מטעמים לפורים - חלק ג'

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אנחנו ממשיכים, שיעור שלישי

במגילת אסתר.

להיות כל איש שורר בביתו

ומדבר כלשון עמו.

הגמרא במגילה דף י״ב, ממשיכים.

אמר רבא,

אלמלא אגרות הראשונות

לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט.

אלמלא אותן אגרות ראשונות

ששלח לבני מדינתו

להיות כל איש שורר בביתו,

לא נשתייר משונאיהן של ישראל, זה הכוונה בלשון סגיא נהור.

כל מקום שאומרים

שונאיהן של ישראל, הכוונה על האויבים, שמה שהיה צריך לקרות לישראל

שיהיה על האויבים.

אז מורידים שונאיהן, ונשאר מה שבאמת הכוונה.

אז לא נשאר שריד ופליט.

בעת ששלחת אגרות להשמיד ולהרוג את היהודים, את כל היהודים,

אלמלא האגרות הראשונות, למה?

כי היו הורגים מיד את כל היהודים.

כשהוא שלח את האגרות להשמיד, להרוג ולהבד את היהודים,

אלמלא האגרות הראשונות שנשלחו בעניין הזה להיות כל איש

שורר בביתו, זה היו האגרות הראשונות,

להיות כל איש שורר בביתו ומדבר כלשון עמו, אלמלא אלה,

האגרות הראשונות שנשלחו,

אז חס ושלום לא היה משתייר.

משונאיין של ישראל שריד ופליד, מתי?

כשהוא שלח את האיגרות השניות שבהן כתוב להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים. למה?

למה?

כי על ידי האיגרות הללו,

שנשלחו להיות כל איש שורר בביתו,

הוחזק אחשורוש בעיני אומות כאדם שוטה.

כל אחד קיבל איגרת מהמלך,

להיות שורר בביתו. מה זה, טמבל זה?

מה קרה לו? מה הוא שולח איגרות כאלה?

כאילו, מה קרה?

מה היידשא דירלן? מה זה? מה התועלת בגזירה הזאת להיות כל איש שורר בביתו?

שכל אחד ישלוט בבית שלו כפי רצונו?

פשיטא,

פשיטא.

אפילו קרחא בביתי פרדשא חולה ואפילו אדם

שהמלאכה שלו היא ממלאכת אריגה,

שזו מלאכה בזויה,

זה נקרא קרחא.

בביתי, בבית הפרטי שלו,

פרדשא חולה ו...

זאת אומרת, הוא שר וחשוב.

ואם כן, מה זה לחדש באגרות?

מי לא שולט בבית?

כולם שולטים בבית.

איזה שוטה זה ששלח את האגרות הללו.

אז החזיקו אותו לשוטה.

לכן כששלח אגרות שניות להשמיד,

להרוג ולכבד את כל היהודים?

פחדו, פחדו להזדרז ולגעת ביהודים.

למה?

חששו הם שהמלך הפכפך,

ולבסוף יעניש אותם שהם הרגו את היהודים.

אז הם לא הזדרזו להרוג את היהודים.

מהפחד

של השטיות שלו, שהוא הפכפך?

לך תאמין לאחד כזה.

אם הוא שולח אגרת,

תשמע, תהיה גבר בבית. מה אתה אומר? זה שלחת לי.

זה מה שמטריד את אחשוורוש?

שכל המיליארדים שיש לו שם,

כל אחד יש שולט בבית?

מה הדבר הזה?

אפילו בעל מלאכה הכי בזויה שולט בתוך ביתו.

אז זה, האגרות הראשונות עזרו.

זאת אומרת, אם נגיד שהעצה הזאת הייתה של ממוכן,

אז יצא לו הפוך, שהוא ביטל בעצמו את ההתייחסות

כבר לגזירה שהוא רצה.

ואם זה דוניאל,

כמו שאמרנו,

שהוא שלח בגלל שאשתו לא רוצה לדבר בשפתו,

אז זה הביא בכל אופן ישועה לעם ישראל,

שלא חלילה הייתה עליהם הגזירה במהירות.

טוב, אנחנו נמצאים בפרק ב'.

אחר הדברים האלה, כשוך חמת המלך אחשוורוש,

זכר את בשתי בעת אשר עשה אתה בעת אשר נגזר עליה.

אחר הדברים האלה,

כשוך חמת המלך, המדרש בלקח טוב אומר,

כשוך,

כשהפיג יינו,

לאחר שנתקרר מינו,

ביקש אותה, איפה בשתי?

אמרו לו, הרגו אותה.

הרגו אותה.

אתה ציווית שיהרגו אותה.

אמר להם,

למה,

למה הרגו אותה?

אני ציוויתי כן.

אמרו לו,

על שאמרת שתבוא ערומה לפניך, ולפני השרים, מלואה.

אמר להם,

לא יפה עשת,

שלא בא.

זה לא יפה.

אה?

וכי זה לא יפה מה שהיא עשתה שהיא לא באה?

שאל אותם,

מי נתן לי עצה, זאת אומרת זה בסדר שהיא לא באה ערומה, אני לא מבין אתכם,

בשביל זה להרוג אותו?

מה קרה לכם?

מי נתן לי את העצה להרוג אותה?

