ה'חפץ חיים' 'חומת הדת' יח התנהגות הקב"ה בעת תחית המתים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

פרק יח״

חומת הדת

החפץ חיים

בו יבואר התנהגות הקדוש ברוך הוא בעת התחייה.

מצאת, אה?

כתוב בתורה יח״

כתוב בתורה

ראו עתה כי אני, אני הוא,

בעין אלוהים עמדי.

אני אמית בה חיי,

מחצתי ואני ארפאה,

ואין מיידי מציל.

והנה להבין מה שכתוב ואומר,

ראו עתה,

משמש בפעם הזו יראו ממש הכל

את אמיתות הדבר,

מה שלא ראו כזאת

מעת בריאת העולם עד כה.

אף שראה להם אותות ומופתים למרבהם,

וגם מה שסיים, ואין מיידי מציל,

נראה לבאר בעזרת השם, יתברך בפשיטות,

והוא בהקדמה למה שכתבו בספרים,

דרמח מצוות חסה שבתורה מכוונים נגד רמח איברים שבאדם.

הוא מובא בסב״כ,

הוא מספר חרדים,

שיש מצוות שתלוי ביד,

ויש שתלוי ברגל,

וכן בעוד כמה איברים.

וכדאיתא במדרש,

כאילו כל מצווה שבתורה אומרת לה עבר המכוון כנגדה.

עשה בי מצווה שבשבילי תזכה לעתיד לבוא.

ביאור הדבר הוא כפשוטו שכל ישראל מאמינים בתחיית המתים.

כמו שכתוב מפורש בתורה,

אני אמית ואחיה.

אני אמית קודם,

ואחר כך אחיה,

בשנת דבר בנביאים.

בספר ישעיה, פרק כ״ו,

יחיו מתיך נבלתי יקומון.

אז שומעים שהמתים יחיו.

וביחזקאל,

בפרק ל״ז כתוב,

שם כל הפרק על תחיית המתים,

שהייתה ושתהיה.

ובדניאל,

בפרק י״ב,

ורבים משני אדמת עפר יקיצו.

ובזכות מה יהיה התחייה?

ידוע שבשביל התורה,

כמו שסידרו לנו אנשי הכנסת הגדולה,

לברך על התורה בברכה אחרונה ולומר,

וחיי העולם נטע בתוכנו.

ובאמת הוא הכל מרומז בתורה.

ושמרתם את חוקותיי ואת משפטיי אשר יעשה אותם האדם,

בחי בהם.

וכמו שתרגם אונקלוס,

ויחי בהם בחיי עלמא.

לכן פירש רשי שם,

שאם תאמר בחי בהם בעולם הזה,

הלוא סופו שהוא מת.

הרי מפורש

שבשביל קיום התורה אנו קיימים לעולם.

מה היינו, כמו שמובא במדרש,

לכל מצווה ומצווה מחיית העבר שמקיים אותה.

ונמצא לפי זה בפשיטות.

שאם במזיד מבטל מצווה אחת בימיו,

ואינו רוצה לקיימה,

הגם ששאר המצוות הוא מקיים,

ויזכו כל איבריו להתנחר מעפרם ולעמוד לתחייה בזכות המצוות שקיימו בהם.

אבל העפר של אותו עבר, אין עליו שום חיות להחיותו.

כי החיות

זה המצווה שהוא צריך לעשות.

וכמו שפירש הגאון במשלל הפסוק,

בז לדבר יחבל לו,

וזה לשונו,

כי יש רמח איברים באדם,

וכנגדן רמח מצוות עשה.

ולכן הבז לשום דבר מצווה הוא מחבל את עצמו,

כי הוא נעשה חסר מכוח החיוני לאותו דבר.

וכגון, אם ביטל מצוות תפילין בימיו

ולא עשה תשובה,

כשיקום בתחייה יחסר לו היד שמניח עליה תפילין.

וכן כאה גבנה,

יקרב שאר האיברים.

