנחה כמו בכל מקום אתה יכול להתפלל ערבית מפלג המנחה זה נחשב כבר כילה אפשר להרבה פוסקים לקרוא מגילה בערב פורים כבר מפלג המנחה אתה יכול כבר לקרוא את המגילה כמו בהרבה דינים גם פה אפשר כבר להדליק את הנרות לא רק בערב שבת אלא בכל השבוע מפלג המנחה כך הוא נוקט למסקנה בדעת מרן הבעיה היא ספק ברכה יש לך מחלוקת אז אילו היה לנו רק בעיה בדעבד הדליק יצא לא יצא היית אומר מחלוקת בדרבנן כמו בכל מקום ספק דרבנן נקולה גם פה בדיעבד הייתי אומר לו בסדר יצאת אבל כשאדם הזה בא לשאול אותנו בלכתחילה אומר לך יש לי חתונה בנהריה בעקו תודה אני לא יכול לצאת בשעה 5 6 אני אגיע אחר כך אחרי המנה השנייה אני אפסיד הוא רוצה להגיע מוקדם לשמוע את השבע ברכות, לאכול, להנות אז הוא רוצה לצאת בשעה 4 ב4 הוא יוצא, יגיע שם בזמן, הכל יהיה בסדר. השאלה אם יכול אז לברך או לא, זה הוויכוח, זו סלע המחלוקת שיש לנו בדעת מרן. אם נרצה להשוות את דברי מרן פה עם מקום אחר, לכארה יוצא שאסור לו לברך. יש כאן חשש ברכה לבטלה ולא כדאי לעשות כן ההשוואה שנעשה היא מצוות הדלקת הנרות בערב שבת אתם זוכרים למדנו בסימן ר סג סעיף ד אדם שרוצה להדליק בשעה 4 בערב שבת כבר מפלג המנחה אפשר להדליק אבל בתנאי הוא חייב לקבל שבת הוא לא יכול לומר אני רוצה להדליק בארבע ואחרי זה אני רוצה לנסוע על הכותל אין דבר כזה. אם הוא יקבל עליו שבת יכול להדליק אם לא לא כך כתבו התוספות, הראש, הטור והשולחן ערוך בסימן רסג סעיף ד והסברה היא כך. מה טעמם של התוספות שיצריכו את התנאי הזה? אם אתה מדליק סתם ברבע לארבע זה עדיין לא ניכר שזה לכבוד שבת. כשאתה מקבל עליך עם זה את השבת אז זה מוכח. זה נר שבת ואז יהיה מותר לו לברך ולהדליק ומקיים את המצווה אבל אם האדם הזה פורק עול אני לא רוצה לקבל את השבת אז הוא סתם מדליק נרות זה לא מוכח שזה נר שבת זה אפס ולכן לא יקיים בזה את מצוות ההדלקה והברכה שלא לבטלה אלה דברי מרן שם נכון השם בנר שבת התרת להדליק מפלג המנחה ברבע לארבע מותר אבל בתנאי שיקבל שבת עכשיו באמצע השבוע ביום שלישי רביעי האפנדי הזה רוצה לנסוע לנעריה. הוא בא מרבע לארבע להדליק נרות חנוכה. כאן שייך להגיד לו תקבל שבת, לא תקבל שבת. שום דבר אין. שמה יש אם זה תנאי. אז הקבלת שבת אם זה עם ההדלקה. לכן היתרנו לו. פה אין שום קבלת שבת. לכן אם אתה משווה את זה עם שם יותר מסתבר לומר שמרן כתב יש מי שאומר ולה לא סביר עלה. מרן סובר שרק נר חנוכה בערב שבת מותר להדליק מפלג המנחה אבל מה שאין כן לגבי שאר הימים אולי לא זה מה שיש לנו להשוות בדעת מרן את המקומות ולכן כותב בספר שבט הלוי כיוון שההלכה הזו כל כך מסובכת ויש אפילו מחלוקת בדעת מרן העצה היא שלא יברך וידליק מפלג המנחה אלא יש לו שכן טוב קח את המפתח גש לשכן אני צריך לנסוע, אתה תהיה השליח שלי, תברך, תדליק בשבילי, תוציא אותי ידי חובה בחמישה לחמש. הרבה יותר טוב שיעשה כך נכון שבכל המצוות אנחנו משתדלים לקיים את המצווה מצווה בו יותר מבשלוח, כמו שכתוב בקידושין מאצמי לזכות. אבל כיוון שההלכה זו מסובכת הוא בעיקר הברכה ולכן כשיש ברירה יש לך שכן אז תיתן את המפתח לשכן המפתח יהיה בידו אתה מכין לו את השמן אתה מכין לו את הכל והוא יבוא ויק יעשה לך את המצווה בכל מקום שאתה נמצא בדיוק בזמן בצורה המהודרת ביותר אתה מקיים את המצווה זה הדבר הכי טוב איך יעשה השכן יברך את הברכות אחרי שיגמור את הברכות ידליק ולא יאמר הנרות הללו אנחנו מדליקים. למה? אני רוצה שהברכה שהוא מברך בבית הזה תחול גם על החדר ממול על הבית של השכן. ולכן מה יאמר הנרות הללו? מיד הוא גומר להדליק אצלו, יכנס לבית של השכן בלי ברכה, לא צריך לחזור פעמיים, ידליק מיד אצל השכן. אחרי שיגמון להדליק את הנרות אצל השכן, יתחיל לומר, "הנרות הללו אנחנו מדליקים." בדרך הזו השכן הדליק עליו בכל מקום שהוא נמצא יצא ידי חובה אף אחד לא יאמר לו לא יצאת לא קיימת את המצווה יש כאן חשש ברכה לבטלה אינה ואמנה כולם יגידו לו המצווה הייתה בסדר יצאה ידי חובה בלך תחילה וכולי אלא מה הידור מצווה בו הסיבוך שיהיה לו עם הברכה לבטלה הוא חמור כפלי כפליים שמה זה ספק דאוריתה עד כדי כך ולכן כן מסקנה מה שאומר שבט הלוי דברים נכונים וברורים גם הגאון רב חיים קנייבסקי בשאר אחרוני דורנו כולם אומרים את ההמלצה הזו כדי לחמוק מהמחלוקת למה אם הברכה לבטלה היא דאורייתא אז מרן היה חושב שגם בערב שבת אתם מזכירים את השם מה ההבדל אם אתם מזכירים את זה בעצ השבוע או ביום שישי לקבל שבת בערב שבת כך תיקנו חכמים מחילה שם השם כך תיקנו לגבי שם השם זה פופק דאורייתא לא עכשיו מה פופק דאורייתה איך אתה מברך וציוונו על מקרא מגילה על נטילת ידיים הרי התורה לא אמרה כלום נכון כל המצווה היא דרבנן ואם ברכה לבטלה זה דאורייתא אז איך אתה עושה איסור דאורייתא בשביל לקיים מצווה דרבנן אלא ודאי כמו שאמרו בשבת כג חכמים מחייבים אותנו במצווה יש לך את המצווה ושמרת לעשות לעשות ככל אשר יראוך לאות אסור ולכן בכל מצוות דרבנן אתה כן מברך וכאן המצווה דרבנן בערב שבת במצוות נר חנוכה אין שום דרך אחרת להדליק אלא אם כן תדליק מפלג המנחה אין אפשרות להדליק בצת הכוכבים שמה בוודאי חייבים להדליק מוקדם לכן הקדמתי אמרתי הקדמה ערב שבת אין ויכוח אין שאלה עלבד כולה על מה חייב להקדים פלג המנחה כך תיקנו חכמים מעיקרה ועל זה תיקנו את הברכה גם בערב שבת יש ברכה, מברכים להדליק ני חנוכה. ולכן על ערב שבת אנחנו לא שואלים בכלל. כל מה שאנחנו מתחילים להסתבך על שבעת הימים האחרים. האם בשבעת הימים האחרים אדם שהוא אנוס ערב שבת, למה הוא מקדים? בגלל שהוא אנוס, שלא יהיה חילול שבת. אז מה לי אונס? בעיה של חילול שבת, מה לי אונס אחר? אז גם שמה תיקנו חכמים כך או נאמר לא? התקנה רק יום שישי ולא יותר. אז זה מחלוקת בראשונים בין הרמב"ם לבין אורחות חיים ומארי בו. מחלוקת בדעת מרן מחלוקת באחרונים והבאנו סיעתה למחמירים מראה סג סעיף ד בגלל כל הסיבוכים האלה. אז אנחנו עכשיו מגיעים למסקנה עם מחלוקת. אולי מרן אומר אולי דעת מרן שזו ברכה לבטלה. אם נלך לפי מה שאמר הגאון חידה בברכי יוסף במשנה ראשונה בדעת מרן אז לפי זה ברכה לבטלה ולא יוצא ידי חובת נר חנוכה אם הוא ידליק בשעה רבע לארבע נכון אבל בשביל מה להגיע לספקות האלה לבעיות האלה פתרון יותר קל יש לי שכן טוב אני לוקח את המפתח נותן לך אתה תיכנס אתה מתחייב מיד אחרי שאתה מדליק אתה נכנס לבית שלי אחרי חצי דקה ואני נוסע לחיים טובים ולשלום שיסע בשתיים באחד לא אכפת לנו זה הדבר זו העצה זה השיקול שמנחה אותנו כדי לעשות את הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות במצב כזה באופן יחסי אם אשתו ובניו נמצאים הוא נוסע לבד אשתו יכולה לברך ולהדליק אין שום בעיה הבעיה היא לפעמים האדם הזה לא רק הוא לבד נוסע כל המשפחה הרבה שנים לא היו בנעריה הולכים לבקר הולכים לראות את כל הג'מעה את כל המשפחה בנערנו בזקננו נלך מעמיס את כולם יוצאים בארבע אבל הוא לא יכול להתעכב יותר לכן אמרנו שאם אין אף אחד עדיף שיתן את המפתח לשכן זה צר של מספר אי אפשר חייבים עוד זה עוד זה עוד שזה אפשר להגיד עוד שאפשר להגיד עכשיו שבת זה הוא דבר צדדי למה צד פעם אחד זה אפשר להגיד פעם שאי אפשר זה יום זה אותו דבר מה זה משנה לא זה לא אותו דבר שם בערב שבת כך מעיקרה תיקנו כך מעיקרה תיקנו חכמים שביום שישי אין דרך אחרת ולכן מעיקר התקנה אין שום ויכוח הרמבם אומר לך שביום שישי תדליק ברבע לארבע כך אומר הרמבם ממשיך הרמבם אבל בשאר הימים לא נכון מי שאומר לך שכן בערב שבת הרמבם ושיעתו אומרים לך שאר הימים אפילו אם הוא אנוס הזמן שתיקנו חכמים הוא רק צת הכוכבים והסברן הדבר למה למה אנחנו מתעקשים צאת הכוכבים ולא ברבע לארבע. ערבית אתה יכול להתפלל ברבע לארבע. למה? הקרבת הקורבן, איברים מופדרים היו מקריבים אותם לא רק בלילה אלא מקדימים. יעקב אבינו התפלל ערבית ויפגע במקום פלג המנחה. יעקב אבינו התפלל כמו העיראקים, לא חיכן לסתרים בשעה שש, אלא התפלל מוקדם. אז לכן ערבית אפשר. אבל כאן אבל כאן מה שאין כן אצלנו כאן בעניין הזה המטרה נר חנוכה להעיר לכן אתה צריך להדליק בחושך ולא באור זו המטרה העיקרית אתה מדליק בחמישה לחמש זה זמן טוב כי הדלקה עושה מצווה עיקר המצווה באותה השנייה שאתה שם את השלהבת בנר זה הדבר החשוב יותר מהכל זה המסמר זה הדבר העיקרי אתה בא ברבע לארבע שרגע בתערה מה מענה אז בלת ברירה בערב שבת אתה אומר בסדר שידליק ברבע לארבע ישים הרבה שמן יהיה דולק עד 5ח וחצי יאיר לו אחר כך טוב בדיעבד אתה מסתמך כי שמה אין ברירה אבל פה יש ברירה בימי החול מי אומר שחכמינו תיקנו מי אומר שאפשרו לו בשעת הדחק שלו שלא יש בעיה אישית שמה זה בעיה כללית של כולם של כל עם ישראל בערב שבת אבל כאן זה בעיה אישית שלו אז מי אומר שחכמינו הכלו טוב, אנחנו לא נכניס ראשנו בין ההרים הגבוהים במחלוקת ראשונים שאנחנו נחליט בסברה שלנו זה צודק או זה צודק. זה כבר נפתח מחלוקת ראשונים אחרונים וכמו שאמרתי מחלוקת גם בדעת מרן ואם אתה מסופק בדעת מרן יש לך חלק אומרים כך חלק אומרים כך ילמד סתום מהמפורש תפתח ר סג סעיף ד שם ואתה רואה שבסתם ככה לא מתירים להדליק נר בערב שבת מפלג המנחה רק בתנאי שיקבל עליו את השבת אתה רואה שגם שם הגבלנו אותו בתנאי מסוים פה בימי החול שאין את התנאי הזה אולי לא לכן זה מקרב אותנו יותר שיש כאן בעיה מסובכת ולכן המלצנו תיתן את המפתח לשכן טוב אנחנו ברוך השם זכינו בירושלים מר הקודש יש לנו שכנים טובים שמאמינים להם אשרים להם את המפתח השכן לא יקח שום דבר הכל בסדר יש מקומות שלצערנו השם ירחם אבל פה בירושלים זכינו יש לנו שכנים טובים נכון אם באמת אם באמת היה כך אז אז מעיקרה לא היו מתקנים בכלל הדלקת הנרות בערב שבת אלא בערב שבת תיקנו לנו את המצווה שמה זה שעת הדחק לכל עם ישראל צורת ההדלקה ולכן שמה זה שונה השאלה אם ימי החול דומים או לא זה הויכוח מה שאמרנו זה שיכול להדליק שהכל נהג בדברו דקה להתפלל ממך או לא הוא הרי מקבל עליו השבת דלכתחילה כתבו גדולי האחרונים שיותר טוב להתפלל ביום שישי קודם תפילת מנחה שהיא כנגד קורבן תמיד של בן הארבעים ורק אחרי זה הדלקת הנרות כמו הסדר שהיה בבית המקדש כך גם אנחנו נוהגים בירושלים מר הקודש יש לנו מאות מניינים כמעט בכל השכונות בכל בתי הכנסת ובכל משרדי הממשלה גם ברוך השם לעריאת ירושלים משרדי הממשלה לא כולם עובדים אבל אלה שכן עובדים מארגנים במקום מניין יש מנחה גדולה 12 וח ברוך השם יש הרבה מניינים אתה רואה אשרי ישראל גם פה בבית הכנסת הזה ערב שבת חנוכה יש לכם פה מניין גומרים את הסדר מתי גומרים שיעור האחרון 12 וח גומרים את השיעור האחרון עם הרב סופר מיד אחרי זה יש פה מניין תפילת מנחה אז זה קל מאוד יכול גם להתפלל מניין תפילת מנחה במניין וגם הסדר יהיה טוב. אבל מה יעשה אדם שגר באיזה מקום נידח, באיזה מושב, באיזה התנחלות ושמה אין מניין בשעה מוקדמת. המניין היחיד שיש 4:20. עד שיגמור מנחה הוא לא יכול להדליק נר חנוכה אחרי זה יהיה חילול שבת. אז הברירה היא שיתפלל מנחה ביחיד לפני כן כדי שידליק קודם שקודם יתפלל מנחה ואחרי זה ידליק את הנרות. לא. עד כדי כך לא. בסדר על זה הוא רמז בעלמה. זה לא דבר שנאמר בגמרא, אלא אחורן האחרונים נתנו את הרמז הזה. ולכן אם יש מניין הנה מה טוב, אין מניין יוותר, ידליק נרות חנוכה בארבעה ואחרי זה ילך להתפלל מנחה במניין באותו מקום יוותר. אבל כאן בירושלים יש לך בשתי בלכים, כל השתי בלכים בירושלים, אור הצפון, בסנהדריה, במוסיוף, איפה לא? כל מקום יש כל חמש דקות מניין. מתפללים ברוך השם הרבה מניינים ולכן כדאי שישדל ללכת לפי הסדר זה האידור בערב שבת חנוכה שבת הבאה כמה כמה זמן בין ארב בין נר חנו קודם ידליק נר חנוכה מיד אחרי שגמר לברך וציונו להדליק נר חנוכה מיד אשתו יכולה וציונו להדליק נר של שבת היא תברך ותדליק את הנרות שלה מיד אחד אחרי השני. נניח היא רוצה להדליק בארבע, היא רגילה 40 דקות לפני השקיעה היא רוצה להחמיר או לפני זה בעשרה לארבע היא רוצה. אז ברגע שהיא מוכנה אז בעלה לא צריך לעכב אותה. אם היא רוצה לגמור מהר, מסיימת את העבודה מהר, העבודת פרך נגמרת ברבע לארבע. מצוין זה טוב מאוד. הלוואי ובקיץ היה אפשר לעשות ככה. היא גומרת מהר את העבודה, מסיימת. אז לא יעקב אותה מיד הוא ידליק את הנרות חנוכה קודם ואחרי זה מיד אבל אי אפשר להדליק לפני רבע לארבע כי מרן כשהתייחס לבעיה הזו של פלג המנחה מרן דן בזה בהלכות ערבית סימן רל מרן כתב שמונים את פלג המנחה שעה ורבע מצאת הכוכבים לא מהשקיעה אם תאמר מהשקיעה אפילו ב-24 אפשר כבר לברך ולהדליק אבל מרן לא נוקט כך אלא חמישה לחמש זה הו צאת הכוכבים שעה ורבע אתה מונה מחמישה לחמש וזה לא שעה ורבע בדיוק כיוון שהימים האלה קצרים מהזריחה עד השקיעה יש לך רק 10 שעות ברבע כיוון שזה קצר אתה גם ממעיד קצת בזמן הזה לכן רק אחרי רבע לארבע יכול להדליק רק אז זה נחשב פלג המנחה נסקמינה מניין ראשון של בית הכנסת מוסיו בכל ימי השבוע הם מתפללים ברוך השם תפילת מנחה מוקדם יש אנשים שמה שמחכים בשניות מתי יגיע הזמן מתחילים מיד והוא רחום יכפר עוון רבע לארבע בכל השנה