אמרו לו,

שבעה צרי פרס ומדי.

מייד הראגן.

לפיכך הם לא נזכרים יותר במגילה.

עברו מהעולם.

זהו, נגמר הסיפור.

חכמי ישראל ידעו.

הוא התעורר, המסלול הזה,

לנו רק קצרות, יהרגו אותנו.

אז אנחנו לא מבינים, אנחנו, אבדה בינת חכמינו, ואנחנו לא,

המון ומועמדים חכמים גדולים. לך אליהם, תהרוג אותם, מה אתה בעיינו?

הוא אומר לי, מחר כאן לא היה אמן.

אה? מחר כאן לא היה אמן.

כן.

אבל כן ראו אותם במגילה. נכון, תכף נראה.

אז הוא אומר, לפיכך לא נזכרו, עוד אינם נזכרים עוד במגילה.

ויש אומרים,

למה הם הלכו פייפן?

הם נתנו עצה לבטל את בניין בית המקדש,

לפיכך נגזרה עליהם גזירת המיתה.

התרגום אומר,

מיד גבר כעסו וגזר לתלות את שבעת השרים על עמוד התלייה.

יש אומרים,

זה הם נתנו את העצה לבטל לבניין את המקדש.

לכן נגזרה על הגזירה באופן זה.

טוב,

תוספות השלם מביא בשם המדרש.

כשהפיג יין מליבו של אחשוורוש,

זכר את ושתיב את יופייה ונעצב.

ריבותינו אמרו,

כשהפיג יין מליבו ביקש למשתי המלכה ולא מצא. אמר לו, עבדה וחני בשתי, מידי גידו לו את הדבר שלה, אסף את הגזירה שנגזרה עליהם.

מיד התחיל לבכות ונעצב לו על יופייה עד מאוד.

כיוון שראה דניאל כך,

עמד לפניו לנחמו.

אמר לו, אליבכי המלך,

כל מה שעשית כתורה עשית.

אמר לך, יש לך סמך מן התורה מה שאתה עשית.

ככל המקיים את התורה,

הקדוש ברוך הוא מקיימו.

מי שברוך נותן לו,

שכך כתוב בתורה, והוא ימשול בך.

מה זה, היא עברה על התורה, ואתה עשית כדת וכדין, והקדוש ברוך הוא איתך אל תפחד.

איך הוא משכך

את חמתו בזה שהוא אומר לו שהוא עשה כתורה? הרי הוא מתגעגע על יופייו.

מסטול זה מסטול, אין מה לעשות.

ניפחת לו את הגאווה?

אמרת לו שהוא צודק?

אמרת שמגיע לה?

אז הכל מסט... אה, אני צודק? הכל בסדר, יאללה, בסדר.

כשוך חמת המלך,

אחשוורוש,

במדרש הבא גוריון,

על הדיבור וחמתו בערבו,

אמר רבי יוחנן,

כל אותן שבע שנים,

מי שנהרגה בשתי,

עד שנצלה ונתלה המן,

הייתה חמתו של אחשוורוש בוערת בו.

בוערת בו.

מטיבי,

בקשי המדרש,

אכתיב כשוך,

כתוב שכבר שכחה.

איי איי איי.

אכתיב כשוך

ולא שוך.

כשוך.

בכף הדמיון.

לא שכחה ממש חמתו,

אלא כמו שכחה,

אבל לא שכחה.

כלומר, שכיחה ולא שכיחה.

נראה שהיא שכחה, אבל עדיין לא שכחה.

מכיוון שנצלה ונתלה המן השביעי,

אז בחמת המן.

איך שכחה, שכחה, כן?

בעת אשר נגזר עליה.

מדכתיב אשר נגזר ולא אשר גזר,

אנחנו לומדים שמן השמיים נגזר עליה על שפשעה בבנות ישראל.

זה כבר אמרנו אתמול בחוזרים,

ועל פי הגמרא במגילה יב,

אמר להם אחשוורוש ושריו בעת הסעודה,

כלי שאני משתמש בו אינו לא מדי ולא פרסי, אלא כסדי.

רצונכם לראותה? אמרו לו, אין.

ובלבד שתהיה ערומה.

ולמה נגזר עליה עונש זה?

במידה שאדם מודד בה, עמודת דין לא מלמד.

שהייתה ואשתי הרשעה מביאה בנות ישראל ומפשיטן ערומות,

ועושה בהן מלאכה בשבת.

למה ערומות? כדי שיתגרו בהן האנשים.

היינו דכתיב אחרי הדברים האלה.

שוך חמת המלך אשר לא זכר ושתיו את אשר העשתה,

בעת אשר עשתה,

בעת אשר נגזר עליה.

כשם שעשתה בבנות ישראל,

כך נגזר עליה.

כן? אז כתוב במפורש,

בעת אשר עשתה,

בעת אשר נגזר עליה.

מה שהיא עשתה, זה נגזר עליה.

טוב, פסוק ב', ויאמרו נערי המלך משרתיו יבקשו למלך נערות בתולות

טובות מראה.

ויאמרו נערי המלך משרתיו

יבקשו למלך

נערות בתולות טובות מראה.

במדרש כתוב,

כיוון שנהרגו יועציו הראשונים,

התחיל ליטול עצה מן הנערים.