אגם דבעי מיטתו היו לו כל האיברים,

אבל אלון עשו עפר וצריך להחיותם.

ובמה?

בקיום מצוות התורה.

כמו שכתוב,

אשר יעשה אותם האדם, וחי בהם,

בהם ממש,

על ידי עשייתם, הוא יחיה לעתיד לבוא.

וכיוון שלא עשה אותם,

במה יחיו?

וידוע מה שאמרו חכמים זכרון רחד על העתיד לבוא לעת התחייה,

כל בעלי מומין יתרפאו.

אלא שבעת קיימתם לתחייה,

יעמדו במומן כדי שכל האנשים שהיו בעירו ודורו יכירום,

כי הם האנשים שמתו,

ואחר כך ירפאם השם יתברך בחסדו.

ונמצא לפי זה שלעתיד לבוא יהיה גילוי השגחה נורא מאוד.

לכלל ישראל, אפילו בעלי מומין שמתו,

יתרפאו כולם בחסד השם יתברך

ויהיו שלמים.

ואותם האנשים שביטלו במזיד מצוות השם

ולא רצו לקיימם,

יקומו בחסרון איברים.

והיינו אותם איברים שלא רצו לקיים בהם מצוות השם יתברך.

וזה מה שאמר הכתוב,

ראו עתה כי אני, אני הוא.

רוצה לומר,

כי עד עתה האמנתם בי שאני משגיח על עולמי.

מה היינו מצד הניסים והנפלאות?

התבוננתם בשכלכם שאני משגיח על עולמי.

אבל כעת

אתם רואים ראייה חושית ממש,

שתורתי ומצוותיי הם המחיים את האדם.

וכל מי שבחט בי במצווה אחת,

הוא חסר אותו איבר.

ולכן נסיים.

אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מיידי מציל.

רוצה לומר שבעת התחייה, תראו,

יש שמחצתי אותם בעת חייהם ונעשו בעלי מומין,

וכעת בקימתם ארפא אותם בחסדי.

ולהפך,

תראו שיש שהם מתו שלמים בכל איבריהם,

וכעת חסר להם איברים.

זהו שמסיים.

ואין מיידי מציל.

והיינו, משום שלעתידה התפרסמו בעיני הכל,

כל מעשי בני האדם שעשו בחייהם.

וכמו שאמר הכתוב,

סוף דבר הכל נשמע.

מתרגם התרגום,

סוף פתגם תתעוויד בעלמא בצנעה,

כל העתידה נתפרסמה ונשתמעה לכל בני אנשה.

סוף הדבר שכל מה שנעשה בעולם בצנעה,

הכל עתיד להתפרסם, להישמע לעיני כל בני האדם.

ויראו הכל,

שדין הקדוש ברוך הוא האמת והצדק,

שאין להם מצוות, שיחיו את איבריהם.

כפי זה פשוט,

שאותם אנשים שהרגיעו לעצמם ללכת ולהלשין על חבריהם,

או ללכת לבתי זונות, חס ושלום.

מלבד עצם האיסור של זנות ומלשינות,

הלא טימא את רגליו, גם כן מאוד.

ובוודאי,

אם לא עשו תשובה על עוונותם,

אם לא עשו תשובה על עוונותם,

יעמדו עשרי רגליים,

וגם חרפות וביזיון אין להם על ידי זה.

שכל אחד ממכיריו, מאנשי עירו,

עמדו כולם שלמים וכמה דברים עליהם,

והם חסרים איברים.

זה שאמר הכתוב בדניאל.

ורבים מישני אדמת עפר יקיצו.

אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדיראון עולם.

ובאמת בעניין זה מטורץ כמה דברים שאנו מתמיהים

על הנהגת השם יתברך,

שאנו רואים רשעים שעוברים על התורה והם שלמים וקיימים.

מעל כן עולה על הדעת,

חס ושלום,

לומר שכל עושה רע,

טוב בעיני השם,

אבל באמת נאיך הכל.