כולה יש שמה את המניין ראשון הזה רבע לארבע תפילת ערבעית עכשיו במי החנוכה מה הם עושים לפני שהתחיל והוא רחו מכפר עוון לוקחים קודם כל נרות חנוכה מברכים ומדליקים לא הרי בין מנחה לערבית מדליקים ומברכים בבית הכנסת והשאלה היא הם מדליקים ברבע לארבע מפלג המנחה בכל השבוע האם זה טוב לכתחילה או שעל זה הם אומרים והוא רחו מכפר עוון למה שתבלת שבת כמה שיותר מוח כמה שיותר מוחר לא משנה אין שום הבדל אם האדם הזה ידליק את נרות חנוכה בשעה 3 4 ארבע וחמישה אין שום הבדל אם הוא ידליק בעשרה לארבע האם יש איזה חלילה חשש ברכה לבטלה לא ברגע שהגיע זמן פלג המנחה לחומרה מצד הכוכבים היינו מרבע לארבע והלאה זה בסדר אך אין לך כבר מה לחשוש אז מה שאתה מאחר יותר אתה לא מרוויח שום דבר אז למה לעכב את אשתו אשתו ירוויח שמן טוב וזה שכחתי את החשבון הזה אז כמו שאמרנו, אם האדם הזה ברוך השם מוכן, אשתו מוכנה עם הנרות, אז ידליק מוקדם רק שישים לב שהפתילה תהיה דקה וא שהפתילה דקה יהיה בוער עד 5 וחצי בצורה טובה, בצורה מושלמת. זה הדבר הטוב והמעודר ביותר אמר שנחנו חבלים שבת המחאי. ליבה דקולעלמה גם האישה מקבלת לא חשוב לא חשוב מי מדליק בין איש ובין אישה אם הם מדליקים נר שבת ברבע לארבע או בארבע חייבים לקבל שבת בהדלקת הנרות כמו שכתוב בדברי התוספות הראש התור והשולחן ערוך בסימן רסג סעיף ד תגיד לי אתה קיבלת הוראות מרן או לא כן כתוב את זה בשולחן ערוך נוגלך לא או אז מרן מדבר כשהאדם הזה מדליק מוקדם מוקדם לא ניכר שזה לכבוד שבת ולכן רק אם יהיה גם יחד עם זה קבלת שבת רק אז אנחנו מתירים לו להדליק מוקדם ולברך אבל אם האדם את זה מדליק מאוחר הוא בא ברבע ועומדליק בזה כבר השמש בראש האילנות ניכר מאוד שהוא מדליק לכבוד שבת ולכן כן, אפילו אם הוא לא רוצה לקבל שבת באותה הדלקה, הוא אומר בפירוש ברבע ועשרה, אני לא רוצה לקבל בזה הוא יכול לעשות תנאי וזה יועיל לתנאי שהוא לא מקבל עליו שבת זה כשהוא מדליק מאוחר ב4 ו10 אבל אם הוא מדליק לפני כן בארבע ברבע לארבע מפלג המנחה שמה גם התנאי הזה לא יכול להועיל לו אם הוא יעשה תנאי שהוא לא מקבל שבת אז הברכה שלו תהיה ברכה לבטלה ולא קיימת מצוות ההדלקה. יש שני סעיפים שם באותו סימן. סעיף ד', מה שאמרתי, וסעיף י. אז צריך לחבר את שני הדברים ולהשוות אותם. מה שמרן אומר בסעיף י, שאישה לא מקבלת עליה שבת, עשתה תנאי וכולי, כל הדברים האלה. כל מה שמרן מדבר שם, אם היא מדליקה בארבע ועשרה, אבל אם היא מדליקה מוקדם, לא. לכן מרן סידר את זה בסדר הנכון. קודם כל סעיף ד'. סעיף ד' בצורה שאמרנו שמדליקים מוקנם בזה מרן אומר חייבים לקבל שבת בין איש בין אישה לפעמים אשתו הלכה ללדת ברוך השם ילדה לחיים טובים נמצאת בבית חולים או בבית החלמה והוא נמצא בבית לבד והוא צריך לברך ולהדליק אז אין הבדל בין איש לאישה גם האיש גם כן חייב לקבל עליו שבת בהדלקה אם הוא מדליק מוקדם אז מה יעשה עם תפילת המנחה צריך קודם כל להתפלל מנחה ואחרי זה לקבל שבת אז חפש לו מניין מוקדם בכל יום שישי יש מניינים יכול למצוא במוסר או מקום אחר ילך ויתפלל מנחה מוקדם יחזור לביתו ידליק ברבע לארבע ארבע ידליק את הנרות ואחרי זה ילך להתפלל קבלת שבת וערבעית מה שנאמר הוא חיים אותו לא לא זה לא קשור כן מה ש אומר זה הוא מזליק לרות חנוכה אבל אם הוא יכול להזיק יותר ראש שבת לא שייך לתון אם הוא ממהר ללכת והוא לא רוצה לחכות לה. היא מדליקה בארבע, היא מדליקה בארבע וחמישה. הוא ברבע לארבע רוצה לברך ולהדליק וללכת. יכול הוא לא חייב להיות צמוד לה לחכות לשמוע ממנה את הברכה. אנחנו רק הדגשנו שהיא לא תקדים אותו. שהאישה שמדליקה את נרות השבת היא לא תקדים את בעלה בגלל הסדר הטוב שכתב לנו מרן בסימן תפרעט. שקודם כל חייבים לברך ולהדליק את נרות החנוכה ואחרי זה נר שבת כדי שלא יבוא חלילה יעשה בצורה הפוכה ויבוא על ידי ספק חילול שבת שמקבל עליו כן האם בבת בשפתיים הרי מקבל עלי לזמור או משהו דנו בזה האחרונים תוספת שבת הגאון מארי פרלה ועוד ויש מחלוקת האם מצווה תוספת שבת תוספת יום טוב תוספת יום הכיפורים האם אם מספיק במחשבה בהרהור או שצריך לבטא בשפתי המסקנה היא בלכתחילה עצה טובה שאדם יאמר בפה גמרת עושה שלום במרומיו של מנחה ברגע שגמרת הגעת ארבע ארבע ועשרה לא חשוב מתי גמרת עושה שלום מיד אתה אומר בפה משפט קצר אני מקבל תוספת מחול על הקודש תאמר את המשפט הזה בפה ואז אתה יוצא ידי חובה לבדקולעלמה אתה מקיים את מצווה תוספת מחול על הקודש אחרת אם הוא חושב על זה רק במחשבה את זה נכנס למחלוקת ההור כדיבור דמה לו כדיבור דמה כאן המצווה הזו מעיקרה תקנות א בהרהור או לא זה מחלוקת למה לכה להיכנס למחלוקת עדיף בעלך התחילה עדיף שיומר בפה ברוך השם מתפלל כבר מנחה גמר להדליק את נרות החנוכה אין יותר מה לעשות בבית העבודה ברוך השם הוא שלמה אז יאמר מיד בפה אני מקבל תוספת מחול על הקודש לא יעשה את האנשים יודע הוא שמע את זה יעקב כן כל כל השנה לא חוששים שכומר הייתה מדק את הנרות אני לא מקבל את השתבת אני יכול להדליק אחריה כן למה אני לא יכול להדליק את החנוקיה אחריה כי לפעמים אותו האדם שמדליק נרות החנוכה הוא בעצמו גם מדליק את נרות השבת או לפעמים אותה האלמנה מדליקה גם נר חנו חנוכה וגם נר שבת. יש הרבה אנשים לצערנו רווקים, גרושים, אלמנות וכיוצא בהם. אנשים שעושים את את שתי המצוות גם וגם. ולכן גם כשברוך השם הכל בסדר ואשתו חיה והוא חי ויחיו עד 120 אפילו אחי ההנהגה הטובה קודם נר חנוכה ואחרי זה נר שבת כדי שלא תהיה אי הבנה ויבואו להיכנס בחשש כל דהוא של ספק איסור דרבנן של חילול שבת אחרי קבלת שבת נר חנוכה במרפסת בשל בהחלט נר חנוכה במרפסת כדי שיראו כולם ונר שבת בסלון מקום שאתה אוכל את הסעודה נלבת שני מקומות להסתכל לכתחילה לכתחילה כן כן שח הוא התבלבל ודיבר להבח שלו הוא דיבר אז יכול לסר לחובה תביישו אחר השאלה אם אתה קיבלת את השליחות מאותו אדם. שאלה אם זה טוב לתת לאדם אחר. הוא שמח עליך. עליך הוא סומך. אתה אדם רציני. מי אומר שהוא היה מסכים לתת לאדם אחר? לא כדאי. עדיף למרות שהוא דיבר עדיף שיגש. יגש וידליק מיד בלי ברכה. לכתחילה יזהר לא לדבר. אפילו אחי אם דיבר מה ידהבה אהבה ולכן ידליק ללא ברכה לא יברך עוד הפעם ולא כדאי לתת לאדם אחר. אדם שנמצא לבדו אשתו הלכה ללדת והוא נמצא לבד בבית בערב שבת חנוכה טעה בשעה 4 ברך והדליק כבר על נר שבת אחרי שגבר נזכר אה יש לי קודם חנוקיה מה יהיה יקרא לשכן לאחד מהשכנים בוא תעשה טובה אני כבר קיבלתי שבת בהדלקה יבוא השכן יברך ויליק בשבילו את נר החנוכה