האם כבר אינם? מה נשאר לו עכשיו, נערים?

ובתוספות השלם,

באוצר פירושו בעלי התוספות, פרשה בין מביאים שבמדרש. כשראו נערי המלך מצטער כל כך

ואינו מקבל תנחומין, אמרו זה לזה,

אוי לנו,

אוי לנו, אמרו,

שמא ינקום את כעסו עלינו שלא הפרנו אתמול את כעסו.

אמרו לו, אל יצטער, אדוננו המלך כל כך,

הרי כל המלכות בידך.

יבקשו למלך נערות בתולות

טובות מראה.

אז זאת אומרת הם חששו, העצה שבאה,

בגלל שהם חששו שהוא יתנקם בהם.

למה הם לא הפרו לו את הכעס?

אז חיפשו איזה משהו שירגיע אותו.

אמרו לו, אתה עדיין מלך והמלכות בידך.

תבקש

שיביאו לך את כל הנערות הבתולות הטובות מראה,

ואתה תבחר לך מה שאתה רוצה, אז אל תצטער

על מה שאתה הפסדת.

אמרו לו, ויפקד המלך פקידים

בכל מדינות מלכותו,

ויקבצו את כל נערה ותולת טובת מראל, שושנה בירה, אל בית הנשים,

אל יד הגה

סריס המלך,

שומר הנשים,

ונתון תמרוכיהן.

והנערה אשר תטער בעיני המלך,

תמלוך תחת ושתי.

מה איתה בדבר בעיני המלך?

מה יעש כהן?

טוב,

ויפקד המלך פקידים בכל מדינות המלך ויקבצו את כל נערה בתולת ובד מראה.

עמל בי מפרש ויקבצו,

ויקבצו, יעצו נערי המלך שיקבצו אותם, אפילו בעל כורחם, כנגד רצונם.

בטעם

שרבים מהם הטמינו את בנותיהם שלא ימצאו אותם שניהם מלך.

כמו שמביאה הגמרא במגילה יב'

אמר רב,

מי דכתיב? מה זה הכתוב שאומר?

כל ערום יעשה בדעת

וכסיל יפרוס איוולת.

כל ערום יעשה בדעת

זה דוד.

כל ערום זה חכם, כן?

כל ערום יעשה בדעת

זה דוד.

דכתיב במלכים א', א', ב'.

ויאמרו לו עבדיו,

יבקשו לאדוני המלך

נערה ותולה.

מה אמרו לו עבדיו?

שיבקשו בשבילו נערה.

לא את כל הנערות

להביא אליו, רק נערה אחת.

כל מאן דאבה לברתה הייתה נהלה.

רש״י אומר, דוד לא ביקש אלא נערה אחת.

לפיכך כל אדם הראה לשלוחיו

של דוד את ביתו,

אולי תיטב בעינם.

אף אחד לא החביא.

כל אחד רצה.

למה?

וכסיל יפרוס איוולת.

כסיל זה אחשוורוש.

שיעצו לו ויפקד המלך פקידים.

ויפקד המלך פקידים כל מאן דאבה לברתה איתמרה מיניה.

כל מי שהיה לו בא, תטמין אותם מפני שלוחיו.

רש״י מסביר למה.

ואחשוורוש הכסיל

ציווה לקבץ את כולן.

אז הכל יודעין

שהוא לא ייקח אלא אחת.

ואת כולן יבעול.

אז מי שהיה לו בת, היה מטמינה.

מה אתה לוקח את כולם?

שיבחרו לך.

ילכו ממקום למקום עד שימצאו אחת שהיא נראית מתאימה, כמו שאומרים לצרכים.

ויביאו. אבל אם לוקחים את כולם,

יודעים מה יהיה הסוף.

לכן זה נקרא אוכסיל יפרוס, יפרוס, מתפרס,

איוולת.

ויקבצו את כל נערה.

במדרש כתוב, באסתר הבא, ה״ג.

מה ראה?

מה ראה?

מה ראה הקב' ברוך הוא לתות את ליבו של אחשוורוש להביא צרה זו על כל בנות העמים,

שהרבה מהן היו מתחבאות מפני הגזרה? מה ראה?

מה ראה?

אמר רבי יונה,

על ידי שהיו מבזות בבנות ישראל

כעורות

ואין כל בריאה משגיח עליהן,

לפיכך באו לידן מספק כזה.

זאת אומרת,

הגמרא במגילה אומרת, אמר רבי יונה,

אמר רבי יונה,

על ידי שהיו בנות העמים מבזות את בנות ישראל, לומר עליהן שהן כעורות,

והן היו באמת כעורות.

מחמת טורח הגלות,

מי שנמצא בדיכאון, בצער, בייסורים,

מהכול, אפילו אם הוא יפה, יפה.

לא נראה טוב. אתה לא נראה טוב.

מה קרה? אתה לא נראה טוב.

אז היו מזלזלות ומבזות אותן ואומרות להן אתן כעורות.

איי, איי, אם אין כל בריאה משגיח עליהן, אף אחד לא ריחם עליהן

מההשפלה של כבודן.

אף אחת

מהנשים לא הייתה אומרת, למה את אומרת לה ככה? למה זה?

אף אחד.

לפיכך, באו לידי המספק הזה,

הביאו אותם לידי ספק.