הכל מסתדר שדין גמור הוא רק לעת התחייה,

שם הוא גמר החשבונות,

ושם יראו הכל שהוא המנהיג עולמו,

ויהיה נידון כל אחד לפי מעשיו.

וזהו הכל נכלל במאמר הכתוב,

ראו עתה כי אני,

אני הוא,

ואין אלוהים עימדי,

אני אמית ואחיה,

מחצתי ואני ארפה,

ואין מידי מצין.

רוצה לומר שעתה תראו הכל את הנהגתי,

ולא יעלה על לבבכם שום פקפוק, חס ושלום,

באמונתי והשגחתי.

ולכן כפל ואמר כי אני, אני הוא.

רוצה לומר שעד עתה היו תמיהות על צדיק ורע לו,

וכן על רשע וטוב לו,

ועתה תראו שעם מי שצריך להעניש ייענש,

ועם מי שצריך להיטיב,

אני מטיבו.

בזה יבואר גם המשנה באבות,

והוא היה אומר הילודים למות והמתים לחיות והחיים לדון,

לדע ולהודיע ולהיוודע שהוא אל,

הוא היוצר,

הוא הבורא,

הוא המבין,

הוא הדיין,

הוא העד,

הוא בעל דין,

הוא עתיד לדון.

ברוך הוא שאין לפניו

לא עמלה ולא שכחה ולא מסופנים,

ודע שהכל לפי החשבון.

הביאור,

התנא סיפר לנו שדין הגמור לאדם על מעשיו ובאיזה מדרגה יהיה עומד לעד,

הוא הכל אחרי התחייה,

ולאחר פטירת האדם נוגע דינו רק באיזה מדרגה להעמיד נפשו של אדם בגן עדן עד עת התחייה.

ואמר שכל הנולדים עתידים למות ולהחיות אחר כך.

ואז יהיו נידונים לפי מעשיהם.

וזהו שאמר,

לדע ולהודיע ולהיוודע.

היינו,

שאז יכיר האדם ויתבונן בעצמו איך הוא הכל לפי מעשיו.

דהיינו,

כשיעמוד חס ושלום,

גידם,

יכיר בעצמו שהוא לפי הנהגתו שהיה מקודם בעניין הנחת תפילין,

או שהיה עלם ומכה תמיד לבריות בידם וכיוצא בזה.

וזהו שאמר,

לדע.

ועוד אמר, התנא ולהודיע.

היינו, שאז יודיע מעצמו לבריות.

אם אינם יודעים מעצמם כגון שהוא עשה בצנעה,

אז הוא בעצמו יודיע לבריות.

איך הייתה הנהגתו ושהוא לפי מעשיו, מה שרואים זה לפי מעשיו.

עניין שאמרה הגמרא מעירובין,

מלמד שהרשע מתוודה,

כי שם שם מצורע מתוודה,

ואומר,

אני פלוני,

בן פלוני,

עברתי עבירה פלונית

ביום פלוני,

במקום פלוני,

בפני פלוני, במעמד פלוני ופלוני.

ואמר עוד,

ולהיוודע היינו שפעמים ידעו הבריות מעצמם ויזכרו את מעשיו שנעשה מאז,

ויראו הכול שהקדוש ברוך הוא שופט אמת ודן אותו לפי מעשיו.

ולזה מסיים,

ודע שהכל לפי החשבון.

הבנתם?

זה פרק תחיית המתים.

מה הולך להיות, יא חביבי?

אין שום עיוות דין.

הכל על פי הדין, לפי מה שאתה בישלת,

זה מה שתאכל.

למי שחיסרת, לפי מה שחיסרת,

ככה תחסר.

אם השלמת את המצוות כולן,

תקום בגוף מלא.

ופה המקום להזכיר

שאם יהיה מי שחילל שבת, אפילו שקיים שאר מצוות,

הוא לא יקום בתחיית המתים.

למה? איך שהוא יקום, תהיה לו התקפת לב.

מה הפירוש? אין לב.