יוציא אותו ידי חוב יענה ברכו ברך שמו לא לא יענה ברכו בר שמו רק על טוב הוא יוצא ידי חובה בזה יפתור את הבעיה על ידי שכן טוב אלי כן אם זה 4 וע כן אבל אם הוא היה מהמקדימים ברבע לארבע 10 לארבע הוא כבר ברך על הנרות שבת אז בזה הוא הסתבך הוא כבר לא יכול לברך על הדלקת נרות חנוכה כי רס מנענון הוא קיבל עליו אתה שבת כמו שכתב מרן מה ההבדל בערב כן בב כן הסברנו כיוון שברבע לארבע לא כל כך ניכר שזה לכבוד שבת ארבע ו10 הסברנו כיוון שברבע לארבע לא כל כך ניכר שזה לכבוד שבת ארבע ועשמש כבר בראש האילנות זה ניכר יותר שזה לכבוד שבת שם לא יצריחו חכמים את התנאי הזה שבשעת ההדלקה גם יקבל עליו את השבת ולכן שם התנאי יכול להות אבל בעשרה לארבע לאנפקמינה על הבחורים שלנו חלק מהבחורים שלנו נמצאים בישיבות פנימיה לא חוזרים הביתה נמצאים בשבת ופנימיה חייבים מצד הדין להדליק שם נר שבת כי נר שבת זה משום שלום ביתו מה זה שווה שאמא שלו מדליקה בבית אז אצל אמא שלו יהיה שלום ואצלו בישיבה יהיה מחלוקת גם שם חייב להיות שלום ואור ולכן לכן חייבים הבחורים להדליק שם. שוב ישימו לב, אם הם מדליקים קצת מוקדם, נניח אצלהם תפילת מנחה בארבע, מתחילים מנחה בזמן בארבע בדיוק, אז בחמישה לארבע הם הולכים כולם להדליק את הנרות. אז אם הם מדליקים את הנרות לפני מנחה, יש עליהם ספק. ספק אם יכולים אחרי זה להתפלל מנחה. בדיעבד אנחנו אומרים ספק ספקה בדרבן, אנחנו בדיעבד מתירים להם להתפלל אחרי זה מנחה. אבל כהנהגה לעשות את זה שיטה בדרך קבע בצורה הזו זה לא טוב אז מה יעשו באיזה צורה העצה היא כך במקום שהתפללו מנחה בארבע תגיד לראש הישיבה שיקדימו תפללו מנחה ברבע לארבע אחרי מנחה גומרים עלינו לשבח ילכו מיד לחדרים זה באותו בניין כאן יש את הבית המדרש מקום שמתפללים ובאגף השני יש את החדרים שלהם יעשו הפסקה חמש דקות ירוצו כולם ידליקו בברכה בחדרים שלהם יחזרו מיד להגיד נזמור לדוד זה הדבר שיהיה עלבה דכולעלמה כך יעשה ראש ישיבה שיודע הלכה איפה מדליקים נר שבת מקום שאוכלים או מקום שיהיה שני מדליקים בשני המקומות אנחנו רוצים שיהיה אור בכל הדירה לראות שבת וברכה איפה איפה תברך הברכה בחדר האוכל גם מינה שכל בבתי מלון מקדים אבל לקים את הכל לקדים את הכל במגש אחד הבעיה שם ו פוחדים שלא יהיה שחפה פה אם מפה לנר לא יקרה שום דבר פה אנחנו לא שמנו שטיחים במלון יהיה שטיח מקיר אל קיר ברגע שנר נופל ולכן בעלי המלונות יש שמה הנחיות בשום אופן לא יתירו לך להדליק נר בחדר השינה יש שמה יש שמה גלי עשן ברגע שתדליק נר אחרי שתי דקות יגיע מיד מכבה אש מיד המלון לא צריך לטלפן אלא מיד אם הגלה יעשה למחוברים למחבאש מיד הם יגיעו אחרי שתי דקות אתה לא יודע מה קרה בשביל מה אתם באתם אומרים לך הנה עכשיו זה הנר הזה זה מה שהזעיק אותנו לא יהיה לו בחדר אז הפתרון הוא כך אם החבר שלך מנהל המלון ירשה לך להדליק על החלון אתה אומר לו אני לוקח מגש על בטוח לא יקרה שום דבר הכל בסדר הגלי עשן נמצא שם אני מדליק בצד השני אני מתרחק מהגלי עשן אתה עושה את הכל בתיאום הנה מה טוב אבל אם לא זכית שיהיה לך חבר מנהל מלון אז תעשה כך תהיה מעשה ראשונים שידליקו למטה בחדר האוכל ללא אומר דברים תעלה מיד לחדר שלך ותדליק את החשמל אז ממילא הברכה החו לא רק על הנר למטה בחדר האוכל אלא גם על מנורת החשמל כי למנדמה יש אומרים שגם בחשמל יוצאים מדי חובה כן לגבי נר חנוכה או לגבי נר שבת יש עצה כזו שיאכל את הרוחת צהריים בחדר וממלא החדר הזה יהיה גם חדר אוכל וגם חדר שנה והליבה דקולעלמה הברכה שם תחול כל זה מנהל המלון כמו שאמרתי חבר שלך אבל אני לא יודע אם מנהל המלון כבר נהיה חבר שלך או לא עדיין אני מרח שם את הקבליקה למטה אחרות כן כן אל תדבר תעלה מיד במדרגות ותדליק גם את הכפתור ואז הברכה אתה מתכוון גם על זה עכשיו מה שאתה מקבל שבת בהדלקת הנר האחרון הנר האחרון יהיה החשמל החשמל יהיה הנר האחרון שם אתה פותר את הבעיה רבות פתר אותו מביא מישהו כבר סי עליו את השבת הוא מביא את השכן ולא יעני בו ממנו לא מדליק את הלב בסדר אבל הוא מדליק בשבילי השכן מדליק בשבילי אני רוצה לצאת ידי חובה למהדרין אז המהודר יותר שלא יאמר אם אמר ברחוב שמו לא נורא לא קרה שום אסון רק הוא שאל על ההידור על ההידור יותר טוב שלא אמר כן ראשונים שיבר הראשון השני תלוי איפה אם זה חדר אוכל קטע נכון רק הראשון יכול לברך השני זה כבר תוספת הורה שעליבה דמרן בסימן רסח מג סעיף ו לא יכול לברך אבל לפעמים חדר האוכל גדול אז הוא הדליק בפינה הזו האור משם לא מספיק להגיע לכאן אי אפשר לאכול לאור אותו הנר אז אני שם בקצה השני אז עדיין אני יכול זה לא נקרא תספר תורה עדיין אני יכול לקחת מגש לשים בשולחן בקצה השני גם שם אני יכול לשים נרות אז אין בעיה אני יכול עדיין להדליק באותו מקום באותה פינה שכבר ברכו והדליקו על תוספת הורה כזו בזה יש את הבעיה הם לא מרשים לעשות כמה פינות כולם שם וזהוזה איזה מלון זה איזה גלות זה מלון זה זה לא כדאי אל תלך לשם ביום שבת תישאר איתנו פה יותר טוב כן כן אז יותר טוב שיתן לשכנה יתן לשכנה או לשכן זהו יתן להם את המפתח שהם מדליקו בשבילו את הנרות והוא ילך להתפלל מנחה וערבית זהו עד אשתו הדליקה נרות הוא אמר בדעבד התפלל אמרנו שבדעבד כן תפלל אחרי זה אולי עד כאן תרעב מרן מדבר בסעיף הזה זה זמן הדלקת נר חנוכה. בלכתחילה צריך להדליק מיד עם צד הכוכבים 455. אבל לא היה לו זמן. השתדל להתאמץ לפחות להדליק בחצי שעה שאחריה עד 525. לא הספיק. הגיע יותר מאוחר. בדיעבד מה שהיה היה. ויכול להדליק אפילו כל הלילה. אפילו אם חזר בחמש לפנות בוקר, עדיין זה לילה. עד 5 וחצי זה נקרא לילה. רק בחמ : וחצי זה עמוד השחר בימי החנוכה. ולכן עד אז יוכל לברך ולהדליק. כמובן שישים שמן שיהיה דולק לפחות חצי שעה מרגע ההדלקה והלאה. אבל אם הגיע לבית בש בבוקר גמרנו שרגה בטהרה. מה הי מענה? גם הגבאי שמדליק בבית הכנסת ביום, ביום מדליק בלי ברכה. רק בלילה יש פרסום הנס ואז הנר נראה למרחוק. מברכים על הדלקת הנר בלילה, אבל בבית הכנסת בבוקר מה שמדליקים זה מנהג ועלמה. כמובן ללא ברכה. יש בגמרא שתי לשנות למה היא נפקמינה הזמן הזה של חצי שעה עד שתכלה רגל מן השוק רגלה דתרמודה. לשן הראשון די לא הדליק מדליק לשן השני הנמל שיעורה השאלה היא שני התירוצים האלה אחד חולק על השני ואם נרצה לפסוק מה התירוץ הראשון די לא הדליק מדליק אז ממלא אין חובה שיהיה שיעור חצי שעה להדלקת נר חנוכה או ששני התירוצים אינם חולקים תמיד כשיש שני לשונות בגמרא איקדאמרה זה בוודאי חולק פה לא כתוב ביקדמר