שחשוורוש יקבץ את הבנות של כולם,

יביא את כולם לידי צער של ספק.

איזה ספק?

האם היא תבוא, זאת הגויה עכשיו,

לידי כבוד או גדולה,

או להפך, לביזוי והשפלה?

כי אם לא יבחרו אותה,

אז היא מכוערת בשבילו.

לבסוף, כולן היו מכוערות

בעיניו של אחשוורוש,

הוא מאס בהן

ובחר דווקא בבת ישראל.

איך הקדוש ברוך הוא מסדר מידה כנגד מידה.

יבא ביי.

מה זה משנה לנו? העיקר שאנחנו יודעים.

מה אכפת לנו?

העיקר שהוא שילם להם.

המטרה הייתה לשלם להם

על מה שהם ביזו.

ביזיתם אותם שהן כעורות,

גדדתם, תבוזו שאתן כעורות, לא לקח אתכם.

בסוף מה הוא לקח?

זקנה בת שבעים ושש,

ירקרוקת,

ומה זה מרקת היהופי?

קישוץ זה בעיניו, זה לא יכול, אבל בעיניו... כן,

כן.

ויטב הדבר בעיני המלך.

ויטב הדבר. הרעיון הזה מצא חן בעיניו.

ויטב הדבר בעיני המלך.

במדרש,

בפנים אחרים, נוסח ב', פרשה ב'.

ויטב הדבר. והייתה מתוקנת

מלפני הקדוש ברוך הוא.

שכן הוא אומר,

מה נערה אשר תיטב בעיני המלך.

בעיני אחשוורוש, לא כתוב.

כתוב כאן, אלא בעיני המלך,

מלכו של עולם.

וייטב הדבר בעיני המלך,

ויעשכן.

מה היה טוב?

שהייתה אסתר מתוקנת מראש להיכנס לבית המלכות.

אצל מי? אצל הקדוש ברוך הוא היא כבר הייתה מתוקנת. זה מה שכתוב פה.

וייטב הדבר בעיני, לא המלך אחשוורוש,

בעיני המלך, אמרנו כל מקום שכתוב המלך בלי אחשוורוש,

זה מלכו של עולם.

מייעשכן.

איש יהודי,

היו בשושן הבירו,

ושמו מרדכי,

בן יאיר, בן שמעי, בן גיש,

איש ימיני.

איש.

במדרש, אסתר הבא וב,

איש יהודי

היה בשושן הבירה,

ושמו מרדכי.

וזה שכתוב

תיבת איש,

מלמד שהיה מרדכי שקול בדורו,

כמשה בדורו.

שהרי כתוב במדבר יב ג', באיש משה,

ענו מאוד,

מה משה עמד בפרץ?

הוא ביקש והגן על עם ישראל כשקצף עליהם השם במעשי העגל.

ויאמר להשמידם, לולא משה בחירו עמד בפרץ.

משה עמד לפני השם להשם חמתו משחית,

אף מרדכי עשה כן.

כמו שכתוב, בשמחי מרדכי,

בסוף המגילה, דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו.

דורש טוב לעמו.

קודם כול היה מרדכי דואג לעם.

כמו שכתוב שמשה ירד מן ההר, ישר ירד לעם, לא הלך הביתה.

הוא לא היה ארבעים יום וארבעים לילה.

אז לך תגיד,

שלום עליכם, ציפויירה, מה נשמע, הכל בסדר?

דאגת לי, הכל בסדר? קעגעת?

ישר לעם.

נו,

ופה מה כתוב? דורש טוב לעמו ברשע,

ואחר כך דובר שלום לכל זרעו.

מה קרה? למה אתה לא בא?

אחר כך הוא מרגיע אותם, דובר שלום לכל זרועו.

זה היה צריך לטפל בעם.

קודם העם ואחר כך הבית.

אתם זוכרים את הביתה? הביתה?

הביתה?

אז דורש טוב לעמו קודם ואחר כך. אז אמרו חכמים, זכרונך,

שאיש יהודי היה שקול למשה, שנאמר

איש האלוקים, והאיש משה ענם מאוד.

איש יהודי היה בשושר הבירה ושמו מרדכי,

איש ימיני.

הגמרא במגילה הדף

יב אומרת, קרא ליהודי,

עלמא מיהודה קעטה,

וקרא לימיני,

עלמא מבנימין קעטה.

הגמרא אומרת,

שקוראים לו יהודי, איש יהודי,

הכתוב קורא למרדכי יהודי,

משמע שהוא מזרע יהודה בא.

וקוראים לו גם ימיני, איש ימיני.

אז אם כן, לפי זה הכתוב קורא לו ימיני,

משמע שמבנימין הוא בא.

אז תחליט, הוא מיהודה או מבנימין?

אמר רבא בר בר חנה,

אמר רבי יהושע בן לוי,

אביו מבנימין ואימו מיהודה.

אבא שלו

מצד אביו הוא משבט בנימין,

ואימא שלו

היא באה

משבט יהודה.

אז לכן נכון,

במדוקדק, גם איש יהודי,

גם איש ימיני.

מצד האבא בנימין ימיני,

מצד האימא יהודי מיהודה.

איש יהודי.