היות והשבת אומר,

החפץ חיים מכנגד הלב,

אז היה חסר לו לב.

כי השבת זה הלב.

אז אפילו אם יש זכות לאיברים לקום,

אבל איברים בלי לב,

אי אפשר לחיות.

אז לכן הוא לא יקום.

במצווה לפרסם זאת, אומר החפץ חיים.

שינוי שמחלל שבת לא יקום בתחיית המתים.

מה?

אם הוא ראוי.

כן.

אבל מי שבשבת מחלל, ספק אם הוא יהיה שם.

משום שכתוב שם חלל שבת, כי חופר בכל התורה כולה.

כן.

אבל זה כמו נקרא הולך רכיל.

כמו זה שהולך ממקום למקום ומוכר מרכולתו.

אבל זה הולך ממקום למקום,

ואומר,

הטרחים אותו.

זה לא כמו היום שיש פלאפון.

אתה מבין?

ואם בן אדם שומע הרבה לשון רעה,

אז הוא יקום בתחיית המתים עם חורים בראש,

נועל אוזניים.

אתה מבין?

וזה יקרה לצד?

כן.

ככה הוא התקע.

ככה, ראו.

עכשיו אתם תראו שזה אמת.

אני, אני הוא.

אני מחצתי ואני ארפה,

אני אמית ואחיה, ואין מיידי מציל. נגמר הסיפור.

מה שבשלת, בתיאבון.

למה אתה מופתע?

למה אתה מופתע? נתנו לך 70-80 שנה לעשות כל מה שצריך, יש לך מספיק זמן לעשות הכול.

אם אתה טרוד ועושה שטויות, תאכל אותה.

אם אתה בחור רציני ומבין מה המטרה שהגעת,

אדם שלקחו אותו לצבא,

הוא נמצא בצבא,

אז הוא יודע שיש סכנות.

אתה נמצא מול האויב.

אם אתה תחליט לעשות עכשיו שיחים,

והאויב יראה את האש שעולה מהעמדה שלך,

אז או שיבואו מחבלים קרוב,

ויעשו מה שהם עושים,

או שהם ירו עליך בטנקים

או בתותחים.

אתה מזהה את עצמך בשטח.

אם אתה, אמרנו, יצר הרע רואה, אתה מסלסל בשערך,

אתה מתייפה,

מה אומרת לך?

הדנדי לי, זה שלי זה.

אני אטפל בו עכשיו.

אתה מבין? אתה עושה מנגן,

הוא רואה אותך ישר, נדבק אליך,

הוא ייקח אותך איתו, אל תדאג.

ואם אתה חכם, שומע על ההוראות של הקדוש ברוך הוא,

ולהוראות של החכמים,

ולא מתפתח אחרי היצר שהוא מחפש להכניס לך לגיהינום על המנגל,

אז אתה החכם שיוצא מזה העולם כמו שצריך.

המטרה היא, כמו שלמדנו ממסילת ישרים, להתענג על השם

ולהיענות מזיב שכינתו.

אבל אם אתה רוצה ליהנות פה בעולם הזה ממאכלות,

מתאוות, מחמדות,

מפיתויים,

מהבלים,

משטויות,

מחברת אנשים נקלים ומבוזים,

אם זה מה שאתה מחפש,

זימנים אומרים,

עמלק בידק.

מה שעשית זה ביד שלך,

אתה קובע מה יהיה איתך.

אנחנו לא מחפשים איזה פח קיים, זה אומר שהוא נותן להם כבר הייתה מלאה. אז אתה צריך להיות בתוך המלחמה ולצאת ממנה.

גם מי שלא נולד בדת ושמו אותו פתאום במלחמה,

נגיד הנה עכשיו יש מלחמה עוד מעט עם סוריה,

ומה יקרה?

יש חיילים שנולדו, כמו שאומרים, בצבא,

חינכו אותם בצבא מגיל 18,

ויש כאלה שיש להם פטור 21,

אז הם לא נולדו בצבא והם לא יודעים.