פה כתוב היא נמ לשיעורה ולכן יש מחלוקת גדולה בראשונים בדבר הזה רבנו תם סובר שיש מחלוקת וממלא ספק דרבנן לכולה לפי דעת רבנו תם אין צורך שיהיה שיעור להדלקת נר חנוכה חצי שעה אלא גם דקה אחת מספיק הרבה מהראשונים חולקים על רבנו תם ולכן מרן פסק להחמיר שחייב להיות שמן כדי שידלוק לפחות חצי שעה. האור זרוע מפרשת הגמרא לא כדעת רבנו תם ואפילו הכי הוא אומר אין צורך שיהיה שמן כדי חצי שעה. טעמו ונימוקו. אומר בזמנן עיקר ההדלקה הייתה בחוץ לפרסם את הנס ברבים. עד שתכלי רגל מן השוק. חצי שעה היו מהלכים עד 5 וחצי. היה תועלת בדבר לכן גם היה צורך שישים שמן חצי שעה אבל היום בזמן הזה אין חובה להדביק בחוץ מאז שהייתה סכנה בדבר שעת הסכנה מנחה לשולחנו ודיו וממילא עיקר מצוות פרסום הנס מתי ברגע ההדלקה כל בני הבית רואים אז אם ראו את זה דקה אחת בני הבית בשעת ההדלקה היה כבר פרסום הנס ואחרי זה זה מיותר. לכן לפי האוזרוע שוב אין חובה יותר מאשר הדלקה של דקה אחת. אפילו אחי, גם לסברה הראשונה וגם לסברה השנייה יש הידור. אם האדם הזה רוצה להוסיף עוד, אפילו אם תאמר אין חובה. אבל הידור בוודאי יש כאן עובדה שאנחנו מברכים להדליק נר חנוכה, כמו שאמר רבנו עצמו בספר הירשר, שרגילים להדליק חצי שעה. ולכן אנחנו מהדרים, משתדלים שזה יראה הרבה זמן גם לאחר מכן. מכל מקום יש לנו הרבה דברים נפסקמינה למעשה נביא כמה דוגמאות. דיברנו בשבוע שעבר אנשים נוהגות בשעת ההדלקה לא תופרות, לא מכבות, לא עושות את אותם המלאכות הכבדות. שאלה היא חצי שעה או רק בשעת ההדלקה? לפי רבנותם כל מה שצריכות להיזהר ברגע שהבעל מברך מדליק גמר להדליק אחרי דקה היא רוצה להתחיל לכבש יכולה תפעיל את המכונת כביסה תרצה גם לעשות דברים אחרים הכל אפשר אם נלך לפי החולקים אז צריך להמתין לפחות חצי שעה זו הלכה מינה הראשונה שמה זה לא דין שמה זה מנהג בעדמה בוודאי שמעיקר הדין מותר אבל אם היא רוצה להחמיר המחלוקת כאן שייכת גם שם דווקא מינה שנייה האדם הזה חשב שיש שם שמן בחנוקיה שלו אחד הילדים שיחק בכדור קלע בול על החנוקיה חלק מהשם וחבא לא היה בבית אבא הלך להתפלל מנחה ערבית הוא חוזר לפי טומו חושב שהשמן בסדר הכל בסדר מברר וציונו להדליק נר חנוכה מדליק אחרי חמש דקות זה נכבע לו מה קרה למה נכבא הוא רואה כל השמן נשפח שמה על הרצפה אז הוא מבין מה קרה נמצא מעיקרה לא היה ראוי שידלק חצי שעה תודה בשעה שבאה להדליק זר השמן לפני כן נשפח ובמילא לא היה ראוי אם כן לא יצא ידי חובה חייב למלא את זה עוד הפעם ולחזר שוב להדליק עוד הפעם האם יברך לפי רבנו תם לא יברך לפי אור זרוע לא יברך ויש חולקים השאלה היא מה דעת מרן? נכון שמרן בלכתחילה אומר תשים שמן כדי שיהיה דלוק חצי שעה בלכתחילה אבל כאן זה לגבי דעבד האם מרן יגיד שיחזור לברך יש מחלוקת בדעת מרן בדבר הזה בסימן תרכעה סעיף ב מרן אומר את ההלכה שכתב הראש לא בסתם אלא מרן כותב בלשון יש מי שאומר שצריך צריך שיהיה שמן כדי חצי שעה. למה מרן אומר יש מי שומר? מרן היה לו סתם דיו מיותר. יכתוב מרן את ההלכה הזו הדלקה עושה מצווה צריך שיתן שמן בנר כדי שיעור הדלקה חצי שעה. למה הרב מדגיש את המילים? יש מי שאומר כף החיים אומר גם מרן סובר כך רק לא כתוב את זה בהריף והרמבם לכן מרן אומר יש מי שאומר אבל לא עולם גם מרן יסבור שזה לעיכובה חצי שעה אבל המרם שיק חולק מרמשיק היה תלמידו של החתם סופר הוא אומר לא מרן מתכוון יש מחלוקת רבנו תם ור זרוע אומרים לא צריך חצי שעה לכן מרן אומר יש מי שאומר אבל יכול להיות שמרן לא נוקט כך אם כך אם יש לך ספק בדעת מרן אז כמו בכל מקום אתה מסופק אתה אומר ספק ברכות להקל לכן אם נשפח השמן והוא חוזר עוד הפעם להדליק נחייב אותו להדליק שוב אבל ללא ברכה לעניין ברכה אי אפשר להתיר לא לברך בשום אופן לא רק בזה אלא גם בדוגמאות אחרות גם שם אנחנו הולכים לפי הכלל הזה לפי הסדר הזה שזה זה ספק שלא נפשט לנו הדבר לא ברור לנו ב-100% הנפקמינה עוד מרן כותב לקם בסימן תרעז סעיף דלקתי נר וקבע אני יכול להדליק מהשמן הזה למחר יום השני של חנוכה יום השני לא דלק הרבה נכבע מה שנשאר לך מהשמן תעביר ליום שאחריו ביום השמיני אם דלק חצי שעה ואחר כך נכבע אחרי חצי שעה השמן הזה מותר. תרצה לעשות בו מה שאתה רוצה, לתגן בו, לערב אותו בסלט, הכל מותר. אבל אם נכבא בתוך חצי שעה מי, מרן אומר, עושה לו מדורה בשרפו. לפי רבנו תם באור זרוע לא צריך לעשות לו מדורה. דלק דוקה אחת, השאר זה רק הידור יהיה מותר להשתמש בשמן. גם שמה יש את הנפקה מינה. שוב להלכה אנחנו חוששים ולכתחילה יש לנו מחלוקת יש לנו ספק ולכן הפתרון לדבר העצה בדבר הוא כך יש לך בבקבוק 60 טיפלות שמן תיקח את מה שנשאר תחזיר את זה חזרה לבקבוק תבטל את זה ב60 כמה כמה בתים ואז תוכל להשתמש בו לכל דבר שהוא בעלי הסגולות אומרים ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים. מי שסובל בר מינן ממחלת השושנה, לוקחים מנותר קנקנים, נותר השמן, מורחים לו על זה ויהיה בריא. שאלה כשהוא מבטל את זה ב-60, גם הסגולה מתבטלת ב-60 זה אני לא יודע. צריך לשאול רחוב דוד 19 שמה יגידו לך אם זה יועיל או לא. אבל מצד ההלכה למרוח על זה אסור. אלא אם כן, כמו שאמרתי, אחרי שיבטל את זה ב-60 אז הפך להיות הכל היתר ואז יהיה מותר למרוח על זה או להשתמש בו לאכול שימוש אחר על בדיקולע עלמה יהיה הדבר מותר. לא שמעתי. בזמנם לא היה להם פנסים, לא היה חשמל. אנשים היו שנים מוקדם, קמים מוקדם. קשה היה לקרוא לאור הנר. זה מקלקל את העיניים. ולכן האנשים היו הולכים לקנות עצים ברגעים האחרונים. תרמודאי האנשים האלה היו מוכרים עצים לעסקה, לחימום. עד חצי שעה עוד היו אנשים עוברים ושווים. 