בפרקי דרבי אלי עזר,

פרק נ', איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי. רבי שמעיה אומר,

וכי לא היה יהודי בשושן הבירה,

אלא מרדכי בלבד.

בהקתי ביהודים אשר בשושן.

איך אתה אומר, איש יהודי היה בשושן?

רק איש יהודי אחד היה.

יש פסוק מפורש,

שהיו יהודים בשושן, ביהודים אשר בשושן.

למה אתה אומר איש יהודי?

מה בא להגיד?

אלא,

למי קוראים יהודי?

איש יהודי,

לפי שהיה יהודי צדיק,

ובן אבות,

ומזרע המלוכה,

והיה עוסק בתורה כל ימיו,

ובפיו לא נכנס מאכל אסור.

לפיכך נקרא יהודי. זה יהודי.

זה יהודי. איש יהודי.

אתם שומעים?

צדיק?

בן אבות,

מזרע המלוכה,

והיה עוסק בתורה כל ימיו,

ובפיו

לא היה נכנס מאכל אסור,

ולפיכך נקרא יהודי.

זאת אומרת, אתה צריך להיות כזה שכל אחד יזהה אותך בעולם שאתה יהודי,

שמעשיך והתנהגותך

הם עצמם יבטאו.

הנה, זה יהודי.

זה מוכרח, זה יהודי.

זה היה מלוכה, לא כל אחד מולך איזון.

לא, לא. זה...

זה... זה לא... זה בא להגיד שההתנהגות שלו התבטאה בצורה כזאת שראו שהוא צדיק, ראו שהוא בן אבות, ראו שהוא מיוחס,

ראו הכול, ראו איך הוא מתנהג באכילה, ראו. כשרואים את זה, זה איש יהודי.

הגמרא, במגילה דף י״ג, צריך לעבור דף, חבר'ה.

רבי יוחנן אמר,

רבי יוחנן אמר,

לעולם

מבנימין כאתה,

לעולם רבי יוחנן אומר, מבנימין כאתה, מרדכי הוא משבט בנימין בא.

נו, ומה עיקר אלי יהודי?

ומה עיקר אלי יהודי?

על שום שכפר בעבודה זרה.

הוא דורש שתיבת יהודי זה כמו יחידי

שמייחד את שמו של הקדוש ברוך הוא.

אמרנו שאותיות א', ה', ח', ע', ע' הן גרוניות ומתחלפות.

אז במקום יהודי, ה' תחליף בח',

אז ייחודי, כאילו יחידי,

מייחד.

אנחנו נקראים המייחדים,

שמו אחד

או השם אחד,

כן?

אז יחידי.

דהיינו, מי שמייחד את השם,

אז הוא לא מאמין בעבודה זרה.

זה יהודי.

הוא מבנימין.

ומה שכתוב איש ימיני,

זאת אומרת, הוא מבנימין, זה מה שכתוב ימיני. ומה שכתוב איש יהודי,

הכוונה שהוא יחידי, דהיינו,

מייחד את השם יתברך,

והוא כופר בעבודה זרה,

שכל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי.

כמו שכתוב,

איתי גוברין יהודאין,

דימנית יתון על עבדת מדינת בבל,

לאלוהך לא פלחין,

ולצלם דאבא דיהקמתא לא סגדין.

זה כתוב בדניאל,

שבאו אנשים יהודים,

שמינית אותם לפקידים במדינות מלכותיך ואינם שומעים לפיקודיך ואינם משתחווים לעבודה זרה.

אז יש פסוק מפורש שאומר שיהודי זה כופר בעבודה זרה.

איפה כתוב?

בדניאל ג', פסוק יב',

איתי גוברין יהודאין.

זאת אומרת, באו

אנשים יהודים שהם לא משתחווים לצלם שאתה עשית.

הרי ששם יהודי מכונה למי שאינו משתחווה לעבודה זרה.

אז זה ההסבר,

אם אתה אומר איש יהודי ואיש ימיני, תחליט מי יהודה או זה, אומר רבי יוחנן, לא.

לא צריך להגיד אם אימא שלו היא מיהודה או לא.

הרי הכל הולך לפי האבות.

הייחוס שלנו הולך לפי האבות, אם אתה כהן נביא ישראל,

או מאיזה שבט אתה זה לפי אבות?

למשפחותיו, לבית אבותם.

אז ממילא הוא ימיני.

מה לי אם אימא שלו יהודייה או לא יהודייה, בשביל זה צריך להגיד איש יהודי?

איש יהודי בא להגיד שהוא הכופר בעבודה זרה.

דברי רבי יוחנן.

איש יהודי במדרש בשמות רביו בית דלת.

כל מי שכתוב בו היה איש יהודי היו.

מה זה היה? למה כתוב בו היה?

אם אומרים שאיש יהודי, בטח היה, אז מה לא היה? על מי מדברי?

על מי שלא היה.

מה זה היה?

איש יהודי היה.

מה זה היה?

מתוקן לכך מראש.

ומרדכי הכתיב, איש יהודי היה, איפה? בשושן הבירה,

ושמו מרדכי.

מה הוא היה?

היה מתוקן מתחילתו להצלה.

שניצל עם ישראל על ידו מגזירת המן הרשע.

מתחילת בריאתם נתקן לכך.

כל מי שכתוב בו היה,

הוא מתוקן לדבר מתחילת הבריאה.