אבל כשתהיה מלחמה ותהיה יריעות של טילים,

אם אתה לא תהיה כמו חייל לברוח מהטילים בזמן,

אז אתה תיפגע כמו חייל בצבא,

ואתה לא תוכל להגיד,

אני לא נולדתי דתי,

אני לא נולדתי חייל,

אז מה אכפת לי מהטילים, אני לא אשם.

בסדר, תסביר לטיל, נו, דבר איתו.

תגיד לו, מה אתה רוצה ממני? מה אתה רודף אחריי?

אני בכלל לא התגייסתי לצבא, מה אתה רוצה ממני?

לפי מה שאתה אומר, וכל הדברים שהיו מלחמה וכליאת המתים וזה,

זה מאוד יש לחיות. נכון,

ממש ככה אמרו חכמים.

מוטב לו לאדם שלא נברא מאשר נברא, ממש קלעת.

לקח להם לבית הלל ובית שמאי שלוש שנים לבדוק את העניין,

והם אמרו כמוך,

מוטב לו לאדם שלא נברא מי שנברא,

אבל מה לעשות,

מאחר שנברא יפשפש במעשיו,

ויקדמרי, ימשמש במעשיו. אני חושב שיש טעות בראייה שלנו.

נכון, יש טעות בראייה שלנו, שאם אומרים לבן אדם שלמרות שיש את יצר הרע וחילותיו בראתי את יצר הרע אבל בראתי תורת ולין לא,

אז אומרים לכל דלקת יש אנטיביוטיקה.

אבל אתה אומר, אני לא אוהב את האנטיביוטיקה,

זה מר לי. הוא עושה אותי לטבח חולה מההתחלה. נכון, אתה חולה מההתחלה, נכון. ואני צריך לחפש? נכון,

עד גיל 13 נולדת. אני לא רואה את זה. אני לא רואה רק בארץ.

אני רואה בחו״ל. אפילו שתראה. הם לא יודעים.

נכון. יהודים. נכון. ואתה אומר, נכון. נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון. זה לא יעזור לי. נכון, נכון, אחד בא מחוץ לארץ, לארץ, בדיוק יש מלחמה בסוריה.

אז הוא אומר, תשמע, אני בכלל אמרתי שיש מלחמה.

גם לא ידעתי שיש טילים ולא שמעתי מה זה אזעקה.

ואני לא מבין בכלל מה אתם.

ואני לא מבין מה אני עושה. אני רוצה לטוס בחזרה.

אז אומרים לו, אין לטוס. סגור עכשיו כל השערים.

עכשיו זה מצב חירום, אין טיסות.

למה יש חשש שיפציצו את שדות התעופה?

לכן אין טיסות. כל צרפתי שהגיע נשאר פה.

אין מה לעשות.

אז הוא יכול להגיד אלף תירוצים.

מה שנשאר לו ברירה עכשיו זה ללמוד איך ניצלים.

לאן בורחים? מה עושים?

איך לא נפגעים הטילים של יצר הרע?

איך?

שילמד?

מה לעשות?

אם היית אומר לי,

אני לא אומר לך כלום, תקרא את התורה.

אף אחד שלא לימד אותו.

כן. הוא לא ידע.

מה הוא עושה? אין, אין לא ידעת.

תקשיב, תקשיב, תקשיב. תקשיב, תקשיב. תקשיב, תקשיב. תקשיב, תקשיב. תקשיב, תקשיב. תקשיב, תקשיב. תקשיב, תקשיב. תקשיב, תקשיב, תקשיב, תקשיב, תקשיב. הרי אתה לא צועק עליהם, אתה צועק עליך.

אז אתה לא פטור ואתה לא תינוק שנשבע ואתה יודע הכל ואם אתה לא יודע, אתה יודע שצריך לדעת הכל ובשביל זה אתה נמצא פה מוקדם.

ולכן אתה צריך להבין, אתה לא תיפטר.