5ח וחצי גמרנו הרחוב היה ריק. אם אתה רוצה לזכור איך היה אם היית בתל אביב לפני שבע שנים בזמן הסקדים היית הולך בחי אין נפש חיה. כולם נמצאים בחדר האתום. אתה זוכר את התקופה היא בלילה היו פוחדים. אין יוצא ואין בא. ברגעים הראשונים עדיין יש קצת משהו אור ועדיין יש עוברים ושווים. אבל אחרי 5 וחצי בזמנם כבר לא היו אנשים עוברים ושווים. ולכן לא היה תועלת בדבר, לא היה צורך להדליק יותר מחצי שעה. הנה לכן מהיום בזמן הזה, ברוך השם לילה כיום יעיר. יש הרבה כוכבי לילה, א פרפרי לילה, אני יודע. יש הרבה אנשים שאוהבים להסתובב דווקא בלילה, יושנים ביום ומסתובבים בלילה. אז אם אתה מדליק את נרות החנוכה עד 10 12 בלילה, יש מי שיראה את אותם הנרות ולכן יש הידור שימשיכו אותם הנרות לדלוג. אחד מגדולי הדור הקודם, הגאון רבי יצחק סלובייצ'יק מבריסק, היה גר ברחוב ישעיהו, היה שני בניינים ליד אדיסון. הוא היה משתדל להשים הרבה שמן בחנוקיה שלו. הוא היה מדליק ב40 עם השקיעה והיה משתדל שזה יהיה דולק עד 123 בלילה. בזמנו אדיסון עדיין היה עובד. היום שבק חיים בכל חי. מת עליו השלום עליו המחלוקת הלך. אז אמר אבל בזמנם היו אנשים יוצאים מהצגה שנייה ב-12. וכי האנשים האלה לא יהודים הם לא צריכים לראות נרות חנוכה. אז היה שם הרבה שמן כדי שגם אותם היהודים יזכו ויראו מאותו השמן. טוב, זה דבר טוב, הידור טוב, אבל אנחנו מדגישים זה הידור. אין הדבר הזה בגדר חיוב. החיוב הוא חצי שעה. הן אם הוא מדליק בשמן או אם האדם הזה מדליק בנרות, גם בנרות. יש את אותו כלל ואותו דין שיהיה הנר דולק לפחות עד 525. אלה שמחמירים, מהדרים כל דבר כרבנותם, אז תגיד לו עצה טובה. שוב אני מדגיש עצה הידור לא דין אבל החומרה תהיה שתדל לשים שמן שזה יהיה דולק לפחות עד 6:20. צד הכוכבים דרבנותם זה 10 לשש חצי שעה אחרי זה אם דלק עד 6:20 גם עלבה דרבנתם בשיעתו זה מצוין הדר ועשה ליבה דכולעלמה טוב מי שיכול למה לא ברוך השם אדם שהקדוש ברוך הוא הרחיב את גבולו ויש לו יכולת יכול לשים עוד כמה טיפות שמן למה לא תבוא עליו ברכה לא אין חובה להחליף את הפתילות כל יום יש מהדרים כמו בבית המקדש הכל היה טוב טוב, יפה, חדש. יש לו פתילות בשפע. נשים צדקניות עושות לנו 44 פטילות כדי שיהיה כל לילה חדש. למה לא יכול? אבל אין הדבר בגדר חובה. דבר אחד צריך לשים לב. אותו אדם שכן רוצה להדר שיהיה לו פטילות חדשות, כדאי שישים את השמן לא ברגע האחרון, אלא לפני שאתה יוצא להתפלל. 3 וחצי ארבע תשים את הטיפות השמן כדי שהפתילה תספוג את כל השמן אתה בא להדליק זה נדלק מצוין בוער טוב אבל אם בשנייה האחרונה אתה שם עדיין הפתילה לא ספגה וזה לא דולק טוב אתה נלחם עם הפתילה נדלק ונכבא נדלק ונכבא לכן תמיד אדם מתחכם לא רק בזה בכל ערב שבת הרי רבי עקיבא איגר מדייק מהלשון של המשנה הדליקו את הנרות משמע מזה שהבעל צריך להכין לאשתו את הנרות שבת. היא רק צריכה להדליק את ההכנה. צריך לעשות הבעל כמו שאמרו המקובלים. ושוב לא יעשה את זה בשנייה האחרונה. שתה מדליקה בארבע הוא בא שתי דקות לארבע מכין לה את זה כי השמן לא נספק בפתילה ושוב יהיה לה בעיה. יקדים יבוא שעה קודם ישים את השמן הפטילה נספגה טוב ואז זה ידלוק לו מצוין יבער מיד יהיה לו נוח לקיים את המצווה בצורה מושלמת להבהב אותה שובזה אפשר לעשות אותו דבר כן אבל שוב אם זה לא ספק שמן אז ההבה עדיין לא מספיק מה שהבהבת את זה זה לא יעיל הרבה המטרה העיקרית כדי שזה ידלוק טוב מספק שהבהבת את זה אז האישה באה מדליקה מיד רק היא שמה את הגפרו בזה מיד זה בוער מיד נדלק מהר מהר זה האידור הטוב ביותר לעשות זה יותר טוב יום לפני זה שזה נשאר אנחנו רקים קצת את ה נכון נכון אבל הוא יכול לקחת פתילה חדשה יכול לקחת פטילה חדשה יפה שגם יהיה היופי ויקדים קצת כדי שתספוג הרבה שמן אם זה ספק שמן טוב אז זה גם חדש וגם יפה יעשה את האידור בצורה מושלמת ברוך אתה נפקמינה עוד במחלוקת הזו אדם שהדליק נר שעווה לנר חנוכה אחרי כמה דקות הנר הזה קבע לא דלק חצי שעה אלא 10 דקות בא הילד לקח את הנר הזה ערבב את זה עם נרות אחרות וגם הנרות האחרות אותו גודל לאותה צורה הרמא כותב בסימן תרעג, כיוון שמוכרים נרות חנוכה במספר, כל דבר שבמניין אפילו באלף לא בטל, כמו שכתוב בביצה ג'. ולכן אסור לו להשתמש בנרות האלה לשום דבר אחר. כי אם לצורך הדלקת נר חנוכה, עבר החנוכה לא יכול להשתמש בזה לנרות שבת. איך יוצא בזה? שוב, כל זה לפי דעת המחמירים. עלבה דרבנתם ואר זרוע לא תהיה הבעיה הזו לפי רבנו תם דלק דקה אחת סיים את המצווה וממילא מה שקבע אחר כך זה נר של חול יכול להשתמש בו מה שרוצה זאת ועוד הגמרא שם בבצה ג' מביאה מחלוקת האם כל יש אדם שכל לילה בא להדליק את החנוקיה אז הוא מדליק בנר אחד מכבה אותו שם אותו בצד ולילה השני לוקח עוד הפעם נר חדש משתמש בו ושוב כשיהיה לך נר אחד של חנוכה שיתער רב עם הנרות האחרות שגם הם דלקו קצת וכולם דומים אתה לא יכול להבחין ביניהם על זה אמרנו את הוכוח את המחלוקת בפוסקים וסיכמנו שמעיקר הדין יש לנו כאן ספק ספקה בדרבנן לכן מעיקר הדין אין מקום להחמיר ולאסור האשכנזים הם נוקטים שמעיקר הדין דבר שבמניין אפילו באלף לא בטל ולכן הם הרמיטתו החמיר גם כאן אצלנו לנו לספרדים זה לא ברור ייתכן ניבדמרן גם דבר שבמניין כן בטל אז אפילו אם תרצה להחמיר בשאר ייסורים כאן בעניין חנוכה שזה ספק ספקה בדרבנן וצירוף רבנו תם זרוע כמו שאמרנו אין מקום להחמיר ולאסור בדברים האלה אין להתדלקת נרות איך יכול להשתמש להביל אחר אני לוקח נר כדי להשתמש בו שמשח כן גמרתי להדליק אני מכבה את זה שם בצד. הנר הזה קדוש? לא. השמש אין בו ממש. אין בזה שום בעיה. עכשיו אחד מהנרות שכן ברחנו עליו ודלק חמש דקות ונכבא, אחד מהנרות האלה התערב עם נרות כאלה. זה הבעיה. זו הדוגמה שעליה דיבר הרמה שאמר שאפילו ב1000 לא בטל. ואמרנו שלדידן כן בטל. אדם שהגיע מאוחר אחרי 5 וחי בבוקר, עבר כל הלילה ולא הדליק, אין לו תשלומין. לא שייך לומר כמו בערבית, לא התפלל, התפלל שחרית שתיים. פה אין מה להשלים. אי אפשר ביום לבוא ולהדליק שרגה בתהרה. מה היא מענה? ביום אין שום תועלת בהדלקה. בספר התעוררות התשובה של הגאון מארדוי מחדש ואומר כך: מצוות הדלקת נר חנוכה היא לא קשורה, היא לא צמודה לזמן של יום או לילה, אלא זה צמוד יותר אם יש אור או אין אור. ואם האדם הזה בא בח :3, למרות שחי כבר הגיע עמוד השחר, יכול לברך ולהדליק טעמו ונימוקו. הרי בחי עדיין חושך יכס ארץ. אז מה אכפת לי שלגבי דינים אחרים זה כבר נקרא יום אבל יש עדיין פרסומי דניסא יש חולקים עליו דן בזה הגאון הרב פרנק בספרו מקראי קודש ועוד מאחרונים הם טולים את זה גם במחלוקת מתי מתחילים את מצוות נר חנוכה מיד עם השקיעה או בצת הכוכבים אם תאמר שכבר בשקיעה אפשר אז אפילו יש מעט חושך משהו כבר זה נקרא פרסומי דניסא קל וחומר בעמוד השחר שאפשר אבל אם אתה אומר לא צריך בימש חושך צד הכוכבים אז אולי גם פה אי אפשר להדליק בעמוד השחר להלכה אם קרה אונס ידליק בעמוד השחר אבל לעניין ברכה אי אפשר להתיר לו לברך כמו שאמרנו כלל גדול בידינו ספק ברכות להקל אדם שלא הדליק לילה אחת אחת היה ענוס וכיוצא בזה בא בלילה השני והשלישי ידליק כמו שכל העולם מדליקים כולם מדליקים שלוש ארבע חמש נרות מה שכולם עושים גם הוא יעשה הוא לא אומר בשבילי זה הלילה הראשון לא מסתכלים על זה אלא מסתכלים בתוספת הימים מתבוסף הנס והליבה דבית הלל מוסיף ועולה אז כמו שכולם גם