לכן איש יהודי היה בשושן הבירה.

מה זה היה? בטח היה. איך לא?

לא, הוא היה כבר מזמן מתוקן להצלה שיציל את היהודים.

הוא לא מביא אתו, הוא מציל את העולם.

ודאי.

ושמו מרדכי,

בפרקי דריבי אליעזר, פרק נ',

איש יהודי היה בשושן הבירה, ושמו מרדכי.

למה נקרא שמו מרדכי?

אה?

לפי שהייתה תפילתו נכנסת

לפני הקדוש ברוך הוא,

כמרדכה.

מרדכה.

מרדכי.

התרגום של מר דרור זה מרדכה.

מרדכי.

מרדכה.

מה זה היה המר דרור?

זה היה בושם שמשתמשים בו בקטורת.

כמו הקטורת

שראשו מר דרור.

המשיל את התפילה לקטורת.

כמו שכתוב תיקון תפילתי,

קטורת לפניך.

תפילה היא כמו קטורת לפני השם יתברך.

כמו שהקטורת, מה היא עושה?

משיבה חרון אף

ומפירה כעס.

זה הקטורת. פעולתה

להשיב חרון אף ולהפיר כעס.

כך מרדכי בתפילתו.

השיב חרון אף וביטל את הגזרה.

אז שמו מרדכי.

למה נקרא שמו מרדכי?

כי מרדכי זה מר דכה.

זה התרגום

של מר דרור.

בסמים ראש,

מר דרור.

בקטורת,

ראש הסמנים הבשמים,

מר דרור.

הקטורת היא מעבירה את אחרון אף והכעס.

ככה מרדכי, כמו המר דרור, כמו הקטורת בתפילתו,

הוא העביר את אחרון אף והכעס וביטל את הגזרה.

לכן קראו לו מרדכי.

מרדכי.

אתמול אמרנו את הפירוש של מר דרור.

מניין למרדכי מן התורה, אם אתם זוכרים? מה היה ההסבר?

לא חשוב.

כשלא יודעים לענות, אומרים מה השאלה.

לא שואל דרך זמן.

שמה?

אמרנו שהדרור הוא מר מאוד ליהודים, לכן מרדכי אמר שבקטן וטרש רוצים לרצוח.

מה אכפת לך שיהרגו את הרשע הזה?

מה אכפת לך?

אולי יהיה דמוקרטיה, ליברליזציה וחרבטציה, מה אכפת לך?

מה אכפת לך?

הוא אומר, לא, זה לא טוב אם יהיה דרור ליהודים.

אז אחר כך הם ייצול תרבות רעה,

אמנסיפציה יהיה פה.

אז לכן הוא אמר,

זה מה שנאמר, מר דרור,

מר דרור, מרדכי.

בן יאיר, בן שמעי, בן קיש.

בגמרא במגילה, דף יב,

בדף ב' כתוב, מיישנאהנא,

מיישנאהנא,

בן יאיר,

בן שמעי,

בן קיש.

למה מוזכרים שלוש שמות הללו?

אבל למה כתוב בן יאיר,

בן שמעי, בן קיש? למה שלוש הללו?

למה לא שתיים?

למה לא יותר?

למה שלוש הללו?

טענה,

כולן על שמו נקראו.

כל זה על שמו נקראו.

זה תוארים.

תוארים על שמו נקראו.

שמות הללו, בן יאיר,

הכוונה בן שהאיר עיניהם של ישראל בתפילתו.

בן שמעי,

זה בן ששמע הקדוש ברוך הוא לתפילתו.

בן קיש,

זה שהוא הקיש על שערי רחמים ונפתחו לו.

זה שלוש שמות עליו.

בן יאיר,

בן שאיר עיניהם.

זה כמו שכתוב באסתר חטז.

ליהודים הייתה,

אורה ושמחה הוא האיר עיניהם של ישראל.

בן שמעי בן קיש,

על שם ששמע הקדוש ברוך הוא את תפילתו,

כי הקיש בתפילתו על שערי רחמים.

למה? כי כבר ננעלו שערי רחמים.

כמו שנאמר במדרשות,

שגזר עליהם כליה,

לולא תפילתו של מרדכי וצדיקים שבאותו הדור,

שנפתחו להם שערי רחמים שננעלו.

לכן הוא הקיש והקיש עד שנפתחו שערים.

בן יאיר,

בן שמעי, בן קיש שהקיש.

ובפרקי דרבי אליעזר, פרק

נ׳

בן יאיר,

שהיה מאיר פנים בהלכה.

שהיה מיושבי הסנהדרין.

בן יאיר, שהיה מאיר פנים בהלכה.

בן שמעי,

זה שיצא לקלל את דוד.

שמעי בן גירהו, מזרעו,

שיצא לקלל את דוד.

בן קיש,

שהקיש דלתי רחמים ונפתחו לו.

וברדל,

הוא מסביר, ונראה לי שזהו שנקרא שמו של מרדכי פתחיה.

למה נקרא שמו פתחיה בירושל משקלים פעימה?

פרק, שפתח לו השם שעריו הסגורים

על ידי תפילתו.

איש יהודי, איש ימיני.

בגמרא, במגילה

יב', עמוד ב' מקשנן.