זה שאתה רוצה להגיד, די. זה שאתה אומר שיש צרפתים שם,

להם אין שאלות, אז מה אתה שואל בשבילם?

אל תדאג להם, הם לא דואגים לעצמם.

תדאג לעצמך.

ותן לקדוש ברוך הוא להסתדר לפי מידת דינו האמת והצדק,

הוא ידון אותם בדיוק,

הוא יודע מי יתעלם,

מי שמע,

מי לא רצה לשמוע מי התאים לו ללכת בצרפת בלי כיפה,

מי רצה להיראות כמו הגויים,

מי רצה לא להתבלט, שלא יהיה אנטיסימיזם נגדו.

כל אחד, הוא יודע אשם בדיוק למה הוא כזה.

הוא הלך לחתונות של יהודים,

הוא ראה רב,

הוא היה בבר מצווה אולי בבית כנסת כשהוא היה קטן,

ברית מילה הוא ידע שיש לו,

הוא היה באיזשהו מקום רע שיש הבדל בינו לבין הגוי,

למה הוא ככה והוא ככה.

יש לו מספיק, הוא היה בלוויה של יהודים,

הוא כבר ראה הרבה דברים יהודיים והוא צריך לשאול מה זה יהודי? אני יהודי, מה זה יהודי? למה אתם עושים ככה? לא צריך שלא ידע מישהו, תינוק שנשבע לגמרי לפי ההגדרה של התורה אז הקדוש ברוך הוא יטפל בו שונה אבל מישהו לא כזה,

הוא יטפל בו כמו כולם.

אז לכן אתה צריך להודיע לאנשים הצרפתים דחוף שהם צריכים ללמוד מהר כי לא יעזור להם, יש טילים. אני משתדר. כשיש טילים, מה לעשות?

יש טילים, לכן תרגמתי כמה הרצאות בצרפתית,

לכן הייתי בצרפת כמה פעמים.

אז לכן, וראית, כן,

ויש שם הצרפתים שכאילו לא יודעים כלום ונראים שלא יודעים כלום ממש נראים כמו גויים אבל הם יודעים והם יודעים לשיר מנושלום עליכם מאיפה הם יודעים להגיד את זה?

מאיפה הם יודעים כמה דברים? הם יודעים מה שהם רוצים הם יודעים מה שהם לא רוצים כל האנשים ששאלו אותך ואיזה אתה רואה אותם בווערות ואיזה היא לא יודעת איך

טוב מאוד, טוב מאוד, טוב מאוד, נכון סימן שמאמינים גדולים אבל בלי לעבוד, בלי לעבוד, הם לא רוצים לעבוד, הם מחפשים מישהו שעוזר להם להתקרב, הבעיה שלך אתה צרפתי, אתה חייב לטפל בהם, בטח, אני גר פה, אתה גר פה ואתה חייב שם, כן, למדת צרפתים, מה לעשות,

כל אחד צריך להוכיח בעדה שלו,

לך יותר קל, אני יכול לשבור את השיניים שבע פעמים עד שאני אדבר איזה מילה,

את הפתיחה התבלבלתי פעמיים, אתה מדבר כבר, התחלת טוב,

יש לי בעיה, כן, עכשיו אני רוצה להבין את כל הדברים האלו אבל אני יודע שהמחשבות זה לא שלנו, שלנו שלנו, לא, כל מחשבה שמגיעה אליי אני לא, שלך שלך,

מה זאת אומרת? אתה מושך אותה לפי הרצון שלך,

לפי, מה הרצון? כשאתה חושב על דבר אחד, אתה חושב על מיליון דברים בתור שנייה ואתה מחליט וזה לא משלי, אתה, אתה מושך את זה, כשאתה חושב פתאום על דבר אחר לגמרי שלא כאפשר וזה, זה אני מחפש את זה, אתה מושך את זה, כן, למה? כי יש לך את זה מעבר,

יש לך את זה ברקע,

יש לך את זה שראית,

יש לך את זה ששמעת וכל הדברים האלה הם רחפים,

זה כמו שאתה פותח את המחשב שלך ובאר,

ברקע יש דברים שזזים, אפילו שאתה לא רואה אותם הם זזים, הם זזים,

הם זזים, אתה מבין?