הוא ידליק ולא יהיה משונה מן הבריות ואין הבדל בדבר הזה אם הוא היה ענוס הדבר הזה היה בשוגג, במזיד, באונס, ברצון. בכל מקרה יהיה הדין שווה. אמנם יש מחלוקת בראשונים אדם שלא הדליק במזיד, שזלזל ולא רצה לקיים את המצווה ביום הראשון, אם יש לו את האפשרות להדליק בשאר הימים, האם כל זה צמוד כמצווה אחת? ואם הוא כופר במצווה, לא מאמין ביום הראשון, אז גם ביום השני לא יכול או לא? המסקנה היא שכןמינה במי החנוכה יש הרבה סמינרים לחילונים חלק מהם ההצתה שלהם אנשים חריפים בשכלם מיד הוא נדלק ביום הראשון חוזר בתשובה מדליק את נרות החנוכה זה מצוין אבל יש חלק האנשים המוח שלהם לא כל כך מבריק בלשון העדינה אומרים הצטה מאוחרת יום השלישי רביעי עד שהכיר את בוראו זכה ברוך השם לחזור בתשובה ואז הוא מתחיל ביום הרביעי לקיים מצוות נר חנוכה. תגיד לו שיברך גם ברכת שחיינו ויברך כמוה וואו כמו כל העולם. אנשים האלה בדרך כלל הם בבחינת תינוקות שנשבו ויכול להיות שהליבדיקולע עלמה הם יכולים לברך ולכן המסקנה היא שכן יברכו וידליקו לפחות בשאר הימים. כל וחומר אדם שהיה מחוסר הכרה ולא היה ראוי להדליק בימים הראשונים עכשיו ברוך השם חזר להכרתו ורוצה להדליק בימים האחרונים עליבדקולע עלמה בוודאי שיכול כאן הוא לא זלזל אף אחד לא יאמר לו שהוא לא רשאי להדליק יכול לברך ושוב יברך בהדלקה הראשונה שלו ברכת שהחיינו הוא לא יכול לומר אבל בבית שלי הדליקו אשתי לקחה את השמן שלי זה היה ממוני והיא היא הדליקה הוציאה את כולם ידי חובה גם אני חלק מהבית אבל כיוון שהוא היה ללא הכרה אדם בלי הכרה פטור מכל המצוות ממילא לא היה ראוי להתחיב כדי שתוציא אותו לכן ברוך השם עכשיו הוא חזר להכרתו בשבילו הלילה הרביעי אצלו זה הלילה הראשון ולכן כדאי בלכתחילה שיברך גם ברכת שהחיינו אשתו כגופו זה רק לגבי דיני כרעת שמה לא לגבי דינים אחרים אם אתה צמא ואתה שולח את אשתך שתשתה במקומך מים זה הועיל לך אשתו כגופו אחד שנינו חייבים לא שניכם חייבים אבל אתה לא יכול לצאת ממנה ידי חובה וכל אחד מברך לחוד היא לא יכולה לברך להוציא אותך ידי חובה וכן בשאר כל הדינים רק לגבי דין אחד בדין קריאת שמע אין חשש ההור שמה על זה הגמרא אמרה אשתו כגופו אבל לא לגבי דינים אחרים. כאן בדין הזה הדבר תלוי במציאות אם הוא היה בהכרה או לא. הנה החנמה. אם האדם הזה היה בבית חולים בהכרה אז כשאשתו מברכת בבית מוציאה את כל בני הבית מוציאה גם אותו. הנה רבי זרא לא היה בביתו הלך ללמוד תורה. אשתו הייתה מברכת ומדליקה מוציאה גם אותו. למה? כי הוא חייב במצווה. ואז היא מוציאה את כל בני הבית כולל אותו. אבל כשאדם הזה בלי הכרה, בר מינן הוא כמו שותה, הוא פטור מכל המצוות, הוא לא חייב בכלום. אז אם הוא לא ראוי לבילה, ממלא ביום הרביעי בשבילו, פעם ראשונה שהוא זוכה באותה השנה לקיים את מצוות חנוכה, באותו רגע שאשתו אמרה שהחיינו והדליקה, הוא לא היה חייב כדי שיפטרו אותו. ממילא יכול לברך שהחיינו ברגע שיחזור להכרתו. אדם ש כך אומר חמד משה. שמלכתחילה כדאי שהעיר שלפחות יהיו שניים או שלושה מבני הבית שישמעו כל זה אם אפשר אבל לפעמים אף אחד לא שומע לו הוא מנסה להעיר אותם אין קול אין עונה טוב בשעת הדחק גם אם הוא לבדו גם כן יוכל לברך ולהדליק כמו שאומר שער הציון אני עובר לסימן תרעג כל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה אף על פי שאין השמ מנים נמשכים אחר הפתילה ואין האור נטלה יפה באותם הפתילות. המשנה במסכת שבת מביאה לנו כמה דפים שם לפרש איזה שמן כשר להדלקת נר שבת ואיזה שמן פסול. איזה פתילה כשרה ואיזה פתילה פסולה. ועל זה הגמרא אומרת בשבת כא מדגישה כל זה אך ורק לגבי נר שבת אבל נר חנוכה כל השמנים טובים כל הפתילות כשרות הכל בסדר וכולם אתה יכול לקיים את המצווה ואין בזה שום חשש ההבדל הוא כך נר שבת נעשה כדי לקרוא לאורו להונות לאורו כשהנר הזה לא דולק טוב הפתילה הזו כל הזמן מסכסכת ממילא הוא עלול לבוא לידי חילול שבת לבוא לידי איסור הבערה בכיבוי ולכן אסור לך להדליק באותם הפתילות והשמנים כדי שיהיה לו שלום ביתו שהכל ידלוק יפה הבית יהיה מואר יפה אבל בנר חנוכה זה לא כך הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראות אותם בלבד כך גם לגבי עצם ההדלקה. ההדלקה עושה מצווה והיא מכבא אחרי כמה דקות קבע קבע זה לא נורא ולכן כל סוגי השמנים והפתילות הכל בלי יוצא מן הכלל כשר למצוות הדלקת נר חנוכה שלבת לא שם הה איךשם של שבת לא שם ה כן ולכן לגבי נר שבת יש את החשש הזה אבל מה שאין כן בנר חנוכה אפילו בערב שבת חנוכה אתה יכול להדליק את החנוקיה באותם השמנים או הפתילות שהם פסולים לשבת. למה? כי גם בליל שבת אסור לך לקרוא לאור החנוקיה. כמו שאמרנו הנרות הללו קודשם ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראות אותם בלבד. ולכן שמה אין את הגזירה הזו אין את החשש הזה ולכן אין לך את ההגבלה ה לכבות את החשמל מתי? בערב שבת לא כי שהור למה לא ירצה יכבה ירצה לא מה שרוצה יעשה אין חשש כי בלבכן אנחנו מדליקים גם שמש בחנוקיה שלנו יש גם שמש לכן אצלנו אין את הבעיה האמורה אם אין שמש אז היה חייב להדגיש שישאר החשמל דוד כלומר אם יש יש שמש מה שירצה יעשה אין מימר לו מה תעשה ומה תפען ההידור להדר ולהדליק דווקא בשמן זית הנס בבית המקדש בזמן המכבים היה בשמן ז אותו השמן שהיה חתום בחותמו של כהן גדול זכר לאותו הנס אנחנו משתדלים לקחת דווקא אך ורק שמן זית מצווה מן המובחר הן לגבי נר שבת הן לגבי נר חנוכה יש בזה גם סגולה לאריכות ימים והגמרא אומרת הרגיל בנר יהיה לו בנים תלמידי חכמים שנאמר כי נר מצווה ותורה אור בזכות נר מצווה יהיה לו תורה אור בנים תלמידי חכמים שיעירו את עיני ישראל בתורה ולכן אנחנו משתדלים להדר לקחת שמן זית אבל אם האדם הזה לא מצא שמן זית נמצא במקום נידח ושם אין שמן זית גם בשמן רגיל שמן סו גם הוא דולק יפה הוא מזוכק טוב וגם בו יכולים לקיים את המצווה לברך עליו כמו שאמרנו קודם כל השמנים והפתילות כשרים כש כשיש לאדם הזה או אפשרות להדליק בנר שעווה או בשמן סויה, יותר ודר להדליק בשמן סויה. והסיבה היא נכון שזה לא שמן זית אבל סוף סוף זה יותר דומה לשמן זית ולכן ישתדל לפחות להדליק בשמן סויה. אין לו לא זה ולא זה. אז גם נרות שעווה הרגלים שלנו גם הם כשרים וגם בהם יוצאים ידי חובה. אלה שהיו במחנות של הנאצי גם כן זכו והדליקו נרות חנוכה. איך הדליקו? חסכו מהמרגרינה, מהדברים האחרים שהיה להם, מהשומן או מהדברים האחרים. לקחו והדליקו גם ארגרינה, גם חמאה, יש הרבה דברים שבוערים יפה וגם מהם