קרא ליהודי, עלמא מיהודה קאתה.

קרא לימיני, עלמא מבנימין קאתה.

אמר רב נחמן,

מרדכי מוכתר בנימוסו היה.

מה פירוש?

באמת הוא בא משבט בנימין.

אבל בגלל שהוא היה מוכתר בנימוסו,

מוכתר בשמות נעים ותכסיסי מלכות,

לכן קורא הוא יהודי בכינוי של כבוד

על שם המלוכה שיצאה משבט יהודה.

לא בגלל שאימא שלו עם יהודה,

בגלל שהוא היה לו תכסיסי מלכות ומעשים נעים ושמות נעים,

שזה ממש היה ניכר עליו

כאילו הוא ממלכי יהודה.

ההתנהגות שלו, איך שהוא הלך, זה דומה למה שאמר רבי יוחנן,

לעניין שכופר בעבודה זרה וכו'.

מי שרואים איך בן אדם יהודי, או לפי הפירוש הקודם,

שיהודי זה צדיק ובן אבות ומיוחס וכו' וכו',

ושלום אחד דברים, זה יהודי.

אז פה שהוא היה מוכתר בנימוסים.

אמר רבא בר בר חנה,

אמר רבי יהושע בן לוי,

אביו מבנימין, כמו שאמרנו קודם,

ואימו מיהודה מצד אימו, כמו שאמרנו קודם.

ברבנן אמרה.

חכמים נותנים טעם אחר.

מה הטעם בעניין השמות? למה נאמר?

שמות האלה,

משפחות שבט יהודה ושבט בנימין

היו מתגרות זו בזו.

מה פירוש? היו מתווכחות כל אחת עם השנייה,

מי מהמשפחה שלהם תרם יותר להצלת

עם ישראל?

משפחת יהודה אומרת

ענא גרימדי מתיילד מרדכי

אני גרמתי שנולד בכלל מרדכי

אם לא אני שבט יהודה,

לא היה מרדכי.

למה?

דלא קטלי דוד לשמעי בן גרא.

זה שדוד לא הרג את שמעי בן גרא שקילל אותו קללה נמרצת

בה היה חייב מיתה למלכות,

כן? נשיא בעמך לא טהור וכו'.

אז אם הוא עבר על זה, הוא מורד במלכות, הוא היה חייב מיתה.

אם היה הורג אותו, לא היה יוצא מרדכי.

אז מי גרם בעצם שיש מרדכי שבט יהודה? מי זה דוד?

יהודה.

ואם כן, הם אומרים,

בזה שדוד היה מלכי יהודה, מנע מעבדיו להרוג את שמעי בן גרא למרות שהיה בן מוות על שמרת במלכות.

למה הוא לא הרג אותו?

משום שחזה ברוח קודשו שיצא משמעי בן גרא מרדכי הצדיק

גואלם של ישראל.

אתם שומעים?

אתם יודעים מה זה לעכב את הכוח,

שאתה יודע, אחד מבזה אותך בצורה כזאת לעיני כולם, לעיני כל ישראל.

ואתה מלך,

מידך תקיפה,

וזה על פי דין,

ואתה יכול לעשות את זה בכיכר העיר, כמו שאומרים.

הוא אומר, כן, אבל אני אפסיד את ישראל בשביל זה,

כי אחר כך

לא יצא הגואל, אוי ואבוי.

והוא מתוקן היה, כמו שאמרנו.

איש יהודי היה מתוקן לעניין הזה מראש.

לכן נקרא איש יהודי.

למה הוא נקרא איש יהודי?

על שם דוד המלך,

שהיה משבט יהודה.

זאת אומרת שהוא הציל אותו.

אז אלמלא הוא,

לא היה בכלל.

הוא לא הציל לדוד, הוא מהשמיים את החיים.

ומשפחת בנימין אמרה,

סוף-סוף,

מיניקה אתם, מרדכי.

סוף-סוף, אבל סוף-סוף, מה אתה אומר לי בהתחלה?

סוף-סוף, מיניקה אתם, מרדכי.

משבטי בא מרדכי,

ולכן יש לי יחסו לשבט שלי.

לכן נקרא איש ימיני

שבא מזה.

אבל אפשר להגיד, אפשר להגיד,

שלמעשה אנחנו שומעים בהתחלה,

איש יהודי,

היו בשושנה בירו.

ובסוף של הפסוק,

איש ימיני.

אז מה יותר חשוב?

יהודי.

למה?

מי הוליד אותו?

מי החזיר אותו בתשובה?

מי הביא אותו לאן שהוא היה?

זה שבסוף, בסדר, סוף-סוף הוא נהיה ימיני.

שסניק, אה,

נו,

אבל מי הוליד אותו? אמבולנס. כן, אמבולנס. יותר גדול מה זה, כן.

לכן

זה היה ויכוח בין שבט יהודה לשבט בנימין.

מי הביא לגאולתן של ישראל?

בן שמעי.

בתרגום שני בפצ'קן הכתב

על הפסוק, איש יהודי היה בשושנה בירה ושמו מרדכי,

ולמה נקרא שמו איש יהודי?

עקב שהיה ירא חטא.

היה ירא חטא.

עליו ניבא דוד המלך,

ויאמר, היום יומת איש בישראל.