זה הכל נמצא אצלך בדאטה-בייס,

כל מה שהכנסת זה נמצא,

מה שלא נמצא לא תוכל להעלות אותו מהמאגר שלך,

הבנת?

כל זה עבר לך,

עבר, ראית,

הקשת דבר לדבר, הבנת דבר מדבר, חשבנת דבר מדבר,

הכל אפילו כהרף עין, כהרף עין,

מערבל המחשבות שלך עובד,

וזה נמצא שם,

וכשאתה צריך איזה משהו, פתאום אתה אומר, מה אני אעשה?

מה אתה עושה?

מזמין,

מזמין מהמחסן, מהבוידם,

מה אני אעשה?

מושך מחשבות וזהו,

וגם הלב שלך מייצר אותם,

יש לך תאוות,

יש לך תשוקות,

יש לך כל מיני דברים,

וזה חביבי נמשך,

אתה מייצר,

המערבל הזה עובד.

הבנת?

אז לכן,

אל תפתור את עצמך בשביל שאתה לא אשם, רק אתה אשם. לא, אני לא אמרתי שאני לא אשם, השאלה היא עוברת לי משהו אחר. בבקשה. היא אומרת, מי אני?

אתה, אני אגיד לך, איך קוראים לך? יעקב. זה אתה.

לא, זה לא. מה לא? השם עוזר, זה אומר שזה אני? בטח.

הראש זה אני? כן, כשההורים שלך קראו לך שהם כתוב במדרש,

השם נתן בפיהם את השם, והם קראו לך.

זה השם שלך עכשיו.

יעקב זה המהות שלך, אתה צריך להיות...

אתה צריך להיות... יש אלפי אנשים שקוראים להם יעקב... אתה צריך להיות יעקב, איש תם, ישם אוהלים.

זהו, יעקב.

כל הזמן אתה צריך להיות כמו יעקב.

מה לעשות? אבל אתה אוהב טייל, מה לעשות?

קווין, הוא צריך להיות קווי אל השם, חזק ויאמץ ליבך וקווי אל השם.

למה קווין זה שתיים?

קווי וקווי.

כן.

למה אתה חפץ לך, אם יקומו במומה ויתרפאו? על מי מדובר?

מה זה על מי מדובר? מי שנפטר, בעל מום.

למה הוא נפטר בעל מום? נגיד אחד הורידו לו רגל.

אבל מדבר על מבחינה רוחנית שהיה חסר לו איזה מצווה, ואז הוא תרפא.

לא, לא, לא. אחת שמת באיברים.

גשמיים? גשמיים.

יקום. אבל זה לא משל לעניין המצוות שבאותו דבר שהוא חטא בכל זאת הוא התרפא מזה?

אבל שהוא רק יסבר את האוזן שדווקא בגשמיים,

זה דווקא במוכניות, זה לנצח. הסברנו.

אם הוא יחסיר את המצווה ההיא במזיד,

יחסר לו עבר לעולם.

אם הוא יחסיר רק שלק מהחיים?

אם הוא חזר בתשובה, הוא מחיה את העבר. הוא לא עשה תשובה, אז מה היעדים?

שלק הוא קיים, אם תגמר, שלק הוא מניח,

צריכים להיות שלק הוא רעיין.

אם אתה שואל מה אני סובר,

אז או שאתה תקום עם חצי חצי, או שתקום עם רפוי, או שתקום, אתה מבין, עם קצר,

או שתקום עם קצר,

או שתקום ככה, תלוי.

יש הרבה אופציות.

אבל אתה לא תקום שלם.

אם לא חזרת בתשובה.

לא, זה גידל.

מה לא? בכלל לא. לא.