ניתן לקיים את המצווה. אין דוגמה שאדם ישאר בלי אפשרות לקיים את המצווה. בכל בית ברוך השם יש את הדברים האלה וקל מאוד למצוא ולהדליק אבל הבעיה היא לפעמים בערב שבת האדם הזה בא להדליק בשעה 4 נר חנוכה בא ברגע האחרון נגמרו הנרות אין שום נר יעשה לפעמים יש לו שכן טוב רץ לשכן תוך חצי דקה הוא לוקח נורות אבל לפעמים אין לו שכנים דתיים שואל אותך אני רוצה עכשיו להדליק את החשמל אני רוצה לברך ויציונו להדליק נר חנוכה על החשמל מועיל או לא תאמר לו שלא לא יכול לברך ולהדליק אפילו אם יש לו מנורה נברשת יש בה שמונה נרות כעין החנוקיה אפילו שהיא דומה להכליין חשמל לא ניתן לברך והסיבה היא כך נכון הדבר שלגבי דיני שבת מי שמדליק חשמל נקרא שהוא עבר על חילול שבת עבר על מה שאמרה התורה, לא תבערו אש בכל משבותיכם ביום השבת. כאן לא מספיק שיהיה אש. צריך שהאש תהיה דומה לנר, לאש שהייתה בבית המקדש במנורה. עכשיו המנורה היה בפתילה, היה שמן. האם בחשמל כאן יש שמן? אין שמן. היום החשמל שלנו כמעט כולו נעשה על ידי פחמים. טוחנים את הפחמים, שרפים אותם. אין שמה שמן. ממילא אם זה לא שמן איזה הבמנה שזה יהיה זכר לנס. זה לא דומה לנס ואין כאן פתילה. פתילה אתה מדליק אותה אחרי כמה שעות היא נשרפת. הכל נהיה אפר. הברזל שמתלהט בתוך החשמל הוא נשרף הוא לא נשרף. הוא לא קה. הוא בוער יפה כל הזמן והוא לא קלה. ולכן הוא לא דומה לחנוקיה למנורה של בית המקדש. זו הסיבה הראשונה כדי לפסול. טעם שני, כדי להדליק, אמרנו קודם צריך שיהיה לך כמות שמן שיהיה דולק חצי שעה. כאן החשמל שיהיה בעוד דקה, בעוד חמש דקות. האם החשמל הזה נמצא בעולם? עדיין לא. הטורבינה עדיין לא יצרה אותו. מי שרוצה לדעת מה זה טורבינה לא חייב להגיע לתחנת הכוח. כל מי שיש לו אופניים יש שמה דין עמו. הדינמו מסתובב ומייצר לך את החשמל. זה טורבינה קטנה ושם יש טורבינה גדולה. זה כל ההבדל. אז הטורבינה מסתובבת מסביב למגנט ומייצרת את החשמל. החשמל שיהיה בעוד דקה הוא עדיין לא נמצא בעולם. פה יש לך בחנוקיה הנה השמן ואתה מדליק מהשמן שיכול לדלוק חצי שעה. שמה עדיין לא יצרו את הזרם הזה. ולכן זו הסיבה השנייה כדי למנוע שלא יברך ולא ידליק על חנוקיה חשמלית. הנפקמינה בין הטעמים אם האדם הזה יש לו פנס, יש שמה מצבר בטריה. המצבר הזה חדש יכול להדליק בוודאי חצי שעה. אז אם תלך לפי הטעם הראשון, עדיין אין כאן שמן ופתילה. גם על זה לא ניתן לברך ולהדליק. אבל אם תלך לפי הטעם השני, כל רגע ורגע זה מתחדש. פה לא, פה יש לך בטריה, כן יהיה אפשר. ולכן בשעת הדחק שאין לו דבר אחר, טוב אחסן מבלש שידליק את הבטריה הזו, ידליק את הפנס הזה. אבל בלכתחילה, כמו שאמרנו, אם אין שעת הדחק, צריך לקחת אך ורק להדליק בנרות או בשמן לקיים בהם את מצוות הדלקת נר חנוכה ולא יכול לקיים את המצווה הזו בחשמל וכיוצא בה. מי שלא תפלל ערבית יכול לעבור לבית המדרש להתפלל שם ערבית. כן על הפלס לא גם על הפלס בגלל הטעם הראשון אז אנחנו חוששים לטעם הראשון שכתב כף החיים לשאר האחרונים וגם שם לא כדאי לברך הנפקמינה במחלוקת הזו לא רק פה יש לנו כמה וכמה דוגמאות נפקמינה חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו אסור בשתייה אבל אם הגוי לא חלב בידיים אלא הצמיד את הגביע החשמלי והחשמל המשאבה היא חל לוה החלב הזה מותר בדיעבד או לא? או דוגמה נוספת, לקח הגוי את סיר האוכל, שם את זה בתנור החשמלי. לא הוא בישל, אלא החשמל בישל. אם אתה אומר כל רגע החשמל מתחדש, אז מי בישל את זה? המחשב של תחנת הכוח הוא בישל. הגוי רק גרם, אפשר לו להתבשל, אבל הוא לא בישל ממש, אז זה הנפקמינה תהיה גם לכולה שם בדוגמאות ההם. הנפקמינה גם לגבי ערב שבת האדם הזה אין לו נרות הוא רוצה לברך מצווה להדליק נר של שבת בנר חשמלי אפשר יכול גם שמה יש את הבעיה והמחלוקת האמורה וגם שם יש חוששים כיוון שכל רגע ורגע החשמל מתחדש אז החשמל שיהיה בעוד חמש דקות עדיין לא קיים בעולם אז איך אתה יכול לברך ולומר להדליק נר של שבת וכל הדברים האלה יש את הנפקמינה את הבעיה האמורה מה הוא החשמל האם אפשר לדמות אותו לאשר רגילה מבחינה זו בתקנות של חכמים או לאשמן זכאילה אין הבדל שניהם שמן זית זה מזוכק יותר זה פחות זה יה רקרק זה צהוב אבל שניהם שמן זית אין הבדל העיקר שלא יהיה בזה תערובת של שמן מכונות אם אתה כותב בערבים הם חשודים על הכל הרי הם גונבים הרבה מכוניות. מה יעשו בשמן של המכוניות? הם לא שותים את זה. הם מערבבים את זה ב ולכן תשים לב שזה יהיה זך באמת. אם זה זח אין את הגזירה של חכמים בשמן יין נסך אסור אבל בשמן אין את הגזרה מעיקר הדין שמן זית של הערבים מעיקר הדין הוא מותר. בתנאי שעשו את זה בכבישה קרה ואז אין בו בעיה. גם כנסת לא צריך שמנהג איפה בבית הכנסת אין הבדל אין הבדל גם בבית הכנסת בימי החנוכה גם שם יש את האידור אתה אומר הנס היה בבית המקדש בית הכנסת הוא מקדש מעט כמו שם היה בשמן זית והדין גם פה יש את האידור כן מה אומר שצעבר כן מן או יש ספר להורות נתן והוא שואל את השאלה שלך היום בזמן הזה יש פתיל צף אז גם אם אני שם שמן זית אבל הפטיל הצף הזה עטוף בשעווה אם אתה אומר הדלקה עושה מצווה בשנייה הראשונה מה מה דולק בוער השעווה ולכן הוא אומר העצה היא קודם כל תדליק את זה תבוא בשעה 2 תדליק את זה אז השעבה נשרפה אתה בא אחר כך בשעה אתה מדליק את הנר חנוכה אין שמה שעווה אלא השמן זית הוא שבוער זה הפטנט שהוא אומר אבל כל זה חסידות בעלמה אנחנו מסתכלים על העיקר העיקר הוא שמן זית מה שיש בו תערובת כלשהו של שעווה כל זה כדי שידלק יותר מהר אין בזה שום עיכוב בוודאי שהדבר מותר בלכתחילה אין בזה שום חששם שהוא לא הסג על ידו לה כןיש אם זה דולק יפה הספירט גם בספירט גם כן אפשר לקיים את המצווה ספירט נפט או כל דבר אחר כל דבר שבוער טוב גם הוא טוב אבל צריך שיהיה לספירט הזה פתילה שהפתילה נספגת והפתילה דולקת כנר חנוכה אבל יש לך מצית של גז אומנם זה דולק אבל אין שמה פתילה ולכן אם הוא יקח שמונה מציטים כאלה וידליק אותם זה לא יעזור לו שום דבר למה כי שם אין פתילה אותה הבעיה שיש בחשמל יש גם בגז לדוגמה בכותל המערבי יש שמה חנוקיה אחת צמודה לכותל שמברכים על זה הרבנים שמה זה עשוי שמן זית פטילות הכל בסדר אבל הם נותנים לקציני המשטרה נותנים להם להדליק את החנוקיה מגז בכניסה ליד הקיור של הנתינת ידיים יש שמה עוד חנוקיה גדולה מגז על זה בוודאי אי אפשר לברך כמו שאמרנו שמה אין פתילה וחלוקיה מגז בוודאי שאסור לברך עליה ולא משנה אם היא קטנה אם היא גדולה אם יש להבה קטנה להבה קטנה אין שמה פתילה