ומיהו האיש הזה?

הוא האיש מרדכי בן יאיר בן שמעי.

ומה ראה מרדכי שנקרא בן שמעי?

שהרי הרבה דורות היו בין מרדכי לשמעי,

אלא על כי שמעי קילל את דוד מלך ישראל.

דכתיב, ויאמר לו, צא, צא, איש הדמים, איש הבליעל.

ככה אומר שמעי בן גרה לדוד המלך.

ויען אבישי בן צרויה,

ויאמר לדוד, אעברה נא ואסירה את ראשו.

חזה דוד המלך בנבואתו,

כי מרדכי יצא ממנו.

וכי ראות דוד המלך כי כן,

ציווה לשלמה בנו.

ויאמר לו,

כאשר יעמוד שמעי מלהוליד,

זהו, הוא כבר לא יוליד,

תהרגהו,

למען תנוח נפשו ותזכהו לעולם הבא.

בעל אשר יצא ממנו בן צדיק,

אשר על ידיו יעשו ניסים ונפלאות ישראל בגלות הרביעין,

והוא מרדכי,

מרדרור,

בן יאיר,

בן שמעי,

בן קיש,

משבט בנימין.

ושמעי היה בן מוות,

ככתוב בתורת משה,

אלוהים לא תקלל, ונשיא בעמך לא טהור,

והוא קילל את דוד מלך ישראל,

וחס עליו דוד ולא ימיתו,

כי ראה שיצאו ממנו שני צדיקים,

מרדכי ואסתר,

ונושעו בני ישראל על ידיהם.

אה,

הכוח הזה לבלום

את הכעס,

תולה ארץ על בלימה.

תולה.

איי, איי, איי, במדרש בפנים אחרים,

על הפסוק, איש יהודי איש ימיני, אמר רבי לוי,

מהו איש יהודי, איש ימיני?

אילולא דוד שהיה משבטו של יהודה שמנע מאבישי בן צפוים להרוג את שמעי בן גרה,

לא היה איש ימיני מרדכי שבא משבט בנימין.

זאת אומרת,

לא בא להגיד לי

שהוא משני מקורות יצא,

אלא בא להגיד לי שאם לא איש יהודי שדוד מנע את הריגתו,

לא היה בכלל איש ימיני.

לא יכולים להגיד, בנימין,

סוף סוף הוא בא מאצלנו.

אין סוף סוף.

זאת אומרת, אם לא אמבולנס, אין ניתוחים.

נכון?

נכון?

נכון?

אם לא היה מי שמדליק את האנשים שחזרו בתשובה,

הדלקה עושה מצווה,

אז מאיפה היו כאלה שלומדים את הספרים ההם?

בן קיש,

מזרע שאול בן קיש.

ולמה לא הזכיר את שאול?

למה לא הזכיר את שאול?

היות ששאול היה גורם

להמן

שבא לעולם

בזה שאחיה את הגג מלך עמלק,

וממנו יצא המן.

ובתנא דבריהו רבה פרק כ',

כתוב, ולא גלגל הקדוש ברוך הוא והביא את המן לעולם,

אלא, תשמעו למה,

בשכרו של אגג שהיה בוכה ומתענח

בשעה שהיה חבוש בבית האסורים.

אחרי ששאול תפס אותו במלחמה,

הכניס אותו בבית האסורים,

והשאיר אותו בחיים לילה אחד עד למחרת שיבוא שמואל ויהרוג אותו.

ואמר הגג,

אוי לי,

שמא יאבד זרעי לעולם, מן העולם.

וקיבל שכרו שנולד ממנו המן,

שבאותו הלילה נתעברה ממנו שפחה אחת,

וממנה נולד המן הרשע.

זהו המן בן עמדתא האגגי.

האגגי הוא נקרא בגלל שהוא מאגג. אם לא אגג,

לא היה המן.

איש ימיני.

במדרש, בהגדת אסתר בהא.

למה נקרא מרדכי איש ימיני?

לפי שהיה עוסק בתורה שניתנה בימין,

שנאמר מימינו יש דת לאמו.

לכן הוא נקרא איש ימיני שהיה עוסק בתורה שניתנה בימין.

ובמדרש, בפנים אחרים, נוסח בית ריא,

למה נקרא איש ימיני?

שהגביה ימינו של הקדוש ברוך הוא בשעה שעשה נקמה בהמן הרשע.

כן יגביה הקדוש ברוך הוא ימינו שנאמר ובדויה ה' ישובון,

ובאו ציון ברנה לשמחת עולם על ראשה ששון ושמחה ישיגו

ונסו יגון והנחה אמן.

אז רואים שהוא נקרא ימיני שהגביה ימינו של הקדוש ברוך הוא בשעה שעשה נקמה בהמן.

רשע.

כן יגביה הקדוש ברוך הוא את ימינו,

כן?

וינקום מכל הגויים אל נקמות השם, אל נקמות הופיע,

אשב גמול על גאים,

ואז ופדויה אדוני ישובות.

ובאו ציון ברמנה ושמחת עולם על ראשם,

ששון ושמחה ישיגו,

ונסו

יגון והנחה, אמן.

כן,

שכמו,

כמו הימין, כן?

כמו האיש ימיני,

המשיח גם כן יהיה איש ימיני.