יודעים שתקנו מי שבא... מה זה יודעים? כתוב שאם לא ידעו אתה תודיע.

אם לא ידעו,

כי אתה עשית בסתר, אתה תודיע.

אתה תודיע למה אתה ככה.

אני יודע על זה שאני... אני יודע לכולם למה אני ככה? כן.

לא יהיה יותר שקר. אין שקר בעולם התחייה.

רק אמת.

יבוא אליך משפחה, מה קרה? איפה הרגליים שלך?

אז אתה תגיד להם, אתם לא יודעים מה אני עשיתי, אני הלכתי לשם, הלכתי לשם.

אין לך ברירה, אתה חייב להודיע.

תראה, אני... אתה מבין?

אין קודצים, חביבי.

כבוד הרב. כן.

אני מבסוט, למה?

כי אתה חי את זה. אני חייב. אתה מאמין את זה גדול. אתה... אני חייב. אתה לא יודע כמה אני רואה את זה. אני יודע, אני יודע.

תשמע, למדנו עם הרבי גרקורן שאין מצב,

לא יכול להיות שכולם יחזרו בתשובה.

כן. שכל העם יחזרו בתשובה. למה אין מצב?

זה מה שלמדנו. עזוב אותי ממנו, תשאל אותי. אתה שאלת אותי. לא, לא.

הוא אומר ש... לא יודע למה זה. הוא אומר ש... שמה? לא אפשר שכולם יחזרו. כל היהודים יחזרו בתשובה. למה אי אפשר?

אי אפשרתי. לא יודע למה. למה אי אפשר?

יש שתי אפשרויות, או שאפשר או שאי אפשר.

או בדור שכולו זכאי, או בדור שכולו חייב.

כתוב, אומר לה' את לבבך ושבת עד ה' אלוקיך, כתוב שהוא ימול את הלב של כל עם ישראל וישובו בתשובה.

כתוב מפורש בתורה, פרשת ניצבים.

אומר לה' את לבבך ואת לבב זרעיך.

כתוב, אם ישראל עושים תשובה מיד אם נגאלים, ואם לא עושים,

אז מביא עליהם מלך שגזרותיו קשות כהמן,

ועושים תשובה.

אז או שעושים מרצון, או שעושים בכוח.

אפשר שכולם, ואפשר שלא כולם, אבל יש את האופציה לכאן ולכאן.

אנחנו לא יודעים להחליט.

לא, אבל זה חשוב שזה יהיה מתוכנן. אם זה כולם, זה חשוב. אתה אל תקבע מתוכנן, השם יודע מה יהיה.

אבל אתה לא יודע. אני לא מחפש להיות בחשבונות של כל העולם. בקיצור, אתה צריך להבין.

אתה צריך להיות מוכן. מה אכפת לך מהצרפתים, מהישראלים? אתה תדאג לעצמך.

אף אחד לא קיים מחוץ מבעיניך, מבחינתי. קודם כול אתה.

קודם אתה. מבחינתי התוכנית. קודם אתה. אפילו החילונים אומרים חיה ותן לחיות.

אז הם אומרים קודם תחיה אתה.

כן. הרב אדם אמר שאתה רוצה להזכיר את שם אבא שלמה, הוא אשם.

מה? בין רשש ובין פלוני. תשמעו לגבי מצורע.

מה לעשות? כיוון שזה הפרי שנופל מן העץ. אפילו כשהוא הדריך אותו, תמיד יהיה אשם. אם הוא הדריך אותו והוא יגיד, אז הגנה יהיה רק עליו.

אם יגידו ישמעאל בן אברהם, זה לא גנאי לאברהם. זה רק גנאי לישמעאל. למה? זה גנאי לישמעאל, כי ברור מי היה אברהם ומה עשה אברהם בשביל לתקן את ישמעאל.

אבל אם ישמעאל רצה להתקלקל,

אז זה בעיה של ישמעאל. אבל ישמעאל חזר בתשובה.

כן,

הבנתי מכם,

המשך אחרי התפילה.